משתמש:Meni yuzevich//הידעת?
 |
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
כשמזכירים את חמשת החושים נהוג לשייכם לבעלי חיים, אך למעשה אותם חושים קיימים גם בעולם הצומח. כידוע, צמחים מסוגלים לראות אור והם צומחים לקראתו בעזרת חלבונים קולטני אור. כמו כן צמחים מסוגלים לטעום את הקרקע ולשלוח שורשים לאזורים המזינים. אך לא רבים יודעים על החושים האחרים שקיימים בקרב צמחים: למשל, מימוזה ביישנית מכונה כך משום שכל מגע קל גורם לה לקפל את עליה ולהישאר כך כ-30 דקות עד שתחלוף הסכנה. נר-הלילה החופי הנפוץ בחופי ישראל נוהג להאזין בלילה למאביקים וברגע שהוא שומע את זמזום משק הכנפיים, הוא מתחיל לייצר צוף כגמול להאבקה. צמחים אחדים כגון צמח הטבק נוהגים בטבע לצמוח ליד לענה, וזאת כדי שיוכלו להריח את עליו הקצוצים כאשר אוכלי עשב נמצאים בסביבה ולאפשר לעצמם מספיק זמן כדי להתחיל לייצר רעלנים שיגנו עליהם.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.png)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
המלך אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת, עלה לשלטון בשנת 1901, בגיל 60. כיורש העצר, הוא החזיק בתואר "הנסיך מוויילס", שאותו נשא במשך כמעט שישים שנה. את השיא שבר הנכד של נכדו, צ'ארלס, שהיה נסיך ויילס, יורש העצר של בריטניה, והראשון בסדר הירושה לכתר הבריטי מאז מות סבו המלך ג'ורג' השישי ועליית אמו, המלכה אליזבת השנייה, לכס המלוכה הבריטית ב-1952. כוויקטוריה, אמו של אדוארד, גם אמו של צ'ארלס האריכה ימים, וכך שבר צ'ארלס את שיאו של אדוארד ב-21 באפריל 2011 כיורש העצר הבריטי שהמתין לכס המלוכה במשך התקופה הארוכה ביותר בתולדות בריטניה, למעלה מ-70 שנה.
צ'ארלס, שעלה לכס המלוכה בגיל 73, הוא גם המבוגר ביותר שהוכתר בהיסטוריה הבריטית. הוא שבר את שיאו של ויליאם הרביעי, שהוכתר כמלך בגיל 65. |
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
.jpg)
) מבוסס על שתי האותיות הראשונות של שמו, שהן גם ראשי התיבות של פרסיוול לוול.{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
ישו הוא הדמות המרכזית בדת הנוצרית, והוא נחשב בה לבנו של אלוהים ולמשיח.
חג המולד, יום הולדתו של ישו, מצוין ב-25 בדצמבר ברוב העדות הנוצריות, אולם התאריך המדויק של לידתו לא מוזכר בברית החדשה, ורק בשנת 221 מופיע בכתובים הציון כי ישו נולד ביום זה. חשיבותו של חג המולד בלוח השנה הנוצרי עלתה בימי הביניים, וכיום זה החג המרכזי במדינות רבות. עם הזמן נוספה לישו חשיבות גם בדתות אחרות. הוא נחשב לנביא בדת האסלאם, שבה הוא מכונה עיסא, ויש לו מעמד של נביא גם אצל הדרוזים, הבהאאים והאחמדים.{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.jpg)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.jpg)
{{{שם}}}
לפני החדרת מחט מזרק או עירוי לזרוע, נהוג לחטא באלכוהול את העור באזור המיועד לדקירה, על מנת למנוע זיהום. באופן לכאורה פרדוקסלי, חיטוי שכזה הוא חובה בארצות הברית גם לפני הוצאה להורג באמצעות זריקת רעל, על אף שבגוף הנידון למוות לא יכול להתפתח נזק מזיהום חיידקי או נגיפי בזמן הקצר שנותר לו לחיות, ועל אף שההוצאה להורג מיועדת לפגוע בעליל בבריאותו. אחת הסיבות לנוהל זה היא שייתכן כי בפרק הזמן שבין החדרת המחט לבין תחילת הזרקת הרעל יורה בית המשפט לעכב את ביצוע גזר הדין, כפי שאכן קרה בטקסס ב-1983, בעת ההוצאה להורג של הרוצח ג'יימס אוטרי. אוטרי הוחזר חי ובריא לתאו, אך הוצא להורג מספר חודשים לאחר מכן.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.JPG)
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
