מעבורת החלל אנטרפרייז

מעבורת החלל אנטרפרייז
יצרן	רוקוול אינטרנשיונל
ארץ ייצור	ארצות הברית
טיסה ראשונה	18 בפברואר 1977
מסה	68,027 ק"ג
גובה	17.86 מ'
אורך	37.237 מ'
מוטת כנפיים	23.79 מ'

האנטרפרייז מוטסת על גבי מטוס בואינג 747, אחד משני המטוסים המותאמים ששימשו עבור הובלת מעבורות החלל

האנטרפרייז על כן השיגור במרכז החלל קנדי, מאי 1979

מעבורת החלל אנטרפרייז (באנגלית: Space Shuttle Enterprise; כינוי מקצועי: OV-101), הקרויה על שמה של ספינת החלל אנטרפרייז מסדרת המדע הבדיוני "מסע בין כוכבים", הייתה אבטיפוס של מעבורות החלל והראשונה שנבנתה על ידי נאס"א כחלק מתוכנית מעבורות החלל שלה. אנטרפרייז הייתה מעבורת חלל ניסיונית ונבנתה ללא מנועים וללא מגן חום שיגן עליה בכניסה לאטמוספירה. היא שימשה את נאס"א בביצוע טיסות מבחן אטמוספיריות, ומעולם לא ביצעה טיסת חלל.

על פי התכנון המקורי האנטרפרייז הייתה אמורה להיות מותאמת בסופו של דבר לטיסת חלל, ובכך הייתה הופכת למעבורת החלל המבצעית השנייה, אחרי הקולומביה. אולם בעקבות העלות הגבוהה שנדרשה עבור התאמת האנטרפרייז לטיסות חלל, החליטה נאס"א לבנות מעבורת חלל חדשה, ה"צ'לנג'ר".

שמה

הכוונה המקורית הייתה לקרוא למעבורת "קונסטיטיושן" (Constitution), מכיוון שבאמצע שנות ה-70 צוינו בארצות הברית 200 שנים להכרזת העצמאות, ובשל כך נחשפה המעבורת לראשונה בשנת 1976 ב-17 בספטמבר, יום החוקה (Constitution Day), בו מצוין אימוץ חוקת ארצות הברית. אולם לאחר קמפיין מצד מעריצי "מסע בין כוכבים" שמה שונה והיא נקראה על שמה של ספינת החלל "אנטרפרייז" מסדרת הטלוויזיה.

בנייה ומבנה

בניית המעבורת החלה ב-4 ביוני 1974. עיצובה היה שונה משאר המעבורות המבצעיות: זנב המעבורת עוצב בצורה שונה, והיא לא הכילה מנועים רקטיים שהיו מאפשרים לה לתמרן בחלל החיצון. מערכות משנה וציוד רב שהותקן במעבורות המבצעיות לא הותקנו באנטרפרייז, אך עם זאת נשמרה האפשרות להוסיפם למעבורת בהמשך. במקום מגן החום המיוחד של מעבורות החלל המבצעיות, שנבנה מאריחי קרמיקה, תחתית המעבורת צופתה בפיברגלס.

ב-17 בספטמבר 1976 הוצאה המעבורת מבית החרושת של חברת Rockwell International בפאלמדייל, קליפורניה.

בשירות נאס"א

באמצע 1976 שימשה המעבורת למבחני הרעדה קרקעיים, שאפשרו למהנדסים להשוות מודלים תאורטיים למידע הממשי שהתקבל בהם.

ב-31 בינואר 1977 הועברה המעבורת דרך היבשה מבית החרושת של חברת Rockwell אל מרכז מחקרי הטיסה דריידן של נאס"א בבסיס חיל האוויר אדוארדס. שם עברה המעבורת ניסויים קרקעיים ואוויריים כחלק מתוכנית ALT (ראשי תיבות של Approach and Landing Tests, בתרגום חופשי לעברית: "ניסויי גישה ונחיתה"), אשר נמשכה כתשעה חודשים, בין פברואר לנובמבר 1977. מטרת התוכנית הייתה בדיקת המערכות השונות של המעבורת והדגמת יכולתה לעוף באטמוספירה ולנחות בדומה למטוס. במהלך הניסויים האוויריים נישאה המעבורת על גבי אחד משני מטוסי בואינג 747 ששימשו את נאס"א להובלת מעבורות החלל. בחלק מהניסויים שוחררה המעבורת מהמטוס ונחתה בכוחות עצמה.

עם סיום תוכנית ALT עברה המעבורת מספר שינויים לצורך ניסויי הרעדה שבוצעו בה במרכז טיסות החלל מרשל שבאלבמה בין השנים 1978 ו-1979.

במרץ 1979 הועברה האנטרפרייז למרכז החלל קנדי והוצבה על כן השיגור לצורך ניסויים נוספים.

לאחר פרישת המעבורת

עם סיום הניסויים במעבורת, האנטרפרייז פורקה באופן חלקי על מנת לנצל מרכיבים מסוימים במעבורות חלל אחרות. לאחר מכן עברה "סיבוב הופעות" והוצגה במספר מדינות. המעבורת הועברה בנובמבר 1984 לבדיקת כן השיגור בבסיס חיל האוויר ונדנברג שבקליפורניה (בסופו של דבר, כן השיגור שנבדק מעולם לא שימש לשיגור מעבורת חלל).

המעבורת הועברה ב-18 בנובמבר 1985 לרשות מכון הסמית'סוניאן ולאחר שחזור היא הוצגה במוזיאון האוויר והחלל הלאומי. ב-2010 הודיעה נאס"א שהמעבורת תועבר למוזיאון אינטרפיד שבניו יורק, ובמקומה תוצג במוזיאון האוויר והחלל הלאומי מעבורת החלל דיסקברי^[1]. התוכנית בוצעה וב-27 באפריל 2012 עשתה המעבורת את דרכה לניו-יורק, רכובה על מטוס בואינג 747. בעת הטסת האנטרפרייז, עבר המטוס שנשא אותה במכוון לצד אתרים מפורסמים בעיר כגון פסל החירות והאמפייר סטייט בילדינג, מתוך כוונה שניתן יהיה לצלם את המעבורת בחולפה לצד אותם מבנים. שבוע קודם לכן הועברה הדיסקברי לסמית'סוניאן.