דוקטור לרפואה
דוקטור לרפואה (בקיצור: ד"ר; M.D.) הוא תואר אקדמי המוענק למי שסיים הכשרה מקצועית ומדעית בבית ספר לרפואה.
התואר דוקטור לרפואה נחשב לתואר שני (תואר ״מאסטר״), בדומה לתואר דוקטור ברפואת שיניים, ובשונה מהתואר דוקטור לפילוסופיה, אשר נחשב לתואר שלישי ודורש הגשת עבודת מחקר מקיפה ותיזה[1]. הקיצור הנפוץ בצפון אמריקה לדוקטור לרפואה הוא M.D (מלטינית: Medicinae Doctor) ו M.B.B.S (מלטינית: Medicinae Baccalaureus Baccalaureus Chirurgiae) בבריטניה ובמדינות שאימצו ממנה שיטה זו.
בישראל, כדי שבעל תואר דוקטור לרפואה יהיה רשאי לעבוד בתור רופא עליו לעבור רישוי על ידי משרד הבריאות, אשר ניתן לאחר השלמת שנת הסטאז׳ [2].
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1703 העניקה אוניברסיטת גלאזגו לבוגר הראשון של בית הספר לרפואה שלה, סמואל בניון, את התואר ד"ר לרפואה .M.D[3]. סקוטלנד המשיכה עם חלוקת תואר זה עד שבמאה ה-19 בוצע יישור קו בין כל האוניברסיטאות בבריטניה, והוחלט לאמץ את התואר החדש M.B.B.S. בהמשך, אוניברסיטאות בארצות הברית החליטו להשתמש בתואר ההיסטורי M.D ומאז תואר זה הוא הנהוג ברוב העולם.
בישראל, בשנת 1952 הוענקו לראשונה 63 תוארי "ד"ר לרפואה (M.D)" למסיימי המחזור הראשון של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים.[4]
הסמכת נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
האשה הראשונה לקבל תואר דוקטור לרפואה בארצות הברית הייתה אליזבת בלקוול, שהוסמכה בינואר 1849. ב-1 בינואר 1859 הייתה אליזבת בלקוול לאישה הראשונה שנרשמה בפנקס הרופאים בממלכה המאוחדת. בשנת 1877 הייתה סופיה ג'קס-בלייק לאישה הראשונה מסקוטלנד שקיבלה תואר דוקטור לרפואה. בשנת 1903 הוסמכה מרת ד. פאסקער, שלמדה רפואה באוניברסיטת פריז, כאישה הראשונה שקיבלה תואר דוקטור לרפואה באימפריה הרוסית[5].
התואר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל, שש אוניברסיטאות שלהן יש פקולטות לרפואה רשאיות להעניק את התואר ד"ר לרפואה, והן:
- הפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה.
- הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
- הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
- הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט של הטכניון בחיפה.
- הפקולטה לרפואה בצפת ע"ש עזריאלי של אוניברסיטת בר-אילן.
- הפקולטה לרפואה ע"ש אדלסון של אוניברסיטת אריאל.
התואר המוענק בישראל הוא תואר M.D כמקובל בארצות הברית ובמדינות נוספות. כדי לקבל את התואר, על הסטודנטים להשלים מסלול לימודים שאורכו שש שנים והוא מחולק לשלוש שנים של לימודים פרה-קליניים (לימודי בסיס ויסודות), שבסופן זכאים הסטודנטים לתואר בוגר במדעי הרפואה (B.Sc.Med.), ושלוש שנים של לימודים קליניים שמתרחשים בבתי החולים שמסונפים למוסד הלימודים. בנוסף נדרשים הסטודנטים להגיש גם עבודת מחקר[6] ולבצע שנת סטאז' במהלכה מתנסה הסטאז'ר בעבודת הרופא. לאחר מסלול זה, זכאים המסיימים לקבל את התואר ד"ר לרפואה וכן זכאים לרישיון לעסוק ברפואה בישראל. הרישיון לעסוק ברפואה במדינת ישראל, מסמיך את הד״ר לעסוק ברפואה כללית, ללא תחום התמחות ספציפי. כדי לבצע התמחות, יש להשלים מסלול התמחות כנקבע ע״י המועצה הרפואית לישראל (הר״י), שנמשך בין 4 ל 6 שנים עבור התמחות בסיס, ובין 1 ל 3 שנים עבור התמחות על.[7]
קיים בישראל גם מסלול לימודים מקוצר של ארבע שנים לבוגרי תואר ראשון[8]. מסלול זה קיים באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת אריאל. לאחר ארבע שנים, נדרשים הסטודנטים במסלול זה לעשות שנת סטאז' שלאחריה הם זכאים לתואר ד"ר לרפואה[9][10][11].
