גלריית תמונות

גלריית תמונות נבחרות של פורטל ביולוגיה

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

1

חזזית היא תוצר סימביוזה מסוג הדדיות, בין אצה ירוקה או כחוליות ובין פטרייה סיבית. בסימביוזה הדדית כל אחד מהשותפים לקשר תורם דבר מה לשותף האחר. במקרה זה, תאי האצות המכילים כלורופיל ומבצעים פוטוסינתזה, מספקים לפטרייה תרכובות אורגניות הדרושות לה לביצוע נשימה תאית ובניית תרכובות מורכבות יותר, כמו חלבונים. תאי הפטרייה, בתמורה, מספקים לאצות מינרלים הדרושים להן, ומגנות עליהן מפני התייבשות.

2

חיידקי האשריכיה קולי הם אחד ממיני החיידקים העיקריים הנמצאים במעי הגס שלנו, ואנו מקיימים עימם יחסי אנדוסימביוזה הדדית. גוף האדם מספק לחיידק בית, עם טמפרטורה קבועה של 37 מעלות צלזיוס (הטמפרטורה האופטימלית לגדילתו) ומזון בשפע (שיירי עיכול). בתמורה, החיידק, מתחרה על המזון גם בחיידקים פתוגנים (מחוללי מחלה), ובכך מקטין את קצב גדילת אוכלוסייתם. בנוסף, מפריש החיידק אנזימי עיכול המעכלים רכיבים תזונתיים, שהאדם אינו מסוגל לעכל בעצמו.

3

עצמות כף ידו של אדם הסובל מפולידקטיליה, מחלה תורשתית בה אדם נולד עם יותר מחמש אצבעות בידיו או ברגליו. בחלק ממקרי בני האדם עם שש אצבעות, הגן האחראי לתופעה הוא גן דומיננטי, כלומר, לצאצאים של אדם בעל שש אצבעות יש סיכוי של לפחות 50% לקבל את הגן.

4

סכר אשר בונים קנדיים בנו בנהר בארץ האש, ארגנטינה. בונים הם דוגמה נהדרת למין מהנדס סביבה, כלומר, מין היוצר, משנה או הורס באופן משמעותי את בית הגידול בו הוא נמצא, ובעשותו כך, משנה את תפוצתם של אורגניזמים אחרים בבית הגידול. כפי שנראה בתמונה זו, הסכר שינה לחלוטין את תצורת הנהר וכתוצאה מכך את התנאים למינים אחרים. כך למשל, דגי נהר אינם יכולים לדור עוד באזור הרדוד שנוצר כתוצאה מהסכר, אבל צמחי נחלים רדודים יכולים לשגשג בו.

5

היונק עכבר מצוי, חיית המעבדה הידועה ביותר, הוא אורגניזם המודל הקרוב ביותר לאדם. למרות השוני הפנוטיפי (ביטוי הגנים במציאות) הניכר, הרי של-99% מהגנים של העכבר יש גנים מקבילים באדם, ואזורים שלמים בגנום העכבר זהים ברצפם לאותם אזורים בגנום האדם. יחסית ליונקים אחרים, קל העכבר להשגה ולגידול. בעכבר נערכים מחקרים מקיפים כמעט בכל נושא בביולוגיה וגם מרבית המחקרים בפסיכולוגיה המשתמשים באורגניזם מודל נעשים בהם. זהו אחד משמונת האורגניזמים השמישים ביותר בחקר הגנטיקה בעשור הראשון של שנות האלפיים.

6

איור בן המאה ה-15 המתאר את האנטומיה והביולוגיה של הסוס
הספרייה האוניברסיטאית, איסטנבול

7

הדמיון הפיזי (בצורת המקור והממדים) וההתנהגותי (אופן התעופה והתזונה) הרב בין הקוליברי הנראה למעלה והצופית הנראית למטה מקורו באבולוציה מתכנסת

8

צמח התירס שמוצאו ממרכז אמריקה הוא הגידול הנפוץ בעולם. בנוסף נעשו בעזרתו כמה מהתגליות החשובות ביותר בגנטיקה. הגנום של התירס עשיר בטרנספוזונים ומועד למוטציות, דבר המתבטא במגוון צבעי גרעיני התירס: צהוב, אדום ושחור.

9

ציור של שקיעה בחוף שנעשה באמצעות חיידקים זוהרים פלואורסצנטית. שימוש בחלבונים פלואורסצנטים הפך בשנים האחרונות לאחת משיטות המחקר החשובות ביותר בתחום הביולוגיה המולקולרית. על גילוי ופיתוח השימוש בחלבונים אלו ניתן פרס נובל לכימיה לשנת 2008.

