יוחנן טברסקי (טולנא)
 | |||
| לידה |
1906  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1998 (בגיל 92 בערך) כ"ה כסלו תשנ"ט | ||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||
| תקופת הפעילות |
?–1998 | ||
|
| |||
  | |||
רבי יוחנן טברסקי (י' באלול תרס"ו, 26 באוגוסט 1906 - כ"ה בכסלו תשנ"ט, 14 בדצמבר 1998) היה אדמו"ר מטולנא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בטולצ'ין לרבי דוד מרדכי. בילדותו היגר אביו לארצות הברית. בבחרותו, עלה לארץ ישראל ללמוד בישיבה וקיבל היתר הוראה מר' יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, ור' יצחק ירוחם דיסקין זצ"ל. הוא למד בישיבת אוהל משה ואצל רבנים נוספים. בשנת תרפ"ז חזר לבית אביו. נישא לצפורה פערל, בתו של רבי משה לנגר, האדמו"ר מסטרטין טורונטו, והתגורר לאחר נישואיו במונטריאול. הוא פתח בית מדרש בשם "קהל חסידים - קהלת דוד" וכיהן שם כאדמו"ר. בשנות השואה היה פעיל בהצלת יהודים ובעזרה לקליטתם. בשנת תש"א הוא סייע לחסידי חב"ד להקים את ישיבת תומכי תמימים במונטריאול.
בשנת תשט"ו עלה לארץ ישראל והתגורר בשערי חסד, בית הכרם ולבסוף עבר לבית וגן ופתח שם בית מדרש. הוא נהג בפשטות ובצניעות, ונהג לבזות את עצמו בהנהגות מוזרות, כגון גלגולי ראש. הוא ראה את עצמו כחסיד גור, והלך תדיר לטישים של האדמו"רים. בסוף ימיו החלו להתקבץ סביבו חסידים. בשנתיים האחרונות לחייו התגורר בבני ברק, שם נפתח בית כנסת של החסידות, הפועל עד היום.
בתו היחידה גיטל מירל בריינדל לאה נישאה לישראל צבי וינברג, שנטה לתנועת המזרחי. בנם, רבי יצחק מנחם, הוכתר על ידי מרבית החסידים לאדמו"ר. נכדם, הרב אמיתי מלכיאל-טברסקי, הוכתר לכהן כאדמו"ר באשדוד.
לאחר פטירתו יצא הספר "שיח יחוננו" מדברי תורתו על חנוכה ועניינים שונים. נכדו מרדכי וינברג הוציא לאור יומנים ורישומים מחייו בספרים: "אמרתך חייתני", "דתשרי על עמיה", "כי חיים הם למוצאיהם"[1].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.
- וזכרך לא ימוש מפינו - תולדות ואמרות מפיו, טבת תשע"ו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יוחנן טווערסקי שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 54, באתר היברובוקס
- ניגון ‘התעוררות קודם הקידוש’ לאדמו”ר מטולנא, אתר jdn.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| בקרת זהויות |
|
|---|