לדלג לתוכן

פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/גלריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גלריית תמונות נבחרות של פורטל מדעי החלל

לעריכת סדרות התמונות לחצו על המספר בכותרת ואחר כך "עריכה".

מערכת השמש: השמש, ארבעת כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים, שביט, ארבעת ענקי הגזים, וכוכב לכת ננסי
הערה: התרשים איננו בקנה מידה
"The Blue Marble" – הצילום המפורסם ביותר של כדור הארץ אשר צולם מאפולו 17 ב-7 בדצמבר 1972 והיה הצילום הראשון בו נראה כוכב הלכת מואר לחלוטין.
מתקן שיגור של נאס"א ומעבורת החלל אטלנטיס בהכנה לשיגור.
הדמייתו של OGLE-2005-BLG-390Lbכוכב לכת חוץ-שמשי שהתגלה במערכת כוכבי לכת מרוחקת. כוכב הלכת מתואר בהדמיה ככוכב לכת קפוא עם אטמוספירה דקה, הסובב שמש קטנה ואדומה.
ערפילית הסליל באור אינפרא אדום, תמונה שהופקה בעזרת טלסקופ החלל שפיצר. עקב צורתה של הערפילית הפלנטרית המזכירה עין, היא מכונה גם "עינו של אלוהים". ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה זוהר בין-כוכבי אשר נוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב
ציור של חור שחור במערכת כוכבים זוגית ה"בולע" גז מבן הזוג שלו. חור שחור כזה מתאפיין בדיסקת ספיחה ושני סילונים.
האסטרונאוט ברוס מק'נדלס בפעילות חוץ רכבית.
השיגור הראשון של מעבורת החלל קולומביה ב-12 באפריל 1981 למשימת STS-1. המעבורת הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א, והחללית הרב-שימושית הראשונה בהיסטוריה. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. המעבורת התפרקה עם כניסתה לאטמוספירה ב-1 בפברואר 2003 ועל סיפונה שבעה אסטרונאוטים ובהם האסטרונאוט הישראלי הראשון, אל"ם אילן רמון.
מבט מן החלל על השכבות העליונות של האטמוספירה של כדור הארץ
אילן רמוןטייס החלל הישראלי הראשון.
כוכב הלכת הננסי מאקה מאקה, כפי שצולם על ידי טלסקופ החלל האבל. מאמקה מאקה, הקרוי על שם האל מאקה מאקה במיתולוגיה של בני אי הפסחא, הוא גוף טרנס נפטוני הנמצא במרחק ממוצע של כמעט 7 מיליארד ק"מ מהשמש
התמונה המפורסמת "זריחת הארץ" שצולמה ב-24 בדצמבר 1968 על ידי צוות משימת אפולו 8, המשימה המאוישת הראשונה שהקיפה את הירח והשלישית בתוכנית אפולו
ניל ארמסטרונג בתצלום רשמי של נאס"א. ארמסטרונג היה טייס ניסוי, אחד מאנשי הצוות בנושאת מטוסים ואסטרונאוט אמריקאי, המוכר בעיקר בשל היותו האדם הראשון שהניח את כף רגלו על פני הירח. טיסתו הראשונה בחלל הייתה בשנת 1966 אז פיקד על משימת ג'מיני 8. ארמסטרונג (יחד עם שותפו באז אולדרין) נחת על פני הירח כחלק ממשימתו השנייה והאחרונה בחלל, אפולו 11, בשנת 1969, אשר גם עליה פיקד.
באז אולדרין ודגל ארצות הברית מונף על אדמת הירח לאחר נחיתת אפולו 11. מראה הדגל המתנוסס ברוח כביכול, על אף היעדר אטמוספירה על הירח, הוביל בין השאר לתאוריית הקשר על זיוף הנחיתה על הירח.
כוכבי הלכת הארציים ביחס גדלים אמיתי, משמאל לימין: כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ ומאדים.
ליקוי חמה מלא (צרפת, 1999)
הכוכב ביטלג'וז, המסומן בחץ בתמונה, הוא כוכב הנמצא בקבוצת הכוכבים אוריון, בכתפו (את מיקומו ביחס לקבוצה ניתן לראות בערך ביטלג'וז). כוכב זה בולט בצבעו האדמדם, האופייני לכוכבים מסוגו – על-ענקים אדומים. למרות מרחקו הרב מאיתנו (כארבעים מיליון פעמים המרחק אל השמש), אפשר להעריך את הטמפרטורה שלו ולקבוע שהיא נמוכה יותר מכוכבים שצבעם כחול יותר, כמו הכוכבים הכחולים שניתן לראות באותה התמונה על חגורתו של אוריון. קביעה זו מתבססת על חוק וין שקובע כי טמפרטורה גבוהה יותר נפלטת מגוף כחול יותר.
טלסקופ החלל האבל כפי שצולם על ידי מעבורת החלל דיסקברי בשנת 1997. האבל, הקרוי על שמו של האסטרונום האמריקאי אדווין האבל, הוצב במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ ב-25 באפריל 1990 על ידי מעבורת החלל דיסקברי במשימה STS-31 והפך מאז לאחד מן הכלים האסטרונומיים החשובים ביותר בהיסטוריה.
אזור המכונה "עמודי הבריאה" בערפילית הנשר, צביר כוכבים פתוח בקבוצת הכוכבים זנב הנחש, המוקף בענני אבק וגז היוצרים ערפילית פליטה. ערפילית הנשר היא חלק מאזור H II, ובתוכה מתרחשת פעילות ייצור כוכבים. התמונה הידועה צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל בשנת 1995, ולאחר שהותקנה בו מצלמה חדשה במשימת STS-125, צילם גרסה זו ברזולוציה גבוהה יותר.
התחריט על דיסקית פָּיוֹנִיר – לוח אלומיניום שצורף לחלליות פיוניר 10 ופיוניר 11. הדיסקית נועדה להעביר מסר מהאנושות לחוצנים תבוניים שאליהם עשויות החלליות להגיע. על הלוח מצוירות דמויות עירומות של גבר ואישה, וכן מספר סמלים שנועדו לתאר את מיקומו של כדור הארץ.
התחריט על דיסקית פָּיוֹנִיר – לוח אלומיניום שצורף לחלליות פיוניר 10 ופיוניר 11. הדיסקית נועדה להעביר מסר מהאנושות לחוצנים תבוניים שאליהם עשויות החלליות להגיע. על הלוח מצוירות דמויות עירומות של גבר ואישה, וכן מספר סמלים שנועדו לתאר את מיקומו של כדור הארץ.

