פפירולוגיה
פפירולוגיה היא ענף מדעי העוסק בחקר מקורות כתובים עתיקים דוגמת: ספרות קדומה, התכתבויות, ארכיונים משפטיים וכדומה, כפי שנשמרו בכתבי יד שנכתבו על פפירוס, הצורה הנפוצה ביותר של חומר לכתיבה בתרבויות העתיקות של מצרים, יוון ורומא. הפפירולוגיה כוללת גם תרגום ופרשנות של מסמכים עתיקים במגוון שפות וגם טיפול ושמירה על מקורות פפירוס נדירים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפפירולוגיה כדיסציפלינה מדעית שיטתית החלה בשנות ה-90 של המאה ה-19, כאשר ארכאולוגים גילו מטמונים גדולים של פפירוסים שמורים היטב בכמה מקומות במצרים, כמו בפיום ואוקסירינכוס. המרכזים המובילים לפפירולוגיה כוללים את אוניברסיטת אוקספורד, אוניברסיטת היידלברג, אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת מישיגן, אוניברסיטת ליידן, הספרייה הלאומית של אוסטריה, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי והמכון לפפירולוגיה של אוניברסיטת פירנצה.
מייסדי הפפירולוגיה היו האוריינטליסט הווינאי יוסף פון קאראבצ'ק (שהתמחה בפפירולוגיה ערבית), וילהלם שובארט (פפירולוגיה יוונית), תיאודור גראף האוסטרי שרכש יותר מ-100,000 פפירוסים יוונים, ערבים, קופטים ופרסים במצרים, שנקנו על ידי הארכידוכס האוסטרי ריינר, גריגול צרתלי שפרסם פפירוסים של אוספים רוסיים וגאורגיים, פרדריק ג'ורג 'קניון, אולריך וילצ'קן, ברנרד פיין גרנפל, ארתור סוררידג' האנט ואחרים.
פפירוסים חשובים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במוזאונים ואוניברסיטאות בעולם שמורים עשרות אלפי פפירוסים, שנתגלו במהלך השנים. בין החשובים שבהם:
- הלניקה מאוקסירינכוס - פפירוס המגולל את תולדות יוון בשלהי המאה ה-5 ותחילת המאה ה-4 לפנה"ס
- מכתבי יב - אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודאית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה-5 לפנה"ס. האוסף הוא עתיק יותר מכל כתבי היד של המקרא ששרדו, וכך נותנים לחוקרים הצצה חשובה מאוד לאופן בו נהגה היהדות במאה החמישית לפני הספירה.
- פפירוסי הכישוף היווניים - אוסף של פפירוסים, בהם טקסטים שנכתבו ביוונית עתיקה (חלקם נכתבו בכתב דמוטי ובקופטית) שנמצאו במצרים, ונכתבו בין המאה השנייה לפני הספירה למאה החמישית לספירה.
- פפירוס הרסט - פפירוס מצרי קדום מן המחצית הראשונה של האלף השני לפנה"ס שתוכנו ענייני רפואה
- פפירוס אברס - פפירוס מצרי קדום בענייני רפואה, המתוארך ל-1550 לפנה"ס
- פפירוס לונדון הרפואי - הפפירוס נשמר במוזיאון הבריטי בלונדון. הפפירוס הוא שילוב של מתכונים ועצות רפואיות מעשיות ולחשים מאגים.
- מגילות מדבר יהודה - רוב המגילות שנתגלו כתובות על קלף. עם זאת נתגלו מגילות ומסמכים רבים כתובים על פפירוס. כמו מכתבי בר כוכבא וארכיון בבתא.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביגדור צ'ריקובר, היהודים במצרים בתקופה ההלניסטית-הרומית לאור הפאפירולוגיה, מהדורה 2 מתוקנת, ירושלים: הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, 1963
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פפירולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
