פורטל:החי והצומח בארץ ישראל/זוחלים
בארץ ישראל חיים כ-93 מיני זוחלים, מגוון גדול יחסית לשטחה המצומצם. מספר מיני הנחשים בארץ ישראל גדול ממספרם ברוב יבשת אירופה, מגוון זה נובע ממיקומה הגאוגרפי של הארץ, המחבר שלוש יבשות - אפריקה, אסיה ואירופה - ומספר אזורים זואוגאוגרפיים שונים.
בין הזוחלים שנכחדו מהאזור בתחילת המאה ה-20 נכללים תנין היאור, צב הביצות האירופי, כוח הנילוס והצפע המזרחי. מינים ספורים של זוחלים בארץ הם אנדמיים לישראל, כלומר שהם קיימים רק בארץ ובסביבתה הקרובה, כמו: שחור ראש שלווני, מחרוזן הטבעות, שנונית באר שבע, צב יבשה מדברי וצפע החרמון.
הזוחל הכבד ביותר שחי בישראל הוא צב ים גלדי, אשר נצפה בישראל אך ורק לעיתים נדירות ואינו מקנן בה; הכוח האפור הוא הלטאה הגדולה והכבדה בישראל; הזעמן השחור הוא הנחש הארוך בישראל; צפע מצוי הוא הנחש הנפוץ בישראל ושרף עין גדי הוא הנחש הארסי בישראל.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור]האזורים הזואוגאוגרפיים הקיימים בישראל הם:
- תת-האזור הים-תיכוני של האזור הפלארקטי, אשר לו אופייניים מינים כמו לטאה ירוקה, לטאה זריזה, זעמן שחור וצפע מצוי.
- תת-האזור הערבתי (או ה"אירנו-טורני") של האזור הפלארקטי, אשר לו אופייניים מינים כמו חרדון מצוי ועין-חתול חברבר.
- האזור הסהרו-ערבי, אשר לו אופייניים מינים מדבריים דוגמת ישימונית מצויה, שנונית חולות, כוח אפור, חרדון סיני, חרדון חולות ועכן גדול.
- האזור האפרוטרופי (ה"סודני" או "אתיופי"), אשר חודר לארץ-ישראל בעיקר דרך השבר הסורי אפריקני, ולו אופייניים מינים ממוצא אפריקני כמו צפעון שחור, צב רך ותנין היאור (שנכחד מארץ ישראל רק בתחילת המאה ה-20).
הכחדה ומאמצי שימור
[עריכת קוד מקור]הכחדת זוחלים מקומיים
[עריכת קוד מקור]רוב הפגיעות של צבי ים בארץ קורות באופן לא מכוון. צבי הים ניצודו בעבר, ובשנות ה-30 של המאה ה-20, בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל, היו צדים בכל שנה כ-2,000 צבי ים ירוקים ברצועת החוף של הארץ. צבי הים נתפסים בטעות ברשתות דיג, ברשתות רפאים ובקרסים, מסתבכים ואוכלים אשפה שנמצאת בים ובחוף, נפגעים מכלי שיט מהירים כגון סירות מנוע ואופנועי ים, וסובלים מפגיעה קשה באתרי ההטלה שלהם.
אתרי ההטלה הם חופים חוליים עם גישה נוחה מהים, לאורך כל רצועת החוף הישראלי של הים התיכון. בנייה של מרינות ושוברי גלים לאורך החוף פוגעת בהסעת החולות צפונה וכך מופר האיזון בתהליך פיזור חול הזיפזיף לאורך רצועת החוף שמצדה הולכת ומצטמצמת באזורים שבהם צבות מטילות. עונת ההטלה (הקיץ) מאופיינת על ידי הפרעות סביבתיות שונות בחוף, כגון מסיבות, לינות לא מוסדרות בחופים, אורות ומדורות. האורות המגיעים מכבישים הקרובים לים, מסעדות ואפילו מדורות על החוף מבלבלים את האבקועים שזה עתה בקעו מהביצה ומחפשים את אור הירח המוחזר מן המים כדי למצוא את דרכם אל הים. נסיעה פרועה על החופים עלולה לפגוע בצבים ובקניהם מכיוון שהיא יוצרת חריצים (קוליסים) בחול אשר כולאים את הצבים הצעירים הנופלים לתוכם ללא אפשרות מילוט. בנייה אינטנסיבית, כריית חול ופיתוח מואץ של החופים גרמו לפגיעה קשה בחופי ההטלה.
