מנס

מנס
לידה	העשור הראשון של המאה ה־32 לפנה״ס?
פטירה	3100 לפנה״ס
מדינה	התקופה השושלתית הקדומה
מקום קבורה	אום אל-געאב (אנ'), מצרים
	3200 לפנה״ס – 3125 לפנה״ס; (כ־75 שנים)
	3200 לפנה״ס – 3125 לפנה״ס; (כ־75 שנים)
	3200 לפנה״ס – 3150 לפנה״ס; (כ־50 שנה)
	חור אחע ←

מנס (סביבות 3200-3000 לפנה"ס;^[1] /ˈmeɪneɪz/; במצרית עתיקה: mnj, כנראה מבוטא */maˈnij/;^[2] ביוונית עתיקה: Μήνης^[3] ו-Μήν^[4]) היה פרעה בתקופה השושלתית הקדומה של מצרים העתיקה, מיוחס לפי המסורת הקלאסית בכך שאיחד את מצרים העליונה והתחתונה (אנ'), וכמייסדה של השושלת הראשונה.^[5]

זהותו של מנס היא נושא לפולמוס מתמשך, למרות שהקונצנזוס האגיפטולוגי המרכזי מזהה את מנס באופן לא חד משמעי עם שליט נקאדה III, נערמר^[6]^[7]^[8]^[9] או יורשו, פרעה השושלת הראשונה חור אחע.^[10]

שם וזהות

השם מנס מתועד לראשונה ביצירתו של מנתון, היסטוריון וכוהן מצרי מהתקופה התלמית המאוחרת יחסית. מנתון ציין את השם ביוונית כ-Μήνης (בתעתיק: Mênês).^[3]^[11] צורה יוונית חלופית, Μιν (בתעתיק: Min), צוטט על ידי ההיסטוריון הרודוטוס מהמאה החמישית לפני הספירה,^[12] אך נראה כי גרסה זו אינה קשורה, והיא תוצאה של הידבקות משמו של האל מין.^[13] הצורה המצרית, mnj, לקוחה מרשימות המלכים של טורינו ואבידוס, המתוארכות לשושלת התשע עשרה (אנ'), שהגייתה שוחזרה כ-*/maˈnij/. בממלכה החדשה המוקדמת, שינויים בשפה המצרית הביאו לכך ששמו כבר מבוטא */maˈneʔ/.^[14] פירוש השם mnj הוא "מי שמחזיק מעמד", אשר, אירוורת' אידון סטיבן אדוארדס (I. E. S. Edwards) (1971) מציע, כי אולי הוטבע כ"כינוי תיאורי בלבד המציין גיבור אגדי למחצה [...] ששמו אבד".^[3] לחלופין, השם עשוי להסתיר את הזהות הקולקטיבית של שליטי נקאדה III: קע (פרעה) (אנ'), עקרב השני ונערמר, או יכול פשוט להתייחס לתפקיד מנהיגותי פונקציונלי.^[3]

מנס ונערמר

ערך מורחב – נערמר

תווית השנהב המזכירה את חור אחע יחד עם סימן mn

היעדר כמעט מוחלט מכל אזכור של מנס בתיעוד הארכאולוגי^[3] ושלל העדויות ההשוואתית של נערמר, דמות פרוטודינסטית שזוכה לזכות הדורות הבאים ובתיעוד הארכאולוגי עם טענה נחרצת^[7] לאיחוד של עליון ותחתון מצרים, הולידה תיאוריה המזהה את מנס עם נערמר.

