פורטל:ביולוגיה
המילה "ביולוגיה" היא הלחם בין המילים היווניות: "βίος" (ביוס), שמשמעותה חיים, ו-"λόγος" (לוגוס), שמשמעותה תורה או מחקר). המונח הוגדר לראשונה על ידי חוקרי הטבע ז'אן-בפטיסט דה לאמארק וגוטפריד ריינהולד טרוויראנוס בתחילת המאה ה-19. כיום, ביולוגיה אינה נתפסת כתחום יחיד, אלא כמסגרת המאגדת מספר רב של דיסציפלינות העוסקות בתופעות הקשורות לחיים וליצורים חיים, בשל היותה תחום רחב היקף. החלוקה לפי סוג האורגניזם, שהייתה נהוגה בעבר, אחראית לתחומים כגון בוטניקה – חקר הצמחים, ומיקרוביולוגיה – חקר המיקרואורגניזמים; אך ניתן לחלק את תחומי הביולוגיה גם לפי קנה המידה של התופעות הנחקרות: למשל, ביולוגיה מולקולרית עוסקת ברמת המולקולה, פיזיולוגיה עוסקת ברמת האורגניזם, ואילו אקולוגיה עוסקת ברמת קבוצות אורגניזמים וביחסיהם עם הסביבה. כיום נחשבת הביולוגיה לאחד מענפי המדע המרכזיים שאנו דנים בהם במאה ה-21. יותר ממיליון מאמרים מתפרסמים בתחום מדי שנה, וסוגיות מרכזיות בתחום, למשל הנדסה גנטית, ניצבות הן בחזית המחקר המדעי והן בעין הסערה של הדיון הציבורי. |
אהרן צ'חנובר (נולד ב-1 באוקטובר 1947), ביוכימאי ישראלי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004 ביחד עם אברהם הרשקו ואירווין רוז, "על גילוי אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא שמאפשר את פירוק החלבונים". חתן פרס ישראל בחקר הביולוגיה לשנת תשס"ג (2003). צ'חנובר חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2004.
עם סיום לימודיו התיכוניים הצטרף לעתודה האקדמית, ולמד רפואה באוניברסיטה העברית. בשנת 1971 קיבל תואר מוסמך למדעי הטבע, ובשנת 1973 קיבל תואר דוקטור לרפואה. החל משנת 1973 ועד לשנת 1976 שירת כרופא בצה"ל, תחילה בשייטת ספינות הטילים, ואחר כך ביחידת המחקר והפיתוח של חיל הרפואה. עם סיום שירותו הצבאי הצטרף למחלקה לביוכימיה של הפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, כתלמיד לתואר שלישי, ובשנת 1982 קיבל תואר דוקטור למדעים בהנחייתו של פרופ' אברהם הרשקו. מחקר זה, שלו היה שותף גם אירווין רוז מהמכון לחקר הסרטן בפילדלפיה, הוא שזיכה את השלושה בפרס נובל לכימיה, כעבור יותר מעשרים שנה. במחקר זה גילו ותיארו את מערכת האוביקוויטין, האחראית לפירוק חלבונים בתוך התא, והביא לפריצת דרך בחקר הסרטן, מחלות ניווניות במוח ומחלות אחרות.
בשנת 1984, מונה לתפקיד מרצה בכיר בפקולטה לרפואה של הטכניון בחיפה, ובשנת 1987 מונה לפרופסור חבר, ובשנת 1992 עלה לדרגת פרופסור מן המניין. בשנים 1994 עד 2000 היה מנהל מכון רפפורט למחקר במדעי הרפואה. בשנת 2002 התמנה לפרופסור מחקר. עיקר מחקרו עוסק במנגנוני פירוק החלבונים בתא ובמעורבות של הליך זה בגרימת מחלות.
|
| היונק עכבר מצוי, חיית המעבדה הידועה ביותר, הוא אורגניזם המודל הקרוב ביותר לאדם. למרות השוני הפנוטיפי (ביטוי הגנים במציאות) הניכר, הרי של-99% מהגנים של העכבר יש גנים מקבילים באדם, ואזורים שלמים בגנום העכבר זהים ברצפם לאותם אזורים בגנום האדם. יחסית ליונקים אחרים, קל העכבר להשגה ולגידול. בעכבר נערכים מחקרים מקיפים כמעט בכל נושא בביולוגיה וגם מרבית המחקרים בפסיכולוגיה המשתמשים באורגניזם מודל נעשים בהם. זהו אחד משמונת האורגניזמים השמישים ביותר בחקר הגנטיקה בעשור הראשון של שנות האלפיים. |
שמו המדעי של האדם בן זמננו הוא הומו סאפיאנס (Homo sapiens). לשם זה אין קשר להומוסקסואליות. "הומו" בלטינית, פירושו "אדם" ו"ספיינס", פירושו "חושב" או "תבוני". אחד המינים הנכחדים, הדומה לנו מבחינה אנטומית, הוא ההוֹמוֹ פְלוֹרֵסִיֶּנְסִיס (Homo floresiensis). "פלורסיינסיס", פירושו מהאי פלורס – שם נמצאו שרידיו. החוקרים שגילו אותו רצו לקרוא לו "סנדאנתרופוס פלורסיאנוס" (Sundanthropus floresianus), דהיינו, אנוש מאזור איי סונדה, מהאי פלורס. אך שם זה נפסל בביקורת העמיתים, על טיוטת המאמר המדעי, המדווח על התגלית. נימוקי הפסילה היו, שהממצא שייך בבירור לסוג האדם, ולכן המילה הראשונה בשמו חייבת להיות "הומו". אולם המילה השנייה, "פלורסיאנוס", לא מוצלחת, כי ניתן לתרגם אותה כ"פי טבעת פרחוני".