התחריט על דיסקית פָּיוֹנִיר – לוח אלומיניום שצורף לחלליות פיוניר 10 ופיוניר 11. הדיסקית נועדה להעביר מסר מהאנושות לחוצנים תבוניים שאליהם עשויות החלליות להגיע. על הלוח מצוירות דמויות עירומות של גבר ואישה, וכן מספר סמלים שנועדו לתאר את מיקומו של כדור הארץ. על האיור שעל גבי הדיסקית נמתחה ביקורת שהוא נוצר מנקודת מבט אנתרופוצנטרית, כלומר, שזהו מסר שנכתב כאילו הוא מיועד לבני אדם; החלק שמובן לאדם באופן האינטואיטיבי ביותר – סימן החץ המשמש לשרטוט מסלול החללית – הוא סמל מלאכותי אנושי, שהתפתח בחברת ציידים-לקטים שבה נהוג שימוש בכלי זה, והוא עלול לא להיות מובן לתרבות חייזרית. לחלליות הבאות שנועדו לצאת ממערכת השמש, וויאג'ר 1 וויאג'ר 2, צורף מסר מסובך יותר ומפורט יותר על גבי תקליט זהב.


תחנת החלל מיר הייתה תחנת חלל סובייטית ורוסית אשר הייתה במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ במשך כ-15 שנים, מפברואר 1986 ועד מרץ 2001. מיר הייתה תחנת החלל הראשונה שאוישה באופן קבוע לתקופות ארוכות והראשונה שנבנתה בצורה מודולרית, כלומר בחלקים שהורכבו בשיגורים שונים
קרן לייזר נשלחת לעבר מראה המוצבת על הירח ממצפה הכוכבים מקדונלד בטקסס, ארצות הברית
הקונסטלציה "קפאוס", כפי שהיא מופיעה בכתב יד מהמאה התשיעית של שירי המשורר היווני אראטוס, שחיבר גרסה פואטית של כתבי האסטרונום בן המאה הרביעית אֶוּדוקסוס מקנידוס.
בול רומני המנציח את החללית ספוטניק 2 הסובייטית והכלבה לייקה – היצור החי הראשון שנכנס למסלול לווייני בחלל
הגלקסייה הספירלית גלקסיית העין השחורה, הנמצאת במרחק של כ-24 מיליון שנות אור מכדור הארץ
מופעי הירח השונים, רישום מאת גלילאו גליליי משנת 1616.
יאנטרה מנדיר ("מקדש הכלים") או "ג'נטר מנטר", מצפה כוכבים היסטורי משנת 1724 בדלהי שבהודו
ליקוי חמה מלא שהתרחש ב-29 במרץ 2006, כפי שנראה בספרד
חלקיקי רוח השמש מגיעים מהשמש ופוגעים במגנטוספירה של כדור הארץ (ימין)
הערה: התרשים איננו בקנה מידה
השמש, כפי שצולמה בתצלום בקרינה אולטרה סגולה על ידי הגשושית SDO, ששוגרה על ידי נאס"א בשנת 2010 כדי לחקור את השמש.
גלקסיית אנדרומדה, ניתוח מהירויות התנועה של הכוכבים בגלקסיות ספירליות, כגון גלקסיה זו, מעלה את בעיית המסה החסרה שהובילה להשערה בדבר קיומו של החומר האפל.

