החי בים התיכון
החי בים התיכון כולל כ־17,000 מינים שתוארו עד כה, כרבע מתוכם אנדמיים לים. הים התיכון נחשב לים כמעט סגור, המחובר בצידו המערבי לאוקיינוס האטלנטי דרך מצר גיבלרטר ובצידו המזרחי מחובר לאוקיינוס ההודי דרך הים האדום ותעלת סואץ. למרות ששטחו מהווה רק כ–0.8% משטח האוקיינוסים העולמי, חיים בו 6-7% מהמינים הידועים למדע.
על בעלי החיים בים התיכון מאיימים גורמים רבים בניהם: משבר האקלים, זיהום, תחבורה ימית, דיג יתר והגעת מינים פולשים. תופעה בולטת ביותר של פלישת בעלי חיים מהים האדום אל הים התיכון נקראת הגירה לספסית. הגירה זו התאפשרה בזכות בנייתה של תעלת סואץ בשנת 1869, מה שיצר חיבור בין שני הימים.
בישראל, החל מאמצע שנות ה–60 הוכרזו מספר שמורות ימיות, המשתרעות בדרך כלל מקו החוף ועד למספר מאות מטרים מערבה לתוך הים.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הים התיכון אינו מתאפיין בגלים גבוהים במיוחד, שכן החיבור לאוקיינוס צר והים קטן מכדי שמערכות מזג אוויר ייצרו בו גלים גדולים מאוד. מחזורי הגאות והשפל חלשים יחסית לאוקיינוסים וכמעט שאינם מורגשים. לאורך חופיו הצפוניים, ים התיכון צלול, עמוק ושקט.
תופעת ננסות מזרח ים תיכונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגן המערבי של הים התיכון עשיר יחסית בחומרי מזון המגיעים אליו דרך מצר גיברלטר מהאוקיינוס האטלנטי. אולם קומץ מחומרי מזון אלו מגיע לאזור הלבנט, באגן המזרחי של הים התיכון. הקמ
ת סכר אסואן בשנת 1902 בלמה אף היא את הסעת הסחופת העשירה בחומרי המזון מנהר הנילוס אל האגן המזרחי של הים התיכון. מדענים הבחינו כי מינים של יצורים ימיים מגיעים לגדלים מרשימים יותר באגן המערבי לעומת המזרחי, הם שיערו כי תופעה זו קשורה להסעת חומרי המזון ודלותם היחסית באגן המזרחי, להבדלי מליחות ואקלים. כדי להוכיח את קיום תופעת הננסות, התבצע מחקר מדעי בדג נפוץ המופיע בשפע בשני אזורים אלו, מולית אדומה (Mullus barbatus) ובהשוואה של 431 דגימות אקראיות מחופי סיציליה וחופי הים התיכון של ישראל התגלו פערים משמעותיים של דגים בני אותו גיל ואותו מין (זוויג), המבחן הסטטיסטי הראה כי בישראל הגודל נע בין 86.7–146.3 מ"מ ואילו בסיציליה הממוצע נע בין 100.8–191.5 מ"מ (בזכרים). ממצאים אלו אישרו לראשונה את קיום תופעת הננסות במזרח הים התיכון בדגי גרם.[1] דקר חיפני אף הוא מגיע באזורינו לאורך של כ-80 ס"מ ובמערב הים התיכון עשוי להגיע עד 140 ס"מ. תופעה זו מכונה גם בשם ננסות לבנטינית.
הפרעת פלמחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הפרעת פלמחים
הפרעת פלמחים היא תופעה גאומורפולוגית המתאפיינת באי סדירות בטופוגרפיה של קרקעית הים התיכון בקצה המדף היבשתי הנובעת כנראה מגלישת קרקע. הפרעת פלמחים נמצאת בתחום המים הכלכלים של ישראל, כאשר ראש הגלישה נמצא מול חופי פלמחים כעשרים קילומטר מהחוף. השמורה מארחת נקודה חמה במגוון הביולוגי, בית גידול לגנים של אלמוגי עומק, בעומק שבין 450 ל-800 מטרים מתחת לפני הים, ובהם מין אלמוגים אנדמי למקום. סוגי אלמוגים אלו חיים במים קרים, וה"הפרעה" היא האזור החם ביותר בו חיים אלמוגים אלו והמקום היחיד בדרום מזרח הים התיכון בו הם מצויים.
