פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/אוסף
מֶטָבּוֹלִיזְם או "חילוף חומרים" הוא תהליך של קליטת חומרים מהסביבה, עיבודם, הפקת אנרגיה מהם ופליטת הפסולת, שמתרחש בגופם של יצורים חיים. מטבוליזם הינו אחד המושגים הבסיסיים ביותר בביולוגיה, והוא מהווה את אחד התנאים להגדרת חיים (תנאי חשוב נוסף הוא יכולת רבייה).
בתא קיימים מסלולים מוגדרים ומתוכננים להפליא המשמשים לפירוק או ייצור תרכובות. הגליקוליזה, למשל, הינה מסלול מטבולי המצוי ברוב היצורים החיים. מסלולים אחרים, כגון זרחון חמצוני, ייחודיים ליצורים מסוימים. התהליכים מוגדרים כ"מסלולים" כיוון שכמעט תמיד לא מדובר בפירוק ובנייה פשוטים, אלא בשרשרת ארוכה של תגובות כימיות המביאה בסופו של דבר לתוצר. בגליקוליזה, למשל, עובר הגלוקוז, החומר הראשוני בתהליך, עשר תגובות כימיות עד שהוא מומר לתוצר הסופי: פירובט. על כל תגובה אחראי אנזים נפרד.
דנטורציה היא תהליך שבו משתנה המבנה המרחבי הטבעי והפעיל של מולקולה ביולוגית גדולה. המושג מתייחס בדרך כלל לחלבונים או לחומצות גרעין. דנטורציה נגרמת עקב שינוי קיצוני בתנאים שבהם המולקולה נמצאת, כמו למשל עלייה בטמפרטורה, שינוי דרסטי ברמת ה-pH (סביבה חומצית או בסיסית), או נוכחות של חומרים מסוימים בסביבת המולקולה.
בחלבונים, שינוי המבנה המרחבי פוגע בתפקוד החלבון ומוציא אותו מכלל פעולה. דנטורציה המתקיימת במלואה בתנאים תאיים היא בלתי הפיכה בדרך כלל, והחלבון לא יחזור למבנה הפעיל לאחריה. בחומצות גרעין, דנטורציה מתבטאת בהפרדה בין שני גדילי ה-DNA, ולה שימושים רבים במחקר הגנטי ומחוצה לו.
יער גשם טרופי, הידוע גם בשם יער משווני לח, הוא סוג של מערכת אקולוגית. יערות הגשם הטרופיים הם ירוקי עד, וגדלים בהם בעיקר עצים רחבי עלים ובגובה שונה שצמרותיהם יוצרות כמה רבדים אופקיים. יערות גשם טרופיים, המשתרעים על שטחים נרחבים סביב קו המשווה, יוצרים את אחת המערכות האקולוגיות המורכבות ביותר על פני כדור הארץ.
יערות גשם טרופיים מהווים רצועה רחבה משני צידי קו המשווה, באזורים החמים והלחים של כדור הארץ. הם משתרעים על פני שלושה גושים עיקריים. הגוש הגדול מכולם נמצא באגני האמזונאס והאורינוקו שבאמריקה הדרומית, הגוש השני שוכן במערב אפריקה והגוש השלישי נמצא בדרום מזרח אסיה. שטחם הכולל של כל יערות הגשם הטרופיים הוא כעשרים מיליון קמ"ר, יותר משמינית מהשטח היבשתי של כדור הארץ.
דֶבֶר הוא שם כולל לשלוש מחלות מידבקות חריפות של מכרסמים ובני אדם הנגרמות על ידי חיידק ומופיעות בתנאים מסוימים בצורת מגפות המוניות שהקטל בהן רב.
המחלה נגרמת על ידי חיידק מקבוצת החיידקים הארגמניים בשם Yersinia pestis שנתגלה בשנת 1894 על ידי הצרפתי א. ירסין (A.Yersin) וללא תלות עמו גם על ידי היפני ס. קיטאסאטו (S. Kitasato). זהו חיידק קטן המתקיים בטבע בחולדות בית, בנברני בר ובמכרסמים אחרים. הדבר מועבר ממכרסם למכרסם וממכרסמים לאדם על ידי עקיצת פרעושים. עובדה זו נתגלתה על ידי היפני אוגטה (Ogata) ב-1897 והוכחה על ידי הצרפתי פ.ל. סימון (Simond) שנה לאחר מכן, אם כי תושבי סין ידעו זה מכבר כי קיים קשר שכזה, כשהבחינו כי ניכרת תמותה רבה של חולדות לפני התפרצות מגפת הדבר.
