המכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב)
 | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1966–הווה (כ־59 שנים)  |
| בעלי תפקידים | |
| יו"ר | יובל גדות |
| סגל | עודד ליפשיץ (פרופסור), רן ברקאי, ארז בן יוסף, יורם כהן, אלכסנדר פאנטאלקין, אמיר גילן, אברהם גופר, רפאל גרינברג, עידו קוך, דפנה לנגוט, לידר ספיר-חן, גיא שטיבל, דבורה סויני, אורן טל, עומר סרגי, אלה קרב |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 32°06′43″N 34°48′17″E / 32.111992204665°N 34.804841095816°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   המכון לארכאולוגיה | |
  | |
המכון לארכאולוגיה על שם סוניה ומרקו נדלר פועל תחת בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה ע"ש חיים רוזנברג, בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. המכון הוקם בשנת 1968 על ידי פרופסור יוחנן אהרוני ומורכב מחוקרים, עמיתי המחקר ותלמידי מחקר מהחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב. עבודת המכון מתמקדת במחקרים בינתחומיים ובינלאומיים על הארכאולוגיה של ארץ ישראל, המזרח הקדום ואזור הים התיכון. עבודת השטח של חברות וחברי המכון כוללת חפירות וסקרים ארכאולוגיים בכל רחבי ישראל, במגוון גדול של תקופות החל מהתקופות הפרהיסטוריות, ועד לעת המודרנית. ראש המכון הנוכחי הוא יובל גדות (2024).
המכון מפעיל ספרייה מדעית ומספר מעבדות וסדנאות לתיעוד, רפאות ושימור ממצאים ארכאולוגיים, יחד עם מעבדות המתמחות בנושאים מיוחדים כגון ארכאוזואולוגיה, ארכאומטלורגיה, ארכאומגניטיזם, ארכאובוטניקה, הסובב הקדום, פטרוגרפיה וארכאולוגיה חישובית.[1]
מחלקת הפרסום של המכון מספקת מסגרת מודפסת ואינטרנטית לפרסום דו"חות חפירה ומחקר, בארבע סדרות ספרים ודרך כתב העת של המכון: Tel Aviv: The Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University.
תולדות המכון והמחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמואל ייבין הקים את החוג לתרבויות המזרח הקדום ב-1962. יוחנן אהרוני שהגיע מהאוניברסיטה העברית בירושלים החליף את ייבין כראש החוג בשנת 1968. באותה שנה הוא הקים את המכון כזרוע מעשית לעבודת שטח ומחקר ארכאולוגי וכל סגל החוג נכללו בו[2][3][4]. מאז הקמתו המכון תמך במיזמי חפירה ארכאולוגיים במספר אתרים ובהם תל אפק (אנטיפטריס), תל באר שבע, תל בית שמש, תל בית ירח, חורשים מזרח, חורבת עוזה, תל עירא, יפו העתיקה, ירושלים, תל יזרעאל, תל כברי, תל קריית יערים, תל לכיש, תל מלחתה, תל מוצא, נחל קנה, נחל זהורה, תל קדש, רמת רחל, יבנה-ים.[5] המכון משתף פעולה עם מכון ישראלי לארכאולוגיה במיזמי חפירות הצלה ברחבי מדינת ישראל.[6]
מעבדות המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון לארכאולוגיה מפעיל מספר מעבדות, סדנאות ומתקנים אחרים:
מעבדות מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המעבדה לארכאוזואולוגיה בראשות לידר ספיר-חן נמצאת במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. המעבדה חוקרת שרידי בעלי חיים קדומים שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות.[7][8][1]
- המעבדה לארכאומטלורגיה ומחקר ארכאומגטני בראשות ארז בן-יוסף עוסקת בניתוח פריטי מתכת מחפירות ארכאולוגיות וטכנולוגיות נפחות וכריית מתכת קדומות, כמו גם תיארוכים ארכאומגניטיים.[9]
- המעבדה לארכאובוטניקה וחקר הסובב הקדום בראשות דפנה לנגוט נמצאת גם היא במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט. המעבדה מתמקדת בשחזור הצומח והאקלים הקדומים ויחסי הגומלין בינם לבין בני אדם על סמך ממצאי צמחים וטפילים מחפירות ארכאולוגיות.[10][1]
