ניל פרימרוז
 | |
| לידה |
14 בדצמבר 1882 אחוזת דלמני, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| נהרג |
15 בנובמבר 1917 (בגיל 34) תל גזר, ישראל |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה |
| השכלה |
איטון קולג' |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
המפלגה הליברלית |
| בן או בת זוג |
ליידי ויקטוריה סטנלי (7 באפריל 1915–15 בנובמבר 1917) |
| פרסים והוקרה | |
  | |
ניל פרימרוז (באנגלית: Neil James Archibald Primrose; (14 בדצמבר 1882 – 15 בנובמבר 1917) היה חבר פרלמנט ולוחם בריטי, יהודי על פי מוצאו, בנו של ראש ממשלת בריטניה ארצ'יבולד פרימרוז ואשתו חנה לבית רוטשילד. הוא שימש כתת-שר החוץ הבריטי. פרימרוז נהרג בארץ ישראל במהלך מלחמת העולם הראשונה ונקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניל פרימרוז נולד במידלות'יאן (אנ'), סקוטלנד, כבנו השני של ראש ממשלת בריטניה ארצ'יבולד פרימרוז תחת שלטונה של המלכה ויקטוריה. אמו הייתה חנה דה רוטשילד (Hannah de Rothschild), נכדתו של נתן מאיר רוטשילד, מייסד הענף הבריטי של משפחת רוטשילד והיא נחשבה בבריטניה לאשה עשירה ביותר. בשנת 1890 בגיל 8 הוא התייתם מאמו.[1] היא נקברה בבית קברות יהודי בלונדון בטקס שנוהל על ידי הרב הראשי של סקוטלנד.[2]
פרימרוז התחנך באיטון קולג' ובאוניברסיטת אוקספורד.[1]
בשנת 1902 הוא הוזמן על ידי הברון נתנאל דה רוטשילד להיות נוכח בפגישתו עם תיאודור הרצל.
עם כניסתו לפרלמנט, בטרם נשבע למלך, דרש ממנו חבר פרלמנט קתולי ואנטישמי לכלול את נאמנותו הן לדת האנגליקנית והן לדת הקתולית. ניל פרימרוז הצהיר, לקול תשואות רמות של חברי הבית, שהוא גאה להיות יהודי, וכי דתו קדמה אלפי שנים לדת הקתולית ושבועתו למלך צריכה להדגיש דווקא את נאמנותו לדת היהודית.[2]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרימרוז אמנם גדל, חונך והחשיב עצמו כנוצרי, אך חש גם קרבה לדת היהודית. בינואר 1910 נבחר לראשונה כחבר הפרלמנט מטעם מחוז הבחירה ויסבץ' (אנ').[1][3] בנאומו בפרלמנט הבריטי על נוסח על נוסח שבועת האמונים אמר שהוא גאה להיות יהודי, וכי דתו קדמה אלפי שנים לדת הקתולית.[4]
בשנת 1913 הוא היה אחד החברים ב"וועדה האנגלו-אמריקאית לשלום".[5]
ב-1914 התנדב פרימרוז לשרת בצבא הבריטי ובספטמבר 1914 הוא נשלח להילחם בצרפת, שם זכה בעיטור הצלב הצבאי.[2] מעת לעת הוא חזר לפרלמנט בלונדון ובין פברואר למאי 1915 הוא שירת בתפקיד תת-מזכיר במשרד החוץ הבריטי. ביוני 1915 הוא הועלה לדרגת קפטיין (סרן) ובספטמבר 1916 מונה פרימרוז למזכיר צבאי פרלמנטרי במשרד התחמושת, אך במרץ 1917 התפטר כדי לחזור לשירות צבאי פעיל, באומרו: "אני בגיל צבאי, ואני מרגיש שאני צריך למלא את חובתי כחייל".[1]
בשל מצב המלחמה הטילו הבריטים מצור ימי על חופי הארץ, שהכביד על יהודי ארץ ישראל בכך שנמנע מהם לייצא תוצרת הארץ - פרי ההדר ויינות כרמל מזרחי, שהיוו מקור הכנסה חשוב של המושבות. כמו כן לא ניתן היה לייבא מזון ולהעביר את כספי החלוקה לאנשי היישוב הישן. הרב ראשי הספרדי בבריטניה, ד"ר גסטר, פנה לתת שר החוץ פרימרוז וביקש להתיר העברת סיוע ליהודים בארץ ישראל. בתגובה כתב פרימרוז שהוסכם להתיר העברת אספקה לפלשתינה, בתנאים מסוימים. לאחר קבלת האישור הגיעו לנמל יפו 14 אניות שהעבירו כסף ומזון, והקלו על מצוקת האוכלוסייה היהודית בארץ.[2]
הוא שירת במצרים עד קיץ 1917 ואז עבר עם היחידה לארץ ישראל.
