עמותת אלע"ד
 | |
| פעילות | קידום אתרים בעלי חשיבות לעם היהודי |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| מדינה |
 ישראל |
| משרד ראשי | ירושלים |
| מייסדים | דוד בארי |
| יושב ראש | דוד בארי |
| תקופת הפעילות | 1986–הווה (כ־38 שנים) |
  | |
עמותת אלע"ד (ראשי תיבות של "אל עיר דוד")[1] היא עמותה ישראלית הפועלת לחיזוק הקשר היהודי אל ירושלים, ביסוס נוכחות יהודית ותיירות בעיר דוד שבסילואן ובאזורים הסמוכים. העמותה פועלת להשגת מטרותיה על ידי תיירות, חינוך ומחקר, חפירות ארכאולוגיות, רכישת בתים וקרקעות מתושבי סילוואן, או שכירתם מחברת עמידר, על מנת לשכן בהם יהודים. רוב הפעילות התקיימה עד שנות האלפיים בגן הלאומי עיר דוד, השייך לרשות הטבע והגנים ומופעל על ידי העמותה. מאז התרחבה הפעילות התיירותית והחינוכית באגן הקדוש גם להר הזיתים, לרכס ארמון הנציב, ליער השלום ולגיא בן הינום. מייסד העמותה, דוד בארי, הוא זוכה פרס ישראל למפעל חיים לשנת תשע"ז בשל פעילותו זו.
העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העמותה הוקמה בשנת 1986 בידי דוד בארי, סגן מפקד יחידת דובדבן לשעבר, העומד בראש העמותה עד היום.
בראש המועצה הציבורית של העמותה עמד עד יום מותו חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל,[2] וחברים בה (בשנת 2014) מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אילן כהן, מנכ"ל עיריית ירושלים לשעבר, איתן מאיר, עו"ד דן אבי-יצחק, הזמר יהורם גאון, השופט בדימוס יעקב בזק, ראש אמ"ן לשעבר עמוס ידלין, השופט בדימוס צבי טל, המפכ"ל לשעבר שלמה אהרונישקי ופרופ' שלמה מור-יוסף.
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרחבת הפעילות התיירותית של עמותת אלע"ד בעיר דוד, וכן שיווק מסיבי והשקעה כספית גדולה, הביאו לעלייה חדה במספר המבקרים במקום. בשנת 2008, למשל, ביקרו באתרי העמותה כ-400 אלף מבקרים, לעומת כ-160 אלף בשנת 2005 (עלייה של 200%).[3] בשנת 2019 ניצב הגן הלאומי עיר דוד, שמפעילה העמותה, בחמישייה הפותחת מבין אתרי רשות הטבע והגנים שזכו למירב הביקורים באותה השנה (אחרי: מצדה, קיסריה, הבניאס ועין גדי). על פי נתוני רשות הטבע והגנים הלאומיים, עמד מספר המבקרים בגן הלאומי עיר דוד בשנת 2019 על 650,000 בני אדם. באותה שנה, מספר התיירים בכלל אתרי עיר דוד שמפעילה העמותה חצה לראשונה את רף מיליון המבקרים.[4] העמותה השקיעה סכום ניכר בהקמת אתר אינטרנט אינטראקטיבי,[5] שזכה בשנת 2007 במקום הראשון מתוך 167 אתרים, בתחרות בינלאומית מטעם ארגון World Summit Award של האו"ם, בקטגוריית E-Culture.[6]
עיר דוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – עיר דוד
בשנת 1997 נחתם חוזה בין רשות מקרקעי ישראל לבין העמותה למטרות שמירה והחזקה של חלקות בעיר דוד, בשטח של 26,007 מ"ר[7] החל מאותה שנה מפעילה העמותה עבור רשות הטבע והגנים את 'הגן הלאומי עיר דוד', המהווה חלק מ'גן לאומי סובב חומות ירושלים'. זהו אחד מכמה גנים לאומיים בישראל המופעל בידי עמותה פרטית, והיחיד הפועל על פי תו התקן הבינלאומי של IQC, וסגור בשבת. בעקבות העברת הפעלת הגן לידי עמותת אלע"ד תרמה העמותה לשימוש הציבור כמה מבנים בעיר דוד, כמו 'בית הצופה', שהפך לנקודת תצפית ואולם להקרנת חיזיון אורקולי.
