אדנואיד

אדנואיד
שיוך	שקדי החך, ישות אנטומית מסוימת
תיאור ב	המילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון
מזהים
לטינית (TA98)	tonsilla pharyngealis
טרמינולוגיה אנטומיקה	A05.3.01.006
TA2 (2019)	5186
FMA	54970
קוד MeSH	A10.549.100
מזהה MeSH	D000234
מערכת השפה הרפואית המאוחדת	C0001428

האדונואיד, המכונה לעיתים "שקד האף" או "שקד שלישי" (בלועזית: pharyngeal tonsil, nasopharyngeal tonsil או adenoid, tonsilla pharyngica= שקד הלוע)^[1], היא רקמה הממוקמת בלוע שמטרתה ללכוד וירוסים ולייצר נוגדנים מולם. הרקמה היא חלק ממערך השקדים המצוי בלוע.

האדנואיד מתחיל להתפתח החל מהשבוע ה-16 לחיי העובר, וממשיך לגדול עד סביבות גיל 5–7. החל מגיל זה האדנואיד מתחיל להצטמק, ואצל מבוגרים הוא בדרך כלל קטן מאוד; אולם בלוטת אדנואיד מוגדלת עלולה להגיע לגודל שיחסום את מעבר האוויר בין האף ללוע, או יפריע לו במידה שנשימה דרך האף תדרוש מאמץ ניכר, דבר המוביל לנחירות והפרעות נשימה בשינה. במקרה של דלקת ניתן להסיר את האדנואיד, כאשר הדבר נדרש, בניתוח המבוצע בהרדמה כללית, אם כי בחלק מהמקרים גדל האדנואיד מחדש. לעיתים מוסר האדנואיד כחלק מהסרת שקדי החך.

השקד השלישי עשוי מרקמה הזהה לזו של השקדים אך למעשה מדובר באדנואיד. השקדים ממוקמים משני צדי הלשון ומגנים על הגוף מפני זיהומים. השקד השלישי ממוקם בחלקו האחורי של האף ומשמש כקו הגנה נוסף מפני זיהומים החודרים לגוף. כאשר הוא גדל, השקד השלישי חוסם את מעבר האוויר מהאף, גורם להיצרות דרכי הנשימה, ועשוי אף להביא לדום נשימה בשינה. שקד שלישי בילדים הוא תופעה נפוצה הגורמת להיצרות דרכי הנשימה, ובמקרים קיצוניים עשויה להוביל לפגיעות בריאותיות שונות. מהו השקד השלישי, מדוע הוא עשוי לגרום לנחירות ואיך מטפלים? מומחים מסבירים: נחירות הן רטט בדרכי האוויר שיוצר רעש מסוים. הן נגרמות לרוב בשל היצרות בדרכי הנשימה המביאה למאמץ נשימתי אצל הילד בזמן השינה. הסיבות לתופעה זו הן הגדלת יתר של השקדים והתפתחות שקד שלישי.