תוכנית מיר ומעבורות החלל הייתה תוכנית חלל משותפת לרוסיה ולארצות הברית שכללה את שיגורן של מעבורות חלל אמריקאיות אל תחנת החלל מיר הרוסית, שיגור קוסמונאוטים במעבורות חלל ואסטרונאוט בחללית סויוז, ושהייתם בתחנת החלל מיר לפרקי זמן ארוכים. התוכנית, שזוהתה גם כ"שלב מספר אחד", נועדה לאפשר לארצות הברית ללמוד מן הניסיון הרוסי העשיר בטיסות חלל ממושכות, וליצור רוח של שיתוף פעולה בין שתי האומות וסוכנויות החלל שלהן – נאס"א האמריקאית וסוכנות החלל הפדרלית של רוסיה (רוסקוסמוס). התוכנית פתחה את הדרך למיזמי חלל משותפים נוספים, ובמיוחד ל"שלב מספר שתיים" של התוכנית – בניית תחנת החלל הבינלאומית (ISS). התוכנית הוכרזה ב-1993, המשימה הראשונה שוגרה ב-1994 והתוכנית הסתיימה, כמתוכנן, ב-1998. 11 משימות מעבורות, טיסת סויוז אחת, וכמעט 1,000 ימים בחלל במצטבר של אסטרונאוטים אמריקאיים, שהתחלקו ל-7 משלחות, הושלמו במהלך התוכנית.

התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול
כוכב הלכת שבתאי הוא השישי במרחקו מהשמש. הוא נודע בייחוד בשל טבעותיו. תמונה זו צולמה מהחללית קאסיני-הויגנס שנשלחה לחקור את שבתאי וירחיו.
סופרנובה SN1994D בגלקסיה NGC 4526 כפי שצולמה על ידי טלסקופ החלל האבל. הסופרנובה היא הנקודה הבוהקת משמאל למטה
גלקסיית הסומבררו היא גלקסיה ספירלית נטולת מוט בקבוצת הכוכבים בתולה. לגלקסיה תפיחה מרכזית יוצאת דופן בגודלה ושביל אבק בדיסקה הנוטה שלה, המשווים לה מראה של סומבררו. במרכז הגלקסיה קיים חור שחור על-מסיבי והיא נצפית בקלות בטלסקופים של חובבים
243 אידה הוא אסטרואיד בחגורת האסטרואידים. ניתן לראות בתמונה גם את ירחו הקטן דקטיל
שיגור הלוויין הישראלי אופק 7 באמצעות טיל השיגור שביט ב-11 ביוני 2007
סויוז TMA-7 כפי שצולמה מתחנת החלל הבינלאומית
דיוקן עצמי ("סלפי") של הרובר קיוריוסיטי של נאס"א על גבי מכתש גייל שבמאדים, 2012. הרובר נשלח לחקור את מאדים ומטרות משימתו, בין היתר, הן לסייע להעריך האם מאדים הוא, או היה, מקום בו יכולים להתקיים חיים ולנתח מדעית דוגמאות אדמה ואבנים. הרובר כבד פי חמישה מכלי הרכב הרובוטיים הקודמים ספיריט ואופרטוניטי מתוכנית מארס רובר, ונושא מטען ייעודי הגדול פי עשרה מהם.
תחנת החלל הבינלאומית כפי שנראתה ממעבורת החלל אטלנטיס בסיומה של משימה STS-129 ב-25 בנובמבר 2009.
תמונה מעובדת של צילום הגשושית וויאג'ר 1 את כוכב הלכת צדק. בתמונה ניתן לראות, בצד ימין למעלה של התמונה את "הכתם האדום הגדול", סופה מתמשכת במעלה האטמוספירה של צדק, שקיימת לפחות כבר 340 שנה. הסופה היא עצומה בגודלה ולשם המחשה, ניתן להכיל בתוכה בין שניים לשלושה כוכבי לכת בגודל של כדור הארץ. הסופה נוצרה ככל הנראה מהתאחדות של סופות קטנות יותר, הנוצרות לפעמים באטמוספירה של צדק.

