ויקיפדיה:הידעת?/מיוני 2024

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני

קופים וחזירים, כלבים, חולדות, עכברים, לטאות, טרמיטים, תמנונים, נחשים, תנינים ועכבישים הם בעלי חיים המשמשים בשיח הפלסטיני כדימויים ליהודים. השימוש נעשה על ידי שכבות אוכלוסייה מגוונות, דוגמת מנהיגים פוליטיים ודתיים כיאסר ערפאת וחאג' אמין אל-חוסייני, תוכניות ילדים וילדים המדקלמים את השיר "פלסטין היא ארצנו והיהודים הם הכלבים שלנו" וכלי תקשורת פלסטינים כאל-קודס אל-ערבי, אל-איאם והעיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית אל-חיאת אל-ג'דידה.

מהערך דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני. Eladkarmel • שיחה 14:01, 13 במאי 2024 (IDT)

נגד אני אישית לא כזה מתלהב.ת מלראות משהו כזה בעמוד הראשי. זה גם מרגיש כוללני מדי בניסוח ולא מרגיש לי כמו קטע הידעת בוויב. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 19:18, 13 במאי 2024 (IDT)

צריך לחדד את הקטע. הרי העובדה, שהעזתים, באופן כללי, אנטישמיים, לא מפתיעה יותר איש. אולי, אם זה נכון, צריך לכתוב קטע על זה, שהיהודים לא מוזכרים אחרת, כמעט לעולם, באמצעי התקשורת והלימוד הפלסטיניים? אומרים ישנה • שיחה 20:28, 13 במאי 2024 (IDT)

תקרא את הערך, לא מדובר (רק) בעזתים וארגוני טרור... השימוש רווח בקרב הציבור הפלסטיני. ויש לא מעט סימוכין. Eladkarmel • שיחה 21:33, 13 במאי 2024 (IDT)

השאלה אינה מה אני צריך לדעת אלא מה קטע "הידעת" אמור להסביר. אומרים ישנה • שיחה 06:22, 14 במאי 2024 (IDT)

מבין. אשמח לחידוד הקטע. פעם ראשונה שאני מגיש "הידעת". וכשקראתי את הערך באנגלית, הוא הדהים אותי וישר תרגמתי לעברית. אני חושב שזה יכול להיות מאוד מאוד מעניין. Eladkarmel • שיחה 17:26, 14 במאי 2024 (IDT)

הערך חשוב כשלעצמו, והוא גם נכתב בצורה קולחת. צריך לחשוב איך לכתוב לפיו קטע "הידעת". אומרים ישנה • שיחה 14:04, 15 במאי 2024 (IDT)

יתכן שיהיה קל יותר לכתוב קטע "הידעת" מהפסקה הסטטיסטית על תכנים אנטישמיים במוסדות החינוך של אונר"א והרשות הפלסטינית. ראו אנטישמיות בעולם הערבי#אנטישמיות במערכות החינוך של הרשות הפלסטינית ואונר"א. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:15, 15 במאי 2024 (IDT)

גם אני

נגד, ויקיפדיה אינה פלטפורמה לתעמולה. איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 15:31, 15 במאי 2024 (IDT)

אם אתה חושב, שהמידע הזה הוא תעמולה, עליך לפתוח דיון מחיקה לערך, ממנו המידע לקוח. בהצלחה. אומרים ישנה • שיחה 18:04, 15 במאי 2024 (IDT)

@אומרים ישנה תוכל לעזור לי לכתוב משהו יותר טוב? אני ממש אוהב את הנוסח שהגשתי, מרגיש לי מפתיע ומעניין. Eladkarmel • שיחה 21:07, 16 במאי 2024 (IDT)

אומרים ישנה לא כל ערך בויקיפדיה צריך להגיע לדף הראשי תחת "הידעת" או בכלל. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:09, 21 במאי 2024 (IDT)

ברור שלא כל ערך בויקיפדיה אמור להגיע לדף הראשי, במסגרת מדור "הידעת". מי בכלל טען, שיש חובה כזו? אומרים ישנה • שיחה 16:50, 21 במאי 2024 (IDT)

אתה זה שקישרת בין קיומו של הערך להעלאתו כאן. יש הרבה ערכים גרועים ומוטים בויקיפדיה, ואני לא יכול לתקן הכל, אבל הערך הזה, ובכלל הנושא הזה, אינו ראוי להיות מוצג בחלון הראווה של העמוד הראשי. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:57, 21 במאי 2024 (IDT)

ראשית, אני מתנצל אם דבריי היו דו משמעיים. כוונתי היא, שעל כל ערך בוויקיפדיה, שווה לחשוב, אם אפשר לסדר ממנו קטע "הידעת". שווה לחשוב אם אפשר לכתוב. לא חובה לכתוב. למען הדיוק, רוב הערכים שקראתי בוויקיפדיה לא נתנו לי השראה לכתיבת קטע "הידעת".

שנית, יכולתו של ערך בוויקיפדיה להיות מקור לקטע "הידעת" לא תלויה רק באיכותו. יש הרבה מאוד ערכים מאוד מוצלחים, שלפחות אני לא הצלחתי לחבר בעזרתם שום קטע "הידעת".

שלישית, איש לא דורש ממך לתקן לאלתר את כל השגיאות בוויקיפדיה. הדרישה היא רק, שבעת אתה מזהה ערך, שלעדתך הוא מאוד לא מוצלח, ואתה כבר טורח להתווכח פה על האיכות שלו, עליך לפתוח דיון על איכותו בדף השיחה שלו, או לחילופין, לסמן אותו בתבנית שכתוב או עריכה. זה הכול. אומרים ישנה • שיחה 13:15, 22 במאי 2024 (IDT)

אני בעיקר חושב שזה לא לעניין להתעסק בעניינים האלה ב"הידעת". זה רק מעורר שנאה ופחד, ולא מוסיף שום ידע מעניין. גם אצלנו היו מי שהשוו את הפלסטינים לג'וקים ולתולעים ואף אחד לא עושה מזה ערך, בטח שלא "הידעת". בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 14:14, 22 במאי 2024 (IDT)

אז אני מבין שאתה בעד מחיקת כל קטעי "הידעת" על השואה, כי לפי ההגיון שלך, הם רק מעוררים שנאה ופחד, והם גם כולם משעממים. וחוץ מזה, לדעתך, גם יהודים גילו גזענות כלפי גרמנים. אז אם אני מבין אותך נכון, אינך מתאים להיות ויקיפד. אומרים ישנה • שיחה 20:29, 23 במאי 2024 (IDT)

נגד הקטע הזה, שמבוסס על ערך שחשיבותו מוטלת בספק.

סיון ל - שיחה 15:57, 1 ביוני 2024 (IDT)

בלי קשר להערכתי, שהקטע הזה לא יאושר בשום וריאציה, אם את חושבת, שחשיבות ערך מקור הקטע מוטלת בספק, אנא פתחי דיון חשיבות על ערך המקור. זה הרבה יותר חשוב מאשר טיפול בקטע "הידעת". תודה. אומרים ישנה • שיחה 17:12, 1 ביוני 2024 (IDT)

דיון כזה כבר מתקיים בערך, ובו הבעתי את דעתי (שאין חשיבות).

סיון ל - שיחה 09:00, 2 ביוני 2024 (IDT)

הצעת קטע "הידעת" בעניין

מקורות: הערך דת ומדע, אנטישמיות בעולם הערבי, דימויים של יהודים כבעלי חיים בשיח הפלסטיני, צ'ארלס דרווין

בתחילת העת החדשה החלו לגאות מתחים בין תפישות דתיות לבין תגליות ותיאוריות מדעיות. המהפכה הקופרניקאית, למשל, ערערה את סמכות הכנסייה הקתולית, ותרמה להתפשטות הרפורמציה הפרוטסטנטית. באותו אופן, תורת האבולוציה הדרוויניסטית האיצה את תהליכי החילון בעולם המערבי. המתחים התגלעו בעיקר בנצרות וביהדות, אם כי גם מוסלמים חשו צורך להתגונן מהם. מאפיין אחר למודרניזציה במחשבה היה הפיכת האנטישמיות בעולם הערבי לנפוצה בהרבה משהייתה לפני כן. אחד הביטויים לאנטישמיות זו הוא דימויים של יהודים כבעלי חיים טמאים ונחותים, בשיח הפלסטיני. שימוש בדימויים אלו נפוץ מאוד; ארבעה מחקרים נפרדים, בין שנת 2019 ל-2023, ספרו עשרות עד מאות דימויים כאלו בספרי הלימוד של אונר"א ושל הרשות הפלסטינית. היו גם מי שנעזרו בדימויים אלו להדיפת רעיונות האבולוציה, בטענה השקרית, כי צ'ארלס דרווין, כביכול היה יהודי, והיהודים לבדם הם "בני קופים וחזירים".

אומרים ישנה • שיחה 15:10, 15 במאי 2024 (IDT)

נגד. מבולגן ומאולץ. לא חייבים לדחוף את הסכסוך לכל חור, ואין סיבה להתקרבן בעמוד הראשי של ויקיפדיה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 15:33, 15 במאי 2024 (IDT)

ברור שלא חייבים. אנחנו מחפשים קטעים מתאימים, והרבה הצעות נדחות. אין שום לחץ לדחוף שום דבר לשום מקום. גם לא צריך להוכיח, שיהודים קורבנות של אנטישמיות. אומרים ישנה • שיחה 18:01, 15 במאי 2024 (IDT)

נגד חמויישֶה • שיחה 12:04, 21 במאי 2024 (IDT)

נגד הקטע הזה, שעושה מישמש מיותר מהערכים שצויינו.

סיון ל - שיחה 15:58, 1 ביוני 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 11:55, 2 ביוני 2024 (IDT)

הרגעים שאלי וולך היה קרוב למות

דמות "המכוער", בעלילת המערבון "הטוב, הרע והמכוער", המשוחקת בידי אלי וולך, ניצלת שוב ושוב ממוות. הדמות ניצלת ממוות בקרב יריות, בתליה ובצמא במדבר. באופן אירוני, במהלך צילומי סרט קולנוע זה, ניצל וולך עצמו ממוות שלוש פעמים. בפעם הראשונה הוא שתה בטעות חומצה ופונה לבית חולים, בפעם השנייה הוא כמעט נפל מסוסו, שנבהל והוביל את וולך לאורך של כמעט קילומטר, כשידיו של וולך קשורות, ובפעם השלישית כששכב על יד מסילת רכבת וכמעט נדרס. וולך נפטר ביוני 2014 בגיל 98.

מקור. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:47, 26 באפריל 2024 (IDT)

בעד אומרים ישנה • שיחה 17:57, 26 באפריל 2024 (IDT)

נחמד. אני

בעד. חמויישֶה • שיחה 09:30, 2 במאי 2024 (IDT)

סיפור נהדר! ועושה רושם שהמקור די אמין... אז גם אני

בעד, ישר כח! בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 10:05, 2 במאי 2024 (IDT)

זוטא: אני תוהה אם צריך להחליף את המילים "כמו כן" במילים אחרות כמו: "באותו אופן", "במקביל", "בדומה לדמות" או משהו כזה. אומרים ישנה • שיחה 18:18, 2 במאי 2024 (IDT)

הבחנה יפה, אומרים ישנה! גם לדעתי אפשר לשנות את "כמו כן" למשהו יותר סיפורי - אולי אפילו "באופן אירוני"? בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 18:27, 2 במאי 2024 (IDT)

בוצע. תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:21, 2 במאי 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 13:34, 8 ביולי 2024 (IDT)

אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי

בהגדה של פסח, מובא מדרש המפרש את הביטוי ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” (דברים, כ"ו, ה') כמתייחס ללבן הארמי שרצה, דרך הרג יעקב, להשמיד את כל עם ישראל: ”צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אבֵד אָבִי”. עם זאת, הביטוי המקורי, המהווה חלק מנוסח הווידוי אותו האיכר הישראלי נדרש לדקלם בפני הכהן בבית המקדש עם העלאת הביכורים, סתום ואיננו חד-משמעי כלל. למילה "אֹבֵד" כמה אפשרויות פירוש, ובהן פליט/גולה, תועה/נודד, עני ורעב. בהתבסס על פירושים אלו למילה "אֹבֵד", ישנן רק שתי אפשרויות לקשירת "אָבִי" לזיהוי "אֲרַמִּי": אברהם שהגיע מארם נהריים, והיה נודד ותועה לאחר שעזב את מולדתו; ויעקב שהה זמן רב ומשמעותי בארם, נישא לנשים הארמיות לאה ורחל, חי חיי נוודות וגרות, היה עני שעבד לפרנסתו וכן ירד למצרים (בהתאם להמשך הווידוי – "וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה") בשל רעב. הפירוש ללבן הארמי, אותו ניסו פרשנים מודרניים להסביר בהמשך, נעשה בהתבסס על היפוך תחבירי ("אבי" הופך מנושא למושא ו"אֲרַמִּי֙" הופך מנשוא לנושא) וקריאה יצירתית הרחוקה מפשוטו של מקרא. בתרגומי התנ"ך ניתן למצוא עדות נדירה של כל שלושת אפשרויות הפירוש (אברהם, יעקב ולבן הארמי), כשמתוך תרגומי המקרא לארמית אונקלוס והמיוחס ליונתן השתרשה מסורת הפירוש על לבן הארמי בהגדה של פסח ובפירוש התורה של רש"י – וכך פירוש זה הפך שגור.

מוזמנים/ות להציע תמונה לקטע. ניתן לשבץ את קטע "הידעת?" הנ"ל בערב ליל הסדר. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 22:47, 15 באפריל 2024 (IDT)

מעניין, אבל ארוך וכבד מדי, וגם לא אנקדוטלי במיוחד. שמש מרפא • שיחה 23:27, 15 באפריל 2024 (IDT)

בעד, ואם תמצא אפשרות סבירה לקצר את הקטע, אהייה עוד יותר בעד. תודה. אומרים ישנה • שיחה 23:49, 15 באפריל 2024 (IDT)

זה היה מאוד מועיל לקטע הזה אם היינו יכולים לכתוב „המשמעות של הפסוק המקורי בספר דברים הייתה ככל הנראה ___ אולם בהגדה של פסח [קישור לערך עם הסבר על הפרטים הטכניים|השתנתה] המשמעות והפכה ל____. Tzafrir • שיחה 08:09, 16 באפריל 2024 (IDT)

בהגדה של פסח, מובא מדרש המפרש את הביטוי ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” (דברים, כ"ו, ה') כמתייחס ללבן הארמי שרצה, דרך הרג יעקב, להשמיד את כל עם ישראל: ”צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר: אֲרַמִּי אבֵד אָבִי”. עם זאת, בביטוי המקורי, המהווה חלק מן התקציר ההיסטורי של ווידוי "מקרא ביכורים", הכוונה דווקא אחרת לגמרי. למילה "אֹבֵד" כמה אפשרויות פירוש, ובהן פליט/גולה, תועה/נודד, עני ורעב. בהתבסס על פירושים אלו למילה "אֹבֵד", ישנן רק שתי אפשרויות לקשירת "אָבִי" לזיהוי "אֲרַמִּי": אברהם שהגיע מארם נהריים והיה נודד ותועה לאחר שעזב את מולדתו; ויעקב ששהה זמן רב ומשמעותי בארם, נישא לנשים הארמיות לאה ורחל, חי חיי נוודות וגרות, היה עני שעבד לפרנסתו וכן ירד למצרים (בהתאם להמשך הביטוי – "וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה") בשל רעב. לכן, הפרשנות הביקורתית ואף כבר מרבית הפרשנים המסורתיים מצאו כי הביטוי המקורי מתכוון ליעקב. הפירוש ללבן הארמי, נעשה בהתבסס על היפוך תחבירי ("אבי" הופך מנושא למושא ו"אֲרַמִּי֙" הופך מנשוא לנושא) וקריאה יצירתית הרחוקה מפשוטו של מקרא. בתרגומי התנ"ך ניתן למצוא, באופן נדיר ממש, עדות לכל שלושת אפשרויות הפירוש (אברהם, יעקב ולבן הארמי). מתוך תרגומי המקרא לארמית אונקלוס והמיוחס ליונתן השתרשה מסורת הפירוש על לבן הארמי בהגדה של פסח ובפירוש התורה של רש"י, וכך פירוש זה הפך שגור.

ערכתי מעט, פתוח להצעות תיקון מכן/ם. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 08:59, 16 באפריל 2024 (IDT)

נגד שתי הגרסאות. לא כל-כך מתאים להידעת. חמויישֶה • שיחה 11:20, 16 באפריל 2024 (IDT)

אשמח לשמוע למה, חמויישה. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 11:40, 16 באפריל 2024 (IDT)

קטע הידעת על תנך, הוא כבר נישתי. קטע הידעת על פסוק מהתנך והפרשנות שניתנה לו דווקא בהגדה של פסח לעומת פרשנויות אחרות, היא תת פינה בתוך נישה. גם אם הקטע היה מעניין ופורץ דרך בצורה יוצאת דופן לא הייתי תומך. במקרה הזה אין עניין יוצא דופן או פריצת דרך, אז לא כל שכן. חמויישֶה • שיחה 15:50, 16 באפריל 2024 (IDT)

לדעתי, התנך אינו נישתי לאף אחד מבני הדתות האברהמיות, וההגדה של פסח לא נישתית לקוראי ויקיפדיה העברית. אומרים ישנה • שיחה 18:15, 16 באפריל 2024 (IDT)

באופן עקרוני, חמויישה, אשיב ואומר כי אוי לנו שבויקיפדיה העברית התנ"ך, פאר השפה העברית, נחשב נישתי, ומתוך תירוץ זה לא יעלה קטע "הידעת?" העוסק בעניינו. ומאחר והרוב המוחלט של קוראי ויקיפדיה העברית גם קראו, לכל הפחות פעם אחת, את ההגדה של פסח, זה בכלל לא נישתי. מדובר, לעניות דעתי, בקטע מעניין, בעיקר כשמדובר במקרה נדיר בביקורת נוסח המקרא ובפרשנות היהודית המסורתית. כמעט כל יהודי קורא בערב פסח "ארמי אבד אבי" כאילו מדובר בלבן הארמי, מבלי לדעת שמדובר בטעות והכוונה המקורית של הטקסט הייתה ליעקב. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 19:15, 16 באפריל 2024 (IDT)

אני חש שהובנתי לא נכון - התנ"ך הוא נישה למתעניינים בתנך. הספורט הוא נישה למתעניינים בספורט. אני אישית מתעניין גם בתנך וגם בספורט (וגם בהגדה). יש לנו לא מעט קטעים גם על תנך וגם על ספורט. טענָתי היא שקטע על פסוק מהתנך והפרשנות שניתנה לו בטקסט של הגדה של פסח אינו מכוון למכנה משותף רחב מספיק. באותו אופן, יתכן שנכתוב קטע על ארוע ספורט מפורסם, אבל לא בטוח שיתאים אם נכתוב על פרשנות אולפן בנוגע לאותו ארוע, גם אם אותו ארוע פרשנות עשוי להיות חדשני או מעניין מאד. חמויישֶה • שיחה 09:45, 17 באפריל 2024 (IDT)

דווקא נוכח העובדה שכולם קוראים את זה בערב החג בהגדה, מבלי לדעת שמדובר במדרש שגוי ומנותק מן ההקשר המקורי של הטקסט - אני חושב שזו עובדה מעניינת שראוי לציין בעמו הראשי. ולגבי הנישתיות: בעיניי, כסטודנט למקרא, המידע המעניין הוא העובדה שכל אחד מעדי הנוסח מציג פרשנות אחרת לבעיה בטקסט. אבל, כמובן, זה מאד נישתי. לעומת זאת, פרשנות הביטוי והפרשנות השגויה שהשתרשה בהגדה - זה לא נישתי בעיניי. מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 09:48, 18 באפריל 2024 (IDT)

המילים "מדרש שגוי ומנותק מן ההקשר" הן שגויות ומנותקות מן ההקשר.
יש פשט ויש דרש, אבן עזרא ורבים אחרים הסבירות את הפשט הפשוט לעומתם חז"ל ורש"י דרשו את הפסוק, הם לא התבלבלו הם דרשו שיטת פרשנות לגיטימית. אייל • שיחה 12:14, 18 באפריל 2024 (IDT)

לדעתי, המשתמש מו סיזלאק צודק. חילוני כמוני, שקורא את ההגדה, עשוי לקבל בדיוק אותו רושם, שאני קיבלתי. רושם, שהפירוש המופיע בהגדה הוא, כביכול, הפשט. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:13, 18 באפריל 2024 (IDT)

אז צריך להסביר שיש פשט ויש דרש. אייל • שיחה 22:02, 18 באפריל 2024 (IDT)

מדובר במדרש שניתן להסביר אותו באופן יפהפה, כפי שעשה היטב יקי עשהאל במאמרו הנפלא (באמת). אבל זה מדרש שמבוסס על קריאה יצירתית והוא רחוק מפשוטו של מקרא, והפשט אחר לחלוטין – כך שמי שקורא את ההגדה בהחלט לא מבין שמדובר במדרש עם חופש יצירתי שלא קשור לתוכן המקורי, וזה מה שהופך את קטע "הידעת?" הזה למעניין כל כך. בטח, אגב, כשכל כך הרבה פירשו אותו באופן שונה בעת העתיקה (ולראייה שישה נוסחים שונים). מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 22:38, 18 באפריל 2024 (IDT)

ידעתי שיש פשט ויש דרש. רק שבגלל ההגדה, ושבתי שבמקרה הזה, הדרש הוא פשט. אומרים ישנה • שיחה 21:36, 19 באפריל 2024 (IDT)

בהגדה של פסח, מובא מדרש המפרש את הביטוי ”אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי” (דברים, כ"ו, ה') כמתייחס ללבן הארמי שרצה, דרך הרג יעקב, להשמיד את כל עם ישראל: ”צֵא וּלְמַד מַה בִּקֵּש לָבָן הָאֲרַמִּי לַעֲשׂוֹת לְיַעֲקֹב אָבִינוּ. שֶׁפַּרְעֹה לֹא גָזַר אֶלָּא עַל הַזְּכָרִים, וְלָבָן בִּקֵּשׁ לַעֲקוֹר אֶת הַכֹּל. שֶׁנֶּאֱמַר: 'אֲרַמִּי אבֵד אָבִי'”. עם זאת, בביטוי המקורי, המהווה חלק מן התקציר ההיסטורי של ווידוי "מקרא ביכורים", הכוונה דווקא אחרת לגמרי. בהתבסס על הפירוש למילה "אֹבֵד", ישנה רק אפשרות מהותית אחת לקשור את "אָבִי" לזיהוי "אֲרַמִּי": יעקב ששהה זמן רב ומשמעותי בארם, נישא לנשים הארמיות לאה ורחל, חי חיי נוודות וגרות, היה עני שעבד לפרנסתו וכן ירד למצרים (בהתאם להמשך הביטוי – "וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה") בשל רעב. כבר מרבית הפרשנים המסורתיים דחו את פירוש הביטוי בהתאם לדמות לבן הארמי וקבעו כי מדובר ביעקב, ובהמשך גם הפרשנות הביקורתית קבעה כך. הפירוש ללבן הארמי נעשה בהתבסס על היפוך תחבירי ("אבי" הופך מנושא למושא ו"אֲרַמִּי֙" הופך מנשוא לנושא) וקריאה יצירתית הרחוקה מפשוטו של מקרא, והוא זכה להד בתרגומים הארמיים אונקלוס והמיוחס ליונתן – וכך השתרש בתרבות חז"ל עד להגדה של פסח, אף שאין לו שום קשר לפשט.

להלן, אני מציע נוסח מקוצר, תמציתי וממוקד יותר של "הידעת?". מו סיזלאק • הטברנה • אין ניצחון בלי חזרה הביתה של החטופים והחטופות 🎗️ 13:30, 4 במאי 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 13:37, 8 ביולי 2024 (IDT)

רווק? צא מירושלים

באמצע שנות החמישים של המאה ה-18 חתמו רבני ירושלים על תקנה בה קבעו שבחורים רווקים מעל גיל 20 מגורשים מהעיר, ועליהם לעזוב את העיר תוך ארבעה חודשים. לפקידי העיר ניתן האישור לרדוף את הרווקים "עד חורמה". התקנה הייתה בעלת תוקף רשמי, ואישים דוגמת משה חגיז ואריה ליב פרומקין אכן גורשו מהעיר בגללה. סיבת התקנה הייתה ככל הנראה מטעמי צניעות, אך הראשון לציון הרב רפאל מיוחס, מהחותמים על התקנה, כתב שסיבת התקנה היא ריבוי אוכלוסין וחשש לפיצוץ בין הציבור הערבי והיהודי. התקנה נעלמה לאיטה במהלך השנים, אך מדי פעם שבה ומוזכרת בכדי לעודד נישואים בגיל צעיר.

