לדלג לתוכן

חסידות לעלוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חסידות לעלוב
קבר רבי דוד מלעלוב
קבר רבי דוד מלעלוב
שורשים, סיווג והנהגה
דת יהדות עריכת הנתון בוויקינתונים
קבוצה תנועת החסידות
מקום ייסוד לעלוב
תאריך ייסוד ה'תקע"ה
מייסד רבי דוד בידרמן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חסידות לֶעלוֹב היא חצר חסידית פולנית-ארצישראלית. החצר הוקמה בעיירה ללוב על ידי רבי דוד בידרמן.

האדמו"ר השני בשושלת, רבי משה בידרמן, עלה לארץ ישראל בשנת ה'תרי"א 1851 והתגורר בירושלים. מאז נשאה החסידות אופי ירושלמי והפכה לחלק מן היישוב הישן.

כיום מכהנים באדמו"רות מספר צאצאים. החצר המרכזית היא חסידות לעלוב בבית שמש.

שושלת לעלוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים

לעלוב בית ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב-ירושלים

במקביל לכהונת רבי משה מרדכי, פתח אחיו, הרב יעקב יצחק, בית מדרש בשם "אור יעקב" בשכונת בית ישראל בירושלים, אך לא נהג כאדמו"ר. בנו, רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב בית ישראל. לאחר פטירת דודו רבי משה מרדכי, החל לנהוג כאדמו"ר בבית המדרש של אביו בשכונת בית ישראל בירושלים. בערוב ימיו פתח קהילה גם בבית שמש. נפטר בד' באב ה'תשס"ד.

בניו:

צאצאי רבי משה מרדכי מלעלוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פטירת רבי משה מרדכי החלו לכהן שלושה מבניו: רבי אברהם שלמה, רבי שמעון נתן נטע ורבי אלתר. לאחר פטירת האחים הגדולים, החלו רבי פנחס יצחק ורבי יששכר דוב, גם לכהן כאדמו"רים. חלק מבני בנותיו של רבי משה מרדכי, כיהנו גם הם כאדמו"רים[2].

רבי אברהם שלמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבי אברהם שלמה בידרמן

בנו הבכור של רבי משה מרדכי, רבי אברהם שלמה בידרמן, הוכתר לאדמו"ר מלעלוב. בית מדרשו היה בירושלים. במוצאי ראש השנה ה'תש"ס לקה בלבו, ונפטר בט"ז בשבט ונקבר סמוך לקבר אביו בהר הזיתים בירושלים, ידוע היה כפועל ישועות דברי תורתו ותולדותיו נדפסו בספרים אמרי קודש ואמרות אש.

בניו:

רבי יצחק מאיר אייזיק בידרמן, ממלא את מקום אביו בבית מדרשו בירושלים. הוא הקים גם מרכזים בעיר ביתר עילית, (שם גם קיימת ישיבת חסידי לעלוב "היכל אברהם" על שם אביו) בטבריה, בארצות הברית, בלונדון שבאנגליה ובאנטוורפן שבבלגיה.

בנו הבכור, רבי שמעון נתן נטע, התגורר בביתר עילית ונהג כאדמו"ר בעיקר בעת שהיותיו בחו"ל. בישראל היה עורך שולחנות ותפילות יחד עם אחיו רבי יצחק. היה חסיד ברסלב ואף לאחר שהוכתר לאדמו"ר נסע לקבר רבי נחמן מברסלב לראש השנה. נפטר בגיל צעיר, בכ"ו באייר תשס"ח. בנו יהודה זונדל, שהיה כבן 12 בפטירת אביו, הוכתר כינוקא[3]. בשנת 2015 התחתן והחל לכהן כאדמו"ר[4].

רבי שמעון נתן נטע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השני, רבי שמעון נתן נטע[5]. התפרסם במיוחד בכך שעורר שלא ידברו בתפילה, נפטר בליל יום הכיפורים תש"ע[6].

