סריול אטלנטי
סריול אטלנטי | |
---|---|
סריול אטלנטי | |
מצב שימור | |
ללא חשש (LC)[1] | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
על־מחלקה: | מקריני סנפיר |
מחלקה: | מקריני סנפיר |
סדרה: | דקראים |
תת־סדרה: | דמויי-דקר |
משפחה: | צניניתיים |
סוג: | סריול |
מין: | סריול אטלנטי |
שם מדעי | |
Seriola dumerili אנטואן ריסו, 1810 | |
סֶרְיוֹל אַטְלַנְטִי[2] (שם מדעי: Seriola dumerili) הוא מין דג טורף ממשפחת הצניניתיים מהסוג סריול והוא הגדול בבני משפחתו.
שמו העממי המקובל אצל הדייגים בישראל הוא אינטיאס וגם שולה. דג זה נחשב לדג מאכל משובח.
תפוצה ואזורי מחיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תפוצתו של הסריול האטלנטי בים התיכון, באוקיינוס האטלנטי, באוקיינוס השקט ובאוקיינוס ההודי. הוא נפוץ בעומקים של בין 20–70 מטר ועד עומק מקסימלי של 360 מטר. חי בקרבת שוניות, אוניות טבועות, משטחים סלעיים, גרוטאות וכן משטחים חוליים שלאורכם הוא נודד. דייגים מאמינים כי הדג נמשך במיוחד לסביבה מתכתית כגון אוניות טרופות ועצמים מתכתיים אחרים.
תיאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא הדג הגדול ביותר במשפחת הצניניתיים, ומגיע לאורך של עד 1.9 מטרים ולמשקל של כ-80.6 קילוגרם[3]. ממדיו השכיחים של מין זה הם כמטר ובמשקל של כ-18 קילוגרם. צבע גופו העליון כסוף-כחלחל או ירוק כהה, חלקו התחתון בצבע לבן-כסוף וקו צד מוזהב עובר לאורך גופו, רצועה חומה המתחילה מהלסת העליונה חוצה את אזור העין ועד סנפיר הגב[4], רצועה זו תהפוך לכהה יותר במהלך הציד והתזונה[5]. שם הדג באנגלית הוא AmberJack המתורגם ל'צנינית הענבר' על שם צבע רצועה בצבע חום-זהוב לאורכו של הדג.
ביולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דג פלגי (של הים הפתוח) זה הוא שחיין חזק ומהיר הנודד בעקבות זרמי הים המשתנים והטמפרטורה המשתנה שלהם ונמצא רוב הזמן בתנועה. סריול אטלנטי הוא צייד רב-עוצמה הניזון מדגים אחרים וחסרי חוליות כגון דיונונים ותמנונים.
בארצנו, פרטים גדולים של סריול אטלנטי יתקרבו לאזור החוף עם ירידת טמפרטורת המים בסביבות חודש אוקטובר, כאשר ישנו מתאם בין התנהגות זו להמצאות דיונונים רבים בתנאים אלו בקרבת החוף, אשר מהם הוא ניזון בעונה זו. עם עליית טמפרטורת המים, בעונת האביב, פרטים גדולים ישובו לעומקים גדולים יותר שם הטמפרטורה תהיה נמוכה יותר.
מעט ידוע על רביית המין, מאמינים כי הרבייה מתרחשת סביב שוניות ואוניות טבועות בשל המצאות צעירים בסביבה זו בחודשי הקיץ. הנקבה מאריכה חיים יותר מהזכר, ותגיע לבגרות מינית בגיל מאוחר יותר ממנו, כאשר הזכר יגיע לבגרות בגיל 4 שנים, והנקבה בגיל 5[6]. הביצים של הסריול אטלנטי הם פלגיים (נסחפים בזרמי הים הפתוח). דגיגונים צעירים ימצאו בסמיכות לצמחייה או פסולת צפים בים הפתוח של האוקיינוס. פרטים צעירים נוטים ליצור להקות קטנות או חיים בגפם, ככל שהדג יתבגר התנהגות זו תפחת והדג יחיה בגפו[7]. תוחלת החיים של דג זה אינה ידועה בוודאות אולם ביולוגים מאמינים כי היא מגיעה לכל הפחות ל-17 שנה[7].
דיג
[עריכת קוד מקור | עריכה]סריול אנטלנטי הוא דג נחשק בענף הדיג החובבני היות שהוא דג רב-עוצמה העשוי להגיע לגדלים מרשימים, ומספק מאבק קשה, עיקש וממושך ללוכדיו ומהווה אתגר של ממש. החל מחודש אוקטובר דייגי החוף ישליכו חכתם למים עם דיונון טרי או חי המשמש לפתיון ודייגי הסירה ישתמשו בשיטה דומה בקרבת שוניות לא הרחק מהחוף. דג זה נחשב לדג מאכל משובח.
שמו העממי הנפוץ ביותר של הדג הוא אינטיאס או שולה (מקור השם שולה מערבית[7]), שם עממי פחות נפוץ הוא אריצ'ולה[8].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סריול אטלנטי, באתר ITIS (באנגלית)
- סריול אטלנטי, באתר NCBI (באנגלית)
- סריול אטלנטי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- סריול אטלנטי, באתר FishBase (באנגלית)
- סריול אטלנטי, באתר GBIF (באנגלית)
- גיל ססובר, כל עוד יש אינטיאס בים החיים הגיוניים, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2015
- וידאו - לכידה ושחרור של סריול אטלנטי גדול- מאתר YouTube.
- ירון ששון, האחים הדייגים ודג המזל במשקל 57 ק"ג, באתר nrg, 20 בפברואר 2009
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סריול אטלנטי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ מילון בעלי חיים: דגי הגרם (תשע"ב), 2012, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ סריול אטלנטי מאתר פיש בייס (באנגלית)
- ^ סריול אטלנטי מאתר Marine Species Identification Portal (באנגלית)
- ^ סריול אטלנטי מאתר Florida Museum of Natural History (באנגלית)
- ^ סריול אטלנטי מאתר MarineBio (באנגלית)
- ^ 1 2 3 סריול אטלנטי מאתר Florida Museum of Natural History (באנגלית)
- ^ סריול אטלנטי מאתר "מבשלים"