אייל • שיחה 22:15, 20 בינואר 2024 (IST)

מתבסס על הערך תקנת הרווקים. אייל • שיחה 22:18, 20 בינואר 2024 (IST)

אז למה הקטע לא מקשר לערך? Tzafrir - שיחה 22:35, 20 בינואר 2024 (IST)

טופל אייל • שיחה 22:38, 20 בינואר 2024 (IST)

לא הכרתי. נראה טוב. Tzafrir - שיחה 22:44, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 22:20, 20 בינואר 2024 (IST)

בעד. צריך לנסח כמה משפטים מחדש. למשל אי אפשר לכתוב "סיבת התקנה הייתה ככל הנראה למנוע גילויי עריות", משום שהיום המשמעות של גילוי עריות היא קיום יחסים בתוך המשפחה, ולא ברור כיצד הרחקת רווקים תועיל לזה. צריך אולי לנסח "מטעמי צניעות". בנוסף, לדעתי מטעה לומר "אך מדי פעם נשמעות קריאות לחידוש התקנה"? על פעם אחת ש(אולי) נשמעה קריאה במאה השנים האחרונות.. חמויישֶה - שיחה 09:54, 21 בינואר 2024 (IST)

נשמעו שלוש פעמים לא פעם אחת ואולי אפ' ארבע, את השאר מתקן. אייל • שיחה 11:20, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 12:18, 21 בינואר 2024 (IST)

נ.ב. אשמח אם יוספו לקטע כמה פסיקים. אומרים ישנה - שיחה 12:20, 21 בינואר 2024 (IST)

אני עדיין סבור שיש בעיה לומר "מדי פעם נשמעות קריאות לחדש". הרב מרגליות לפני יותר מ-85 שנה. בנוגע לרב יעקב יוסף, הוא לא באמת קרא להחזיר את התקנה. הוא קרא לצעירים לא לדחות את גיל החתונה ואגב כך הזכיר את התקנה הזאת. קובי נחשוני קצת הוציא את דבריו מהקשרם. ועדיין, גם אם נחשיב את זה כקריאה להחזיר את התקנה לתוקפה, זה איזכור בודד אחרי כמעט 90 שנה. לקרוא לזה "מדי פעם" זה לזרות חול בעיני הקוראים לשם פיקנטריה. חמויישֶה - שיחה 13:18, 21 בינואר 2024 (IST)

יש גם את הרדב"ש אבל אני משנה מעט את הניסוח. אייל • שיחה 19:09, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד שמש מרפא - שיחה 02:16, 26 בינואר 2024 (IST)

שיניתי שינוי נוסף לנוסח המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 14:11, 19 בפברואר 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 13:42, 8 ביולי 2024 (IDT)

הקבוצה המפורסמת שנקראת על שם שכונה ממנה לא באה

קבוצת הכדורסל הארלם גלובטרוטרס, המפורסמת בעולם כולו במשחקי הראווה שלה המשלבים בידור ולהטוטי שליטה בכדור, נקראת על שם שכונת הארלם שבניו יורק, המאוכלסת ברובה באפרו-אמריקאים ונחשבת לסמל של הקהילה האפרו-אמריקאית - אך לקבוצה אין כל קשר להארלם או לניו יורק. הקבוצה הוקמה באזור שיקגו ומשם באו שחקניה בשנותיה הראשונות. מייסד הקבוצה, אייב ספרסטין, החליט לקרוא לה על שם השכונה הניו יורקית כדי לסמן קבל עם ועולם את היותה מורכבת משחקנים אפרו-אמריקאים, בתקופה בה עדיין הודרו מהליגות המקצועניות הבכירות בארצות הברית. רק ב-1968, 42 שנה לאחר היווסדה ושנתיים אחרי מותו של ספרסטין, שיחקה הקבוצה בפעם הראשונה בהארלם.

Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 18:58, 20 במרץ 2024 (IST)

בעד. אהבתי. אין מקום בקטע מבחינת אורך, אבל מעניין שהפדיון של הקבוצה ממשחקה הראשון היה 8 דולר (שהתחלק בשווה בין ששת חבריה)... חמויישֶה ⁃ שיחה 10:25, 21 במרץ 2024 (IST)

יש אזורים שקרויים "הארלם" בכל מני מקומות. יש גם באיים הבריטים, וחיפוש קל מצא לי שניים גם באזור שיקגו (ראו https://en.wikipedia.org/wiki/Harlem,_Illinois וגם https://en.wikipedia.org/wiki/Forest_Park,_Illinois). האם המקור אומר, מפורשות, שהם קרויים על שם רובע במנהטן לא על שם פרוור של שיקגו? אומרים ישנה ⁃ שיחה 20:30, 22 במרץ 2024 (IST)

זה כתוב במפורש בערך העברי עליהם. אין בערך מקור לטענה הזו, אבל בערך האנגלי המקור שלה הוא [1] והוא נראה סביר. Tzafrir ⁃ שיחה 23:21, 22 במרץ 2024 (IST)

זאת ועוד, השם המקורי שלהם היה "ניו יורק הארלם גלובטרוטרס". Tdunsky • דברו אלי • המשחק הכי cool בעולם - עכשיו בערך מומלץ! 11:56, 23 במרץ 2024 (IST)

קיבלתי.

בעד. תודה. אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:31, 24 במרץ 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 13:43, 8 ביולי 2024 (IDT)

השואה התחילה ליד דרום אפריקה, כשהיטלר היה בן 15

ב-1884 ייסדו הגרמנים בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית, שאחד המושלים הראשונים שלה היה אבא של הרמן גרינג, לימים סגנו של אדולף היטלר. היהודים חיו שם בביטחון יחסי, למרות שהגרמנים החלו לפתח שם את השיטות ששימשו לביצוע השואה. הקבוצה האתנית האחרונה שהגיעה לנמיביה לפני האירופאים כונתה ה"באסטרים", דהיינו "ממזרים" או "בני כלאיים". הם היו צאצאי גברים לבנים ונשים אפריקאיות, שחורות. למרות שהבאסטרים החשיבו את עצמם ללבנים, האירופאים גירשו אותם. בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה. ההשערה היא שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה, 75,000 איש, נרצחו. בין הנרצחים היו נשים, ילדים, פצועים ושבויים. החיילים הגרמנים הקימו מחנות ריכוז לילידים, והמיתו אותם בירי, תליה, רעב, רעל, ומכות חום במדבר. כמו כן, מדענים גרמנים, כגון מוריו של דוקטור מנגלה, ביצעו בהם ניסויים אכזריים, וכינו אותם "תת אדם".

אומרים ישנה - שיחה 21:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד - מהעובדות שגורמות לי לומר ״ואו״ ולרצות לקרוא עוד בנושא ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 00:20, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:27, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד, אבל צריכים לעשות פה דילול פסיקים רציני כי זה בכמות שקצת מקשה על הקריאה. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:47, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

דיללתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:27, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

הידיעה עצמה מרתקת. הכותרת - הכחשת שואה ואפולוגטיקה בשירות היטלר. עוזי ו. - שיחה 13:17, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

לא צריך להיסחף. מפקד הצבא המקומי, נשלח מגרמניה, והצהיר מראש על כוונה לרצח עם. וכשרצח עם מתלווה לניסויים רפואיים אכזריים, בכפייה, ולגזענות, על ידי האנשים שעיצבו וחינכו את מחוללי השואה, אפשר בהחלט לראות בזה את הסיפתח של השואה. אומרים ישנה - שיחה 22:23, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

בעד. פיילוט מאיר עיניים ומחשיך לב shoshie8 • שיחה • ט"ז בתשרי ה'תשפ"ד • 14:57, 1 באוקטובר 2023 (IDT)

מעולה, רק את הכותרת הייתי מחליף.
ועדיין אפשר לדלל טיפה (=אבא של הרמן גרינג). אייל • שיחה 01:55, 17 בנובמבר 2023 (IST)

בעד. אין צורך בכותרת הפרובוקטיבית. מה גם שבסופו של דבר הכותרת מופיעה רק בארכיב. הייתי שמח אם ניתן היה לקצר מעט. חמויישֶה - שיחה 01:24, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אחרי קיצור קל, כי שביקשו המבקרים

מ-140 מילים ל-127 מילים:

ב-1884 ייסדו הגרמנים בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית, שאחד ממושליה הראשונים היה אביו של הרמן גרינג, לימים סגנו של אדולף היטלר. היהודים בנמיביה חיו בביטחון יחסי, אך כנגד הילידים הפעילו הגרמנים שיטות שהופעלו מאוחר יותר במהלך ביצוע השואה: בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה. ההשערה היא שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה, כ-75,000 איש, נרצחו. בין הנרצחים היו נשים, ילדים, פצועים ושבויים. החיילים הגרמנים הקימו מחנות ריכוז לילידים, והמיתו אותם בירי, בתליה, ברעב, ברעל, ובמכות חום במדבר. כמו כן, מדענים גרמנים, כגון מוריו של דוקטור מנגלה, ביצעו בהם ניסויים אכזריים, וכינו אותם "תת אדם".

אומרים ישנה - שיחה 10:54, 12 בדצמבר 2023 (IST)

ערכתי, ניסחתי וקיצרתי מעט. הורדתי את הקטע העוסק בגירוש שקדם להקמת המדינה הגרמנית, משום שלא בצעו אותו רק גרמנים אלא מתיישבים אירופאיים מכל מיני מדינות. הקטע אמור להדגים יישום גרמני של "פרקטיקות שואה" עוד לפני היטלר והשואה, ולכן, לדעתי, גירושם של "בני תערובת", הגם שהוא מדגים גזענות נאצית עוד לפני התנועה הנאצית, פחות מתאים. אביתר ג' • שיחה • 12:03, 16 בינואר 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 17:02, 8 ביולי 2024 (IDT)

צו מעצר דרך מסך הקולנוע

תיק אודסה הוא ספר מתח מאת פרדריק פורסיית', שפורסם לראשונה בשנת 1972, ומספר על הרפתקאותיו של עיתונאי גרמני צעיר, המנסה לאתר פושע נאצי, ממחוללי השואה. בתחקיר לכתיבת הספר השתתף צייד הנאצים שמעון ויזנטל. בשנת 1974 עובד הספר לסרט קולנוע מצליח בבימויו של רונלד נים, ובכיכובם של ג'ון ווייט, מקסימיליאן של ושמואל רודנסקי. הסרט תרם לחשיפת הפושע הנאצי אדוארד רושמן, שהתחבא בזהות בדויה, בבואנוס איירס. שכניו זיהו אותו על המסך, ונגשו למשטרה המקומית, וזו נגשה לשגרירות מערב גרמניה, כדי שתוציא בקשת הסגרה.

האתגר בכתיבת הקטע היה לא לסטות מהסיפור הזה לסיפורים מעניינים אחרים על ה"איש". כמו, למשל, שמערכת המשפט של אוסטריה עשתה הכול, שוב ושוב, כדי כן לאפשר לו לברוח ולהתחבא. גם כמו הסיפור על מה שהוא בדיוק עשה בשואה והסיפור על דרך מותו מפחד המעצר. אומרים ישנה - שיחה 20:15, 4 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד. מצוין. חמויישֶה - שיחה 19:17, 3 בינואר 2023 (IST)

מקור למשפט האחרון? לפי הערך בוויקי האנגלית צו מעצר לרושמן עוד לפני צאת הסרט, בשנות ה-60, והסיפור לגבי מה שקרה ב-1976 שונה לחלוטין. נראה לי שהטענה לגבי ההשפעה של הסרט מתבססת על טענות של יוצר הסרט. דרוש מקור אמין שהן נכונות. פוליתיאורי - שיחה 23:16, 3 בינואר 2023 (IST)

יתכן שהיה צו מעצר, אך לא ידעו היכן הוא ולא הייתה בקשת הסגרה, וזו הגיעה בעקבות הפרסום בסרט. לא? חמויישֶה - שיחה 14:46, 29 בינואר 2023 (IST)

אני לא יודע אם ייתכן או לא, אבל דרוש מקור טוב שיאשר את הדברים, מבלי להסתמך על דבריו של יוצר הסרט בדיעבד. פוליתיאורי - שיחה 03:39, 10 בפברואר 2023 (IST)

אני היחיד שתמך בקטע. אני עדיין סבור שהוא טוב. אומרים ישנה, האם ישנו מקור כפי ששאל פוליתיאורי? בהעדר מקור, או משתמשים אחרים שיתמכו בקטע - אארכב אותו. חמויישֶה ⁃ שיחה 11:49, 22 בפברואר 2024 (IST)

המקור הוא סרט תעודה על שמעון ויזנטל, צייד הנאצים, שהופץ בזמנו בנטפליקס. תודה. אומרים ישנה ⁃ שיחה 18:53, 22 בפברואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 16:55, 8 ביולי 2024 (IDT)

המלחמה נגד החיסכון

דודי השמש לחימום מים נכנסו לשימוש בישראל כבר בשנות ה-50. בשנת 1957 דיווח העיתון "דבר", שהשימוש בדודי שמש רווח בישראל. אולם הממשלה ושאר הממסד לא עודדו שימוש בדודי שמש. חברת החשמל סירבה להעניק מחיר נמוך לצרכני חשמל עבור חימום מים חשמלי, בדודי שמש, בימים מעוננים. זאת בניגוד לסבסוד שנתנה לבעלי דודים, המופעלים רק חשמל. חברת שיכון עובדים התנגדה לשימוש בדודי שמש, בטענה שהם מכערים את הנוף. החברה הסירה דודי שמש מדירותיה וסיפקה עם כל דירה שמכרה דוד חשמל. מחקר שנעשה בשנת 1973 מצא שהשימוש בדוד שמש יקר, כביכול, מהשימוש בדוד חשמל. אולם המחקר לא לקח בחשבון את הסובסידיה, שחברת החשמל נותנת רק לבעלי דודי חשמל. רק בעקבות משבר האנרגיה של אמצע שנות ה-70 נקבעה בחוק החובה להתקין דודי שמש בכל דירה הנבנית בישראל, מלבד לדירות בבתים גבוהים מאוד ומלבד שכונת הרובע היהודי בירושלים. כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך בממוצע שמונה אחוז מצריכת החשמל.

אומרים ישנה - שיחה 20:36, 18 בספטמבר 2021 (IDT)

נחמד מאד. הקביעה "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" היא בעייתית מאד. הנתון 8% הוא ודאי לא "ברור". מה שכן ברור הוא שישנם משקי בית שעבורם החיסכון הוא הרבה פחות מ-8%. בקיצור, צריך להביא מקורות לקטע ולתקן את הניסוח של המשפט האחרון. חמויישֶה - שיחה 13:39, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

הסימוכין מופיעים בערך דוד שמש. חפש שם את הספרה 8. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:06, 5 באוקטובר 2021 (IDT)

עומד מאחורי מה שאמרתי. המשפט "כיום ברור שבית אב בעל דוד שמש לחימום מים חוסך שמונה אחוז מצריכת החשמל" הוא שגוי עובדתית. לא צריך להיות דוקטור לסטטיסטיקה כדי להבין שאם הממוצע של כולם הוא 8 זה לא אומר שכולם 8. ובמקרה הזה די ברור שלא. חמויישֶה - שיחה 09:40, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

הוספתי את המילה "בממוצע". תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:28, 6 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 16:58, 8 ביולי 2024 (IDT)

לא נעים לספר איך קראו לכפר הזה

הקטע מועותק מתוך הערך.

פוּגינְג (בגרמנית: Fugging ‏האזנה^ⓘ‏^Ⓘ‏, לפני 2021 נקרא פוּקִינְג, Fucking) הוא כפריר אוסטרי, המונה כמאה תושבים. היישוב נודע בשמו לפחות משנת 1070. שם הכפריר מתייחס לאיש בשם פוקו (Focko) שחי במאה השישית. "ינג" היא סיומת גרמאנית המציינת "אנשים", כך שהשם פוקינג משמעו "מושבם של אנשי פוקו".

שילוט הדרכים המציין את שם היישוב קורץ לתיירים דוברי אנגלית, עקב משמעותו הגסה כמילה באנגלית, אף כי הגייתו המקומית שונה מהגייתו באנגלית. רבים עוצרים כדי להצטלם לצדו, ומקרי גנבה נשנים הכבידו על הוצאות הרשות המקומית. בשנת 2005 הותקנו שלטים המרותכים ליסודות פלדה מבוטנים, כדי להקשות על גנבתם.

פרנסי העיירה ניצלו את העובדה שהמילה hell בגרמנית משמעותה בהיר ונתנו זיכיון למבשלת בירה אוסטרית לייצר בירה בשם "Fucking Hell".

הצעות להחליף את שם הכפר נדחו במשאלים שהתקיימו בקרב תושבי הרשות המקומית בשנים 1996, 2004 ו-2012‏. בנובמבר 2020 החליטה מועצת הכפר, לאחר הצבעת התושבים, על שינוי שם הכפר ל-Fugging, שם שהגייתו זהה לזו של Fucking בניב המדובר באותו אזור.

אומרים ישנה - שיחה 02:20, 22 בספטמבר 2021 (IDT)

נהדר! גילגמש • שיחה 09:06, 23 בספטמבר 2021 (IDT)

לא מצליח להבין איך נכנס לפה ה'hell' בן-ימין - שיחה 18:12, 1 בפברואר 2023 (IST)

HELL, באנגלית, זה "גהינום". וביחד עם המילה השנייה זו קללה מאוד מקובלת. אומרים ישנה - שיחה 18:48, 1 בפברואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 17:01, 8 ביולי 2024 (IDT)

בטון רומאי

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

קטע שחיברתי. מקורות:[2][3], וכן ערכים באנגלית ובעברית. ייתכן שצריך לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 00:49, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

נדמה לי שהנמל הרומי בקיסריה הוא דוגמה לחוסר עמידות של בטון רומאי במי ים (לפי פרק ההסכת המקושר של רן לוי על הנמל). Tzafrir - שיחה 11:48, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

באמת עדיף למחוק את ההתייחסות לנמל הזה. הקטע חזק יותר בלעדיה. אומרים ישנה - שיחה 15:27, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

בעדאומרים ישנה - שיחה 12:07, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

מחקתי. תודה על השיפורים בניסוח. Matankic - שיחה 16:25, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד. SigTif - שיחה 18:22, 12 בדצמבר 2023 (IST)

חמויישֶה • שיחה 10:15, 9 ביולי 2024 (IDT)

לא לזה התכוון המשורר

קטע נחמד מפורטל מוזיקה:

את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1969. מנור התכוון להשתמש בביטוי "בשנה הבאה" באופן אירוני, כהבטחה שלעולם לא תקוים, בדומה לביטוי השגור "אחרי החגים". מנור מספר בשיר על דברים שנהג לעשות עם אחיו בילדותם, ולמעשה מקונן על כך שלעולם לא יחזרו. נורית הירש לא קלעה לכוונתו של מנור והעניקה לשיר לחן שמח שהפך אותו לשיר שמבטא תקווה, ומנור בחר להשאיר לחן זה עם המשמעות השונה שנוצרה.

תוספת שקראתי בעיתונות, לאחרונה, ואני שוקל להוסיף לקטע:

הליך דומה עבר על הפזמון "ילדים זה שמחה" מאת יהושע סובול ושלמה בר. הלחן השמח הפך שיר, שמוחה על כך, שקיום את האידאולוגיה הציונית מוביל לעוני, לשיר, שמציג גידול עשרים ילדים בדירת שני חדרים, כהתגלמות האושר.

אומרים ישנה - שיחה 15:33, 30 באוגוסט 2021 (IDT)

קטע נחמד. היתי משאיר בלי התוספת הקצרה. הקטע העיקרי חד, ברור וכיפי. גילגמש • שיחה 23:30, 10 בספטמבר 2021 (IDT)

מסכים עם גילגמש. עם זאת, שמעתי פעם את אהוד מנור (כבר לא זוכר איפה, בהרצאה כלשהי) שסיפר איך נורית הירש שכנעה אותו לשנות את אופי השיר, כך שלהבנתי לא מדובר על טעות שלה. קלונימוס - שיחה 10:50, 12 בספטמבר 2021 (IDT)

כפי שכתבתי בפרק בשנה_הבאה#תולדות_השיר, השיר מתאר את כמיהתו של מנור לבלות זמן נוסף עם אחיו המנוח, בדומה לשיר Sunny, שכתב בובי הב בשנת 1963 בעקבות הירצחו של אחיו הגדול הרולד. שני השירים אינם אירוניים, כי אם מבקשים תקווה מתחתית השכול. לפי ההסכת "שיר אחד", גם כפל המשמעויות בשיר 'ילדים זה שמחה' ליווה אותו מראשיתו ([4]) ואינו תולדה של אי הבנה או מחלוקת בין המשורר לבין המלחין. ליאור पॣ • כ"ה בתשרי ה'תשפ"ב • 23:09, 30 בספטמבר 2021 (IDT)

מכיוון שקשה לדעת אם הירש אכן "טעתה" בלחן, ובאותו אופן גם שלמה בר בהחלט הבין את משמעות השיר שהלחין ולא "טעה" בהלחנה, אני

נגד הקטע במתכונתו משום שהוא חוטא לאמת. אני גם

נגד לנסח את הקטע כך שיסביר שהשיר "בשנה הבאה" הוא שיר שמנור כתב על אחיו, משום שזה די ידוע. חמויישֶה - שיחה 14:43, 29 בינואר 2023 (IST)

למה קשה לדעת? אני שמעתי את אהוד מנור ז"ל אומר זאת. קלונימוס - שיחה 16:50, 29 בינואר 2023 (IST)

משום שיתכן שהירש הבינה את כוונת השיר ובחרה להלחין אותו בכל זאת בלחן לא מינורי, ולא בעקבות טעות. חמויישֶה - שיחה 15:18, 2 בפברואר 2023 (IST)

אני

בעד הקטע הראשון, ללא התוספת. דגן דיגן - שיחה 21:05, 29 במרץ 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה.. למרות שהקטע נחמד, בהתאם להערתו של ליאור, יתכן שהוא חוטא מעט לאמת ועל כן נדחה. אולי אם הקטע יעסוק בשירים עם מנגינה שמחה ומשמעות עצובה, מבלי לתלות זאת בטעות מלחין, תהיה היתכנות. חמויישֶה • שיחה 11:15, 11 ביולי 2024 (IDT)

נשק צ’כי

בימי מלחמת העולם השניה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.

רעיון שקיבלתי מ[5]. שם מופיע המידע על תותחים עם צלבי קרס. אבל חיפוש זריז לא מעלה מידע על תותחי נ"ט שהגיעו מהצ’כים בזמן מבצע יואב או אחריו. Tzafrir - שיחה 12:48, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד. נחמד. אומרים ישנה - שיחה 14:34, 21 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד, אבל לא ברור לי הסוף: במבצע קדש הנשק המצרי היה מצ'כוסלובקיה ומקורו בברית המועצות. למה היה לצ'כוסלובקיה היה נשק מברית המועצות? דג קטן - שיחה 17:51, 31 בינואר 2023 (IST)

משום שצ'כוסלובקיה נוהלה אז בידי ברית המועצות. אומרים ישנה - שיחה 20:59, 31 בינואר 2023 (IST)

הבנתי. תודה! דג קטן - שיחה 21:04, 31 בינואר 2023 (IST)

חמויישֶה • שיחה 13:33, 11 ביולי 2024 (IDT)

מדורת ההבלים

ג'ירולמו סבונרולה היה כומר דומיניקני ברפובליקת פירנצה. בשנת 1494, לאחר התמוטטות שלטונם של בית מדיצ'י בעיר, הפך בהדרגה לשליטה הדתי. סבונרולה הירבה להטיף נגד החיצוניות המוגזמת שבה התאפיינה פירנצה. בעקבות זאת, בפברואר 1497, החל סבונרולה לארגן את מדורת ההבלים שלו: נערים עברו מבית לבית ואספו חפצי "מותרות" למדורה. בין הדברים שנאספו נמנו כתבי יד וספרים עתיקים, פסלים עתיקים, ציורים עתיקים ומודרניים, שטיחי קיר שלא יסולאו בפז, ופריטי אומנות יקרי ערך. המדורה הובערה בפיאצה דלה סיניוריה ב-7 בפברואר, לעיני כל העיר. במהרה איבד סבונרולה את תמיכת ההמונים, ובעקבות מרד שפרץ נגדו בשנת 1497, איבד גם את תמיכתו של האפיפיור. סבונרולה עונה, ובשנת 1498 הוצא להורג. למרבה האירוניה, מאוחר יותר, ספריו של סבונרולה עצמו נשרפו בפומבי.