ההתייחסות הארכאולוגית הראשית למנס היא תווית שנהב (מהעיירה נקאדה) המתארת את התואר המלכותי (אנ') אחע (הפרעה חור אחע) לצד בניין, ובתוכו נמצא התואר המלכותי (אנ') mn,^[15] המתייחס בדרך כלל למנס.^[3]^[א] מכאן, התעוררו תיאוריות שונות על אופי הבניין (תא קבורה או היכל), משמעות המילה mn (שם או הפועל מתקיים) והקשר בין חור-אחע לבין מנס (כאדם אחד או כפרעונים עוקבים).^[6]

רשימת המלכים מטורינו ומאבידוס, המקובלות בדרך כלל כנכונות,^[6] מפרטות את שמות הנסו-ביט (אנ') של הפרעונים ולא את שמות ההורוס שלהם,^[7] והן חיוניות להתאמה הפוטנציאלית של הרשומות השונות: שמות נסו-ביט של רשימות המלכים, שמות ההורוס של התיעוד הארכאולוגי ומספר הפרעונים בשושלת הראשונה לפי מנתון ומקורות היסטוריים אחרים.^[7]

פלינדרס פיטרי ניסה לראשונה את משימת התיאום הזו,^[7] ושייך את Iti עם צ'ר כפרעה השלישי של השושלת הראשונה, טטי (טורינו) (או Iti אחר (אבידוס)) עם חור אחע כפרעה השני, ומנס (שם נבטי) עם נערמר (שם הורוס) כפרעה הראשון של השושלת הראשונה.^[6]^[7] לויד (1994) מוצא את רצף זה "סביר ביותר",^[7] וקרוואלו-אוטוורי (2003) קובע באופן קטגורי כי "מנס הוא נערמר והשושלת הראשונה מתחילה ממנו".^[8] עם זאת, סיידלמאייר (2004) קובע כי זוהי "מסקנה בטוחה למדי" שמנס היה חור-אחע.^[10]

שני מסמכים העלו כהוכחה, נערמר או חור אחע היה מנס. הראשון הוא "תווית נקאדה" שנמצאה באתר נקאדה, בקברה של המלכה ניתחותפ, שלעיתים קרובות מניחים כי הייתה אמו של הורוס אחע.^[16] התווית מציגה סרך (אנ') של חור-אחע לצד מתחם שבתוכו סמלים שהתפרשו על ידי מספר חוקרים בשם "מנס". השני הוא טביעת החותם מאבידוס המתחלפת בין סרך של נערמר לבין סמל לוח mn, המתפרש כקיצור של מנס. הועלו מספר טיעונים לא חד משמעיים לגבי כל אחד מהמסמכים הללו בעד היותם (נערמר או חור-אחע) מנס.^[ב]

המסמך השני, טביעת החותם מאבידוס, מציג את הסרך של נערמר לסירוגין עם סימן הלוח mn. יחד עם השלמה הפונטית שלו, סימן n, המוצג תמיד כאשר כתוב שמו המלא של מנס, המייצג שוב את שם "מנס". במבט ראשון, נראה כי זו ראיה חזקה לכך שנערמר הוא מנס.^[20] עם זאת, בהתבסס על ניתוח של טביעות חותם מוקדמות אחרות של השושלת הראשונה, המכילות את שמו של שליט אחד או יותר, טביעת החותם התפרשה על ידי חוקרים אחרים כמראה את שמו של השליט נערמר בשם מנס, ומכאן מנס היה יורשו של נערמר, חור-אחע, ולפיכך חור-אחע היה מנס.^[21] טענה זו הופרכה על ידי קרוואלו-אוטוורי בספרם משנת 2005 (עמ' 42–45); אך הדעות עדיין משתנות, ולא ניתן לומר שטביעת החותם תומכת באופן מוחלט בשתי התיאוריות.^[22]

לאחר שהזכיר את מין כמלך מצרים הראשון, כתב הרודוטוס שלינוס, או מנרוס המצרי, היה "בנו היחיד של מלך מצרים הראשון" ושהוא מת בטרם עת.^[23]

תיארוך

אגיפטולוגים, ארכאולוגים וחוקרים מהמאה ה-19 הציעו תאריכים שונים לעידן מנס, או התאריך של השושלת הראשונה:^[24]^[ג]

ג'ון גארדנר וילקינסון (1835) - 2320 לפני הספירה.
ז'אן-פרנסואה שמפוליון (פורסם לאחר מותו ב-1840) – 5867 לפני הספירה.
אוגוסט באק (1845) – 5702 לפני הספירה.
כריסטיאן צ'ארלס ג'וזיאס בונסן (1848) - 3623 לפני הספירה.
רג'ינלד סטיוארט פול (1851) – 2717 לפני הספירה.
קארל ריכרד לפסיוס (1856) - 3892 לפני הספירה.
היינריך קרל ברוגש (1859) – 4455 לפני הספירה.
פרנץ יוזף לאות (1869) – 4157 לפני הספירה.
אוגוסט מארייט (1871) - 5004 לפני הספירה.
ג'יימס סטרונג (1878) - 2515 לפני הספירה.
פלינדרס פיטרי (1887) – 4777 לפני הספירה.

