חייל אמריקאי מטפל בניצולה במחנה הריכוזבוכנוואלד. חיילי ה-SS פינו מבוכנוואלד לדכאו את כל האסירים שיכלו לצעוד, והשאירו רק את האסירים הגוססים במחנה. צילום צבא ארצות הברית מ-26 באפריל 1945.
טלאי צהוב: יהודים חויבו לענוד טלאי או סרט זרוע שעליו מגן דוד והכיתוב "יהודי", וגודלו עשרה סנטימטרים לפחות. יהודים שלא ענדו את הטלאי היו צפויים לעונשי קנס, מאסר ואף ירי.
היכל השמות שבמוזיאוןיד ושם. בהיכל מרוכזים שמותיהם של כל קורבנות השואה שהגיעו לידי המוזיאון, בדרך כלל בעקבות גביית עדות מניצולים. מרכז המבנה הוא אתר זיכרון המורכב מחרוט גדול, שעליו פזורים מאות תצלומי פנים של קורבנות השואה הנראים לצופה מלמעלה, כשלמטה נראית האדמה החשופה.
משה בן יצחק הגרמן יחף ומושפל על ידי שוטרים גרמניים בכיכר השוק באולקוש (פולין), באירועי "יום רביעי העקוב מדם", 31 ביולי1940, כשברקע שוכבים יהודים שהוכו ועונו.
נעליים על הדנובה היא אנדרטה ייחודית שהוקמה בשנת 2005 על גדות נהר הדנובה בבודפשט בירת הונגריה. האנדרטה מנציחה את מאות היהודים שנרצחו בידי גדודי צלב החץ ההונגרים, לאחר שנורו והושלכו למי הנהר.
תמונה בשחור לבן. תמונת הסיום של המרוץ. בתמונה חמישה אצנים, הרצים לימין התמונה. בחלקה הימני של התמונה קו הגמר. האצן בתחתית התמונה (אברהם טוקזייר) חוצה ברגלו ובידו את קו הגמר, שני אצנים אחרים (השני מלמטה, והעליון) סמוכים לקו הגמר, שני אצנים נוספים (השלישי והרביעי מלמטה) מרוחקים מקו הגמר.
"נערה בטלאי צהוב", רישום מעשה ידי הציירת אסתר לוריא. הציור צויר ב-1941 במלחמת העולם השנייה בעת ששהתה בגטו קובנה. בתקופת הגטו השתמשה בציור ככלי תיעוד של חיי היהודים שם. בשנת 1946 הוענק ללוריא פרס דיזנגוף על רישום זה. יצירותיה מתקופת השואה הוצגו במהלך משפט אייכמן. חלק מיצירותיה מוצגות בבית לוחמי הגטאות וגם באוסף האמנות של יד ושם.
ערימת נעליים של קורבנות מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ במוזיאון אשר באתר המחנה. הערמה ממלאת את כל התמונה.
ערימת נעליים של קורבנות מחנה הריכוז וההשמדהאושוויץ במוזיאון אשר באתר המחנה. מחנה אושוויץ שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה. בשיאו היה אושוויץ "אימפריה עצומה", שכללה 45 מחנות שהשתרעו על 40 קמ"ר. הוא הורכב משלושה מחנות מרכזיים (לצד כארבעים מחנות משניים): אושוויץ I, מחנה הריכוז הראשוני ומרכז מנהלי, אושוויץ II (בִּירקֶנַאוּ), שבו התבצעה עיקר השמדת היהודים ובו הושמדו כמיליון ומאה אלף יהודים, ומחנה אושוויץ III (מוֹנוֹבִיץ), שפעל כמחנה עבודה.
תמונה בשחור לבן. צילום אמנותי של ריקוד הצ'ארלסטון. בתמונה רואים את אותה הרקדנית שלוש פעמים (כאשר תצלום אחד עולה על אחר) כשהיא לובשת בגד גוף ועושה תנועות ריקוד שונות. מאחוריה נגד סקסופון כושי, הלובש חליפה עם עניבת פרפר.
אנהאלטר באנהוף הייתה תחנת רכבת חשובה בברלין, שאיננה קיימת עוד, מלבד החזית, שנותרה כזכר למה שהתרחש שם בתקופת השואה. ב-1945 נהרסה רוב התחנה בהפצצות בעלות הברית.
אנהאלטר באנהוף הייתה תחנת רכבת חשובה בברלין, שאיננה קיימת עוד, מלבד החזית, שנותרה כזכר למה שהתרחש שם בתקופת השואה. בתחילת חודש יוני1942 החלו הנאצים לגרש את הקשישים מקרב תושביה היהודים של ברלין לגטו טרזיינשטט. "הסעות הזקנים" החלו כאן, בתחנת-הרכבת אנהלטר, ונמשכו כמעט עד לסוף המלחמה. ב-1945 נהרסה רוב התחנה בהפצצות בעלות הברית.