תל יזרעאל
 | |
| מיקום | |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| קואורדינטות | 32°33′28″N 35°19′41″E / 32.557852777778°N 35.327952777778°E |
|
(למפת עמק בית שאן רגילה)   תל יזרעאל  | |
  | |
תל יזרעאל הוא תל קדום הממוקם בלב עמק יזרעאל, מעט דרומית לעיר עפולה ובסמוך לקיבוץ יזרעאל. התל מזוהה עם העיר המקראית יִזְרְעֶאל, אך הוא סחוף והשרידים בו מועטים. מהתל תצפית אל עמק יזרעאל המזרחי, נחל חרוד הזורם במרכזו, הרי הגלבוע מדרום לו, רמת יששכר וגבעת המורה בצפונו והרי הגלעד במזרח. במרחב התל שוחזר "גן נבות היזרעאלי" בבוסתן עצי ארץ ישראל.[1]
יזרעאל במקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]יזרעאל אינה מוזכרת במקורות אכדיים ומצרים קדומים[2].
האזכור הראשון של העיר במקרא מופיע בספר יהושע בתקופת התנחלות השבטים, והיא נכללה בתחומו של שבט יששכר:
"לְיִשַּׂשכָר יָצָא הַגּוֹרָל הָרְבִיעִי...וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה..."
חשוב להבדיל בין העיר יזרעאל שבעמק יזרעאל לבין העיר יזרעאל המקראית שהייתה ממוקמת בנחלת יהודה[3] היא ככל הנראה מוצאה של אחינועם היזרעאלית, אשת דוד.
עדות למעמדה החשוב של העיר היא העובדה כי שאול בחר בעין יזרעאל אשר לרגלי התל, כדי למקם את בסיסו ללחימה בפלשתים:
"וַיִּקְבְּצוּ פְלִשְׁתִּים אֶת-כָּל-מַחֲנֵיהֶם אֲפֵקָה וְיִשְׂרָאֵל חֹנִים בָּעַיִן אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל"
המקום נזכר גם במעשה המלכתו של איש בושת בן שאול על ידי אבנר בן נר:
"וַיַּמְלִכֵהוּ אֶל-הַגִּלְעָד וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי וְאֶל-יִזְרְעֶאל וְעַל-אֶפְרַיִם וְעַל-בִּנְיָמִן וְעַל-יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה"
מאוחר יותר, גדלה העיר והיא נכללה במחוזו החמישי של שלמה המלך. חשיבותה הכלכלית של העיר עלתה, ככל הנראה עקב סמיכותה לצומת דרכים מרכזי בעת העתיקה, וכתוצאה מכך נקרא העמק כולו על שמה.
בתקופת שושלת אחאב במאה ה-9 לפנה"ס, שכן בתל בית החורף של המלך אחאב, בזמן שבירת הממלכה הייתה בשומרון.
הסיפור במלכים א, כ"א על כרם נבות התקיים לפי דעות חלק מן הפרשנים והחוקרים בסביבות יזרעאל. שם שכן אחד מבתי המלוכה של אחאב (הדעות חלוקות אם מדובר בבית חורף, בית קיץ או שמא בנכס משפחתי מסוג אחר).
בהמשך, כפי שמצוין במקרא, התקיים בעיר משפט נבות ובהמשך שם נענשה איזבל.
"וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כֶּרֶם הָיָה לְנָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי אֲשֶׁר בְּיִזְרְעֶאל אֵצֶל הֵיכַל אַחְאָב מֶלֶךְ שֹׁמְרוֹן"
עוד נזכר כי המלך יורם בא לעיר כדי להירפא, וייתכן כי המקום שימש כאתר הבראה:
"וַיָּשָׁב יוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים בָּרָמָה בְּהִלָּחֲמוֹ אֶת-חֲזָהאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַאֲחַזְיָהוּ בֶן-יְהוֹרָם מֶלֶךְ יְהוּדָה יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם בֶּן-אַחְאָב בְּיִזְרְעֶאל כִּי-חֹלֶה הוּא"
העיר חרבה בשנת 722 לפנה"ס בידי שלמנאסר החמישי מלך אשור, אך נבנתה ואוכלסה מחדש בתקופה ההלניסטית.