מותו והנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרימרוז הוצב והוביל את יחידתו בקרב על רכס "אבו שושה" (תל גזר), בשטחים שרכש קרוב משפחתו הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, לפני המלחמה.[6] ב-13 בנובמבר 1917 הוא נפצע קשה, הובל לבית חולים צבאי וכעבור יומיים, ב-15 נובמבר 1917 הוא נפטר מפצעיו.
ההודעה על פציעתו של פרימרוז הגיעה למפקדתו של הגנרל אלנבי שבה שירת אחיו, לוטננט קולונל ארצ'בלד פרימרוז (אנ') בתפקיד מזכירו הצבאי של אלנבי. האח יצא בדחיפות לבית החולים הצבאי ברמלה לבקר את אחיו הפצוע, אך לא הספיק לראותו בחיים ונאלץ להשתתף בטקס קבורתו. הגנרל אלנבי הזכיר בדיווחיו את נפילתו של פרימרוז. הייתה זו אחת הפעמים הבודדות, ואולי היחידה, שגנרל אלנבי הזכיר בדיווחיו חלל שנפל בקרב.[2]
פרימרוז הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה (חלקה D קבר 49). על קברו חרוט צלב.
יומיים לאחר מות פרימרוז, נהרג בארץ ישראל, אחד מקרוביו לבית רוטשילד - מייג'ור אוולין אקיל דה רוטשילד, שנקבר בבית הקברות בראשון לציון.[1]
ראש ממשלת בריטניה לויד ג'ורג' הספיד אותו בפרלמנט: "אם יורשה לי לפני שאשב להשמיע מילה אחת למי שמילא תפקיד לא בולט בצבא, אך היה מוכר היטב לכל חברי הבית הזה; אני מתייחס לקפטן ניל פרימרוז. הבית הכיר היטב את רוחו הזוהרת והמקרינה. למקורביו הוא היה אחד הגברים החביבים ביותר שפגשנו. הייתה לו יכולת רבה מעל הממוצע, ואף על פי ששמרנותו והביישנות שעצרו אותו, עתידו היה מלא תקווה. הוא כבר עשה שירות מכובד בשטח, ועל שירות זה הוכר בהצעת מפקדו; והוא עשוי בהחלט, כי היו לו הצעות רבות, לכבוש תפקידים שבהם יכול היה להעניק שירותים לציבור... הוא בחר בכוונה בדרך הסכנה. הוא נפל בהסתערות בראש חייליו, ממש ברגע הניצחון, וחברי הבית, אני מרגיש בטוח, יצטרפו אליי להבעת הזדהות עמוקה עם מי שהשאיר מאחור להתאבל עליו".[7]
פרימרוז היה אחד מעשרים ושניים חברי בית הנבחרים הבריטי שנפלו במלחמה והונצחו באנדרטת המלחמה הפרלמנטרית (Parliamentary War Memorial|Parliamentary War Memorial) בווסטמינסטר הול (לוח מס' 8).[8]
הורי אלמנתו הציבו חלון מעוטר לזכרו בכנסיית "סנט מרי" בעיר נוזליי (אנ') שבצפון מזרח בריטניה.[9]
הידיעה על נפילתו בקרב של פרימרוז עוררה תגובות רבות בעיתונות היהודית באותה עת. היו שראו בו ראוי לשמש הנציב העליון הבריטי הראשון בארץ ישראל. בכתבה בעיתון יהודי באנגליה הובעה הדעה כיצד ראוי היה לכבד את קברו: "מותו של ניל פרימרוז, שעורר צער כללי כל כך, היה מאורע שעליו התאבלו היהודים יותר מאשר כל חלק אחר של אוכלוסיית הקיסרות. שכן מלבד היותו בן ישראל מלידה, על פי אמו, היה הוא במידה רבה יהודי בנפשו. על כן דומה שמן הראוי שיהיו עצמותיו טמונות לא סתם בארץ ישראל אלא בבית עלמין יהודי. בית הקברות הקטן ברמלה בין יפו לירושלים, ישמש תמיד מוקד התעניינות וקברו של ניל פרימרוז שם יטופח כמקום קדוש בימי התחייה הלאומית היהודית על ידי היהדות החדשה שתישתל בארץ, ואשר למענו לחם ומת. הטמנתו בבית קרבות יהודי עולה בקנה אחד עם ההלכה היהודית, שהרי אמו, הליידי רוזברי, לא זנחה מעולם את דת עמה, ולפי ההלכה היהודית יורש הבן את מורשת הלאום והדת של אמו".[2]