מאמצי שימור
[עריכת קוד מקור]כחלק ממאמצי שיקום אוכלוסייתם של הצב הרך וצב הביצה הוקם בנחל שורק אי מלאכותי כשחיים בנחל ובגדותיו של האי הצבים, וזוכים לשקט מצד מטיילים ובני אדם ללא גישה לאי. האי זכה לשם "אי הצבים"[1].
על מנת לשמר את המין חרדון צב מצוי, החליטה קק"ל להקים את אתר ארץ החרדונים. האתר הממוקם באילת, ממזרח לכביש 90, משמר בעיקר את מין החרדון, אשר אוכלוסייתו באתר נאמדת בכמה מאות פרטים. כחלק מתהליך פיתוח השמורה הציבה קק"ל בשטח שלטי הסבר וגידרה את החלקות בבולי עץ, כדי למנוע מכלי רכב לנסוע בשטח ולהרוס את המחילות שבהן החרדונים מסתתרים.
בשטח פארק עמק הצבאים פועל מקלט לצבי יבשה מצויים שהוחזקו בשבי. צבים אלו נמסרו על ידי אנשים שהחזיקו אותם בביתם, שוהים במקלט ולאחר מכן מועברים לידי רשות הטבע והגנים.
בשנת 1999 הוקם המרכז הארצי להצלת צבי ים על ידי רשות הטבע והגנים ומטרתו היא הצלת אוכלוסיית צבי הים בחופי ישראל השייכים לשני מינים עיקריים - צב ים חום וצב ים ירוק. מינים אלה נמצאים בסכנת הכחדה בשל דיג, שיט, זיהום הים ופגיעה באזורי המחיה שלהם, ולכן נמצאת אוכלוסיית צבי הים בירידה מאז תחילת המאה ה-20. מאז הקמתו, טופלו במרכז ההצלה כ-1,000 צבים – עיקרם צבי ים חומים, ירוקים וכן גם צבים רכים וצבי ביצה. נוסף על הטיפול בצבים הפגועים, פועל המרכז להעלאת המודעות בקרב הציבור הרחב וקהלי יעד. כ-30,000 מבוגרים וילדים מבקרים כל שנה במרכז ההצלה במסגרת סיורים מודרכים.
יחסי גומלין עם האדם
[עריכת קוד מקור]בספטמבר 2018 החל מיזם לבחירת הנחש הלאומי של ישראל. למיזם שהוביל קמפיין ארצי: שומרים על זוחלי הארץ חברו גופים מרכזיים בשמירת הטבע בארץ כגון רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב ואחרים. הבחירות נמשכו חודשיים ובמהלכן התבקשו המצביעים לבחור בין 10 נחשים נפוצים בארץ ישראל.[2] בנובמבר 2018, לאחר שנספרו הקולות, נבחר הצפע המצוי[3] המכונה גם "צפע ארצישראלי".
הזעמן השחור הוא מין מועיל לאדם. הזעמן השחור נפוץ בכל החבל הים תיכוני מקו באר שבע וצפונה, לרבות יישובי האדם. הזעמן השחור גדול ממדים, אינו ארסי ובעל תיאבון גדול. בזכות כל אלו נחשב למועיל שבנחשים בהדבירו מכרסמים רבים המהווים מפגע בשדות חקלאיים, ואף נחשים ארסיים באזורי תפוצתו כגון צפע מצוי.
בכל הנוגע לשממית הבתים, היות שאיננה מזיקה לאדם אלא להפך – ניזונה מרמשים ומזיקים הנוטים להתרבות בסביבת האדם (כגון תיקנים), התפתחה האמונה הטפלה שהימצאותה במגורי אדם היא סימן למזל טוב עבור דיירי הבית ויש להניח לה לנפשה.
סכנות
[עריכת קוד מקור]ראו גם – נחשים ארסיים בישראל |
כ-9 מתוך 41 מיני הנחשים החיים בישראל הם ארסיים. הנחש שאחראי לרוב מקרי ההכשות בישראל הוא הצפע המצוי על אף שהוא לא הארסי ביותר. אזור מחייתם של רוב הנחשים הארסיים בישראל הוא לאורך בקעת הירדן, בחולות הנגב ובערבה בשל צפיפות האוכלוסייה הנמוכה יחסית באותם אזורים, שכיחות ההכשות שלהם נמוכה אך קיימת.
זוחלים בארץ ישראל
[עריכת קוד מקור]זוהי רשימה של זוחלי ישראל מתקופת המקרא עד ימינו.
סדרת תנינאים
[עריכת קוד מקור]- תנין היאור (Crocodylus niloticus) - עד תחילת המאה ה-20 היו תניני יאור חיים גם בארץ ישראל. הפרט האחרון בארץ ניצוד כנראה ב-1912 בנחל תנינים.