בישראל פועלים להגדלת מספר בוגרי הרפואה, כדי להתאים לקצב גידול האוכלוסייה[12]. כדי להעלות את מספר הסטודנטים הישראלים במקצועות הרפואה, הוחלט במועצה להשכלה גבוהה על סגירתן של תוכניות בינלאומיות ברפואה לסטודנטים מחו"ל החל משנת הלימודים האקדמית תשפ"ד, וקליטתם של סטודנטים ישראלים במקומם[13][14], ובכך צפוי מספר הלומדים הישראלים לגדול בכ-130 סטודנטים. נוסף על כך, במשרד הבריאות פועלים כדי להעלות את מספר הסטודנטים בלימודי הרפואה[15]. במשרד כינסו ועדה לטיפול במצוקת כוח האדם במערכת הבריאות[16], אחד מיעדי הוועדה הוא העלאת מספר הסטודנטים המתחילים ללמוד מדי שנה ל-2,000 (בעוד שמספרם נכון לשנת 2023 הוא כ-800 בלבד).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתרי אינטרנט של בתי ספר לרפואה:
- הפקולטה לרפואה, באתר של האוניברסיטה העברית בירושלים
- בית הספר לרפואה, באתר של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב
- הפקולטה לרפואה, באתר של הטכניון
- בית הספר לרפואה, באתר של הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- הפקולטה לרפואה, באתר של אוניברסיטת בר-אילן בצפת
- בית הספר לרפואה, באתר של אוניברסיטת אריאל בשומרון
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 2.4. "דוקטור לרפואה" (M.D.) ו"דוקטור לרפואת שיניים" (D.M.D), באתר studentsadmin.huji.ac.il
- ^ רפואה כללית - רישוי מקצוע, באתר GOV.IL
- ^ University of Glasgow - Schools - School of Medicine, Dentistry & Nursing - About us - A Significant Medical History - 18th Century, www.gla.ac.uk
- ^ הפקולטה לרפואה, באתר medicine.ekmd.huji.ac.il
- ^ יהודיות רופאות, הצפירה, 12 ביוני 1903
- ^ עבודות גמר - ביה"ס לרפואה, באתר med.tau.ac.il
- ^ אתר המתמחים | ההסתדרות הרפואית בישראל | מקצועות התמחות וסילבוסים, באתר www.ima.org.il
- ^ הסדרת ההכשרה הקלינית של רופאים בין מערכת הבריאות ובין האקדמיה, פורסם על ידי משרד הבריאות, שנת 2018 (עמוד 475).
- ^ סטאז' ברפואה בישראל, באתר משרד הבריאות, אגף לרישוי מקצועות רפואיים, 2021
- ^ לימודי רפואה בתכנית ארבע שנתית, באתר לימודים בישראל, 2023
- ^ לימודי רפואה: מה בדיוק לומדים?, באתר דבר העובדים, 2023
- ^ גלי וינרב, בית ספר חדש לרפואה יוצא לדרך, ולא כולם מרוצים, באתר גלובס, 2023
- ^ מהפכה במערך לימודי הרפואה בישראל - החל משנת תשפ"ד תוספת של 130 סטודנטים לרפואה, באתר המועצה להשכלה גבוהה, 2022
- ^ נשקלת אפשרות לסגירת התכניות האמריקאיות ללימודי רפואה בישראל, באתר Doctors Only, 2022
- ^ רוני לינדר, יעד ריאלי? המדינה רוצה להכפיל את מספר הסטודנטים לרפואה בתוך עשור, באתר דה מרקר, 2023
- ^ ישי אלמקייס, 2,000 סטודנטים תוך עשור: היעד של משרד הבריאות להעלאת מספר הרופאים, באתר מקור ראשון, 2023