הקניון הגדול של ילוסטון הוא הקניון של נהר ילוסטון הנמצא בפארק הלאומיילוסטון בארצות הברית. אין לבלבל את הקניון הזה עם הגרנד קניון הנמצא במדינתאריזונה. המאפיינים הגאולוגיים של הקניון אינם ברורים דיים, אך מוסכם כי הקניון הוא אתר בליה. הקניון שמתחת למפלי ילוסטון התחתונים היה בעבר האתר של אגן גייזר שנוצר מזרמי לבה ריוליטיים, העתקים נרחבים, והחום שהצטבר מתחת לפני הקרקע. הצבע של הקניון הוא תוצאה של שינוי הידרו-תרמי. הריוליט שבקניון מכיל מגוון תרכובותברזל. כאשר אגן הגייזר היה פעיל, ה"בישול" של הסלע גרם לשינוי כימי בתרכובות הללו, כיוון שהחשיפה ליסודות הללו גרמה לשינוי צבע בסלעים שהתחמצנו. צבע הקניון מרמז על נוכחות או על מחסור במים בתרכובות הברזל הייחודיות. רוב האזורים הצהובים בקניון הם תוצאה של עירוב ברזל (ולא גופרית) בסלע, כך שהקניון בעצם מחליד.
דוד של מיכלאנג'לו
הפסלדוד של מיכלאנג'לו עשוי בדייקנות פיזיולוגית רבה, אם כי הפרופורציות בו אינן מדויקות. הראש והכתפיים גדולים יותר באופן יחסי מאשר יתר חלקי הגוף. כנראה רצה הפסל שאדם הנמצא מול הפסל הגבוה, יוכל לראות את חלקו העליון של הפסל, הרחוק מעיני הצופה, באותו גודל יחסי כפי שנראה חלקו התחתון. בפסל יש גם טעות עקרונית - דוד היהודי מפוסל כשאינו נימול. בשנת 2000 הציעה העירפירנצה ליצור עותק של הפסל המפורסם עבור ירושלים לרגל חגיגות 3,000 שנה לכיבוש העיר בידי דוד. ההצעה עוררה סערה בירושלים, בייחוד בקרב החוגים החרדים שהתנגדו לכך שיוצג פסל של גבר עירום בעיר. לבסוף ניתן עותק מפסל אחר של דוד, לבוש בגדים, מעשה ידיו של אנדראה דל ורוקיו והפסל הוצב במוזיאוןמגדל דוד.
מלון ריוגיונג הוא בית מלון בלתי גמור הנמצא בפיונגיאנג, בירת קוריאה הצפונית. המבנה הוא גורד שחקים בגובה 300 מטר שבנייתו נפסקה בעבר. כיום, הושלמה בניית המלון, אך הוא עודנו סגור. הבניין תוכנן להיות בית המלון הגבוה בעולם – עם 105 קומות. בנייתו החלה בשנת 1987, נפסקה ב-1992 וחודשה בשנת 2008. המבנה עשוי כולו בטון מזוין וצורתו היא דמוית פירמידה המזדקרת באופן בולט וחסר מתחרים בקו הרקיע של העיר. קשיים במימון המיזם השאפתני עיכבו את הבנייה עד לכדי עצירתה ב-1992 והמלון הפך ל"פיל לבן", ככל הנראה הגדול ביותר בעולם. הממשל ניסה במשך תקופה ארוכה לגייס כספים לחידוש הבנייה ולהשלמת הבניין. המבנה הבלתי גמור נחשב מסוכן מאוד ולכן נאסר השימוש גם בחלקים ממנו. במקביל, על אף היותו המבנה הבולט ביותר בפיונגיאנג, נעשים ניסיונות להצניעו על ידי הסרתו ממפות רשמיות של העיר ומניפולציות גרפיות שלו בתמונות רשמיות של העיר. בשנת 2008 חודשה בניית המלון ובשנת 2011 היא הושלמה. באותה שנה עקף אותו מלון ריץ-קרלטון במגדל ICC בהונג קונג המתנשא לגובה של 484 מטר מעל פני האדמה.
תצפית בתוצאת ההתנגשות בין נייטרינו ופרוטון בעזרת תא בועותנייטרינו הוא אחד החלקיקים הנפוצים ביקום, ועם זאת התגובה שלו עם חומר אחר כה חלשה עד שכדור הארץ כמעט "שקוף" עבורו והוא עובר דרכו בחופשיות. למעשה, חומת עופרת בעובי הנמדד מכדור הארץ ועד הכוכב הקרוב ביותר אלינו (שאינו השמש) – פרוקסימה קנטאורי, מרחק כמה שנות אור, לא תספיק על מנת לחסום אפילו מחצית מכמות חלקיקי הנייטרינו העוברים דרכה.
למרות שהמתמטיקה בת זמננו מתוחכמת ורבת כלים, ומסוגלת לפתור בעיות קשות לרוב, יש בה בעיות שטרם נפתרו שאפשר להבין ללא שום השכלה מיוחדת. לדוגמא, בַּחֲרוּ מספר טבעי כל שהוא. אם המספר שבחרתם זוגי, חלקו אותו ב-2. אך אם הוא אי-זוגי, הכפילו אותו פי 3, ולמכפלה זו הוסיפו את המספר1. כעת חזרו על פעולות אלו עם תוצאת חישובכם הקודם שוב ושוב. השערת קולץ, שהיא בעיה פתוחה בתורת המספרים, גורסת שתמיד תגיעו בסופו של דבר למספר 1. הניסיון מראה שאכן כך הדבר, וטרחנים מתמטיים רבים טענו שהוכיחו את ההשערה, אולם למעשה הוכחה כזו טרם נמצאה. פול ארדש סבר שהמתמטיקה "עדיין אינה מוכנה" לבעיה כזו.
נורמן בורלוג נואם בוועידה למדע ולטכנולוגיה חקלאיים ביוני 2003נורמן בורלוג הוא אחד מאותם יחידי סגולה שרבים בעולם חייבים להם את חייהם. הוא פיתח, בעזרת תהליך ארוך של הכלאות זני חיטה שונים מרחבי העולם, זניחיטה עתירי יבול ועמידים למחלות. בורלוג דחף לשימוש חקלאי נרחב בזנים ובשיטות הגידול הכוללות דישון והדברה במקסיקו, בהודו ובפקיסטן. כך הפכה מקסיקו ליצואנית חיטה גדולה, ויבול החיטה בהודו ובפקיסטן כמעט שהוכפל. יש המעריכים כי אילולא עבודתו, היו עלולים מיליארד בני-אדם לגווע ברעב. כהכרה לתרומתו בהגדלת היצע המזון העולמי, הוענק לו ב-1970פרס נובל לשלום.
"האגן דאז" הוא מותגגלידה, המיוצרת בארצות הברית. שם המותג הוא דוגמה למיתוג זר, כלומר הקניית תדמית זרה למוצר מקומי כדי לתת נופך מיוחד ושונה. כדי ליצור לגלידה תדמית סקנדינבית, ובפרט דנית, המציאו היצרנים שם שייראה לצרכנים בארצות הברית כשם דני: אומלאוט מעל האות השנייה בשם (ä), הכפלת ה-a, צירוף האותיות zs ומבנה הברה, הנדמה לסקנדינבי (לדוגמה, האגן-קופנהגן). למרבה האירוניה, אף אחד מן המאפיינים הלשוניים הללו אינו קיים בשפה הדנית וגם לא באף אחת מן השפות הסקנדינביות: לא מקובלים הצירופים äa ו-zs, ולשתי המילים המרכיבות את שם המותג אין משמעות באף שפה. להאגן דאז ישנם סניפים במדינות רבות, אולם אין לה אף סניף בסקנדינביה.