סדרת הפרעושים היא אחת הקטנות שבמחלקת החרקים ומונה יותר מ-2,200 מינים הידועים למדע. בישראל ידועים כ-40 מינים. הפרעושים הם חרקים בעלי גלגול מלא הכולל ארבע דרגות: ביצה, רימה, גולם ובוגר. הרימות ניזונות מחומרים אורגניים שונים ורק הבוגרים הינם טפילים מוצצי דם. 95% הם טפילי יונקים, המתוודעים לאדם בעיקר בגלל החתולים שאצלם הם מוצאים בית חם תרתי משמע, ו-5% הם טפילי עופות.
הפרעושים קיימים לפחות 60 מיליוני שנים. הפרעוש העתיק ביותר הידוע למדע, חי בתקופת האיאוקן של עידן השלישון ונדבק במקרה לשרף אורנים שהתקשה, וכך נשמר בתוך הענבר עד אשר נמצא לפני כמה עשרות שנים בחוף הים הבלטי. מניחים כי הפרעושים קרובים לסדרת ארוכי כנף בגלל הדמיון ביניהם בפרטים מורפולוגיים רבים, ויש סבורים כי מוצאם מן הזבובאים.
למחלת הגחלת (אנתרקס, Anthrax) מקום של כבוד בהיסטוריה של המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה המודרניות, אם כי הציבור מכיר אותה בעיקר בשל פוטנציאל השימוש בה כנשק ביולוגי במלחמה. בשנת 1876 קישר רוברט קוך את מחלת הגחלת העורית לחיידק בצילוס אנתרסיס (Bacillus anthracis), מתג גרם חיובי אארובי. בשנת 1881, כשיצר לואי פסטר את החיסון החי הראשון כנגד גורם זיהומי, היה זה כנגד חיידק הגחלת.
מקורו של השם אנתרקס במילה היוונית Anthrakis, שפירושה "פחם". השם מתאר את הנגע העורי השחור המופיע אצל חולה הגחלת. חיידקי הגחלת יוצרים נבגים, ואלו אחראים להתפתחות המחלה. בקרב בעלי החיים פגיעים במיוחד אוכלי העשב, הנחשפים לנבגים העמידים בקרקע.
השתלת איברים היא טכנולוגיה רפואית שהתפתחה במחצית השנייה של המאה ה-20. בטכנולוגיה זו מוחלפים איברים, חלקי איברים או רקמות שהגיעו לאי-ספיקה סופנית באיברים, חלקי איברים או רקמות תקינים.
האיבר המושתל יכול להיות מאותו אדם לעצמו (כמו בהשתלת רקמות), מאדם (חי או מת) לאדם אחר, או ממין אחד למין אחר (קסנוטרנספלנטציה). איברים מושתלים יכולים להיות מלאכותיים או טבעיים, שלמים או חלקי איברים (כמו שסתומים, רקמות וכדומה).
אנאירובי (בעברית: אל-אווירני) הוא אורגניזם המסוגל, או מוכרח, לחיות בהיעדר חמצן חופשי. כל היצורים האנאירוביים הינם מיקרואורגניזמים (כלומר, ניתן לראותם בעזרת מיקרוסקופ בלבד), כשרובם חיידקים ומיעוטם פטריות ופרוטיסטים (אם כי לא כל החיידקים, הפרוטיסטים והפטריות אנאירוביים).
המונח אנאירובי מתייחס בדרך-כלל לאורגניזמים, ואילו לתיאור סביבה מסוימת נהוג להשתמש במונח אנאוקסי (למשל: "חיידקים אנאירוביים מסוגלים לגדול בנוחות בסביבה האנאוקסית הקיימת במעי של בעלי חיים"), אולם לא תמיד נעשית ההבחנה.
שירת הלווייתן – אוסף של קולות שמייצרים לווייתנים לשם תקשורת ביניהם. המונח "שירה" נמצא בשימוש במיוחד כשהוא נועד לתאר תבנית צפויה וחוזרת על עצמה של צלילים ארוכים בתדר נמוך, שמשמיעים מינים מסוימים של לווייתנים (במיוחד לווייתן גדול-סנפיר Megaptera novaeangliae) בצורה המזכירה לחוקרי הלווייתנים שירה אנושית. התהליכים הביולוגיים המשתתפים ביצירת הקולות משתנים ממשפחה אחת של יונקים ימיים לאחרת. עם זאת, כל הלווייתנים והדולפינים תלויים בצלילים לצורך תקשורת והתמצאות במידה רבה יותר מקרוביהם היבשתיים, משום שמתחת לפני המים הראייה קשה בשל בליעת האור על ידי המים, והתנועה האיטית יחסית של המים מצמצת את יעילות חוש הריח. הרעש האופף את האוקיינוסים בשל תנועת האוניות מגביר את חששות הגופים העוסקים באיכות הסביבה, שבני האדם הורסים מאפיין חשוב זה של בית הגידול הימי.