"החלל העמוק" (באנגלית: Hubble Ultra Deep Field) הוא שמה של תמונה שצולמה באמצעות טלסקופ החלל האבל. זוהי התמונה העמוקה ביותר של היקום אשר אי פעם צולמה. תמונה זו חשפה למעלה מעשרת אלפים גלקסיות. מה מונע מאיתנו, בני האדם הפשוטים שאינם מצוידים בציוד אופטי מיוחד, לצאת החוצה ולהבחין בעושר הזה ללא אמצעי עזר?
לטלסקופ החלל האבל מספר ייתרונות על העיניים האנושיות. ראשית, הוא נמצא מחוץ לכדור הארץ כך שהפרעות אטמוספיריות ואחרות, כמו בליעת אור על ידי האטמוספירה, זיהום אוויר וזיהום אור כתוצאה מפעילות אנושית אינן מפריעות לו. תמונה ספציפית זו צילמה אזור בחלל בו אין זיהום אור של גלקסיה או כוכב קרוב.
נוסף על כך, לטלסקופים, באופן כללי, יש יתרונות על פני העין האנושית מהבחינות של הגדלה ואיסוף אור. ההגדלה של טלסקופ מאפשרת צפייה בעצמים קטנים יותר, שאחרת היו נמצאים מתחת לסף ההבחנה של העין. איסוף האור של טלסקופ הוא טוב יותר מאשר של העין האנושית בזכות שלוש תכונות עיקריות: המפתח שלו, זמן החשיפה האפשרי והנצילות הקוונטית. לגבי המפתח – דמיינו, כמה אור היה נכנס אל עיניכם לו היה האישון שלכם בגודל 2.40 מטרים? לגבי זמן החשיפה – לציוד הצילום של הטלסקופ יש אפשרות לצלם עצמים בזמן חשיפה ארוך בהרבה מזה של העין האנושית וכך לאסוף יותר פרטים, כפי שמודגם בערך חשיפה. במקרה שלפנינו, התמונה צולמה למשך זמן של כמיליון שניות, בניגוד לזמן החשיפה של העין שהוא בערך החלק האחד מהעשרים של השנייה. כמו כן, הנצילות הקוונטית של מצלמת הטלסקופ גבוהה מזו של העין, וכך יותר אור "מנוצל" והופך לפרטים בצילום ביחס לזה ש"מנוצל" על ידי העין האנושית.

כוכב הלכת הננסי פלוטו, כפי שצולם על ידי הגששית "ניו הוריזונס" ב-13 ביולי 2015. גשושית זו של נאס"א שוגרה ב-19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים, וכעבור כ-9 שנים הגיעה לאזור של חגורת קויפר. תצלום זה של פלוטו הוא המדויק ביותר שהושג עד כה.

כוכב הלכת מאדים כפי שצולם על ידי הגשושית ויקינג 1 ב-22 בפברואר 1980. במרכז התמונה ניתן לראות את ואליס מארינריס, קניון ענק באורך של כ-4,500 קילומטר ובעומק של כ-7 ק"מ.

רגע הפיצוץ של מעבורת החלל צ'לנג'ר בזמן שיגורה לחלל למשימה STS-51-L ב-28 בינואר 1986. אסון הצ'לנג'ר, בו נהרגו שבעה אסטרונאוטים, הביא לקרקוע כל מעבורות החלל לתקופה של כמעט שלוש שנים והשפיע רבות על תוכנית מעבורות החלל של נאס"א

הדמיית מעבר חללית דרך חור תולעת, תופעה פיזיקלית משוערת המאפשרת מעבר בין שתי נקודות ביקום ואף מסע בזמן

"גלילו של אוניל" הוא דגם מוצע של מושבת חלל שפותח על ידי ג'ררד ק. אוניל. הדגם, הקרוי גם "אי 3", מורכב משני גלילים ענקיים המסתובבים בסירוגין על מנת ליצור כבידה מלאכותית