גורמי סיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]על בעלי החיים בים התיכון מאיימים גורמים רבים בניהם: משבר האקלים, זיהום, תחבורה ימית, דיג יתר והגעת מינים פולשים.
מינים פולשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הגירה לספסית
פתיחת תעלת סואץ ב-1869 יצרה את המעבר הראשון למי-ים בין הים התיכון לים סוף. ים סוף גבוה יותר, ולכן מימיו הם שזורמים אל הים התיכון. האגמים המרים, המהווים קטע מתעלת סואץ, בלמו את הגירת בעלי החיים והצמחים מים סוף למשך כמה עשורים בשל מליחותם הגבוהה באופן שלא אפשר את הישרדותם, אולם במרוצת הזמן מליחות זו הושוותה בהדרגה למליחות הים האדום בשל זרימת המים בין הימים. כשמחסום ימי זה הוסר בעלי חיים וצמחים היגרו דרך התעלה והחלו לאכלס את מזרח אגן ים התיכון. ים סוף באופן כללי בעל מליחות גבוהה יותר ועני יותר בחומרי מזון (נוטריאנטים) מהאוקיינוס האטלנטי המחובר לים התיכון, כך שלמינים המהגרים מים סוף היה יתרון על המינים המקומיים במזרח אגן ים התיכון, פולשים אלו מותאמים למים דלי נוטריאנטים. כך החלו המינים של ים סוף לפלוש לביוטה של הים התיכון, ולא להפך; תופעה הידועה בשם הגירה לספסית. בנייתו של סכר אסואן על נהר הנילוס ב-1960 צמצמה את זרימת המים המתוקים הנושאים סחופת עשירה בנוטריאנטים אל מזרח אגן ים התיכון, וכתוצאה מכך דגת הים התיכון נפגעה באופן משמעותי. במקביל שינוי זה יצר תנאים אידיאליים לפולשים מים סוף ובכך תהליך הגירת המינים הפולשים הואץ אף יותר.
מינים פולשים הפכו לרכיב משמעותי במערכת האקולוגית של הים התיכון, ובעלי השפעות המסכנות מינים אנדמיים ים-תיכוניים רבים. בתחילת ההגירה, תצפיות על כמה קבוצות מהמינים האקזוטיים הראו כי יותר מ-70% ממעשירי הרגל הלא מקומיים ו-63% מהדגים האקזוטיים בים התיכון מקורם באזור האינדו-פסיפי, כלומר הגיעו מהאוקיינוס השקט וההודי במעלה ים סוף אל מפרץ סואץ שבקצהו, ודרך התעלה אל הים התיכון.[2] התעלה הופכת למעבר הימי הראשון להגעת מינים פולשים אל הים התיכון. פגיעתם של כמה מהמינים הלספסיים הללו הפכה למשמעותית ביותר כאשר הם דחקו מינים מקומיים והפכו למחזה נפוץ באזור הלבנט. לפי האיגוד הבין-לאומי לשימור הטבע ומשאביו, אמנת המגוון הביולוגי ואמנת ראמסאר מינים אלו זרים לים התיכון, ונמצאים מחוץ לתחום תפוצתם הטבעי שהוא באזור האינדו-פסיפי. כשמינים אלו מצליחים לבסס אוכלוסיות בים התיכון תוך כדי תחרות ישירה במינים המקומיים ותפיסת מקומם הם הופכים ל"מינים זרים פולשים" ומהווים איום חמור על המגוון הביולוגי המקומי. הודעת ממשלת מצרים, מאוגוסט 2014, על כוונתה לכרות 35 ק"מ של תעלה חדשה במקביל לקיימת ולהעמיק ולהרחיב 37 ק"מ נוספים מתעלת סואץ מדאיגה ביולוגים ימיים החוששים שמעשה זה רק יחמיר את הפלישה מים סוף לים התיכון.[3][4] ממצאי מחקר שפורסמו בכתב עת אמריקאי (Diversity and Distributions) קובעים כי במזרח הים התיכון נרשמה התופעה החמורה ביותר של פלישת דגים לעומת שאר העולם, ופלישה זו עלולה לפגוע מאוד במינים מקומיים.[5]
בפברואר 2019, פורסם הדו"ח השנתי של המשרד להגנת הסביבה וממנו עולה כי חלה ירידה משמעותית
בנוכחותם של דגים פולשים כגון השפמית הארסית (הידועה גם בכינוי "דג נסראללה"). מאידך, כשליש ממיני הדגים שנדגמו היו מינים פולשים שמקורם בים סוף ואשר נכנסו אל הים התיכון דרך תעלת סואץ.[6]
הגעת מינים אטלנטיים לים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הגעתם של מינים אקזוטיים מהאזורים הטרופים של האוקיינוס האטלנטי לים התיכון הפכה לתופעה בולטת בעשורים האחרונים. השאלות אודות השפעות הגירה זו נותרו ללא מענה. האם הגירה זו מהווה שלוחה טבעית של האזורים בהם מתקיימים מינים אלו שכעת נכנסים לים התיכון דרך מצר גיברלטר, בגלל מגמת התחממות המים הנגרמת מההתחממות גלובלית; או פשוט בגלל קיומו של מעבר ימי; או בגלל סיבות מדעיות מורכבות יותר שעדיין לא נחקרו. אף על פי שההגירה הזו אינה בעלת השפעה כמו ההגירה הלספסית, הנושא ממתין למחקרים ומענה על שאלות אלו.