- המעבדה לשימור פריטי מתכת מתמחה בטיפולי שימור לפריטים כגון מטבעות, תכשיטים, כלי נשק ועוד, על מנת לאפשר מחקר ושימור מורשת תרבותית.[11]
- המעבדה לפטרוגרפיה בראשות פאולה ויימן ברק מתמחה בניתוח ההרכב הכימי של פריטי חרס על מנת להאיר על טכנולוגית הייצור כמו גם המוצא הגאוגרפי של החומר ממנו הם עשויים.[11][1]
- המעבדה לארכאולוגיה ממוחשבת (CompArchTAU) מתמחה במידול בתלת מימד של פריטים ארכאולוגיים, וניתוח מבוסס מחשב של מידע אריכולוגי.[12][1]
מתקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספרייה של המכון לארכאולוגיה הוקמה בשנת 1968 על ידי גבריאלה בקי וכיום מאחסנת אלפי ספרים מודפסים ומספקת גישה אינטרנטית לחומרים בפורמט אלקטרוני, בנושאים של ארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום.[13]
- הסטודיו לציור ושרטוט מתמחה ברישום ממצאים ושרידי אדריכלות לצורכי מחקר ופרסום, כמו גם שירותי עיצוב אחרים לטובת המכון.[14]
- המעבדה לרפאות מתמחה בשחזור כלים שבורים העשויים מחרס, שיש, זכוכית וחומרים אחרים.[15]
מיזמי חפירה פעילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משלחת אפולוניה-ארסוף
[עריכת קוד מקור | עריכה]אפולוניה-ארסוף נמצאת בחוף הים התיכון, בתוך תחום העיר הרצליה. עבודת השטח באתר החלה ב-1976 כחפירת הצלה והפכה למיזם אקדמי של המכון ב-1982. באתר יש שרידים של התיישבות אנושית רצופה החל בסוף המאה ה-6 ועד המאה ה-5 לפנה"ס ועד המאה ה-13 לספירה. המחקר באתר כולל סקרים וחפירות בתוך ומחוץ לחומות העיר מימי הביניים, המייצגים את ליבת האתר וסביבתו, כמו גם סקרים וחפירות תת-ימיים. עונות החפירה המאוחרות התמקדו בעיקר בתולדות האתר בתקופות הביזנטית והצלבנית, בפרט במצודה הצלבנית שנחברה במרץ-אפריל 1265 ולא נבנתה מחדש לעולם. הפרויקט פעל בראשות ישראל רול עד 2006, ובראשות אורן טל מאז.[16][17]
הפרויקט הארכאולוגי באשדוד-ים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אשדוד ים נמצא בחוף הים התיכון, בתחומה של אשדוד המודרנית ובקרבת תל אשדוד. האתר יושב בעיקר החל בתקופת הברונזה המאוחרת (המאות ה-12-15 לפנה"ס), ומזוהה עם "אשדודימו" שנכבשה על ידי האימפריה האשורית החדשה בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס. בתקופה הביזנטית היה ידוע האתר בשם "אזוֹטוֹס פאראליוֹס" ("אשדוד שעל החוף"). עבודת השטח באתר החלה ב-2013 ומתמקדת במתחם מתקופת הברזל הקשור לאימפריה האשורית, בכנסייה ביזנטית עם עדות לנוכחות גאורגית מוקדמת בארץ הקודש. בראש הפרויקט עומד אלכסנדר פנטלקין.[18][19]
משלחת עזקה ע"ש לאוטנשלגר
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל עזקה נמצא בשפלת יהודה ובו שכבות יישוב מתקופת הברונזה הקדומה ועד התקופה הרומית. באתר נחשפו שרידי בנייה מונומנטלים מתקופת הברונזה התיכונה (סביב 2000–1500 לפנה"ס) ושכבות חורבן חשובים מסוף תקופת הברונזה המאוחרת, המאה ה-12 לפנה"ס. האתר מאיר על נוכחותה ועל תולדות ממלכת יהודה באזור במאות ה-6-10 לפנה"ס, כמו גם שרידי יישוב מהתקופות ההפרסית, ההלניסטית והרומית. המשלחת התחילה את דרכה בשנת 2010 ועומדים בראשה עודד ליפשיץ (פרופסור), מנפרד אומינג (מאוניברסיטת היידלברג) וסבינה קליימן.[20][21][22]
הפרויקט הארכאולוגי בתל חדיד
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל חדיד נמצא ממזרח ללוד. השרידים המוקדמים באתר מתוארכים לשלהי האלף ה-3 לפנה"ס, אך עיקר הממצאים קשורים בתקופת שלטון האימפריה האשורית בארץ (המאות ה-8-7 לפנה"ס), התקופה ההלניסטית (המאות ה-1-4 לפנה"ס) והתקופה הביזנטית (המאות ה-7-4 לספירה), התקופה העות'מאנית והעת המודרנית (המאות ה-20-15 לספירה). עובדת השטח שהתחילה ב-2018 וכוללת סקר וחפירה באתר, ועומדים בראשה עידו קוך מאוניברסת תל אביב וג'יימס פרקר מהסמינר התיאולוגי הבפטיסטי בניו אורלינס.[23][24]