אריך מילקהאריך מילקה עמד בראש השטאזי, המשטרה החשאית המזרח גרמנית, בשנים 1957–1989. השטאזי בפיקודו השליט טרור במדינה, אסר, עינה והרג אזרחים ללא משפט, והנהיג משטר של הלשנות, באמצעות מאות-אלפי סוכנים וסייענים שריגלו אחרי אזרחים תמימים, ואגרו חומר מפליל נגדם. מילקה הקשיש הועמד לדין ב-1992, לאחר איחוד גרמניה, אך האישום נגדו לא נגע לפשעי השטאזי, אלא לרצחקציני משטרה שביצע בהיותו פעיל צעיר במפלגה הקומוניסטית ב-1931, יותר מ-60 שנה קודם לכן. התביעה נעזרה במסמכים שהוסתרו במשך עשרות שנים בכספת של מילקה עצמו, והוא נמצא אשם ונשלח למאסר.
סרטון הקפיצה של רייכלטפרנץ רייכלט היה חייט וממציא אוסטרי-צרפתי שנהרג בנסיבות טרגיות כאשר ניסה להוכיח את יעילותה של המצאתו. רייכלט המציא חליפת מצנח מתוך מטרה לאפשר לטייסים להימלט ממטוס מגובה נמוך. ניסויי הצניחה שביצע עם חליפתו מגובה של 8 עד 10 מטר נכשלו, ובמסגרתם הוא שבר את רגלו. עם זאת, רייכלט סבר שהצניחה תצליח אם תתבצע מגובה של עשרות מטרים. בתחילת פברואר 1912 קיבל רייכלט היתר מעיריית פריז לבצע ניסוי צניחה ממגדל אייפל באמצעות בובות. ביום הצניחה, 4 בפברואר, הגיע רייכלט למקום כשהוא לבוש בחליפת הצניחה והודיע כי הוא מתכוון לבצעה בעצמו. חבריו ניסו להניאו מכך ללא הצלחה. בשעה 08:22 קפץ רייכלט מהמפלס הראשון של מגדל אייפל, מגובה של 57 מטר - ונהרג. רייכלט נחשב לאחד מחלוצי הצניחה החופשית ונודע בכינוי "החייט המעופף".
דאגרוטיפ של שדרות דו-טמפל, התצלום הראשון בהיסטוריה בו מופיעה דמות אנוש, 1838האדם הראשון בהיסטוריה שצולם היה אלמוני שצחצחו את נעליו מול חלונו של לואי ז'אק מנדה דאגר, ממציא הדאגרוטיפ, בעת שזה צילם את שדרות דו-טמפל בפריז ב-1838. התצלום נחשף למשך מספר דקות, ולמעט אותו עובר אורח, כל עצם שזז בעת החשיפה לא הותיר את רישומו על לוח הצילום ונעלם. חשיפה בת מספר דקות הייתה קצרה מאוד יחסית לזמן שנדרש לניסֶפוֹר נִיֶיפּס לשם יצירת התצלום הראשון בהיסטוריה, כתריסר שנים לפני כן – חשיפה של שמונה שעות לערך. קיצור זמן החשיפה התאפשר הודות לגילוי "הדמות הסמויה" על ידי דאגר ב-1835, דמות בלתי נראית שמוטבעת על לוח הצילום לאחר חשיפה קצרה לאור, ואותה ניתן לפתח בעזרת עיבוי אדי כספית.
הוצאה להורג בכיסא חשמלי
במחצית השנייה של המאה ה-19, ייצרו תחנות הכוחחשמל בזרם ישר. הן הצליחו לספק חשמל לבתים פרטיים, לבתי עסק ולפנסי רחוב, הממוקמים רק עד מרחק של פחות מקילומטר מחוצה להן. אחת החברות המרכזיות שהפעילו תחנות כוח הייתה בבעלות תומאס אדיסון. אדיסון התנגד להצעת אחד מעובדיו, ניקולא טסלה, לעבור לייצר חשמל בזרם חליפין, בכדי להצליח לספק זרם חשמלי רב בהרבה, למרחקים גדולים בהרבה. אדיסון טען שזרם חליפין מביא לסכנה חמורה של מוות בהתחשמלות. טסלה התפטר, הקים חברה מתחרה וניסה למצוא משקיעים לתחנות כוח בזרם חליפין. התחרות העסקית בין אדיסון לטסלה מכונה מלחמת הזרמים. אדיסון, שרצה לשכנע את הקהל בסכנה שברעיונותיו של טסלה, המציא לצורך זה את מכשיר ההוצאה להורג בזרם חליפין – הכיסא החשמלי.
מבט אל סמטה פלונית 7, הבניין האחרון ברחוב, הבנוי בסגנון אקלקטי
שמן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית, היוצאות מרחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, נקבע על ידי מאיר דיזנגוף בשנת 1922. מייסדן, התורם היהודי מאיר גצל שפירא, רצה לקרוא לסמטאות על שמו ועל שם אשתו, סוניה, אולם דיזנגוף, ראש העירייה, התנגד לכך ששפירא יקבע את שמותיהם של הרחובות. המחלוקת בדבר שמן של הסמטאות התפתחה למריבה עזה בין שפירא לדיזנגוף, וראש העיר הודיע כי הסמטאות יקראו "פלונית" ו"אלמונית", כך שלא יוותר אזכור למייסדן. עם זאת, שמו של שפירא לא נעלם לגמרי מהנוף העירוני בתל אביב, ושכונת שפירא קרויה על שמו.
אום כולתום, 1968 לערךאום כולתום הייתה זמרת ומוזיקאיתמצרייה שהחלה את הקריירה כזמרת עוד בהיותה ילדה. היה זה לאחר שלמדה לשיר מאביה האימאם, אשר נהג לשיר שירי דת מסורתיים בחגים ובחתונות. לאחר שגילה אביה את כישרונה בשירה, הגניב אותה בגיל 12 מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים, מאחר שהופעתה של בת על במה נחשבה אז מביישת. באותה תקופה, תחום הזמרה לא נחשב במצרים כמקצוע מכובד, בעיקר עבור אישה. עם זאת, בחלוף הזמן, צברה מוניטין בכפרים ובערים שבאזור הדלתה, עוד בהיותה נערה. בשנות ה-20 עברה לקהיר, מרכז עולם הבידור במצרים, שם סגנונה נחשב תחילה מיושן ופשוט. אף על פי כן, היא החלה להתערות בחברה הגבוהה ולסגל לעצמה תדמית חדשה. עד סוף שנות ה-20 הפכה לאמנית ידועה ומשכורתה הייתה אחת הגבוהות בין אמני קהיר. כיום אום כולתום נחשבת אחת הזמרות הידועות והאהובות ביותר בעולם הערבי, ובתקופת פעילותה זכתה להערצה אף מצד גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים.
תא זרע מנסה לחדור לביצית, צילום במיקרוסקופ אלקטרוני.
גישת בתי המשפט בישראל, בתביעות למזונות, בעת טיעון לגנבת זרע, היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם בנסיבות אלה. בשנת 2013 התנתה אישה עקרה מתן גט, בקיום יחסי מין. האישה אספה את נוזל הזרע בהיחבא, שלחה אותו לרופא, וזייפה את חתימת הגרוש לאישור שימושו להפרייתביצית מתורמת זרה. למרות הכרת בית המשפט בהונאה, חויב האב לשלם מזונות לילדה שנולדה. אולם בנוסף קבע בית המשפט פיצויים דחויים לאב, שהאישה תשלם לאחר שימלאו 18 לילדה.