בגן הלאומי פועל מרכז הדרכה השייך לעמותה, המציע שירותי הדרכה בתשלום למבקרים. כן מפעילה העמותה בפסגת הגן הלאומי מיצג תלת־ממדי, העוסק בהתפתחותן של עיר דוד וירושלים בתקופת בית ראשון. מאז העברת הגן הלאומי לחסות עמותת אלע"ד, ניכר גידול מתמיד במספר המבקרים בו, בעקבות פרסום, הרחבת הפעילות במקום ואטרקציות, בעיקר בחגים ובאירועים מיוחדים. בשנת 2008, למשל, ביקרו בגן הלאומי עיר דוד כ-400 אלף איש, מספר שיא בכניסות לגן לאומי בירושלים.
ביולי 2017 נחנך מופע הלילה ״הללויה״, המציג את תחיית ירושלים הקדומה על גבי עתיקות עיר דוד, תחת כיפת השמים.[8]
באוקטובר 2019 חנכה העמותה את מתחם הקמפינג העירוני הראשון בירושלים ביער השלום. המתחם נחנך במעמד שר התיירות, והוא פרי שיתוף פעולה של עמותת אלע"ד יחד עם משרד התיירות, רשות מקרקעי ישראל והחברה הממשלתית לתיירות. בהקמת המיזם תמכו גם עיריית ירושלים וקק"ל.[9]
הר הזיתים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 הרחיבה עמותת אלע"ד את פעילותה להר הזיתים, השוכן מול עיר דוד. עיקר פעילות העמותה שם הוא בשיקום וטיפוח בית העלמין היהודי העתיק, שניזוק קשות במהלך 19 שנות השלטון הירדני במזרח ירושלים עד מלחמת ששת הימים, ובשמירה עליו מפני מעשי ונדליזם לאומני. במסגרת פעילות זו מועסקים עובדים ומתנדבים בניקוי המצבות העתיקות, חידוש הכתוב בהן, סידור השבילים בין החלקות ומיפוי הקברים.
בשנת 2008 חנכה העמותה אתר אינטרנט אינטראקטיבי,[10] המאפשר לגולשים לאתר קברים בבית העלמין, לקרוא על הקבורים בו, להוסיף מידע ותמונות וכן לתכנן מסלול בין קברים שונים הפזורים בין החלקות.
ארמון הנציב וגיא בן הינום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1995 נחשפה האמה התחתונה ברכס ארמון הנציב, לאחר שהייתה סגורה במשך שנים רבות. מחקר האמה, שנבנתה על ידי החשמונאים לפני למעלה מאלפיים שנה, החל כבר במאה ה-19 בידי חוקרים בריטיים, אך היא מעולם לא נפתחה באופן מסודר לקהל. גם החפירה האחרונה נועדה למחקר בלבד, אולם עמותת אלע"ד פרסה את חסותה על המקום, ואף מימנה את הכשרתו לביקורי קהל.[11] משנת 2005 פתוחה אמת המים התחתונה לקהל, בתיאום ובהדרכה של עמותת אלע"ד.
הפעילות התיירותית של העמותה מתקיימת לאורך כל רכס ארמון הנציב וגיא בן הינום, שם הפעילה העמותה תיירות אתגרית כמו סיורי סגווי, פעילות זו משולבת בהדרכה המתרכזת בטבע ובמקומם של הרכס והגיא בתולדות עם ישראל.
חפירות ארכאולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמותת אלע"ד מממנת את רוב החפירות הארכאולוגיות הנערכות בעיר דוד ובמרחבה. כל החפירות נערכות על ידי רשות העתיקות או באישורה, ורובן הן חפירות הצלה, שנועדו לחשוף את צפונות העבר לקראת בנייה או פיתוח באגן הקדוש. החפירות שמקיימת רשות העתיקות ב"חניון גבעתי" שבצידה המערבי של עיר דוד, מנוהלות במשותף גם עם אוניברסיטת תל אביב. מנהלי החפירה הם ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב. מכורח המיקום הגאוגרפי, מניבות החפירות ממצאים רבים מתקופות שונות ומגוונות, והם מפורסמים בכלי התקשורת[12] ובכנס השנתי של מכון מגלי"ם. מנהלי החפירות הם אנשי רשות העתיקות וחוקרים מן השורה הראשונה, כמו רוני רייך, גבי ברקאי, אילת מזר, דורון בן עמי, יחיאל זליגר ואלי שוקרון. פרופ' רוני רייך התנה את עבודתו במקום בגיוס תושבי כפר סילוואן לעבודת החפירה, ולכן העובדים הם מתנדבים מהארץ ומהעולם לצד פועלים בשכר תושבי המקום.