קונצנזוס מודרני מתארך את עידן מנס או את תחילתה של השושלת הראשונה בין 3200–3030 לפני הספירה; חלק מהספרות האקדמית משתמשת ב-3000 לפני הספירה.^[1]

היסטוריה

מסורת עתיקה מייחסת למנס את איחוד מצרים העליונה והתחתונה לממלכה אחת^[25] והפיכתו לפרעה הראשון של השושלת הראשונה.^[26] למרות שמנס אינו מופיע על חלקים מהתולדות המלכותיות (אבן קהיר ואבן פלרמו), מופיע שמו במקורות מאוחרים יותר כשליט הראשון של מצרים. מקורות מסוימים מזכים אותו כיורש באופן ישיר את כס המלכות מהאל הורוס.^[27] הוא מופיע גם ברשימות המלכים המתוארכות מאוחר יותר, תמיד כפרעה האנושי הראשון של מצרים. מנס מופיע ברומנים עממיים מהתקופה ההלניסטית, מה שמעיד על כך שנחשב לדמות חשובה אפילו בתקופות מאוחרות.^[28]

מנס נתפס כדמות מכוננת בחלק ניכר מההיסטוריה של מצרים העתיקה, בדומה לרומולוס ברומא העתיקה.^[29] מנתון מתעד כי מנס "הוביל את הצבא מעבר לגבול וזכה לתהילה רבה".^[11]^[26]

עיר בירה

מנתון משייך את העיר תיניס לתקופת השושלתית המוקדמת, ובמיוחד למנס, "תיני" או יליד תיניס.^[11]^[26] הרודוטוס סותר את מנתון בקביעתו שמנס ייסד את העיר ממפיס כבירתו^[30] לאחר שהסיט את מסלול הנילוס באמצעות בניית סוללה.^[31] מנתון מייחס את ייסוד ממפיס לבנו של מנס, אתותיס,^[26] וקורא ללא-פרעונים לפני השושלת השלישית "ממפית".^[32]

סיפורי הרודוטוס ומנתון על הקמת ממפיס הם כנראה המצאות מאוחרות יותר: ב-2012 התגלה בחצי האי סיני תבליט המזכיר את ביקורו של ירי-חור בממפיס - שליט קדם-שושלתי של מצרים העליונה ששלט לפני נערמר - המעיד על כך שהעיר הייתה כבר קיימת בתחילת המאה ה-32 לפנה"ס.^[33]

השפעה תרבותית

דיודורוס סיקולוס קבע כי מנס הציג את פולחן האלים ואת נוהג הקרבת הקורבנות^[34] וכן סגנון חיים אלגנטי ויוקרתי יותר.^[34] על המצאה אחרונה זו, כובד זכרו של מנס על ידי פרעוני השושלת העשרים וארבעה טפקכט (Tefnakht) ופלוטרכוס מזכיר עמוד בתבאי שעליו נכתבה כתובת גנאי נגד מנס כמציג מותרות.^[34]

בתיאורו של פליניוס, זוכה מנס כממציא הכתיבה במצרים.

