לדלג לתוכן

פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/זוחלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זעמן שחור טורף קמטן חורש בעמק האלה
אוסף האב שמיץ במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ובו פוחלצים של תנין היאור האחרון שחי בישראל, לטאות וצבים.
עובד של רשות הטבע והגנים אוסף ביצים של צב ים, שהוטלו בחולות חוף בית ינאי - שמורת נחל אלכסנדר
צפע מצוי - הנחש הלאומי
תג חטיבת הצנחנים בו מופיע שפיפון
לוכד נחשים מציג צפע מצוי
תנין היאור - מין נכחד בארץ ישראל

בארץ ישראל חיים כ-93 מיני זוחלים, מגוון גדול יחסית לשטחה המצומצם. מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם ברוב יבשת אירופה, מגוון זה נובע ממיקומה הגאוגרפי של הארץ, המחבר שלוש יבשות - אפריקה, אסיה ואירופה - ומספר אזורים זואוגאוגרפיים שונים.

בין הזוחלים שנכחדו מהאזור בתחילת המאה ה-20 נכללים תנין היאור, צב הביצות האירופי, כוח הנילוס והצפע המזרחי. מינים ספורים של זוחלים בארץ הם אנדמיים לישראל, כלומר שהם קיימים רק בארץ ובסביבתה הקרובה, כמו: שחור ראש שלווני, מחרוזן הטבעות, שנונית באר שבע, צב יבשה מדברי וצפע החרמון.

הזוחל הכבד ביותר שחי בישראל הוא צב ים גלדי, אשר נצפה בישראל אך ורק לעיתים נדירות ואינו מקנן בה; הכוח האפור הוא הלטאה הגדולה והכבדה בישראל; הזעמן השחור הוא הנחש הארוך בישראל; צפע מצוי הוא הנחש הנפוץ בישראל ושרף עין גדי הוא הנחש הארסי בישראל.

גאוגרפיה

[עריכת קוד מקור]

האזורים הזואוגאוגרפיים הקיימים בישראל הם:

הכחדה ומאמצי שימור

[עריכת קוד מקור]

הכחדת זוחלים מקומיים

[עריכת קוד מקור]

רוב הפגיעות של צבי ים בארץ קורות באופן לא מכוון. צבי הים ניצודו בעבר, ובשנות ה-30 של המאה ה-20, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, היו צדים בכל שנה כ-2,000 צבי ים ירוקים ברצועת החוף של הארץ. צבי הים נתפסים בטעות ברשתות דיג, ברשתות רפאים ובקרסים, מסתבכים ואוכלים אשפה שנמצאת בים ובחוף, נפגעים מכלי שיט מהירים כגון סירות מנוע ואופנועי ים, וסובלים מפגיעה קשה באתרי ההטלה שלהם.

אתרי ההטלה הם חופים חוליים עם גישה נוחה מהים, לאורך כל רצועת החוף הישראלי של הים התיכון. בנייה של מרינות ושוברי גלים לאורך החוף פוגעת בהסעת החולות צפונה וכך מופר האיזון בתהליך פיזור חול הזיפזיף לאורך רצועת החוף שמצדה הולכת ומצטמצמת באזורים שבהם צבות מטילות. עונת ההטלה (הקיץ) מאופיינת על ידי הפרעות סביבתיות שונות בחוף, כגון מסיבות, לינות לא מוסדרות בחופים, אורות ומדורות. האורות המגיעים מכבישים הקרובים לים, מסעדות ואפילו מדורות על החוף מבלבלים את האבקועים שזה עתה בקעו מהביצה ומחפשים את אור הירח המוחזר מן המים כדי למצוא את דרכם אל הים. נסיעה פרועה על החופים עלולה לפגוע בצבים ובקניהם מכיוון שהיא יוצרת חריצים (קוליסים) בחול אשר כולאים את הצבים הצעירים הנופלים לתוכם ללא אפשרות מילוט. בנייה אינטנסיבית, כריית חול ופיתוח מואץ של החופים גרמו לפגיעה קשה בחופי ההטלה.

מאמצי שימור

[עריכת קוד מקור]

כחלק ממאמצי שיקום אוכלוסייתם של הצב הרך וצב הביצה הוקם בנחל שורק אי מלאכותי כשחיים בנחל ובגדותיו של האי הצבים, וזוכים לשקט מצד מטיילים ובני אדם ללא גישה לאי. האי זכה לשם "אי הצבים"[1].

על מנת לשמר את המין חרדון צב מצוי, החליטה קק"ל להקים את אתר ארץ החרדונים. האתר הממוקם באילת, ממזרח לכביש 90, משמר בעיקר את מין החרדון, אשר אוכלוסייתו באתר נאמדת בכמה מאות פרטים. כחלק מתהליך פיתוח השמורה הציבה קק"ל בשטח שלטי הסבר וגידרה את החלקות בבולי עץ, כדי למנוע מכלי רכב לנסוע בשטח ולהרוס את המחילות שבהן החרדונים מסתתרים.

בשטח פארק עמק הצבאים פועל מקלט לצבי יבשה מצויים שהוחזקו בשבי. צבים אלו נמסרו על ידי אנשים שהחזיקו אותם בביתם, שוהים במקלט ולאחר מכן מועברים לידי רשות הטבע והגנים.

