עמוד מאויר מתוך הגדת סרייבו - למעלה: משה והסנה הבוער. בתחתית התמונה: מטה אהרון בולע את מטות החרטומים.
הגדת סרייבו היא הגדה של פסח שנכתבה בברצלונה שבספרד בשנת 1350 בקירוב. ההגדה מוצגת כיום במוזיאון הלאומי של בוסניה והרצגובינה שבסרייבו. ההגדה נכתבה ואוירה בכתב יד על עור מולבן ומעוטרת בזהב ובכסף. בהגדה 34 איורים של סיפורי התורה מאז בריאת העולם ועד מותו של משה רבנו. כתמי יין מעידים על כך שבהגדה נעשה שימוש רב. מהערות המצויות בשולי האגדה ניתן להסיק כי הייתה באיטליה במהלך המאה ה-16. מאוחר יותר התגלגלה לסרייבו, ושם נמכרה בשנת 1894 למוזיאון, על ידי משפחה יהודית שירדה מנכסיה.
"ארבעת הבנים" (הבן החכם בצד הימני העליון, הרשע - בצד השמאלי העליון, התם - בצד הימני התחתון, והבן שאינו יודע לשאול בצד השמאלי התחתון) מתוך "הגדת שיק" - הגדה של פסח שאוירה על ידי האמן הפולני-יהודי ארתור שיק בפולין בשנים 1934–1936. באותן שנים שילב שיק איורים אנטי-נאציים ביצירותיו. מפחד מהגרמנים, ביקשו הבריטים משיק להשמיט איורים אלו מההגדה. שיק מחק חלק מהסממנים הברורים, כגון צלבי הקרס על זרועותיהם של המצרים שהשגיחו על העבדים העברים, אולם הוא השאיר אחרים, כדוגמת שפמו של היטלר מעל שפתיו של "הבן הרשע" מארבעת הבנים
טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים בשבתות ובמועדים מיוחדים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר בפני קהל חסידיו.
טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים בשבתות ובמועדים מיוחדים, ומשמעותו היא עריכת השולחן של האדמו"ר בפני קהל חסידיו. האדמו"ר מחלק לחסידים שיריים מסעודתו, דורש דרשה שקשורה לפרשת השבוע או למועד הנחגג, ומוביל את החסידים בשירת ניגוני שמחה ותפילה. בחסידויות גדולות מותקן פודיום מדורג המכונה "פארענצ'עס" שעליו עומדים החסידים בטיש.