סיפור התנין

דיודורוס סיקולוס תיעד סיפור על מנס שסופר על ידי הכוהנים של אל התנין סבכ בקרוקודילופוליס, שבו פרעה מנס, שהותקף על ידי כלביו שלו במהלך ציד,^[35] ברח על פני אגם מוֹירִיס על גבו של תנין ובתודה, הקים את העיר קרוקודילופוליס.^[35]^[36]^[37]

למרות שגסטון מספרו (1910) הכיר באפשרות שמסורות הקשורות למלכים אחרים אולי התערבבו עם הסיפור הזה, הוא דחה את הצעותיהם של מספר פרשנים^[38] לפיהן יש להעביר את הסיפור לפרעה השושלת השתים עשרה, אמנמחת השלישי, ואינו ראה סיבה לפקפק בכך שדיודורוס לא תיעד נכון את מורשתו של מנס.^[35] מאוחר יותר, קבע אדוארדס (1974) כי "האגדה, שכמובן מלאה באנכרוניזם, חסרת ערך היסטורי בעליל".^[36]

מותו

לפי מנתון, מנס שלט במשך 30, 60 או 62 שנים ונהרג על ידי היפופוטם.^[11]^[39]

בתרבות הפופולרית

אלכסנדר דאו (אנ') (1735/6–79), מזרחן ומחזאי סקוטי, כתב את הטרגדיה Sethona (אנ'), המתרחשת במצרים העתיקה. החלק הראשי של מנס מתואר באנשי הדרמה (אנ') כ"יורש הזכרי הבא לכתר" הנחבש כעת על ידי סראפיס, ושוחק על ידי סמואל רדיש בהפקה משנת 1774 של דייוויד גריק בתיאטרון דרורי ליין.^[40]

מראי מקום

Beck, Roger B; Black, Linda; Krieger, Larry S; Naylor, Phillip C; Shabaka, Dahia Ibo (1999), World history: Patterns of interaction, Evanston, IL: McDougal Littell, ISBN 0-395-87274-X
Cervelló-Autuori, Josep (2003), "Narmer, Menes and the seals from Abydos", Egyptology at the dawn of the twenty-first century: proceedings of the Eighth International Congress of Egyptologists, vol. 2, Cairo: The American University in Cairo Press, ISBN 978-977-424-714-9.
Diodorus Siculus, Bibliotheca historica, vol. 1
Dow, Alexander (1774), Sethona: a tragedy, as it is performed at the Theatre Royal in Drury Lane, Collection of plays. [1767-1802] ;v. 1, no. 5, London: T. Becket, hdl:2027/uc2.ark:/13960/t2z31pr8f
Edwards, IES (1971), "The early dynastic period in Egypt", The Cambridge Ancient History, vol. 1, Cambridge: Cambridge University Press.
Elder, Edward (1849), "Menes", in Smith, William (ed.), Dictionary of Greek and Roman biography and mythology, vol. 2, Boston: Charles C. Little & James Brown.
Faber, George Stanley (1816), "The origin of pagan idolatry: ascertained from historical testimony and circumstantial evidence", 3, vol. 2, London: F&C Rivingtons.
Gardiner, Alan (1961), Egypt of the Pharaohs, Oxford: Oxford University Press.
Halicarnassus, Herodotus, The Histories.
Heagy, Thomas C. (2014), "Who was Menes?", Archeo-Nil, 24: 59–92. Available online "[1"]. Archived from the original on 2017-09-01. Retrieved 2017-10-26..
Lloyd, Alan B. (1994) [1975], Herodotus: Book II, Leiden: EJ Brill, ISBN 90-04-04179-6.
Maspero, Gaston (1903), Sayce, Archibald Henry (ed.), History of Egypt, Chaldea, Syria, Babylonia, and Assyria, vol. 9, Kessinger Publishing, ISBN 9780766135017.

——— (1910) [1894], Sayce, Archibald Henry (ed.), The dawn of civilization: Egypt and Chaldæa, translated by McClure, M L, London: Society for Promoting Christian Knowledge, ISBN 978-0-7661-7774-1.