מקורות: מדורת ההבלים, ג'ירולמו סבונרולה, רפובליקת פירנצה, בית מדיצ'י

תודה, אביתר ג' • שיחה • 12:15, 11 בפברואר 2024 (IST)

נחמד, אבל לא מספיק מפתיע בשביל העמוד הראשי. זה יהיה טוב בעיקר למדור הידעת של פורטל הספריה הלאומית.

נגד. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 14:18, 11 בפברואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 12:01, 21 ביולי 2024 (IDT)

יום אנזא"ק

יום אנזא"ק הוא יום לאומי ציבורי ונחשב על ידי אוסטרלים רבים כאחד הימים החגיגיים ביותר במשך השנה. צעדות בהשתתפות ותיקי כל מלחמות העבר, לצד אלו שמשרתים בשירות פעיל בהווה בכוחות ההגנה של אוסטרליה (סדירים ומילואים), ותיקי המלחמות מקרב צבאות בעלות הברית, חניכי הפנימיות הצבאיות, חברי הליגה האווירית של אוסטרליה, חברי תנועת הצופים באוסטרליה וארגונים לובשי מדים אחרים, מתקיימות בערים ובעיירות ברחבי המדינה. צעדות יום אנזא"ק המתקיימות בערי הבירה של מדינות אוסטרליה משודרות בשידור ישיר בטלוויזיה. לאחר אירועים אלו מתקיימים בדרך כלל מפגשים של ותיקי המלחמות בפאבים או במועדוני "ליגת החיילים המשוחררים של אוסטרליה" (Returned and Services League of Australian – RSL). מפגשים אלו כוללים לעיתים קרובות את המשחק Two-up, סוג של משחק הטלת מטבע שהיה חביב בעבר על חיילי אנזא"ק. ברוב המדינות והטריטוריות של אוסטרליה אסורים משחקי הימורים מחוץ למקומות מורשים. עם זאת, בשל משמעותה של מסורת זו, משחק זה חוקי רק ביום אנזא"ק.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:31, 2 בפברואר 2024 (IST)

בשביל מדור הידעת של פורטל אוסטרילה, זה יפה מאוד. בשביל הדף הראשי של ויקיפדיה...? קשה לי להחליט אם זה מספיק מפתיע. אני

נמנע. אומרים ישנה - שיחה 20:44, 2 בפברואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 12:03, 21 ביולי 2024 (IDT)

חורשת האקליפטוס

ל"חורשת האקליפטוס", אחד הלהיטים הגדולים של נעמי שמר, לקח זמן להפוך ללהיט. בשנת 1962 הוא בוצע לראשונה, כחלק ממחזמר, שלא הוקלט. אנשי קול ישראל התלהבו מהמחזמר, והקליטו את השיר באולפנם, מפי הכוכבת דאז, אילנה רובינא. אולם הם לא יכלו להרבות בשידורו, כי הקלטתו הייתה על סרט מגנטי ולא על תקליט שדרים. ב-1966 חידשה נעמי שמר את השיר עם להקת הבנות "האחיות שמר", שכשלה, וכל הקלטותיה נגנזו. ב-1967 הקליטה רבקה רז את השיר, אך גם היא לא זכתה להשמעות רבות. רק ב-1968 דרך כוכבו של השיר, כדואט מפי אופירה גלוסקא וצילה דגן בצוות הווי הנח"ל. מאז השיר זכה למעל 115 גרסאות כיסוי נוספות.

תוספת אפשרית:

והחורשה עליה הוא מספר קרויה כיום על שם נעמי שמר, למרות שבמקורה היא הנציחה אדם אחר.

אומרים ישנה - שיחה 12:23, 22 בינואר 2024 (IST)

אני חושב שיש הרבה מקרים של להיטים שלא הצליחו מיד. דווקא המקרה של הללויה (שיר של לאונרד כהן) הוא דוגמא יותר מוצלחת. חמויישֶה - שיחה 15:15, 15 בפברואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה., מאז הדיון חזר אל חיינו איזה יום היה לי סמואל שהפך להיט 23 אחרי שהוקלט. חמויישֶה • שיחה 13:26, 21 ביולי 2024 (IDT)

כיצד להגדיל את הסיכוי ללדת בן

הסבר מפורש יותר של קטע מספר 28 מאוסף "הידעת?" של פורטל גוף האדם:

ביונקים, אם הביצית מופרת בתא זרע (בתמונה), הנושא כרומוזום מין מסוג כרומוזום Y, מין העובר יהיה זכר. באופן דומה, אם כרומוזום המין בתא הזרע, המפרה את הביצית, הוא כרומוזום X, מין העובר יהיה נקבה. כרומוזום Y מכיל הרבה פחות מסה מכרומוזום X (דהיינו, כרומוזום Y קל בהרבה מכרומוזום X). לכן תאי זרע הנושאים כרומוזום Y שוחים מהר יותר, בדרכם אל הביצית, מאשר אלו הנושאים כרומוזום X. עובדה זו באה לידי ביטוי בולט, כאשר ההזרעה נעשית ביום הביוץ. כשזה קורה, הסיכוי של תאי הזרע נושאי כרומוזום Y להגיע לביצית ראשונים גדול יותר, ונמצא שבהתאם הסיכוי להולדת זכרים גדול יותר בתזמון הזרעה זה.

אומרים ישנה - שיחה 13:46, 12 בנובמבר 2021 (IST)

מין העובר ולא מגדרו. כמוכן: מה המקור לממצא? הוא מופיע באחד הערכים המקושרים? Tzafrir - שיחה 10:30, 14 בנובמבר 2021 (IST)

קיבלתי. החלפתי את המילה. הוספתי את העובדה החסרה, עם מקור, בערך תא זרע. תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:21, 14 בנובמבר 2021 (IST)

זה מקור לחלק מהעובדות בקטע. האם יש מקור למילה „נמצא״ שבמשפט האחרון? Tzafrir - שיחה 21:16, 14 בנובמבר 2021 (IST)

במקור שהוספת לא מופיעה הטענה כי הסיבה למהירותם הרבה יותר של הזרעונים נושאי כרומוזום Y היא מסתו הנמוכה יותר בהשוואה לכרומוזום X. בין שני הכרומוזומים יש הבדל של כ-99 מיליון זוגות בסיסים, לעומת כ-3.2 מיליארד זוגות בסיסים בגנום האנושי ההפלואידי. באיזה מקור מופיעה הטענה כי הבדל של 3% במסת המטען התורשתי הוא האחראי למהירות הממוצעת הרבה יותר של זרעונים נושאי כרומוזום Y? בתודה, ליאור पॣ • כ"ב בכסלו ה'תשפ"ב • 20:13, 25 בנובמבר 2021 (IST)

אה. רגע. הנה קטע מהערך כרומוזום Y: "זכר הוא מי שגופו מייצר תאי זרע ואילו נקבה היא מי שגופה מייצר תאי ביצית. משוער שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר בהרבה מכרומוזום ה-X קשורה בתחרות שיש לתאי הזרע אלה עם אלה בדרכם אל הביצית. תאי הזרע הם קטנים מאוד ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך לתא הזרע יש סיכוי גבוה יותר להגיע אל תא הביצית. לכן, נוצרה עדיפות לכרומוזומי Y שחושפים את היצור הבוגר למחלות קלות (כמו עיוורון צבעים או קרחת) אבל מצליחים להגיע ראשונים לתא הביצית^[1]."

נוסח ב מסוכם בעיקר מהערך כרומוזום Y

הכרומוזומים מכילים גנים, המקודדים לתכונות התורשתיות. מרבית היצורים החיים, המתרבים ברבייה מינית הם דיפלואידים. כלומר, כמעט כל כרומוזום מצוי אצלם בשני עותקים – עותק אחד מאבא ועותק אחד מאמא. בזכות הדיפלואידיות, אם גן מסוים לא תקין, יש לו עותק גיבוי בכרומוזום המורש מההורה השני. ביונקים, לזכר יש כרומוזום Y אחד וכרומוזום X אחד, ואילו לנקבה יש שני כרומוזומי X. כלומר, הזכרים אינם דיפלואידים בכרומוזומי המין. כרומוזום Y הוא קצר, וכולל רק גנים מעטים – רק את אלו המקודדים לתכונות הקשורות להבדלים בין המינים. הוא אינו מכיל גיבוי לגנים הרבים והמגוונים שעל כרומוזום X. לכן הזכרים חשופים יותר למחלות ולקויות תורשתיות. משוער, שהסיבה האבולוציונית להיותו של כרומוזום ה-Y קצר היא התחרות בין תאי הזרע (בתמונה), אלה עם אלה, בדרכם אל הביצית. תאי הזרע קטנים מאוד, ולכן משקלו של כרומוזום ה-Y הוא חלק משמעותי ממשקלם. ככל שכרומוזום ה-Y קטן וקל יותר, כך תא הזרע מגיע מוקדם יותר לביצית.

אומרים ישנה - שיחה 07:44, 27 בנובמבר 2021 (IST)

הנה המאמר עליו הסתמכת לדבריך. מופיעות בו הרבה סיבות משוערות להתקצרות כרומוזום ה-Y ואף חוזים בו כי כרומוזום ה-Y עתיד להיעלם. לא מצאתי שם את הטענה כי משקלו של כרומוזום ה-Y משפיע באופן משמעותי על משקל תא הזרע וכתוצאה מכך גם על מהירותו. התוכל בבקשה למצוא את הטענה הזו בגוף המאמר? תודה, ליאור पॣ • כ"ה בכסלו ה'תשפ"ב • 11:14, 29 בנובמבר 2021 (IST)

זה מה שכתוב בערך כרומוזום Y. אם הערך שגוי, תקן אותו, קודם כול. תודה. אומרים ישנה - שיחה 00:12, 30 בנובמבר 2021 (IST)

זו דוגמא מצוינת לכך שאין להסתמך על ערכים בוויקיפדיה, כי אם לכל היותר על המקורות הראשוניים עליהם היא נסמכת. תיקנתי שם. ליאור पॣ • כ"ו בכסלו ה'תשפ"ב • 08:48, 30 בנובמבר 2021 (IST)

לא התסמכתי על ערך בויקיפדיה כמקור מידע עבור בריאותי. רק כמקור מידע לקטע "הידעת". אחד הדברים החיוביים בתהליך חיבור קטעי "הידעת" הוא חשיפת אי דיוקים בערכים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 09:21, 30 בנובמבר 2021 (IST)

ההצעה לא התקבלה. כמעט 3 שנים, תומך אחד ומסתייג אחד. חמויישֶה • שיחה 10:11, 29 ביולי 2024 (IDT)

חד-תאי שחכם יותר מצוות מהנדסים

Physarum polycephalum הוא שמו המדעי של פרוטיסט דמוי עובש. זהו חד־תאי, אשר מפגין יכולות זיכרון, קבלת החלטות ואפילו ציפייה לשינויים. חד־התא, מחוסר מערכת העצבים, מסוגל לפתור מבוכים (בתמונה), ובעיות עם סיבוכיות זמן מעריכית, בזמן ליניארי בלבד. דוגמה לבעיה שכזו, עימה מתמודד ביעילות, היא בעיית הסוכן הנוסע. כך למשל, באמצעות פיזור מזון על מצע אגר, באופן התואם למיקומי הערים המרכזיות ביפן, הצליח חד־התא, תוך שעות ספורות, לחקות את מפת הרכבות בין הערים באופן מדויק – בעיה עליה היו אמונים צוותים שלמים של מהנדסים.

בהמשך לבעיית הסוכן הנוסע, קטע שמתבסס על מחקר שפורסם ב-nature‏[6]. מקורות : [7][8] [9], והערך Physarum polycephalum‏. Matankic - שיחה 15:32, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

מי שפתר את הבעיה אינו חד תא בודד אלא מושבה של מספר אדיר של חד תאיים כאלו, הקשורים זה לזה. יתכן שבמושבה יש יותר תאים מאשר במוח האדם. אולי. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

מה שאני הבנתי, שזה תא אחד בודד שיכול לגדול ולגדול. Matankic - שיחה 17:47, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

אז לא. מה שמצולם זו מושבת תאים כל כך גדולה, עד שאפשר להבחין בה בעין בלתי מזויינת, ממרחק של מאה או מאתיים מטר. זה בשום אופן לא תא בודד. זו מושבה של המוני יצורים בודדים, שמשתפים פעולה. 87.69.6.4 18:50, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

באמת שאני לא יודע.. ב-nature נכתב "Physarum polycephalum is a large amoeba-like cell consisting of a dendritic network of tube-like structures", אני מתייג את בעלי הידע בביולוגיה. Matankic - שיחה 19:08, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

הפתרון שלו למבוך הוא בדיוק פתרון של מודל מחשוב לא דטרמניסטי (ר’ NP (מחלקת סיבוכיות)): דואגים למספיק חומרה (כמות לא לינארית) ומכסים את כל המסלולים האפשריים, ברגע שיש תשובה חיובית, מחזירים אותה. מה שנראה מעניין כאן הוא יכולת התקשורת(?) שמאפשרת לנטוש ביעילות את כל שאר המסלולים כאשר מסלול מועיל אחד התגלה. Tzafrir - שיחה 17:48, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

את ה-"בזמן לינארי" לקחתי מהכתבה הזו, יכול להיות שזו טעות? Matankic - שיחה 18:24, 5 באוקטובר 2022 (IDT)

בעד. SigTif

בעד מותנה. מעניין, בתנאי שזה מדוייק. דג קטן - שיחה 03:11, 8 ביוני 2023 (IDT)

זה מאוד לא מדוייק כי כותב הקטע לא מבדיל בין חד-תא בודד לבין מושבה של מיליוני יצורים בני מינו, שמשתפים פעולה. מה שמופלא פה זה אופן שיתוף הפעולה במושבה של יצורים עצמעיים, שמאוד לא ברור איך הם מתקשרים במדוייק ואיך המושבה מעבדת מידע. אין כאן בשום אופן חד תא שמעבד מידע לבד. אומרים ישנה - שיחה 13:10, 10 ביוני 2023 (IDT)

אין לי ידע בביולוגיה, אבל זוכר מהתיכון איך נראית מושבת תאים ;)

עם הידע הבסיסי שלי, בהסתמך על המקורות שצירפתי, הבנתי שמדובר בתא בודד שמסוגל לגדול ולגדול. אני מתייג שוב את בעלי הידע בביולוגיה. אולי הם יוכלו לקרוא את המאמרים שצירפתי ולהבהיר את העניין. Matankic - שיחה 00:37, 19 ביוני 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. לא הושגה הסכמה, בעיקר בנוגע לדיוק ואמינות. חמויישֶה • שיחה 14:09, 29 ביולי 2024 (IDT)

עדיף לשתוק

מטבע בשם "סלע"

פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע" (חצי אונקיית סגסוגת יקרה, בתמונה), השתיקה שווה כפליים.

מקורות: הערך בוויקימילון והסרטון של כאן עברית.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • 13:37, 4 באפריל 2022 (IDT)

הרבה ביטויים שינו את משמעותם המקורית. אני גם לא חושב שצריך לבנות לנו איש קש כמו הביטוי האנגלי ואז לפסול אותו. יש לשנות את הניסוח, כך שתהייה השוואה לאנגלית אך לא לומר שכאילו יש פה שגיאת תרגום אבל בעצם אין תרגום... יש להסביר מעט יותר באריכות שיש מטבע בשם "סלע". אומרים ישנה - שיחה 21:00, 6 באפריל 2022 (IDT)

אנסה להגיע לזה בימים הקרובים. אביתר ג' • שיחה • 02:11, 12 באפריל 2022 (IDT)

הינה, קיצרתי וערכתי, כך שלא נקים איש קש וכן נסביר ש"סלע" הוא שם מטבע. אם עריכתי לא נראית לך נכונה, אנא בטל אותה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:30, 13 באפריל 2022 (IDT)

הורדתי שתי מילים. כעת זה נראה לי מעולה. אביתר ג' • שיחה • 13:06, 25 באפריל 2022 (IDT)

שמתי לב שבכל הקטע אין קישור לערך משמעותי אצלנו - זה לא חוטא לרעיון של המיזם? חשבתי שזה כל הרעיון. בברכה בן-ימין - שיחה 14:05, 25 באפריל 2022 (IDT)

נראה לי שיש פה קישוריות לערכים משמעותיים. אפשר גם להוסיף עוד. למשל את הערך דיבור. אומרים ישנה - שיחה 14:46, 25 באפריל 2022 (IDT)

אם אפשר לנסות להוסיף לקטע: כמה בערך היה שווה סלע במונחים מודרניים? כלומר מהו בערך השווי של אותה כמות זהב ו/או כסף (לפי הערך מדובר בערך על 15 גרם. מהערך לא ברור אם מדובר על זהב או כסף, נראה לי שזה השתנה במהלך השנים). זה קצת פחות מחצי אונקיה (ר’ w:Ounce#International troy ounce). בהנחה (לא מציאותית) שמדובר על זהב בלבד: חצי אונקיית זהב שווה היום, לפי חיפוש לא מחייב שלי, קצת מעל 3,000₪. אז מחיר של 3,000 שקלים למילה זה תעריף די טוב (לעומת זאת: חצי אונקיית כסף עולה קצת מעל 35₪, לפי אותו סוג חיפוש). Tzafrir - שיחה 08:12, 27 באפריל 2022 (IDT)

נסיון לניסוח: „הסלע היה מטבע שעשוי מתערובת של זהב וכסף במשקל של בערך חצי אונקיה. במונחים מודרניים: ערך שבין כמה עשרות לכמה אלפי שקלים.״ האם הכיוון סביר? צריך גם לוודא שכל מה שכתבתי נכון ומספיק מדויק. Tzafrir - שיחה 13:01, 27 באפריל 2022 (IDT)

את עניין חצי האונקייה של הסגסוגת היקרה, הוספתי. אבל הערכה של בין עשרה שקלים לבין עשרת אלפים שקלים, זו הערכה יותר מדי "גמישה", לדעתי. אומרים ישנה - שיחה 14:42, 27 באפריל 2022 (IDT)

בערך סלע כתוב שהוא שווה 768 פרוטות. בערך פרוטה כתוב שהיא 1/40 גרם כסף. שזה פחות מ-10 אג' לפי מחירון הכסף היום, מה שאומר שסלע שווה היום פחות מ-70 ש"ח (אם כי כדאי לזכור שערכו של הכסף ירד משמעותית מאז תקופת הסלע). חמויישֶה - שיחה 14:40, 8 באוגוסט 2022 (IDT)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

בעד הימן האזרחי - שיחה 19:57, 30 בינואר 2023 (IST)

הוספתי בהשארת התבנית את המידע בערך סלע... בן-ימין - שיחה 17:58, 1 בפברואר 2023 (IST)

בעד לוגי ; שיחה 20:01, 5 בפברואר 2023 (IST)

בטרם אקבל את הקטע ואארכב את הדיון, אבקש עזרה בניסוח המשפט הראשון מחדש. הוא מנוסח בצורה לא אנציקלופדית: פעמים רבות מופיע הביטוי "כל מילה בַּסלע" כתגובית של מאן דהו, על מאמר דעה שנראה לו חשוב, צודק או נוקב.. תודה חמויישֶה - שיחה 10:44, 7 בפברואר 2023 (IST)

בעד. SigTif. SigTif - שיחה 18:21, 12 בדצמבר 2023 (IST)

מטבע בשם "סלע"

פעמים רבות משתמשים דוברי עברית בביטוי "כל מילה בַּסלע", כדי לציין שטקסט כלשהו שאליו הם מגיבים, הוא חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע", השתיקה שווה כפליים.

איך זה כעת? אביתר ג' • שיחה • 10:55, 22 בינואר 2024 (IST)

לא הבנתי מה תוקן בגירסה החדשה. כללית, הקטע, שיש לו מספיק תומכים, ממתין כבר זמן רב מאוד לתיקון פשוט מאוד. סדר את זה ונגמור עניין. המשפט הראשון צריך פחות להתחייב לדברים שאי אפשר להוכיח. זה הכול. אומרים ישנה - שיחה 12:35, 22 בינואר 2024 (IST)

אני בתורי לא הבנתי מה לא בסדר במשפט הראשון, והיכן הוא מתחייב ל"דברים שאי אפשר להוכיח"? אביתר ג' • שיחה • 18:26, 25 בינואר 2024 (IST)

האם יש לך נתונים סטטיסטיים, שמוכיחים "פעמים רבות"? אם לא, אני ממליץ שתשתמש בניסוח דומה לה "דוברי עברית עשויים להשתמש בביטוי..." במקום ב"פעמים רבות משתמשים דוברי העברית בביטוי..." זה הכול. זה כל מה, שלדעתי, חמויישה דרש. אומרים ישנה - שיחה אומרים ישנה - שיחה 19:34, 25 בינואר 2024 (IST)

חמויישה, זה מה שהפריע לך? אם כן, מקובל עלי התיקון של אומרים ישנה. על כל פנים, לא צריך להיות סטטיסטיקאי דגול, כדי לחזות בהתרחשותה של התופעה הזו, ובכן, פעמים רבות. פתח מאמר דעה אקראי שיש בו הרבה תגובות, וחפש את הביטוי "מילה בסלע". מובטחך שתמצא את מבוקשך. כמעט לא תמצא מישהו שישתמש בביטוי הזה כמשמעותו בלשון חז"ל, ולרוב תמצא את השימוש בביטוי הנ"ל כמשמעותו ב"לשון הדיבור". רוצה דוגמאות? אביתר ג' • שיחה • 12:01, 31 בינואר 2024 (IST)

אני אכן מעדיף את הניסוח הנוסף שהוצע. חמויישֶה - שיחה 13:17, 31 בינואר 2024 (IST)

אז הנה:

מטבע בשם "סלע"

דוברי עברית עשויים להשתמש בביטוי "כל מילה בַּסלע", כדי לציין שטקסט כלשהו שאליו הם מגיבים, הוא חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע", השתיקה שווה כפליים.

בהצלחה, אביתר ג' • שיחה • 11:45, 1 בפברואר 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 14:12, 29 ביולי 2024 (IDT)

מי המחבר?

”אם תעזבני יום יומים אעזבך” הוא פתגם שפירושו שאם אדם ישכח קצת מדברי התורה סופו שיישכח את כולם. מקור הפתגם הוא בספרי בשם "מגילת חסידים" מתקופת התנאים, בעולם מקובל שזהו פסוק במשלי אף על פי שהוא לא מופיע שם, בטעות זו טעו אף מספר ראשונים. אחרים כתבו שזהו פסוק ואף הם טעו - כך למשל ספר הזוהר מציין לפתגם ואומר "כדכתיב", אחרים ציינו לבן סירא אף על פי שאין אזכור למשפט בספר, הסיבה לטעות הנפוצה היא שהמשפט נכתב בסגנון תנ"כי.

