נווה ים
 חוף נווה ים, תצלום אוויר, 1982
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | חיפה |
| מועצה אזורית | חוף הכרמל |
| גובה ממוצע[1] | 3 מטר |
| תאריך ייסוד | 1939 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 269 תושבים |
(למפת הכרמל רגילה)   נווה ים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
[3]נווה ים (נְוֵה יָם) הוא קיבוץ שהקימו ב-1939 אנשי תנועת הנוער "גורדוניה מעפילים", ושוכן על קו החוף מדרום-מערב לעתלית.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקיבוץ נקרא בתחילה מעפילים[4], והתמקם על הגבעה שעליה נמצא כיום פארק המים, ולאחר כמה שנים עבר למיקומו הנוכחי. הענף המרכזי בקיבוץ היה דיג באמצעות סירות. בשנות ה-40 של המאה ה-20 נערכו בחוף נווה ים קורסים של משיטי סירות מסוג לווייתניות במסגרת הפועל נווה ים. ב-1945 החלה הקמת בית ההבראה ומפעל השימורים נון. ב-1947 קיבל הקיבוץ את שמו הנוכחי. לאחר מלחמת העצמאות קיבל הקיבוץ שטחים והחל לפתח חקלאות. ענף הדיג הימי ננטש בהדרגה, וסופית ב-1955. חיי הדייג המנותק מהמשפחה ומפעילות חברתית היו קשים מאוד לאידיאליסטים שהקימו את הקיבוץ ובהדרגה נטשו החברים את ענף הדיג או את הקיבוץ ושתי ספינות הדיג שהפעיל הקיבוץ הודממו. פרק קצר אחרון בנושא הדיג היה בשנת 1955 כש"איחוד הקבוצות והקיבוצים" רכש בהולנד ספינות עבור נווה ים וקיבוץ נחשולים, יחד עם ספינה פרטית. הספינות נקראו "נחשול" ו"נווה ים" (השלישית - השם לא ידוע), אלא שבמסע הראשון לשדות הדיג של טורקיה נעצרו הדייגים וישבו בכלא הטורקי במשך שלושה חודשים, והספינות עצמן הוחרמו למשך לחצי שנה וכשהוחזרו נמכרה "נווה ים" לדייגים פרטיים.
ב-1953, על רקע הפילוג בתנועה הקיבוצית, נקלטו בקיבוץ חברים מיגור, וביניהם יהודה שרת. ב-1954 נחפרו בריכות הדגים. ב-1978 נמכר מפעל "נון" לקונצרן כור.
בשנת 2009 ולאחר שבקיבוץ נותרו כחמישים חברים בלבד[5] הוחלט על חיזוק הקיבוץ באמצעות קבוצה של כמה עשרות ממפוני גוש קטיף, מיישובי צפון הרצועה ומכפר ים (ביניהם ההיסטוריון אריה יצחקי) ולצורך כך הוקמה מצפון לקיבוץ שכונת קרוואנים זמנית. במקביל אושרה הרחבת בנייה של 350 מגרשים[6]. למרות כל זאת נקלע הקיבוץ לקשיים ומונה לו מפרק מפעיל על ידי רשם האגודות השיתופיות[7]. בשנת 2019 עדיין לא החלה הבנייה של שכונת מפוני גוש קטיף והם נחשבים לקבוצה האחרונה שעדיין מתגוררת בקרוונים[8].
כיום[דרושה הבהרה] פרנסת הקיבוץ מתבססת בעיקר על תיירות וחקלאות. הקיבוץ נמצא בצומת דרכים לגבי עתידו ושוקל להפוך ליישוב קהילתי, כפי שנעשה במקומות אחרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תמונות מאוסף קיבוץ נווה ים מתוך האוספים הדיגיטליים של ספריית יונס וסוראיה נזריאן, אוניברסיטת חיפה
נווה ים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית- דותן לוי, נווה ים היה יכול להיות אחד הקיבוצים המשגשגים בארץ, אבל אז הוא הגיע לפירוק והזנחה, באתר כלכליסט, 26 במרץ 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ דותן לוי, נווה ים היה יכול להיות אחד הקיבוצים המשגשגים בארץ, אבל אז הוא הגיע לפירוק והזנחה, באתר כלכליסט, 26 במרץ 2024
- ^ מפה בהוצאת המחלקה להתיישבות חקלאית בסוכנות היהודית, 1946 (באנגלית) עם ציון היישוב בשמו 'מעפילים', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ גדעון דוקוב, מחוף אל חוף: מגורשי גוש קטיף מתיישבים בכרמל, באתר nrg, 19 באוגוסט 2016
- ^ לא משאירים פצועים בשטח... קיבוץ נוה ים – יוצא סוף סוף לדרך חדשה, באתר הקיבוצים
- ^ הונחה אבן פינה להקמת שכונה חדשה בנווה ים, באתר mynetkibbutz.co.il(הקישור אינו פעיל)
- ^ 13 שנה לאחר פינוי גוש קטיף ל-160 משפחות עדיין אין בתי קבע, באתר main.knesset.gov.il
| ||||||||||||||||||
| יישובים שהוקמו או הורחבו עבור שיכון מפוני תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| יישובים חדשים | באר גנים • בני דקלים • בני נצרים • גני טל • כרמי קטיף • נווה • נטע • נצר חזני • שבי דרום • ניצן ב' | |
| יישובים שהורחבו | אבני איתן • בוסתן הגליל • בית חגי • בת הדר • טנא עומרים • יד בנימין • יד חנה • כרמיה • מבקיעים • משכיות • נווה ים • ניצן • פלמחים • שוקדה • תלמי יפה | |
| שכונות חדשות | שכונת הנשיא הרצוג באשקלון • שכונת נצר אריאל באריאל | |
| יישוב שאוכלס מחדש | שומריה | |