כשמזכירים את חמשת החושים נהוג לשייכם לבעלי חיים, אך למעשה אותם חושים קיימים גם בעולם הצומח. כידוע, צמחים מסוגלים לראות אור והם צומחים לקראתו בעזרת חלבונים קולטני אור. כמו כן צמחים מסוגלים לטעום את הקרקע ולשלוח שורשים לאזורים המזינים. אך לא רבים יודעים על החושים האחרים שקיימים בקרב צמחים: למשל, מימוזה ביישנית מכונה כך משום שכל מגע קל גורם לה לקפל את עליה ולהישאר כך כ-30 דקות עד שתחלוף הסכנה. נר-הלילה החופי הנפוץ בחופי ישראל נוהג להאזין בלילה למאביקים וברגע שהוא שומע את זמזום משק הכנפיים, הוא מתחיל לייצר צוף כגמול להאבקה. צמחים אחדים כגון צמח הטבק נוהגים בטבע לצמוח ליד לענה, וזאת כדי שיוכלו להריח את עליו הקצוצים כאשר אוכלי עשב נמצאים בסביבה ולאפשר לעצמם מספיק זמן כדי להתחיל לייצר רעלנים שיגנו עליהם.
מותו של אבשלום בקרב
בספר שמואל, אחיתופל הגילוני היה יועצו של דוד המלך. בעת מרד אבשלום חבר אחיתופל לאבשלום. בעורמתו יעץ אחיתופל לאבשלום שתי עצות מרכזיות: לבוא על פילגשיו של המלך לעיני העם, עצה אותה קיים אבשלום, ולתקוף את מחנה דוד כשזה מוכה ועייף. לו מילא אבשלום אחר העצה האחרונה, ניתן לשער שהמרד היה מצליח. אולם יועץ אחר של אבשלום, חושי הארכי, סיכל את העצה, והעלה עצה אחרת אשר מנעה את המתקפה. חושי היה למעשה מרגל הנאמן לדוד, ובזכות עורמתו איחר אבשלום לתקוף, ואפשר למחנה דוד להתארגן ולדכא את המרד. בעברית המודרנית הביטוי "עצת אחיתופל" מסמל עצה גרועה, אך למעשה עצתו של אחיתופל לאבשלום הייתה טובה (לאבשלום), עובדה המודגשת בתנ"ך במפורש.
סכמה של מערכת ריתוך קר
בשנת 2005 לא נפתחה כראוי האנטנה הראשית באחד הלוויינים במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל. דהיינו חיבור של שתי פיסות מתכת (ריתוך), המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, והאטומים שבהן משתלבים אלו באלו. כפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו".
תוואי האוריינט אקספרס השונים לאורך השנים
האוריינט אקספרס הייתה רכבת נוסעים מהודרת, שפעלה במשך קרוב למאה שנה בין פריז שבצרפת לאיסטנבול שבטורקיה. עד הפעלת הקו הייתה הנסיעה בין אירופה לאימפריה העות'מאנית איטית ומסובכת כיוון שבכל מדינה הייתה רשת מסילות ברזל נפרדת לאורך המסלול. הנוסעים נאלצו לרדת מהרכבת במעבר הגבול ולעבור לרכבת אחרת. גם לאחר פתיחת קו האוריינט אקספרס ב-1883 עדיין נאלצו הנוסעים לרדת פעמיים מהקרונות במהלך הנסיעה ולהשתמש במעבורות לחציית מעברי מים. בפעם הראשונה בחציית נהר הדנובה, ובפעם השנייה בחציית הים השחור לאחר שהרכבת עצרה בתחנה הסופית בוורנה שבבולגריה. רק ב-1906 נסלל קו רציף לאיסטנבול, "סימפלון אוריינט אקספרס" שעבר במנהרת סימפלון מתחת להרי האלפים.
אוטו וייניגר
בתחילת המאה ה-20 היו תורות גזע למיניהן מקובלות מאוד בקהילה המדעית וגרמו לאנטישמיות רבה. לעיתים רחוקות קרה שיהודים, אותם מחשיבה תורת הגזע כנחותים, השתכנעו בנכונות התורה. הבולט ביותר בהם היה אוטו ויינינגר, שחיבורו לשם קבלת תוארדוקטור כלל תיאור היהדות כנחותה. ויינינגר קבע בספרו "מין ואופי" כי לאישה אין "אני" ואין לה אופי ורצון. בגבר, לעומת זאת, קיים הניצוץ האלוהי, הוא הנפש, ובאישה ניצוץ זה חסר. ויינינגר השווה את היהדות לנשיות, וטען כי היהודים נחותים לאורך כל ההיסטוריה לא בגלל החברה שסביבם, אלא משום שהם רצו בכך, כמו הנשים. בסופו של דבר התאבד ויינינגר בירייה כשנתיים לאחר חיבור הספר.
ב-18 בספטמבר 1951 נשא צ'ארלס הוהי לאישה את מורין למס, בתו של שר התעשייה והמסחר האירי, שון למס. הוהי ניסה להיבחר לפרלמנט ארבע פעמים בין השנים 1951 ו-1957, השנה בה הצליח לראשונה להשיג מושב בפרלמנט. ב-23 ביוני 1959 נבחר שון למס לתפקיד ראש הממשלה על פי הצבעה של הפרלמנט. ב-1960 הציע למס להוהי תפקיד בממשלה כמזכירו הפרלמנטרי של שר המשפטים במילים הבאות: "כראש ממשלה, תפקידי הוא להציע לך את תפקיד המזכיר הפרלמנטרי, כאביה של אשתך, אני מציע לך לא לקבל את התפקיד". הוהי לא שעה לעצת חותנו וכיהן בתפקיד ובתפקידים נוספים עד שהתמנה לראש הממשלה בעצמו בשנת 1979.
יהושע לייב דיסקין
אירוע יוצא דופן הביא את הרב והפוסקיהושע לייב דיסקין (המהרי"ל דיסקין), לעזוב את משרת הרבנות בבריסק ולעלות לארץ ישראל. אישה צעירה בבריסק תבעה גט מבעלה, והלה הסכים בתנאי שתשלם לו סכום כסף גדול כ"פיצוי", ותפקיד את הסכום אצל המהרי"ל. הגט ניתן, אך אשת הרב, שזעמה על הסחיטה, החזירה לאישה את הכסף. הבעל הגרוש תבע את המהרי"ל אצל השלטונות, והוא נאסר באשמת מעילה. מה שהציל אותו משליחה לעבודת פרך בסיביר, היה שוחד גדול שניתן לסוהרים, שבזכותו יצא מן הכלא בשנת ה'תרל"ז (1877), ברח עם אשתו מרוסיה, והשתקע בירושלים, שם הפך למנהיג עדת הפרושים, והנהיג חרם נגד המשכילים והמחדשים.