פגם גנטי הינו מצב רפואי או מחלה הנגרם, לפחות בחלקו, כתוצאה מליקוי או מוטציה בגנום של תאי הגוף.
כיום ידועים כ-4,000 פגמים גנטיים, אם כי סביר להניח שמחלות רבות שמקורן ואופן הופעתן טרם ידוע הינן למעשה מחלות גנטיות. רובם המוחלט של הפגמים הגנטיים נדירים מאוד ומתרחשים באדם אחד לכל כמה אלפים או מיליונים. סיסטיק פיברוזיס היא המחלה התורשתית הנפוצה ביותר – כ-5% מתושבי ארצות הברית נושאים את הגן הפגום ותינוק אחד מכל 2,500 חולה במחלה. תסמונת דאון היא הפגם הכרומוזומלי הנפוץ ביותר, הנגרם כתוצאה מאי הפרדה של הכרומוזומים ההומולוגיים במיוזה הראשונה. היא מתרחשת אחת ל-660 לידות בממוצע, כשלגיל האם השפעה מכרעת על שיעור התחלואה.
פגמים גנטיים אינם תמיד מוחלטים. קיימות מחלות שהגורם להן אינו ידוע לגמרי, אף שהתברר כי לאנשים בעלי מאפיינים גנטיים מסוימים יש נטייה מוגברת ללקות בהן מחלת אלצהיימר. ישנן מחלות גנטיות בעלות תפוצה רחבה במיוחד בקרב אוכלוסיות מסוימות. 'מחלת טאי-זקס, למשל, נפוצה בקרב יהודים אשכנזים בשיעור ניכר פי כמה מאשר תפוצתה בקרב האוכלוסייה הכללית; 1 מכל 27 יהודים אשכנזים בארצות הברית נושא את הגן הפגום, לעומת 1 מתוך 200 בקרב האוכלוסייה הכללית.
איידס או תסמונת הכשל החיסוני הנרכש היא מחלה קשה של מערכת החיסון. המחלה הקטלנית וחשוכת המרפא הופיעה לראשונה במדינות המערב בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. מאז הפכה מחלת האיידס למגפה עולמית – ומתוקף כך לאחת המחלות המדוברות והנחקרות ביותר כיום. ארגון הבריאות העולמי מעריך שלמעלה מ-25 מיליון בני אדם מתו עד סוף 2006 מהמחלה. המצב חמור מאוד באפריקה שמדרום לסהרה, ובמיוחד בדרום אפריקה ובסביבותיה, שם יותר מ-20% מהתושבים הבוגרים נדבקו במחלה.
נגיף האיידס שזוהה לראשונה בשנת 1981 הוא רטרו וירוס הקרוי HIV. הנגיף תוקף את תאי הדם הלבנים שתפקידם לאתר חיידקים, נגיפים ותאים סרטניים בגוף ו"לקרוא" לתאי דם לבנים אחרים להילחם בהם.
ניסוי קליני הוא ניסוי מבוקר בבני אדם שתפקידו למצוא את היעילות והבטיחות שבשימוש בטיפול רפואי מסוים. הטיפול יכול להיות תרופה, שילוב של תרופות, מכשור רפואי, פרוצדורה כירורגית, טיפול רדיותרפי, או כל טיפול אחר. חשיבותו של הניסוי הקליני היא בכך שהוא מונע שימוש בתרופות ובטיפולים בעלי יעילות נמוכה או תופעות לוואי קשות המסכנות את בריאות המטופל או את איכות חייו.
כדי להבטיח את שלומם של המשתתפים הרבים במבחנים הקליניים שהפכו לחובה נחקק בשנת 1981 חוק המסדיר ניסויים בבני אדם מבחינת הסכמה מדעת לניסוי. ניסוי קליני בולט שנעשה בארצות הברית קודם לחקיקה זו, אך הפר כללי אתיקה בסיסיים, הוא ניסוי העגבת בטסקיגי, שנערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו.
