אביג'אן
| |||
 | |||
| פוטומונטז' של אביג'אן | |||
| מדינה |
 חוף השנהב | ||
|---|---|---|---|
| מחוז | אבידג'אן | ||
| תאריך ייסוד | 1898 | ||
| שטח | 553 קמ"ר | ||
| גובה | 18 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 5,616,633[1] (2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 6,321,017 (2021) | ||
| ‑ צפיפות | 10,157 נפש לקמ"ר (2021) | ||
| קואורדינטות | 5°20′28″N 4°01′41″W / 5.34111111111111°N 4.02805555555556°W | ||
| אזור זמן | UTC | ||
| http://www.abidjan-da.ci | |||
אביג'אן (בצרפתית: Abidjan) היא עיר הנמל המרכזית של חוף השנהב והעיר המאוכלסת ביותר בה. שימשה כבירה הקודמת, וכיום מהווה הבירה דה פקטו של חוף השנהב. העיר שוכנת לאורך הלגונה אבריאה, לשון ים של מפרץ גינאה והאוקיינוס האטלנטי. על פי מפקד האוכלוסין האחרון משנת 2021 אוכלוסיית העיר מנתה כ-5.6 מיליון תושבים, בזמן שבמחוז אבידג'אן גרו כ-6.321 מיליון תושבים.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסיפור הרווח באשר לשם המקום הוא שקולוניאליסטים לבנים, אשר לעיתים מוזכרים כחיילים, שאלו קבוצת נשים על שם המקום, והן ענו להם: "צ'אן-מבי-ג'אן" (T'chan m'bi djan) שפירושו "אני רק קוטפת עלים". לפיכך הלבנים, שלא הכירו את שפת המקום, כתבו בדו"ח שלהם ששם המקום הוא "אביג'אן"[2].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוד בשנת 1898 הייתה אביג'אן כפר, וב-1903 הפכה לעיירה. היא שימשה כנקודה הסופית של מסילת הברזל של חוף השנהב מ-1904, אך נאלצה להסתמך על האמצעים של נמל "בואה" (Bouët) על השרטון של חוף האוקיינוס.
בשנת 1950 כרה הממשל הקולוניאלי הצרפתי את תעלת ורידי (Vridi Canal), שחיברה את הלגונה לים. כתוצאה מכך הפכה אביג'אן למרכז ההובלה והספנות הרווחי והעיקרי של המדינות שהיו מושבות צרפת לשעבר במערב אפריקה. בשנת 1958 נבנו שני הגשרים הראשונים שנועדו לחבר בין העיר לאי הנקרא "באסאם הקטנה" (Petit-Bassam)[3].
בשנת 1983, בגחמה שעוררה סערה רבה, החליט פליקס הופואה-בואני, שליט חוף השנהב, להעביר את עיר הבירה של חוף השנהב מאביג'אן אל עיר הולדתו יאמוסוקרו, השוכנת ביער טרופי והגישה אליה קשה[4]. אולם בפועל רוב מוסדות השלטון נשארו באביג'אן.
העיר מחולקת למספר רב של רבעים, והעיקריים שבהם: פלאטו (Plateau), קוקודי (Cocody), טרשוויל (Treichville), אג'מה (Adjame), קומאסי (Koumassi) ומרקורי (Marcory).
בסוף שנת 2010, התחוללו מהומות באביג'אן, בהם נהרגו לפחות 173 בני אדם, על רקע מאבק על השלטון בחוף השנהב[5].
תיירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר ישנם מספר רחובות רחבים ונאים וכן כיכרות מטופחות. אתרי תרבות מרכזיים בה הם מוזיאון האמנות המסורתי, הספרייה הלאומית, ומספר מוסדות לחקר המדע והחקלאות.
העיר נודעה בשל מספר אתרים תיירותיים, שהבולט בהם הוא מלון "השנהב" (Hôtel Ivoire), המפורסם בשל גודלו ויופיו. הוא נבנה על ידי חברה ישראלית בבעלות משה מאייר. המלון, אשר נראה כעיר גדולה, נחשב בעבר למלון הראשי והעיקרי בכל מערב אפריקה. קומפלקס המלון מכיל 11 מגרשי טניס, בריכות שחייה, חדרי סאונה, בית קולנוע, קזינו, מסעדות, חנויות מצרכים, מועדון לילה ואולם כדורת[6].