אייל • שיחה 02:11, 21 בינואר 2024 (IST)

נגד. אני אישית לא חשבתי שמקור הפתגם הוא מקראי, ובטח שלא ספציפית בספר משלי. אז הקטע בעצם גם מספר לי שהייתי אמור לחשוב שהפתגם הוא פסוק, וגם שהוא לא. חמויישֶה - שיחה 09:38, 21 בינואר 2024 (IST)

אני חושב שזה די קורויוז שמספר ראשונים ואחרונים היו בטוחים שזה פסוק למרות שזה ממש לא. אייל • שיחה 11:22, 21 בינואר 2024 (IST)

צריך להיות יותר ספציפיים לגמי מי שטעה. לא "בעולם" ולא השם הכללי "ראשונים". יש לציין ממש את שם הטועים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:10, 21 בינואר 2024 (IST)

הטועים: רבי חיים הכהן (מקובל) רבי דוד פארדו רבי צבי הירש מווידיסלאב, רבי שמשון משאנץ, רבי עמנואל חי ריקי. אייל • שיחה 18:51, 21 בינואר 2024 (IST)

אז לדעתי, אם תחליף את המושגים המופשטים במידע הזה, הקטע ישתפר. אומרים ישנה - שיחה 12:22, 22 בינואר 2024 (IST)

נגד. סתם טעות, אולי היא נפוצה, אך זה לא עניין לפינה הזו. שמש מרפא - שיחה 02:13, 26 בינואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 17:55, 30 ביולי 2024 (IDT)

בתו של אברהם

במקרא לא מסופר שהיו לאברהם בנות אלא רק בנים דוגמת יצחק, ישמעאל ואחרים, בתלמוד בבלי מובאת דעתו של התנא רבי יהודה בן המאה השנייה, המפרש את הפסוק "וה' ברך את אברהם בכל" כאומר שהשם נתן לאברהם ברכה שהיא בת בשם "בכל", לעומתו רבי מאיר טען שהברכה היא שלא הייתה לו בת. פרשני הפשט טענו שאין סיבה להניח את קיומה. ראשונים ואחרונים רבים דנו בסיפור חייה, בין הנדונים הועלו השאלות: מי הייתה אמה? הגר או שרה, האם היא הייתה יותר צעירה מיצחק או שלא, מתי היא מתה ומי היה בן זוגה, לרוב השאלות לא ניתנה תשובה פסקנית אלא השערה בלבד.

אייל • שיחה 22:52, 20 בינואר 2024 (IST)

נגד. מתנגד נחרצות. יותר מדי חפירה על מדרש. יש אלפי מדרשים על המקרא, בהרבה מהם סיפורים שבעל המדרש יודע שלא היו ולא נבראו. אין מקום לכתוב קטע הידעת על מדרש. חמויישֶה - שיחה 09:41, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד, אבל יש למחוק את המילים ", לרוב השאלות לא ניתנה תשובה פסקנית אלא השערה בלבד". הן אחרי הפואנטה ולא מוסיפות לה. אומרים ישנה - שיחה 12:14, 21 בינואר 2024 (IST)

אפשר לשנות את המיקוד של הקטע ולכלול בו גם את אמתלאי בת כרנבו. אפשר גם ללכת בכיוון אחר ולהזכיר את הציטוט מברכת המזון (בכל מכל כל) שעוסק בפסוק הזה. ‫149.106.131.170‬ 13:05, 19 בפברואר 2024 (IST)

בעד קטע קלאסי בעיניי ל״הידעת״: קצת אזוטרי, לא מתאים לשום ערך, ובכל זאת מעניין ומחדש. לא הבנתי למה ״אומרים ישנה״ רוצה למחוק את המשפט האחרון ואני מתנגד למחיקה זו. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 16:07, 16 באפריל 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. למרות שהיו גם תומכים, אני סבור שהקטע לא מתאים למיזם. חמויישֶה • שיחה 17:58, 30 ביולי 2024 (IDT)

שמות מטבעות היסטוריים

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב„שקל כסף״ כיחידת משקל גרידא. אבל בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם „זהובים״ (בפולנית והולנדית, בהתאמה). אם כי הגילדן ההולנדי היה, בשלב מסוים, מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים נותקו מבסיס הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. הוא עד היום המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באסקודו („זהב״) כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן מחליפה אותו בשנת 2022 במטבע בשם טומאן („עשרת אלפים״, כמו בשם היחידה הצבאית), אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

דורש עדיין גיבוש וליטוש. Tzafrir - שיחה 13:02, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

בעד, למרות שלקטע יש חפיפות חלקיות עם קטעים אחרים. אומרים ישנה - שיחה 15:59, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

נחמד! מיד לאחר הקריאה, אני מרגישה צורך ללכת לבדוק מדוע ולאיזה מטבע איראן תחליף את המטבע שלה בשנת 2022. אולי כדאי לציין זאת, אלא אם אנחנו רוצים לטעת בקוראים רצון חזק להמשיך לבדוק. ‏Funcs‏ • שיחה 17:21, 20 בספטמבר 2021 (IDT)

הוספתי משפט על הטומן. היסטורית טומן היה מטבע לא רשמי שהיה שווה עשרה ריאלים (עשרת אלפים דינרים). הטומן הנוכחי שווה עשרת אלפים ריאלים (כמו שקל חדש ללירה, גם כדי לקזז אינפלציה). הוא גם מבוטא בצורה שונה משם היחידה (המטבע: טומָאן, היחידה: טומֵן), אבל המשמעות זהה, והקטע כבר ארוך מספיק. צריך לעדכן גם את הערך טומאן על השינוי העתידי. Tzafrir - שיחה 10:08, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

מפתיע שהם חוזרים למטבע המקורי שלהם. הבעיה היא שהערך העיקרי כאן טומאן הוא בן שורה אחת. אני נגד עד להרחבתו לפחות בעוד 2-3 פסקאות. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 19:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 12:37, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

בר כוכבא של העלייה הראשונה

איש העלייה הראשונה, מיכאל הלפרן, היה פעיל ציוני רב עשייה, שמעולם לא החמיץ הזדמנות לעשות נפשות לדעותיו. בעקבות הצלחת מהפכת "הטורקים הצעירים", לה סייע במחתרת, הוא זכה בדרגה מקבילה לסרן ואות הצטיינות. לחגיגת העניין, שהתקיימה בבית הסראייה ביפו, הגיע הלפרן על סוס, ובידו הדגל הציוני, ונשא נאום בדבר הקמת מדינה עברית בארץ ישראל, לקול תרועות נציגי השלטון והקהל. לעומת זאת, מנסיעתו לאתיופיה, לניסיון גיוס קהילת "ביתא ישראל" לצבא שחרור יהודי בארץ הוא ניצל בעור שיניו. באתיופיה, השלטונות לא אהבו את משנתו. ב-1911 הגיע ליפו קרקס, ומנהלו הציב אתגר למתנדבים אמיצים: להיכנס לכלוב האריות. הלפרן נשא בתוך הכלוב נאום ציוני, ופרץ בתוכו בשירת "התקוה" בליווי שאגות האריות.

אומרים ישנה - שיחה 23:02, 9 באפריל 2023 (IDT)

מעניין מאד. לא הכרתי. אני

בעד. אני חושב שצריך לסגנן באופן שונה את המשפט "השלטונות שם פחות התלהבו ממשנתו". זה סלנג של השנים האחרונות. חמויישֶה - שיחה 10:01, 19 באפריל 2023 (IDT)

טופל. תודה. 2A00:A040:1A4:9657:F402:7F9E:AAB:743E 08:26, 21 באפריל 2023 (IDT)

אני חושב שהקטע מצויין. יש עוד אנשים שרוצים להביא את דעתם, כדי שנוכל לקבל או לדחות? חמויישֶה - שיחה 11:47, 30 במאי 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. קטע טוב, ללא תומכים. חמויישֶה • שיחה 16:16, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

מגפת ריקודים עד מוות

תחריט של הנדריק הונדיוס המתאר שלוש נשים מושפעות מהמגפה.

"מגפת ריקודים" קטלנית פרצה בשטרסבורג ביולי 1518. רקדו בה מאות אנשים במשך ימים ארוכים, ללא מנוחה, וחלק מהרוקדים מתו במהלך הריקוד מהתקף לב, שבץ מוחי, רעב או תשישות. לא ידוע מה הייתה הסיבה לריקוד כה מתיש, אך החוקרים בדעה אחת: הרוקדים לא עשו זאת מרצונם החופשי, ובוודאי שלא למטרת הנאה - הרוקדים התפתלו בכאב, זעקו לעזרה, והתחננו לרחמים. הרופא המקומי שלל סיבות אסטרולוגיות או על-טבעיות לתופעה, ואבחן "מחלה טבעית", שנגרמת מה"דם החם" של הרוקדים. אך במקום הקזת דם, שהייתה נהוגה בימי הביניים, הרשויות דווקא עודדו את הריקודים על ידי הקצאת אולמות, בניית במה והבאת תזמורת. זאת מתוך אמונה שרק אם החולים ימשיכו לרקוד ברציפות ובלי מנוחה, יום ולילה – הם יירפאו.

אומרים ישנה - שיחה 20:31, 1 ביולי 2023 (IDT)

באמת סיפור מעניין! קצת שיניתי ניסוחים. חוץ מזה, צריך להכחיל את הקישור האדום כדי שהקטע יוכל להופיע בעמוד הראשי. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:27, 18 ביולי 2023 (IDT)

נראה, שהקישורית האדומה טופלה איך שהוא. אומרים ישנה - שיחה 21:18, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. ללא מספיק התייחסויות. חמויישֶה • שיחה 16:17, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

גידול צמחים ותאורה

על אף שמקובל לחשוב כי צמחים זקוקים לקרינה מסוג על-סגול כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח), למעשה די בשילוב אור אדום וכחול אשר בספקטרום הנראה. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים המוחזרים מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

הבלבול נובע בעיקר מכך ששילוב בין אור אדום וכחול, הנמצא בשימוש נורות גידול (אנ'), ונקלט על ידי המדוכים (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית העין), עובר תהליך התמרה חושית ומפורש במוח כבעל גוון סגול, בדומה לאור הנראה שנפלט מנורות על-סגול. הדבר קורה כאשר הציפוי הפנימי בשפופרות אינו הרמטי ומעביר חלק מאורכי הגל הקצרים, הקרובים לאלו של קרינת העל-סגול.

גילוי נאות: את הקטע אני חיברתי (והידעת? הראשון שאני מציע כאן). אין לי 'ידע פורמלי' בתחומים בהם נוגע הקטע, והוא בנוי ברובו על סמך קטעים מוויקיפדיה וממקורות נוספים. אשמח אם מישהו מבעלי הידע יוכל לאשרר את נכונות המידע. בנוסף אשמח לעריכה לשונית. כמובן שאפשר גם לקצץ. Matankic - שיחה 23:09, 7 באוקטובר 2021 (IDT)

זו הפעם הראשונה שאני נתקל בדעה, שלפיה יש בכלל חשיבות לצבע האור, עבור הצמחים. חשבתי, וחשבתי שכולם חושבים, שכל אור חזק מספיק מתחום הספקטרום הנראה ומסביבתו, טוב לצמח, בלי שום קשר לאורך הגל - לצבע האור. הקטע נלחם בדעה קדומה, שמימי לא שמעתי עליה. אומרים ישנה - שיחה 14:55, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

@אומרים ישנה אפשר להוסיף בשורה הראשונה בין "על אף שמקובל לחשוב כי" ל-"צמחים זקוקים לקרינה ..." משהו בסגנון "בגידול ביתי" או "בגידול במקום חשוך". ראה לשמל על גידול יבול בחלל. אם זה עשוי להבהיר את הדעה הקדומה שמעולם לא שמעת עליה. אבל אז זה באמת ניהיה איזוטרי... Matankic - שיחה 18:44, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ואם כבר מדברים, גידול יבולים בחלל נשמע כמו נושא מרתק לערך, וגם לקטע הידעת. Matankic - שיחה 18:58, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסך נוסף

אומרים ישנה, תימצתתי. עכשיו אין "דעות קדומות" ואין "בלבול". אשמח לביקורת:

צמחים אינם זקוקים לכל טווח הספקטרום הנראה של האור ולקרינה מסוג על-סגול ותת-אדום כדי לקיים את תהליך הפוטוסינטזה (שנחוץ לתהליכי החיים של הצמח). למעשה די בשילוב אור אדום וכחול. האברון שבו מתרחש תהליך הפוטוסינטזה, הכלורופלסט, בולע באמצעות הכלורופיל (פיגמנט) אור בתדרים נמוכים (אדום ותת-אדום) ותדרים גבוהים (כחול ועל-סגול), ואילו התדרים הבינוניים מוחזרים ומקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לעל-סגול מהסוג UV-A מיטיבה עם מינים מסוימים, אך לרוב שאין בה צורך בלעדי.

Matankic - שיחה 21:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

לדעתי, ההצעה השתפרה מאוד. עכשיו צריך קצת לשנות ניסוחים וכתיב. אומרים ישנה - שיחה 21:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

שיפורים

בטבע, הצמחים משתמשים באור השמש כדי לבצע פוטוסינתזה – תהליך החיים הבסיסי, המייצר סוכר. אולם נורות חשמל, המאירות צמחים, שאינם חשופים לשמש, לא צריכות להאיר בכל טווח קרינת השמש. למעשה די לצמחים בשילוב אור אדום וכחול. חלבון הכלורופיל, המבצע את הפוטוסינתזה, בולע אור בעיקר בתדרים אלו. לעומת זאת, הוא מחזיר את התדרים הבינוניים, ואלו מקנים לצמח את צבעו הירוק. חשיפה מבוקרת לאור על-סגול, מהסוג UV-A, מיטיבה עם מינים מסוימים של צמחים, אך לרוב הצמחים, אין בה הכרח.

אומרים ישנה - שיחה 21:36, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ניסוח מצוין! Matankic - שיחה 23:32, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אנקדוטה נוספת

אם כבר מדברים על תפיסת/ראיית צבעים (אנ'), חשבתי על קטע נוסף. אפשר לבחור בתמונה שונה, למשל של משבצות RGB במסך. מצד שני אור צהוב ברמזור (שרואים דרך צג מחשב) ממחיש מצוין את התופעה. Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

שיטת ייצוג הצבעים במחשב משתמשת בשלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול, שזיכו אותה בכינוי RGB (ראשי התיבות באנגלית). כל פיקסל במסך הוא יחידה עצמאית ומורכב משלושה תתי-פיקסלים שמאירים בצבעי היסוד, כאשר היחס בין עוצמת האור הנפלט מהם קובע את צבע היחידה. באופן זה מכסה השיטה טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור.

שלושת צבעי היסוד של האור (נקראים גם צבעים חיבוריים), בהם משתמשת השיטה, תואמים לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים באורך 564–580, 534–545, ו-420–440 ננומטרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. אורך גל של 570–590 ננומטר, לדוגמה, שנתפס במוח כאור צהוב, מעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים (אדום וירוק), באופן שניתן לחיקוי בשיטת RGB על ידי שילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. כך למעשה, לרוב לא ניתן יהיה להבחין בעין בלתי מזוינת בין אור צהוב שמקורו באורך גל צהוב, לצהוב שמתקבל משילוב בין אור אדום וירוק.

Matankic - שיחה 14:22, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מסכים עם מאה אחוז מהנאמר בקטע. הצרה היא שאני לא חושב שזה מידע מפתיע. נראה לי שרוב הקוראים שלנו יודעים כל מה שכתוב פה. אני חושב שהקטע מתאים למדור הידעת של פורטל טכנולוגיה ושל פורטל תקשורת. לא לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 15:00, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

אני מכיר את זה ואתה מכיר את זה. אבל לא חושב שניתן להסיק מזה על קוראים מזדמנים שנכנסים לעמוד הראשי. בקטע מוזכרים מונחים מדעיים, ויפה איך אפשר לפרט המון על משהו שטריוויאלי לאנשים מסוימים. מסכים כמובן שיש 'הידעת?' מפתיעים בהרבה, אבל בדיוק חשבתי ככה על משהו אז הוספתי. Matankic - שיחה 15:12, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח שונה לאנקדוטה

אור צהוב הוא דוגמה לאור שניתן ליצור בשני אופנים. על ידי אורך גל בתחום הנראה שבין 570–590 ננומטרים, או באמצעות שני צבעים חיבוריים, אדום וירוק. למעשה, בקביעת היחסים בין שלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול (או בר"ת RGB), ניתן לכסות טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור. שיטת הצבעים החיבוריים תואמת לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים ארוכים, בינויים וקצרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. לכן, אורך גל של 570–590 ננומטר שנתפס במוח כאור צהוב, יעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים, באופן שניתן לחיקוי בשילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. אור בצבע מג'נטה, לעומת זאת, אינו קיים בספקטרום הנראה, וניתן ליצור אותו רק בעזרת שילוב בין שני אורכי גל – אדום וכחול.

גם פה מעט תימצתתי. Matankic - שיחה 12:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אומרים ישנה, מה דעתך כעת? Matankic - שיחה 15:51, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 17:00, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד נריה - 💬 - 21:27, 23 בנובמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. מחכה שנים בדיונים. אותם שני תומכים. חמויישֶה • שיחה 15:54, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

ההיסטוריה המשפטית של טטריס

'טטריס' הוא אחד ממשחקי הוידאו הנמכרים ביותר בהיסטוריה, וקיימות גרסאות שלו ליותר מ-65 פלטפורמות שונות. אבל ההיסטוריה של המשחק הרבה יותר מסובכת ממה שהיה אפשר לנחש, והוא היה מרכזו של סכסוך משפטי סוער שנמשך מספר שנים. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. הוא שלח לפז'יטנוב פקס, וקיבל תגובה שפורשה על ידו באופן שגוי כאישור להעברת הזכויות, ולכן התחיל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות. סטיין השיג אישור פורמלי מ"אלרוג" (הגוף בברית המועצות שהיה אחראי על ייבוא וייצוא של תוכנות מחשב) בשלב יותר מאוחר, אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות - עד שהאנק רוג'רס, שעבד בשביל נינטנדו באותה תקופה, ניסה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל קונסולות ניידות ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

מקורות: כאן. "הידעת" הראשון שלי! יש סיכוי שזה קצת ארוך מדי, ואם כן אנסה לקצר. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:08, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, אבל בשני תנאים פשוטים. 1. צריך יותר קישוריות פנימיות. התפקיד העיקרי של קטעי הידעת הוא למשוך אנשים לקרוא ערכים. ובשביל זה צריך קישוריות לערכים. 2. צריך לומר אותו הדבר בדיוק, אך בפחות מילים. הקטע מכיל רק מידע נחוץ. אך אם זאת, הוא מכיל יותר מדי מלל. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 19:15, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

מה עם זה:

טטריס היא סדרת משחקי הוידאו השנייה הנמכרת ביותר בהיסטוריה. נכון לשנת 2021, רק סדרת מריו מכרה יותר עותקים ממנה. אף על פי שמדובר במשחק שכולל רק שבע צורות פשוטות, ההיסטוריה שלו הייתה סבוכה וסוערת במידה מפתיעה. טטריס פותח לראשונה בשנת 1984 על ידי מהנדס המחשבים הסובייטי אלכסיי פז'יטנוב, והפך ללהיט במעבדות מחשבים בברית המועצות, ומאוחר יותר יצא גם מגבולותיה עד להונגריה - שם התגלה על ידי איש העסקים הווארד סטיין, שרצה לקנות את הזכויות למשחק. כתוצאה מאי הבנה בינו לבין פז'יטנוב, סטיין החל למכור את הזכויות לטטריס לחברות אחרות - מבלי שהן יהיו בידו בפועל. סטיין השיג לבסוף אישור פורמלי מ"אלרוג", הגוף הסובייטי שהיה אחראי על ייצוא של תוכנות מחשב, לגבי העברת הזכויות אליו. אך הזכויות למשחק המשיכו להיות מועברות בין חברות מערביות, ללא ידיעתה של ברית המועצות. זאת עד שחברת נינטנדו ניסתה לקנות את הזכויות לטטריס בשביל הגיים בוי, ישירות מאלרוג. בשלב הזה התחיל מאבק משפטי על הזכויות, שבסופו של דבר הותיר את נינטנדו בתור הבעלים העיקריים של זכויות ההפצה של טטריס. פז'יטנוב עצמו לא הרוויח כסף ישירות מהמשחק עד שנת 1996, אז סוף סוף עלה בידו לקנות את הזכויות למשחק שהוא עצמו פיתח.

הוספתי כמה וכמה קישורים, וקיצרתי כמה שהצלחתי. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 19:49, 1 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד (עשיתי עריכה קלילה) אומרים ישנה - שיחה

הסרתי את הפסיק האחרון שהוספת, שהרגיש לי קצת פחות מתאים. מן הסתם שאני גם בעד בתור כותב.ת הקטע. 💛🤍שוקו מוקה💜🖤 • שיחה • הצטרפו למיזם משחקי הוידאו! • 09:19, 2 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. שנים בדף הדיונים. תומך אחד מלבד מציע הקטע. חמויישֶה • שיחה 15:55, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

סמל הנאציזם, האמנם?

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, בפולקלור הפיני צלב קרס כחול מסמל את השמש ומזל טוב. מה גם שהופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. צלב הקרס היה קיים בדתות ותרביות כבר לפני אלפי שנים. בהקשרים שונים, אך בשל השימוש בסמל על ידי הנאצים, ולאחר מכן על ידי הנאו-נאצים וקבוצות שנאה אחרות, רבים במערב סולדים מן השימוש בסמל בכל צורה שהיא.

~~חלק מהמשפט האחרון העתקתי מהערך צלב קרס. השאר~~ אני כתבתי והתבססתי על ערכי ויקיפדיה האנגלית וכתבות: [10][11][12][13]. אפשר להחליף בתמונה יותר מעודנת שקשה יותר להבחין בה בצלב הקרס (כמו זאת לדוגמה) אם זה עשוי להרגיז מישהו. Matankic - שיחה 18:21, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

א. ההצעה טובה.

ב. צריך למחוק מהקטע כל מה שמופיע אחרי המילים ״אלפי שנים״.

ג. יש לדאוג שהקטע יפנה ליותר ערכים עבריים ולפחות ערכים לועזיים. אולי אפשר לעשות זאת בכתיבת קצרמרים אחדים.

תודה. 2.52.72.190 18:37, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

מתקבל על הדעת ומעריך את הביקורת. לא מעריך שיתפנה לי זמן לכתוב את חיל האוויר הפיני או את צבא פינלנד. אשמח אם מישהו אחר יפשיל שרוולים (מה שבדרך כלל לא קורה כאן או שלוקח לזה יותר מדי זמן), נראה כמו נושאים מרתקים. Matankic - שיחה 18:56, 8 באוקטובר 2021 (IDT)

ההסבר שצירפתי לא מדויק, בקרוב אצרף ניסוח אחר. Matankic - שיחה 09:42, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

מעניין מאוד, לא הכרתי את הרקע של הסמל. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 10:23, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

לדעתי, יש להחזיר את המילים " למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, " יש לשים אותן אחרי המילים "100 שנים". אומרים ישנה - שיחה 12:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

שיפור?

אריק פון רוזן, אישיות שוודית בולטת ולימים גיסו של גרינג (ואף לידידו של היטלר לפי מקורות מסוימים), עיטר את מטוסו בצלב קרס כחול על רקע לבן כסמל למזל טוב. היותו ידיד של פינלנד, במרץ 1918 תרם למדינה העצמאית החדשה את המטוס, מה שציין את תחילתו של חיל האוויר הפיני (אנ'). צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, אומץ כסמל החיל ונותר בשימוש במשך כ-100 שנים. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב.

תמצתתי, מחקתי, ניסחתי מחדש. מקווה שלא הרסתי. Matankic - שיחה 11:03, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר להוסיף (לא חייב):

למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם, נוסף להיותה של פינלנד בעלת ברית של גרמניה הנאצית, הסמל הופיע בחיל כ-15 שנה לפני עליית הנאצים לשלטון. בדתות ותרביות שונות צלב הקרס היה קיים כבר לפני אלפי שנים.

Matankic - שיחה 11:17, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

הנוסח הראשון עדיף. בנוסך החדש אין כל הפתעה. מהנוסח הזה עולה כאילו, צלב הקרס כן היה, נטו, סמל נאצי... עם קצת תירוצי פולקלור פיניים. אומרים ישנה - שיחה 12:44, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב'

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים.