סדרת צבים
[עריכת קוד מקור]משפחת צבים יבשתיים
- צב יבשה מצוי (Testudo graeca) - המין השכיח ביותר מבין צבי ישראל
- צב יבשה מדברי (Testudo kleinmanni) - מין אנדמי לישראל
משפחת צבי בריכה
- צב ביצות מצוי (Mauremys rivulata) - בישראל מצוי בצפון הארץ ומרכזה, ופרטים בודדים באזור ירושלים
- צב ביצות אירופי (Emys orbicularis) - מין נכחד בישראל
משפחת צבים ביצתיים
- צבגון אדום-אוזן (Trachemys scripta) - הגיע כחיית מחמד ונשאר כמין פולש
משפחת צבים ימיים
- צב ים חום (Caretta caretta)
- צב ים ירוק (Chelonia mydas)
- צב ים קרני (Eretmochelys imbricata)
משפחת צבי ים גלדיים
- צב ים גלדי (Dermochelys coriacea) - מופיע לעיתים גם בחופי ישראל
משפחת צבים רכים
- צב רך מצוי (Trionyx triunguis) - מצוי בסכנת הכחדה חמורה, בין היתר בעקבות היעלמות בתי גידול, זיהום נחלים, וציד לא חוקי בהיקף נרחב.
סדרת קשקשאים
[עריכת קוד מקור]תת-סדרת לטאות
[עריכת קוד מקור]משפחת שממיתיים
- שממית ערבה (Bunopus blanfordii)
- שממית מחוספסת (Cyrtopodion scabrum) - מין פולש
- שממית בתים (Hemidactylus turcicus) - הנפוצה בין הלטאות במגורי האדם בארץ ישראל.
- שממית חרמון (Mediodactylus amictopholis)
- שממית עצים (Mediodactylus orientalis)
- ישימונית תמנע (Stenodactylus doriae)
- ישימונית רביבים (Stenodactylus petrii)
- ישימונית מצויה (Stenodactylus sthenodactylus)
- שממית זוטית (Tropiocolotes nattereri)
- שממית זוטית יומטוב (Tropiocolotes yomtovi)
משפחת פילודקטיליים
- מניפנית מצויה (Ptyodactylus guttatus)
- מניפנית אילתית (Ptyodactylus hasselquistii)
- מניפנית גלילית (Ptyodactylus puiseuxi)
- שממית חומות מצרית (Tarentola annularis) - מין פולש ואגרסיבי
משפחת חרדוניים
- חרדון מצוי (Stellagama stellio)
- חרדון סיני (Pseudotrapelus aqabensis)
- חרדון מדבר (Trapelus agnetae)
- חרדון חולות (Trapelus savignii)
- חרדון צב מצוי (Uromastyx aegyptia)
- חרדון צב הדור (Uromastyx ornata)
משפחת אנוליסיים
- אנולה חומה (Anolis sagrei) - מין פולש
משפחת זיקיתיים
- זיקית ים-תיכונית (Chamaeleo chamaeleon)
משפחת לטאיים
- שנונית ארוכת-כף (Acanthodactylus aegyptius)
- שנונית באר-שבע (Acanthodactylus beershebensis) - אנדמית לארץ ישראל
- שנונית נחלים (Acanthodactylus boskianus)
- שנונית ארנולד (Acanthodactylus opheodurus)
- שנונית חולות (Acanthodactylus scutellatus)
- לטאה ירוקה (Lacerta media)
- מדברית עינונית (Mesalina bahaeldini)
- מדברית פסים (Mesalina olivieri)
- עינחש (Ophisops elegans)
- לטאה חרמונית (Phoenicolacerta kulzeri) - אנדמית להר החרמון
- לטאה זריזה (Phoenicolacerta laevis)
משפחת חומטיים
- חומט גמד (Ablepharus rueppellii)
- נחושית נחשונית (Chalcides guentheri)
- נחושית עינונית (Chalcides ocellatus)
- נחושית חולות (Chalcides sepsoides)
- חומט מנומר (Eumeces schneiderii)
- חומט פסים (Heremites vittatus)
- חומט נקוד (Ophiomorus latastii)
- חומט רפואי (Scincus scincus)
משפחת קמטניים
- קמטן החורש (Pseudopus apodus) - בארץ ישראל הוא נפוץ בכל האזור הים-תיכוני.
משפחת כוחיים
- כוח אפור (Varanus griseus) - הלטאה הגדולה והכבדה בישראל
- כוח הנילוס (Varanus niloticus) - מין נכחד בישראל. עד סוף המאה ה-19 דווח על נוכחותם של פרטים ממין זה גם באזור נהר הירדן ובנחלים ליד ים המלח ומדבר יהודה, מאז מין זה ועקבותיו לא נראים עוד באזור.