10

כלורופלסט הוא אברון המצוי בתאיהם של כמעט כל הצמחים והאצות, והמשמש לביצוע תהליך פוטוסינתזה. בתהליך זה הכלורופלסט מרכיב גלוקוז ופחמימות אחרות, ממים ופחמן דו-חמצני על ידי ניצול אנרגיית השמש, אשר נקלטת על ידי פיגמנטים. לרוב הפיגמנט הוא כלורופיל אשר צבעו ירוק המעניק לחלקיו הירוקים של הצמח את צבעם.

11

אבני כיס מרה (באנגלית: Gallstones) הן גושים מוצקים, הנוצרים בכיס המרה. מרבית האבנים הן אבני כולסטרול (כ-80%) והיתר אבני פיגמנט (קלציום בילירובינט) שחורות או חומות.

12

צילום רנטגן של חתול עם אבנים בדרכי השתן.

צילום רנטגן של חתול עם אבנים בכליות ובדרכי השתן. זוהי מחלה המתאפיינת בהימצאות אבן אחת או יותר בכליות או בדרכי השתן. האבנים נוצרות כשהשתן סמיך מדי עקב הימצאות מלחים שונים בריכוז גבוה בתוכו, ובעקבות זאת, התגבשות של גבישים ממינרלים.

13

האנטיקוור של דורייה הוא ציור שמן משנת 1830, שהיה ההמחשה הוויזואלית הראשונה לקהל הרחב, של ממצאים פלאונטולוגיים. פָּלֵאוֹנְטוֹלוֹגִיה היא המדע, העוסק בחקר המאובנים, שהם סימנים שהשאירו בעלי חיים וצמחים מתקופות קודמות, בשכבות הקרקע השונות.

14

מוצא האוגר הזהוב בסוריה, שם התגלה בשנת 1839. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נלכדה נקבה מעוברת אחת במדבר הסורי, על ידי הזואולוג ישראל אהרוני. מקור כל האוגרים הזהובים בשבייה עד שנות השבעים הוא מאותה אם וגוריה.

15

בתמונה אלמוגים מגוונים ודגי מים מלוחים. אלמוּגים (שם מדעי: Anthozoa – "פרחים חיים" ביוונית) הם מחלקה של בעלי חיים, חסרי חוליות, ימיים המשתייכים למערכת הצורבים, שאינם זזים ממקומם.

16

ציורי שמן, האחד של שקדיה פורחת והשני של עצי ברוש, מאת וינסנט ואן גוך, מסוף המאה ה-19.

17

פרחי נימפאה – שושני מים, על רקע עליהם ובריכת המים. הצמחים בסוג זה רב שנתיים ותפוצתם באזורים ממוזגים וטרופיים – מסיביר ועד אוסטרליה.

18

מבט מלמעלה בדגם של קטע מבנה, הנפוץ מאוד בחלבונים, וקרוי סליל אלפא. מרבית החלבונים הם מיקרו מכונות. הם בנויים משרשרת של חומצות אמינו, שמתפתלת לסלילי אלפא וקטעי מבנה אחרים.

19

מודל כימי מפושט של פפטיד - הסלילים הם סלילי אלפא והסרטים הישרים ממתחברים ביניהם לדף בתא

מודל כימי מפושט של הפפטיד (החלבון הקטן), הקרוי AaHIT1, המהווה אחד מחומרי הרעל שבארס של חלק מהעקרבים. הפפטיד מורכב משרשרת של חומצות אמינו. השרשרת מסתלסלת ויוצרת מבנה שניוני של סלילי אלפא וסרטים ישרים, שמתחברים ביניהם, ויוצרים משטח בטא. בין שני מבנים אלו יש מבנה שניוני נוסף – לולאות חיבור. המבנים השניוניים מתחברים זה לזה במבנה ספציפי ייחודי לכול חלבון או פפטיד. מבנה זה נקרא מבנה שלישוני.

20

סכמת אבולוציה של מבנה העין. מימין מבנה בו תאי עור מסוימים הם בעלי יכולת לקלוט אור. משמאל מבנה של עין שלמה. שלבי הביניים, באמצע.

21

דיאגרמות של שלושה טיפוסי נגיפים. משמאל – בקטריופאז'. ימין למעלה – נגיף אנימלי מצוי. ימין למטה – רטרווירוס.

22

בול דואר רומני ובו איור של זאב טסמני – יונק שנכחד. הוא נחשב לטורף הכיס הגדול ביותר בעידן המודרני.