אומרים ישנה מה דעתך עכשיו? מוזמן לערוך שינוים בנוסח. Matankic - שיחה 13:16, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעניין הפולקלור הפיני אני מתבסס על הקטע הזה מוויקיפדיה האנגלית: ”In Finland, the swastika (vääräpää meaning "crooked-head", and later hakaristi, meaning "hook-cross") was often used in traditional folk-art products, as a decoration or magical symbol on textiles and wood”. Matankic - שיחה 13:24, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

אני

בעד, וגם מציע להוסיף בסוף הקטע את המשפט: "בית התפילה הבהאי בשיקגו הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, עצמה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות". אומרים ישנה - שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ג'

חיל האוויר הפיני (אנ'), אחד מחילות האוויר הוותיקים בעולם, אימץ את צלב הקרס כסמלו עוד מימי הקמתו ב-1918. צלב הקרס, שהיה סמלו הרשמי של צבא פינלנד (אנ') במשך שנות מלחמת העולם השנייה, נותר בשימוש חיל האוויר הפיני במשך כ-100 שנים, למרות הביקורת בדבר היותו סמל הנאציזם. הסמל, שהוטבע בין היתר כרונדל על מטוסי החיל (עד שנת 1945), המשיך להיענד על המדים ולהתנוסס על דגלי החיל, עד להסרתו המפתיעה בשנת 2017 והחלפתו בנשר מוזהב. צלב הקרס, אשר לו חשיבות בפולקלור הפיני, שימש בדתות ותרביות שונות כבר לפני אלפי שנים. בית התפילה הבהאי בשיקגו, הגדול והמפואר, שציפוי האבן שלו נעשה במהלך מלחמת העולם השנייה, במדינה אויבת לגרמניה הנאצית, מכיל צלבי קרס ללא קשר לנאציזם. הוא מכיל גם מגני דוד וסמלים מדתות נוספות.

יחד עם התוספת. Matankic - שיחה 17:41, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד, אגב, אני ממליץ שתסמן פס מחיקה על הגרסה/גרסאות שנסוגת מהן. חבל לאלץ אנשים לקרוא גרסאות לא עדכניות. בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 87.69.6.4 19:13, 9 באוקטובר 2021 (IDT)

לא מצאתי מקור שאומר שציפוי האבן בוצע דווקא במהלך המלחמה. בערך כתוב ש"העבודות לעיצובו הפנימי של המבנה" בוצעו בין 1943 ל-1953. חמויישֶה - שיחה 09:47, 27 בדצמבר 2022 (IST)

אם הקישורים הזרים יוסרו (המרה לערכים עבריים/הסרה פשוטה) – בעד.― מקף | T‏ 16:01, 30 בינואר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. שנים בדיון, ללא קונצנזוס. חמויישֶה • שיחה 15:58, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

מהו צבע השמש?!

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בצבע צהבהב, כתמתם, ואפילו אדמדם. כאשר השמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, האטמוספרה מתנהגת כמנסרה אופטית. יותר מאורכי הגל הקצרים ישברו באטמוספרה, והאור שנפלט מהשמש יראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור צופה בחלל, אור השמש יראה לבן לעין האנושית, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור (אם כי לא בעוצמות שוות). השמש עצמה היא גוף שחור, כלומר היא בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה. בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח. ניתן לקלוט את כל אורכי הגל המגיעים מהשמש (בתמונה), אפילו תדרים בתחום הלא נראה.

קטע שחיברתי. אולי צריך מעט לשפר את הניסוח. Matankic - שיחה 23:27, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

הצבע של אור השמש הוא לבן כי העיניים שלנו מתייחסות לאור השמש כ„חסר צבע״ (ככה המוח שלנו מתוכנן). השאלה המעניינת יותר היא למה אנחנו רגילים לחשוב על השמש כצהובה (ולזה עונים בסוף הקטע). Tzafrir - שיחה 10:17, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

Tzafrir איך היית מנסח את זה אחרת? Matankic - שיחה 10:20, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי את ההסבר שלך שאור השמש חסר צבע.. האם משהו מהקטע שגוי עובדתית? Matankic - שיחה 10:22, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

טעות שלי. לרגע התפלאתי על כך שהשמש נראית צהובה. Tzafrir - שיחה 10:33, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

@Tzafrir אתה מתכוון לכך שהמוח "מכוייל"/"מובנה" לכך שאור שמגיע מהשמש יראה לבן (או 'חסר צבע')? מעולם לא שמעתי על זה. יש לכך מקור? Matankic - שיחה 10:31, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אני בטוח שאפשר למצוא לכך מקור. למה שנבחין בצבע של אור לבן? זה אמור להיות אור רגיל: הרקע. במיוחד בזמנים עתיקים שבהם לא הייתה תאורה מלאכותית. נסה לחשוב מה יקרה לך אם תסתובב שבוע בבניין שבו יש תאורה רק אדומה. יש לי הרגשה שתסתגל לראות את העולם בגווני אדום/שחור. Tzafrir - שיחה 10:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נשמע כמו רעיון מצוין להידעת נוסף! Matankic - שיחה 11:00, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

א. אי אפשר לדבר על צבע השמש הנראה לעין בלי להזכיר את פיזור ריילי - האחראי לכך שאורכי הגל הקצרים יותר מהשמש מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול. בתפיסת הצבע האנושית, השמיים נראים בצבע כחול-תכלת לאור הרגישות הפחותה של מערכת הראייה האנושית לאור סגול.

ב. המשפט "השמש (...) בולעת קרינה אלקטרומגנטית בכל אורכי הגל, ללא החזרה או העברה" מחמיץ לחלוטין את הנקודה. השמש זוהרת בזכות תגובות ההיתוך הגרעיני המתחוללות בליבתה ולא בזכות האור הקלוש שהיא בולעת משאר היקום. אחרת היא היתה קודרת יותר מאחוריו של תינוק.

ג. מה המקור למשפט "בתצלומי לוויין נראת השמש בעיקר בצבע כתום, אך אין בכך הכרח"? למיטב הבנתי המשפט הזה שגוי. דרך מסנן צפיפות נייטרלי השמש אמורה להיראות לבנה ממש כמו החזר אור השמש מהלבנה. כך גם מרמזת התמונה הזו שצולמה בתחום האור הנראה. לעומתה, התמונה הזו צולמה באורך גל 30.4 ננומטר - בתחום העל-סגול הרחוק מאד שאינו נראה לעין או עובר באטמוספירה - ומוצגת בצבע כוזב כתום. באותה מידה יכלו להציג את אותה התמונה בוורוד פוקסיה, צהוב נזלת או עם לוח הצבעים של גלאסבי. לביטים לא אכפת.

יום טוב, ליאור पॣ • ח' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:47, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

א. שקלתי להוסיף את זה, אבל אז הקטע מתארך.

ב. הכוונה היא שמלבד לקרינת גוף שחור שנפלטת מהשמש, השמש עצמה לא מחזירה או מעבירה אור (כלומר הצבע שלה 'שחור').

ג. המשפט לא מנוסח טוב (בעצמי ציינתי שצריך לשפר את הניסוח). והוא לא מבדיל בין שני המקרים של צבע כוזב וקליטת אורכי גל בתדרים מסוימים. טוב ששמת לב לזה.

ד. אין לי ידע בפיזיקה מעבר למה שלמדתי בתיכון (וקצת אחרי). אם זהו תחום העיסוק שלך, ממש אשמח אם תוכל לנסח את זה אתה. אפילו לשכתב את הקטע. Matankic - שיחה 16:23, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר גם להכניס על הטמפרטורה של כוכבים, שהיא קובעת את צבע האור שנפלט (ללא קשר להרכב הכימי של היסודות שמרכיבים אותו). ואפשר להוסיף גם על רגישות המדוכים ברשתית, ושהעין רגישה יותר לירוק ופחות לכחול, וש(אולי)זו הסיבה למה אור השמש נראה לבן לעין אנושית. ואפשר גם לכתוב על אשליית הירח, בגללה נדמה שהשמש גדולה יותר בשקיעה ובזריחה, אבל למעשה זו אשליה אופטית. לא חסר על מה להוסיף, צריך להתחשב במגבלה של אורך הקטע ושקול לפצל גם לכמה קטעים. Matankic - שיחה 16:34, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

לא הבנתי את רלוונטיות הגוף השחור לקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:56, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

התוצאה הראשונה בגוגל ל"מה צבע השמש" נותנת כתבה של מכון דייוידסון [14], שם מזכירים שהיא גוף שחור. כעיקרון, הכוונה שמלבד האור שנפלט בתהליך, השמש עצמה 'שחורה'. מחקתי את הקטע הזה כיוון שהוא לא ממש מובן, וכנראה לא תורם הרבה. אפשר גם לנסח אותו באותו באופן אחר שמשתלב יפה. Matankic - שיחה 21:40, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח משופר - עם התייחסות לפיזור ריילי וצבע כוזב

לשאלה הפשוטה 'מהו צבע השמש?' יש מספר תשובות. בעת השקיעה או הזריחה, מתבונן מכדור הארץ יבחין בגוון צהוב, כתום, ואפילו אדום. האטמוספירה, בדומה למנסרה, שוברת את קרני השמש וכתוצאה מכך הן נעות במסלולים שבורים. אורכי הגל הקצרים מתפזרים יותר באטמוספירה וצובעים את השמיים בסגול, בתופעה שמכונה 'פיזור ריילי'. כיוון שרגישות עין האנושית פחותה לאורכי גל קצרים, השמיים נתפשים במוח בצבע תכלת במשך רוב שעות היום. בשעה שהשמש נמצאת בנקודה נמוכה בשמיים, קרוב לקו האופק, הדרך שקרני האור צריכות לעבור בתוך אטמוספירה, כדי להגיע לצופה, מתארכת. האור הכחול מתפזר לחלוטין, וקרני האור המגיעות אל הצופה הן בעלות אורכי גל ארוכים, כך שהשמש תראה בגוון צהוב עד אדום. למעשה, בנקודה הגבוהה ביותר בשמיים, או עבור שוהה בחלל, אור השמש יראה לבן, וזאת מפני שהוא מכיל את כל הספקטרום הנראה של האור. בתצלומי לוויין, לעיתים נראת השמש בצבע כתום. לרוב, מדובר בצבע כוזב, שנוסף לאחר צילום באורך גל שאינו בתחום הנראה (למשל קרינת על-סגול).

ליאור מוזמן לחוות את דעתך ולהציע שיפורים/תיקונים. Matankic - שיחה 12:23, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

הנוסח הזה עדיין שגוי, צר לי. אין לי פנאי כרגע לפרט את כל השגיאות המופיעות בו. אני מציע שנתמקד בנוסח החלופי המוצע להלן. שבת שלום, ליאור पॣ • ט' בחשוון ה'תשפ"ב • 15:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

כששאלתי את רוב האנשים שאני מכיר מה צבע השמש, גם את ה'אנטלקטואלים' ביניהם, הם תמיד ענו לי את אותה תשובה: "צהוב". הם כמובן לא לגמרי טועים. אבל בטח שלא צודקים. אין איור/תרשים, אפילו מדעי, שהשמש שם מוצגת בלבן. תמיד זה כתום או צהוב, כדי שאנשים ידעו שהנה זאת השמש. זו תפיסה שגויה שמושרשת חזק אצל כולם, וצריך להילחם בה.

נוסח ב' הוא מצוין, אבל הוא לא במקום הקטע הזה, שאני בהחלט מצדד בחשיבותו. אפשר גם לתמצת אותו (ולעקוף את הקטעים ה'שגויים'). שבת שלום, Matankic - שיחה 16:11, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

א. השאלה 'מהו צבע השמש?' דומה לשאלה 'איזה טעם יש לעופרת רותחת?' אם תביט בשמש תתעוור. אני מעדיף תפיסה רווחת שגויה על פני קורא אחד שראייתו תיפגע אחרי שקטע הידעת עורר את סקרנותו.

ב. לפני מספר דקות כיסו העננים את השמש. הצצתי לכיוונה וראיתי שהיא לבנה. גם אם תקרין את אור השמש על הקיר תראה שהיא לבנה. וכמובן, אם תקרין את אור השמש על הירח, האור שיוחזר ממנו לכיוון כדור הארץ ייראה לבן לעין האנושית. אני לא חושב שהעובדות הללו מעניינות מספיק בשביל קטע הידעת, אך זו האמת.

ג. כשהזכרתי לעיל את הרגישות הפחותה של העין האנושית לסגול לעומת כחול, שכחתי לציין שספקטרום הפליטה של השמש חזק יותר באורכי גל כחולים לעומת הסגולים, כפי שניתן להיווכח מקובץ:Radiation Spectrum.png.

ד. הטענה כי "האור הכחול מתפזר לחלוטין" שגויה. והקטע המוצע לא מבדיל בין פיזור לבין שבירה. ליאור पॣ • י"א בחשוון ה'תשפ"ב • 09:20, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

ליאור "האור הכחול מתפזר לחלוטין" נראה גם לי תמוה כשהעתקתי אותו (הרי רואים החזרה מעצמים כחולים בשקיעה). צריך לתקן את זה בערך "שמיים", משם העתקתי את המשפט. הצחקת אותי עם ה"איזה טעם יש לעופרת רותחת", יש משהו בדוגמה שנתת. אולי צריך לשכתב את כל הקטע, להמחיש איזו אנקדוטה שלא קשורה באופן ישיר לקטע, ודרכה להתייחס ל'צבע השמש'. גם אין התייחסות לעוצמות שאורכי גל מסוימים חזקים יותר מאחרים (זה לא מספיק שמקור אור יפלוט את כל הספקטרום הנראה כדי שיראה לבן..) אולי זה גדול מידי מכדי להיות הידעת.. יש המון נושאים שצריך להתייחס אליהם כדי להבהיר את 'צבע השמש'. Matankic - שיחה 16:34, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

נוסח ב' - ממוקד במושג "גוף שחור" ומשמיט את הצבעים

כשאנו מביטים על פני נורה, רוב האור שאנו רואים הוא אור שנוצר בתוך הנורה, ומגיע ישירות לעיננו. אם כי אנו רואים גם אור, שהגיע אל הנורה מבחוץ, ומשתקף על פניה. בניגוד לפני הנורה, פני השמש אינם מחזירים שום אור. כשאנו מביטים ישירות בשמש, אנו רואים אותה אך ורק באור שנוצר בה ומגיע אלינו ישירות. כל האור, המגיע אל פני השמש מבחוץ, נבלע בה. לכן, למרות שהשמש מאירה באור רב, מבחינת החזרת אור, היא נחשבת לגוף שחור.

אומרים ישנה - שיחה 09:36, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בסדר, אבל אולי כדאי להחליף את התמונה? נורת ליבון היא גוף שחור בקירוב לא רע. אולי קובץ:Led-lampa.jpg‏? Tzafrir - שיחה 10:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בוצע. אומרים ישנה - שיחה 20:24, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד Matankic - שיחה 10:19, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אפשר להציע את הקטע הזה בנוסף לקטע המקורי, כקטע נפרד (ולא במקומו). Matankic - שיחה 12:25, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. תקוע שנים בדיונים, עם הסתייגויות וללא הסכמה נרחבת. חמויישֶה • שיחה 16:00, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

פיסת היסטוריה קולינרית

הסאקה, משקה האלכוהול היפני, הראשון שיוצר נקרא "קוּצ'יקאמי נוֹ סאקה", שמשמעותו: משקה אלכוהולי שלועסים בפה. כפר שלם היה מעורב בהכנה, שכללה לעיסת אורז, גרעיני דגנים וערמונים, ויריקתם לתוך גיגיות. בסיוע אנזימי הרוק הפך העמילן שבחומרי הגלם לסוכר. בשלב הייצור הבא ערבבו את התערובת מהגגיות עם דגנים מבושלים ונתנו לה לתסוס. מאות שנים לאחר מכן, הפכה הלעיסה למיותרת עם גילוי פטרייה בשם "קוג'י קין", המספקת את האנזים שברוק.

אומרים ישנה - שיחה 22:39, 12 באוקטובר 2021 (IDT)

הסיפור הזה לא מופיע בערך האנגלי. נראה שיין אורז היה קיים כבר הרבה קודם לכן בסין (ר’ חואנגג'יו והערך האנגלי המקביל). Tzafrir - שיחה 17:29, 13 באוקטובר 2021 (IDT)

הסיפור כן מופיע בערך העברי. אם הערך העברי שגוי, לדעתך, תקן אותו. אין הכרח שהקטעים שלנו יוצדקו על ידי כל ערך בכל שפה. רק הערכים בעברית רלוונטיים, כל זמן שהם מוכרים כנכונים. אומרים ישנה - שיחה 20:58, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

הוספתי שם דרישת מקור. Tzafrir - שיחה 10:26, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מידע נוסף: הגרסה הועתקה מהערך האנגלי: הערך העברי התבסס על הערך האנגלי באוגוסט 2005. ladypine תרגמה חלק והשאירה חלק אחר, גדול הרבה יותר, בהערה, להמשך תרגום עתידי. בשנת 2006 Tatan48 מחק את ההערה הזו ותרגם ממנה את החלקים שנראו לו חשובים, כולל הסיפור על הכפר. הסיפור על הכפר והאינדיאנים נוספו לערך האנגלי על סאקה בגרסתו הראשונה, בנובמבר 2001. לא ממש מפתיע שבאותו הזמן לא סיפקו להם מקורות. ב־28 בדצמבר 2010 אלמוני הסיר את הסיפור מהערך עם הנימוק „ Removed unsupported supposition״ וזה בערך מה שאני הולך לעשות. Tzafrir - שיחה 10:49, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

תודה. אומרים ישנה - שיחה 19:59, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

מוזר. מצאתי ארבעה מקורות בויקיפדיה האנגלית. יש לה ערך מיוחד עם ארבעה מקורות, רק לסאקי מאורז לעוס. ויקיפדיה האנגלית לא מודעת לעצמה, לפעמים. שם הערך Kuchikamizake. אומרים ישנה - שיחה 20:06, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

אוי. כל המקורות ביפנית. אומרים ישנה - שיחה 20:18, 15 באוקטובר 2021 (IDT)

יש לי כיוון קצת שונה (אבל אין לי נוסח מלא): יין הוא משקה אלכוהולי: בתהליך התסיסה שמרים הופכות סוכר מהענבים לאלכוהול. כך גם נוצרים סיידר, תמד ואחרים. אבל בחיטה, שעורה, אורז ודומיהם יש עמילן שאותו השמרים לא יודעות לפרק. כדי להכין בירה מנביטים את הדגנים כדי לגרום להם לפרק עמילן לסוכר. זהו לתת. אבל יש גם דרכים אחרות לפרק את העמילן: ברוק (ביולוגיה) האנושי יש אנזים שמפרק עמילן לסוכר. לכן אפשר לבשל דגן ואז ללעוס אותו. השיטה הזו הייתה בשימוש אצל ילידים באמריקה (עם תירס (נכון? יש מקור? פרטים מדויקים יותר?) וגם ביפן, לפני שהגיעו אליהם שיטות יעילות יותר להכנת סאקה. Tzafrir - שיחה 13:49, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מה היתרון של הנוסח הזה על הנוסח הקודם? אנחנו עדיין תקועים עם מקורות ביפנית בלבד. כשלמישהו תהייה מוזה, הוא יחפש מקורות בשפה קריאה יותר. אומרים ישנה - שיחה 23:10, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

יש אולי מקורות לטכניקה האינדיאנית? כמוכן: לא הוספתי לרשימה כאן את הפטריה שבה משתמשים כיום באזור סין ויפן. Tzafrir - שיחה 09:30, 17 באוקטובר 2021 (IDT)

יש בעיה טכנית עוד לפני שניגשים לתוכן עצמו– שאסור שיהיה קישור לערך חסר בעמוד הראשי. מקף־‽ 20:11, 27 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. שנים בדיונים ללא תמכיה נלהבת. חמויישֶה • שיחה 16:01, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

כנראה שהדוסים צודקים לגבי השבת

שבוע הוא יחידת זמן מחזורית בת שבע יממות, המשמשת בעולם כולו לצורכי עבודה, עסקים ודת, ובפרט לקביעת ימי עבודה ומנוחה. ככול הנראה, ציון ימי השבוע הונהג לראשונה ביהדות. חלוקת הזמן לשבועות לא הופיעה אצל שום עם כנעני אחר, מלבד עם ישראל. יש השערה, לפיה השבוע נוצר, במקור, מציון ימי כרבע של חודש. בבבל העתיקה אכן ציינו את הימים השביעיים בחודש (7, 14, 21, 28). אך הם צויינו כימים חסרי מזל, שמשמעותם לא ברורה, ולא תועדו בבבל שמות מיוחדים לימים האחרים. ההתפשטות העולמית של הנצרות והאיסלאם, שקיבלו מהיהדות יסודות רבים, הפך את ציון ימי השבוע לנפוץ. אולם הוא מקובל כיום גם על אוכלוסיות בנות דתות אחרות לגמרי. יתרה מזאת, השימוש בציון ימי השבוע הפך נפוץ באימפריה הרומית, בהשראת היהודים, עוד לפני שהאימפריה התנצרה. זאת אחרי שרומאים חדלו להשתמש בנונדינה - יחידת זמן מחזורית בת שמונה יממות. בתרבויות שונות נוסה שימוש ביחידות זמן מחזוריות, שמנו חמש, שש, תשע, עשר או 13 יממות. אך השימוש בהן נמשך רק לתקופות קצרות.

2A0D:6FC7:33F:3AF9:742B:151D:DA32:35AB 11:12, 26 במרץ 2022 (IDT)

מה המקור למידע? חלק ממה שכתוב כאן סותר את מה שידוע לי (אבל לא חקרתי את הנושא לעומק). Tzafrir - שיחה 15:34, 26 במרץ 2022 (IDT)

הקטע, כולו, מסוכם מהערך שבוע. אם אתה מוצא שגיאות, תקן גם את הערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:34, 26 במרץ 2022 (IDT)

בעד, הקטע חידש לי. גם בבריטניקה בערך "week" [15] מציינים שציון ימי השבוע לראשונה מיוחס ליהודים הקדומים (למרות סייגים). Matankic - שיחה 12:11, 28 במרץ 2022 (IDT)

נגד. ראו: מאיר ברק, מדוע השבוע בן 7 ימים והאם הוא היה תמיד כזה? , במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 בספטמבר, 2009 עמית - שיחה 11:22, 9 בספטמבר 2022 (IDT)

אם אתה סבור שיש שגיאה בקטע, תקן בבקשה, קודם כול, את הערך ממנו הוא סוכם. תודה. 2A0D:6FC7:403:91E3:A129:D16B:7C0E:C7E9 16:03, 17 בספטמבר 2022 (IDT)

בעד קטע נחמד בן-ימין - שיחה 17:59, 1 בפברואר 2023 (IST)

המקור שהביא עמית די חסר משמעות, שכן הכותב הוא ביולוג. הכתוב בערך לעומת זאת, מגובה במקורות איכותיים. שמש מרפא - שיחה 21:28, 1 בפברואר 2024 (IST)

מי אמר שלא יכולות להיות סיבות ביולוגיות לנוחות השימוש בשבוע עבודה דווקא של שבעה ימים? אומרים ישנה - שיחה 20:48, 2 בפברואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. שני משתתפים בלבד בדיון שנמשך מעל שנתיים. חמויישֶה • שיחה 14:27, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

הפיראט היהודי

דון שמואל פאלאג'י, רב, דיפלומט וסוחר, יליד מרוקו, היה בעיסוקיו גם שודד ים יהודי. בחסות הסולטאן, יסד והנהיג פאלאג'י, בסוף המאה ה-16, צי שעסק בשוד ימי של ספינות ספרדיות ששבו עמוסות סחורות מיבשת אמריקה. מספרים שבספינת הדגל שלו היה בית-כנסת זעיר, וכן שהיה רב מוסמך. למרות עיסוקו האלים, הקפיד פאלאג'י על קלה כחמורה ונהג לומר תדיר כי הוא אינו מתפרנס משוד עוברי הימים. עקב היותו צאצא למגורשי ספרד יש הטוענים שפעל מתוך כוונה לנקום בכתר הספרדי על גירוש ספרד. עוד מסופר עליו שכשהיה מגיע לבית כנסת, היו האנשים מבקשים ממנו בנימוס: "כבוד הרב, אין זה ראוי להכניס חרב לבית התפילה", והוא היה תמיד עונה: "לא תרד חרבי ממותני עד שלא אנקום במלך ומלכת ספרד על כל מה שעשו לאחיי היהודים". ואכן, לאחר גירוש ספרד ופורטוגל, פיראטים יהודיים סייעו בהבסת הצי הספרדי-קיסרי בקרב פרבזה, בלכידת צי האוצר הספרדי, בכיבוש חלק מברזיל על ידי הולנד מידי פורטוגל וסיוע לבריטים בכיבוש ג'מייקה הספרדית. אם כי פאלאג'י עצמו היה סוכן כפול. הוא ריגל למען ספרד.