התמונה הרשמית של אלברט איינשטיין מהארכיון של פרסי נובל
בהסכם הגירושים של אלברט איינשטיין ממילבה מאריץ', שנחתם ב-1919, נכתב שאם יזכה אלברט בפרס נובל לפיזיקה יעבור הכסף למילבה. כעבור שנתיים דנה ועדת הפרס במועמדותו של איינשטיין, אך החליטה שעבודתו תאורטית מדי, והפרס לא חולק באותה שנה. בשנה הבאה גבר הלחץ הציבורי והתקשורתי, והוועדה נאותה להעניק לו את הפרס רטרואקטיבית, לשנת 1921, אך בנימוקיה צוינה רק עבודתו על האפקט הפוטואלקטרי, ולא על פיתוח תורת היחסות, עבודתו העיקרית, שאותה חברי הוועדה לא הבינו. בעת ההכרזה היה איינשטיין בדרכו לביקור ביפן והוא כלל לא טרח להגיע לטקס בסטוקהולם. כשהועבר לו הפרס, בסך 32,000 דולר, הוא הפקיד רק חלק מהסכום בחשבון הבנק של מילבה, ואילו שאר הכסף שהושקע בארצות הברית איבד את מרבית ערכו בתקופת השפל הגדול.
תומאס מידג'לי, 1930
שתי הבולטות בהמצאותיו של המהנדס והממציאתומאס מידג'לי התגלו כהרות-אסון. בשנות העשרים גילה מידג'לי שהוספת עופרת לדלק משפרת את ביצועי המנוע, והתעשייה אימצה פיתוח זה במהירות. כתוצאה מכך חלה עלייה רבה בזיהום הסביבה בעופרת, ואף מידג'לי עצמו, שהכחיש שיש בהמצאתו נזק בריאותי, לקה בהרעלת עופרת. ההמצאה החשובה הבאה בה היה שותף מרכזי הייתה גז הפריאון ששימש לקירור, והחליף חומרים מסוכנים יותר. שנים לאחר מותו של מידג'לי התגלה שגז זה הוא אחד הגורמים העיקריים להידלדלות שכבת האוזון והוא נאסר לשימוש. מותו של מידג'לי נגרם כתוצאה מאחת מהמצאותיו המאוחרות – הוא נחנק למוות במתקן חבלים וגלגלות שפיתח כדי לסייע לו בתנועה, לאחר שלקה בשיתוק חלקי ממחלת הפוליו.
במהלך מלחמת העולם השנייה הציעו חוקרים להוסיף מיגון לאזורים במטוסי קרב שבהם נצפה מספר הפגיעות הרב ביותר. אולם, הסטטיסטיקאיאברהם ולד הבחין כי המחקר התבסס רק על מטוסים ששבו ממשימות, ולא כלל מטוסים שהופלו. לכן ולד הסיק כי המחקר לוקה בהטיית הישרדות – מיקום החורים במטוסים שחזרו, הראה דווקא את האזורים שבהם המטוס יכול להיפגע ועדיין לשוב בבטחה, דהיינו, האזורים שאינם צריכים מיגון. בעצת ולד, למטוסים הוסף מיגון דווקא באזורים שבהם לא נפגעו המטוסים שהצליחו לחזור. מהלך זה השפיע רבות על התהוות תחום חקר הביצועים.
דבורה מסוגלת לחוש במטען סטטי על הפרח שעבר אליו מגוף הדבורה הקודמת, כך תדע השנייה שאבקת הפרח כבר נוצלה.דבורים צוברות מטען חשמלי סטטי חיובי בעת תעופתן באוויר. כאשר דבורה מבקרת בפרח, מטענה עובר אל הפרח, וממנו באטיות אל האדמה. דבורה מסוגלת לאתר את השדה החשמלי של פרח ואת תבניתו, ולהסיק אם בפרח ביקרו דבורים לאחרונה. אם אכן ביקרו בו דבורים לאחרונה, סביר שלפרח יהיו פחות אבקה וצוף, והדבורה תעדיף פרחים אחרים.
כוס קפה טורקי, כמו אצל ברטה
חלק מלהיטיהם של שלישיית הנשמות הטהורות, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו לקראת מלחמת יום הכיפורים, ומושמעים בו עד ימינו. בשל נצחיותם של להיטים אלו, מבקר המוזיקהיואב קוטנר רואה באלבומה היחיד של הלהקה, "קלסיקה ישראלית". אלא שבהפקת האלבום נפלו פגמים בולטים: ראשית, מכיוון שהלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, היא סיימה את הקלטתו רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר, ולקראת פירוקה. אחד השירים שהקלטתו התעכבה היה "קפה אצל ברטה", שכתבו אהוד מנור ויגאל בשן עבור הלהקה. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו והפך אותו בעצמו ללהיט. שנית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב). אולם, הזמרתנאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, ובמקומה הוקלטה עירית בולקא. הקלטת השיר אבדה במחסניהד ארצי, ונמצאה רק בשנות ה-90, לאחר פירוק הלהקה. אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושעל שמו קרויה הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן): מי שהקליטו את השיר לא היו חברי הלהקה, וההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהורות. אפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה.
קו התאריך הוא קו דמיוני העובר בסמוך לקו האורך 180°. התאריך משני צדדיו הוא שונה. אדם שחוצה אותו ממערב למזרח, מדלג על יממה בלוח השנה ואדם שחוצה אותו ממזרח למערב חווה שתי יממות עם אותו תאריך. אלא שלא רק בני אדם בודדים חוצים את קו התאריך. בשנת 2011 החליטו שלטונות סמואה להחשיב את האי כולו כאילו הוא לא נמצא יותר ממזרחו של קו התאריך, אלא ממערבו. כך אוכלוסיית האי כולו דילגה באותה שנה על התאריך 30 בדצמבר.
המשחתת יו.אס.אס וינסטון צ'רצ'יל
בכל ההיסטוריה של הצי המלכותי הבריטי זכו רק שתי ספינות שאינן שייכות לצי בכבוד להניף את הנס הלבן, דגלו של הצי הצבאי, על סיפונן. הראשונה הייתה אניית צי הסוחר הבריטי בריטניה הגדולה בת המאה ה-19 אשר למרות היותה ספינת סוחר, הניפה (ועדיין מניפה במבדוק היבש בו היא עוגנת כיום) את הנס הלבן שכן ביום הפלגתה הראשונה שהה על סיפונה הנסיך אלברט בעלה של המלכה ויקטוריה ומלווים צבאיים נוספים; ואילו השנייה היא המשחתת האמריקאיתיו.אס.אס וינסטון צ'רצ'יל כאות כבוד והצדעה לראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל. מסיבה זאת מוצב קצין מהצי המלכותי הבריטי בסגל הפיקוד של המשחתת.
תצלום ההר הגבוה ביותר במערכת השמש - אולימפוס מונס
על כוכב הלכתמאדים נמצא ההר אולימפוס מונס הגבוה מכל הר על פני כדור הארץ, ומכל הר המוכר לאסטרונומים במערכת השמש בכלל. הר זה כה עצום עד שבסיסו גדול בערך כמו שִטחה של מדינת מיזורי או של סוריה. הוא כה גדול עד שאדם שעומד בכל נקודה שהיא על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את ההר בשלמותו, אפילו אם הוא עומד במרחק רב מההר. זאת כיוון שהתעגלותכוכב הלכת תסכל צפייה בבסיס ההר. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מן החלל או מגורם שמימי אחר באמצעות טלסקופ. באופן דומה, אדם העומד על פסגת ההר, לא יראה את בסיס ההר אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך עד לאופק.
חידת הכוסות של ז'אן פיאז'ה
אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוימדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו או בהדירותו של הניסוי לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר היו הניסויים שערך ז'אן פיאז'ה בפסיכולוגיה התפתחותית. הניסויים שלו מחזקים מאוד את הטענה, שיכולות החשיבה מתפתחות עם ההתבגרות. הם עושים זאת באמצעות הצגת חידות לילדים בגילים שונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים, כדי לחזור על הניסוי. אולם, בניגוד לניסוי של פיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של סטנפורד, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה חברתית. זימברדו הראה שהאופי הפלילי של אסירים אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים שיש בבתי כלא. זימברדו יצר מעין בית כלא קטן במרתףאוניברסיטת סטנפורד ושיכן בו סטודנטיםמתנדבים חסרי עבר פלילי, שחולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. זימברדו תיעד בניסוי גילויי אכזריות די דומים לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי שישה ימים.
