ברדיצ'ב
| |||
 | |||
| כנסייה בברדיצ'ב | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 ז'יטומיר | ||
| תאריך ייסוד | 1430 | ||
| שטח | 35.33 קמ"ר | ||
| גובה | 250 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 73,046 (1 בינואר 2022) | ||
| קואורדינטות | 49°54′00″N 28°34′00″E / 49.9°N 28.5666666666667°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
| https://berdychiv-rada.gov.ua/ | |||
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר. היא נוסדה בשנת 1455, ובה כ-73,999 תושבים נכון ל-2021. הייתה עיר משמעותית בתולדות החסידות.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי ההיסטוריון תאודור נרבוט מקור השם הוא השם של נסיך ברדיץ', אשר הקים את המבצר ברדיצ'ב. בשנת 1320 קניאז גדימינאס העביר את המחוז, בה נמצאת ברדיצ'ב, למשפחת טישקוביץ'. כתוצאה מאיחוד לובלין העיר עברה לכתר פולני, אך נשמרה בשליטה של משפחת טישקוביץ'.
מהמאה ה-16 עד סוף המאה ה-18 ברדיצ'ב הייתה תחת שלטון פולין.
הקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1732, לאחר קבלת אישור מליידי תרזה דומיין[דרוש מקור], אישה שבבעלות משפחתה נמצאה העיר, ניתן צ'ארטר (כתב זכויות) לגילדה של החייטים היהודים, אשר שחררם מהתערבות הרשויות הקהילתיות.
בעיר התנהל יריד שנתי. בעלי העיר קבעו שכל זכויות המונופול שהיו תקפות כל השנה מתבטלות בתקופת היריד וכך יכלו היהודים לנצל את תקופת היריד לביצוע עסקאות בתוצרת חקלאית. התפתחות היריד הביאה להתפתחות העיר וזו בתורה גרמה ליריד להיות גדול ומרכזי יותר.
כתוצאה מכך צמחה אוכלוסייתה היהודית של העיר, וכך העיר נהייתה המרכז היהודי הגדול ביותר באזור (במיוחד מבחינת האוכלוסייה). בשנת 1765 מספר היהודים בעיר היה 1,220 מתוך 1,541 תושבים, וב-1789 גדל מספר היהודים ל-1951. מהמאה ה-17 עד הכיבוש הגרמני הייתה ברדיצ'ב עיר מרכזית ליהודים. רבי ליבר הגדול מברדיטשוב היה רבה הראשון של העיר וכן שימש בה באותה עת גם רבי יוסף חריף כאב"ד. בהיות רבי ליבר כבן 85 הגיע אליה רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שכיהן בה ברבנות, משנת 1785, ועד פטירתו בשנת 1809. הרחבה על ההיסטוריה של אותה תקופה בברדיצ'ב ודמותו אפשר לקרוא במקור זה[1].
על פי האגדה[דרוש מקור][דרושה הבהרה], רבי ליבר גר בצעירותו בעיירה סמוכה למקום בו נבנתה העיר ברדיצ'ב מאוחר יותר, והיה מתבודד ביערות סמוך לעירו. בעקבות תקרית שהייתה לו עם פריץ העיר, הבטיח לו הפריץ להקים עיר מיוחדת ליהודים – והיא העיר ברדיצ'ב.
בשואה ולאחריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ערב מלחמת העולם הראשונה חיו בברדיצ'ב כ-50,000 יהודים, כ-70% מתושביה, אך עקב פוגרומים ותהליכים כלכליים וחברתיים תחת שלטון ברית המועצות, הצטמצם מספר יהודי העיר לכדי כ-23,000 טרם מלחמת העולם השנייה.
ב-7 ביולי 1941 נכבשה העיר בידי הגרמנים, ובעוד שרבים מיהודיה נמלטו ממנה מזרחה, הגיעו אליה אלפי פליטים יהודים מאזור מערב אוקראינה. הגרמנים החלו מיד במעשי התעללות ביהודי העיר, ובלקיחתם לעבודות כפייה, ועד סוף חודש יולי בלבד נרצחו בעיר כ-1,300 יהודים.
באוגוסט 1941 רוכזו יהודי העיר בגטו שהוקם בשכונה ענייה בה, מבלי שהתאפשר להם להעביר אליו רכוש או ציוד. בגטו שררה צפיפות קשה ביותר, וב-25 באוגוסט נרצחו בידי הגרמנים למעלה מ-500 מיושביו. בספטמבר 1941 נרצחו כ-1,300 יהודים נוספים מהגטו ליד הכפר חז'ין (Khazhin), וב-15 בספטמבר 1941 נרצחו כ-12,000 עד 15,000 מיהודי הגטו בבורות ירי ליד הכפר רדיאנסקויה (Radianskoye).
ב-30 באוקטובר 1941 נרצחו כ-3,000 יהודים נוספים מהגטו, וב-3 בנובמבר 1941 נרצחו כ-2,000 יהודים נוספים בידי האיינזצגרופן והמשטרה האוקראינית בסמוך לחוות סוקולינו (Sokulino).
ב-1 במרץ 1942 הועברו היהודים שנותרו בגטו למחנה קרסנאיה גורה (Krasnaya Gora), ובהמשך, הועברו אליו כ-700 יהודים נוספים מעיירות סמוכות. ב-16 ביולי 1942 רצחו חיילי ס"ד ושוטרים אוקראינים את כל יושבי המחנה, למעט מספר בעלי מקצוע, אשר נרצחו מאוחר יותר. כ-100 יהודים שהתגלו במקומות מסתור בעיר נרצחו במקום, וכן כ-70 ילדים יהודים שמצאו מקלט בבית היתומים בעיר. באותה תקופה נרצחו גם כ-70 ילדים ממשפחות מעורבות בעיר.
כיום קיימת בעיר קהילה יהודית המונה כ-100 נפשות.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ברדיצ'ב- ברדיצ'ב, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- בנימין לוקין, ברדיצ'ב, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- ברדיצ'ב (Berdichev), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- ברדיצ'ב במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- אתר הנצחה לקהילת ברדיצ'ב ויהודיה
- אלכסנדר קרוגלוב (רו'), ברדיצ'ב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1517–1520), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ברדיצ'ב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ברדיצ'ב (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צבי מרק ורועי הורן, רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, ידיעות אחרונות ספרים שאוהבים, 2017, עמ' 584. (בעברית)