עץ הוא כינוי כולל לצמח רב-שנתי בעל גזע מרכזי אשר ממנו צומחים ענפים מכוסי עלים. עצים נבדלים משיחים במספר הגזעים – לשיחים יש מספר גזעים קטנים הצומחים מהאדמה ומשתלבים זה בזה; ומצמחים מטפסים בכך שהם אינם זקוקים לתמיכה של מבנה מלאכותי (קיר למשל) או של עץ כדי לצמוח בצורה מאונכת. מאפיין חשוב של העצים הוא העלווה, מכלול הענפים והעלים שלעולם אינה צומחת בסמוך לקרקע, אלא מתחילה לצמוח בגובה מסוים, דבר המותיר מקטע של גזע חשוף מהקרקע ועד לעלווה. מאפיין נוסף הוא החומר העיקרי המרכיב את הגזע והענפים הקרוי בעברית גם כן עץ, על שם הצמח עצמו. התרכובות העיקריות שמהן עשוי חומר הגלם הן תאית, ליגנין והמיצלולוז.
פלפל שחור הוא צמח מטפס פורח ממשפחת הפלפליים. הפירות עוברים ייבוש ומשמשים לבסוף כתבלין. בנוסף משמש הפרי גם לייצור פלפל לבן ופלפל ירוק. הפלפל השחור גדל בדרום הודו, שם מגדלים אותו בשטחים נרחבים כמו גם באזורים טרופיים נוספים. הפרי המכונה "גרגר פלפל" הופך לאחר הייבוש לגרגר קטן בקוטר של כ-5 מילימטר, שמכיל גרעין בודד ושצבעו לאחר הבשלתו הוא אדום כהה.
הפלפל היבש והטחון הוא אחד התבלינים השימושיים ביותר במטבח האירופאי, ומיניו השונים נודעו והוערכו מקדמת דנא בשל טעמם וסגולותיהם הרפואיות. הפלפל השחור רווח בשימוש גם במטבח היהודי, במטבח הישראלי ובמטבח מזרח-תיכוני. טעמו החריף של הפלפל השחור מגיע מחומר כימי ששמו פיפרין. גרגר הפלפל השחור הטחון, הקרוי על פי רוב פלפל, נמצא כמעט על כל שולחן במרבית ארצות העולם, בדרך כלל יחד עם מלח השולחן.
התחממות עולמית היא מונח המשמש לתיאור העלייה שנצפתה במהלך מאה השנים האחרונות בטמפרטורה הממוצעת של אטמוספירת כדור הארץ ושל האוקיינוסים על פניו. הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), שעוסק בריכוז נתוני ההתחממות העולמית, סבור שהטמפרטורה העולמית הממוצעת עלתה ב-0.74 מעלות צלזיוס בין 1906 ל-2005.
קיימת התאמה בין עליית הטמפרטורה לעלייה בכמות של פחמן דו-חמצני ושל גזי חממה נוספים באטמוספירה שגורמת להגברת אפקט החממה. ה-IPCC סבור כי קיימת סבירות גבוהה מאוד שפעילות אנושית היא המקור העיקרי לגידול בכמות גזי החממה, בעיקר כתוצאה משחרור גזים אלו לאוויר בעת שריפת דלקי מאובנים לצורך הפקת אנרגיה וכתוצאה מפעילות חקלאית. שתי תצפיות מרכזיות קושרות את הגידול בכמות גזי החממה לפעילות האדם. התצפית הראשונה היא ההבדל בריכוז הגזים בין אזורים גאוגרפיים שונים. קיימת התאמה בין אזורים מאוכלסים ובין ריכוז גזי חממה גבוה. התצפית השנייה היא נוכחות של איזוטופים שאין להם מקור טבעי.
עליית הטמפרטורה היא היבט אחד של תחום רחב יותר העוסק בשינוי האקלים. ה-IPCC ואל גור הם חתני פרס נובל לשלום לשנת 2007. הם זכו בפרס בזכות עבודתם להגברת המודעות העולמית לשינוי האקלים.
מספר מחקרים בקופי אדם בשבי נעשו מאז שנות ה-60 של המאה ה-20 ועד היום – בעיקר בשימפנזים ובבונובו ("שימפנזה ננסי"), אבל גם בגורילות ובאורנגאוטן – שבמסגרתם ניסו ללמד אותם להשתמש בשפה טבעית באופן דומה לשימוש שעושים בה בני אדם. המניע לניסויים האלו היה הוויכוח שהתלהט בקהילה המדעית עם ההתקדמות במחקר הבלשני במהלך המאה ה-20 (התקדמות שהביאה ליצירת ענפי הבלשנות הסטרוקטורליסטית והגנרטיבית), לגבי השאלה האם רכישת שפה טבעית ושימוש בה הן יכולות שמתקיימות רק בבני אדם.
באקולוגיה, מין מהנדס סביבה או מין מעצב סביבה הוא מין ביולוגי היוצר, משנה או הורס באופן משמעותי את בית הגידול שבו הוא נמצא, ובעשותו כך, משנה את תפוצתם של אורגניזמים אחרים. הדוגמה המוכרת ביותר למין כזה היא כמובן האדם, אך דוגמאות אחרות קיימות בכל חמש ממלכות החיים.