קתרין ביגלו בטקס האוסקר ה-82
בשנת 2009 התמודדו קתרין ביגלו וג'יימס קמרון, אשר היו נשואים בשנים 1989–1991, על הפרסים אוסקר, באפט"א וגלובוס הזהב בקטגוריית הבימוי. ביגלו הייתה מועמדת על סרטה "מטען הכאב", וקמרון על סרטו "אווטאר". קמרון זכה בגלובוס הזהב וביגלו היא האישה הראשונה שזכתה בפרס אוסקר ובפרס באפט"א בקטגוריית הבימוי. היא מחזיקה בנוסף בפרס סאטורן על סרטה "ימים משונים", אותו הפיק וכתב קמרון. קמרון עצמו זכה בחמישה פרסי סאטורן עבור עבודת הבימוי הטובה ביותר על הסרטים "שובו של הנוסע השמיני", "מצולות", "שליחות קטלנית 2", "שקרים אמיתיים" ו"אווטאר", ובפרסי אוסקר וגלובוס הזהב על בימוי הסרט "טיטניק".
סמל העיר בון
בעקבות מלחמת העולם השנייה פוצלה גרמניה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העירבון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מבירה שכזו לברלין; וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.
וילהלם רנטגן
הפיזיקאי הגרמניוילהלם רנטגן גילה ב-1895 את קרינת הרנטגן (קרני X) במקרה, בעת שערך ניסוי בשפופרת קתודית אטומה והבחין כי לוח שהיה מונח בקרבת השפופרת החל לזהור בחשכה. התגלית חוללה מהפכה בעולם הפיזיקה והרפואה, וזיכתה את רנטגן בפרס נובל הראשון לפיזיקה ובתהילת עולם. פרדריק סמית, פיזיקאי מאוניברסיטת אוקספורד, החמיץ את התגלית ואת התהילה; שנה קודם לגילויו של רנטגן, ב-1894, סמית שם לב לכך שלוחות צילום שהונחו בקרבת שפופרות קתודיות נטו להתערפל, אולם במקום לחקור את התופעה, הוא פשוט הורה להעביר את לוחות הצילום למקום אחר.
תצלום הפירמידה הגדולה בגיזה
באמצע המאה ה-19 רווחו תאוריות על מסתוריותן של הפירמידות בגיזה שבמצרים. אחת התהיות הגדולות הייתה בעניין מידותיה הממשיות של הפירמידה הגדולה. מספר מדידות שנעשו על ידי חוקרים, הניבו תוצאות שונות. אחד המודדים היה צ'ארלס פּיאָצי סמית', אשר פיתח תאוריה שהפירמידה הגדולה של גיזה נבנתה ביחידת אינץ'על-טבעית שניתנה על ידי אלוהים לבני ישראל, וכי אדריכלי הפירמידות הונחו לפיה. תאוריה נוספת הייתה שהפירמידות נבנו בשלבים עד מותו של המלך, ואז הוכנס ארון הקבורה לפירמידה. הארכאולוגפלינדרס פיטרי התנגד לתאוריות האלה, וכדי להוכיח את צדקתו נסע ב-1880 למצרים לבצע מדידות. בשנתיים שקדמו לנסיעה בנה פיטרי ציוד מדידה משוכלל, ובעזרתו ביצע במשך שנתיים נוספות את המדידות. פיטרי הוכיח שהפירמידות נבנו בבת אחת, ארונות הקבורה הוכנסו מראש, וכי אין כל דבר על-טבעי במידותיהן. מדידותיו נחשבות עד היום למדויקות מאוד, ותוצאותיהן דומות לאלה של מדידה חוזרת שבוצעה עשרות שנים לאחר מכן על ידי מחלקת המדידות המצרית בעזרת המכשירים המשוכללים של המאה ה-20.
סמל העיר בון
בעקבות מלחמת העולם השנייה פוצלה גרמניה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העירבון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מבירה שכזו לברלין; וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.
מושית השבעמושית השבע מכונה בלשון הדיבור "פרת משה רבנו". כינוי זה הוא תרגום שאילה מן היידיש שבהּ מין זה של החיפושיות נקרא "משה רבנוס קיעלע", "משה רבנוס בהמהלע" או "משה רבנוס פֿערדעלע" (בתרגום לעברית, "עגלת משה רבנו", "בהמת משה רבנו" או "סוסון משה רבנו", בהתאמה). היידיש עצמה, שאלה את שם החיפושית מלשונות עמי אירופה, שהיו שכנותיה הקרובות. בשפות אלו נקראה החיפושית על שמה של חיה כלשהי, לעיתים פרה, תוך שיוכה לקדוש או אפילו לאל. בגרמנית היא נקראה "חיפושית מרים" (Marienkäfer), בצרפתית – "חיית אלוהים הטוב" (bête a bon dieu), בספרדית – "פרת אנטוניוס הקדוש" (vaca de san anton) וברומנית – "שורו של אלוהים" (boul lui dumnezeu). במעבר ליידיש "גוייר" הקדוש הנוצרי ונהיה למשה רבנו.
השבר ...0.142857142857
השבר העשרוני המייצג את המספר שביעית (...0.142857142857) מורכב מרצף הספרות142857 שחוזר על עצמו אינסוף פעמים. למספר 142857 תכונה מעניינת: כאשר מכפילים אותו במספר טבעי קטן מ-7 מקבלים תמורה מעגלית של המספר המקורי, כלומר מספר הבנוי מאותן ספרות שהוזזו באופן מעגלי. למשל 714,285 = 5 X 142,857. למספר כזה קוראים מספר ציקלי.
מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.
המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.
יצירתו של האנט "השעיר המשתלח לעזאזל"
הצייר האנגלי המפורסם ויליאם הולמן האנט דבק בסגנון ציור ריאליסטי, הדוגל בהצגת החיים כפי שהם. דוגמה לכך היא סיפור הציור "השעיר המשתלח לעזאזל". האנט ביקש להציג את השעיר לעזאזל, על פי ספר ויקרא ומסכת יומא, ולשם כך החליט להשתמש בעז אמיתית כמודל לציורו ולציירה על רקע הנוף המתאים לתיאור התנ"כי. לשם כך לקח עז אל הר סדום והציבה על רקע הרי אדום. כדי להשלים את הריאליזם הביא האנט את העז למצב של התייבשות תחת השמש הקופחת בטרם החל לציירה. הדבר עלה בחייה של העז בטרם הושלם הציור, אך האנט לא אמר נואש, חזר לירושלים וקנה עז נוספת. תהליך זה חזר על עצמו פעמיים נוספות בטרם הצליח האנט להשלים את ציורו.
תחנות מספרים הן תחנות רדיו מסתוריות ששידוריהן כוללים הקראה של מספרים, אותיות (על פי רוב באלפבית צלילי), או מילים. העומדים מאחורי הפעלתן וסיבת פעולתן אינה ברורה ברוב המקרים, אך הסברה הרווחת היא שמדובר באמצעי שמטרתו ליצור קשר עם מרגלים. הסברה היא כי התחנות משדרות באמצעות צופן המכונה "פנקס חד-פעמי". ייחודו של הצופן בכך שקיימת הוכחה מתמטית לכך שאם המפתח המשמש להצפנה נבחר באקראי והשימוש בו הוא חד-פעמי, ההצפנה בלתי ניתנת לשבירה אפילו ליריב בעל עוצמת חישוב בלתי מוגבלת. שיטה זו היא הדוגמה הבולטת והפשוטה ביותר של שיטת הצפנה מושלמת.