קתדרלת סן פול (Cathedrale Saint Paul), הממוקמת ברובע לה פלאטו בעיר, היא אחת הכנסיות החשובות ביבשת. הקתדרלה עוצבה על ידי האדריכל האיטלקי אלדו ספיריטום, ונבנתה ב-1985 על ידי חברת הבניה הישראלית "סולל בונה". בתוך הקתדרלה ישנם חלונות מזכוכית אשר מאוירים במיטב סיפורי התנ"ך. פניהן של כל הדמויות צבועות בשחור, במטרה לדמות מראה אפריקאי.
בצפון העיר ממוקם הפארק הלאומי "באנקו" (Banco National Park), המהווה את מקור התיירות החשוב באביג'אן. הוא הוכרז כפארק לאומי בשנת 1953, ומאז קיימים ניסיונות של שמירה על בעלי חיים באזור וטיפוח ושימור הצומח. בפארק גדלים מגוון צמחים מכל אזורי המדינה וניתן לראות בו חיות משוטטות[7].
אצל תושבי אביג'אן דוברי השפה הצרפתית קיים ניב ייחודי: במהלך השנים השתרשו בשפתם מילים אשר רק הם מבינים את משמעותן. אביג'אן מוגדרת כאחד משני אזורים באפריקה שבהם השפה הצרפתית השתרשה באופן משמעותי באזור עקב השלטון הקולוניאלי[8].
אתרים בעיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המוזיאון הלאומי של חוף השנהב
- הספרייה הלאומית של חוף השנהב
- קתדרלת סן פול של אביג'אן
- מוזיאון קוקודי לאמנות מודרנית
- פארק דה באנקו - שמורת טבע
גאוגרפיה ואקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביג'אן שוכנת על חצי אי ומתאפיינת בלגונות שונות. היא ממוקמת בגובה של כ-100 מטר מעל פני הים.
העיר מאופיינת באקלים טרופי-מונסוני. כמות המשקעים השנתית נעה בין 2,000-1,000 מ"מ בשנה[9]. הטמפרטורה הממוצעת היא 27 °C, והלחות מגיעה ל-80%[10].
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביג'אן היא מרכז תקשורת ופועל בה, בפורט בואה (Port-Bouët), נמל התעופה הבינלאומי של חוף השנהב, המפעיל טיסות למדינות שונות באפריקה, אירופה והמזרח התיכון[11][3]. אביג'אן גם מחוברת במסילת ברזל לבורקינה פאסו. כן מופעל בעיר שירות מעבורות לטרשוויל, אבובו-דומה ופלטאו.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנות ה-50 של המאה ה-20, בהן הושלם חיבורה של תעלת ורידי לעיר ולאוקיינוס האטלנטי, הפכה אביג'אן למרכז מסחרי של סחר חליפין. הדבר השפיע מאוד גם על הגידול הדמוגרפי של העיר, שעלה מ-17,000 תושבים ב-1934 ל-59,000 ב-1950. כמרכז מסחרי חדש ביבשת, החלה אביג'אן לייצא קפה, קקאו ועצים. ירידת מחירים עולמית והבצורת בין השנים 1982–1984, הביאה לשפל כלכלי; כתוצאה מכך ניסו תושבי אביג'אן לייצר ולייצא מוצרים חדשים, אך הדבר לא צלח, ו-75% מהייצוא הנמכר מימן רק כ-60% מהתושבים[12]. מוצרי ייצוא נוספים הם מוצרי עץ, בוטנים, שמן דקלים ושמני מאכל.
גם לאחר הפיכתה של יאמאסוקרו לעיר הבירה של חוף השנהב, ממשיכה אביג'אן להוות המרכז הכלכלי של חוף השנהב. אביג'אן מאופיינת כיום ברמת תיעוש ועיור גבוהה. התיעוש בעיר כולל תעשיות של עיבוד מזון, נסורת, ייצור רכב, טקסטיל, כימיקלים, וסבון[13].
צפיפות האוכלוסין באזור אביג'אן מגיעה ליותר מ-90 תושבים לקמ"ר. אחד מענפי הכלכלה הפופולריים בקרב אוכלוסיית האזור הוא ענף הדיג, הודות לקיומו של נמל הדיג באביג'אן.