האדמו"ר מלעלוב בית שמש. חנוכה תש"פ

לאחר פטירתו הוכתרו שלושת בניו כאדמו"רים ומרבית החסידים פנו אל רבי אהרן:

  • בנו הבכור, רבי אליהו עזריאל, מכהן בבית המדרש של אביו ברמת לעלוב בבני ברק.
  • רבי אהרן, מכהן בבית שמש והוא מכהן כאדמו"ר המרכזי והמוביל של החסידות, לחצרו בתי מדרש בכמה ערים בישראל.
  • רבי יעקב יצחק, מתגורר בירושלים, תחילה הוכרז כאדמו"ר אך הוא אינו נוהג בגינוני אדמו"רות.

רבי אלתר אלעזר מנחם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו הרביעי של רבי משה מרדכי, רבי אלתר אלעזר מנחם בידרמן, כיהן כאדמו"ר בבית מדרשו של אביו, ברחוב רבי עקיבא בבני ברק. הוא נפטר בפתאומיות בי"ד בטבת תשס"א. בניו:

  • בנו בכורו, רבי דוד צבי שלמה נפתלי, חתן רבי אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרן ממלא את מקומו בבני ברק. הוא מתגורר בבורו פארק ומגיע לישראל מספר פעמים בשנה.
  • בנו רבי יעקב יצחק (חתן הרב מנשה קליין), מכהן גם הוא כאדמו"ר בבורו פארק.
  • בנו רבי אלימלך בידרמן, משפיע חסידי ומחבר סדרת הספרים "באר הפרשה". חתן רבי נתן דוד רוזנבוים מזוטשקא. מתגורר בבני ברק.
  • בנו הרב חיים יוסף בידרמן מכהן כרב בית המדרש לעלוב בבני ברק.
  • בנו הרב נחמן בידרמן גר בירושלים, משפיע חסידי ולו קבוצת חסידים משלו, אם כי אינו מתנהג באדמו"רות רשמית.

לעלוב ניקלשבורג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו החמישי של רבי משה מרדכי, רבי פנחס יצחק בידרמן, מכהן בבית המדרש ברחוב כפר נחום בירושלים. מזוהה כאדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג.

לעלוב בר-אילן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השישי של רבי משה מרדכי, רבי ישכר דוב בידרמן מכהן בבית המדרש ברחוב בר-אילן בירושלים. מכונה המהרי"ד מלעלוב או האדמו"ר מלעלוב פייטרקוב או לעלוב בר-אילן.

לעלוב עזרת תורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו השביעי של רבי משה מרדכי, רבי שמואל שמעלקא בידרמן, מכהן בבית המדרש ברחוב עזרת תורה בירושלים. מזוהה כאדמו"ר מלעלוב עזרת-תורה.

לעלוב ברנוביץ'

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי יעקב אשר קאפף (קרי: קופ) בסוף ימיו ניהל בית מדרש ברחוב רבינו גרשום בירושלים, מקום בו פעל מקודם כולל אברכים בראנוביץ', ולכך התפרסם ר' יעקב אשר כאדמו"ר מלעלוב בראנוביץ נפטר בפתאומיות בי"ז באדר ב' שנת תשס"ה.

אחריו מונה בנו בכורו, רבי ישראל קאפף (חתנו של רבי שמעון נתן נטע בן רבי יעקב יצחק), כממלא מקומו בבית מדרשו שבירושלים.

בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי דוד צבי שלמה הורונצ'יק, חתן רבי אברהם חיים ראטה משומרי אמונים, הוכתר אחר פטירת רבי משה מרדכי כאדמו"ר מראדושיץ, נפטר בי' באדר ה'תשע"ו. בנו בכורו רבי אהרן יוסף, חתן הרב אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם, האדמו"ר מסטרופקוב, הוכתר לממלא מקומו.

חתנו של רבי דוד צבי שלמה הוא האדמו"ר ממיאלען.

