תיקוף מצרים העתיקה
תיקוף מצרים העתיקה הוא השימוש בתיקוף לארגון ההיסטוריה של 3,000 שנה של מצרים העתיקה.[1] מערכת 30 השושלות שתועדה על ידי הכוהן המצרי דובר יוונית, מנתון, מהמאה השלישית לפני הספירה נמצאת עדיין בשימוש היום;[2] עם זאת, מערכת ה"תקופות ביניים" וה"ממלכות" ששימשה לקיבוץ השושלות היא ממקור מודרני (מהמאות ה-19 וה-20 לספירה).[3] המערכת המודרנית מורכבת משלוש "תורות זהב" (אנ') (ממלכות קדומה, תיכונה וחדשה), המשולבות בין "תקופות ביניים" (נחשבות לעיתים קרובות לזמני משבר או ימי אפלה) לבין תקופות מוקדמות ומאוחרות.[3]
הממלכה הקדומה, התיכונה והחדשה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בונסן
[עריכת קוד מקור | עריכה]בספרו, Ägyptens Stelle in der Weltgeschichte שיצא לאור בשנים 1844–1857, הפך כריסטיאן צ'ארלס יוסיאס פון בונסן (אנ') לאגיפטולוג הראשון שהציע את החלוקה המשולשת המודרנית להיסטוריה של מצרים:[3]
- "האימפריה הישנה" (Altes Reich) = ממנס עד תחילת השושלת השלוש-עשרה.
- "האימפריה התיכונה" (Mittleres Reich) = חיקסוס עד לשושלת השבע-עשרה.
- "האימפריה החדשה" (Neues Reich) = מהשושלת השמונה-עשרה ואילך.
בונסן הסביר, בתרגום לאנגלית של עבודתו משנת 1844, כיצד הגיע לשלוש הממלכות:[4]
בשנת 1834 גיליתי ברשימת ארטוסתנס את המפתח לשיקום 12 השושלות הראשונות של מנתון, ובכך התאפשר לי לקבוע את אורכה של האימפריה הישנה. כאשר שתי הנקודות הללו יושבו, הצעד הבא היה ללא ספק, למלא את התהום בין האימפריה הישנה והחדשה, המכונה בדרך כלל תקופת החיקסוס... הייתי משוכנע לחלוטין מאז השחזור הראשון שלי (בשנת 1834) של שלוש אימפריות מצריות, שהאמצעית שבהן חובקת את תקופת החיקסוס, שהשושלת ה-12 של מנתון הייתה השלמה האחרונה של האימפריה הישנה, וכי כס המלוכה של הפרעונים הממפיסים לפי הקשר שאיפשר לי שיקום זה להקים בין מנתון וארטוסתנס, עבר עם המלך ה-4 של השושלת ה-13 לידי מלכי-כוהנים.
בהשוואה לתיקוף המודרני, האימפריה הישנה של בונסן כללה את מה שמכונה היום הממלכה התיכונה, ואילו האימפריה התיכונה של בונסן ידועה היום בתור תקופת הביניים השנייה.[3]
לפסיוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]תלמידו של בונסן, קארל ריכרד לפסיוס, השתמש בעיקר במערכת דו-צדדית ב-Denkmäler aus Ägypten und Äthiopien שלו בשנים 1849–1858:[5]
"האימפריה הישנה" (Altes Reich) = שושלות 1–16. "האימפריה החדשה" (Neues Reich) = שושלות 17–31.
חוקרים אחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתווה ההיסטוריה העתיקה של מצרים (Aperçu de l'histoire ancienne d'Égypte) של אוגוסט מארייט משנת 1867:[5]
- הממלכה הקדומה = שושלות 1–10.
- הממלכה התיכונה = שושלות 11–17.
- הממלכה החדשה = שושלות 18–30.
ההיסטוריה המצרית (Ägyptische Geschichte) של אלפרד וידמן (אנ'):[5]
- פרהיסטוריה = שושלות 1–11.
- הממלכה התיכונה = שושלות 12–19.
- הממלכה החדשה = שושלות 20–31.
ספר מלכי מצרים (Le Livre des Rois d'Egypte) של אנרי גוטייה (אנ') 1907–1917:[5] אימפריה עתיקה (Ancien Empire) = שושלות 1–10. אימפריה תיכונה (Moyen Empire) = שושלות 11–17. אימפריה חדשה (Nouvel Empire) = שושלות 17–25. תקופה סאיטו-פרסית (Époque saïto-persane) = שושלות 26–31. תקופה מקדונית-יוונית (Époque macédo-grecque) = שושלות 32 (מקדונית) ו-33 (תלמית)
תקופות ביניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופה הביניים הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגיפטולוגיה של המאה ה-19 לא השתמשה במושג "תקופות ביניים". אלה נכללו כחלק מהתקופות הקודמות "כזמני מרווח או מעבר".[6]
בשנת 1926, לאחר מלחמת העולם הראשונה, "Die Blütezeit des Pharaonenreiches" מאת גאורג שטיינדורף (אנ') ו"מצרים וסוריה בתקופת הביניים הראשונה" של הנרי פרנקפורט הקצו לשושלות 6–12 את המינוח "תקופת ביניים ראשונה". הטרמינולוגיה התבססה היטב בשנות הארבעים של המאה העשרים.[6]
תקופה הביניים השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה, מחקרו של האגיפטולוג הגרמני הנס סטוק (גר'), Studien zur Geschichte und Archäologie der 13. bis 17. Dynastie, טיפחה שימוש במונח "תקופת ביניים שנייה".[6]
תקופה הביניים השלישית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1978, ספרו של האגיפטולוג הבריטי קנת קיטשן "תקופת הביניים השלישית במצרים (1100–650 לפני הספירה)" טבע את המונח "תקופת ביניים שלישית".[6]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Schneider, Thomas (27 August 2008). "Periodizing Egyptian History: Manetho, Convention, and Beyond". In Klaus-Peter Adam (ed.). Historiographie in der Antike. Walter de Gruyter. pp. 181–197. ISBN 978-3-11-020672-2.
- Clayton, Peter A. (1994). Chronicle of the Pharaohs. London: Thames and Hudson. ISBN 978-0-500-05074-3.