לאחר התקופה הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוסביוס מקיסריה שחי במאה ה-4 כתב כי הכפר הוא הנודע ביותר בעמק יזרעאל וכי הוא נמצא בין בית שאן ולגיו (באזור מגידו). הנוסע מבורדו עבר במקום בשנת 333 וקרא לתל "סטדלה" - כנראה שיבוש מהשם של עמק יזרעאל (Esderlon). הוא ציין כי התל הוא מקום חנייה הממוקם 10 מיל מלגיו ו-12 מיל מ"סקיתופוליס" היא בית שאן. ואכן נמצאו בדרך אבני מיל אחדות. בנימין מטודלה שביקר במקום בשנת 1170 ומצא בו ישוב קטן ובו יהודי אחד שעסק בצביעה. אשתורי הפרחי אזכר את התל בראשית המאה ה-14, ובמאה ה-17 סיפר הנוסע רוג'ה, כי בתל התגוררו 150 תושבים מקומיים ויהודים, "אשר חיים כמו הערבים על שוד". נוסע אחר שעבר במקום בשנת 1677 ספר על השודדים המכבידים על הנוצרים, ונוסע יהודי בשם רבי רחמים אופלטקה סיפר כי נשדד עת עבר במקום בשנת 1876, אך ניצל מידי השודדים. נוסעים אחרים ציינו את קיומו של בית קשתות בכפר, אשר היה בית השייח' ושימש גם אכסנית דרכים.
בעת החדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1830 יישב אברהים פחה משפחות פלחים מצרים בכפר זירעין שעל התל. כפר זה שלט במלחמת העצמאות על הדרכים באזור. ניסיון ראשון של חטיבת יפתח לכבוש את הכפר נכשל, והמקום היה למוקד קרבות בין כוחות הפלמ"ח לבין צבא ההצלה. רק בניסיון השני, ב-29 במאי 1948, נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת גולני[4]. על התל אנדרטה המנציחה את זכרם של חללי הפלמ"ח. ממערב לתל קמה בסוף 1948 התיישבות של הכשרת הפלמ"ח אשר לחמה בזירעין, וזו הייתה לקיבוץ יזרעאל.
חפירות ארכאולוגיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתל נמצאו חרסים מתקופת הברזל ועד התקופה הערבית[2] ולא נמצאו בה חרסים מלפני תקופת הברזל המזוהה עם ההתנחלות הישראלית.
האתר התגלה באקראי בעת עבודות להקמת מוזיאון לתולדות עמק יזרעאל. בחפירות הארכאולוגיות שנערכו לאחר מכן על ידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, נחשפו שרידי שני המגדלים המזרחיים ושער העיר הדרומי של מתחם מבוצר מהמאה ה-9 לפנה"ס, שלדעת החוקרים היה בשימושם של מלכי בית עמרי. כמו כן התגלו באתר מערות קבורה מהתקופה הרומית וכנסייה מהתקופה הביזנטית והצלבנית. עוד נמצא בתל ארון קבורה עם עיטורים יהודיים מהמאה ה-3 לפנה"ס, כך שייתכן ששכן במקום יישוב יהודי שלא נזכר במשנה ובתלמוד.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד אוסישקין, "יזרעאל, מעוזם של אחאב ואיזבל", קדמוניות מ"ג, 2010, עמ' 2–11
- דוד אוסישקין, "המיתחם המבוצר של מלכי בית עמרי ביזרעאל", ארץ ישראל כ"ה, תשנ"ו 1996, עמ' 1–14
- אבנים גדולות מן השמיים, דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 44.
- המילון האנציקלופדי של המקרא, איתן אבניאון, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000.
- ספר מלכים א', פרק כ"א
- צבי אילן, 78 טיולים ברחבי ישראל, עם עובד - תרבות וחינוך - תל אביב, 1977 - יזרעאל הקדומה.
- בית מקרא ס', גיליון שהוקדש כולו לכרם נבות היזרעאלי.
- אורי מאור, ארץ המעיינות - המדריך השלם לנקודות המים הקסומות בישראל, הוצאת ספריית בית אל, 2011, עמ' 6 - 7
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה] |
- תל יזרעאל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מסלול טיול מפורט מתל יזרעאל לעין יזרעאל
- אדר' לילך סטרול, תל יזרעאל: פרוגרמה לשימור ולפיתוח, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2009
- מסלול טיול - מתל יזרעאל לעין יזרעאל
- ציפי אלבז, התל ההיסטורי בעין יזרעאל: טיול בטעם של עוד, באתר הארץ, 18 ביולי 2019