ליקוט ועריכה של קטעים מוויקיפדיה העברית. Matankic - שיחה 00:50, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

נחמד. תמיד יש יחס טוב בספרות הפופולרית לשודדי הים הנוצרים ההוספיטלרים (ממלטה, באותה תקופה). אז למה לא להתייחס יפה גם לשודד ים יהודי? Tzafrir - שיחה 10:54, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

בעד אומרים ישנה - שיחה 20:53, 14 באוקטובר 2021 (IDT)

אומרים ישנה אולי התוספת האחרונה מעט נחרצת בדבר היותו סוכן כפול? אולי כדאי להשאיר את זה בנימה יותר ספקולטיבית? Matankic - שיחה 10:14, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

גם לא ממש מסדתר כרונולוגית שבשטח היה נלחם בספדרים וגורם להם לנזק רב, אבל בחצרות המלוכה היה ידיד. אולי רק בתקופה מסוימת הוא התחיל להעביר ידעות? Matankic - שיחה 10:20, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

מה כתוב בערך? אומרים ישנה - שיחה 10:59, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

"[...] והעביר לו מידע מסווג על היחסים בין המרוקאים וההולנדים" יכול להיתפס כסוכן כפול, אבל לא חושב שזה מחייב. יכול להיות שהוא פשוט ניצל הזדמנויות ולא היה נאמן לאף אחד (זה לא סותר אמנם שהיה סוכן כפול). Matankic - שיחה 11:39, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

למרות ששמואל לא התנצר ולא היגר לספרד, הוא עמד עד פטירתו בקשר רצוף עם בני אצולה בספרד. חוקרים אחדים טוענים כי הספרדים העבירו לו כסף רב כיוון ששימש סוכן כפול והעביר לספרדים מידע על הנעשה בחצר הסולטן במרוקו, ואף החולקים עליהם סבורים כי התנהגותו מעידה על כך שהבין את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בברית עם ספרד. בעוד פרשה זו נותרה עלומה עד היום, מעשיו השונים של שמואל למען בני עמו ומלחמתו הגלויה והעיקשת נגד ספרד מעידים כאלף עדים על השקפת עולמו.

— [16]

קטע ממאמר בסגולה (מגזין). Matankic - שיחה 11:48, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

אולי אפשר לנסח את זה בסגנון: "אם כי פאלאג'י עצמו שמר על קשרים עם האצולה בספרד, ואף העביר להם ידיעות על [...]". Matankic - שיחה 11:56, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

קטע "הידעת" לא יכול לסתור את הערך העברי בנושאו. אם אתה חושב שפרט בערך שגוי, התחל מתיקון הערך. אומרים ישנה - שיחה 13:28, 16 באוקטובר 2021 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. הדיון לא התקדם ולא היו מספיק תומכים. חמויישֶה • שיחה 15:33, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

קצת על טורפים ואבולוציה מתכנסת

סדרת הטורפים ממוינת לשני טקסונים – דמויי כלב ודמויי חתול. למעשה, מרביתם של היונקים הקרניבורים על פני כדור הארץ, משתייכים לאחת משתי קבוצות אלו. כלבי ים, דובים, שועלים וסמורים משתייכים לדמויי הכלב, בעוד שנמרים, צבועים ונמיות הם דוגמה לדמויי חתול. הזאב הטסמני (בתמונה), יונק כיס שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20, דמה לחברי משפחת הכלביים בחצי הכדור הצפוני במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וצורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. מכיוון שמילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שמילאו הכלבים בכל מקום אחר, הותאם הזאב הטסמני להיות בעל מאפיינים דומים לאלו של הכלביים, על אף שאינו דמוי כלב, אלא טורף כיס.

קטע שחיברתי וליקטטי מהערכים המקושרים. Matankic - שיחה 15:51, 14 בפברואר 2022 (IST)

הנושא בסדר גמור. אני

בעד. רק עניין קטן: הזאב הטסמני או כל יצור אחר לא מפתח מרצונו או מיוזמתו את האבולוציה שלו. אבולוציה לא קשורה ליוזמה של אף יצור. יש לשנות מעט את הניסוח. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 14 בפברואר 2022 (IST)

חוץ מזה, גם הליוויתניים טורפים, שלא שייכים לסדרת הטורפים. מהניסוח נדמה שכל טורף חוץ מהזאב הטסמני שייך לסדרת הטורפים... אומרים ישנה - שיחה 17:43, 14 בפברואר 2022 (IST)

מעט ניסחתי, לפחות את עניין ה'פיתח' ל-'הותאם'. לגבי שאר הקרניבורים שאינם משתייכים לקבוצה הזאת, רשום 'מרביתם' ובענייני זה מספיק. אני גם לא רוצה שהקטע יתארך ויתארך ובעיקר יאבד את הפואנטה שלו. מוזמן כמובן להציע ניסוח אחר. Matankic - שיחה 18:18, 14 בפברואר 2022 (IST)

אפשר להוסיף "הקרניבוריים היבשתיים", אבל עדיין זה לא מכסה הכל, וגם זה כבר נשמע מאוס. Matankic - שיחה 18:21, 14 בפברואר 2022 (IST)

את מי זה לא מכסה? אפשר אולי להציע "הטורפים היבשתיים ממויינים לשני טוקסונים..." גילגמש • שיחה 18:31, 14 בפברואר 2022 (IST)

השאלה מי נחשב לטורף יבשתי, קיפוד הוא טורף? Matankic - שיחה 19:05, 14 בפברואר 2022 (IST)

אני לא יודע. אני לא זואולוג. גילגמש • שיחה 20:08, 14 בפברואר 2022 (IST)

כתוב שם במפורש „סדרת הטורפים״. לי זה נראה ברור שלא מדובר על כל הטורפים. יש גם טורפים שאינם יונקים. Tzafrir - שיחה 08:23, 15 בפברואר 2022 (IST)

והניסיון שלי לימד אותי, שהזאולוגים העבריים מאוד אוהבים להשתמש בטרמינולוגיה שמבלבלת הרבה ממי שלא למד זאולוגיה. צריך לראות איך עוקפים את הבעיה הזו אומרים ישנה - שיחה 14:48, 15 בפברואר 2022 (IST)

למרבה המזל אנחנו יכולים לקשר ישירות לערך שכולל את ההגדרה. מעבר לכך, המשך הקטע מדגים היטב שיש חיות טורפות אחרות שלא נמנות על סדרת הטורפים. Tzafrir - שיחה 16:00, 15 בפברואר 2022 (IST)

אולי כך?

הזאב הטסמני היה יונק כיס, שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא דמה לחברי משפחת הכלביים באמריקה, אסיה, אירופה ואפריקה במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וכלל צורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. הזאב הטסמני גם מילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שממלאים הכלבים במקומות אחרים. הכלביים, וקרוביהם האבולוציוניים תת-סדרת דמויי הכלב, פרצו מצפון אמריקה אל אירו-אסיה, ומשם לאפריקה, לפני כשמונה מיליון שנים. עד אז, תפקידם האקולוגי בעולם הישן מולא בידי דמויי חתול, שגם הם מדגימים דמיון גופני לכלביים – הצבועיים.

אומרים ישנה - שיחה 16:17, 15 בפברואר 2022 (IST)

מתלבט, זה כבר קטע אחר (אבל גם לא בהכרח פחות טוב). Matankic - שיחה 16:29, 15 בפברואר 2022 (IST)

הקטע הזה נראה ברור יותר ולדעתי מוצלח יותר. אני מנסה להבין מה בדיוק המשהמעות של „תפקידם האקולוגי״, אבל נראה לי שזה ברור אינטואיטיבית. Tzafrir - שיחה 05:00, 16 בפברואר 2022 (IST)

לדעתי "תפקיד אקולוגי" לא מובן אינטואיטיבית, אבל אין בעיה עם זה שאנשים יצטרכו להכנס לקישור כדי להבין עד הסוף. אני

בעד. חמויישֶה - שיחה 11:06, 16 בפברואר 2022 (IST)

עוד הערה: 8 מליוני שנים? לפי הערך כלביים: תיעוד המאובנים מגיע לסוף האאוקן בצפון אמריקה ואירופה, תחילת האוליגוקן באסיה, סוף הפלאהיוקן בדרום אמריקה, פלאוקן באפריקה, אמצע ההולוקן באוסטרליה. Tzafrir - שיחה 11:23, 16 בפברואר 2022 (IST)

לקחתי את התאריך הזה מהערך האנגלי על הכלביים, אותו קראתי ברפרוף. אם מישהו מוצא תאריכים מדוייקים יותר, זה בסדר גמור, מבחינתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 20:32, 16 בפברואר 2022 (IST)

נראה לי שה"פאנץ'" עדיין לא מחודד. אם הפאנץ' הוא שטורפים יבשתיים מסוגים שונים פיתחו מאפיינים דומים, אולי כדאי להתחיל ממספר דוגמאות שאינן כלביות, כמו הזאב הטסמני והצבוע ואולי עוד אחד אם יש (או סוג הכלביים כולו), ולהסביר שהתפתחו אצלם בנפרד אותם מאפיינים ושזה יהיה במוקד הקטע. אולי שווה להתייחס במילה למהו אותו "תפקיד אקולוגי" שמשותף להם אך אינו משותף לנחש, עטלף, ינשוף וקיפוד. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 11:13, 26 בפברואר 2022 (IST)

אני חושב.ת שהקונספט של קטע על אבולוציה מתכנסת הוא מאוד טוב. אישית רציתי כבר כמה זמן לכתוב קטע על הנטייה של האבולוציה להפוך דברים לסרטנים (דבר שקרה בסיטואציות לא קשורות מספר פעמים) ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 18:38, 29 בינואר 2023 (IST)

בעד כובש המלפפונים • שיחה 17:16, 30 בינואר 2023 (IST)

נבחרה גרסה אחרונה. חמויישֶה • שיחה 15:36, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

"הדבר" הגאוני בהאזנות סתר

רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה. בצילום אנטנה דקה וקצרה עם קופסת מתכת מחוררת, המכילה ממברנה. — רפליקה של חפץ הנוי עם מכשיר ההאזנה, המוצגת במוזיאון הקריפטולוגיה

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד (ראו בתמונה). הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 13 באפריל 2022 (IDT)

קטע לא רע. בתקווה שעוד יזכרו את הכוס התרמית. Tzafrir - שיחה 13:53, 13 באפריל 2022 (IDT)

הה, הדבר היה ככה! אביתר ג' • שיחה • 13:08, 25 באפריל 2022 (IDT)

לפי הערך ולפי מקורות אחרים, כן. מכשיר ההאזנה הזה מונצח בעוד מקומות. אומרים ישנה - שיחה 14:45, 25 באפריל 2022 (IDT)

מכשיר הציתות בוראן שהמציא טרמן לא השתמש בלייזר אלא במקור אור בתחום התת-אדום, ראו כאן. בריה התפגר בדצמבר 1953 ואילו הלייזר הראשון החל לעבוד במאי 1960. ליאור पॣ • כ"ד בניסן ה'תשפ"ב • 15:32, 25 באפריל 2022 (IDT)

תיקנתי. צריך גם לבדוק מה כתוב בערך. אולי גם שם צריך לתקן. תודה. אומרים ישנה - שיחה 14:48, 27 באפריל 2022 (IDT)

בעד לוגי ; שיחה 20:01, 5 בפברואר 2023 (IST)

חמויישֶה • שיחה 17:16, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

זכרים בהריון?!

שיפור הצעה ישנה של משתמש ביג ג'ון, בהתאם לביקורת שניתנה על אותה הצעה, בזמנה:

בניגוד ליונקים ולעופות, אצל מרבית הדגים, תאי הזרע מפרים את הביציות או את הביצים במים הפתוחים, ולא בתוך גוף הנקבה. בין יוצאי הדופן מצויים סוסוני הים. בסוסון הים קיימת הזדווגות, שבמהלכה הנקבה מטילה את ביציה לתוך כיס הדגירה, הנמצא על בטנו של הזכר. שם הזכר מפרה אותן ושומר עליהן. בכיס מופיעות בלוטות עור, המספקות מזון לביצים, בהן מתפתחים העוברים במשך כארבעה שבועות. ככל שהם גדלים, הכיס הולך ותופח, ומראה זכר סוסון הים מזכיר את מראה נקבות היונקים ההרות (בתמונה).

אומרים ישנה - שיחה 20:51, 10 ביולי 2022 (IDT)

תראה, לי הכותרת הזאת גרמה לחשוב על גברים טרנסים בהריון. אבל זה כנראה כי... יו נו. אני

בעד אגב. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • 23:57, 10 ביולי 2022 (IDT)

בעד לוגי ; שיחה 19:59, 5 בפברואר 2023 (IST)

בעד. SigTif (מהתקופה שלא ידעתי לחתום...) SigTif - שיחה 18:20, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעד ארז האורז • שיחה 12:05, 27 באפריל 2023 (IDT)

לא הבנתי כל כך את ההשוואה? צורת ההטלה של סוסוני ים נקראת Ovoviviparity והיא משותפת גם לצפרדעים וחלק מהזוחלים. יש גם דגים ואלמוגים שמפרים את הביצים בים הפתוח וצורת ההטלה של יונקים ועופות לא דומה בכלל אז למה להציג את זה כנגד הסוסון? לא מצליח להבין את הפואנטה בקטע? Assafn • שיחה 20:28, 26 ביוני 2023 (IDT)

האם גם זכר הצפרדע נושא את הביצים המופרות בבטנו? לא! הוא משאיר אותן במים, ומדלג למרחק. 2A00:A040:199:6E48:E406:9E07:3055:85DC 05:57, 27 ביוני 2023 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 18:20, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

אנא שווייצרי

״דינר שווייצרי״ (להבדיל מפרנק שווייצרי) הוא כינוי למטבע, שהיה מקובל בכורדיסטן העיראקית, כשהייתה אוטונומיה בחסות ארצות הברית, בין מלחמת המפרץ הראשונה (1991) למלחמת המפרץ השנייה (2003). ה״דינר השווייצרי״ לא הונהג באופן רשמי, אלא הפך מטבע עצמאי עקב סירובם של הכורדים להכיר בשטרות הכסף החדשים, בעלי איכות ההדפסה הירודה, שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי. הכורדים התעקשו להמשיך ולהשתמש בשטרות העיראקים הישנים, מתוצרת אירופית, שבוטלו בשאר חלקי עיראק, ושום גוף כבר לא פיקח עליהם. כוחו של ״הדינר השווייצרי״ נבע ממוסכמה חברתית מקומית בלבד. בתחילת תקופת השימוש ב״דינר השווייצרי״ הוא היה שווה בערכו לדינר העיראקי. אך במשך תקופה זו, הדינר העיראקי עבר פיחות רב. לבסוף, עם הדחת סדאם חוסיין, הבנק המרכזי של עיראק החליף כל ״דינר שווייצרי״ ב-150 דינרים עיראקיים.

אומרים ישנה - שיחה 13:59, 5 באפריל 2023 (IDT)

למדתי דבר חדש. אני בעד. Tzafrir - שיחה 21:54, 5 באפריל 2023 (IDT)

הערה בעקבות השינויים לקטע: הדינרים השווייצריים נוצרו בבריטניה. הערך האנגלי המקביל מעלה השערות לגבי מקור השם. Tzafrir - שיחה 07:17, 6 באפריל 2023 (IDT)

ככה בסדר? 2A0D:6FC7:504:FAC1:A120:148F:F304:B07A 10:11, 6 באפריל 2023 (IDT)

כך קצר וממוקד יותר. במקום "תוצרת שווייץ", "תוצרת אירופית". אומרים ישנה - שיחה 11:11, 6 באפריל 2023 (IDT)

בהחלט. Tzafrir - שיחה 16:14, 6 באפריל 2023 (IDT)

לא הבנתי מה הם "שטרות הכסף החדשים, בעלי איכות ההדפסה הירודה, שהנפיק הבנק המרכזי העיראקי". אלה דינרים עיראקיים? מטבע כורדי ייחודי לאוטונומיה? או משהו אחר? ואם זה דינר עיראקי, למה היה צריך דינר חדש? מה השתנה מלפני המלחמה? חמויישֶה - שיחה 11:23, 19 באפריל 2023 (IDT)

השטרות החדשים הם המהדורה החדשה של הדינר העיראקי. ההדפסה שלהם ירודה כי מצבה הכלכלי של עיראק הורע. לא יודע למה העיצוב הוחלף. אולי כמו בישראל, הוא מוחלף כל כמה שנים. 91.199.94.96 09:38, 20 באפריל 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. יותר משנה בדיון. תומך אחד. חמויישֶה • שיחה 09:56, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

כיצד נולד ניגון חסידי מזרחי?

מוזיקה מזרחית, מוזיקה ים תיכונית, או הזֶמֶר המזרחי הישראלי, היא סוגה מוזיקלית בזמר העברי, שנוצרה בישראל, ומבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודים בני עדות ספרד והמזרח. האתנומוזיקולוג אדווין סרוסי רואה בפזמון "חנה'לה התבלבלה" את אחד השירים המכוננים של זרם זה. אולם, את מילות "חנה'לה התבלבלה" חיבר נתן אלתרמן האשכנזי, ללחן חסידי, דוגמת אלה שהיו נפוצים בפורים שפיל של יהודי מזרח אירופה. השיר עבר מספר גלגולים עד שהתפרסם באמצע שנות ה-70, בביצוע להקת צלילי העוּד. באותו אופן, הפזמון "ים השיבולים", אחד הלהיטים הבולטים של הגבעטרון, נתפש כמזוהה עם האשכנזיות ועם התנועה הקיבוצית בפרט. אך השיר נכתב בידי יצחק קינן שעלה ממרוקו, הולחן על ידי חיים אגמון, שמוצאו טורקי, ובוצע לראשונה על ידי חבורת הזמר של בית שאן, שרוב חבריה היו ממוצא מזרחי.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 24 בספטמבר 2022 (IDT)

לפי שני המקורות בערך ים השיבולים, השיר בוצע לראשונה על ידי הגבעטרון. כמוכן מדובר על שיר „ישראלי״ למהדרין (ברוח התרבות השלטת בארץ, שרק מאוחר יותר זוהתה כאשכנזית. בין השאר לאחר שבן גוריון הצליח להכחיד ביעילות את עיקר התרבות האשכנזית המקורית מהארץ). Tzafrir - שיחה 13:01, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

בערך עדיין כתוב שהשיר בוצע תחילה בידי חבורת הזמר של עיריית בית שאן, ואחר כך על ידי להקה צבאית. רק בסוף בידי הגבעטרון. אולי הגבעטרון הקליטו אותו לראשונה? בכל מקרה, אם אתה בטוח בטענתך, שנה את על הערך. לא רק את חלקו. 2.53.2.127 18:45, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

בינתיים דווקא כן מצאתי מקור לזה שהמבצעים הראשונים היו חבורת הזמר של עיריית בית שאן. שמתי את המקור בערך. אומרים ישנה - שיחה 22:00, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

ולגבי הטענה, שהתרבות שאשכנזי העליה השלישית זיהו כתרבות הישראלית החדשה, מזוהה כיום עם התרבות האשכנזית, הטענה הזו (בין אם היא נכונה ובין אם לא), לא סותרת את הנאמר בקטע. אומרים ישנה - שיחה 22:03, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

הנקודה היא שאותה חבורת זמר מבית שאן הייתה חלק מאותה תרבות „אשכנזית״ (למעשה: ישראלית). לשיריה היו השראה ממקורות חסידיים, רוסיים, ערביים, ועוד. זה די אנכרוניסטי לקרוא לה „אשכנזית״. Tzafrir - שיחה 23:28, 25 בספטמבר 2022 (IDT)

נכון מאוד. זו בדיוק הטענה של הקטע. 2.53.2.127 08:52, 26 בספטמבר 2022 (IDT)

האם יש לך רעיון טוב יותר להמשך הקטע, החל מהמילים "באותו אופן"? אומרים ישנה - שיחה 12:09, 1 באוקטובר 2022 (IDT)

נוסח ב' - זמר מזרחי... אשכנזי

מוזיקה מזרחית או מוזיקה ים תיכונית היא סוגה המבוססת על המוזיקה המסורתית של יהודי ספרד והמזרח. האתנומוזיקולוג אדווין סרוסי רואה בפזמון "חנה'לה התבלבלה", שהתפרסם בשנות ה-70, בביצוע להקת צלילי העוּד, את אחד השירים המכוננים של זרם זה. אולם, את מילות "חנה'לה התבלבלה" חיבר נתן אלתרמן האשכנזי, ללחן חסידי, דוגמת אלה שהיו נפוצים בפורים שפיל של יהודי מזרח אירופה. גם ללהקה המתחרה, צלילי הכרם, היו להיטים ממוצא דומה, כמו "חסידה צחורה", למילים מאת אלכסנדר פן ולחן רוסי עממי. משה גיאת, מהבולטים בזמרי הקסטות של שנות ה-80, שירת במקהלת הרבנות הצבאית כסולן ומפקד. לצורך שירות זה הוא למד לשיר ביידיש, וכזמר אזרחי, היה בין פזמוניו, להיט בשפה זו.

אומרים ישנה - שיחה 12:31, 11 בדצמבר 2023 (IST)

יפה! אפשר גם להזכיר את צל עץ תמר ואור ירח, ש"נחשב כאחת מהקלאסיקות של המוזיקה המזרחית, אף על פי שלא נכתב ככזה." ‏עמיחי • שיחה 12:48, 11 בדצמבר 2023 (IST)

יש עוד הרבה דוגמאות, גם של זמרים וגם של שירים. אבל דווקא הדוגמה הזו לא ברורה. השיר "צל עץ תמר" נכתב בידי אנשים, שזה השיר היחיד שהם כתבו, והיה להיט ענק במספר סגנונות זמר עבריים. דוגמאות אחרות הן הזמר המזרחי הקיצוני, ציון גולן, שהיה תחת פיקודו של משה גיאת במקהלת הרבנות הצבאית, תקליט שירי המולדת של זוהר ארגוב (שמכיל גם את "צלל עץ תמר"), ג'ו עמאר, שסרב לשיר בערבית בפסטיבל הזמר העברי, כי לא להיתפש כזמר מזרחי... אומרים ישנה - שיחה 12:56, 11 בדצמבר 2023 (IST)

אני שוקל אם להוסיף את העובדה, שאחד היוצרים הבולטים במוזיקה המזרחית, אביהו מדינה, גדל מגיל 14 בקיבוץ כיסופים, והוא טוען שהחשיפה שלו שם למוזיקת רוק הייתה חשובה מאוד לגיבוש סגנון יצירתו. היוצר המזרחי הבולט, אבנר גדסי רואה עצמו, קודם כל, כרוקר. יוצר משפיע נוסף על סגנונות מוזיקה ישראלית אחדים, כולל מוזיקה מזרחית, הוא עוזי חיטמן, שגדל בבית אשכנזי, עם אבא חזן. אומרים ישנה - שיחה 13:09, 12 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. יותר משנה בדיון. תומך וחצי ועוד חצי הסתייגות. חמויישֶה • שיחה 09:59, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

אחד המבנים המפורסמים והמוערכים בתל אביב נבנה בלא רישיון

בית האונייה, אחד המפורסמים מהמבנים לשימור של העיר הלבנה בתל אביב, שמיניאטורה שלו מוצגת במיני ישראל, נבנה בלא היתר בנייה. בנייתו החלה בשנת 1934, אולם תוכניות הבנייה הוגשו לאישור העירייה רק ב-1935, ולמרות שגם אז הן לא אושרו, הבנייה נמשכה בלא מפרע. התוכניות (שלא שרדו) הציגו בניין בן שלוש קומות, בהתאם לחוק עזר עירוני שהיה אז, אולם בית האונייה התנשא לגובה של שש קומות. כשנה לאחר סיום הבנייה דרשו פקחי העירייה מהיזם, שיהרוס לפחות את הקומות העליונות, והוגשה תביעה נגדו. אך לאחר משא ומתן עם ראש העיר, מאיר דיזנגוף, הוחלט להותיר את המבנה במתכונתו הנוכחית.

אומרים ישנה - שיחה 22:56, 9 באפריל 2023 (IDT)

הייתי משנה מעט את הניסוח, אבל בהחלט אהבתי.