משגר הלוויינים והחלליות סטורן 5 על כן השיגור בזמן ההמתנה לשיגור משימת אפולו 4, טיסת המבחן הראשונה של סטורן 5. המשגר שימש את סוכנות החלל האמריקאית נאס"א בשיגור חלליות אפולו לירח ואת תחנת החלל סקיילאב למסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ
רגע ההתנגשות של הגשושית "פגיעה עמוקה" בשביט טמפל 1 ב-4 ביולי 2005. מטרת ההתנגשות הייתה ללמוד את הרכבם הפנימי של השביטים. התצלומים של ההתנגשות לימדו כי השביט הרבה יותר מאובק ופחות קרחוני ממה ששיערו בתחילה
התפרצות סולרית היא תופעה המתרחשת על-פני השמש, במהלכה משתחררת כמות עצומה של אנרגיה, עד 1025 × 6 ג'ול (עוצמה שוות ערך ל-160,000,000,000 מגה טון TNT). התופעה לא מוסברת דיה מבחינה פיזיקלית, אולם ככל הנראה נובעת מאינטראקציה בין אלקטרונים מהירים והפלזמה בשמש. לעיתים התופעה מלווה בפליטת מסה אדירה מעטרת השמש. במהלך התפרצות נפלטים ענני אלקטרונים, יונים, ואטומים דרך עטרת השמש אל החלל. עננים אלו לרוב מגיעים לכדור הארץ יום או שניים לאחר הפליטה.
גלקסיית מסייר 82 הנמצאת במרחק של כ-12 מיליון שנות אור בקבוצת הכוכבים הדובה הגדולה
מצפה כוכבים הוא מבנה המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל. הטלסקופ מכתיב את המבנה האופייני למצפה הכוכבים: מבנה בעל כיפה בצורת חצי כדור, ובה פתח מלבני דרכו צופה הטלסקופ. בתמונה – מצפה הכוכבים פאראנאל במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב באמצעות לייזר המנחה את הטלסקופ.
בנוסף למטרתה של הגשושית וויאג'ר 1 לחקור את מערכת השמש החיצונית, ולצאת מתחומה, נושאת עמה הגשושית תקליט מידע הנקרא תקליט זהב המכיל קטעי צלילים המתארים את המין האנושי ואת כדור הארץ בקצרה, למקרה שאת הגשושית יפגוש חוצן תבוני. על התקליט חרוטות הוראות על בסיס בינארי לשימוש בתקליט. כיוון שיחלפו עשרות אלפי שנים לפני שתגיע וויאג'ר 1 למערכת כוכב אחרת, התקליט הוא יותר בגדר מחווה סמלית של המין האנושי מאשר ניסיון רציני ליצירת קשר. גם הגשושית וויאג'ר 2 נושאת תקליט דומה (בתמונה)
הדמיה של גלקסיית שביל החלב, בה נמצאת מערכת השמש ובתוכה כדור הארץ
האסטרונאוטית סטפאני ווילסון מרחפת במעבורת החלל דיסקברי. ריחופה מתאפשר עקב חוסר משקל, הנגרם ממסלולה של המעבורת סביב כדור הארץ, מצב שיוצר נפילה חופשית תמידית
שביט או כוכב שביט הוא גוף שמיימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח. השביט נע סביב השמש במסלול אליפטי קיצוני, ובהתקרבו אליה הוא יוצר זנב ארוך ובהיר שאורכו מיליוני ק"מ. בתמונה שצולמה בשנת 1997 בקרואטיה, מופיע השביט Hale-Bopp
מעבורת החלל דיסקברי משוגרת לחלל למשימה STS-120. דיסקברי היא רק אחת מחמש מעבורות החלל שנבנו על ידי נאס"א, והוותיקה ביותר מבין אילו הפעילות כיום (יחד עם מעבורות החלל אטלנטיס ואנדוור). דיסקברי מיועדת לבצע את משימה STS-133, המשימה האחרונה של תוכנית מעבורות החלל של נאס"א
ערפילית ראש הסוס היא ערפילית בליעה בקבוצת הכוכבים אוריון. מרחקה מכדור הארץ כ-1,500 שנות אור וקוטרה כ-3 שנות אור. הערפילית ידועה בשל צורתה המיוחדת, המזכירה ראש סוס, ומכאן שמה. הערפילית חיוורת, ולא ניתן לראות אותה בעין בלתי מזוינת. בטלסקופ, היא אחד מגרמי השמים הקלים ביותר לזיהוי בשל צורתה הייחודית
שאריות סופרנובה 1572 המוכרת גם כסופרנובה של טיכו. סופרנובה 1572 הייתה סופרנובה אשר התרחשה במרחק כ-7,500 שנות אור מהשמש בקבוצת הכוכבים קסיופאה ואורה הגיעה לכדור הארץ בנובמבר 1572 ונראה בשמי הלילה עד מרץ 1574. האירוע נצפה ותועד על ידי אסטרונומים רבים של אותה תקופה, ביניהם טיכו ברהה