תנופת המחקר הארכאולוגי בעיר דוד ובסביבתה הביאה לחשיפה של אתרי חפירה רבים ולממצאים יוצאי דופן בזמן קצר. בין אתרי החפירה הרבים ניתן לציין את בריכת השילוח "האמיתית", שנחשפה בשנת 2006 למרגלות "בריכת השילוח" המאוחרת, שהייתה מוכרת כל השנים; כן נחשפו חלקי רחוב נרחבים ותעלות ניקוז מימי בית שני, מטמון ובו מאות מטבעות זהב,[13] ביצורים באזור מעיין הגיחון, מבנה אבן גדול מתקופת הברזל, ממצאים רבים בחפירות חניון גבעתי, מצודת החקרא,[14] ורחובה הראשי של ירושלים מתקופת הבית השני.[15]
עמק צורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1999 הוצאו כ-400 משאיות עפר מהר הבית, בעקבות עבודות שיפוץ והרחבה שנערכו על ידי הווקף במקום. העבודות, שנערכו באמצעות ציוד מכני כבד, ללא חפירת הצלה או פיקוח מטעם רשות העתיקות, חוללו נזק ארכאולוגי רב, שכן ערימות העפר נשפכו לנחל קדרון ללא הבחנה, וללא יכולת להבחין בין הממצאים באופן סטרטיגרפי.[16] בשנת 2004 הקימו הארכאולוגים גבריאל ברקאי ויצחק צויג מאוניברסיטת בר-אילן, בתמיכת רשות הטבע והגנים וברישיון רשות העתיקות, פרויקט לסינון העפר שנחפר ונזרק מחוץ להר הבית. העפר הועבר במספר שלבים לגן הלאומי עמק צורים השוכן למרגלות הר הצופים, שם החלה פעולת הסינון.
שנה לאחר מכן נקלע המיזם למשבר כספי וכמעט נסגר. בשלב זה פרסה עמותת אלע"ד את חסותה התפעולית והכספית על המיזם, ופתחה את אתר הסינון לחוויה תיירותית בשם "החוויה הארכאולוגית בעמק צורים", בה יכולים המבקרים להשתתף בפועל בסינון, ולשמוע הסברים על מקור העפר ועל מה שנתגלה בו. רוב המבקרים הם בני נוער מהארץ ומהעולם, שחשפו ממצאים ייחודיים כמו טביעות חותם, תכשיטים, מטבעות, שברי חרסים, צלמיות ופרטי בניין מתקופת הבית השני ועד ימינו. עד לשנת 2012 השתתפו במיזם למעלה מ-120,000 איש מרקע מגוון, מישראל ומחוץ לה.[17] מיזם זה משלב בין ההיבטים התיירותיים, הארכאולוגיים והחינוכיים של העמותה. בשנת 2017 פוצל הפרויקט.[18] אלע"ד ממשיכה להפעיל את אתר הסינון בעמק צורים, ובו עפר מחפירות בתחומי עיר דוד ואתרים נוספים של ירושלים הקודמה, ופרויקט סינון העפר מהר הבית עבר למצפה המשואות, תחת ניהול עצמאי. בנובמבר 2021 פורסם מטבע שקל כסף מתקופת הבית השני, שהתגלה בפרויקט על ידי ילדה בת 11 שהגיעה עם משפחתה ל"חוויה הארכאולוגית" בעמק צורים שמפעילה העמותה.[19]
חינוך ומחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]עמותת אלע"ד משקיעה משאבים רבים בחינוך לחיזוק הקשר לירושלים במגזרים וקהלים שונים, וכן בהגברת הידע במחקר ירושלים הקדומה. בין קהלי היעד הבולטים של העמותה בתחום זה נמצאים חיילי צה"ל, שאלפים מהם מבקרים בעיר דוד ובסביבתה במסגרת פרויקט 'מוריה' של חיל חינוך.[20] הפרויקט, המשותף לצה"ל, לעמותת אלע"ד, לקרן למורשת הכותל וליד בן צבי, מביא את החיילים ליום סיור בירושלים, בדגש על אתרים בעלי זיקה יהודית וציונית. העמותה מפעילה סופי שבוע וסמינרים בנושאי מנהיגות וציונות בקרב קצינים, המתקיימים באתרי התיירות השונים באגן הקדוש.[21] העמותה פועלת גם בשיתוף עם תנועת "בני עקיבא", שחניכיה מבקרים באתרי העמותה בסיורים חינוכיים, וכן עם תנועת "מבראשית", המקיימת מדי שנה בעיר דוד פעילות חינוכית וטקסים.
