שיום
שִׁיּוּם או מתן שמות[1] היא פעולה בה ניתנים שמות לעצמים או למושגים אחרים (כשם שמִסְפּוּר היא פעולה של נתינת מספרים לעצמים או למושגים אחרים). ברמת החברה, שיום הוא הליך המצאת שמות חדשים או השאלתם משפה אחרת. ברמת הפרט, השיום כולל גם הליך הכרה וזכירה של שמות, שהאנשים סביבו נוטים להשתמש בהם. השיום הוא הליך הגדלת אוצר המילים.
שיום יכול להיעשות באופן שרירותי לחלוטין או תוך התחשבות בכללים או הנחות מסוימות. דוגמאות:
- זוג הורים, שבוחר שם לתינוק, עשוי לבחור אותו בלא התייעצות עם איש ובאופן שרירותי לחלוטין.
- יצרן, שמייצר מוצר חדש, כמעט תמיד יתחשב ברעיונות שיווקיים לצורך שיום המוצר שלו. דהיינו יתחשב ביכולתה של החברה לקלוט את השם החדש ובהערכת הנטייה שלה להמשך אל המוצר בזכות השם. היצרן יכול גם להיעזר בתבניות השיום, הקיימות כבר בשפה, כדי להפוך את שם המוצר שלו לקליט ומובן באופן מידי. לדוגמה, כל דובר עברית יבין מיד מה מייצגים השמות החדשים "הליקופטרון" או "מכבש-כיס".
- ארכי-ביולוג, שמגלה מאובן של מין, שלא היה ידוע קודם לכן, יצטרך להתפשר עם חוקי הטקסונומיה, לקביעת שמו של המין שגילה.
- שיטת הנומנקלטורה בכימיה מכתיבה את שמותיהן של מולקולות רבות.
- הממסד הרפואי והפסיכולוגי מקבל שמות חדשים עבור מצבים פתולוגיים, שהתגלו והוכרו על ידו. אך ישנם מקרים שבהם הממסד מחליט לשנות, כעבור כמה עשורים הן את הגדרת המצבים האלו והן את שמם. זאת בעקבות הצטברות מידע מחקרי.
- שמות גרמי שמיים – קיימת מערכת סיסטמטית לשיום גרמי שמיים
חלק חשוב מפעולת השיום הוא קביעת גבולותיה של פעולה זו. אף חברה לא משיימת כל מושג, שאפשר לשיים. מרבית דוברי העברית, למשל, לא ימצאו טעם להשתמש בשם מיוחד עבור נגר, שמתמחה בהכנת ארונות מטבח או לתת שם מיוחד לקונדיטור, שמתמחה באפיית עוגות קצפת. במילים אחרות, לכול חברה יש גבול לסיבולת חידושי הלשון בתחום אוצר מילים.
לחברות שונות יש העדפות שונות בשיום ובאי שיום, חלקן קלות להסבר וחלקן פחות. לדוגמה, קל להסביר מדוע חשוב למגדלי וסוחרי פלפלים להכיר את שמות זני הפלפלים הרבים, ומאידך מדוע הדבר פחות חשוב לטבחים ועוד פחות לקונים מן השורה. לעומת זאת, קשה להסביר מדוע לדובר האנגלית המודרני אין חשיבות רבה להבדל בשפתו בין כחול (Blue) ובין תכלת (Pale Blue, או Azure), אך ישנה חשיבות להבדל בין סגול-כחלחל (violet) לבין סגול-אדמדם (purple).
בהגות הפמיניסטית, מקובל לראות במושג "הטרדה מינית" שיום חשוב של תופעה שלא זכתה לשיום בשל הפליה מבנית פטריארכלית.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרית כהן-שלו ונעמה פרידמן, ורד הוא ורד, אבל נרקיס הוא פרח: פרוטוטיפיות ותהליכי שיום בדיסלקסיית עומק, שפה ומוח, 2011
- מיכל בירן, אפרת הראל-נוב, אביבה מימוני-בלוך ומלי גיל, אפיוני ליקויים בשיום בגיל הגן: מה ניתן ללמוד מטעויות שיום של ילדים לקויי שפה?, שפה ומוח, 2017
- מהי יכולת השיום (מתן שם)? אתר CogniFit
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מַתַּן שֵׁמוֹת במילון תורת הצורות [בלשנות] (תשע"ח), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ גלי צהל, פמיניזם במשפט, באתר ריאיון של אורית קמיר בגלי צה"ל, 29.12.2015