פרויקט החפירה הישראלי-גרמני בתל אצטבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל אצטבה נמצא בתחום העיר המודרנית בית שאן, מצפון לעיר העתיקה. זהו אתר רב-שכבתי עם ממצאים החל בתקופת הברונזה הקדומה ועד להתקופה המוסלמית המוקדמת. הפרויקט מתמקד בחקר תקופת שלטון בית סלאוקוס, אז שמו של האתר היה "ניסיה", וקשרה לעיר מהתקופה הרומית שהיוותה חלק מהדקאפוליס. בראש הפרויקט עומדים אורן טל מאוניברסיטת תל אביב ואכים ליכטנברגר מאוניברסיטת מינסטר מאז 2019. המחקר מתמקד בתכנית העירונית, התשתיות, ניהול המים והיבטים נוספים של האתר. בין הנושאים הנלמדים הם האדריכלות הפרטית, כמו גם מנהגי אכילה בתקופה ההלניסטית וזאת דרך מחקר ארכאובוטני, ארכאוזואולוגי וניתוח שארים כימיים.[25]
משלחת מצדה ע"ש נוישטטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצדה היא מצודת-הר במדבר יהודה, בה שכן ארמונו של הורדוס משלהי המאה ה-1 לספירה והמעוז האחרון של המורדים היהודים במרד הגדול. בראש החפירות המחודשות עומד גיא שטיבל מאז 2017, ומטרתן להאיר תולדות האתר לפני הורדוס, כמו גם תקופות מאוחרות יותר שקודם לא היו ידועות, כמו התקופה המוסלמית המוקדמת.[26][27]
משלחת מגידו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל מגידו נמצא בעמק יזרעאל והוא אד האתרים החשובים ביותר בלבנט. השרידים המוקדמים ביותר באתר הם מהאלף ה-8 לפנה"ס והשכבות שלו מכל תקופות הברונזה והברזל (המאות ה-37-6 לפנה"ס) חשובות לכרונולוגיה בכל האזור. ראשי משלחת מגידו הם ישראל פינקלשטיין מאז 1994, בשיתוף פעולה עם מתיו ג' אדמס ומריו א"ס. מרטין מאז 2018. מטרת החפירות החדשות לבחון מחדש את הסטרטיגרפיה והכרונולוגיה של האתר, כמו גם להשתמש בו כאתר ניסוי לשיטות מחקר חדשות כמו חקר DNA קדום, גאוארכאיולוגיה, תיארוך מדעי.[28][29]
הפרויקט האזורי בתל שדוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]תל שדוד נמצא בעמק יזרעאל, כ-10 ק"מ צפון-מזרח למגידו. הוא מזוהה עם עיירה כנענית המכונה "שרת" במקורות ממצרים העתיקה, מימי תחותמס השלישי, ועם העיר המקראית "שריד", בתחום שבט זבולון, המוזכרת גם בשירת דבורה. הפרויקט החל ב-2022 וראשו עומדים עומר סרגי, קרן קובלו פארן (רשות העתיקות), הנאס בצל (אוניברסיטת ינה) ויואכים קראוזה (אוניברסיטת רוהר בוכום).[30]
החפירה ההיסטורית בקדס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קדס היה כפר פלסטיני שהתרוקן מיושביו ב-1948, ונמצא בסמוך לגבול ישראל–לבנון. הוא נמצא בתחום תל קדש ובראש הפרויקט שהחל ב-2021 עומדים רפאל גרינברג וגדעון סולמיני, בשיתוף פעולה עם פרויקט החפירות של האוניברסיטה העברית שם. הפרויקט עוסק בארכאולוגיה של ההווה ועוסק בחישוף שרידי הכפר שנהרס ב-1966, כמו גם שרידיו של בסיס צבאי של צבא ההצלה ושרידי פעילות אנושית של תיירים, יחידות צה"ל, אמנים, וצליינים לקבר צדיקים שזוהה באתר.[31][32]
פרויקט מערת קסם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מערת קסם היא אתר פרהיסטורי שנמצא ליד ראש העין. באתר התגלו שרידים של התרבות האשלו-יברודית ומתוארך בין 420-200 אלף שנים לפני זמננו. החפירות החלו ב-2001 ובראשו עמדו אבי גופר ורן ברקאי עד 2016, והחל מ2023 על ידי אלה אסף-שפייר. באתר התגלו שרידי שיניים של מין אדם קדום שעוד לא מוכר, שחי לאחר ההומו ארקטוס, וקרוב אנטומית להומו ספיינס מודרני. הפרויקט כולל מחקרים גאוארכאולוגיים, מחקרי סביבה קדומה, תיארוך וטכנולוגיית כלי אבן.[33][34]