בשנת 2001 הקימה העמותה את מכון מגלי"ם (המכון הגבוה ללימודי ירושלים) כמכון מחקר והוראה, שמטרתו להעמיק את הידע על אודות ירושלים בתחומי היסטוריה, ארכאולוגיה ותנ"ך.[22] במכון מלמדים אנשי אקדמיה מישראל ומחוצה לה בקורסים, השתלמויות, ימי עיון וסיורים, הפונים לקהל מגוון. ייחודו של המכון הוא בכך שהמרצים הם חוקרים המשתתפים בפועל במחקר הארכאולוגי בירושלים הקדומה, כמו פרופ' רוני רייך, ד"ר אילת מזר וד"ר גבי ברקאי. מדי שנה מקיים המכון את 'כנס מחקרי עיר דוד', כנס ארכאולוגי מהגדולים בישראל, בו מציגים החופרים והחוקרים את החידושים העדכניים ביותר בחקר ירושלים. למכון מגלי"ם אף הוצאה לאור של ספרים ופרסומים, פרי מחקרם של חוקרים בתחומים הרלוונטיים. לצד הפעילות המחקרית והאקדמית, עוסק מכון מגלי"ם בהפקת חומרי לימוד וסרטוני אנימציה עבור מערכת החינוך ועבור הקהל הרחב.[23]
העמותה מפעילה, בשיתוף רשות הטבע והגנים, את "חווה בגיא" חווה לשחזור חקלאות קדומה.[24]
חידוש ופיתוח שכונת עיר דוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת מפעולותיה העיקריות של עמותת אלע"ד היא ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים.
חלק מהבתים בצלע הר הזיתים של כפר סילוואן היו בבעלות יהודית לפני קום המדינה, והיוו את היישוב היהודי כפר השילוח, שהוקם עבור יוצאי תימן בשלהי המאה ה-19. בשכונת ואדי-חילווה, בתוכה שוכנת עיר דוד, רכש הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד בראשית המאה ה-20 שטח אדמה גדול לחפירות ארכאולוגיות, ששימשו לאחר מכן להתיישבות יהודית. עם פרוץ פרעות תרפ"ט נטשו חלק מיהודי המקום את בתיהם, ועזבוהו כליל במאורעות 1936. היישוב היהודי בעיר דוד חוסל, הרכוש היהודי נבזז, ולבתים פלשו ערבים, שצאצאיהם של חלקם מתגוררים בבתים עד היום.
העמותה רוכשת ושוכרת מיום הקמתה נכסים, קרקעות ובתים בעיר דוד, בהר הזיתים וברחבי ירושלים הקדומה[25] באופנים הבאים:
- איתור נכסים השייכים ליהודים בעיר דוד ומאבק משפטי במחזיקים בהם, בדרישה לפנותם על מנת להחזירם לבעליהם המקוריים.
- קנייה ושכירת נכסים שהוכרזו נכסי נפקדים על ידי האפוטרופוס מהרשות לפיתוח ומחברת עמידר.[26] בדרך הזו, פונו מספר משפחות פלסטיניות מבתים בהם גרו.[27][28]
- שכנוע ערבים תושבי הכפרים סילואן, ראס אל עמוד, א-טור ושכונת אבו תור למכור את בתיהם ליהודים.
- 'קרן שלם ירושלים', עמותת בת של אלע"ד, הקימה את מעלה דוד, שכונה בת כ-80 יחידות דיור בראס אל עמוד, במקום בו עומד מבנה המטה הישן של מחוז ש"י של משטרת ישראל, ובתמורה תממן חלק מבניית מבנה המטה החדש.[29] הבנייה בראס אל עמוד נעשתה בשיתוף עם 'הקדש העדה הבוכרית', ממנה הפקיעו הירדנים את השטח ב-1948.[30]
נכון ל-2010, מתגוררים בנכסים שבבעלות העמותה באגן הקדוש כ-75 משפחות יהודיות.