מאמצי שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמצים בין-לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 בפברואר 1976 נחתמה אמנת ברצלונה שהיא אמנה בינלאומית שנועדה להגנה על הים התיכון מפני זיהום מים.
מאמצים בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בישראל נעשו מספר הכרזות של שמורות טבע ימיות וגנים לאומיים ימיים על מנת להגן על אוכלוסיות החי בים. בשטחי השמורות והגנים, כל בעלי החיים נחשבים לערכי טבע מוגנים וחל איסור לפגוע בהם ולדוג אותם.
בשנת 2012 החל לפעול מיזם החצי הכחול - הרפורמה להצלת הים התיכון, תחת החברה להגנת הטבע. מטרת המיזם היא הטמעת רפורמה להצלת הים התיכון ומימוש חזון של ים תיכון בריא, אשר מתקיימות בו מערכות אקולוגיות מאוזנות השומרות על בתי גידול ומינים ייחודיים בים התיכון.
עמותות נוספות אשר שמות במרכזן את שימור הים התיכון הן: עמותת אקואושן, שמטרתה היא לקדם את שמירת הסביבה הימית והחופית באמצעות מחקר, חינוך ופעילות קהילתית נרחבת; סיירת החוף, כרישים בישראל וצלול.
-
ספינת מחקר של עמותת אקואושן
-
רשת דיג נטושה שהוסרה ממעמקי הים על ידי סיירת החוף
-
סיור בקזינו בת גלים בהדרכת עמותת צלול, במסגרת כנס משפיעים איכות הסביבה 2024
יחסי גומלין עם האדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין היתר, החי בים התיכון מהווה אטרקציה תיירותית בצלילות.
דיג בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם – דיג בארץ ישראל |
הסוכנות האירופאית לענייני סביבה טוענת כי יותר מ-65% מכלל סוגי דגי המאכל באזור הם בתוך טווח הסכנה ביולוגית, וסוכנות המזון והחקלאות באו"ם מדווחת כי סוגי הדגים החשובים ביותר כגון טונת אלבקור, טונה כחולת סנפיר, דג החנית, דג חרב, מולית אדומה (ברבוניה) וספרוסיים (כגון סרגוסים ודניס) נמצאים בסכנת קיום.
רק בישראל לבדה, דייגים ישראליים שולים מדי שנה לאורך חופי הים התיכון כ-3,500 טון דגים.
ייצור הארגמן בחוף הלבנט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ייצור הארגמן בחוף הלבנט
לאורך ערים שונות באגן הים התיכון, כמו צור, צידון תל דור ועוד, התפתחה תעשיית ייצור צבע הארגמן, אשר נחשבה לאחת מתעשיות היוקרה הבולטות של העולם העתיק. צבע הארגמן הופק מבלוטת צבע תת-זימיות של מספר מיני חילזון ימי מן הסוג ארגמון (אנ') ארגמונית אדומת-פה (אנ'), ארגמון חד קוצים (אנ') וארגמון קהה קוצים.
תופעת הכרישים בחדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הכרישים בחדרה
תופעת הכרישים בחדרה היא תופעה בה כל שנה בעונת החורף, מתקבצים כמה עשרות, לרוב 20–30, כרישים במים הרדודים שסביב תחנת הכוח אורות רבין שבחדרה. בנוסף לכרישים אלו, ישנן תצפיות נוספות של צבי ים, תמנונים ובטאים, כדוגמת אברתן רחב שן, המגיעים במסגרת התופעה.
