הרב מרדכי מנשה זילבר (מכונה ר' מוטל; נולד בג' באלול תשי"א, 4 בספטמבר 1951) הוא אדמו"ר של חסידות תולדות יהודה, תלמידי וחסידי סטוטשין.
נולד לשמחה אלתר, מחסידי סטוטשין. רבי מרדכי מנשה היה תלמידם של האדמו"ר מסטוטשין רבי יהודה הרוביץ ושל האדמו"ר מאמשינוב רבי יצחק קאליש. למד בישיבת תורה ודעת. בהשתדלות רבי יהודה הורוביץ נשאר בבית המדרש ולא יצא להתפרנס. נישא לבתו של הרב משה וולפסון, משגיח ור"מ בישיבת תורה ודעת. הוא עסק בלימוד ספרי חסידות של חב"ד וברסלב.
בשנת תשמ"ב, לאחר פטירת רבי יהודה הורוביץ, הקימו מספר משפחות מהחסידות בית כנסת בשם תולדות יהודה ורבי מרדכי מנשה התמנה לרבה. במהלך השנים החל לנהוג באדמו"רות, והחל לערוך טיש בליל שבת ובסעודה שלישית.
לאחר פטירת רבי יצחק מאמשינוב, החל הרב זילבר לנסוע מדי שנה לרבי משולם פייש מטאש, עד שזה חלה. בטיש בליל שבת הוא מספר סיפורים ששמע מרבותיו, ולאחר מכן שר זמירות שבת ושירים נוספים במשך שעות. בסעודה שלישית הוא אומר מערכה קבלית-חסידית על פרשת השבוע. דברי תורתו בסעודה שלישית מודפסים מדי שבוע בעלון "דברי תורה".
בחודשים תמוז ואב נוהג הרב זילבר לשהות בישראל וללמוד בישיבת שער השמים. גם בימי השובבי"ם הוא נוהג לשהות בישראל. בסביבות שנת תש"ס החל הרב זילבר למסור שיעורים ולאחר מכן החל לערוך טישים ועם השנים נוצרה קהילה בישראל. בשנים האחרונות מוסר בתקופת שהותו בישראל שיעורים כמעט מדי יום. חסידיו הקימו את בית הכנסת "תולדות יהודה" בירושלים.
בארצות הברית פתחו חסידיו בתי כנסת בויליאמסבורג ובלייקווד ובמונרו ובמונסי. הוא מוסר שיעור שבועי בבית הכנסת בבורו פארק, ושיעורים חודשיים בויליאמסבורג, לייקווד, מונסי ומונרו. הוא מוסר שיעור בספרים ליקוטי מוהר"ן, אגרא דפרקא, מסילת ישרים ועוד.
בשנת תשפ"ג נפתחה "ישיבה גבוהה תולדות יהודה".
לרב זילבר 8 ילדים. בנו הגדול, הרב שמואל יהודה, חתן הרב חיים לייב כץ. הוא רב בית המדרש אמונת ישראל בורו פארק.
תורתו של הרב זילבר מושפעת מדרכו של חותנו הרב וולפסון ומכתבי המהר"ל, חסידות חב"ד, ליקוטי מוהר"ן וספר ברית כהונת עולם. הוא עוסק בקבלה.
הוא תובע משומעיו שיתעמקו בלימוד תורת החסידות כמו שרגילים להתעמק בתורת הנגלה ושלא יסתפקו במועט בעבודת ה'. מדגיש את עניין החיוניות בעבודת ה', בפרט בחגים ומועדים. תפילותיו נאמרות במתינות. תפילת שחרית נמשכת אצלו למעלה משעתיים, וכן נענועי ארבעת המינים נמשכים כשעתיים והוא רוקד לעיתים במשך שעות. הרב זילבר מבקר אדמו"רות אשר כל מעלתה היא רק היותה ירושה של שושלת אבות.
- סדרת דברי תורה – שיעורים
- משבצות זהב – מדברי תורתו בשבתות וחגים
- טבעת הזהב – על ענייני נישואים
חצרות חסידיות
|
שושלת מייסדי החסידות
|
הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
|
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי
|
בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
|
חסידויות מזרח גליציה
|
בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
|
חסידויות מערב גליציה
|
ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
|
חסידויות פולין
|
אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
|
חסידויות רומניה
|
בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
|
חסידויות הונגריה
|
בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
|
חסידויות ארץ ישראל
|
רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
|
חסידויות ארצות הברית
|
בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה
|