בשנת 1999 הוקם המרכז הארצי להצלת צבי ים על ידי רשות הטבע והגנים ומטרתו היא הצלת אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל השייכים לשני מינים עיקריים - צב ים חום וצב ים ירוק. מינים אלה נמצאים בסכנת הכחדה בשל דיג, שיט, זיהום הים ופגיעה באזורי המחיה שלהם, ולכן נמצאת אוכלוסיית צבי הים בירידה מאז תחילת המאה ה-20. מאז הקמתו, טופלו במרכז ההצלה כ-1,000 צבים – עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן גם צבים רכים וצבי ביצה. נוסף על הטיפול בצבים הפגועים, פועל המרכז להעלאת המודעות בקרב הציבור הרחב וקהלי יעד. כ-30,000 מבוגרים וילדים מבקרים כל שנה במרכז ההצלה במסגרת סיורים מודרכים.

יחסי גומלין עם האדם

[עריכת קוד מקור]

בספטמבר 2018 החל מיזם לבחירת הנחש הלאומי של ישראל. למיזם שהוביל קמפיין ארצי: שומרים על זוחלי הארץ חברו גופים מרכזיים בשמירת הטבע בארץ כגון רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ואחרים. הבחירות נמשכו חודשיים ובמהלכן התבקשו המצביעים לבחור בין 10 נחשים נפוצים בארץ ישראל.[2] בנובמבר 2018, לאחר שנספרו הקולות, נבחר הצפע המצוי[3] המכונה גם "צפע ארצישראלי".

הזעמן השחור הוא מין מועיל לאדם. הזעמן השחור נפוץ בכל החבל הים תיכוני מקו באר שבע וצפונה, לרבות יישובי האדם. הזעמן השחור גדול ממדים, אינו ארסי ובעל תיאבון גדול. בזכות כל אלו נחשב למועיל שבנחשים בהדבירו מכרסמים רבים המהווים מפגע בשדות חקלאיים, ואף נחשים ארסיים באזורי תפוצתו כגון צפע מצוי.

בכל הנוגע לשממית הבתים, היות שאיננה מזיקה לאדם אלא להפך – ניזונה מרמשים ומזיקים הנוטים להתרבות בסביבת האדם (כגון תיקנים), התפתחה האמונה הטפלה שהימצאותה במגורי אדם היא סימן למזל טוב עבור דיירי הבית ויש להניח לה לנפשה.

עמוד ראשי
ראו גם – נחשים ארסיים בישראל

כ-9 מתוך 41 מיני הנחשים החיים בישראל הם ארסיים. הנחש שאחראי לרוב מקרי ההכשות בישראל הוא הצפע המצוי על אף שהוא לא הארסי ביותר. אזור מחייתם של רוב הנחשים הארסיים בישראל הוא לאורך בקעת הירדן, בחולות הנגב ובערבה בשל צפיפות האוכלוסייה הנמוכה יחסית באותם אזורים, שכיחות ההכשות שלהם נמוכה אך קיימת.

צבגון אדום אוזן - מין פולש בישראל
צב ים ירוק
שממית הבתים על אגודל אנושי
שממית עצים
חרדון סיני
זיקית ים-תיכונית
לטאה זריזה
חומט גמד
קמטן חורש
נחשיל מצוי
שלוון קווים
זעמן זיתני
עין-חתול חברבר
צפעון שחור
צפע מצוי
מחרוזן דו-גוני

זוחלים בארץ ישראל

[עריכת קוד מקור]

זוהי רשימה של זוחלי ישראל מתקופת המקרא עד ימינו.

משפחת צבים יבשתיים

משפחת צבי בריכה

משפחת צבים ביצתיים

משפחת צבים ימיים

משפחת צבי ים גלדיים

משפחת צבים רכים

משפחת שממיתיים

משפחת פילודקטיליים

משפחת חרדוניים

משפחת אנוליסיים

משפחת זיקיתיים

משפחת לטאיים

משפחת חומטיים

משפחת קמטניים

  • קמטן החורש (Pseudopus apodus) - בארץ ישראל הוא נפוץ בכל האזור הים-תיכוני.

משפחת כוחיים

  • כוח אפור (Varanus griseus) - הלטאה הגדולה והכבדה בישראל
  • כוח הנילוס (Varanus niloticus) - מין נכחד בישראל. עד סוף המאה ה-19 דווח על נוכחותם של פרטים ממין זה גם באזור נהר הירדן ובנחלים ליד ים המלח ומדבר יהודה, מאז מין זה ועקבותיו לא נראים עוד באזור.

משפחת נחשיליים

משפחת נימוניים

משפחת חנקיים

משפחת זעמניים

משפחת אין שם עברי (Psammophiidae)

משפחת צפעוניים

משפחת פתניים

משפחת צפעיים

משפחת מחרוזניים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זוחלים בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור]
  1. ^ שפך נחל שורק – המלצה למסלול טיול בגן לאומי שפך נחל שורק, באתר www.parks.org.il
  2. ^ ארז ארליכמן, גולשי ynet בוחרים: מי יהיה הנחש הלאומי?, באתר ynet, 24 באוקטובר 2018
  3. ^ ארז ארליכמן, הנחש של ישראל: הצפע המצוי, באתר ynet, 1 בנובמבר 2018