יאפטוס, אחד מירחי כוכב הלכת שבתאי, כפי שצולם בידי החללית קאסיני-הויגנס. יאפטוס מאופיין בכך ששטח הפנים שלו מחולק לשני חלקים – אחד מהם בהיר והשני כהה. בתמונה מופיע בעיקר האזור הבהיר וחלק קטן מן האזור הכהה
משגר סויוז TMA-3 משוגר מהקוסמודרום בייקונור שבקזחסטן
תמונת מכ"ם של פני השטח של כוכב הלכת נוגה. נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו. במשך שנים ראו בנוגה אחות תאומה לכדור הארץ, משום ששני כוכבי הלכת דומים בגודלם, במסה שלהם ובצפיפותם. קוטרו של כוכב הלכת נוגה הוא 12,100 ק"מ, ואילו קוטרו של כדור הארץ הוא 12,800 ק"מ
מעבורת החלל קולומביה הייתה מעבורת החלל הראשונה של נאס"א. במהלך שירותה ביצעה 28 משימות לחלל והטיסה 160 אסטרונאוטים. התפרקה עם כניסתה לאטמוספירה ב-1 בפברואר 2003, כשעל סיפונה שבעה אסטרונאוטים, ביניהם האסטרונאוט הישראלי, אל"ם אילן רמון
ציוני דרך עיקריים בהתפשטות היקום מהמפץ הגדול ועד ההווה
הדמיית פגיעת אסטרואיד ענק בכוכב לכת. פגיעה של אסטרואידים היא אחת הסכנות שמאיימות על החיים בכדור הארץ, וכיום המדענים מאמינים שאסטרואידים כבר גרמו בעבר להכחדות המוניות בכדור הארץ. אסטרואיד שפגע בכדור הארץ לפני כ-65 מיליון שנים, היה אחראי להכחדה ההמונית קרטיקון-שלישון וגרם להכחדתם של כ-50% מן היצורים החיים.
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד שסובב את כדור הארץ. לפי התאוריה המקובלת ביותר כיום לגבי היווצרות הירח, הירח נוצר לפני מיליארדי שנים, כאשר מערכת השמש הייתה בתקופת היווצרותה, בעקבות התנגשות של עצם בגודלו של מאדים עם כדור הארץ המתהווה. השברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח.
אסטרונאוטים בזמן פעילות חוץ רכבית, הידועה יותר בשם "הליכת חלל", בתחנת החלל הבינלאומית. כפי שמשתמע מהשם, בפעילות חוץ רכבית האסטרונאוטים מבצעים פעולה מחוץ לחללית, כשרק חליפת חלל מפרידה ביניהם לחלל החיצון
האסטרונאוט באז אולדרין הולך על פני הירח במסגרת משימת אפולו 11, החללית שהנחיתה בפעם הראשונה בהיסטוריה בני אדם על הירח. יחד איתו שהה על הירח גם האדם הראשון שצעד על פניו, ניל ארמסטרונג
המערך הגדול מאוד הוא שמו של מצפה כוכבים בניו מקסיקו שבארצות הברית, הבנוי ממערך של כ-27 אנטנות בצורת צלחת קעורה בקוטר של כ-25 מטר. האנטנות מסודרות בשלוש זרועות המרכיבות יחד את צורת האות Y. האנטנות הן טלסקופים מסוג רדיו טלסקופ, טלסקופים הקולטים קרינת רדיו. המצפה משמש למיפוי גרמי השמים, לחקר גרמים אלו, ושימש גם לקליטת אותות מהגשושית וויאג'ר 2 כאשר זו חלפה ליד נפטון
ערפילית אוריון היא ערפילית בקבוצת הכוכבים אוריון וממוקמת במרחק של כ-1,300 שנות אור ממערכת השמש. ערפילית היא ענן בין-כוכבי של גז ואבק. ישנם סוגים רבים של ערפיליות וחלקן אף נוצרות מהתפוצצויות סופרנובה.
צילום השמיים בלילה בחשיפה ארוכה המראה את גרמי השמיים "מסתובבים" בכיפת השמים סביב כוכב הצפון.
M3 הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים כלבי ציד הנמצא במרחק של כ-33,900 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-500,000 כוכבים. זהו אחד מהצבירים הכדוריים הגדולים ביותר שמוכרים כיום.
מכתש דדלוס על פני הירח. פנים אלו "מצולקות" מאוד ומלאות מכתשי פגיעה רבים. מדוע איננו רואים תכונה זו גם בכדור הארץ?