ספורט
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באביג'אן קיימות מספר קבוצות כדורגל המייצגות את העיר בליגת העל של חוף השנהב. הבולטת בהן היא קבוצת "מימוזה" - ASEC Mimosas (בשמה המלא - Amicale Sportive des Employés de Commerce Mimosas); היא קרויה על שם הפרח הריחני מימוזה (אנ'), שזרעיו מעטרים את סמל הקבוצה. הקבוצה נוסדה ב-1948 והיא נחשבת לבכירה ביותר בחוף השנהב עם 27 אליפויות ו-20 גביעים מקומיים, כמו כן היא מחזיקת השיא העולמי לרצף משחקי כדורגל ללא הפסד, עם 108 משחקים בליגה ובגביע המקומי ללא הפסד, בין השנים 1989 ל-1994. בנוסף נחשב המועדון לבעל אחת מאקדמיות הכדורגל הטובות בעולם; כאשר מספר שחקנים בולטים שמקורם בקבוצה נוטלים כיום ובעבר חלק בקבוצות אירופאיות הבכירות ביותר, בהם סלומון קאלו, דידייה זוקורה, עמנואל אבואה והאחים קולו טורה ויאיא טורה[14].
קבוצת מימוזה משחקת ב"אצטדיון פליקס הופואה בואני" (Stade Felix Houphouet-Boigny), על שם הנשיא הראשון; שמו הקודם היה "אצטדיון אנדרה גאו" (Stade Andre Geo)[15]. אצטדיון זה עלה לכותרות ב-29 במרץ 2008, לאחר ש-19 אוהדים נהרגו תוך כדי מנוסת בהלה מהמון זועם, במהלך אחד ממשחקי מוקדמות מונדיאל 2010, בו ניצחה נבחרת חוף השנהב את מלאווי בתוצאה 5-0. כ-4 חודשים מאוחר יותר, ב-23 ביולי 2009, קנסה פיפ"א את התאחדות הכדורגל של חוף השנהב ב-28,000 פאונד בעקבות האירוע, ובנוסף קבעה כי אף על פי שתכולת האצטדיון היא 34,600, לא תוכל הנבחרת המקומית או כל קבוצה אחרת לאייש את מושבי האצטדיון במספר אוהדים שיעלה על 20,000[16].
השכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האוניברסיטה הלאומית באביג'אן (Université de Cocody-Abidjan UCA) הוקמה ב-1958 והיא ממוקמת בצד המזרחי של העיר, ברובע קוקודי. בית הספר לרפואה של האוניברסיטה נוסד ב-27 במרץ 1963 תחת חסות הפקולטה לרפואה ברן שבצרפת. בשנותיו הראשונות למדו בו כמה עשרות תלמידים והלימודים המעשיים של השנה החמישית והשישית התקיימו בצרפת[17]. בעיר פועל המכון הקתולי של מערב אפריקה שנוסד ב-1975 ומעניק תארים אקדמיים[18].
כמו כן פועלות בעיר מספר מכללות.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נפתלי קדמון, אנציקלופדיה כרטא לאומות העולם. משרד הביטחון – ההוצאה לאור וכרטא ירושלים, 1992. עמ' 350-351
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אביג'אן (בצרפתית)- אביג'אן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Ivory Coast: Sub-Prefectures (Regions and Sub-Prefectures) - Population Statistics, Charts and Map
- ^ Regions of Côte d'Ivoire (Ivory Coast)
- ^ 1 2 אביג'אן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ^ אורן נהרי, אטלס אנציקלופדי של העולם. תל אביב, 2001. עמ' 109
- ^ AFP, המשבר בחוף השנהב: השגרירות בפריז "נכבשה", באתר ynet, 27 בדצמבר 2010
- ^ Hôtel Ivoire, באתר לונלי פלנט
- ^ Sights in Abidjan, באתר world66
- ^ Le français à Abidjan: Pour une approche syntaxique du non-standard (בצרפתית)
- ^ משה ברור, אטלס אוניברסיטאי חדש. הוצאת יבנה, 2010. עמ' 114-115
- ^ Climate in Abidjan, באתר students of the world
- ^ אתר נמל התעופה הבינלאומי באביג'אן
- ^ Abidjan, Côte d’Ivoire, באתר האו"ם
- ^ Cote DIvoire, Abidjan, באתר xpatulator
- ^ The secrets of the world's most successful football school, באתר BBC
- ^ ASEC Mimosas, באתר sports pundit
- ^ Fifa fines Ivory Coast over Abidjan stadium tragedy
- ^ Public health problems in 14 French-speaking countries in Africa, National Academy of Sciences, Washington, 1966, pages 132-133
- ^ Matthew Bunson, Our Sunday Visitor's Catholic Almanac, page 548