פרויקט מרכז בקעת תמנע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקעת תמנע נמצא באזור הערבה. העמק כולל עשרות אתרים הקשורים במכרות נחושת קדומים המתוארכים בין תקופת הברונזה המאוחרת ועד ראשית תקופת הברזל (המאות ה-9-13 לפנה"ס). בראש הפרויקט הבינתחומי, עומד ארז בן-יוסף מאז 2012. הפרויקט שואף להאיר על התפקיד הגיאופוליטי של המכרות הללו והקשר שלהן להממלכה החדשה במצרים, וממלכות ישראל, יהודה ואדום. המחקר עוסק בארכאומגנטיזם, ארכאוזואולוגיה, ארכאובוטניקה וחקר סביבה קדומה.[35]
פרסומי המכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המכון מפעיל את מערכת ההוצאה לאור על שם אמרי וקלייר יאס המפיקה סדרות של פרסומים קבועים בארכאולוגיה ובהם חמש סדרת ספרים וכתב העת המדעי Tel Aviv.
- סדרת המונוגרפיות (Monograph Series of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University) היא פלטפורמה לפרסום דו"חות חפירה סופיים מחפירות המכון. עד 2021 פורסמו 40 ספרים בפלטפורמה הזאת. העורכים הראשיים נכון ל-2025 הם עודד ליפשיץ ואורן טל.[36]
- דו"חות חפירה לחפירות הצלה מפורסמים בסדרת Salvage Excavation Reports, שפרסמה 12 דו"חות בין 2004-2024. העורך הראשי נכון ל-2025 הוא אורן טל. סדרת Occasional Publications פרסמה חמישה כרכים בין 1993-2021.[37]
- סדרת Mosaics: Studies on Ancient Israel מתמקדת במחקרים נושאיים ואוספי מאמרים. העורך הראשי הוא עודד ליפשיץ ופורסמו בסדרה שלושה כרכים מאז 2021.[38]
- סדרת "במרכז" (In Centro) היא שיתוף פעולה עם מחוז מרכז ברשות העתיקות והמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן. כל כרך בסדרה הוא אוסף מאמרים המתמקדים בנושא מרכזי שנחקר מנקודות מבט רבות. בין 2018 ו-2024 פורסמו ארבעה כרכים.[39]
- כתב העת Tel Aviv: The Journal of the Institute of Archaeology of Tel Aviv University הוא כתב-עת שפיט המתפרסם פעמיים בשנה עם מאמרים על הארכאולוגיה וההיסטוריה של דרום הלבנט. כתב העת הוקם על ידי יוחנן אהרוני ב-1974, והעורך הראשי שלו מאז 2023 הוא עידו קוך. בעוד כתב העת עוסק בכל התקופות החל מהתקופות הפרהיסטוריות, הוא מתמקד בתקופות הברונזה והברזל.[40]
החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע"ש יעקב אלקוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום על שם יעקב מ. אלקוב הוא חלק מהפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין באוניברסיטת תל אביב. החוג מלמד סטודנטים לתואר ראשון בארכאולוגיה של ארץ ישראל ותרבויות המזרח הקדום,[41] תואר שני במסלולים ארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום, ארכאולוגיה וחומרים ארכאולוגים ולימודי ישראל הקדום (המשלב לימודי ארכאולוגיה עם מחקרים היסטוריים ומקראיים)[42]. מאז 2011, החוג מפעיל גם תכנית בינלאומית לסטודנטים זרים.[43] לימודים לתואר דוקטור בארכאולוגיה נערכים תחת בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה על שם חיים רוזנברג.[44] ראשת החוג הנוכחית היא לידר ספיר-חן, ויש בו 17 אנשי סגל (נכון ל-2025)[45], כולל פרופסורים ומרצים בכירים לארכאולוגיה, אגיפטולוגיה, חתיתולוגיה ואשורולוגיה.[46]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המכון לארכאולוגיה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5
עופר אדרת, "אנחנו ההייטק של העבר": כך מנסים לשחזר היום את העולם הקדום, באתר הארץ, 5 באפריל 2023
- ^ "About Us". The Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology.