לכדור הארץ אטמוספירה צפופה שמונעת מרבים מהמטאורואידים לחדור אליו. נוסף על כך, עקבותיהם של רבים ממכתשי הפגיעה שאכן נוצרו "נעלמו" עקב בליה מסיבות שונות, בהן פעילות גאולוגית, פעילותם של גורמים אקלימיים כמו הרוח והגשם ופעילות ביולוגית ענפה (ובפרט, פעולות של האדם), כאשר גורמי בליה אלו אינם קיימים בירח. מסיבות דומות, גם פניהם של גופים נוספים במערכת השמש, בהם כוכב חמה ומספר ירחים, הם בעלי אופי "מצולק".

כתם שמש, בתמונה שצולמה על ידי NASA באור על סגול
כתם שמש הוא אזור על פני השמשפוטוספירה) שבו מתרחשות מערבולות מגנטיות עצומות. הטמפרטורה באזור זה נמוכה יחסית לסביבתו, והפרש טמפרטורות זה גורם לאזור להיראות כהה יותר. בתמונה זו שצולמה על ידי NASA באור על סגול, ניתן לראות מערבולת מגנטית שכזו. באזורים הכהים בתמונה שוררת טמפרטורה של אלפי מעלות צלזיוס ובאזורים הבהירים שוררת טמפרטורה של מיליוני מעלות, וכן בסילוני הגז הנורים מעלה.
מעבורת החלל אנטרפרייז נישאת על גבי מטוס בואינג 747 מותאם
מעבורת החלל אנטרפרייז נישאת על גבי מטוס בואינג 747 מותאם, אחד משניים אשר שימשו את נאס"א להובלת מעבורות החלל. האנטרפרייז הייתה אבטיפוס ניסויי של מעבורות החלל ומעולם לא ביצעה טיסת חלל. כיום מוצגת במוזיאון אינטרפיד בניו יורק. צולם בפברואר 1977.
"נקודה כחולה חיוורת" הוא תצלום של כדור הארץ שצולם ב-1990 על ידי החללית וויאג'ר 1‎, ממרחק של למעלה מ-6 מיליארד ק"מ, בו נראה כדור הארץ כנקודה קטנה על הרקע העצום של החלל. התצלום נמנה עם הידועים שבתצלומי החלל. ניתן להבחין בכדור הארץ כנקודה כחולה קטנה על הפס החום מימין.
האסטרונום פרסיוול לוול בשנת 1914, צופה בנוגה דרך טלסקופ קלרק במצפה הכוכבים לוול
האסטרונום פרסיוול לוול בשנת 1914, צופה בנוגה דרך טלסקופ קלרק במצפה הכוכבים לוול (שאותו הקים ב-1894). תרומתו הגדולה ביותר של לוול לחקר החלל התרחשה בשמונה שנות חייו האחרונות, שבהן חיפש אחר "כוכב הלכת X" שהיה אמור להיות אחרי נפטון. אמנם לוול נפטר לפני שהצליח למצוא את הכוכב, אך החיפוש נמשך אחרי מותו, עד שבשנת 1930 גילה קלייד טומבו את הכוכב וכינה אותו "פלוטו". הסמל של פלוטו מעוצב, לכבודו של לוול, בצורת האותיות PL (ראשי התיבות של שמו).
קובץ GIF שנערך מצילומיו של לוויין המופעל על ידי סוכנות NOAA האמריקנית (בשיתוף עם נאס"א וחיל האוויר האמריקני) ונמצא בנקודת לגראנז' L1 במרחק של כ-1.5 מיליון קילומטר מכדור הארץ, ובו ניתן לראות את הצד הרחוק של הירח, אותו לא ניתן לראותו מכדור הארץ.
אישה מביטה לאופק ומעליה גלקסיית שביל החלב, במדבר
אישה מביטה לאופק ומעליה גלקסיית שביל החלב, במדבר
אישה מביטה לאופק ומעליה גלקסיית שביל החלב, במדבר ללא זיהום אור, קליפורניה, ארצות הברית. שביל החלב היא הגלקסיה שבה נמצאת מערכת השמש, אחת ממיליארדים רבים של גלקסיות ביקום. קוטרה כ-100,000 שנות אור, עוביה כ-1,000 שנות אור, והיא מכילה כ-200 מיליארד כוכבים כדוגמת השמש ולפי הערכות מסוימות עד 400 מיליארד כוכבים, הסובבים את מרכז הגלקסיה במהירות הקרובה ל-220 קילומטרים בשנייה.
ורנר פון בראון עומד בסמוך לשלבו הראשון של "האדיר בטילים" - משגר הסטורן V
ורנר פון בראון עומד בסמוך לשלבו הראשון של "האדיר בטילים" – משגר הסטורן V. פון בראון היה מדען ומהנדס טילים גרמני, ממפתחי ה-V-2, שהובא לארצות הברית במסגרת מבצע פייפרקליפ. בארצות הברית כיהן כמנהל ABMA ולאחר מכן כמנהל מרכז טיסות החלל מרשל של נאס"א. פון בראון היה מהוגי תוכנית אפולו במסגרתה הונחת האדם הראשון על הירח, והמתכנן הראשי של משגרי הסטורן.
רכב הנדידה הירחיאנגלית: Lunar Roving Vehicle או בקיצור LRV) שנקרא גם לונר רובר היה כלי רכב 4 גלגלי, מופעל על ידי סוללות, ששימש לנסיעה על הירח בשלוש המשימות האחרונות בתוכנית אפולו (אפולו 15, 16 ו-17) בין 1971 ל-1972. ה-LRV יכול היה לשאת עד שני אסטרונאוטים על ציודם המלא ודוגמאות קרקע שנאספו על ידם.
ערפילית הסרטן דרך עדשתו של טלסקופ החלל האבל

