לדלג לתוכן

בעלי חיים אנדמיים בארץ ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מערת איילון הידועה בעיקר בשל מיני בעלי חיים אנדמיים שהתגלו בה ולא היו מוכרים לפני כן (בתמונה, סינון מים לצורך אפיון אורגניזמים)
אגם החולה - ייבושו הביא להכחדתם מהעולם של מיני דגים שהיו אנדמיים לו בניהם לבנון החולה
מריון חולות
צב יבשה מדברי
שנונית באר שבע
בינון דור
לבנון הירקון
טברנון כנרתן
מברישימון הערבה
ברודן בוהק
שבלולי החרמון
חי-בר יטבתה בו נמצאת אוכלוסיית צבי השיטים האחרונה בעולם
(Ayyalonia Dimentmani) דמוי עקרב החי במערת איילון והוגדר כ"שבט" חדש

בעלי חיים אנדמיים בארץ ישראל הם בעלי חיים החיים רק בארץ ישראל ולא בשום מקום אחר בעולם. מכיוון שתפוצת מינים אלה מוגבלת ממילא לתא שטח קטן יחסית, הם רגישים במיוחד לשינויים בסביבתם ולהשפעות האדם, שכן הם עלולים להיכחד לחלוטין מהעולם.

מינים מסוימים אשר היו אנדמיים לארץ ישראל, נכחדו ממנה ומהעולם כולו. דוגמה למקרה כזה היא ייבוש אגם החולה, אשר הביא איתו הכחדת מיני דגים שהיו אנדמיים לאגם.

אתר מפורסם בישראל בכמות מיני בעלי החיים האנדמיים בו הוא מערת איילון. המערה היא מערכת אקולוגית ייחודית, והמקום היחיד בישראל שנמצאו בו בעלי חיים יבשתיים החיים במערות בלבד ולא יוצאים אל מחוצה להן. המערה הייתה מערכת סגורה ומנותקת במשך מיליוני שנים, ויש בה יצורים חיים אנדמיים, שהתפתחו במשך תקופה ארוכה בנפרד מהסביבה החיצונית. במערה התגלו שמונה מיני בעלי חיים ירודים, ששבעה מהם לא תוארו למדע לפני כן.

בעלי חיים אנדמיים בארץ ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי רשימה חלקית:

סדרת מפריסי פרסה

סדרת אוכלי חרקים

  • חדף הרמון (Crocidura ramona) - התגלה לראשונה בשנת 1996 במכתש רמון על ידי קבוצת חוקרים ישראליים והוא מין אנדמי לישראל.

סדרת מכרסמים

  • צב יבשה מדברי (Testudo werneri) - צב יבשה האנדמי לחלוטין לנגב המערבי ולמישור ימין בישראל. גודל האוכלוסייה העולמי מוערך ב-3,000 פרטים, שרובם המכריע חי כיום בתחומי ישראל.

משפחת צפעוניים

  • צפע החרמון (Montivipera bornmuelleri) - נחש ארסי, אנדמי לאזורים מסוימים הנמצאים בסוריה, לבנון וישראל: הרי הלבנון, הרי מול הלבנון והחרמון הלבנוני, הסורי והישראלי וייתכן שאף במספר אתרים נוספים ברמת הגולן.

משפחת לטאיים

משפחת בינוניים

משפחת קרפיוניים

  • לבנון הירקון (Acanthobrama telavivensis) - מין דג מים מתוקים האנדמי לישראל. עד לפני כ-50 שנים היה נפוץ במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל, אולם בשנות ה-50 וה-60 חלה ירידה חדה במספריו, וכיום הוא נמצא על סף הכחדה.
  • לבנון הכנרת (Acanthobrama terraesanctae) - תפוצתו העיקרית של לבנון הכנרת היא באגם הכנרת ובירדן, כשהוא נצפה לעיתים באגמים נוספים בישראל.
  • לבנון החולה (Acanthobrama hulensis) - מין שהיה אנדמי לישראל, והיה מצוי בביצות - כגון החולה, אך נכחד כליל מהעולם.

משפחת אמנוניים

פרוקי רגליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרת עכבישאים

סדרת מעשירי רגל

סדרת דבוראים

סדרת פרפראים

  • ברודן בוהק (Amata mestralii) - עש צבעוני האנדמי לישראל, סוריה ולבנון.

תולעים שטוחות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכחדה ומאמצי שימור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכנות הכחדה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אובדן בתי הגידול הוא אחד מהאיומים המרכזיים על בעלי החיים האנדמיים לארץ ישראל. האובדן נגרם על ידי עיור והמרת שטחים לחקלאות, ומהווה גורם מרכזי שכן שטח תפוצתם של מינים אלו קטן ממילא.

עם ייבוש אגם החולה, נכחדו מן העולם מיני הדגים האנדמיים לארץ ישראל, בניהם: לבנון החולה, טברנון חולתי וככל הנראה גם בינון החולה. הייבוש גרם גם לפגיעה משמעותית מאוד באוכלוסיית עגולשון שחור-גחון, שהיה נחשב במשך זמן מה לנכחד מהעולם.

מאמצי שימור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מנת לשמר את המינים האנדמיים לארץ ישראל הוזמו פרויקטים שונים על ידי עמותות וארגונים.

לדוגמה, כדי להגן ולשמור על מיני השבלולים: שבלול החרמון האנדמי לאזור הר חרמון וסגורית הארבל האנדמית לאזור הר ארבל, אספו גן החיות התנ"כי ורשות הטבע והגנים פרטים חיים של מינים אלו והקימו גרעין רבייה במטרה לגדל ולהרבות אותם, ולאחר מכן לשחררם ולהגדיל את אוכלוסייתם בטבע[2].

בקיץ 1999, נחנך פרויקט בשיתוף רשות נחל הירקון, הגן הזואולוגי של אוניברסיטת תל אביב ורשות הטבע והגנים לשיקום אוכלוסיית לבנון הירקון, בשל התייבשות קטעים נרחבים מהנחל. בסקר שנערך בשנת 2016 נמצא כי הדג שב למרבית חלקי הירקון[3].

על מנת לשמור על אוכלוסיית צבי השיטים האחרונה בעולם, הקימה רשות הטבע והגנים בשנת 2006, גדר סביב שטח של כ-4 קמ"ר צמוד לחי-בר יטבתה. השטח המוגדר הוקם על מנת להגן על עדר הצבאים מפני טורפים, דריסות, פריסה רחבה מדי של האוכלוסייה ואיומים נוספים. כמו כן, מספר הצבאים מנותר מדי שנה על ידי הרשות.

כמו כן, הוחלט לסגור לציבור את מערת איילון, הידועה בעיקר בשל מיני בעלי חיים אנדמיים שהתגלו בה, כדי להמשיך ולשמר את מערכות החיים הקיימות בה.

ב-2024, בעקבות מלחמת חרבות ברזל הוחלט לפנות כ-40 פרטים של עגולשון שחור-גחון משמורת החולה ולהעבירם אל גן החיות התנכ״י על מנת להגן עליהם מפגיעות המלחמה[4].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]