23

איור שמשווה את ממדיהם של שלושה בעלי חיים: הברכיוזאורוס גדול בהרבה מהפיל, ושניהם גדולים בהרבה מהאדם.

24

דגם של לווייתן כחול במוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע, בניו יורק.

25

פרוסה מגזעו של העץ הגדול ביותר בקליפורניה. רוחב העץ היה גדול בהרבה מגובהו של אדם. התמונה מהמוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע.

26

האנטומיה של היתוש. יתושים הם חרקים וככאלו, גופם וגפיהם מחולקים לפרקים, ומאוגדים בשלושה חלקי גוף עיקריים: ראש, חזה ובטן.

27

פטריה ממין Mycena interrupta, המוכר בצבעו הכחול, גדלה על גזע עץ נרקב.

28

איור של עובר מעשה ידי לאונרדו דה וינצ'י. האמבריולוגיה היא המדע העוסק בחקר העובר ובתהליכי התפתחותו במהלך ההיריון, מרגע ההפריה ועד יציאת העובר לאוויר העולם (לידה במקרה הפרטי של האדם). בימי הביניים הידיעות בדבר האמבריולוגיה היו מעורפלות מאד, אך דה וינצ'י צייר לראשונה את העובר ברחם אמו בדיוק רב ומרשים למדי ביחס לידיעות כיום.

29

קיפוד אירופי בגינה. קיפודיים היא משפחה יחידה בסדרה, שהוגדרה בעבר כחלק מסדרת אוכלי החרקים, אולם כיום היא נחשבת לסדרה עצמאית במחלקת היונקים. מיני הקיפודיים האמיתיים הם בעלי קוצים חדים, חלקם בעלי יכולת "התקדרות" בשעת סכנה, שמגנה על החלקים הפגיעים בגוף החיה. הוולדות נולדים עם קוצים רכים בצבע לבן וללא יכולת ראייה. בגיל שבועיים הקיפוד הצעיר מתחיל לראות, ובגיל חודש וחצי מפתח קוצים קשיחים.

30

חתול שעיניו מאופיינות בהטרוכרומיה - תופעה אנטומית בעיניים, שבה קשתית עין אחת היא בעלת צבע שונה מקשתית העין השנייה (הטרוכרומיה שלמה), או מצב שבו חלק מקשתית העין הוא בעל צבע שונה מיתרת הקשתית (הטרוכרומיה חלקית). בעברית, אדם ששתי עיניו בעלות צבע שונה נקרא זַ‏גְ‏‏דָ‏‏‏‏‏‏‏ן.

31

הפְּסָמוֹן הוא מין מכרסם בינוני מדברי מתת משפחת הגרביליים. מזונם העיקרי של הפסמונים הוא צמחי מליחה מדבריים. בהיותם ניזונים מהשיח מלוח קיפח, נמצא שהם מגרדים את שכבת המלח הנמצאת על גבי העלים עם הרגליים הקדמיות והשיניים. כדי להתמודד עם ריכוזים כה גבוהים של מלחים המצויים במזונם, הפסמונים פיתחו כליות מפותחות ויעילות במיוחד המסוגלות להיפטר מכמויות המלח הגדולות ולרכז שתן עד פי 4 לערך מכליית האדם. בתמונה - פסמון בשדה בוקר.

32

גואנקו הוא מין בסוג למה. הוא נפוץ לאורך הרי האנדים, מבוליביה עד לארץ האש, בדרום צ'ילה. לגואנקו גוף רזה, צוואר ורגליים ארוכות. צבעו עשוי לנוע מחום בהיר ועד חום אדמדם, חלקו התחתון לבן ופניו אפורות. ליבו של הגואנקו ותאי הדם שלו מותאמים במיוחד לחיים בגובה רם, שם האוויר דליל. גואנקו בוגר יכול לרוץ במהירות של עד 55 קמ"ש. הריצה חיונית להישרדותו, שכן באזורים הפתוחים בהם הוא חי אין מקומות מחבוא.

33

מוחן בים הקריבי סמוך לבונייר. מוחן הוא כינוי לאלמוגים במשפחת האלמוגניים, שנקראים כך בשל מבנה הספרואיד המחורץ שלהם המזכיר צורת מוח. כל ראש אלמוג מורכב ממושבה של פוליפים (יחידות המבנה הבסיסיות של האלמוג) זהים גנטית שיוצרים שלד קשה מסידן פחמתי; בשל כך הם מהווים שותפים חשובים בהרכבת שוניות אלמוגים, כמו "אלמוגי אבן" אחרים. תוחלת החיים הארוכה ביותר של אלמוגי המוח היא 900 שנה. מושבות הפוליפים יכולות להגיע עד לגובה של 1.8 מטרים.