החי בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]יונקים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת לווייתנאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת-סדרת לווייתני שיניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת דולפיניים
- גרמפוס אפור (Grampus griseus)
- דולפין מצוי קצר-חוטם (Delphinus delphis)
- דולפינן מצוי (Tursiops truncatus)
- עבשן קטלני (Pseudorca crassidens)
- סטנלה מפוספסת (Stenella coeruleoalba)
- דולפין תלום-שן (Steno bredanensis)
משפחת לווייתני מקור
- זיפיוס חלול-חרטום (Ziphius cavirostris)
משפחת ראשתניים
- ראשתן גדול-ראש (Physeter macrocephalus)
תת-סדרת לווייתני מזיפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת לווייתני ענק
- לווייתן מצוי (Balaenoptera physalus)
- לווייתן גוץ (Balaenoptera acutorostrata)
משפחת לווייתנים אפורים
- לווייתן אפור (Eschrichtius robustus)
סדרת טורפים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תת-סדרת דמויי כלב
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת כלבי ים
- כלב ים נזירי מצוי (Monachus monachus)
צבי ים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת צבים ימיים
- צב ים ירוק (Chelonia mydas)
- צב ים חום (Caretta caretta)
משפחת צבים גילדיים
- צב ים גילדי (Dermochelys coriacea)
דגי סחוס בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת כרישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כריש עפרורי (Carcharhinus obscurus)
- כריש סנפירתן (Carcharhinus plumbeus)
- כריש גדול-שן (Carcharhinus altimus)
- כריש קופר (Carcharhinus brachyurus)
- כריש שחור-שוליים (Carcharhinus limbatus)
- כריש שחור-סנפירים (Carcharhinus melanopterus)
- כריש כחול (Prionace glauca)
משפחת פטישניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פטישן תמים-חרטום (Sphyrna zygaena)
- פטישן כד-חרטום (Sphyrna lewini) - מופיע באופן נדיר ביותר בחופי הים התיכון.
- פטישן פגום-חרטום (Sphyrna mokarran)
משפחת כרישועליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כרישועל גדול-עין (Alopias superciliosus)
משפחה קוצניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קוצן חד גוני (Squalus blainville)
- קוצן נקוד (Squalus acanthias)
משפחת שש זימיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שש-זים אפור (Hexanchus griseus)
משפחת עמלציים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמלץ כחול (Isurus oxyrinchus)
משפחת טריזניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טריזן צניני (Oxynotus centrina)
משפחת הגלדניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלדן שחור-פה (Galeus melastomus)
משפחת טחניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברתן רחב שן (Rhinoptera marginata)
- טחן פר (Pteromylaeus bovinus)
- טחן עיטי (Myliobatis aquila)
משפחת אגפיתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אגפית משוישת (Gymnura altavela)
משפחת גיטרניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיטרן מובהק (Rhinobatos rhinobatos)
- גיטרן אטלנטי (Rhinobatos cemiculus)
משפחת חשמלניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חשמלן משויש (Torpedo marmorata)
- חשמלן עינוני (Torpedo torpedo)
משפחת טריגוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טריגון נקוד (Himantura uarnak)
- טריגון חד-אף (Dasyatis pastinaca)
- טריגון אטלנטי (Dasyatis chrysonota)
- מחבטן אפור (Taeniura grabata)
- טריגון כד-אף (Pteroplatytrygon violacea)
- אברתן רחב שן (Rhinoptera marginata)
משפחת תריסניתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תריסנית קוצנית (Raja clavata)
- תריסנית הספירים (Raja miraletus)
- תריסנית חוטמנית (Dipturus oxyrinchus)
דגי גרם בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת תלתניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תלתנית מובהקת (Tripterygion tripteronotum)
- תלתנית אטלנטית (Tripterygion delaisi)
- תלתנית זוטית (Tripterygion melanurum)
משפחת ספרוסיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אובלד שחור-זנב (Oblada melanura)
- גובוס גלילי (Boops boops)
- חדון אזור (Diplodus puntazzo)
- סלפית צהובת פסים (Sarpa salpa)
- ספרוס הפסים (Pagrus auriga)
- ספרוס זהוב (Sparus aurata)
- ספרוס מצוי (Pagrus caeruleostictus)
