לדלג לתוכן

סדרה (טקסונומיה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרגה טקסונומית (טקסונומיה)

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע.
בכתב ישר: דרגות ראשיות. בנטוי: דרגות משניות.

לחצו כדי להקטין חזרה
על-ממלכהממלכהמערכהמחלקהמשפחהסוגמין
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

דרגות המיון המקובלות של עולם הטבע. לחצו על הדרגות השונות על מנת להגיע לערכים המורחבים עליהם.

סדרהלטינית: Ordo) היא טקסון המשמש במיון עולם הטבע. הסדרה היא דירוג הנמצא בין המחלקה למשפחה. הסדרה הוצגה לראשונה כדרגה נפרדת במיון המדעי על ידי הבוטנאי הגרמני אוגוסטוס ריבינוס. הוא הציג אותה כאשר מיין את עולם הצומח, ופרסם אותה במסגרת מספר מאמרים שפרסם בשנות ה־90 של המאה ה־16. קארולוס ליניאוס היה הראשון שהשתמש בסדרה בעקביות על מנת למיין את שלוש הממלכות בטבע (פטריות, צמחים ובעלי חיים), ואת זאת פרסם לראשונה במהדורה הראשונה של ספרו "שיטת הטבע" (או "מערכת הטבע", Systema Naturae) ב־1735.

לעיתים קיימות דרגות־ביניים נוספות מעל ומתחת לדרגת הסדרה:

  • Superorder – על־סדרה[1]
  • Suborder – תת־סדרה[1]
  • Infraorder – אינפרא סדרה[1], דרגה נמוכה יותר מ־Suborder

תצורתם של שמות סדרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעברית נהוג להוסיף את הסיומת ־ָאִים לשמות סדרות כגון פרפראים או ארנבאים אולם קיימות סדרות רבות ששמן בעברית מגיע ממקורות קדומים יותר ושאינן מצייתות לכלל זה, כגון חיפושיות או מכרסמים.

תת־סדרה לרוב נכתבת בשתי מילים למשל מעלי גירה, טורפי יבשה. במקרים מסוימים בחרה האקדמיה להוסיף לתת־סדרות את המילה דְּמוּיֵי לטקסונים שמסתיימים ב־Morpha – למשל דמויי דורבן, דמויי חזיר.

לפי ליניאוס, הסדרות של צמחים ב"שיטת הטבע" היו מלאכותיות לחלוטין, והוכנסו לשימוש על מנת לחלק את מחלקות הצמחים לקבוצות קטנות יותר. הפעם הראשונה בה הוכנסה דרגת הסדרה (Ordo) לחלוקה ליחידות טבעיות של צמחים הייתה במאה ה־19. היו אלה אוגיסטן פיראמי דה קנדול במיונו Prodromus ובנת'ם והוקר במיונם Genera Plantarum, אולם במיוניהם הם השתמשו בדרגת הסדרה על מנת לציין טקסונים שכיום הם בעלי מעמד של משפחה (Family) (ראה Ordo naturalis).

בפרסומים בוטניים צרפתיים, החל מ־Familles naturelles des plantes של אדנסון (1763) ועד סוף המאה ה־19, המילה "Famille" שימשה כמקבילה הצרפתית למילה הלטינית "Ordo". שקילותן של מילים אלו נקבעה מפורשות בספרו של דה־קנדול "Lois de la nomenclature botanique" (1868), שעליו מסתמך הקוד הבין-לאומי לנומנקלטורה בוטנית (International Code of Botanical Nomenclature).

בחוקי הנומנקלטורה הבוטנית הבין-לאומיים הראשונים מ־1906 המונח "משפחה" (Famillia) הוקצה לדירוג משפחות לפי הנומנקלטורה הצרפתית, והמונח "סדרה" (Ordo) נשמרה לדירוג גבוה יותר. למעשה, הסדרות של המאה ה־20 החליפו את ה־Cohors, מונח מהמאה ה־19 ששימש לדירוגם של טקסונים גבוהים יותר מ"משפחה".

חלק ממשפחות הצמחים עדיין נושאות את השמות שהעניק להן ליניאוס במסגרת "הסדרות הטבעיות" שלו, או אפילו את השמות שהוענקו בתקופה שלפני ליניאוס. דוגמאות למשפחות כאלו הן הדקליים (Palmae) והשפתניים (Labiatae). שמות כאלו נקראים לרוב שמות בוטניים תיאוריים.

החמור והקרנף ההודי, שייכים שניהם לסדרת מפריטי פרסה.

בזואולוגיה, הסדרות של ליניאוס היו בשימוש עקבי יותר. במילים אחרות, הסדרות שקבע ליניאוס בספרו "שיטת הטבע" התייחסו לחלוקה טבעית, ולא לחלוקה שרירותית כפי שהיה בעולם הצומח. חלק מהשמות שקבע ליניאוס עדיין בשימוש, כמו Lepidoptera לסדרת הפרפראים ו־Diptera לסדרת הזבובאים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]