תקציב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2006–2013 קיבלה העמותה תרומות בסך כ-56 מיליון ש"ח לשנה בממוצע, כ-61% מהם מחברות הרשומות במדינות כגון איי בהאמה וזהות בעליהן עלומה. השימוש בחברות כאלו נפוץ אצל גופים ישראליים המעוניינים לרכוש נכסים מפלסטינים, תוך הסתרת זהות הצדדים כדי לא להכשיל את העסקה.[31]
על פי פרסומים, רומן אברמוביץ' תרם כ-350 מיליון שקלים לעמותת אלע"ד.[32]
פולמוס סביב פעולות העמותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העובדה כי העמותה מעודדת התיישבות יהודית במזרח ירושלים, הביאה להתנגדות של עמותת עיר עמים ואחרים, שקראו להוציא את הגן הלאומי מחזקתה של העמותה, המציגה לדבריהם את האתר באופן מגמתי בפני המבקרים.[33]
באוגוסט 2008 עתרה תנועת שלום עכשיו, בשיתוף עם ערבים תושבי כפר סילוואן לבג"ץ נגד העמותה ושותפיה, בדרישה לעצור את החפירות בחניון גבעתי, בטענה שהן אינן חוקיות, אך העתירה נדחתה.[34]
לדברי עמותת אלע"ד, העמותה פועלת תוך שיתוף פעולה עם יושבי המקום ותוך שילוב תושבים ערבים בפיתוח השכונה.[35] חוסיין סיאם, המוכר כמוכתר על ידי העירייה, אמר בראיון כי "שוררת שנאה בין הצדדים", אולם גם "באמת התפתחו יחסים אישיים קרובים בין הרבה יהודים לערבים בכפר. אליי הביתה הגיעו לא פעם חברים יהודים שלי".[36] המתנגדים לפעולות העמותה טוענים כי שיתוף פעולה זה נועד להקנות לעמותה "שקט תעשייתי" בדרכה לייהוד האגן הקדוש כולו.[37] תושבים ערבים התלוננו על פגיעה בפרטיותם בשל מצלמות האבטחה, ועל הגבלת תנועתם בחגים יהודיים.[38]
דוד בארי, יושב ראש עמותת אלע"ד, אמר בראיון בשנת 2008: "עד היום נבחנו הרכישות שלנו בעשרות מבחנים משפטיים, ומעולם לא הוטל דופי בהתנהלותנו, ולו פעם אחת".[36] הוא פועל יחד עם ערבים תושבי הכפר למען מטרות משותפות.[39]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר עיר דוד
- אתר הר הזיתים
- הערוץ של עיר דוד, באתר יוטיוב
- עמותת אלע"ד - הסיפור המלא - באתר ישראל היום
יפעת ארליך, "אמרתי לאשתי: 'לא ייתכן שאני מסתובב בעיר דוד כמסתערב. יום אחד נגור שם '. היא אמרה: 'אני לשם לא אגיע'. בסוף היא הגיעה, וגם אתם", באתר "ידיעות אחרונות", 27 באפריל 2017- הצצה ראשונה: כך ייראה המתחם התיירותי החדש שמקימה עמותת אלע"ד בירושלים, באתר כלכליסט
- פרוטוקול ועדת הפנים של הכנסת, מתאריך 2.2.04 בנושא קרקעות המדינה במזרח ירושלים
- רויטל שנור, עיר בה דוידל'ה חנה, באתר ערוץ 7, 11 במרץ 2004
- מירון רפופורט, רפובליקת אלעד, באתר הארץ, 21 באפריל 2006
- ניר חסון, מסמכים פנימיים חושפים את הקשרים בין רשות העתיקות לעמותת המתנחלים אלע"ד, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2014
- א.ל.ע.ד. - אל עיר דוד, באתר "גיידסטאר ישראל"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עמותה מספר 580108660, נרשמה ב-8 בספטמבר 1986 תחת השם א. ל. ע. ד. - אל עיר דוד.
- ^
פרופסור אלי ויזל - יו"ר המועצה הציבורית של עמותת אלע"ד, סרטון באתר יוטיוב
- ^ על פי נתונים רשמיים של רשות הטבע והגנים
- ^ גלעד כרמלי, סיכום 2019: מהפך בצמרת אתרי הטיול הפופולריים בישראל, באתר ynet, 17 בדצמבר 2019
- ^ אתר "עיר דוד"
- ^ ה"אוסקר" של אתרי האינטרנט יוענק לאנשי עיר דוד
- ^ מבקר המדינה, ניהול ותפעול של אתרי תיירות באגן העיר העתיקה בירושלים, 2016
- ^ הללויה, באתר www.hallelujah.cityofdavid.org.il
- ^ להתעורר באוהל: מתחם קמפינג עירוני הושק לראשונה בירושלים, באתר mynetjerusalem, 2019-10-07
- ^ הר הזיתים ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים
- ^ הקצאת האמה התחתונה לתיירות
- ^ חשיפת אחוזה רומית בעיר דוד, אוצר מטבע זהב שנתגלה בחניון גבעתי
- ^ "מטמון ובו מאות מטבעות זהב נחשף בחפירות של רשות העתיקות בחניון גבעתי בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים". Israel Antiquities Authority. 2008-12-22. נבדק ב-2009-11-16.