Manley, Bill (1997), The Penguin Historical Atlas of Ancient Egypt, London: Penguin, ISBN 0-14-051331-0.
Rachewiltz, Boris de (1969), "Pagan and magic elements in Ezra Pound's works", in Hesse, Eva (ed.), New approaches to Ezra Pound, Berkeley, CA: University of California Press.
Ryholt, Kim (2009), "Egyptian historical literature from the Greco-Roman period", in Fitzenreiter, Martin (ed.), Das Ereignis, Geschichtsschreibung zwischen Vorfall und Befund, London: Golden House.
Schulz, Regine; Seidel, Matthias (2004), Egypt: The World of the Pharaohs, HF Ullmann, ISBN 978-3-8331-6000-4.
Shaw, Ian; Nicholson, Paul (1995), The Dictionary of Ancient Egypt, Harry N Abrams, ISBN 0-8109-9096-2.
Seidlmayer, Stephan (2010) [2004], "The Rise of the State to the Second Dynasty", Egypt: The World of the Pharaohs, H.f.ullmann, ISBN 978-3-8331-6000-4.
Verbrugghe, Gerald Paul; Wickersham, John Moore (2001) [1996], Berossos and Manetho, introduced and translated: Native Traditions in Ancient Mesopotamia and Egypt, Ann Arbor: The University of Michigan Press, ISBN 978-0-472-08687-0.
Waddell, Laurence A (1930), Egyptian civilization: Its Sumerian origin, London: Kessinger Publishing, ISBN 978-0-7661-4273-2.

ראו גם

עץ משפחת השושלת הראשונה של מצרים
חור אחע
מין (אל)
מינוס (מיתולוגיה), מלך כרתים, בנם של זאוס ואירופה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מנס בוויקישיתוף

Menes, Ancient Egypt.
"The Contendings of Horus and Seth", Egypt, IL: Reshafim, archived from the original on 2010-09-24, retrieved 2007-07-22.
"Menes", Ancient Egyptian Civilization (image), Aldokkan.
"Menes" . New International Encyclopedia. 1905.
מנס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)

ביאורים

^ במקור, התואר המלכותי המלא של פרעה היה שם הורוס x, שם נבטי y, שם הזהב-הורוס z, שם נסו-ביט a ושם בן-רע b. בקיצור, ניתן להשתמש רק באלמנט אחד, אך הבחירה השתנתה בין הנסיבות והתקופה. החל מהשושלת החמישית, השם נסו-ביט היה זה ששימש באופן קבוע בכל המסמכים הרשמיים. בשושלת הראשונה, השם הורוס שימש לפרעה חי, שם נבטי למתים.^[7]
^ ברבע הימני העליון של תווית נקאדה נמצא סרך של חור-אחע. מימינו מתחם משולש בצורת גבעה ועליו תווית "mn" ועליו שלטי "שתי גבירות", אלות מצרים העליונה (נחבת) ומצרים התחתונה (וואדג'ת). בהקשרים מאוחרים יותר, נוכחותן של "שתי גברות" תצביע על שם "נבטי" (אחד מחמשת השמות של המלך). לפיכך, הכתובת התפרשה כמראה שהשם ה"נבטי" של חור-אחע היה "mn" קיצור של מנס.^[17] תיאוריה חלופית היא שהמתחם היה מקדש הלוויה והוא מייצג את חור-אחע הקובר את קודמו, מנס. מכאן שמנס היה נערמר.^[18] למרות שהתווית עוררה פולמוסים רבים, כיום מוסכם באופן כללי כי הכתובת במקדש אינה שם של מלך, אלא היא שמו של המקדש "שתי גברות הסובלנות", ואינן מספקות ראיות למי היה מנס.^[19]
^ תאריכים אחרים האופייניים לתקופה מצויים בספרו של ז׳ן קפארט, "אמנות פרימיטיבית במצרים", עמ' 17–18.