בראש מוסד החכם באשי במולדובה עמדו במהלך כל ההיסטוריה בני משפחת המייסד, החכם באשי הראשון של נסיכות מולדובה - רבי נפתלי כ"ץ - פרט למקרה אחד. חסידים שהיגרו אל הנסיכות מגליציה, מפולין ומאוקראינה, לא היו מרוצים מסדרי השחיטה שהיו נהוגים בה. לאחר שמוסד החכם באשי סירב למנות שוחטים מבין החסידים, פנו האחרונים אל השלטונות בהסתמכם על התקנון האורגני והביאו לביטול המוסד.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.jpg)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
.jpg)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
9 בנובמבר הוא תאריך שבו התרחשו מספר אירועי מפתח בהיסטוריה של גרמניה. המונח הגרמני לציון יום זה נקרא "Schicksalstag" (שׁיקְזַאלְסְטַאגְ; "יום הגורל"), שבו נעשה שימוש זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה בידי מספר היסטוריונים ועיתונאים ושימוש נרחב בכלי התקשורת הגרמנים לאחר נפילת חומת ברלין ב-1989. בין האירועים הרבים שפקדו את גרמניה בתאריך זה, ניתן למנות חמישה אירועים בולטים במיוחד: ב-1848 הוצא להורג המנהיג הליברלי רוברט בלום, פעולה שנתפסה כסמל לכישלון של מהפכות 1848; ב-1918 קרס הרייך השני במהלך המהפכה הגרמנית ובמקומו עלתה רפובליקת ויימאר; ב-1923 נכשל ניסיון המהפכה של היטלר לעלות לשלטון (הפוטש במרתף הבירה), אירוע שהעלה את היטלר למעמד של דמות דומיננטית בפוליטיקה הגרמנית; ב-1938 התרחש ליל הבדולח שהיה הטבח הגדול הראשון ביהודי גרמניה; ב-1989 הופלה חומת ברלין, פעולה שהחלה סדרה של אירועים שבעקבותיהם אוחדה גרמניה מחדש.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.jpg)
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
בשפות שונות ברחבי העולם, לא קיימות מילים נפרדות עבור חלק מן הצבעים שמרבית השפות כן מבדילות ביניהם. למשל, ישנן שפות שבהן יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי שאדם שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, ילמד להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן סברו המדענים בראשית המאה העשרים, שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ"עיוורון צבעים תרבותי", דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס הבדל זה.
תאוריה די מקובלת היום היא שבמהלך האבולוציה של כל שפה מתגבש עושר באוצר המילים. לכן שפות מפותחות יותר מכילות יותר שמות לצבעים.{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
ארצות הברית נוהגת להעניק את עיטור "לב הארגמן" (Purple Heart) לחיילים שנהרגו או נפצעו בקרב. בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר התכוננה ארצות הברית לפלישה ליפן, היו הערכות שבפלישה יהיו מאות אלפי נפגעים, ולפיכך יוצרו חצי מיליון אותות "לב הארגמן". בשל הטלת הפצצה הגרעינית על יפן לא התבצעה הפלישה בסופו של דבר. מאז ועד היום לא עלה מספר הנפגעים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית בכל המלחמות על מספר זה, וכיום נותרו כ-70,000 אותות שטרם הוענקו. בשל היתרה הקיימת, קיבלו מפקדים בעיראק ובאפגניסטן לידיהם אותות כאלה כדי שיוכלו להעניקם לחיילים שנפצעו בקרב מיד, ללא המתנה.
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.jpg)
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
.jpg)
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
|
דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה
| |
| דף זה אינו דף מדיניות רשמי, זוהי רק טיוטה | |
| שיחה | |
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
{{{שם}}}