ארכאוזואולוגיה - ישראל יעקב קליגלר - ניסויים בלשניים בקופי אדם - ריצ'רד דוקינס - מעכבי אנזימים
מיקרוביולוגיה: Francisella tularensis - Adenoviridae - חגורת המנינגיטיס האפריקנית
אבולוציה: אדם - אבולוציה של האדם - אצי, איש הקרח - ארדיפיתקוס רמידוס - האדם הניאנדרטלי - הומו ארקטוס - הומו היידלברגנסיס - הומו פלורסיינסיס
סדרת הפרעושים היא אחת הקטנות שבמחלקת החרקים ומונה יותר מ-2,200 מינים הידועים למדע. בישראל ידועים כ-40 מינים. הפרעושים הם חרקים בעלי גלגול מלא הכולל ארבע דרגות: ביצה, רימה, גולם ובוגר. הרימות ניזונות מחומרים אורגניים שונים ורק הבוגרים הינם טפילים מוצצי דם. 95% הם טפילי יונקים, המתוודעים לאדם בעיקר בגלל החתולים שאצלם הם מוצאים בית חם תרתי משמע, ו-5% הם טפילי עופות.
הפרעושים קיימים לפחות 60 מיליוני שנים. הפרעוש העתיק ביותר הידוע למדע, חי בתקופת האיאוקן של עידן השלישון ונדבק במקרה לשרף אורנים שהתקשה, וכך נשמר בתוך הענבר עד אשר נמצא לפני כמה עשרות שנים בחוף הים הבלטי. מניחים כי הפרעושים קרובים לסדרת ארוכי כנף בגלל הדמיון ביניהם בפרטים מורפולוגיים רבים, ויש סבורים כי מוצאם מן הזבובאים.
אקולוגיה הוא ענף בביולוגיה החוקר את יחסי הגומלין בין האורגניזמים השונים ובין האורגניזם לסביבתו, הקובעים את המגוון ושפע המינים. למרות היותה תחום צעיר, האקולוגיה פיתחה במרוצת השנים מערכת עקרונות והגדרות ענפה, עליה מתבסס המחקר האקולוגי כיום. בין הגדרות אלו, ניתן למנות את המושגים: גורמים אביוטיים שהם כלל הגורמים המצוים בסביבתו של אורגניזם ומשפיעים עליו, בית גידול שהוא הסביבה האופיינית לקיומו של מין מסוים, גומחה אקולוגית שהיא מיקומו של המין במערכת יחסי הגומלין המתקיימת בסביבה, ביומסה, מארג מזון ועוד. בין העקרונות החשובים יש למנות את:
- עקרון "רמות הארגון" (או השיוך) באקולוגיה, בו הפרט הוא חלק מאוכלוסיית פרטים, האוכלוסייה היא חלק מן החברה האקולוגית והחברה האקולוגית היא חלק מהמערכת האקולוגית.
- עקרון יחסי הגומלין בין האורגניזמים, כאשר ישנם מספר סוגים של יחסים – יחסי טפילות, בו הטפיל מרווח תנאים וחומרים הדרושים להמשך קיומו והפונדקאי נפסד, יחסי קומנסליזם, בהם אחד האורגניזמים מרוויח והאחר לא, סימביוזה הדדית, בהם שני הפרטים נהנים מהקשר ועוד.
|
|
|
|
|
|
|
| פורטל בעלי החיים | פורטל יונקים | פורטל אורניתולוגיה וצפרות |
פורטל הרפואה | פורטל גוף האדם | פורטל הבוטניקה | פורטל הכימיה |
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום הביולוגיה. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא ביולוגיה שרק מחכים שירחיבו אותם.
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
- מסגרות התוכן של הפורטל צריכות את עזרתכם! ישנם עוד תחומים, תאוריות, אישים ונושאים מעניינים עליהם ניתן לכתוב!
מצאו ערכים לשיפור בנושא ביולוגיה: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)