לעלוב קרלין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן בתו של רבי משה מרדכי, רבי יהושע העשיל רוזנפלד, הוכתר כאדמו"ר מלעלוב-קרלין, לאחר פטירתו של אביו רבי שמואל צבי רוזנפלד בט"ז בתשרי ה'תש"ע, בית מדרשו ברחוב מלאכי בבני ברק.

מאפייני החסידות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידות לעלוב מדגישה את אהבת ישראל ואת הדאגה לזולת. האדמו"ר הראשון, רבי דוד, בלט במידה זו והיה מחפש ורואה טוב בכל יהודי. מסופר שפעם נסע עם רבי יעקב יצחק מפשיסחה בדרכם מרבם החוזה מלובלין, ובדרך עצרו באחד הכפרים. רבי דוד הלך לטייל בכפר והתעכב. כשחזר שאלו רבי יעקב יצחק למה התעכב. ענה לו רבי דוד שראה דרגה חדשה במעלת ישראל: בחור כפרי העומד עם גרזן ליד אביו ואומר לו: "אם לא היה הקב"ה - הייתי רוצח אותך". רבי דוד ראה בכך את גדולת עם ישראל, שאפילו כשעומדים בדרגה כזו נחותה בכל זאת יש בהם יראת שמיים.

אדמו"רי לעלוב וחסידיהם מנהלים מפעלי הכנסת אורחים ובתי תמחוי שבהם מוצאים את מקומם מחוסרי בית ועניים. בירושלים פועלים הכנסות אורחים בבית הכנסת לעלוב צפניה ובבית הכנסת לעלוב-ברנוביץ. חסידיו של רבי אהרון מבית שמש מפעילים "בית תבשיל" בבני ברק, וכן בית "הכנסת אורחים" לעולים לציוניהם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי דוד מלעלוב.

גם בחסידות וורקא, שמייסדה רבי ישראל יצחק קאליש היה תלמידו של רבי דוד, אחד היסודות הוא אהבת ישראל.

השתייכות פוליטית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי משה מרדכי בידרמן לא היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל חתם מספר פעמים על תמיכה באגודת ישראל, אך בהמשך סירב לחתום ונטה למפלגת פא"י. מצד שני גם קיים קשרים טובים עם חוגי הקנאים בירושלים. חסידיו התערו בסיעת שלומי אמונים באגודת ישראל.

ענפים נוספים בעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראו אודותיו בבלוג תולדות ושורשים בעם ישראל.
  2. ^ אף על פי שבתי המדרש שלהם נקראים כשמה של החסידות ובפרסומים רשמיים מתואר כל אחד מהם כאדמו"ר מלעלוב, ברחוב החרדי מקובל להבחין ביניהם באמצעות תוספת שם.
  3. ^ 3 שנים מפטירת האדמו"ר - בנו בן ה-14 נכנס לנעליו באתר בחדרי חרדים.
  4. ^ שלמה זינגר, לעלוב ביתר: 'הינוקא' מתחתן הערב ויוכתר לאדמו"ר • גלריה משבת העלייה לתורה 31 במאי 2015, באתר JDN
    משה ויסברג, יסוד שביסוד: בלעלוב ביתר התכנסו לזכור את הרבי הקודם, באתר בחדרי חרדים, 17 במאי 2023
  5. ^ הוכתר לאדמו"ר מקרלין-לעלוב, לאחר תקופה התפטר מאדמורות קרלין. בית מדרשו המרכזי היה ברמת לעלוב בבני ברק. בסוף ימיו התגורר רוב השנה בצפת ומספר פעמים בשנה, בעיקר לקראת חגים ושמחות, היה מגיע לחצרו בבני ברק. את ראש השנה נהג כמו אביו לחוג בירושלים, על פי הכתוב: "כל הכתוב לחיים בירושלים" ישעיהו ד' ג'
  6. ^ דיון על הרבי מלעלוב כולל שני קטעי וידאו של הרבי בהבדלה