- סרגוס הטבעת (Diplodus annularis)
- סרגוס הפסים (Diplodus cervinus)
- סרגוס כתפי (Diplodus vulgaris)
- סרגוס מסורטט (Diplodus sargus)
- שישן מסורטט (Lithognathus mormyrus)
משפחת מסריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוכם גדול-קוץ (Sciaena umbra)
- יבלן האדווה (Umbrina cirrosa)
משפחת מוליתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אופון זהוב-פס (Upeneus moluccensis)
- אופון חום-פס (Upeneus pori)
משפחת דקריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוקונוס מסורטט (Serranus scriba)
- אוקונוס פסוס (Serranus cabrilla)
- דוקרנית אדומה (Mycteroperca rubra)
- דקר אלכסנדרוני (Epinephelus costae)
- דקר המכמורת (Epinephelus aeneus)
- דקר הסלעים (Epinephelus marginatus)
משפחת אספירניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אספירנה פסוסה (Sphyraena viridensis)
משפחת אפוגוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפוגון ים-תיכוני (Apogon imberbis)
- אפוגון עיני (Apogonichthyoides pharaonis)
- כילון ארבע קו (Cheilodipterus novemstriatus)
משפחת מוליתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בינתן פורסקל (Parupeneus forsskali)
- מולית הפסים (Mullus surmuletus)
משפחת ברקניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ברקן אדום (Sargocentron rubrum)
משפחת גומבריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גומבר טורף (Pomatomus saltatrix)
משפחת גממיתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גממית הפסים (Pomadasys stridens)
- גממית ים תיכונית (Pomadasys incisus)
משפחת גרזנוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גרזינון הכוכים (Pempheris rhomboidea)
משפחת צניניתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דבשתן ים-תיכוני (Alectis alexandrina)
- כחלון ים תיכוני (Trachinotus ovatus)
- סריול אטלנטי (Seriola dumerili)
- צנינון דו-ימי (Alepes djedaba)
- צנינית אטלנטית (Caranx crysos)
- צנינית שיננית (Pseudocaranx dentex)
משפחת שוניתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דפדוף אטלנטי (Abudefduf saxatilis)
- כרומית ים תיכונית (Chromis chromis)
משפחת דרקוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דרקון עכבישי (Trachinus araneus)
משפחת עקרבנוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זהרון הדור (Pterois miles)
- עקרבנון סלעים (Scorpaena maderensis)
- עקרבנון קטן קשקשים (Scorpaena porcus)
משפחת חדקוציים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זפיון מחוספס (Stephanolepis diaspros)
משפחת חלילוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חלילון חלק (Fistularia commersonii)
משפחת נפוחיתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חמת ים-סופי (Torquigener flavimaculosus)
- לגינון מוארך (Lagocephalus sceleratus)
- לגינון נודד (Lagocephalus guentheri) - היגר לים התיכון מהים האדום.
משפחת שפתוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טווסון ים-תיכוני (Thalassoma pavo)
- יולית ים תיכונית (Coris julis)
- להבי ים-תיכוני (Xyrichtys novacula)
- שפתון ברוד (Symphodus roissali)
- שפתון טווסי (Symphodus tinca)
- שפתון ים-תיכוני (Symphodus mediterraneus)
משפחת טורפניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טורפן פוטה (Terapon puta)
משפחת טייריים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טייר ים-תיכוני (Dactylopterus volitans)
משפחת טריגליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טריגלה חלקה (Chelidonichthys lucerna)
משפחת מורניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מורנה ים תיכונית (Muraena helena)
- ניבן חדגוני (Gymnothorax unicolor)
- ניבן שינני (Enchelycore anatina)
משפחת מינוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מינון שלוח (Spicara smaris)
משפחת נצרניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נצרן ים-תיכוני (Balistes capriscus)
משפחת קרנוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נתרן אנקולי (Petroscirtes ancylodon)
משפחת סוליתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סולית מצרית (Solea aegyptiaca)
משפחת אבובניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוסון-ים מהגר (Hippocampus fuscus) - היגר לים התיכון מהים האדום.