הערות שוליים

^ ¹ ² Kitchen, KA (1991). "The Chronology of Ancient Egypt". World Archaeology. 23 (2): 201–8. doi:10.1080/00438243.1991.9980172.
^ Loprieno, Antonio (1995). Ancient Egyptian: A linguistic introduction. Cambridge University press. ISBN 0-521-44384-9.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Edwards 1971, p. 11.
^ "Harry Thurston Peck, Harpers Dictionary of Classical Antiquities (1898), Menes". Perseus Digital Library. Tufts University. Retrieved 2023-09-30.
^ Beck et al. 1999.
^ ¹ ² ³ ⁴ Edwards 1971, p. 13.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Lloyd 1994, p. 7.
^ ¹ ² Cervelló-Autuori 2003, p. 174.
^ Heagy 2014.
^ ¹ ² Seidlmayer 2010.
^ ¹ ² ³ ⁴ Manetho, Fr. 6, 7a, 7b. Text and translation in Manetho, translated by W.G. Waddell (Cambridge: Harvard University, 1940), pp.26–35
^ Herodotus: 2.4.1, 2.99.1ff.
^ Lloyd 1994, p. 6.
^ Loprieno 1995, p. 38.
^ Gardiner 1961, p. 405.
^ "Naqada Label - The Ancient Egypt Site". Archived from the original on 2022-04-03. Retrieved 2021-07-20.
^ Borchardt 1897, pp. 1056–1057.
^ Newberry 1929, pp. 47–49.
^ Kinnear 2003, p. 30.
^ Newberry 1929, pp. 49–50.
^ Helck 1953, pp. 356–359.
^ Heagy 2014, pp. 77–78.
^ Herodotus (1958). The Histories of Herodotus of Halicarnassus. Translated by Harry Carter. Haarlem, Netherlands: Joh. Enschedé en Zonen. p. 122. OCLC 270617466.
^ Budge, EA Wallis (1885), The Dwellers on the Nile: Chapters on the Life, Literature, History and Customs of the Ancient Egyptians, p. 54, Many dates have been fixed by scholars for the reign of this king: Champollion-Figeac thought about BC 5867, Bunsen 3623, Lepsius 3892, Brugsch 4455, and Wilkinson 2320.
^ Maspero 1903, p. 331.
^ ¹ ² ³ ⁴ Verbrugghe & Wickersham 2001, p. 131.
^ Shaw & Nicholson 1995, p. 218.
^ Ryholt 2009.
^ Manley 1997, p. 22.
^ Herodotus: 2.99.4.
^ Herodotus: 2.109
^ Verbrugghe & Wickersham 2001, p. 133.
^ P. Tallet, D. Laisnay: Iry-Hor et Narmer au Sud-Sinaï (Ouadi 'Ameyra), un complément à la chronologie des expéditios minière égyptiene, in: BIFAO 112 (2012), 381–395, available online Archived 2023-02-28 at the Wayback Machine
^ ¹ ² ³ Elder 1849, p. 1040.
^ ¹ ² ³ Maspero 1910, p. 235.
^ ¹ ² Edwards 1974, p. 22.
^ Diodorus: 45
^ Elder 1849, p. 1040, ‘in defiance of chronology’.
^ "Comparing the King Lists of Manetho". Archived from the original on 2023-03-01. Retrieved 2023-02-11.
^ Dow 1774.

[16] במקור, התואר המלכותי המלא של פרעה היה שם הורוס x, שם נבטי y, שם הזהב-הורוס z, שם נסו-ביט a ושם בן-רע b. בקיצור, ניתן להשתמש רק באלמנט אחד, אך הבחירה השתנתה בין הנסיבות והתקופה. החל מהשושלת החמישית, השם נסו-ביט היה זה ששימש באופן קבוע בכל המסמכים הרשמיים. בשושלת הראשונה, השם הורוס שימש לפרעה חי, שם נבטי למתים.^[7]

[21] ברבע הימני העליון של תווית נקאדה נמצא סרך של חור-אחע. מימינו מתחם משולש בצורת גבעה ועליו תווית "mn" ועליו שלטי "שתי גבירות", אלות מצרים העליונה (נחבת) ומצרים התחתונה (וואדג'ת). בהקשרים מאוחרים יותר, נוכחותן של "שתי גברות" תצביע על שם "נבטי" (אחד מחמשת השמות של המלך). לפיכך, הכתובת התפרשה כמראה שהשם ה"נבטי" של חור-אחע היה "mn" קיצור של מנס.^[17] תיאוריה חלופית היא שהמתחם היה מקדש הלוויה והוא מייצג את חור-אחע הקובר את קודמו, מנס. מכאן שמנס היה נערמר.^[18] למרות שהתווית עוררה פולמוסים רבים, כיום מוסכם באופן כללי כי הכתובת במקדש אינה שם של מלך, אלא היא שמו של המקדש "שתי גברות הסובלנות", ואינן מספקות ראיות למי היה מנס.^[19]

[27] תאריכים אחרים האופייניים לתקופה מצויים בספרו של ז׳ן קפארט, "אמנות פרימיטיבית במצרים", עמ' 17–18.