בעבר התמקד המחקר האקולוגי בתפוצה ובמגוון האורגניזמים ביחס למאפיינים שונים, כגון מזג אוויר, טופוגרפיה, הימצאות מזון, מתחרים, יחסי טורף-נטרף וכדומה. מין מהנדס סביבה הוא מונח חדש יחסית, המשתייך לתחום שהתפתח בשנים האחרונות ועוסק ביחסי הגומלין האקולוגיים בבתי גידול.
קאקאפו הוא תוכי לילי האנדמי לניו זילנד. לקאקאפו מספר תכונות ייחודיות: יש לו שיטת חיזור מיוחדת; הוא התוכי היחיד החסר יכולת תעופה; הוא התוכי הכבד ביותר; וכן הוא אחד העופות בעלי תוחלת החיים הארוכה ביותר.
המין מצוי בסכנת הכחדה חמורה: ידוע על 86 פרטים בלבד בעולם כולו, כולם מסומנים על ידי האדם ונתונים במעקב תמידי. בתקופה הפרה-היסטורית נדד האב הקדמון של הקאקאפו לאיי ניו זילנד, ושם, כמעט בהיעדר טורפים, איבד את יכולת התעופה. עם התיישבות הפולינזים בניו זילנד, ולאחריהם האירופאים, הגיעו עמם טורפים המהווים מינים פולשים, כגון חתולים, חולדות וסמוריים, ואוכלוסיית הקאקאפו הוכחדה כמעט כליל. מאמצי שימור המין החלו בשנות התשעים של המאה ה-19, אך לא נחלו הצלחה משמעותית עד להפעלת תוכנית השבת הקאקאפו לטבע בשנות השמונים של המאה ה-20. כל הפרטים ששרדו שמורים בשני איים זעירים ונטולי-טורפים בקרבת ניו זילנד: צ'אלקי, שבדרום-מערב פיורדלנד, וקודפיש, הסמוך לאי סטיוארט שבקרבת האי הדרומי, שם הם נמצאים תחת השגחה קפדנית.
תסמונת אלפורט היא ביטוי קליני של מספר פגמים גנטיים הגורמים למחלה קשה הגורמת לאובדן הדרגתי של תפקודי הכליות, עד לאי-ספיקת כליות סופית. בדרך כלל, הביטוי הראשוני הוא המטוריה – הימצאות דם בשתן. קיימות פגיעות גם בשמיעה ובראייה. התסמונת פוגעת באדם אחד מכל 5,000 עד 10,000 (היחס משתנה באוכלוסיות שונות).
התסמונת זוהתה לראשונה בשנת 1927 בבריטניה על ידי רופא משפחה יליד דרום אפריקה, ד"ר ססיל א. אלפורט (1880-1959). אלפורט תיאר משפחה ובה שלושה דורות שסבלו ממחלת כליות ומחירשות. הוא גילה שהסימן הראשון למחלה הוא דם בשתן (המטוריה), ולאחר מכן המחלה הולכת ומתגברת עם השנים. מאז התגלו עוד משפחות רבות שבהן הופיעה תסמונת דומה, ובשנת 1961 נקראה התסמונת על שם אלפורט.
לאחר שנים התגלה שתסמונת זו נגרמת עקב פגמים גנטיים שונים ברכיבים של קולגן מסוג 4 – Type IV Collagen – מרכיב חשוב ברקמות שונות, כולל בכליות.
_crop.jpg)
חסרי זנב הם דו-חיים הנכללים בסדרה Anura (מילולית: חסרי-זנב; מיוונית: an=בלי, oura=זנב). סדרת חסרי הזנב כוללת שתי קבוצות מובחנות: צפרדעים וקרפדות; אף על פי כן, חלוקה זו בין הצפרדעים לקרפדות אינה טקסונומית והן נבדלות זו מזו במאפיינים חיצוניים ובדפוסי התנהגות. מבין המשפחות הרבות שבסדרת חסרי הזנב, ישנן שתיים הנקראות צפרדעים וקרפדיים, אך גם מיני חסרי זנב שאינם במשפחת הקרפדיים מכונים "קרפדות", וכך גם לגבי הצפרדעיים. בקרב הציבור הרחב מכונות לרוב כל חברות סדרת חסרי הזנב "צפרדעים".
