מאיר הלוי מאפטא
| לידה |
1760 ה'תק"ך אפטא, רפובליקת פולין  | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
26 ביולי 1829 (בגיל 69 בערך) כ"ה בתמוז ה'תקפ"ז אפטא, רפובליקת פולין | ||
| מקום קבורה |
אפטא | ||
| תקופת הפעילות |
? – 26 ביולי 1829 | ||
| רבותיו |
יעקב יצחק הורוביץ | ||
| חיבוריו | אור לשמים | ||
| |||
  | |||
רבי מאיר הלוי רוטנברג מאפטא (ה'תק"ך, 1760 - כ"ה בתמוז ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר חסידי ורב בעיר אפטא. ממנו התחילה שושלת אפטא.
חיבורו על התורה "אור לשמים", נכתב על דרך הפרד"ס, אך הוא מכיל גם חידושים ושו"ת בדרך הפלפול[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר נולד לרבי שמואל סגל הלוי רוטנברג, מצאצאי רבי ישעיה הלוי הורוביץ, ולמירל פייגא נצר לש"ך. בנעוריו התייתם מאביו, ואמו גידלתו לבדו.
רבי מאיר למד בישיבת רבי אברהם יצחק הכהן כ"ץ מחבר הספר "כתר כהונה" ואב"ד סטבניץ ופינצ'וב. בהמשך, היה לתלמידו של החוזה מלובלין.
רבי מאיר התנגד לדרך החדשה של רבי שמחה בונם מפשיסחה, שרצה לבססה על יסודות העיון השכלי.
כשרבו רבי אברהם יצחק הכהן כ"ץ עבר מסטאבניץ לפינצ'וב, נתקבל רבי מאיר כרב בסטאבניץ בעודנו צעיר לימים. וכשעזב רבי אברהם יהושע השיל מאפטא את העיר אפטא, עבר רבי מאיר לכהן כרב העיר, שם כיהן עד יום מותו.
מלבד בקיאותו הרבה בש"ס ופוסקים, היה בקיא גם בתורת הנסתר.
כשנפטר החוזה מלובלין, רבים מתלמידיו הפכו לחסידיו של רבי מאיר ובחרו בו לשמש כרבם, כשיש שטוענים שכך היה רצונו של החוזה שרבי מאיר ימלא את מקומו. ולפי המסורת החסידית, הנהגתו הייתה הכי דומה להנהגת החוזה, משאר התלמידים[דרוש מקור].
רבי מאיר נפטר באפטא בכ"ה בתמוז תקפ"ז 1827.
תפילת רבי מאיר מאפטא
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר הלוי חיבר תפילה אשר עניינה הוא חיזוק האמונה בהשם. תפילה זו היה רגיל הרב שלמה רבינוביץ מראדומסק (מחבר ספר תפארת שלמה) לאומרה בכל יום ערב ובוקר, ואמר שהוא סגולה נוראה לפרנסה ולהצלחה לאומרה בכל יום.
ב-2015 הוציא אברהם פריד שיר הנני בידך על מילות הלקוחות מתוך תפילה זו:
”רִבּוֹן הָעוֹלָמִים יָדַעְתִּי כִּי הִנְנִי בְּיָדְךָ לְבַד כַּחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר. וְאִם גַּם אֶתְאַמֵּץ בְּעֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת וְכָל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל יַעַמְדוּ לִימִינִי לְהוֹשִׁיעֵנִי וְלִתְמֹךְ נַפְשִׁי, מִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ וְעֶזְרָתְךָ, אֵין עֶזְרָה וִישׁוּעָה.” (לחן פנחס ברייער)
ילדיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו רבי ישראל הלוי רוטנברג מסטאשוב.
- בנו רבי יעקב יצחק הלוי רוטנברג אב"ד וואויניטש.
- חתנו רבי אברהם אבא הלוי סג"ל הורוויץ אב"ד ריגליץ.
- בנו רבי יעקב יצחק סג"ל הורוויץ אב"ד ריגליץ.
- חתנו רבי אברהם אבא הלוי סג"ל הורוויץ אב"ד ריגליץ.
- בנו רבי יעקב יצחק הלוי רוטנברג אב"ד וואויניטש.
- בנו רבי פינחס הלוי רוטנברג מאפטא.
- חתנו רבי מנחם מענדל מגלאגוב, נשא את בתו חוה אסתר.
- חתנו רבי אריה לייבוש נייהויז מחעלמא, נשא את בתו פייגלא.
- חתנו רבי יעקב קאפיל הלוי הורוויץ, נשא את בתו יוטל.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רבי אריה לייבוש מאוזרוב
- הסבא קדישא מראדושיץ
- רבי חיים אב"ד קאמיינסק ווולברום בעל "זיכרון חיים" (גם הוא תלמידו של החוזה מלובלין)
- רבי חיים מצאנז
- ה"חידושי הרי"ם מגור
- ה"תפארת שלמה" מרדומסק
- רבי יהודה פסח מליפסק
- רבי שלמה זלמן מוויליפולי
- רבי שמואל מדריליטש, כיהן אחרי פטירת רבו באדמו"רות[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תפילת רבי מאיר מאפטא
- מאיר הלוי מאפטא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
מאיר (1760-1831), הלוי, אב"ד סטובניץ, דף שער בספרייה הלאומית