בעד. ארז האורז • שיחה 12:03, 27 באפריל 2023 (IDT)

תודה. על אילו שינויים חשבת? 2A00:A040:199:62EB:956C:6124:3B2F:A2F5 10:50, 28 באפריל 2023 (IDT)

בעד, מעניין ומעלה חיוך. גופיקו (שיחה) 08:26, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד חמויישֶה • שיחה 10:00, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 10:02, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

הסרת או עדכון תבנית:הידעת? 9 ביוני - סדרה 2

במדינת ישראל, גדלה כמות הפסולת המוצקה בשיעור של כ־5% כל שנה. כל תושב במדינה מייצר בממוצע כשני ק"ג אשפה בכל יום ובסך הכול מצטברת פסולת בכמות של כ-24,000,000 מ"ק בשנה. לשם המחשה, כמות זו שווה למילוי מגדל שלום 50 פעם. יותר מ-80% מהפסולת בישראל מועברת במשאיות אשפה ומוטמנת באתרי פסולת מבוקרים.

הקטע לא מעניין בעיני בכלל. ההשוואה למגדל שלום היא ארכאית (טוב שלא השווינו לארכיב של קבוצת שילר...). אני מניח שגם אם נחליט להשאיר את הקטע, צריך לעדכן את הנתונים, אבל לדעתי חבל על הטירחה. חמויישֶה - שיחה 09:44, 6 ביוני 2023 (IDT)

מה הקור הנתונים? ממתי הם? האם לנצח הנתון הזה נכון? אומרים ישנה - שיחה 13:44, 6 ביוני 2023 (IDT)

זו גם השאלה ששאלתי את עצמי. אבל אני סבור שלא משנה כל-כך התשובה, או הנתונים המעודכנים, הקטע לא מעניין מספיק. חמויישֶה - שיחה 15:08, 6 ביוני 2023 (IDT)

אם הוא סתם לא מעניין, אל תשבץ אותו לעולם בדף הראשי. לעומת זאת, אם הוא שגוי, חובה למחוק אותו. 2A00:A040:199:62EB:FDDC:62AE:195A:98BA 22:09, 6 ביוני 2023 (IDT)

אם אנחנו כבר ישראלים, הנושא האקטואלי הוא שבשנים הקרובות הולך להיגמר המקום להטמנת פסולת בישראל^[^{דרוש מקור]}. נדמה לי שאתר אפעה במישור רותם הוא האתר היחיד שמקבל פסולת להטמנה באופן חוקי. Tzafrir - שיחה 22:13, 6 ביוני 2023 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה • שיחה 15:31, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

מלחמת הפולישוקים

סדרת הדרמה קומית הסאטירית הישראלית פולישוק עלתה לשידור בשידורי קשת בשנת 2009. הסדרה עוקבת אחר חבר כנסת בדיוני בשם רובי פולישוק (בגילומו של ששון גבאי), שמתמנה באופן פתאומי לתפקיד השר לקידום חברתי (תפקיד שלא היה קיים בזמן שידור הסדרה, אבל הפך לאמיתי 11 שנים מאוחר יותר). מספר ימים לפני עליית הסדרה לאוויר, חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק-בלוך (בתמונה) דרשה מערוץ 2 לבטל את שידור הסדרה, מכיוון שלפיה היה מדובר בהשמצה של דמותה, בשל שם המשפחה הזהה ופרטים אחרים בדמות שהיא תפסה כשליליים. במאי הסדרה, שמואל הספרי, טען בתגובה שהשם פולישוק לא מבוסס עליה כלל, אלא מדובר בהלחם של המילים "פוליטיקה" ו"שוק". מלי פולישוק לא נשארה חייבת, והופיעה מאוחר יותר בפרק של מנדלבאום בלש פרטי (בכיכוב אחיינה יניב פולישוק), שבו דמותו של גרי מנדלבאום צריכה לגלות מי מדליף את חוקיה של מלי לסגן שר בשם הספרי.

‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 18:24, 14 במאי 2023 (IDT)

חביב. Tzafrir - שיחה 18:40, 14 במאי 2023 (IDT)

בעד אדיר. ארז האורז • שיחה 18:44, 14 במאי 2023 (IDT)

נגד אנקדוטה שולית. ארוע צדדי, לא חשוב ולא אנציקלופדי. חמויישֶה - שיחה 10:36, 15 במאי 2023 (IDT)

בעד חלש. ואם זכרוני אינו מטעה אותי, מלי גם הפסידה במשפט בעניין. אם לא יהיו לקטע מספיק תומכים עבור הדף הראשי, אפשר לשים אותו במדור "הידעת" של פורטל הומור ופורטלים אחדים נוספים. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 15 במאי 2023 (IDT)
היא לפחות איימה במשפט ראו פה. ודרך אגב, רצוי שמשהו מהעניין הזה יופיע בערך על מלי, לפחות בהערת שוליים, כדי שנוכל לבסס על העניין קטע "הידעת" עבור הדף הראשי. עבור הפורטילים עוד אפשר להכניס מקורות לקטע עצמו, אם לא מתאפשר לערך. אבל זה פחות מוצלח מהשענות על הערך עצמו. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:49, 15 במאי 2023 (IDT)
אומרים ישנה המידע הופיע בערך פולישוק, וראיתי גם שהוספת אותו לערך על מלי. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 17:59, 15 במאי 2023 (IDT)
משעשע, אבל אין הרבה תמיכה. גם אני סבור שהמקום המתאים או הידעת של פורטל:הומור. אתייג את חמויישֶה להכריע. פעמי-עליון • שיחה 15:49, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. מדובר בארוע בלתי חשוב. חמויישֶה • שיחה 12:15, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

הקולנוען שלא ידע קולנוע

חוקר הקולנוע יהודה ג'אד נאמן היה במאי ומפיק קולנוע ישראלי רב הישגים, חתן פרס ישראל לקולנוע ופרופסור בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. כמקובל לפרופסורים, לנאמן היו שנות השכלה רבות מאוד. אלא שבתחום בו הוא היה פרופסור, לא הייתה לו שום השכלה פורמלית. הייתה לו הכשרת לוחם צנחנים, שכללה הצטיינות בקורס קצינים, הוא סיים תואר דוקטור לרפואה, כולל סטאז' וכולל השלמה חילית לקציני רפואה, ומלבד זאת הוא התחיל אך לא סיים שלוש תכניות לימודים אוניברסיטאיים אחרות: תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, התמחות בכירורגיה ותואר שני בפילוסופיה ובתיאטרון.

קטע שכתבתי על סמך הערך של נאמן ומופיע בפורטל קולנוע. ארז האורז • שיחה 16:08, 14 במאי 2023 (IDT)

בעד ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 19:37, 14 במאי 2023 (IDT)

אני

בעד, אבל חושב שנדרש ניסוח אחר, אולי אפילו לגמרי. בתור התחלה, יש להשמיט את המשפט "כמקובל לפרופסורים, לנאמן היו שנות השכלה רבות מאוד". יש להשמיט את הכשרתו הצבאית, שאינה רלוונטית לקטע. חמויישֶה - שיחה 10:40, 15 במאי 2023 (IDT)

לא בטוח שצריך להשמיט את "כמקובל לפרופסורים". נראה לי שזה חלק אינטגרלי מהעניין. לעומת זאת, גבי ההכשרה הצבאית, צריך לבדוק איך הקטע זורם יותר טוב. בלי קשר, עבור הפורטלים, הקטע בסדר גמור. אבל אני לא יודע אם הוא מספיק מפתיע עבור הדף הראשי.

נמנע. אומרים ישנה - שיחה 11:40, 15 במאי 2023 (IDT)

ניסוח שני

חוקר הקולנוע יהודה ג'אד נאמן היה במאי ומפיק קולנוע ישראלי רב הישגים, חתן פרס ישראל לקולנוע ופרופסור בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. חרף העובדה שחקר והרצה בתחום זה, לנאמן לא הייתה שום השכלה פורמלית בקולנוע. הוא סיים תואר דוקטור לרפואה, כולל סטאז' וכולל השלמה חילית לקציני רפואה, ומלבד זאת הוא התחיל אך לא סיים שלוש תכניות לימודים אוניברסיטאיים אחרות: תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, התמחות בכירורגיה ותואר שני בפילוסופיה ובתיאטרון.

לקחתי את הערותיכם ושיפרתי את הקטע. מה דעתכם? ארז האורז • שיחה 00:12, 19 במאי 2023 (IDT)

נמנע לא יודע אם זה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשי. בשביל הפורטלים (הרלוונטיים), לעומת זאת, אני כן בטוח שזה מספיק חזק. וכן. התמצות כן שיפר את הקטע. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 19 במאי 2023 (IDT)

בעד הניסוח הזה. חמויישֶה - שיחה 10:24, 21 במאי 2023 (IDT)

נגד אדם בן ימינו, וזה נראה כמו ביקורת. אייל • שיחה 17:56, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אני לא רואה פה שום דבר שעשוי להתפרש כביקורת. חמויישֶה - שיחה 13:22, 13 בדצמבר 2023 (IST)

פרופסור ללא השכלה, התחיל ולא סיים. אייל • שיחה 13:23, 13 בדצמבר 2023 (IST)

אני ממש לא תפסתי את זה בתור ביקורת. ברור שבתחומים אומנותיים לא בהכרח צריך השכלה פורמלית, ולא לסיים תואר זה לא דבר שיש לו סטיגמה יותר מדי. זה לא ביקורתי בכלל, זה פשוט ציון של המציאות, שהיא גם בנוסף לא שלילית. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:47, 14 במרץ 2024 (IST)

אומרים ישנה, הקטע ממש גרם לי להרים גבות בהפתעה. התמיכה של חמויישה מחזקת אצלי את התחושה שהוא מתאים. אייל, אני דוקא מעריך מאוד אדם שהגיע לכאלה הישגים שלא בדרך ה"מקובלת", ראיית הדבר כשלילי סובייקטיבית בעיניי, ובכל מקרה הוא כבר נפטר. אני מעביר בינתיים לדף המערכת, אבל אתם מוזמנים להוסיף הסתייגויות וייתכן שבעקבותיהן הקטע יחזור לדיון. פעמי-עליון • שיחה 15:47, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

אייל • שיחה 15:52, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:49, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

נבחרה גרסה אחרונה. חמויישֶה • שיחה 14:00, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

חוק האפונימים של סטיגלר

חוק האפונימים של סטיגלר – הטענה (המוגזמת) שאף תגלית מדעית לא נקראת על שם המגלה המקורי שלה. יש כמה דוגמאות בערך והמון דוגמאות אחרות, חלקן די מפתיעות. באופן כללי, אפשר למצוא דוגמאות בכל תחום ומה שחשוב זה למצוא את הדוגמאות שיהיו מספיק מוכרות. שיטת ניוטון-רפסון היא דוגמה טובה (אבל לא מספיק מוכרת) – ניוטון ורפסון היו חלק מתהליך הפיתוח שלה אבל לא היו הראשונים ולא היו מי שגיבשו את הנוסח הסופי. Tzafrir - שיחה 10:37, 30 במאי 2023 (IDT)

רשימת דוגמאות. בין השאר חגורת קויפר שנקראת על שם מי שטען שהיא לא קיימת. Tzafrir - שיחה 12:05, 30 במאי 2023 (IDT)

צריך לנסח את זה בקרשנדו, בערך כך:

פסטור הוא תהליך שימור מזון, שקרוי על שם לואי פסטר, שגילה או המציא אותו. בניגוד לפיסטור, שיטת ניוטון-רפסון (אלגוריתם באנליזה נומרית) קצת פחות ראויה לשמה. אייזיק ניוטון וג'וזף רפסון אמנם השתתפו בתהליך הפיתוח שלה, אבל לא היו הראשונים לעסוק בה, וגם לא היו מי שגיבשו את הנוסח הסופי שלה. יקיר אהרונוב ודייוויד בוהם לא גילו את אפקט אהרונוב-בוהם (אפקט בפיזיקה קוונטית) הקרוי על שמם. הם רק גילו מחדש תוצאים מסוימים שלו. כלל לופיטל (בחשבון אינפיניטסימלי) התגלה על ידי יוהאן ברנולי. אולם תלמידו, המרקיז דה לופיטל, היה הראשון שפרסם אותו בספר. הברון מינכהאוזן לא יכול היה לתרום מאומה לחקר התסמונת, הקרויה על שמו, כי הוא דמות בדיונית. אבל השיא הוא שמה של קבוצת האסטרואידים, חגורת קויפר, שנקראת על שם אסטרונום, שהתכחש לקיומה. בעקבות חוסר ההתאמה בין תגליות לאדם על שמן הן קרויות, נוסח חוק האפונימים של סטיגלר, שטוען בהגזמה, שתגליות תמיד נקראות על שם מי שלא גילה אותן, אלא רק היה מזוהה איתן, איך שהוא. את החוק הזה, כמובן, סטיגלר טוען, שלא הוא ניסח.

אומרים ישנה - שיחה 13:12, 2 ביוני 2023 (IDT)

בעיה: גם מהערך העברי על חגורת קויפר וגם מהערך העברי על מי שהיא קרויה על שמו, עולה שהוא כן גילה אותה. אולי גילה אותה שני. אבל בטח לא להתכחש לה. צריך דוגמה אחרת. אומרים ישנה - שיחה 16:52, 2 ביוני 2023 (IDT)

תודה על ניסוח הקטע. הוא נראה מוצלח. אני הייתי מעדיף להסיר משם את הדוגמה של תסמונת מינכהאוזן (ואם כבר: הברון היה דמות היסטורית. הסיפורים עליו מוגזמים לחלוטין). כמוכן הגופים בחגורת קויפר אינם רק אסטרואידם. בהחלט נכון להגיד שקויפר טען שהחגורה לא קיימת (הוא טען שהיא התקיימה רק סמוך לראשית מערכת השמש). הוא גם לא הראשון שהעלה את ההשערה על קיומה. Tzafrir - שיחה 16:54, 2 ביוני 2023 (IDT)

לפי הערכים על קויפר ועל חגורת קויפר, הוא זה שגילה אותה. אם זה לא נכון, אנא תקן, קודם כול, את הערכים.

ולגבי הדוגמה של מינכהוזן, אפשר למצוא במקומה דוגמה אחרת של מישהו, שאין לו שום קשר למהשהו שקרוי על שמו. אפשר לחפש תגלית, שנקראה על שם מישהו, שכבר נפטר לפני הגילוי.

בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 18:38, 2 ביוני 2023 (IDT)

הרבה אסטרואידים קרויים, לשם כבוד, על שם מדענים דגולים, שלא היו קשורים בגילויים, כמו קמילו גולג'י, שבכלל היה ביולוג. נדמה לי שגם יש יסוד כימי, שקרוי לשם כבוד על שם אלברט איינשטיין, שלא היה קשור כלל בגילויו. 2A00:A040:199:62EB:A82A:1A9E:F186:FCD0 20:25, 2 ביוני 2023 (IDT)

נ.ב. לטענתך, זה לא שקויפר טען, שחגורת קויפר מעולם לא התקיימה ולא תתקיים. הוא רק טען, לטענתך, שבשלב הנוכחי בהתפתחות מערכת השמש, החגורה כבר לא קיימת. אם רוצים קטע חזק מספיק לעמוד הראשי, צריך למצוא תגלית, שקרוייה על שם אדם, שתען בתוקף, שהיא מעולם לא התקיימה, לא תתקיים ואולי אפילו לא גם תיאורטית אין לה אפשרות קיום. מיד אשאל במדור "הכה את המומחה" מי מודע לכזה דבר. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:10, 7 ביוני 2023 (IDT)

מהערך פנחס אמתי משתמע, כאילו החיות, שכן קרויות על שמו, הן דווקא החיות, שלא הוא גילה ולא הוא בחר את שמן:

״ בשנת 1960 יצא לאדיס אבבה שבאתיופיה ביחד עם ד"ר יז'י פּרוּשינסקי, כדי לחקור שם את המחלה שושנת יריחו (לישמניאזיס) המופצת שם על ידי עכברים. ב-2019 עסק אמיתי בכתיבת ספר על המחלה.

בשנת 1998 הגדיר הארכנולוג הפולני ד"ר יז'י פּרוּשינסקי (צר') עכביש חדש למדע מבני משפחת הקפצניים וקרא לו על שמו של אמיתי, 'פלגרה אמיתי' (Phlegra amitaii)[2]. ב-2021 נקרא על שמו מין של עקרב: עקרבחול אמיתי Buthacus amitaii. שמות שונים של חרקים ועכבישים נקראים בעברית בשמות שהעניק להם אמיתי, כגון: עב-יד כושי, נבו יריחו, קטלן דו-גוני, שרקן וגמל שלמה עצבני.״

2A00:A040:199:62EB:9957:2A33:EF31:CA40 13:21, 18 ביוני 2023 (IDT)

יש מעט ניסוחים שאפשר לשפר (במיוחד "אבל השיא הוא"), אבל התוכן טוב. אומרים ישנה, יש לך עוד מה לשפר בתוכן לפני שאני מציע שיפורי נוסח? פעמי-עליון • שיחה 15:59, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

הפואנטה של כל הקטע הזה הוכחה כלא נכונה. לא הצלחנו למצוא עצם או שיטה, שבאופן ברור קרוי/ה על שם מי שאמר, שהיא/הוא לא קיים או לא אפשרית. חשבתי שההצעה הזו כבר נמחקה. אומרים ישנה • שיחה 14:00, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 12:35, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

לעולם בעקבות השמש?!

לבד מהשמש, יש עוד גרמי שמיים, שלולי הם התקיימו, ספק אם אנו יכולנו להתקיים על כדור הארץ. בלא כוכב הלכת צדק, למשל, שמושך הרבה שביטים ואסטרואידים (כגון שומייקר-לוי 9), על כדור הארץ היו הרבה יותר אירועים כמו הכחדת קרטיקון-פלאוגן (הכחדת הדינוזאורים), שנגרמה מפגיעת שביט. גם לירח שלנו אנו חבים את קיומנו. הירח של כדור הארץ הוא הגדול בירחי מערכת השמש, וכדור הארץ הוא כוכב הלכת היחיד במערכת זו, שיש לו בדיוק ירח אחד. גודלו ויחידותו של הירח מקבעים את נטיית ציר סיבוב כדור הארץ ביחס למישור המלקה, ובכך מייצבים את אזורי האקלים ואת תזמון עונות השנה. יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות. בלא שום ירח, או עם ירח בגודל זניח, אין קיבוע כזה. ומאידך, שני ירחים ומעלה גורמים לכאוס "בעיית שלושת הגופים", המוכר ממדע המכניקה (ראו אנימציה), שיביא לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים, וקשים מאוד לחיזוי.

אומרים ישנה - שיחה 14:48, 3 ביוני 2023 (IDT)

שתי הסתייגויות: הקטע לא מסביר למה כאוס שלושת הגופים היה מונע קיום חיים בכדוה"א. בנוסף, לשם הסימטריה בקטע, נדרשת התייחסות לאפשרות של ירח אחד אבל גדול מדי. חמויישֶה - שיחה 11:46, 4 ביוני 2023 (IDT)

חשבתי שדי ברור, שכאוס זה ההפך מיציבות. ולגבי ירח גדול מדי, לא כתוב על זה כלום, במקורות, שאני מצאתי. אבל לפי מה שאני מבין, אם היה מצב בו כדור הארץ והירח היו עוד יותר דומים בגודלם, כמו פלוטו וירחו, כארון, שניהם היו מקיפים נקודה, הנמצאת בין שניהם, כך שמסלול הארץ סביב השמש היה מסולסל. זה היה גורם להבדלי חום וקור בין תחילת חודש עברי לאמצעו. 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:30, 4 ביוני 2023 (IDT)

טוב, הוספתי חצי משפט, שמסביר שמסלול כהוטי של פלנטה גורם לשינויי אקלים תכופים, קיצוניים וקשים לחיזוי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:04, 7 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב שהמשפט "יציבות זו קריטיות להישרדות צורות חיים רבות" שגוי אבולוציונית. צורות החיים מתאימות ליציבות כי הן התפתחו באותה יציבות, אם לא היתה יציבות היו מתפתחות צורות חיים שמתאימות לחוסר יציבות. מש:איתמראשפר, מש:Asaf M, אני צודק? (תרגישו חופשי לתייג עוד בעלי ידע בנושא). פעמי-עליון • שיחה 00:41, 10 באפריל 2024 (IDT)

אתה צודק, יש כאן היפוך בין סיבה ותוצאה. החיים על כדור הארץ התפתחו בהתאם לתנאים שקיימים על כדור הארץ - ואגב, דווקא לחוסר יציבות (גאות ושפל, שינויי עונות, אסונות טבע קולוסליים וכו') היה תפקיד מרכזי בהתפתחות החיים. גם הטענה שבעיית שלושת הגופים עלולה ליצור בעיית יציבות אינה מדוייקת: לדוגמה, האם מישהו יטען שדימוס ופובוס גורמים לחוסר יציבות אקלימי על מאדים? אין בעיה לכתוב על חוסר יציבות ועל מסלולים כאוטיים, אבל הפרשנות לגבי השפעתם על החיים - מיותרת, וצריכה להימחק. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 08:53, 10 באפריל 2024 (IDT)

אגב, זה קצת מצחיק להגיד שצדק מאפשר את קיומנו כי הוא מושך שביטים דוגמת זה שהכחיד את הדינוזאורים - כי הרי אלמלא השביט המבורך ההוא הדינוזאורים לא היו נכחדים, היונקים לא היו מקבלים הזדמנות להתפתח, ואנחנו לא היינו קיימים... כלומר: אנחנו חייבים את קיומנו דווקא לכך שצדק לא משך את אותו שביט! אם נרצה, נוכל להגיד שכל הדברים שאירעו עד היום הם טובים ומבורכים, כי בלעדיהם לא היינו מתקיימים (כולל השואה, שבלעדיה זוגתי לא היתה באה לעולם) - אבל זוהי חשיבה אמונית ולא רציונלית. אם היו קורים דברים אחרים היו מתקיימים דברים אחרים, זה הכל. יתכן שאילו צדק היה שואב את השביט שהכחיד את הדינוזאורים, הם היו מתפתחים בסוף לזוחלים תבוניים בעלי אגודלים מנוגדים, והם היו כותבים ב"זוחלופדיה" שלהם כמה טוב שצדק מושך שביטים כי זה מאפשר את קיום החיים

בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 09:01, 10 באפריל 2024 (IDT)

הכוונה היא, שבלא הפלנטה, צדק, קצב נפילת המטאורים על כדור הארץ היה כה גדול, עד ששום צורת חיים רב תאית מוכרת לנו לא הייתה מצליחה להתקיים. אומרים ישנה • שיחה 12:28, 10 באפריל 2024 (IDT)

הבנתי, אבל זאת אמירה קצת פשטנית, שאינה בהכרח נכונה. אנחנו לא יודעים בוודאות כמה מהמטאורים שצדק הסיט היו פוגעים בנו, לא יודעים בוודאות כמה מטאורים פגעו בנו בגלל שצדק הסיט אותם ממסלולם המקורי, ולא יודעים בוודאות אם החיים היו מתפתחים בכלל ללא פגיעת מטאורים שהכילו חומרים שהם אבני הבניין של החיים. מה שאנחנו כן יודעים בוודאות זה שכאשר מטאור אחד כן פגע בנו, הוא הכחיד רק כ-65% מהחיים, שהמשיכו גם אחריו. לכן הטענה שלך היא ספקולציה פראית ובלתי אנציקלופדית, שמתאימה לסרטוני short ביוטיוב ולא לויקיפדיה. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - "אין לי צורך בהיפותזה הזאת" - 12:59, 10 באפריל 2024 (IDT)

כאמור, יש פה בעיות של סיבה ותוצאה. אומרים ישנה, האם יש מקורות חיצוניים לתוכן שאוכל להתעמק בהם? המידע מעניין ואני בטוח שניתן יהיה למצוא ניסוח שאיננו מטעה. פעמי-עליון • שיחה 16:02, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

אני זוכר את האמירות האלו, מפי מדענים ומרצים, כששומייקר-לוי 9 פגע בפלנטה צדק. הן מצויות גם בערך על שומייקר-לוי 9. את המקורות אפשר לחפש במקורות הערך שומייקר-לוי 9 בעברית ובאנגלית. תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:44, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. שנה בדיון ער, אבל עיקרו הסתייגויות. חמויישֶה • שיחה 12:38, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

הנשק הכי קטלני של ימי הביניים

כתוב ב"הידעת" באנגלית, לפי קטגוריית התמונה. חיפשתי בארכיון בעברית ולא מצאתי.^[2]

צי ביזנטי שורף את צי האויב, 821

אש יוונית לא הייתה יוונית בכלל, אלא הומצאה על ידי הפליט היהודי קאליניקוס מהליופוליס שנמלט מצבאות עומר בן אל-ח'טאב. כשהגיע לביזנטיון, המציא את האש כדי להגן על ביתו מהצבאות שברח מהם. באש זו, גירשו הביזנטים את הצי הערבי והסירו את המצור מעל קונסטנטינופול. האש הייתה קולנית, עם להבות ירוקות, ואי אפשר היה לכבותה ללא תערובת נכונה של שתן, חול וחומץ. האש נוצרה מנפט שעורבב עם חומרים נוספים, נורתה מצינורות בחרטומים של ספינות אש שתוכננו במיוחד לשם כך, בערה במים, ופעלה כמו פצצות נפאלם. רק משפחת הקיסר ומשפחה בשם למפרוס הכירו את הנוסחה לאש, ומרכיביה נותרו סודיים עד היום. גם ידיעת הנוסחה לא הספיקה כדי לשחזר את השפעות האש ההרסניות, כי צריך לדעת להפעיל אותה, לבנות את הציוד לשאוב אותה, לאחסן אותה בבטחה, ועוד הרבה סודות. אף אחד לא ידע את כל הסודות, משום שהביזנטים מידרו את הידע על המערכת שלהם, כך שלא יהיה אף אחד שייפול בשבי האויב ויידע יותר משבריר מהסוד. מידור זה גרם לנפילת האימפריה הביזנטית, בגלל שהידע היה מפוצל כל כך, עד שזה היה רק עניין של זמן עד שכל הטכנולוגיה אבדה.

