שוקדה
 פריחת כלניות ביער שוקדה
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הדרום |
| מועצה אזורית | שדות נגב |
| גובה ממוצע[1] | 76 מטר |
| תאריך ייסוד | 1957 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 747 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 12.3% בשנה |
(למפת מערב הנגב רגילה)   שׁוֹקֵדָה  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
6 מתוך 10 |
שׁוֹקֵדָה הוא מושב עובדים דתי[3] בצפון-מערב הנגב, כ־6 קילומטרים מערבית לנתיבות. המושב משתייך לתנועת הפועל המזרחי והוא שוכן בתחומי מועצה אזורית שדות נגב. שטחו כ־6,000 דונם. משמעות שם המושב סמלי, לציון עצי השקד בנגב.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלקה להתיישבות בסוכנות היהודית הקימה את שוקדה בשנת 1957 ויישבה במקום עולים ממרוקו. העולים הגיעו בשתי קבוצות, ובתחילה היו אמורים להיות בשטח של שוקדה שני יישובים, שוקדה וצומחה, אך לאחר מכן הם התאחדו ונקראו בשם שוקדה.
המושב בנוי בכעין מעגל, בחציו האחד מתגוררים תושבים שהגיעו בקבוצה הראשונה ובחציו השני תושבים שהגיעו בקבוצה השנייה.
בעבר התפרנסו מרבית תושבי המושב מגידולים חקלאיים בשדות המקיפים אותו, מלולים ומגידול כבשים. גם כיום החלקות השונות שייכות לחברי המושב, אך מאחר שרוב התושבים מבוגרים (כ־65% מהם מעל גיל 50), מושכרות חלקן לחברות פרטיות. במושב קיימות מסגרות חינוכיות לגיל הרך בהם מעונות וגני ילדים. מגיל בית־ספר, לומדים הילדים במושבים הסמוכים ובערי צפון הנגב. כמו כן קיימת פעילות בלתי פורמלית רבה במסגרת תנועת בני עקיבא, מועדון נוער וחוגים מגוונים.
לאחר תוכנית ההתנתקות, קלט המושב זוגות צעירים מגוש קטיף שלמדו לפני כן בישיבת נווה דקלים.
בסמוך למושב שוכן יער שוקדה, שפריחת הכלניות שבו בחודשי החורף מהווה מוקד משיכה תיירותי, חלק מפסטיבל דרום אדום.
בשנת 2022 יצא ספר על ההיסטורייה של המושב. את הספר ערך הרב יצחק דדון יליד המושב, שם הספר: "מושב טוב ישבת".
באירועי מתקפת הפתע על ישראל, בתאריך 7 באוקטובר 2023, רבש"צ המושב ומפקד כיתת הכוננות ערכו בהגנה בתוך היישוב את 17 האזרחים נושאי האקדחים, אך המחבלים לא התקיפו את היישוב, אף שהיישובים הסמוכים עלומים ובארי הותקפו. תושבי המושב פונו למלון בירושלים. ב-8 בפברואר 2024 רוב תושבי המושב חזרו לבתיהם, והיו היישוב החקלאי הראשון בעוטף שחזר לשגרה.[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שוקדה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- שוקדה(הקישור אינו פעיל) באתר המועצה האזורית שדות נגב
- פריחת הכלניות ביער שוקדה
צחי אבנור, דרום אדום - פריחת הכלניות ביער שוקדה, פליקר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ שוקדה, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
- ^ מתן צורי, תושבי שוקדה חזרו הביתה, לראשונה מאז שפונו: "מרחיב את הלב", באתר ynet, 8 בפברואר 2024
| יישובים שהוקמו או הורחבו עבור שיכון מפוני תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| יישובים חדשים | באר גנים • בני דקלים • בני נצרים • גני טל • כרמי קטיף • נווה • נטע • נצר חזני • שבי דרום • ניצן ב' | |
| יישובים שהורחבו | אבני איתן • בוסתן הגליל • בית חגי • בת הדר • טנא עומרים • יד בנימין • יד חנה • כרמיה • מבקיעים • משכיות • נווה ים • ניצן • פלמחים • שוקדה • תלמי יפה | |
| שכונות חדשות | שכונת הנשיא הרצוג באשקלון • שכונת נצר אריאל באריאל | |
| יישוב שאוכלס מחדש | שומריה | |
| ||||||||||||
