עכן חרטומים
עכן חרטומים | |
---|---|
עכן החרטומים | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
מחלקה: | זוחלים |
סדרה: | קשקשאים |
תת־סדרה: | נחשים |
משפחה: | צפעיים |
תת־משפחה: | צפעונים |
סוג: | עכן |
מין: | עכן חרטומים |
שם מדעי | |
Cerastes cerastes לינאוס, 1758 | |
עֲכַן חַרְטֻמִּים[2] (שם מדעי: Cerastes cerastes) הוא נחש ארסי בסוג עכן ממשפחת הצפעיים המצוי במדבריות של צפון אפריקה וחלקים במזרח התיכון, ובכלל זה בארץ ישראל, לרוב באזור הנגב המערבי. הוא ניתן לזיהוי בקלות על ידי נוכחותם של זוג קרניים מעל עיניו, למרות שקיימים פרטים החסרים את הקרניים הללו. ידועים לפחות שני תת-מינים למין זה[3]. נמנה בין תשעת הנחשים הארסיים בישראל.
עכן החרטומים הוא קרוב משפחתו של העכן הגדול והעכן הקטן, באזורים מסוימים מצוי הנחש בסכנת הכחדה.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]האורך הממוצע של עכן החרטומים נע בין 30 ל-60 ס"מ, עם אורך מרבי של 85 ס"מ. הנקבות גדולות מן הזכרים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר שלו הוא צמד "קרניים" היוצאות מעל עיניו, אחת מעל כל עין. אולם, ייתכנו פרטים בהם הקרניים יהיו קטנות או חסרות לחלוטין. העיניים בולטות ונמצאות בצידי הראש.
ישנו הבדל ברור בין המינים, כאשר לזכרים ראש ועיניים גדולות משל הנקבה. בהשוואה לעכן גדול, הראש גדול יותר וקיים סיכוי רב יותר להימצאות הקרניים מעל העיניים (48% לעומת 13% בלבד אצל העכן הגדול).
צבעו חום בהיר-צהבהב עם כתמים בצבע חום כהה, ראשו משולש, הגחון לבן והזנב, שייתכן ויהיה לו קצה שחור, דק לרוב.
תפוצה ואזור מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנחש נפוץ מצפון אפריקה (מרוקו, מאוריטניה, מאלי, מזרחה דרך אלג'יריה, תוניסיה, ניז'ר, לוב, צ'אד ועד למצרים, סודאן, אתיופיה, סומליה) דרך סיני ועד לצפון הנגב בישראל. בחצי האי ערב הוא נפוץ בתימן, כווית, ערב הסעודית וחלקים מקטר.
עכן החרטומים מעדיף אזורים יבשים, חוליים בעלי מחשופי סלע מועטים. מדי פעם ניתן למצוא אותם בנאות מדבר ובגבהים של עד 1,500 מטרים.
התנהגות ותזונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנחש פעיל בלילה. הוא נע בדרך כלל בתנועה צדית, המזכירה את האות S, תוך כדי שהם לוחצים את משקלם לתוך החול או האדמה היוצר מראה מרשים. יש לנחש מזג יציב, אך אם הוא מרגיש מאוים, הוא עשוי להתקבץ לצורת C ולחכך את קשקשיו זה בזה, דבר היוצר רעש מאיים. בטבע הם אורבים לטרף שלהם, שכובים מתחת לחול, תחת סלעים או תחת צמחייה. כאשר הטרף מתקרב הוא מכיש במהירות רבה, ומחזיק בטרף עד להשפעת הארס. הוא ניזון בעיקר ממכרסמים ולטאות.
מין זה מטיל ביצים, הנקבה מטילה כ-20 ביצים הבוקעות לאחר 45–60 יום. תוחלת החיים של נחשים אלו הוא כ-14 שנה.
ארס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארסו של עכן החרטומים אינו רעיל מאוד, למרות שהוא דומה לארסו של האפעה. הכשה גורמת בדרך כלל לנפיחות, דימום, נקרוזה, בחילות, הקאות והמטוריה. רעילות הארס מוערכת ברמה של 3.0 במדד LD50.
קריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 239-241
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עכן חרטומים, באתר ITIS (באנגלית)
- עכן חרטומים, באתר NCBI (באנגלית)
- עכן חרטומים, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עכן חרטומים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עכן חרטומים, באתר GBIF (באנגלית)
- שלומית הוך-גרונוול, מחפשים עקבות: עכנים בסכנת הכחדה, באתר nrg, 22 במרץ 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עכן חרטומים באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מילון בעלי חיים – א"י (תש"ס), 2000, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ Werner, Yehudah L. (1999). "A statistical approach to variation in Cerastes (Ophidia: Viperidae), with the description of two endemic subspecies". Kaupia. 8: 83–97.
Aziz Subach, Arik Dorfman, Bar Avidov, Adi Domer, Yehonatan Samocha and Inon Scharf. 2022 Foraging behaviour, habitat use and population size of the desert horned viper in the Negev desert. Royal Society Open Science https://doi.org/10.1098/rsos.220326
Dorfman, A., Subach, A., & Scharf, I. (2023). Snakes on a slope: strong anti-gravitactic responses and differential habitat use in the Saharan horned viper (Cerastes cerastes) in the Negev desert. Royal Society Open Science, 10(3), 221652. https://doi.org/10.1098/rsos.221652