לדלג לתוכן

חי-בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכניסה לחי בר בכרמל
דישונים אוכלים חציר בשטח השמורה הפתוחה של חמוניה יטבתה
ראם לבן אוכל בחי בר יוטבתה
עז הבר הכרתית בחי בר כרמל
להקת יענים בחי בר יטבתה
מבט כללי על חי בר כרמל

חי-בר הוא שטח המשמש לרבייה של בעלי חיים בישראל בסביבתם הטבעית. קיימים שני אתרים כאלה, חי-בר כרמל בהר הכרמל וחי-בר יטבתה הסמוך לקיבוץ יטבתה בערבה.

החי-בר הראשון הוקם ביטבתה ב-1968 על ידי אברהם יפה, מנהלה הראשון של רשות שמורות הטבע, ואורי צאן. הקמתו סימנה את תחילת תהליך השבתם לטבע של בעלי חיים שנעלמו מנופי ארץ ישראל. לצורך כך הוקמו שני גרעיני הרבייה, אחד לבעלי חיים שחיו בחורש הים תיכוני ואחר לבעלי חיים מדבריים. מטרת החי-בר היא ליצור סביבה טבעית מוגנת ומבוקרת, שתאפשר להגדיל את אוכלוסיותיהם של בעלי החיים שנבחרו ולהחזיקם עד להשבתם לטבע.

בשנת 1973 החלו לגדר שטח שמורה לחי בר כרמל באגן נחל גלים. שמורת חי-בר כרמל משתרעת על שטח של כ-6,000 דונם. מחי-בר כרמל שוחררו לטבע היחמור הפרסי ואייל הכרמל שנעלמו מנוף הארץ. מחי-בר יטבתה שוחררו לטבע הפרא הפרסי, היען והראם הלבן שנעלמו גם הם. בנוסף לכך משמש חי-בר יוטבתה למרכז רבייה של בעלי חיים נכחדים שלא חיים בארץ כמו ראם סהרה ששוחרר מהחי בר למדבריות סהרה.

מינים בחי-בר יוטבתה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמורה הפתוחה:

מינים בחי-בר כרמל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אורי צאן, חלום שהתגשם, הוצאת אר-אין, 1990

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]