תעלת הניקוז בעיר דוד
תעלת הניקוז בעיר דוד היא תעלת ניקוז משלהי תקופת בית שני, הממוקמת מתחת לרחוב המרכזי המרוצף והמדורג שחצה את העיר ירושלים, בסמוך לכותל המערבי בצפון ועד לבריכת השילוח שבעיר דוד בדרום. תוואי תעלה זו עוקב אחרי עמק הטרופיון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקטע הצפוני של התעלה התגלה בשנת 1867 על ידי צ'ארלס וורן מתחת לרחוב המרוצף הקדום שליד 'קשת רובינסון'. קטע זה נבדק מחדש בידי פרופ' בנימין מזר בשנים 1968-75 ובידי רוני רייך ויעקב ביליג בשנים 1994-96 ב"גן הארכאולוגי" מרכז דוידסון. הקטע הדרומי של התעלה התגלה בידי הארכאולוגים פ' בליס וא' דיקי בשנים 1894-97 ליד בריכת השילוח בקצה הדרומי של עיר דוד, כ-600 מ' מדרום. רוני רייך ויעקב ביליג חפרו בקטע האמצעי שנוקה עד שנת 2011.
התעלה עוברת מתחת לרחוב המרוצף שבו הלכו תושבי ירושלים ועולי הרגל בעת העתיקה. קטעים אחדים מן הרחוב הזה נחשפו וידועים לאורך התוואי. תעלת הניקוז היא עדות לכך שפרנסי העיר בשלהי תקופת בית שני דאגו לרווחת התושבים ועולי הרגל. בעת העתיקה הוליכה התעלה בעיקר מי גשמים שנוקזו מרחבי העיר, כדי שלא יצטברו ושלא יהוו מטרד לציבור. בחינת התעלה מצביעה על ההשקעה הרבה בבנייתה. בחלקה הצפוני היא חצובה בסלע ומקוּרה בקמרון אבן מאורך, ואילו בהמשכה הדרומי היא בנויה ומקוּרה בלוחות אבן שטוחים. גובהה של התעלה מגיע במקומות מסוימים עד לכ-3 מטרים ורוחבה כמטר. חלקה חצוב בסלע, אך רובה בנוי מאבני גיר, חלקן מסותתות עם פיתוחי שוליים כפי שהיה מקובל בתקופת הבית השני. גודל האבנים מגיע למטר על 40 ס"מ או מטר על 80 ס"מ, אבל חלקן גם קטן יותר. רוחב התעלה משתנה ממטר וחצי, ועד למקום הצר ביותר - כחצי מטר. בתוך המנהרה ניתן לראות את אבן היסוד של הכותל המערבי, המקיפה את הר הבית.
לטענת החופרים, המנהרה נחפרה, ככל הנראה, בימי הורדוס. התעלה מוזכרת בספרו של יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים,
ואחרי אשר המיתו הרומאים חלק האנשים היוצאים אליהם ואת שאריתם לקחו בשבי חקרו למצוא את המורדים המסתתרים במנהרות וקרעו את שכבת האדמה אשר על גבן ואת כל הנופלים בידם היכו לפי חרב
— יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ו, ט, ד
בתעלה נמצאו עשרות כלי חרס תמימים, ששימשו ככל הנראה את היהודים שהתחבאו בתעלה בזמן המרד, כפי שתיאר יוספוס. בחלקה התחתון ניתן לראות שברים בריצוף של הרחוב שמעל התעלה - גם זה בהתאמה לתיאור של יוספוס על הרומאים ששברו את הריצוף כדי להרוג את המורדים בתעלות. חיזוק נוסף לטענה זו נמצא בממצאים מהתעלה, ובהם חרב רומית (גלאדיוס), מטבעות מימי המרד הגדול נגד הרומאים, כלי חרס, כלי אבן ונרות חרס מהתקופה.
ממצאים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתוך התעלה נחשפו ממצאים רבים מסוף ימי הבית השני כגון פעמון הזהב (שיש מי שחושב שהוא של הכהן הגדול)[1], אבן עם חרותת מנורה[2], חותם אבן עם כיתוב באותיות עבריות (ככל הנראה 'דכא ליה' - טהור לה')[3].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דליה מזורי, הצצה: תעלת הניקוז העתיקה ליד הכותל, nrg, תאריך 26/1/2011
- עומרי אפרים, חפירת המנהרה בעיר העתיקה הושלמה בשקט, באתר ynet, 25 בינואר 2011
- אוהד חמו, החפירות שמאיימות להבעיר את הבירה, באתר מאקו, 25 בינואר 2011
- חזקי עזרא, נחשפה תעלת ניקוז מימי בית שני, ערוץ 7, 9/9/2007
- הושלם ניקוי תעלת הניקוז של ירושלים מימי הבית השני (ינואר 2011), באתר רשות העתיקות
- כך נחשפה הדרך מבריכת השילוח לבית המקדש, באתר Youtube, יוני 2010
- David Lee Miller, Exclusive New Evidence About Historic Site, Fox News, 25/1/2011