נחמיה ארגוב
ב-29 באוקטובר 1957 השליך משה דואקרימון בכנסת. פיצוץ הרימון גרם לפציעתו הקשה של שר הדתותמשה שפירא, וכן פצע באורח קל את ראש הממשלהדוד בן-גוריון, שרת החוץגולדה מאיר, ושר התחבורהמשה כרמל. בזמן אשפוזו של בן-גוריון פגע שלישו הצבאינחמיה ארגוב (בתמונה) ברוכב אופניים בתאונה. רוכב האופניים, דוד קדוש, נפצע קשה באירוע והרופאים הביעו חשש לחייו. כתוצאה מכך, שם ארגוב בן ה-43 קץ לחייו. ארגוב השאיר אחריו מכתב אישי לבן-גוריון, וכן ציווה את כל רכושו למשפחת הקורבן, אם כי קדוש (שהחלים) ומשפחתו, סירבו לקחת את הירושה. מחשש לבריאותו של בן-גוריון הסתירו את דבר מותו של ארגוב. העיתונים באותם ימים הדפיסו מהדורה מצונזרת מיוחדת שהתעלמה ממותו הטרגי של ארגוב, ואשר הופצה במתכונת זו רק בבית החולים, כדי שבן-גוריון לא יבחין.
כרזת מודעות למלריה
לפי עקרון הברירה הטבעית, שהוא עקרון מרכזי בתורת האבולוציה, היצור החי המותאם ביותר לסביבתו יהיה בעל סיכוי השרידה הגבוה בה. תפיסה רווחת מבטאת את העיקרון הזה באמצעות הביטוי "החזק שורד", אולם ניסוח זה אינו מדויק, שכן בהחלט יש מקרים שבהם ההתאמה לסביבה נובעת ממאפיינים שאינם נחשבים לתכונות חוזק. בסביבות מוכות במחלת המלריה למשל, יש ברירה טבעית משמעותית לטובת אנשים נשאי תלסמיה ואנמיה חרמשית ולטובת אנשים עם חוסר G6PD. זאת משום שטפיל המלריה מתקשה להתפתח בכדוריות הדם האדומות שלהם.
גשם של דגיםגשם של בעלי חיים הוא תופעה מטאורולוגית בה בעלי חיים נופלים מחלל האוויר. התופעה נחשבת לנדירה ביותר, על אף שתועדה במדינות רבות במהלך ההיסטוריה. בעלי החיים אשר נופלים מהשמיים במהלך התופעה הם לרוב דגים, צפרדעים וציפורים. לעיתים בעלי החיים שורדים את הנפילה, בדרך כלל דגים, דבר המעיד על כך שמקום הנפילה אינו רחוק ממקום הימצאם המקורי. עדי ראייה שצפו בגשם של צפרדעים תארו אותן לאחר הנפילה כמבוהלות אך במצב בריאותי טוב, והן חזרו לפעילות נורמלית זמן קצר לאחר האירוע. במקרים אחרים תוארו החיות כקפואות למוות או אפילו מכוסות בקרח ולעיתים ה"גשם" הוא של חלקי גוויות. מקרים אחדים התרחשו מיד לאחר סופות שכללו רוחות חזקות, בעיקר סופות טורנדו, אולם תועדו גם מקרים שהתרחשו במזג אוויר שאינו יוצא דופן, וללא שנצפו רוחות חזקות או נד מים בקרבת מקום.
גוש הזכוכית העתיק הגדול ביותר בעולם התגלה בישראל בשנת 1959. במהלך החפירות הארכאולוגיות באתר בית שערים, על קרקעיתה של מערה חצובה, התגלה גוש מלבני גדול עשוי זכוכית בלתי שקופה בגוון סגול: אורכו כשלושה מטרים וחצי, רוחבו שני מטרים, עוביו כחצי מטר ומשקלו כ-8.8 טון. הזכוכית הזאת הייתה נושא למחקר בבית החרושת קורנינג שבארצות הברית שיצקו את המראה מחזירת האור לטלסקופ שבמצפה הכוכבים שבהר פאלומר מגוש זכוכית שמשקלו היה 14.5 טון. המערה שנמצא בה הגוש שימשה סדנה לייצור זכוכית בתקופה המוסלמית הקדומה: נבנה בה תנור היתוך גדול שעורבבו בו חומרי הגלם לזכוכית, והובערה בה אש שלובתה לטמפרטורה של מעל 1,000 מעלות צלזיוס במשך שבועות אחדים, עד שהחומרים התרכבו לכדי זכוכית. לאחר מכן הרסו את התנור וניתן היה לשבור מן הגוש גושים קטנים לשם מכירה לסדנאות ייצור כלי זכוכית שהיו בסביבה. במערה זו, סביב גוש הזכוכית הזה, קיימה ממשלת ישראל את ישיבתה ביום 30 במרץ 2008.
יחמור פרסי
באמצע שנות השבעים ביקשו אנשי רשות שמורות הטבע, לחדש את אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל. לאחר שארחו את אחיו של השאה הפרסי, מוחמד רזא פהלווי, ואפשרו לו לצודיעל בעל קרניים גדולות במיוחד בחי בר שליד יטבתה, קיבלו ממנו הבטחה להעברת שני זוגות יחמורים משמורת טבע באיראן. עד לשלהי 1978 לא קוימה ההבטחה ועם תחילת המהומות שבישרו על המהפכה האיראנית וסיום שלטון השאה, סבר אברהם יפה, מנהל הרשות, כי זו ההזדמנות האחרונה להשיג את היחמורים. אזרחהולנדי בשם מייק ואן חרבנברוק, שעבד ברשות שמורות הטבע, טס לאיראן, חילץ ארבע נקבות יחמור והעלה אותן על טיסת אל על האחרונה מטהראן. הנקבות צורפו לשני זכרים שהובאו מגרמניה שנתיים לפני כן והוקם גרעין רבייה בחי-בר שבכרמל. החל מ-1996 מתבצע באופן סדיר שחרור לטבע של יחמורים שנולדו בחי בר. כיום אוכלוסיית היחמור הפרסי בישראל היא מהגדולות בעולם.
גלידה
בשנת 350 לפנה"ס כתב אריסטו "העובדה שקודם לכן המים חוממו תורמת לקפיאתם המהירה". 2,000 שנה לאחר מכן ציין פרנסיס בייקון ש"מים מחוממים במקצת קופאים יותר בקלות מאשר מים קרירים". תצפיות אלו זכו להתעלמות מצד הקהילה המדעית המודרנית עקב עמידתן לכאורה בניגוד לפרדיגמה המקובלת. רק ב-1969, לאחר שתלמידתיכון מטנזניה בשם ארסטו מפמבה התעקש לעמוד מאחורי תצפית דומה של קפיאה מהירה של תערובת גלידה חמה במהלך שיעור בישול בבית ספרו, פורסם מאמר מדעי המתאר את התופעה. חזרות נוספות על הניסוי העלו מספר גורמים אפשריים לקפיאה המהירה של הנוזל החם, הנראית מנוגדת לעקרונות תרמודינמיים. התופעה מכונה על שמו של התלמיד העקשן, אפקט מפמבה.
