עייפות
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| ||
ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
תחום | טיפול ראשוני |
---|---|
גורם | idiopathic chronic fatigue, הפרעת שינה, שחיקה, תסמונת התשישות הכרונית, תת-תזונה, זאבת, לא ידוע, דאבת, הפרעה סומטופורמית, דום נשימה בשינה, טרשת נפוצה, נדודי שינה, דיכאון קליני, מתח (פסיכולוגיה), סוכרת |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
MeSH | D005221 |
סיווגים | |
ICD-10 | R53 |
ICD-11 | MG22 |
עייפות היא שם כולל לכמה סוגים של תחושות גופניות, או מנטליות, אשר מעודדות את האדם, או בעל החיים, למתן את פעילותו הפיזית והמנטלית, או להתארגן למעבר למצב של שינה.
בדומה לרעב, צמא, בחילה וכיוצא באלה, עייפות היא תחושת אי-נוחות שקשה לאפיין אותה במדויק או למקם את תחושתה באיבר או במקום מסוים בגוף (אם כי יש מקרים של עייפות "מקומית", ראו להלן).
עייפות מתבטאת ברצון לנוח. ישנוניות היא הרצון לישון[1].
השפעות של מחזור השינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבני אדם ובשאר היונקים, וכן בעופות, עייפות מופיעה בעיקר באופן מחזורי לקראת שעת השינה. אנשים שמנגנון השינה שלהם השתבש עקב פגיעה מוחית, מדווחים לעיתים קרובות על היעדר תחושת עייפות, או על תחושת עייפות מתמדת. מכאן אפשר ללמוד כי תחושה זו מושרית על ידי מרכז מסוים במוח, כדי להביא למצב של שינה. חוקרים סבורים כי תחושת העייפות מצויה במערכת הפעלה רשתית של המוח התחתון.
כיוון שבני אדם פעילים בעיקר ביום, חשכה משרה עליהם תחושת עייפות, בעוד אור יום או אור חזק במיוחד ממקור מלאכותי, מפיג את התחושה הזו. כיום ידוע שהמנגנון האחראי לכך הוא מנגנון הפרשת נוירוטרנסמיטור המכונה מלטונין. שינוי בכמות האור הנקלטת בעיניים מביא לשינוי במידת ההפרשה של מלטונין, ולפיכך לשינוי בתחושת העייפות.
עייפות בעקבות מאמץ
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחושה שונה במעט של עייפות נגרמת עקב פעילות פיזית מאומצת. במצב כזה, עלול להיווצר קושי באספקת חמצן לשרירים באמצעות מחזור הדם. בשלב הראשון מוגברת הנשימה ומוגבר קצב פעימות הלב. אם אין די בכך, עוברים השרירים להפקת אנרגיה בשיטה אנאירובית (כלומר, ללא שימוש בחמצן). שיטה זו אינה יעילה דיה, והיא מביאה להצטברות חומצת חלב בשרירים. בסופו של דבר, מושרית תחושת עייפות שמאלצת את האדם או בעל החיים לעצור את הפעילות. לפעמים סובלת קבוצת שרירים מסוימת בגוף ממחסור בחמצן, ואז נוצרת תחושת עייפות מקומית. תחושה זו, שדומה לתחושת כאב, אך אינה זהה לה, מקשה על הפעלתם של השרירים הפגועים.
סוג נוסף של תחושת עייפות נגרם כתוצאה מפעילות מנטלית מאומצת. במצבים מסוימים נקלטת אינפורמציה רבה במוח, מבלי שיש אפשרות לעבד אותה ולאחסן אותה בזיכרון. עייפות כזאת מתאפיינת בתחושת בלבול, באובדן זמני של הזיכרון, ולפעמים גם בתחושות פיזיות כמו בחילה או כאב ראש חזק (מיגרנה). בניגוד לסוגים אחרים של עייפות, יש אנשים המדווחים כי דווקא מעבר לפעילות פיזית מאומצת מפיג את תחושת העייפות המנטלית. שינה מפיגה כמעט תמיד את תחושת העייפות הזו.
השפעות פיזיולוגיות ורגשיות על העייפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחושת עייפות יכולה להיגרם כתוצאה ממחלה. מחלות זיהומיות המלוות בחום גבוה מאופיינות בתחושת עייפות קשה. סיבות פתולוגיות אחרות לעייפות הן הרעלה כימית, מחסור בוויטמינים או במינרלים חיוניים, אנמיה, הפרעות בקצב הלב, הסתיידות כלי דם, פגיעה מוחית ועוד.
הפרעות נפשיות עלולות גם הן לגרום לתחושת עייפות קשה. דיכאון, בין אם הוא דיכאון תגובתי נורמלי, ובין אם הוא נובע ממחלה, גורם לתחושת עייפות. במקרים רבים זהו הסימפטום הראשון שמעיד על דיכאון פתולוגי (כלומר, דיכאון שמחייב טיפול רפואי).
ידועות 30 מחלות שמתאפיינות בתחושת עייפות כרונית, כלומר תחושת עייפות שנמשכת כחצי שנה או יותר בלא הפוגה. אחת המחלות האלה מכונה תסמונת העייפות הכרונית (או: "מחלת היאפים"). הגורם למחלה הזאת טרם התגלה, אף על פי שהיא נפוצה יחסית, ונחקרת באינטנסיביות. יש מחלות שבהן אמנם אין תחושת עייפות בנסיבות רגילות, אולם תחושה כזו נוצרת אחרי מאמץ קל יחסית.
השלכות של עייפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עייפות יכולה לצמצם את הקיבולת של זיכרון העבודה[2].
כמו כן, עייפות יכולה להיות מסוכנת בפעולות שדורשות ריכוז קבוע, למשל, נהיגה ברכב. במצב כזה עלול האדם לשקוע מדי פעם בשינה להרף עין, אפילו מבלי להיות מודע לכך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נפילת אנרגיה באמצע היום? מאכלים שיעזרו לכם להתאושש, באתר וואלה, 25 באפריל 2021
- עייפות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עיפות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יונתן קושניר, לא מצליחים להירדם? כך תתמודדו עם קשיי שינה בזמן המלחמה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2023
- ^ Ranganath, A., & Jacob, S. N. (2016). Doping the mind: dopaminergic modulation of prefrontal cortical cognition. The Neuroscientist, 22(6), 593-603