אנדמיות (ביולוגיה)
(הופנה מהדף אנדמיות (טקסונומיה))
תמונות של ארבעה מינים האנדמיים לאזורים שונים. מלמעלה: הווקה מניו זילנד, בבון זנוב מרמת אתיופיה, חתול זהוב בורנאי מבורנאו והאירוס הנצרתי תת-אנדמי לצפון ישראל,
ולבנון.
בטקסונומיה, אֶנְדֵּמִיּוּת היא מצב בו טקסון כלשהו, בדרך-כלל מין, מתקיים באזור תפוצה מצומצם ומוגדר היטב. לדוגמה לבנון הירקון הוא דג אנדמי לישראל ואינו גדל באופן טבעי בשום מקום אחר בעולם. התנאים הפיזיים בתחום תפוצתו של טקסון אנדמי שונים מהתנאים באזור הסובב (מטריקס), שבו לא נמצא הטקסון. מינים אנדמיים נתונים לעיתים קרובות בסכנת הכחדה גבוהה, שכן שינוי אקולוגי באזור מוגבל אחד יכול להביא להכחדתם.
המונח "אנדמי" מקורו ביוונית, בשילוב של en (בתוך) עם demos (אוכלוסייה).[1]
- אנדמיות צעירה (Neoendemism) נוצרת כאשר טקסון חדש נגזר מטקסון-אם והוא מוגבל בתפוצתו לאזור בו נוצר. במקרה זה האנדמיות היא תוצאה של העובדה שהטקסון החדש עדיין לא הופץ לאזורים שמחוץ לאזור בו נוצר, או שעדיין לא התפתחו בו תכונות שיאפשרו לו לגדול ולהתחרות בטקסון המוצא שלו באזורי המטריקס. דוגמאות לכך בצמחית הארץ הם סביון יפו ותורמוס ארץ-ישראלי.
- אנדמיות עתיקה (Paleoendemism) נוצרת כאשר טקסון עתיק שהיה רחב תפוצה בעבר הוכחד ממרבית תחום התפוצה העתיק שלו וחי כיום בסביבה מצומצמת ומבודדת עם מחסומים שלא נותנים לו להתפשט בחזרה אל תחום התפוצה שהיה לו בעבר (לדוגמה, חיות כיס של אוסטרליה); או שטקסון עתיק שהיה רחב תפוצה בעבר הצטמצם לתחום תפוצה קטן בגלל תחרות עם מינים אחרים או משום שתחום התפוצה של סביבתו האקולוגית הצטמצם (לדוגמה, סקוויה נאה, או למשל שיטת הנגב שבעבר הייתה נפוצה בכל מרחבי הנגב, ועקב שינויי אקלים הצטמצמה לתוואי נחלים).
- תת-אנדמי הוא מין אנדמי לאזור מסוים אשר שייך מבחינה פוליטית ליותר ממדינה אחת. למשל מינים המוגבלים לים המלח הם תת-אנדמיים לישראל מכיוון שהם קיימים גם בצד הירדני.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Merriam-Webster Dictionary, endemic
- ^ רק בישראל: צמחים ובעלי חיים אנדמיים, באתר מסע אחר.