תת-סדרת נחשים
[עריכת קוד מקור]משפחת נחשיליים
- נחשיל חד ראש (Letheobia simoni)
- נחשיל מצוי (Xerotyphlops syriacus)
משפחת נימוניים
- נימון דק (Myriopholis macrorhyncha)
משפחת חנקיים
- חנק משריץ (Eryx jaculus)
משפחת זעמניים
- זעמן שחור (Dolichophis jugularis)
- שלוון אזורים (Eirenis coronella)
- שלוון קווים (Eirenis decemlineatus)
- שלוון קולר (Eirenis levantinus)
- שלוון כתמים (Eirenis lineomaculatus)
- שלוון טלוא ראש (Eirenis rothii)
- כרכן קרינים (Elaphe druzei)
- זעמן מטבעות (Hemorrhois nummifer)
- נחש חולות (Lytorhynchus diadema)
- נחש כיפה (Macroprotodon cucullatus)
- נחש מים (Natrix tessellata)
- זעמן זיתני (Platyceps collaris)
- זעמן יפהפה (Platyceps elegantissimus)
- זעמן אוכפים (Platyceps rogersi)
- זעמן דק (Platyceps saharicus)
- זעמן סיני (Platyceps sinai) - הנחש הנדיר בישראל
- שחור ראש נגבי (Rhynchocalamus dayanae) - אנדמי לארץ ישראל
- שחור ראש מצוי (Rhynchocalamus melanocephalus)
- מטבעון מדבר (Spalerosophis diadema)
- עין חתול אדמדם (Telescopus dhara)
- עין חתול חברבר (Telescopus fallax)
- עין חתול אפור (Telescopus hoogstraali)
- כרכן חלק (Zamenis hohenackeri)
משפחת אין שם עברי (Psammophiidae)
- תלום קשקשים מצוי (Malpolon insignitus)
- תלום קשקשים מדברי (Malpolon moilensis)
- ארבע קו מצרי (Psammophis aegyptius)
- ארבע קו מובהק (Psammophis schokari)
משפחת צפעוניים
- צפעון שחור (Atractaspis engaddensis) - הנחש הארסי בישראל
משפחת פתניים
- פתן שחור (Walterinnesia aegyptia)
משפחת צפעיים
- צפע מצוי (Daboia palaestinae) - הנחש הלאומי והנחש נפוץ בישראל
- צפע מזרחי (Macrovipera lebetina) - מין נכחד בישראל. בעבר היה נפוץ גם בצפון ישראל, אך הוא נכחד בתחילת המאה ה-20.
- אפעה מגוון (Echis coloratus)
- צפע חרמון (Montivipera bornmuelleri)
- שפיפון (Pseudocerastes fieldi)
- עכן חרטומים (Cerastes cerastes)
- עכן גדול (Cerastes gasperettii)
- עכן קטן (Cerastes vipera)
משפחת מחרוזניים
- מחרוזן הטבעות (Micrelaps muelleri)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור]- ^ שפך נחל שורק – המלצה למסלול טיול בגן לאומי שפך נחל שורק, באתר www.parks.org.il
- ^ ארז ארליכמן, גולשי ynet בוחרים: מי יהיה הנחש הלאומי?, באתר ynet, 24 באוקטובר 2018
- ^ ארז ארליכמן, הנחש של ישראל: הצפע המצוי, באתר ynet, 1 בנובמבר 2018
החי בארץ ישראל | ||
---|---|---|
קבוצות טקסנומיות | יונקים • זוחלים • עופות • דו-חיים • פרפרים • רכיכות לא ימיות • דבורים | |
קבוצות לא טקסנומיות | החי בים התיכון • החי במפרץ אילת • החי בכנרת • חולייתנים בעלי דם קר של מים מתוקים • בעלי חיים שנכחדו • בעלי חיים אנדמיים • בעלי חיים פולשים • בעלי חיים בתנ"ך | |
אירועים ותופעות | חזירי הבר בחיפה • היעלים במצפה רמון • הכרישים בחדרה • אסון העטלפים בחדרה • רותי (צבועה) • חומיבבה (נמרה) | |
מוסדות ומפגש עם האדם | חקר החי • רשות הטבע והגנים • חי-בר • החברה להגנת הטבע • אגודת חובבי הפרפרים בישראל • בית החולים לחיות בר • למען חיות הבר • המרכז הארצי להצלת צבי ים • חוות בולוטין • עמותת ע.ט.ל.ף |