כמה ימים לפני מותו של פרימרוז ניתנה הצהרת בלפור, באמצעות מכתב שנשלח לוולטר רוטשילד. באנגליה תוכנן לקיים עצרת פומבית בראשות לורד רוטשילד לציון האירוע, בשל האבל של משפחת רוטשילד על נפילת שני בניה בארץ ישראל נדחתה העצרת.[2]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרימרוז התחתן עם ליידי ויקטוריה סטנלי, בתו של "הרוזן ה-17 מדרבי", ב-7 באפריל 1915.[10] נולד להם בת אחת: רות אליס האנה מרי פרימרוז (אנ') (18 באפריל 1916 - 1989), שנישאה לצ'ארלס ווד, הרוזן השני מהליפקס, ב-25 באפריל 1936.
אלמנתו של פרימרוז נישאה בשנית למלקולם בולוק, ונולדה לו בת אחת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 David Tattersfield, Capt The Hon Neil Primrose: son of a Prime Minister | The Western Front Association, www.westernfrontassociation.com
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 פרח בשדה רוטשילד - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, באתר web.archive.org, 2017-11-01
- ^ Page 1029 | Issue 28338, 11 February 1910 | London Gazette | The Gazette, www.thegazette.co.uk
- ^ פרח בשדה רוטשילד - העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל, באתר web.archive.org, 2017-11-01
- ^ "PEACE ENVOYS BEGIN CELEBRATION PLANS; Delegates from England and British Colonies Officially Welcomed by Gaynor". The New York Times (באנגלית). 1913-05-06. נבדק ב-2024-08-11.
- ^ כץ הפרשיות, באתר www.nli.org.il, 16.02.1913
- ^ DEATH OF SIR STANLEY MAUDE AND MR. NEIL PRIMROSE. (Hansard, 19 November 1917), api.parliament.uk
- ^ Recording Angel memorial Panel 8, parliament.uk
- ^ St Mary's, Knowsley - Lord Derby windows - 2: N Primrose, Imperial War Museums (באנגלית)
- ^ PRIMROSE - STANLEY WEDDING ARRIVE IN PARIS, British Pathé (באנגלית)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יואב ניצן, "פרח בשדה רוטשילד", בתוך: 'היום שאחרי': הקרבות לאחר כיבוש באר-שבע, נובמבר 1917, העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2006, עמ' 50–57
- ניל פרימרוז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
| בקרת זהויות |
|
|---|
- אנשי צבא בריטים במלחמת העולם הראשונה
- אנשי צבא בריטים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה
- משפחת רוטשילד
- יהודים בצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה
- ילדי ראשי ממשלת בריטניה
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1910)
- חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת (1910–1918)
- יהודים חברי הפרלמנט של הממלכה המאוחדת
- חברי המועצה המלכותית
- מעוטרי הצלב הצבאי
- יהודים סקוטים
- בוגרי איטון קולג'
- בריטים שנולדו ב-1882
- בריטים שנפטרו ב-1917