אורך גופם של הבלניים יכול להגיע עד ל-18 מטרים ומשקלם יכול להגיע ל-100 טונות. גופם הגדול הוא לרוב שחור; העור בראש ובחלק מהבטן מחוספס וצבעו לבן. שמם האנגלי של הבלניים – Right whale (Right פירושו "נכון" או "צודק") מקורו בכך שציידי לווייתנים סברו שהלווייתנים הללו היו אלה ש"נכון" לצוד אותם, בשל ציפתם לאחר מותם ולעיתים התקרבותם לחופים. אוכלוסיית הבלניים הצטמצמה באופן משמעותי בשנות הפעילות העיקריות של תעשיית ציד הלווייתנים. כיום במקום לצוד אותם בני אדם לרוב צופים בלווייתנים האקרובטיים הללו לשם הנאה.
מישל רֶבֶל (נולד ב-1938) הוא ביוכימאי ישראלי המשמש כפרופסור וכחוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון ויצמן למדע. רבל הוא חתן פרס ישראל לרפואה לשנת תשנ"ט. מישל רבל נודע במחקר האינטרפרון שהוביל לפיתוח תרופה לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה, וכן הוא עוסק באתיקה ומוסר במדע. הוא משמש כיושב ראש המועצה הלאומית לביואתיקה בישראל, והוא חבר באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ובוועדה הבינלאומית לביו-אתיקה של אונסק"ו.
רבל מרצה בפני קהלים שונים בתחומי התמחותו, ושם הוא נוהג להציג שאלות אתיות הנוגעות לשיבוט ולשימוש בתאי גזע עובריים. השקפתו המדינית הליברלית הביאה לחברותו בחוג "עוז ושלום – נתיבות שלום" ובתנועת מימד, שבמסגרתה הוא הוצב במקום ה-102 ברשימת העבודה-מימד לכנסת ה-17. כאדם דתי, ראייתו את הצד המוסרי של המדע משולבת בהיבטים של מחשבת ישראל ושל המוסר המתבטא בהלכה היהודית.
דימום תוך-גולגולתי הוא סוג של שבץ הנגרם מדימום פנימי בתוך הגולגולת. דימום תוך-גולגולתי מתרחש כאשר כלי דם בראש נבקע או דולף. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית, כפי שקורה בפציעת ראש, או מסיבות נוירוטראומטיות כגון כלי דם שהתנפח והתבקע.
דימום תוך-גולגולתי הוא מצב חירום רפואי חמור ביותר כיוון שהעלייה בלחץ הדם בתוך הגולגולת עלולה לגרום לגדילת הלחץ התוך-גולגולתי, עלייה שיכולה למחוץ את רקמת המוח העדינה או להגביל את זרימת הדם אליה. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא הכלי שבאמצעותו מבצעים אבחנה מדויקת של דימום תוך-גולגולתי.
שבץ בכלל ודימום תוך-גולגולתי בפרט נכללים ברשימת גורמי המוות העיקריים בעולם המערבי. ראוי להזכיר את המקרה של אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, ששקע בתרדמת בעקבות דימום תוך-גולגולתי שעבר ב-4 בינואר 2006.
ידיים הן הגפיים העליונות הנמשכות מהכתפיים ועד קצות האצבעות. גפיים המכונות ידיים נמצאות במספר בעלי חיים, כגון פרימטים, אך בדרך כלל משמשת המילה "ידיים" ככינוי לגפיים העליונות של האדם. הגפיים הקדמיות של בעלי ארבע רגליים משתתפות בהנעתם ממקום למקום, אך הידיים התפתחו להתמחויות אחרות על חשבון יכולת התנועה של האדם. עיקר תפקידן של הידיים הוא בדיקה על ידי מישוש ותמרון של עצמים במרחב בעזרת אחיזה. הן משמשות להגשת מזון לפה, לטיפוח עצמי או הדדי, להפעלת כלים, כמכשיר תקשורת בין-אישית, לנשיאת חפצים ואף ככלי נשק.
בבסיס היכולות המיוחדות של הידיים נמצאת האנטומיה שלהן, הכוללת עצמות רבות, מפרקים מורכבים לאורך הגפה, ומספר גדול של שרירים ויחידות תנועתיות, המצויים באמה ובכף היד, ומייצרים תנועות מגוונות ומדויקות. תכונה מיוחדת נוספת היא ריכוז הקולטנים התחושתיים בכפות הידיים ובאצבעות. קולטנים אלו ממוקמים שם בצפיפות גדולה יותר מבכל מקום אחר בגוף, מלבד הלשון והשפתיים.
ג'ינג'י הוא כינוי לאדם המתאפיין בשערות בצבע כתום-אדמדם. לעיתים קרובות הג'ינג'ים הם בעלי עור בהיר ועדין, ולעיתים עורם זרוע נמשים. תופעת הג'ינג'יוּת מאופיינת בריכוזים גבוהים של פיגמנטים אדמדמים וריכוזים נמוכים של פיגמנטים כהים. עורם של הג'ינג'ים בדרך כלל רגיש יותר לקרינה על-סגולה.