רומן גארי
בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתירומן גארי לכתוב תחת שם העטאמיל אז'אר תוך הסתרת זהותו האמיתית. לטענתו, הוא עשה זאת על מנת לזכות מחדש בביקורתאובייקטיבית מצד מבקרי הספרות. ספרו השני תחת שם זה, "כל החיים לפניו", זכה להצלחה גדולה ופרסם בכל העולם את "אז'אר", אשר כונה "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית". הסקרנות בדבר זהותו של אז'אר הלכה וגברה, וכדי להתמודד עִמה ביקש גארי מאחיינו להופיע בדמותו של אז'אר ברבים, ואף להתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי, שכבר אבד עליה הכלח לכאורה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר.
תמונה המדגימה עיוורון צבעים; עיוורי צבעים יתקשו להבחין בספרה המוצגת
בשפות שונות ברחבי העולם, לא קיימות מילים נפרדות עבור חלק מן הצבעים שמרבית השפות כן מבדילות ביניהם. למשל, ישנן שפות שבהן יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי שאדם שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, ילמד להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן סברו המדענים בראשית המאה העשרים, שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ"עיוורון צבעיםתרבותי", דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס הבדל זה.
תאוריה די מקובלת היום היא שבמהלך האבולוציה של כל שפה מתגבש עושר באוצר המילים. לכן שפות מפותחות יותר מכילות יותר שמות לצבעים.
המלכה ויקטוריה
כאשר ג'ונתן סוויפט מתאר בספרו "מסעי גוליבר" את מלכהּ של ארץ הגמדים, ליליפוט, הוא כותב שחלק ממאפייני הופעתו תואמים את הופעתם של מלכי דרום מזרח אסיה וחלק תואמים את מראם של מלכי אירופה. בין מאפייני מלכי אירופה הוא מונה "שפה אוסטרית" – שפה תחתונה שמוטה, כמו זו שהופיעה בעקבות מוטציה ונישואי קרובים, תחילה במשפחת המלוכה של בית הבסבורג האוסטרי ואחר כך בבתי מלוכה נוספים באירופה שהיו איתו בקשרי נישואים. נישואי הקרובים בקרב משפחות המלוכה האירופאיות גרמו להפצת מחלות ולקויות תורשתיות במשפחות אלה. דוגמה מפורסמת אחרת לכך היא הפצת מחלת ההמופיליה במשפחות אלה. ממבט באילן היוחסין אנו יודעים כי המוטציה שגרמה למחלה זו התרחשה אצל המלכה ויקטוריה (בתמונה).
ספר תורה. שמחת תורה מציינת את סיום מחזור הקריאה השנתי בוחגשמחת תורה, המציין את סיום סבב הקריאה בתורה, קיים בשם זה רק מאז ימי הביניים. לפני כן הוא נקרא "יום סיום הספר", "יום הסיום" ואף "תשיעי עצרת". החג נחגג בארץ ישראל ביום שמיני עצרת, המצוין, על פי מצוות התורה, בכ"ב בתשרי. אולם בגולה הוא נחגג למחרת, ביום טוב שני של גלויות, מכיוון שמקור החג הוא במנהגיהדות בבל, שעל פיו מסיימים את קריאת כל התורה במשך שנה אחת. המנהג התקבל מאוחר יותר גם בארץ ישראל, שבה היה נהוג קודם לכן לקרוא את התורה פעמיים במחזור של שבע שנים.
הארפו (מימין), גראוצ'ו (יושב) וצ'יקו מרקס
למרות שהארפו מרקסשיחק בעשרים סרטים, קולו לא נשמע באולם הקולנוע מעולם. בשבעה עשר סרטים הוא שיחק לצד אחיו – האחים מרקס, כשלכול אחד מהם הייתה דמות קבועה. הדמות שלו הייתה דמות אילמת. בשני סרטים נוספים, הוא אמנם לא שיחק לצד אחיו, אך בכל זאת שיחק אותה דמות. בסרט שנותר, להארפו דווקא כן היה טקסט, שהוא אמר, אלא שזה היה סרט אילם ולכן רק נראו בו תנועות שפתיו של הארפו.
אברוני מיטוכונדריון
הטענה שחצי מהחומר התורשתי שלנו הורש לנו מאימנו וחציו מאבינו אינה מדויקת. זאת משום שלא כל החומר התורשתי שבתאי גופנו נמצא בגרעיני התאים. חלק מהחומר התורשתי מצוי במיטוכונדריון, אברוןהנשימה התאי, והוא מורש לנו מאמנו בלבד. המיטוכונדריון הוא התפתחות אבולוציונית של חיידקסימביונטי שסייע בנשימתם של התאים בעלי הגרעין ובמהלך האבולוציה נדד מרבית החומר התורשתי שלו אל גרעין התא. אולם, נדידה זו נפסקה כאשר חלה מוטציה בחומר התורשתי שבמיטוכונדריה שהפכה אותו לבעל קוד גנטי שונה מזה של שאר עולם החי. בנוסף, כרומוזום Y מגיע לזכרים שבינינו מאביהם בלבד.
הקיסר יושיהיטו בגלימת הכתרתותרבותה של יפן ידועה באיפוק ובטקסיות. אחד הסמלים לטקסיות זו הוא קיסר יפן, אך לא כל הקיסרים היו טקסיים ומאופקים; יושיהיטו קיסר יפן ה־123 לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. בשנת 1919, כשבע שנים לאחר שהחל את כהונתו, ויתר על התפקיד לטובת בכורו בן ה־18, הירוהיטו. למרות שבאופן רשמי בנו ירש אותו רק שבע שנים מאוחר יותר, במותו.
בית האונייהבית האונייה, אחד המפורסמים מהמבנים לשימור של העיר הלבנה בתל אביב, שמיניאטורה שלו מוצגת במיני ישראל, נבנה בלא היתר בנייה. בנייתו החלה בשנת 1934, אולם תוכניות הבנייה הוגשו לאישור העירייה רק ב-1935, ולמרות שגם אז הן לא אושרו, הבנייה נמשכה בלא מפריע. התוכניות (שלא שרדו) הציגו בניין בן שלוש קומות, בהתאם לחוק עזר עירוני שהיה אז, אולם בית האונייה התנשא לגובה של שש קומות. כשנה לאחר סיום הבנייה דרשו פקחי העירייה מהיזם, שיהרוס לפחות את הקומות העליונות, והוגשה תביעה נגדו. אך לאחר משא ומתן עם ראש העיר, מאיר דיזנגוף, הוחלט להותיר את המבנה במתכונתו הנוכחית.
ארצות הברית נוהגת להעניק את עיטור"לב הארגמן" (Purple Heart) לחיילים שנהרגו או נפצעו בקרב. בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר התכוננה ארצות הברית לפלישה ליפן, היו הערכות שבפלישה יהיו מאות אלפי נפגעים, ולפיכך יוצרו חצי מיליון אותות "לב הארגמן". בשל הטלת הפצצה הגרעינית על יפן לא התבצעה הפלישה בסופו של דבר. מאז ועד היום לא עלה מספר הנפגעים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית בכל המלחמות על מספר זה, וכיום נותרו כ-70,000 אותות שטרם הוענקו. בשל היתרה הקיימת, קיבלו מפקדים בעיראק ובאפגניסטן לידיהם אותות כאלה כדי שיוכלו להעניקם לחיילים שנפצעו בקרב מיד, ללא המתנה.
