משה וולפסון
 | |
| לידה |
18 בינואר 1925  |
|---|---|
| פטירה |
23 ביוני 2024 (בגיל 99) |
| השכלה |
ישיבת תורה ודעת |
| תקופת הפעילות |
? – 23 ביוני 2024 |
  | |
הרב משה וולפסון (לעיתים וואלפסאן, כ"ג בטבת[1] ה'תרפ"ה, ינואר 1925 - י"ז בסיוון ה'תשפ"ד, 22 ביוני 2024) היה משפיע חסידי אמריקאי וראש קהילות אמונת ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למד בישיבת תורה ודעת אצל הרב שרגא פייבל מנדלוביץ', הרב גדליה שור והרב יעקב קמינצקי. בהשפעת הרב שור התקרב לחסידות והיה לחסיד של רבי שאול ידידיה טאוב, האדמו"ר ממודז'יץ. החשיב עצמו גם לתלמיד וחסיד של רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש ונהג לבקר בחצרו לעיתים קרובות, אך בעיקר כחסיד האדמו"רים מסקווירא שאת חצרם נהג לפקוד. קיים קשרים עם הרב אברהם יצחק קאהן מתולדות אהרון. לאחר חתונתו היה ר"מ ומשגיח בישיבת תורה ודעת.
הרב וולפסון לא חבש שטריימל על אף שהיה חסיד, וכן חלק מחסידיו אינם חובשים שטריימל. אחד מחתניו הוא הרב מרדכי מנשה זילבר, אף הוא משפיע חסידי.
נפטר ב־22 ביוני 2024.
קהילת אמונת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבים מתלמידיו של הרב וולפסון המשיכו לשמור קשר איתו לאחר עזיבתם את הישיבה ועם הזמן נוצרה מסביבו חבורת חסידים, חלקם הגדול היו ליטאים במקורם. הרב וולפסון פתח קהילה ובית כנסת בבורו פארק לתלמידיו בשם 'אמונת ישראל'. הרב וולפסון הושפע מדרך חסידות קרלין ותפילתם של חסידיו מאופיינת בהתלהבות ובצעקות כדרך חסידי קרלין. הרב וולפסון היה מגיע לישראל בזמן חופשת הקיץ ומוסר שיעורים לחסידיו המתגוררים בארץ. הרב וולפסון היה חלוץ המשפיעים בציבור הכלל חסידי[דרוש מקור].
לקהילה בתי כנסת בבורו פארק, מונסי, לייקווד, ירושלים וביתר.
דרכו בחסידות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב וולפסון הרבה להדגיש את קדושת המועדים ואת האמונה שכל יהודי הוא קדוש, גם כאשר אין זה נראה כלפי חוץ ("פינטעלע ייד"). הוא הדגיש את חשיבות הרגשת החיות בעבודת ה', ללא תלות במנהגים מסוימים. במכתב לתלמיד הוא כתב[2]: ”על שאלתך מהי חסידות, תשובתי - איני יודע. אם תשאל לי מהו חיים, גם על זה אשיב, איני יודע. אמנם אני מרגיש חיים. אין שינוי בין חי למת, רק שבחי יש רוח חיים. הבעש"ט המשיך חיים של הרגשת אלוקות בעולם... אין תורת הבעש"ט תלוי בשום הנהגה פרטית ולכן תלמידיו משתנים בהנהגותיהם.” בהתאם לזאת בבית מדרשו הנהיג מנהגים מקהילות שונות.
תורתו מבוססת על רעיונות מכלל ספרי חסידות, בפרט החסידות הפולנית, כשפת אמת ורבי צדוק הכהן מלובלין. הוא הרבה להשתמש בגימטריאות. בתחילת שיעוריו בספר התניא הודגש שלימודו מיועד להתעוררות חיונית ולא להשכלה גרידא.
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמונת עתיך, חידושים שנכתבו או נערכו על ידיו, שלושה כרכים על התורה ומועדים, ברוקלין תשמ"ז-תשס"א
- סדרת הקונטרסים אמונת עתיך, שיחות שנרשמו על ידי תלמידיו, משנת תש"מ ואילך.
- ליקוטי אורות - שיעוריו בספר התניא
- ספר ציון ועריה : [על ענייני ארץ ישראל] : מלוקט מספרי אמונת עתיך על התורה ומועדים : אמרות טהורות ומאמרים יקרים / רב משה וואלפסאן ; [העורך:] אהרן לעזער. ברוקלין : מכון אמונת עתיך, תשס"ג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שיעורי הרב משה וולפסון באתר "קול הלשון"
- הגר"מ וואלפסון אב"ד קהל אמונת ישראל בחאלקה לילדי הקהילה, באתר jdn
ספריו באתר היברו בוקס:
- אמונת עתיך: חלק א' - בראשית שמות, חלק ב' - ויקרא במדבר דברים, חלק ג'- מועדים.
- ליקוטי אורות- שיעוריו בספר התניא (פרק א' עד פרק ז')
- שיעורי וליקוטי אמונת עתיך: אלול וימים נוראים, סוכות, תש"מ, תשמ"ט, תש"נ, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תשס"ג, תשס"ד, תשס"ה, תשס"ו, תשס"ז
- ציון ועריה- לקט משיחותיו על נושאי ארץ ישראל
משה בן שמואל יהודה וואלפסאן (1925-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב וולפסון ציין יום הולדת בהתוועדות בישיבת חב"ד ● תיעוד, באתר COL, כ"ה טבת ה'תשע"ו (6 בינואר 2016).
- ^ ספר ליקוטי אורות, עמ' 13.
| בקרת זהויות |
|
|---|