המונח "ג'ינג'י" מתייחס לעיתים גם לבעלי חיים שפרוותם כתומה, בעיקר לחיות מחמד. פרווה ג'ינג'ית ניתן למצוא ביונקים, כגון אוראנג אוטאנג, סנאים, בקר הררי, צבאים ושועלים, ואצל חיות מחמד, כגון חתולים וכלבים.
מקור המילה "ג'ינג'י" בשמו של צמח הג'ינג'ר, או בעברית זנגביל, שנמכר כממתק מסוכר שצבעו כתום. מילה נרדפת לג'ינג'י בעברית היא "אדמוני", מלשון אדום. המילה מופיעה פעמיים בתנ"ך, בהתייחסות לעשו ולדוד. בכמה מקומות נוספים נאמר על עשו שהוא "אדום", כינוי נוסף לג'ינג'י במקרא.
לווייתנאים הם סדרה של יונקים ימיים, שכמה מהמינים המשתייכים אליה הם מבעלי-החיים הגדולים בעולם. במשך מיליוני שנים הסתגלו הלווייתנאים יותר מכל יונק אחר לחיים במים. הסדרה כוללת בסביבות 90 מינים המחולקים לשתי תת-סדרות: לווייתני מזיפות ולווייתני שיניים (ובהם גם דולפינים). במרבית המקרים לווייתני המזיפות גדולים באופן משמעותי מלווייתני השיניים, הקטנים והמהירים יותר, וכמה מלווייתני המזיפות הם מבעלי החיים הגדולים ביותר בכדור הארץ. לווייתני השיניים מתאפיינים בשיניים חדות, והם ציידים מהירים שניזונים מדגים ומיצורים ימיים אחרים. לעומתם לווייתני המזיפות הם חסרי שיניים ובמקום זאת יש להם מזיפות ארוכות דמויות מסננת, שבעזרתן הם מסננים פלנקטון מהמים. מאפייניהם של הלווייתנאים הביאו לכך שהם תפסו מקום מרכזי בתרבות האנושית במשך זמן רב. מקומם לא נפקד גם בציד האנושי, ולאור סכנות מודרניות חדשות הם נמצאים בלב מאבק שימור ייחודי.
אצבעות כף הרגל של האדם הן חמש אצבעות הנמצאות בכף הרגל. האצבעות מורכבות מעצמות קצרות המכונות גלילים ומונעות על ידי שרירים הממוקמים בשוק ובכף הרגל. שרירי האצבעות פועלים בקבוצות המשתתפות בשמירה על מבנה כף הרגל, ובהנעת הגוף קדימה בעת הליכה או ריצה. קולטנים תחושתיים בשרירי האצבעות ובאצבעות לוקחים חלק בשמירה על שיווי משקל. מבנה אצבעות כף הרגל הוא תוצר של התפתחות אבולוציונית שהקבילה להתפתחות המין האנושי הניצב זקוף, מאצבעות קופיות המתאימות לטיפוס על עצים לאצבעות המתאימות לעמידה זקופה ותנועה על שתי רגליים. באצבעות כף הרגל מתגלים לעיתים ליקויים הנובעים מסיבות תורשתיות או סביבתיות, כאשר האחרונות קשורות בדרך כלל לטיפוח לקוי של האצבעות או הנעלה לא מתאימה.
ניסוי העגבת בטסקיגי, שנערך בין 1932 ל-1972, הוא אירוע ידוע לשמצה בהיסטוריה של האתיקה הרפואית. המדובר בניסוי קליני שנערך בטסקיגי שבמדינת אלבמה, באוכלוסייה של מספר מאות עובדי כפיים שחורים, עניים וברובם בלתי משכילים, שנבחנו לבדיקת ההתפתחות הטבעית של מחלת העגבת לאחר שלקו בה. הכשל האתי העיקרי בניסוי היה שעל אף שבשנות ה-40 הוכנס לשימוש נרחב הפניצילין שהביא למתן מרפא למחלת העגבת, החולים שהשתתפו בניסוי לא קיבלו טיפול למחלתם, ולא נעשה כל ניסיון לרפאם, אלא במשך עשרות שנים המשיכו הרופאים שערכו את הניסוי לנטר בקבוצה זו את התקדמות המחלה, הכרוכה בייסורים רבים ואף במוות. ניסוי זה נודע לשמצה והפך לאבן דרך בהתייחסות לחולה המשתתף בניסוי הקליני ובהגנת זכויותיו הבסיסיות, בשל העובדה שהוא נערך ללא כל התחשבות בבריאות ובכבוד האדם של המשתתפים בו. המחקר נמשך עד לשנת 1972, כאשר הדלפה לעיתונות, ולא שיקולים מוסריים או אתיים, הובילה לסיומו. המחקר נחשב לאחת מההפרות המזעזעות של האתיקה הרפואית ושל היחס הנאות בין רופא וחולה בהיסטוריה הרפואית. בארצות הברית ובעולם כולו הובילו אירועי המחקר להקמת מוסדות לפיקוח ולבקרה על ניסויים קליניים ברוח הצהרת הלסינקי.
