חורבת סעדים
מיקום | |
---|---|
מדינה | ישראל |
קואורדינטות | 31°45′03″N 35°07′47″E / 31.75090556°N 35.12981389°E |
חורבת סעדים הוא שמם של שרידי חווה ביזנטית, בית בד ומסגד קדום שהוקם על הריסות המבנים הביזנטיים.
תולדות השמורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת 1963 נכללה חורבת סעדים ברשימה של 93 שמורות־טבע מומלצות של ועדה שמונתה על ידי הקרן הקיימת ומשרד החקלאות[1]. שטח של 17 דונם הכולל את חורבת סעדים ועין סעדים הוכרזו כשמורת טבע ב-6 באפריל 1967[2].
תיאור המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]האתר נמצא ממערב לירושלים ומצפון ליד קנדי. חורבת סעדים יושבת על רכס שמפריד בין נחל שורק ונחל רפאים.
שמה של החורבה נגזר משמה הערבי - אלחִ'רְבֶה א-צַעִידָה ("החורבה הגבוהה"), על שם העצים העתיקים והגבוהים שבה, וכן ח'ירבת סעידה (המאושרת), מאחר ששיח' אחמד שאליו מוקדש המסגד, היה ידוע כמרפא עקרות.
ממבנה המסגד נותרו שני קירות בגובה שני מטרים, אחד מהם נושא קשת שלמה.
החורבה נמצאת באזור חורש ים תיכוני. במקום כמה מן העצים העתיקים בארץ ישראל, עצים המגיעים לממדים עצומים, זאת עקב האמונה בעצים קדושים - אמונה לפיה במקום בו נמצא מסגד או קבר שייח אין לכרות את העצים עקב קדושת המקום. איסור זה מאפשר לעצים לצמוח פרא באין מפריע. באתר זה בולט עץ חרוב עתיק רחב ומרשים.
סמוך לחורבה - יד הנצחה לשלמה מלאכי, שנפל במלחמת ששת הימים.[3]
מצפון-מערב לחורבה נמצא עין סעדים, מעיין שכבה הכולל בריכת איגום מטוייחת שמורה (בנוסף לשרידי בריכה הרוסה). אל הבריכות מתנקזות שלוש נביעות שמימיהן מולכים באמצעות נקבות בתוך סלע הגיר. בהמשך ניתן לאתר שרידי תעלות השקיה שהשקו את שטחי החקלאות של החווה.
מהמקום מתחיל שביל המעיינות המסומן בירוק ומקשר את חרבת סעדים עם עין חנדק והסטף, דרך מספר מעיינות קטנים.
סביב המתחם נטוע יער קק"ל גדול ובו חניון לילה למטיילים ותנועות נוער ואתרי נופש למשפחות. האתר עשיר בצומח חורש ים-תיכוני, עם ריכוזים גדולים של רקפות, נרקיסים וסחלב פרפרני בעונת החורף.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חורבת סעדים באתר טיולי
- יעל זילברשטיין ברזידה, טיול בחורבת סעדים, באתר הארץ, 20 בינואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עזריה אלון, שמורות הטבע שלנו, למרחב, 22 במרץ 1963
עזריה אלון, שמורות הטבע במרכז הארץ, למרחב, 5 באפריל 1963 - ^ שמורות טבע וגנים לאומיים מוכרזים* בשנים 2017-1964, אתר רשות הטבע והגנים
- ^ יד לשלמה מלאכי