חסידות נובומינסק
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | יהדות |
| ענף | יהדות חרדית |
| קבוצה | תנועת החסידות |
| מייסד | רבי יעקב פרלוב (הראשון) |
  | |
חסידות נובומינסק היא שושלת אדמו"רים שפעלה בפולין ובהמשך בארצות הברית.
היו שכינו אותו "פוילשע קרלינרס", "פוילשע", כי חסידות נובומינסק משתייכת לחסידי פולין, שזה התאפיין בלבוש פולני במיוחד בכובע הפולני ספודיק. אך מנהגים היו של חסידי קרלין וכן אדמו"רים שינו את שם משפחתם מקנצלבויגן לפרלוב, כמו שם משפחתם של אדמו"רי קרלין.[1]
מייסד השושלת רבי יעקב פרלוב היה מצאצאי רבי מרדכי מנסכיז ורבי שלמה חיים מקוידנוב. נינו, רבי יעקב פרלוב, כיהן כאדמו"ר מנובומינסק בניו יורק כמו כן שימש כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית.
אדמו"רי החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יעקב פרלוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יעקב פרלוב (הראשון)
מייסד חסידות נובומינסק, היה רבי יעקב פרלוב (תר"ז – כ"ג באדר א' תרס"ב, 1902), בן נינו של רבי מרדכי מנשכיז. אביו, רבי שמעון מזאוויחוואסט, נשא את שם משפחת חותנו, רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב. רבי יעקב התייתם מאביו בגיל צעיר וגדל בבית סבו בקוידנוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי לייבוש מפרוסקורוב התגורר בעיירה סטארשלה וכיהן שם ברבנות. בשנת תרל"ב (1872) עבר לנובומינסק (מינסק-מזובייצקי) הסמוכה לוורשה, שם זכה לפרסום רב ורבים נהרו לפתחו. בשנת תרנ"ו (1896) הקים בנובומינסק ישיבה שבה למדו כ-200 תלמידים.[2] חתנו היה רבי משה מרדכי ממזיבוז'-פלצוויזנה (אביו של הוגה הדעות אברהם יהושע השל).
בניו, רבי אלתר ישראל שמעון, רבי יהודה אריה ורבי שלמה חיים, כיהנו כאדמו"רים.
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב מנובומינסק וצאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – אלתר ישראל שמעון פרלוב
רבי אלתר ישראל שמעון פרלוב (תרל"ד – ו' בטבת תרצ"ג) היה בנו הבכור של רבי יעקב פרלוב. לאחר נישואיו לבתו של רבי ברוך מאיר מאזרניץ (בן רבי מנחם נחום בן רבי אהרן טברסקי מצ'רנוביל) התמנה לראש הישיבה שהקים אביו. באותן שנים היה צמוד לאביו ורשם את דברי תורתו. בשנת תרס"ב (1902), בגיל 28, נפטר אביו והוא התמנה כאדמו"ר במקומו. בתקופת מלחמת העולם הראשונה עבר לוורשה והמשיך שם להנהיג את עדתו. התפרסם בגדולתו בתורה ובצדיקותו ועמד בקשר עם גדולי האדמו"רים בפולין. נפטר בשנת תרצ"ג. דברי תורתו נאספו בספר "תפארת אי"ש" (על הגדה של פסח - ורשה תרצ"ג, על המועדים - ירושלים תשכ"ט). שניים מבניו, רבי נחום מרדכי ורבי יוסף, כיהנו כאדמו"רים. גידל את אחיינו, אברהם יהושע השל שהתייתם מאביו.[3]
- רבי נחום מרדכי פרלוב מנובומינסק-ניו יורק (תרמ"ז – ט' באלול תשל"ו) היה חתנו של רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב. בשנת תרפ"ז, היגר לארצות הברית והקים את חצרו בלואר איסט סייד, ניו יורק, ואחר כך בקראון הייטס, ברוקלין. היה מגדולי האדמו"רים ומראשי אגודת ישראל בארצות הברית. ספרו "פאר נחום".