מצבת קבר מסנהדריה, בירושלים
למרות המקובל לחשוב, אין קשר בין הנאמר בתפילת הקדיש לבין מוות. עיקרו של הקדיש הוא בקשה להתגדלות ולהתקדשות שמו של האל והתגלות מלכותו בעולם. במקור הוא נאמר בעברית, אולם בהמשך השתנה ותורגם לארמית בבלית, שהייתה שפת הדיבור באותה התקופה. רק בסביבות המאה ה-12 (כאשר הארמית כבר לא הייתה שפת דיבור ולאחר שהנוסח הארמי התקדש) נפוץ המנהג לקרוא קדיש עבור המת.
Swooshסמלילה של חברת נייקי, המכונה "סווש" (Swoosh) הוא אחד האייקונים המוכרים ביותר. הסמליל עוצב בידי קרולין דייוידסון בשנת 1971 בתמורה ל-35 דולר בלבד. בשנת 1983 העניק לה מייסד החברה, פיל נייט, טבעתיהלום שעליה הסמליל, וכן מספר מניות של החברה, כמחווה של רצון טוב.
חַמוּרָבִּי מלך בבל (1792–1750 לפנה"ס) קיבל מאביו סין-מובליט ממלכה קטנה, ובמהלך חייו הצליח להפוך אותה לאימפריה. אויבתה הגדולה של בבל הייתה ממלכת עילם. כדי לעמוד מול כוחה, כרת חמורבי ברית עם ממלכת ימחד ועם זמרי-לים מלך מארי. לאחר פלישת עילם לבבל, שלחו זמרי-לים וחמורבי הראשון מלך ימחד כוחות צבאיים לעזרת בבל. בהמשך התחזק חמורבי, עלה צפונה, כבש את אשנונה והתקרב לאזור ממלכת מארי. זמרי-לים מלך מארי היה עסוק במלחמות בצפון המדינה, וביקש מאשתו, שיבתו, להתייעץ עם נביאים לגבי הסיכוי שחמורבי יכריז מלחמה על מארי, ושאל האם חמורבי ימות אי פעם. אשתו התייעצה עם נביא ועם אותות ושלחה אליו את התשובה: "אדוני יראה מה האל יעשה לו. אתה תתפוס אותו ותנצח אותו, ימיו ספורים והוא לא יחיה זמן רב". ואולם בפועל מארי נכבשה על ידי חמורבי בשנת 1761 לפנה"ס, ושנתיים לאחר מכן, בשנת 1759 לפנה"ס, הוא הרס אותה לחלוטין. הממלכה הגדולה של מארי מעולם לא שוקמה, ושמו של זמרי-לים לא הופיע יותר בטקסטים הכתובים.
חיילים מצרים נושאים עגלות
אחד מהכלים שסייעו ביותר להצלחת מבצע בדר – חציית תעלת סואץ על ידי הצבא המצרי בפתיחת מלחמת יום הכיפורים – היה עגלת עץ על ארבעה גלגלים ששימשה לנשיאת נשק ותחמושת עבור חיילי החי"ר. העגלה, שנגררה על ידי שני חיילים, נבנתה במקור על ידי קצין סיירת צנחנים והיא שימשה לראשונה במבצע הלם במלחמת ההתשה. בעת שתוכנן מבצע הצליחה, נזכר הרמטכ"ל המצרי סעד א-שאזלי בעגלה ישראלית שנתפסה בפשיטה אחרת ולאחר שינויים קלים, הורה על ייצור המוני שלה. בחציית התעלה השתמשו המצרים במעל ל-2,200 עגלות, והעבירו עמן מטען של למעלה מ-330 טון.
תנור מיקרוגל מודרניתנור המיקרוגל המסחרי הראשון נבנה בשנת 1947. גובהו היה כ־1.8 מטרים, ומשקלו 340 קילוגרם. הוא קורר באמצעות מים והספקו היה 3,000 ואט, פי שלושה בערך מההספק המקובל של תנורי מיקרוגל כיום. הרעיון לשימוש בגלי מיקרו לבישולמזון נהגה על ידי פרסי ספנסר במהלך עבודתו בחברתריית'יאון בבניית מכשירי מכ"ם. באחד הימים, במהלך העבודה על מכשיר מכ"ם פעיל, חש לפתע כי חטיףשוקולד שהיה מונח בכיסו נמס. ספנסר, שהיו באמתחתו כבר כ־120 פטנטים, היה מנוסה בתחום ההמצאות והבין מיד מה אירע, והוא החל לפתח את המיקרוגל. פריט המזון הראשון שהוכן באמצעות תנור מיקרוגל היה פופקורן, והשני היה ביצה, שהתפוצצה בפניו של אחד הנסיינים.
סלריסלרי הוא אחד מהמאכלים לגביהם מקובלת הסברה שבאכילתם המאזן האנרגטי שלילי, אולם דווקא בסלרי הדבר לא נכון. גבעול הסלרי הוא אמנם בעל ערך קלורי מועט מאוד, כך שכמות הקלוריות המתווספת לגוף בעת אכילתו עומדת על 16 קלוריות בלבד למאה גרם סלרי, אולם היא עדיין גבוהה יותר מהמאמץ הנדרש לעיכול הירק.
יהודית פולגאר, 2008
ב-1994 השתתפה יהודית פולגאר באליפות לינארס בשחמט, בעת שהייתה רק בת 17. בסיבוב החמישי בטורניר נפגשה למשחק שחמט עם אלוף העולם דאז גארי קספרוב. במפגש ביניהם הזיז קספרוב את אחד מכלי המשחק ועזב אותו לשבריר שנייה, אך התחרט לאחר מכן והניח את הכלי בערוגה אחרת, וזאת בניגוד לכללי השחמט שאינם מתירים מעשה שכזה. פולגאר שמה לב לכך, אך היא לא התלוננה בפני השופט שכן לא רצתה ליצור אי-נעימויות באירוע האליפות הראשון שבו השתתפה, וכן חששה שאי-קבלת תלונתה תגרום לה לספוג עונש של הפחתת זמן התור שלה. האירוע הוקלט במצלמה, שאכן תיעדה שקספרוב עזב את הכלי למשך רבע שנייה. המשחק נמשך והסתיים בסופו של דבר בתיקו. האירוע עורר סערה וגרר ביקורת על מנהל הטורניר שלא הכריז על הפסד טכני של קספרוב בעת שהיו בידיו הראיות המצולמות, והוא זכור עד היום בעולם השחמט. פולגאר מעולם לא ניצחה את קספרוב במשחק שחמט רגיל, אך ניצחה אותו במשחק שחמט בזק.
גל הצונאמי מתנפץ על החף
זמן קצר לפני אסון הצונאמי באוקיינוס ההודי ב-2004 שהתה טילי סמית' בת ה-10 מאנגליה על חוף הים בפוקט בחופשה עם הוריה. היא הבחינה בסימנים עליהם למדה בשיעור גאוגרפיה כסימנים מקדימים לבואו של צונאמי, דיווחה על כך להוריה, והפצירה בהם לפנות את החוף. לפני שחזרו לבית המלון אביה עידכן את איש האבטחה וכך הם הביאו במהירות לפינויים של כ-100 האנשים ששהו על החוף באותה שעה, דקות ספורות לפני שהכה הגל. באסון הצונאמי קיפחו את חייהם יותר מרבע מיליון איש, אך אף לא אחד מהם באותו החוף בו שהתה טילי סמית'.
.jpg)
.jpg)
_BFMI.jpg)
.jpg)
.svg)
.png)
.jpg)
) מבוסס על שתי האותיות הראשונות של שמו, שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול.
_English_Channel.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