[Kitchen-1] ¹ ² Kitchen, KA (1991). "The Chronology of Ancient Egypt". World Archaeology. 23 (2): 201–8. doi:10.1080/00438243.1991.9980172.

[2] Loprieno, Antonio (1995). Ancient Egyptian: A linguistic introduction. Cambridge University press. ISBN 0-521-44384-9.

[Edwards1971-11-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ Edwards 1971, p. 11.

[4] "Harry Thurston Peck, Harpers Dictionary of Classical Antiquities (1898), Menes". Perseus Digital Library. Tufts University. Retrieved 2023-09-30.

[5] Beck et al. 1999.

[Edwards1971-13-6] ¹ ² ³ ⁴ Edwards 1971, p. 13.

[Lloyd1994-7-7] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ Lloyd 1994, p. 7.

[Cervelló-Autuori2003-174-8] ¹ ² Cervelló-Autuori 2003, p. 174.

[9] Heagy 2014.

[Seidlmayer2010-10] ¹ ² Seidlmayer 2010.

[Manetho1-11] ¹ ² ³ ⁴ Manetho, Fr. 6, 7a, 7b. Text and translation in Manetho, translated by W.G. Waddell (Cambridge: Harvard University, 1940), pp.26–35

[12] Herodotus: 2.4.1, 2.99.1ff.

[13] Lloyd 1994, p. 6.

[14] Loprieno 1995, p. 38.

[15] Gardiner 1961, p. 405.

[17] "Naqada Label - The Ancient Egypt Site". Archived from the original on 2022-04-03. Retrieved 2021-07-20.

[18] Borchardt 1897, pp. 1056–1057.

[19] Newberry 1929, pp. 47–49.

[20] Kinnear 2003, p. 30.

[22] Newberry 1929, pp. 49–50.

[23] Helck 1953, pp. 356–359.

[24] Heagy 2014, pp. 77–78.

[25] Herodotus (1958). The Histories of Herodotus of Halicarnassus. Translated by Harry Carter. Haarlem, Netherlands: Joh. Enschedé en Zonen. p. 122. OCLC 270617466.

[26] Budge, EA Wallis (1885), The Dwellers on the Nile: Chapters on the Life, Literature, History and Customs of the Ancient Egyptians, p. 54, Many dates have been fixed by scholars for the reign of this king: Champollion-Figeac thought about BC 5867, Bunsen 3623, Lepsius 3892, Brugsch 4455, and Wilkinson 2320.

[28] Maspero 1903, p. 331.

[Verbrugghe&Wickersham2001-131-29] ¹ ² ³ ⁴ Verbrugghe & Wickersham 2001, p. 131.

[30] Shaw & Nicholson 1995, p. 218.

[31] Ryholt 2009.

[32] Manley 1997, p. 22.

[33] Herodotus: 2.99.4.

[34] Herodotus: 2.109

[35] Verbrugghe & Wickersham 2001, p. 133.

[36] P. Tallet, D. Laisnay: Iry-Hor et Narmer au Sud-Sinaï (Ouadi 'Ameyra), un complément à la chronologie des expéditios minière égyptiene, in: BIFAO 112 (2012), 381–395, available online Archived 2023-02-28 at the Wayback Machine

[Elder1849-1040-37] ¹ ² ³ Elder 1849, p. 1040.

[Maspero_1910-235-38] ¹ ² ³ Maspero 1910, p. 235.

[Edwards1974-22-39] ¹ ² Edwards 1974, p. 22.

[40] Diodorus: 45

[41] Elder 1849, p. 1040, ‘in defiance of chronology’.

[42] "Comparing the King Lists of Manetho". Archived from the original on 2023-03-01. Retrieved 2023-02-11.

[43] Dow 1774.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[א]

[16]

[ב]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[ג]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[17]

[18]

[19]