נדידת העופות היא תופעה זואולוגית, המתרחשת פעמיים בשנה, כאשר עופות רבים נודדים מאתרי הקינון שלהם (בדרך-כלל באזורים קרים יחסית) למעונות-חורף באזורים חמים יותר. התופעה מתרחשת בין אירופה לאפריקה, בין האמריקות ואף בין הקטבים. רובם של העופות הנודדים האירופאיים עוברים במסלול הנדידה דרך ארץ ישראל, ואף שוהים בה לילה או יותר; מיעוטם, כמו השלוים, חוצים את הים התיכון ונוחתים בחוף הצפוני של אפריקה. מספר העופות שנאמד בכל "גל נדידה" שכזה הוא כחצי מיליארד, מהם כחצי מיליון חסידות.
האבולוציה של האדם היא תהליך התפתחותו של המין האנושי המודרני הומו ספיינס, כמו גם של מינים נוספים נכחדים בתת-שבט האדם, מתוך קופי-אדם קדומים. תהליך זה התרחש במשך כעשרת מיליוני השנים האחרונות, במהלך התקופות הגאולוגיות של המיוקן, הפליוקן, הפלייסטוקן וההולוקן. האבולוציה של האדם מוכרת למדע מתוך השוואת האנטומיה, ההתנהגות ורצפי הגנום של האדם ושל קופי-האדם, מתוך חקירת מאובנים של מינים נכחדים ומתוך שרידים ארכאולוגיים כמו כלי אבן מסותתים ואמנות פרהיסטורית. התהליכים העיקריים שהובילו להתפתחות האדם הם ההזדקפות על הרגליים האחוריות והגידול המהיר של קליפת המוח. על פי תורת האבולוציה המודרנית, תהליך זה התרחש כתוצאה ממוטציות ומגוון גנטי שנבררו על ידי ברירה טבעית וסחף גנטי.
אדנו וירוסים היא משפחה של נגיפי DNA דו-גדילי, חסרי מעטפת ("ערומים"), בגודל של 90-120 ננומטר, המכילים קפסיד איקוסהידרלי, בעלי תפוצה עולמית.
משפחת ה-Adenoviridae התגלתה לראשונה בשנת 1953, כאשר החוקרים שמו לב לניוון של תרבית אדנואידית ולא יכלו לייחס זאת לשום פתוגן ידוע, ומכאן מקור שמה.
מחזור החיים של הנגיפים במשפחה מחולק לשלושה שלבים, בדומה למרבית הנגיפים הידועים: שלב מוקדם, שלב ביניים ושלב מאוחר. השלב המוקדם מתאפיין באינטראקציה של הווירוס עם הרצפטור על פני ממברנת התא, בחדירה, בשעתוק ובתרגום של הגנים הוויראליים המוקדמים. שלב הביניים מתאפיין בשכפול הגנום הוויראלי ואילו השלב המאוחר מתאפיין בשעתוק וסינתזה של חלבונים מבניים, אריזת ויריונים, הרג התא המאכסן ושחרור הווירוסים החדשים אל מחוץ לתא המאכסן.
המשפחה מורכבת מ-5 סוגים של הנגיף, להם פונדקאים רבים בעולם החי. הסוג Mastadenovirus, אשר כמעט באופן בלעדי גורם למחלות בבני האדם, מכיל 57 זנים של אדנו וירוסים. וירוסים אלה גורמים למחלות בדרכי הנשימה, בעיניים במערכת העיכול ועוד, בילדים ובמבוגרים כאחד.
פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/32 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/33 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/34 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/35 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/36 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/37 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/38 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/39 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/40 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/41 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/42 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/43 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/44 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/45 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/46 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/47 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/48 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/49 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/50 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/51 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/52 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/53 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/54 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/55 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/56 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/57 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/58 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/59 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/60 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/61 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/62 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/63 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/64 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/65 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/66 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/67 פורטל:ביולוגיה/מאמר נבחר/68