34

אמפולקס קומפרסה היא צרעה פרזיטואידית הידועה בהתנהגות הרבייה שלה, העושה שימוש בתיקנים אמריקנים כפונדקאים לזחליה. עקיצה אחת משתקת את רגלי התיקן ועקיצה שנייה הישר למוחו של התיקן שתהפוך אותו למעין זומבי הפוצח בשלושים דקות של ניקוי עצמי, בהשפעת המוליך העצבי דופמין שנמצא בארס הצרעה. להשערת החוקר פרופ' פרדריק ליברסאט מנגנון הניקוי יבטיח לזחל הצרעה מזון נקי ככל האפשר מפטריות ומטפילים אחרים. התיקן, שרפלקס הבריחה שלו מנוטרל לצמיתות יישאר במחילה שהצירעה תכניס אותו אליה עד אשר ביצת הצרעה תבקע מתוך גופו החי.

35

זיקית בתנוחת איום במדבר נמיב בנמיביה. הזיקית מאופיינת בעיקר ביכולת לשנות את צבע עורה, בלשונה הארוכה ובעיניים המסוגלות לנוע לכיוונים שונים באופן בלתי תלוי ולהקנות לה שדה ראייה רחב, ממנו מקבל מוחה שתי תמונות שונות וברורות בו-זמנית.

זיקית ים-תיכונית אוחזת בצמח, ונשלה מתעופף ברוח. הזיקית מאופיינת ביכולת לשנות את צבע עורה, בלשונה הארוכה ובעיניים המסוגלות לנוע לכיוונים שונים באופן בלתי תלוי ולהקנות לה שדה ראייה רחב, ממנו מקבל מוחה שתי תמונות שונות וברורות בו-זמנית. הזיקיות הן בדרך כלל שוכנות עצים או שיחים, אם כי ישנם מינים של זיקיות קטנות השוכנות על הקרקע תחת מחסה עלי השלכת.

36

פטרייה מפיקה זוהר הידוע כאש השועל. תופעת אש השועל הידועה גם זוהר הפיה, היא תופעת טבע שבה מיני פטריות מסוימים מפיקים עם בוא הסתיו אור עמום בגווני ירוק וכחול מריקבון העצים עליהם הן שוכנות ואשר נראה בעיקר בלילה. בשלהי המאה ה-17, השתמשו בפטריות כאלו כפנסים פרימיטיבים. בפולקלורים רבים מקשרים את התופעה לשועל, פיות, אלפים, רוחות הרפאים, שדים ואש "קרה" על טבעית.

37

דיוקן של לואי פסטר מעשיו ידיו של נדאר, 1895 לערך. פסטר היה כימאי צרפתי שנחשב לאבי המיקרוביולוגיה. מדע הבקטריולוגיה היה עדיין בחיתוליו, שעה שפסטר החל במחקרו על תסיסה. הוא יישב את בעיית הופעת החיידקים ורעיון זה הניח את הדרך לקראת תהליך הפסטור (שנקרא על שמו), להפחתה משמעותית של מספר החיידקים בחלב, יין, בירה, מיצי פירות ודבש. כמו כן עזר לפתח חיסון לכלבת והראה באמצעות ניסוי שצמיחתם של מיקרואורגניזמים על מצע מזין אינה נובעת מבריאה ספונטנית.

38

גמלי שלמה הם סדרה של חרקים בעלי גוף ארוך וצר. ראשם בעל שתי עיניים גדולות, מחושים ארוכים ובעל יכולת תנועה טובה. רגליהם הקדמיות גדולות ומשמשות לאחיזת הטרף ותפיסתו.

39

ג'יימס ווטסון ומאחוריו פסל בצורת מבנה הדי-אן-איי. ווטסון הוא גנטיקאי אמריקאי שגילה בשנת 1953 יחד עם פרנסיס קריק את מבנה מולקולת הדי-אן-איי במעבדת קוונדיש שבאוניברסיטת קיימברידג', בריטניה. על הישג זה הוענק לו פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1962 יחד עם קריק ומוריס וילקינס. בשנת 1968 ראה אור ספרו "הסליל הכפול", בו תיאר את גילוי מבנה ה-DNA במשפט: "מבנה כל כך יפה פשוט חייב היה להתקיים."