ערפילית הסרטן דרך עדשתו של טלסקופ החלל האבל. ערפילית הסרטן היא שארית סופרנובה בקבוצת הכוכבים שור. הערפילית נוצרה בסופרנובה 1054, הסופרנובה הבהירה שנצפתה על ידי אסטרונומים סינים וערבים ב-1054. הערפילית עצמה נצפתה לראשונה בשנת 1731.

זוהר הקוטב כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית ממסלולה סביב כדור הארץ. שתי החלליות המעוגנות לתחנת החלל הם סויוז ופרוגרס
זוהר הקוטב כפי שנראה מתחנת החלל הבינלאומית ממסלולה סביב כדור הארץ. זוהר הקוטב הוא תופעת טבע המאופיינת בהופעה של אורות בצבעים שונים בשמי הלילה. התופעה מתרחשת כאשר נוצר בחגורות ואן אלן "עומס יתר" של חלקיקים הזורמים בכיוון השדה המגנטי של כדור הארץ ומתנגשים בחומרים פלואורסצנטיים באטמוספירה הגורמים להם לשחרר אנרגיה. שתי החלליות המעוגנות לתחנת החלל הם סויוז ופרוגרס.
האסטרונאוט סטיבן רובינסון מחובר לזרוע הרובוטית קנדארם2 של תחנת החלל הבינלאומית במהלך פעילות חוץ-רכבית במשימה STS-114. עם שיגורה לתחנת החלל בשנת 2001 במהלך משימת STS-100, זרוע זו ממלאת תפקיד מרכזי בהרכבת התחנה ותחזוקתה, מעבירה ציוד ואספקה ​​בתחנה ותומכת באסטרונאוטים אשר נמצאים בפעילות חוץ-רכבית.
תהליך ליקוי חמה, 1 באוגוסט 2008 בנובוסיבירסק, רוסיה. טווח הזמן בין צילום לצילום הוא שלוש דקות. במרכז התמונה נראית דמות דמוית טבעת, שהיא מראה השמש בעת ליקוי מלא. מצדיה מופיעות דמויות ליקוי חלקי.
תהליך ליקוי חמה, 1 באוגוסט 2008 בנובוסיבירסק, רוסיה. טווח הזמן בין צילום לצילום הוא שלוש דקות.
תהליך ליקוי חמה, 1 באוגוסט 2008 בנובוסיבירסק, רוסיה. טווח הזמן בין צילום לצילום הוא שלוש דקות.
ורנר פון בראון
ורנר פון בראון

ורנר פון בראון היה מהנדס טילים נאצי שלאחר נפילתו בשבי בתום מלחמת העולם השנייה גויס לתוכנית החלל האמריקאית במהלך מבצע פייפרקליפ. במהלך המלחמה פון בראון, שהיה חבר במפלגה הנאצית, התעסק בפיתוח טילים, בהם ה-V-2 המפורסם. לאחר הצטרפותו לארצות הברית, פיתח את טיל הרדסטון עבור הסוכנות הצבאית לטילים בליסטיים. לאחר מכן היה בין המהנדסים המרכזיים בתוכנית אקספלורר 1 ובפיתוח משגר הסטורן במרכז טיסות החלל מרשל.

סר ג'ון הרשל, 1867, צילום מעשה ידי ג'וליה מרגרט קמרון, הצלמת המפורסמת ביותר בתקופה הוויקטוריאנית.
סר ג'ון הרשל, 1867, צילום מעשה ידי ג'וליה מרגרט קמרון, הצלמת המפורסמת ביותר בתקופה הוויקטוריאנית.

סר ג'ון הרשל, 1867, צילום מעשה ידי ג'וליה מרגרט קמרון, הצלמת המפורסמת ביותר בתקופה הוויקטוריאנית. ג'ון הרשל היה איש אשכולות אנגלי: מתמטיקאי, אסטרונום, כימאי ומחלוצי הצילום. הרשל היה בנו היחיד של האסטרונום ויליאם הרשל. הוא נתן שם לשבעה מהירחים של כוכב הלכת שבתאי ולארבעה מהירחים של אורנוס, הרים תרומות חשובות להתפתחות הצילום, וחקר את תופעת עיוורון הצבעים ואת ההשפעה הכימית של קרינת על-סגול.

פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/89

פורטל:מדעי החלל/תמונה נבחרת/90