- ^ תירוש, אברהם. 1 בספטמבר 1968. "פיזור כוחות המחקר המרובים בארכאולוגיה כיום - רצוי ומועיל". מעריב
- ^ Anson F. Rainey (במאי 1976). "In Memoriam: Yohanan Aharoni". The Biblical Archaeologist. 39 (2): 53–54. doi:10.1086/BIBLARCH3209353. JSTOR 3209353.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "The Sonia and Marco Nadler Institute of Archaeology". Tel Aviv. 49: 1–2. 2022.
- ^ "the Israeli Institute of Archaeology". ETANA - Electronic Tools and Ancient Near Eastern Archaeology
- ^ Nathan Steinmeyer (19 בפברואר 2024). "Dig Scene Investigators: What do archaeology specialists do?". BIBLE HISTORY DAILY. Biblical Archaeology Society.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Dr. Lidar Sapir-Hen's Lab - Laboratory of Zooarchaeology at Tel Aviv University
- ^ על המעבדה (The Laboratory of Archaeometallurgy and Archaeomagnetic Research), באתר המכון
- ^ Dr. Dafna Langgut's Lab - The Laboratory of Archaeobotany & Ancient Environments
- ^ 1 2 Laboratory for Conservation of Metallic Artifacts
- ^ The Computational Archaeology Laboratory (CompArchTAU)
- ^ "About". The Institute and Department of Archaeology Library - Tel-Aviv University.
- ^ Archaeological Graphic Documentation Studio
- ^ Restoration studio
- ^ תיאור פרויקט חפירות אפולוניה-ארסוף באתר המכון (באנגלית)
- ^ Judith Sudilovsky (15 May 2022), New excavations could uncover final days of besieged Crusader fortress. Jerusalem Post
- ^ תיאור חפירות אשדוד-ים באתר Biblical Archaeology Society (באנגלית)
- ^ האתר הרשמי של חפירות אשדוד-ים (באנגלית)
- ^ תיאור תל עזקה באתר הרשמי של המשלחת (באנגלית)
- ^ תיאור הצוות באתר הרשמי של משלחת עזקה (באנגלית)
- ^ Lipschits, O., Gadot, Y., and Oeming, Five Seasons of Excavations at Tel Azekah: Expectations, Finds and Surprises, Qadmoniot 156, 2018, עמ' 84-99
- ^ "על תל חדיד" באתר הרשמי של המשלחת (באנגלית)
- ^ Ido Koch, Eli Yannai and Daniel Warner, Tel Hadid – 2018, 2019, Hadashot Arkheologiyot 133, 2021
- ^ על החפירה באתר אוניברסיטת מינסטר (באנגלית)
- ^ אתר משלחת מצדה (באנגלית)
- ^ ירון דרוקמן, בניגוד למיתוס: המצור הרומי על מצדה לא ארך שנים, אלא כמה שבועות, באתר ynet, 4 בספטמבר 2024
- ^ אתר משלחת מגידו (באנגלית)
- ^ משה גלעד, סוף העולם הוא עוגת שכבות ענקית: ביקור עכשווי במגידו, באתר הארץ, 18 במאי 2021
- ^ אתר משלחת תל שדוד (באנגלית)
- ^ Raphael Greenberg, Qadas Village Excavations 2021, TAU Archaeology 8, 2022, עמ' 37
- ^ אריאל דוד, "ההרס כאן היה כה אלים. כישראלים, רצינו לדעת מה נעשה בשמנו", באתר הארץ, 13 בספטמבר 2023
- ^ האתר של פרויקט מערת קסם (באנגלית)
- ^ תיאור הפרויקט מערת קסם באתר קרן המחקר הגרמנית (DFG) (באנגלית)
- ^ האתר של פרויקט מרכז בקעת תמנע (באנגלית)
- ^ תיאור סדרת Monograph Series באתר המכון (באנגלית)
- ^ תיאור סדרת "Occasional Publications" באתר המכון (באנגלית)
- ^ תיאור סדרת Mosaics: Studies on Ancient Israel באתר המכון (באנגלית)
- ^ תיאור סדרת "במרכז" באתר המכון (באנגלית)
- ^ "מטרות והיקף" של כתב העת Tel Aviv באתר Taylor & Francis (אנגלית)
- ^ לימודי התואר הראשון - ארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום
- ^ לימודי התואר השני - ארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום
- ^ About the International MA in Archaeology and Ancient Near Eastern Cultures
- ^ לימודי התואר השלישי - ארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום
- ^ "סגל אקדמי" באתר המכון (באנגלית)
- ^ , "Our Lecturers", TAU Archaeology 8, 2022, עמ' 6–16
,_Israel_03.jpg)