חסידות טאלנה
חסידות טאלנה (ביידיש: טָאלנא), היא חצר חסידית, ענף מבית צ'רנוביל, שמקורה מהעיר טאלנה (Talne, Тальне́, כיום באוקראינה). מקים השושלת היה המגיד מטאלנא, רבי דוד טברסקי.
כיום מכהנים שני אדמו"רים מהשושלת. האדמו"ר רבי יצחק מנחם וינברג, בירושלים. ואחיינו, האדמו"ר רבי אמיתי (מלכיאל) טברסקי, באשדוד.
תולדות החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מייסד השושלת נולד בשנת תקס"ח לרבי מרדכי טברסקי מטשרנוביל, ולפייגא בתו של רבי דוד לייקס, תלמיד הבעל שם טוב. נישא ליענטע דבורה בתו של רבי ישראל אברהם מצ'רני-אוסטרהא (בנו של רבי זושא מאניפולי). שימש כמגיד בווסילקיוב ואחר כך עבר לטאלנה. בשנת תרל"ח עבר תקופה קצרה לברודי ואחר כך שב לטאלנה. נפטר בי' באייר תרמ"ב. חיבר את הספרים: "מגן דוד", "ברכת דוד" ו"קהלת דוד". בנו היה הרב מרדכי שנפטר בצעירותו (ו' בתשרי תרל"ז, פרוומייסק). היה חתנו של רבי שלמה מחסידות סאווראן. בנותיו היו: חיה אשת בן דודה רבי מנחם נחום מטריסק-בריסק, שיינדיל אשת בן דודה רבי מנחם נחום משפיקוב וציזע אשת הרב חיים מאיר חודורוב מברדיטשב ולאחר פטירתו אשת בן דודה רבי מרדכי מרחמסטריווקא.
לאחר פטירתו של רבי דוד מילא את מקומו נכדו רבי מנחם נחום (בן בנו הרב מרדכי) מטאלנה-טולטשין. הוכתר כינוקא בברכת דודו זקנו רבי יוחנן מרחמסטריווקא. נישא לנכדת רבי יוחנן, בת דודו רבי משה צבי מטיטשלניק. נפטר בקייב, בי"ט בכסלו תרע"ו.
בדור השלישי כיהנו שלושה מבניו של רבי מנחם נחום:
- רבי דוד מרדכי (תרמ"ח - י"ז בתשרי תשי"ז), נמלט בשנת תרע"ג לארצות הברית לאחר שנודע לשלטונות שהוא עריק והקים חצר בניו יורק. היה חתנו של רבי שלמה זלמינא מראשקוב.
- רבי משה צבי (תר"נ - תשל"ב) בטולצ'ין, בסורוקה ולאחר מכן בפילדלפיה. היה חתנו של רבי משולם זושא מקרילוביץ ובזיווג שני של רבי פייביש מזלישטשיק (בנו של רבי ברוך הגר מוויז'ניץ).
- רבי משולם זוסיא (-תשל"ב). היגר לארצות הברית בשנת תרפ"ט והתיישב ברוקסברי (כיום חלק מבוסטון). בנו היה הרב יצחק אשר טברסקי, חתנו של הרב יוסף דב סולוביצ'יק מבוסטון.
בנו של רבי חיים מאיר חודורוב (חתנו של רבי דוד), רבי מרדכי חודורוב (חתנו של רבי ברוך הגר מוויז'ניץ), כיהן כאדמו"ר מטאלנה-ויז'ניץ בבידוולה ובקולומיאה ולאחר מכן בניו יורק. נפטר בב' בחשוון תרצ"ח. את מקומו מילא בנו רבי מנחם (מנדל) דוד (תרמ"ז - י"א באדר תש"מ) שכיהן כרב ברובע הברונקס. באירופה כיהן כרב בצ'רנוביץ. חיבר ספר בשם "במועדו".
בנו של רבי דוד מרדכי, רבי יוחנן, עלה לארץ לאחר בר המצוה בשנת תרפ"ו ולאחר כמה שנים חזר לארצות הברית. למד בישיבת אוהל משה ובישיבת רבינו יצחק אלחנן. התחתן בשנת תרצ"ד עם בתו של רבי משה לנגר מסטרטין טורונטו והתגורר במונטריאול שם החל לשמש באדמו"רות. פעל למען הצלת יהודים בתקופת השואה. לאחר השואה עלה שוב לישראל והקים בית מדרש בשכונת בית וגן. נפטר בכ"ה בכסלו תשנ"ט.
החסידות כיום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכדו של רבי יוחנן (בן חתנו הרב ישראל צבי וינברג) רבי יצחק מנחם וינברג משמש כאדמו"ר בירושלים. בית מדרשו בשכונת נווה צבי בירושלים (בין שכונת הבוכרים לתל ארזה). נודע כדרשן וכמחנך.
נינו (נכד חתנו ישראל צבי וינברג, בן חתנו רם (אפרים) מלכיאל), הרב אמיתי טברסקי, חתנו של רבי יעקב אלימלך רבינוביץ מביאלה פשיסחא אשדוד, משמש כאדמו"ר מטאלנא באשדוד. הקים שם את מוסדות "תפארת יוחנן" לזכר סבו, וישיבה קטנה "מתיבתא דרבנו יוחנן"[1]. אחיו הרב ישעיהו דוד מלכיאל, חתן הרב יצחק מאיר פלינטנשטיין, מכונה רב חסידי טאלנא בבית שמש.
בצפת קיים בית כנסת עתיק של חסידות טאלנא, ובו מתפללים כיום תושבים מקומיים ואורחים. בבני ברק הוקם בית כנסת טאלנה על ידי שמואל שלזינגר, בהוראתו של רבי יוחנן, שרצה שיהיה בית כנסת סמוך לבית הקברות פוניבז' כדי שישמש את העולים לקברים. רבי יוחנן התפלל בבית כנסת זה בסוף ימיו.
במקביל לרבי יוחנן מטולנא, כונה גם בן דודו הרב יצחק אשר טברסקי (נפטר 1997) כאדמו"ר מטאלנא בבוסטון. בנו, הרב מאיר טברסקי מנהל שטיבל קטן של החסידות בריברדייל (אנ'), בניו יורק.
שיטת החסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת החסידות מיוסדת על עבודת השם מתוך צניעות, כדרכה של חסידות צ'רנוביל. בחסידות טאלנה היה דגש על עבודת השמחה[2]. אבי החסידות, רבי דוד, התבטא כי העצבות היא איסור חמור יותר מאשר איסור אשת איש, שכן האחרונה היא עבירה ידועה ומקובל לעשות עליה תשובה; לעומת זאת, השרוי במרה שחורה אינו רואה בכך חיסרון ואינו חושב לחזור בתשובה על כך[3].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, החסידות, 1977, עמ' 64–70.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדמור"י חצר טאלנה (אנגלית, כולל תמונות)
חסידות טולנה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מרבה ישיבה: התרוממות קרן התורה אין ק"ק טאלנא מיט פתיחת שערי ישיבה "מתיבתא דרבינו יוחנן באתר בחצרות הקודש
- ^ בעלון בצילא דמהימנותא (פרשת ואתחנן תשע"ד), מספר האדמו"ר מטולנא בשם סבו, ששמחת תורה בסקווירא הייתה עצובה יותר מן האווירה בתשעת הימים בטאלנא.
- ^ ילקוט מאורי אור טשרנוביל.