- סוסון-ים ים-תיכוני (Hippocampus hippocampus)
משפחת סיכניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיכן הודי (Siganus luridus)
- סיכן משויש (Siganus rivulatus)
משפחת סילגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סילגו נודד (Sillago suezensis)
משפחת סנדליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סנדל פזלן (Bothus podas)
משפחת קוליסיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סקומברן זריז (Scomberomorus commerson)
משפחת קברנוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סרטנון עינוני (Cryptocentrus caeruleopunctatus)
- קברנון ברוד (Gobius bucchichi)
- קברנון החוף (Gobius paganellus)
- קברנון ענק (Gobius cobitis)
- קרנון דמומי (Parablennius sanguinolentus)
- קרנון טווסי (Salaria pavo)
- קרנון מחושק (Parablennius incognitus)
- קרנון מצוייץ (Scartella cristata)
- קרנון מקרין (Parablennius zvonimiri)
- קרנון ספינקס (Aidablennius sphynx)
- קרנון עקוד (Microlipophrys canevae)
- קרנון שחור קו (Parablennius rouxi)
- קרנן (Istiblennius meleagris)
משפחת בלוריתנתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שחורן אטלנטי (Schedophilus ovalis)
משפחת שטחראשיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שטח-ראש הודי (Platycephalus indicus)
משפחת שפמיתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שפמית ארסית (Plotosus lineatus)
משפחת תוכינוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכידג כרתי (Sparisoma cretense)
- תוכינון האוכפים (Scarus ghobban)
סרטנים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת סלעניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סלען זיפני (Eriphia verrucosa)
ספוגיים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אלמוגים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]רכיכות בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחלקת סילוניות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת דיונוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דיונון הרוקחים (Sepia officinalis)
משפחת לוליגיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לוליגו שקוף (Loligo vulgaris)
- לוליגו אילתי (Sepioteuthis lessoniana) - היגר לים התיכון מהים האדום.
משפחת תמנוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמנון החוף (Octopus vulgaris)
- תמנון ארוך זרועות (Callistoctopus macropus)
מחלקת חלזונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת חופיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חופית מנוקדת (Echinolittorina punctata)
- חופית חיוורת (Melarhaphe neritoides)
משפחת סגוליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סגולית דו-גונית (Janthina janthina, סינונים: Janthina bicolor)
- סגולית מבהיקה (Janthina globosa)
משפחת סולמיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סולמית סתומה (Epitonium lamellosum)
משפחת Scyllaeidae
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חשופית הסרגסום (Scyllaea pelagica)
משפחת Elysiidae
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עלעלית ירוקה (Elysia timida)
קווצי-עור בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]אצטלניים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]צמחי-ים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]חצי-מיתראים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]נבוביים בים התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מגדיר החי בים התיכון באתר החצי הכחול של הים התיכון
- מגדיר החי בים התיכון באתר פוצקר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ננסות (Nanism) בדגי מולית אדומה בדרום-מזרח הים התיכון
- ^ "IUCN Guidelines for the Prevention of Biodiversity Loss Caused by Alien Invasive Species" (PDF). International Union for Conservation of Nature. 2000. נבדק ב-2009-08-11.
- ^ Galil, B.S. and Zenetos, A. (2002). A sea change: exotics in the eastern Mediterranean Sea, in: Leppäkoski, E. et al. (2002). Invasive aquatic species of Europe: distribution, impacts and management. pp. 325-336.
- ^ מצרים תחפור תעלת סואץ חדשה בעלות של 4 מיליארד דולר, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2014
- ^ צפריר רינת, בתוך שני עשורים: המינים הפולשים השתלטו על הדגה, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2012
- ^ אילנה קוריאל, "דג נסראללה" מגיע פחות, הים התיכון מתחמם, באתר ynet, 19 בפברואר 2019
החי בארץ ישראל | ||
---|---|---|
קבוצות טקסנומיות | יונקים • זוחלים (נחשים ארסיים) • עופות • דו-חיים • חרקים (פרפרים, דבורים, נמלים) • רכיכות לא ימיות • עקרבים | |
קבוצות לא טקסנומיות | החי בים התיכון • החי במפרץ אילת • החי בכנרת • חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים • בעלי חיים שנכחדו • בעלי חיים אנדמיים • בעלי חיים פולשים • בעלי חיים בתנ"ך | |
אירועים ותופעות | חזירי הבר בחיפה • היעלים במצפה רמון • הכרישים בחדרה • אסון העטלפים בחדרה • רותי (צבועה) • חומיבבה (נמרה) | |
מוסדות ומפגש עם האדם | חקר החי • צפרות • רשות הטבע והגנים • חי-בר • החברה להגנת הטבע • אגודת חובבי הפרפרים בישראל • בית החולים לחיות בר • למען חיות הבר • המרכז הארצי להצלת צבי ים • חוות בולוטין • עמותת ע.ט.ל.ף |