- ^ Israel Antiquities Authority, www.antiquities.org.il
- ^ עמותת אלע"ד - חשיפת רחוב ההרודיאני
- ^ גדעון אבני ויוחנן זליגמן, הר הבית 1917–2001, רשות העתיקות, ירושלים, התשס"א, עמודים 30–33
- ^ טלילה נשר, סינון עפר חשף ממצאים מתקופת בית ראשון, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2006
- ^ ארנון סגל ודליה מזורי, האם תחדל הצלת הממצאים הארכיאולוגיים מהר הבית?, באתר nrg; הודעה על הפסקת הסינון, באתר פרויקט סינון עפר הר הבית.
- ^ ירון דרוקמן, בת 11 מצאה מטבע כסף נדיר בן כ-2,000 שנה בירושלים, באתר ynet, 23 בנובמבר 2021
- ^ פרויקט מוריה
- ^ עמותת ימין מממנת סופי שבוע לקצינים במז' ירושלים, באתר הארץ, 2 ביוני 2009
- ^ אתר מכון מגלי"ם
- ^ Megalim Institute מכון מגלי"ם - YouTube, באתר www.youtube.com
- ^ החווה בגיא באתר עמותת עיר דוד
החווה בגיא באתר רשות הטבע והגנים - ^ מירון רפפורט, מתנחלים השתלטו על שני מתחמים מאוכלסים במזרח י-ם, באתר הארץ, 3 באפריל 2006
- ^ בדוח הוועדה לבדיקת מבנים במזרח ירושלים, מ-10 בספטמבר 1992. (השמור בגנזך המדינה מזהה פרסום בגנזך 1 1992 14), פורטו ליקויים שונים בהתנהלות העמותה, המדינה וחברת עמידר בנושא זה. תקציר מסקנות הדו"ח וטענות נוספות נגד העמותה מובאים באתר זה
- ^ ניר חסון, לאחר כ-25 שנות מאבק, אלע"ד הצליחה לפנות משפחה פלסטינית מביתה, באתר הארץ, 19 ביוני 2019
- ^ ניר חסון, שלוש משפחות פלסטיניות פונו מביתן בסילוואן בשל מחלוקת עם עמותת אלע"ד, באתר הארץ, 8 באפריל 2018
- ^ מיכאל יעקובסון, נוף להר הבית, לקברים ולשכנים עוינים: מתחם ליהודים בהר הזיתים, באתר Xnet, 4 בינואר 2013
- ^ ידיעות אחרונות, 22 בינואר 2010
- ^ ניר חסון, אורי בלאו, התורמים של אלע"ד נחשפים: העמותה קיבלה מאות מיליונים מחברות במקלטי מס, באתר הארץ, 6 במרץ 2016
- ^ אורי בלאו, חברות הקשורות לרומן אברמוביץ' תרמו לעמותת אלע"ד כמאה מיליון דולר, באתר הארץ, 21 בספטמבר 2020
- ^ טל שגיא, עיר דוד: כשארכאולוגיה ופוליטיקה מתערבבות, באתר ynet, 29 בפברואר 2008; Take Archaeology in the City of David out of the Hands of Elad; דו"ח עיר עמים - עסקה אפלה בסילוואן
- ^ בג"ץ 9253/08 נואל קראעין ועוד 26 אחרים נ' עמותת אלע"ד ואחרים
- ^ אודי רגונס, מי באמת מבעיר את אגן העיר העתיקה, באתר nrg, 15 באוקטובר 2009
- ^ 1 2 יעל שוראקי-אלפסי, דוידל'ה מתעקש: יחסי השכנות בעיר דוד מעולים, באתר nrg, 23 ביוני 2008
- ^ למשל במאמר חפירות וגנים לאומיים ככלי פוליטי
- ^ 'עסקה אפלה בסילואן' , דו"ח עיר עמים, פרק 2.3 - רכישות מפוקפקות בסילוואן, עמוד 16
- ^ שמוליק גרוסמן, אחדות יהודית-ערבית בסילואן: 'בטלו צעדת הימין', באתר ynet, 22 באפריל 2010