- רבי יעקב פרלוב (השני), בנו של רבי נחום מרדכי, היה מראשי היהדות החרדית בארצות הברית. כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית, ונפטר ביום י"ג ניסן ה'תש"ף ממחלת הקורונה[4]. היה ידוע בלמדנותו ובכושרו הרטורי. ספרו "עדת יעקב" על הש"ס. חתנו של רבי אברהם מזידיטשוב-שיקגו. לפי צוואתו ממלאים שני בניו את מקומו בשווה – רבי יהושע השיל בבורו פארק, ורבי אלתר ישראל שמעון בלייקווד.
- רבי יוסף מנובומינסק-ורשה הוכתר כאדמו"ר בוורשה בגיל 17. היה חתנו של רבי שלמה טאוב מוולומין. בתקופת השואה שהה בגטו ורשה ובמחנה אושוויץ. ב-1944 השתתף בצעדה הרגלית למחנה ברגן-בלזן ונפטר ממחלה שבועיים לאחר שחרור המחנה.[5] משפחתו נספתה אף היא.
רבי יהודה אריה פרלוב מנובומינסק - וואלדובה - ויליאמסבורג
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יהודה אריה פרלוב (תרל"ז – י' באלול תשכ"א, 1961), בנו השני של רבי יעקב מפרלוב, היה חתן רבי דוד טברסקי ממקארוב. התיישב בוואלדובה ושימש שם רב ואדמו"ר. בשנת תרפ"ב היגר לארצות הברית, והקים את חצרו בויליאמסבורג, ברוקלין. היה ממיסדי אגודת האדמורי"ם ואגודת ישראל בארצות הברית. ספריו "לב אריה החדש" ו"קול יהודה".[6]
רבי שלמה חיים פרלוב מבולחוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – שלמה חיים פרלוב (בולחוב)
שלמה חיים פרלוב (תר"מ – י"א בתמוז תש"ג, 1943), בנו השלישי של רבי יעקב פרלוב, התפרסם כגדול בתורה כבר בצעירותו ובגיל 12 כבר שלח מכתבים לגדולי דורו. לאחר פטירת דודו-חותנו, רבי יהושע השל פאדובה מבולחוב, התמנה כאדמו"ר ורב במקומו. הקים ישיבה בעירו. היה חותנם של הרב אלימלך בן ציון שפירא בנו של האדמו"ר מפיאסצנא ושל רבי דוד משה מגוואדז'יץ. בתקופת השואה עודד וחיזק את בני קהילתו. בשנת תש"ג נלקח לגטו סטרי ובי"א בתמוז הוצא שם להורג בכיכר העיר כשהוא עטוף בטלית. בני משפחתו נספו גם הם בשואה מלבד בתו וחתנו. ספריו: "קהלת שלמה", "מקדש שלמה" ו"מעשה אבות".[7]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, תורת החסידות, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, 2009, חלק ב'
- יצחק אלפסי, החסידות, מעריב, 1977 עמ' 94–96
- אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות. ספר כ: אדמו"רי נסכיז, לכוביץ, קידנוב נובמינסק, תשכ"ג
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' אלטר ישראל שמעון פערלאוו זצ"ל", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 99, באתר היברובוקס
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' נחום מרדכי פערלאוו שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 100, באתר היברובוקס
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יהודה אריה פערלאוו שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 100, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אדמו"רים שנספו בשואה, מוסד הרב קוק
- ^ אודותיו ראו: שמואל מאירי, שושלת נובומינסק, בית יעקב, גיליון 212/213, עמוד 17
- ^ אודותיו ראו כאן; ספריו: תפארת איש על הגדה של פסח, ורשה תרצ"ג, באתר היברובוקס
- ^ אבל ביהדות החרדית: הרבי מנובומינסק זצ"ל ראש אגו"י באמריקה - בחדרי חרדים, באתר חדרי חרדים
- ^ אודותיו ראו: פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה; גם במיידאנק ואושביץ זהרו פניהם, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9, באתר היברובוקס
- ^ לב אריה החדש - חלק א', ירושלים תרצ"ג, באתר היברובוקס; לב אריה החדש - חלק ב', ירושלים תרצ"ג, באתר היברובוקס; קול יהודה, ברוקלין תש"ו, באתר היברובוקס
- ^ אודותיו ראו: פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה; מספריו: מקדש שלמה, בילגוריא תרצ"ז, באתר היברובוקס; מעשה אבות, סיגט תרס"ז, באתר היברובוקס.