מאי – שיחה 14:10, 29 ביולי 2023 (IDT)

נושא הקטע מעניין מאוד. אבל על העובדה שהנשק הזה הומצא בידי יהודי מסוריה, כתוב בערך, שכך מקובל לחשוב. זה לא מוצג שם בוודאות. לדעתי, במקרה הזה, של ערך קצר העוסק בנושא, שבכלל מפתיע שהוא קיים, קטע "הידעת" יכול להיות סיכום פשוט של הערך. לקטעים אחרים זה לא נכון. אבל לזה אני חושב, שזה כן נכון. אומרים ישנה - שיחה 19:02, 29 ביולי 2023 (IDT)

מעניין מאוד. גופיקו (שיחה) 08:05, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 12:43, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

מראה מראה שעל הקיר, מי מושך תיירים לעיר?

בעיר לור אם מיין (Lohr am Main) שבבוואריה, גרמניה, יש טירה עתיקה, שפירוש שמה הוא "בחורת שלג". במאה ה-16 התגוררה בה אצילה צעירה, בשם מרגריתה פון וילדיק, שלא הסתדרה עם אמה החורגת. במאה ה-17 וה-18 פרחה באזור תעשיית הזכוכית, והעיר נחשבה ליצרנית חשובה ביותר של מראות. אוסף נאה של מראות שמור עדיין בטירה, וביניהן אחת, הנחשבת למראה מדברת, הודות לכיתוב עליה, הטוען כך. באזור זה פעלו גם מכרות, בהם הועסקו בעיקר ילדים או אנשים נמוכים, בתנאים קשים, שגרו בבקתות עלובות. ייתכן שחלקם סבלו מגמדות. חלק מהבקתות הקטנות היו אולי מעבר לרכס גבעות שפס, הקרוב. יתרה מזאת, גם תפוחים היו מזון מקובל באזור מזה מאות שנים. מפתה לחשוב, שפרטים אלו הם מקור ההשראה למעשייה שלגיה ושבעת הגמדים, שנכללה בלקט של האחים גרים (1812). אולם החוקרים סוברים, שמעשיות עם מאפיינים דומים התקיימו בהרבה מקומות וזמנים, עוד מיון העתיקה, ושפרנסי העיר לור אם מיין מנסים למשוך תיירים, בהצגת "הבית של שלגייה".

מתוך הערך האנגלי על מקורות הסיפור שלגיה והערך העברי והאנגלי שלגיה ושבעת הגמדים. אומרים ישנה - שיחה

לדעתי, הקטע ארוך מאוד, צריך לקצרו. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:19, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

נגד. אם מדובר בספקולציה לא מוכחת שאפילו חוקרים נתנו עליה את הדעת ולא התלהבו, אז למה לנו הקטע הארוך והמלא קישורים אדומים הזה? חמויישֶה - שיחה 01:45, 12 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 12:47, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

בית עגנון

לאחר שהסופר שמואל יוסף עגנון התלונן כי רעשי המכוניות הנוסעות ברחובו מפריעים לו להתמקד בכתיבה, הפכה עיריית ירושלים את הרחוב בו נמצא ביתו לרחוב חד-סטרי, בו תנועת המכוניות מותרת רק בכיוון אחד.

העירייה הציבה גם שלט ברחוב שעליו נכתב: "נא לשמור על השקט, סופר במלאכתו!"

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:20, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני כמעט בטוח שכבר יש קטע כזה. אומרים ישנה - שיחה 12:30, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

טוב, מתברר שכבר הציעו פעם את ההצעה הזו, והיא נדחתה. כדאי לעיין בנימוקי הדחיה. אולי הפעם יש בשורה חדשה בנושא. בהצלחה. אומרים ישנה - שיחה 12:43, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אז נטען כי על השלט נכתב שאין תנועה לכלי רכב, בהצעה הנ"ל מוזכר כי השלט דרש לשמור על שקט. מלבד זאת, עברו 14 שנה, כדאי לתת לעובדה המעניינת הזאת עוד צ'אנס. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:40, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

מה מקור המידע? (משתמש אומרים ישנה מחוץ לחשבון) 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 15:57, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה ציינתי בתקציר העריכה, אבל למען הסר ספק הנה מקור אינטרנטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:57, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

עקרונית, אני בעד הקטע. אבל צריך לבדוק מקורות באופן מעמיק יותר. פיסקת פתיחה של מאמר דעה, עשרות שנים אחרי ההתרחשות, לא נראית לי מקור מספיק. צריך גם להבין למה בדיוק דחו את הקטע בעבר. בתודה, אומרים ישנה. 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 17:05, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה הנה מאמר משנת 2007. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:10, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

לפני 14 שנה המתדיינים גילו, שעל השלט היה כתוב רק ״שמרו על השקט״ ותו לא. האם זה כל כך נדיר, שבעקבות תלונות על רעש, העירייה מציבה שלט או תמרון שמזכיר, שאסור לצפור או משהו כזה? האם זה נדיר שבעקבות תלונות על רעש משנים הסדרי תנועה? נניח מציבים רמזור או כיכר? 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 17:14, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אני חושב שזה יחסית נדיר שהופכים רחוב לחד סטרי בגלל אדם אחד שמתלונן על רעש. לא זכור לי שהיו מקרים דומים לזה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:29, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

ועדיין, אם צריך להוריד מהקטע את המילים ״סופר במלאכתו״, הקטע כבר יורד מרמת דף הפתיחה של ויקיפדיה לרמת הפורטלים בלבד. בתודה אומרים ישנה. 2A00:A040:199:6208:B051:2303:D779:893C 18:15, 25 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה אנסה לנסח את עצמי אחרת: אתה יכול לדמיין סיטואציה כיום בו עירייה תהפוך רחוב לחד סטרי בגלל שסופר רוצה להתרכז בכתיבה? אני לא חושב. ובנוסף, אני שוקל לשלוח מייל לבית עגנון בנושא, מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:45, 26 באוגוסט 2023 (IDT)

כדאי להוסיף אסמכתא (אולי מארכיון העיריה או מבית עגנון וכיו"ב) כדי למצב את הסיפור כאמת (המציאות עולה על כל דמיון) או כאגדה אורבנית חביבה shoshie8 • שיחה • י' באלול ה'תשפ"ג • 09:04, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

בירור עם בית עגנון זה רעיון מעולה. אומרים ישנה - שיחה 11:48, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה שלחתי מייל לבית עגנון, אעדכן. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:14, 27 באוגוסט 2023 (IDT)

עדיין לא קיבלתי תשובה בעניין. אז לסיכום, האם הקטע טוב בעיניכם @אומרים ישנה ו-@Shoshie8? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:03, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

אולי הם בחופשה. כדאי לטלפן ולשאול גם בארכיון העיריה. לדעתי לא נכון לפרסם אגדה אורבנית (עד שיתברר אחרת) כאילו היא אמת shoshie8 • שיחה • ט"ז באלול ה'תשפ"ג • 17:31, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

למיטב זכרוני לא העירייה שמה את השלט אלא עגנון עצמו או מי מבני ביתו. מתוך שעגנון היה דמות נערצת, אנשים היו גונבים את השלט למזכרת ולכן כל שבוע הניחו שלט חדש. זאת המסורת הירושלמית, בכל אופן :)

סיון ל - שיחה 16:05, 1 ביוני 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 12:53, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

רשות מקומית עם תושבת אחת

במדינת נברסקה בארצות הברית ישנו כפר בשם מונווי. על אף שבתחילת המאה ה-20 התגוררו בכפר 150 איש, בשנת 2000 התגוררו בכפר שני אנשים בלבד: אלזי ורודי איילר. כעבור ארבע שנים נפטר רודי, ואלזי המשיכה להתגורר בכפר לבדה. בנוסף, אלזי מתפקדת גם כראש הכפר.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:39, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

מדובר בתופעה מוכרת מכל העולם ובכל התקופות. יש ישובים שמתפתחים. אחרים מתנוונים וננטשים. בארצות הברית יש הרבה כפרים ועיירות רפאים. גם בישראל. גן לאומי בית גוברין וגן לאומי תל באר שבע הם יישובים נטושים, לדוגמה. 2A0D:6FC7:50E:555D:95D1:FAC:6030:FD5E 20:07, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

גנים לאומיים לא רלוונטים למקרה הנ"ל. בנוסף, אם תראה בכתבה באתר ynet תראה את המשפט הבא: "במפקד האוכלוסין האמריקני החדש לשנת 2010 עלה כי המקרה של איילר הוא ייחודי במינו בארה"ב. זאת לאחר שהתברר כי מונווי היא העיר היחידה בארה"ב שלה תושב אחד בלבד - איילר." יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:42, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

סבבה. בית אשל יישוב עברי נטוש. (אגב, אני והאלמוני אותו אדם) אומרים ישנה - שיחה 21:02, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה בית אשל זה יישוב נטוש, מונווי לא, יש הבדל. אם יש לך עוד מקרים של מקומות בהן מתגורר רק אדם אחד, אשמח. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:59, 30 באוגוסט 2023 (IDT)

בכפר הדחלילים ביפן נשארו 27 איש. וזה בכלל לא נדיר ליפן, שכפרים שלה מתרוקנים. מה שמיוחד בכפר הזה, הוא שהתושבים מילאו את הכפר בדחלילים, במקום האנשים שנטשו, ובמקום הדור הצעיר, שלא נולד, כדי למשוך תיירים. https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5496491,00.html . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:34, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בערך מחוז רקוב ומחוז כיס מוזכרת עיר שוקקת, שהפכה לעיר עם שלושה בתים שמישים ושבעה תושבים בעלי זכות הצבעה. אומרים ישנה - שיחה 07:36, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בעיירה Wittenoom, Western Australia, גרו כמעט 900 איש. אבל בעשור האחרון גרו בה פחות מעשרה, עד שממשלת אוסטרליה פינתה משם ביוזמתה את התושב האחרון, לפני שנה. אומרים ישנה - שיחה 07:46, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

Ballarat קליפורניה - עיירה עם תושב אחד: https://alaxon.co.il/video/%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d/ . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:53, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

בשכונת חליסה העליונה של חיפה יש תושב בודד https://1075.fm/item/90114/ . תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:56, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה בקשר למקרה האחרון בחיפה, זה לא מדויק, התושב שאתה מדבר עליו מתגורר בשכונה יחד עם אשתו וארבעת ילדיו. במקרה הנ"ל התושבת היחידה מתגוררת בכפר לבדה, ללא ילדיה וללא בעלה. ובקשר למקרה בקליפורניה, קראתי בערך באנגלית שהתושב שאתה מדבר עליו עבר לשכונה אחרת בקליפורניה, אז גם זה לא רלוונטי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:19, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

גם התושבת היחידה של מונווי יום אחד או תעזוב או תמות. 2A00:A040:1A4:8F3D:68BC:BA18:83E9:DF95 14:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה) ברגע שזה יקרה ניתן יהיה לשקול להסיר זאת, כרגע אני חושב שזה יכול להיות טוב לפורטל. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:43, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

גם עבור פורטל, צריך קצת לעבות את הקטע. צריך לכתוב שבמשך כ-20 שנה יש בכפר תושבת בודדת. צריך לכתוב שכדי להמשיך לקבל תקציבים מהרשויות היא נאלצת ליסד רחוב חדש כל שנה. צריך לכתוב שהיא מתעקשת לתחזק ספריה עירונית... מצא עוד פרטים בערך האנגלי. אומרים ישנה - שיחה 17:56, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה העובדה הראשונה היא הרלוונטית ביותר, שאר הדברים, לטעמי פחות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:01, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

רגע! מה שהחמצנו פה, זה שגם מונווי וגם Ballarat הם רשות מקומית של אדם אחד. יישוב של אדם אחד, יש מידי פעם. ככה זה כשיישוב מתרוקן. אבל שני היישובים האלו הצליחו לשמור על מעמד של רשות מקומית, למרות שיש בהם תושב בודד. זה כן מספיק טוב לדף הראשי. אומרים ישנה - שיחה 18:05, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

@אומרים ישנה השאלה היא איך נשלב את שני המקרים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 18:41, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

נכון לשנת 2023, הרשות המקומית הישראלית בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר היא מעלה אפרים. מתגוררים בה 1,415 תושבים, המרוכזים כולם ביישוב אחד. לעומת זאת, בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות קטנות בהרבה. אפילו לרשויות מקומיות בעלות תושבים בודדים. במדינת נברסקה, למשל, ישנו כפר בשם מונווי, המוכר כרשות מקומית עצמאית. בשיא שגשוגו של הכפר, בשנות ה-30 של המאה ה-20, התגוררו בו 150 איש. אולם בשנת 2000 נותרו בכפר שני אנשים בלבד: אלזי ורודי איילר. כעבור ארבע שנים נפטר רודי. נכון ל-2023, אלזי ממשיכה להתגורר בכפר לבדה, כשהיא מוגדרת כראש הרשות המקומית. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית, היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה.

אומרים ישנה - שיחה 21:33, 31 באוגוסט 2023 (IDT)

ניטפוק: יש שתי רשויות בארץ עם פחות אוכלוסיה: מגדל תפן ונאות חובב, ללא תושבים. Tzafrir - שיחה 02:36, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

נכון. צריך לחשוב מה המשמעות של זה מבחינת הקטע. בתודה אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A00:A040:1A4:8F3D:4171:79A8:3D13:63D0 07:29, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

אגב, המועצות שהזכרת עתירות מפעלים, ואם הבנתי נכון, ברשות שהקטע דן בה, יש עסק בודד. אכסניה אחת. אבל עדיין צריך לחשוב. 2A00:A040:1A4:8F3D:4171:79A8:3D13:63D0 07:34, 1 בספטמבר 2023 (IDT)

מועצה מקומית של תושבת אחת, נוסח חדש בהתאם לביקורת

בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום שמעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות מקומיות.

אומרים ישנה - שיחה 10:59, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:13, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד, רק שלדעתי כדאי להוריד את המילה "אגב" ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 14:29, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. מחקתי מילה זו. 2A00:A040:1A4:8F3D:9500:A286:23F6:D26E 18:09, 2 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 01:46, 3 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. עשיתי קצת הגהה ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 21:52, 16 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:17, 7 בדצמבר 2023 (IST)

יש לי בעיה עם הקטע: הוא מציג (בצדק) את הגברת האמריקאית כמי ש"עוקצת" את המערכת. היא עושה פעולות על מנת להחשב ראש רשות ולקבל משכורת. ואז הקטע אומר שבישראל יש מקרים קיצוניים יותר, ומביא דוגמא לרשויות מקומיות בלי תושבים כלל. ההשוואה אינה נכונה. המועצות האלה תוכננו להיות אזורי תעשייה. אין כאן מצב קיצון ובטח שלא מתאים להשוות אותו לאותה אופורטוניסטית. מי שממלא את תפקיד ראש הרשות הוא אדם שמונה לכך. חמויישֶה - שיחה 01:37, 12 בדצמבר 2023 (IST)

לדעתי, הקטע לא מביע דעה על אותה גברת. מי אמר שמשתלם לה, למשל, לנקות במקום רק את הבית והעסק שלה, גם עוד מוסדות מיותרים וארבעה רחובות? אומרים ישנה - שיחה 17:41, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בכל מקרה, אינה דומה מועצה שנועדה לאזור תעשייה למועצה שבהגדרתה היא בגלל מגורים שכמעט לא מתקימים בה. לא רואה הזק בהסרת השורה האחרונה. איש עיטי - הבה נשיחה 17:56, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. SigTif - שיחה 18:09, 12 בדצמבר 2023 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה • שיחה 12:58, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

לי כל גל נושא עגבת

במשך מאות רבות של שנים הייתה האוכלוסייה הקטנה של האי ניואה מבודדת משאר האנושות. גם כאשר קפטן קוק גילה את האי, בשנת 1774, הילידים סיכלו את ניסיונות נחיתה שלו בחופיו. מאז ועד שנת 1900, שבה כבשה הממלכה המאוחדת את האי, מספר האנשים שנחתו בו נספר על אצבעות יד אחת. המפגש עם אנשים אלו גרם באי למגפות, כי הבידוד הממושך מנע מהילידים לפתח נוגדנים נגד המחלות, שפקדו את שאר אנשי העולם. אולם גם בעקבות הכיבוש הבריטי, המקום לא הפך לחלק אינטגרלי מהכפר הגלובלי. כמחצית מהאנשים שגויסו מהאי למלחמת העולם הראשונה, נפטרו בה בגלל קשיי להסתגלות לאקלים אירופה ומחלותיה.

אומרים ישנה - שיחה 22:17, 8 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:14, 7 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 10:36, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

הערים התאומות הסיאמיות

"בריסטול" הוא שם נפוץ לערים ולעיירות במדינות דוברות אנגלית. בארצות הברית לבדה יש כעשרים יישובים בשם זה, אם כי שניים מהם, בריסטול שבמדינת טנסי, ובריסטול שבווירג'יניה, היו, למעשה, עיר אחת. הן נוסדו ונבנו מלכתחילה בזמן אחד ובמקום אחד. כל אחד מן הבניינים הראשונים של שתיהן היה שייך לשתי הערים, ובנוסף, שתי הערים מוכרות כעיר הולדתה של מוזיקת הקאנטרי. אף שהייתה זו עיר אחת, כבר מאז הקמתה היו לה שני ראשי עיריות ושתי עיריות. יותר מאוחר נתפצלה העיר לשתי ערים גם במיקום, והגבול ביניהן, שהוא גם הגבול בין המדינות טנסי וּוירג'יניה, עובר במרכזו של הרחוב הראשי המשותף להן, רחוב סטייט (State). כיוון ששתי הערים שייכות לשתי מדינות משנה שונות, המצב החוקי אינו זהה בשתיהן. לדוגמה, נכון לשנת 2024, בווירג'יניה מותר לצרוך קנביס רפואי [17] אך בטנסי – אסור. לכן, אדם יכול להיעצר על מדרכה אחת של רחוב סטייט, כי לא סיים לצרוך את תרופתו במדרכה שממול.

אומרים ישנה - שיחה 09:10, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע מצוין, אבל יש בו קישור לדף פירושונים, שני קישורים אדומים, וקישור חיצוני. מה התוכניות לגביהם? ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 12:53, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

הקישורים האדומים לנושאים חשובים מאוד לקטע, יגרמו לזה, שגם אם הקטע יאושר, הוא ימתין עד שהערכים האלו יכתבו. הקישורית לדף הפירושונים זקוקה למחשבה. עקרונית, זו הדרך להראות שיש הרבה ערים בשם "בריסטול" בעולם. אלא שדף הפירושונים העברי דווקא לא מראה את זה. והקישורית למקור חיצוני דרושה פה כדי שאסביר את מקור המידע. אבל בסופו של דבר היא תישאר בדף הדיון ולא תעבור איתו לדף הראשי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 12:57, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. אם כך, אולי כדאי לכתוב את הערכים על הערים בהקדם (כמובן שהם חשובים מאוד לקטע, רק שצריך להכחיל אותם לפני הפרסום שלו בעמוד הראשי). ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 13:08, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד הקטע. עד שייכתבו הערכים הנדרשים, יצרתי הפניות מתאימות. אביתר ג' • שיחה • 14:33, 19 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד בתנאי שיתבו הערכים המרכזיים. חמויישֶה - שיחה 14:35, 19 בפברואר 2024 (IST)

בהמתנה להכחלת ערכים. חמויישֶה • שיחה 10:40, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

הנקבות שאוכלות את הראש

בחלק מהמקרים, במהלך הזדווגות של גמל השלמה הירוק, טורפת הנקבה את הזכר. דבר זה אינו מפסיק את פעולת ההזדווגות, כיוון שהעצבים המפקחים על פעולה זו מצויים אצל הזכר בקצה האחורי של בטנו, והנקבה, הגדולה הרבה מהזכר, מתחילה תמיד לטרוף אותו מראשו. מוחו של הזכר מעכב את פעולת שחרור הזרע. לכן, הסרת הראש מביאה גם להסרת העיכוב, ובכך מגדילה את הסיכוי להפריה מוצלחת.

אומרים ישנה - שיחה 16:32, 17 בספטמבר 2023 (IDT)

מעניין מאוד. האם יש סיבה לכך שהנקבה טורפת את הזכר? אם כן, חובה לציין זאת. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:17, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

כמו שכתוב בקטע עצמו וגם בערך, יש השערה שזה קשור להגדלת הסיכוי להפריה מוצלחת. עם זאת, הערך האנגלי על גמל השלמה (ערך מומלץ) מפורט הרבה יותר בהקשר הזה ומציג עוד דעות. שווה להיעזר בו ולהרחיב גם את הערך שלנו לפני שהקטע הזה מאושר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 17:04, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הסיבה כתובה. זה מונע מהזכר להסתלק באמצע המשגל. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 18:35, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 10:41, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

הצבר

הצבר המצוי נחשב כסמלו של היהודי הציוני הישראלי, ועל כן מכונים היהודים ילידי הארץ, צברים. כמו הצבר, גם הישראלי נאחז בעקשות ולמרות כל הקשיים, באדמת הטרשים הקשה, היבשה, החמה והמדברית של ארץ ישראל, וכמו פירות הצבר, גם הישראלי מחוספס וקוצני מבחוץ, אך רך ומתוק מבפנים. גם משוכות הצבר מזוהות זה מכבר עם הנוף הארצישראלי המדברי: כבר בשירו של שאול טשרניחובסקי, "הוי, ארצי! מולדתי!", מתוארת "גדר קו צבר רשע" כחלק מנוף ישראל, ואחד מגדודי חטיבת גבעתי החדשה, חטיבה שיועדה לפעול בפיקוד הדרום המדברי, הוא גדוד צבר. חרף הדברים הללו, מפתיע לדעת כי הצבר בכלל במקורו ממקסיקו, והוא "עלה לארץ" רק לפני כמה מאות שנים.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • י' בתמוז ה'תשפ"ד • 19:01, 15 ביולי 2024 (IDT)

אולי התמונה צריכה להיות סמל מקסיקו? Tzafrir • שיחה 19:05, 15 ביולי 2024 (IDT)

התמונה הוחלפה לפי הערתך. אביתר ג' • שיחה • י' בתמוז ה'תשפ"ד • 11:50, 16 ביולי 2024 (IDT)

הקטע ערוך היטב. אבל אני בספק אם זה מפתיע מספיק בשביל העמוד הראשי. זה מתאים לפורטלים, לדעתי. אומרים ישנה • שיחה 21:44, 15 ביולי 2024 (IDT)

מסכים עם דברי אומרים ישנה. חמויישֶה • שיחה 11:52, 21 ביולי 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 16:19, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

דגל או בלון?

בדרך כלל, דגלהּ של מדינה מכיל סמלים, צבעים וצורות, המייצגים את תרבותה הייחודית של אותה מדינה. אולם, לעיתים ניתן לזהות בדגלים גם סמל, קבוצת צבעים, צורה, המייצגים תרבות, שפה או דת, המשותפת לקבוצת מדינות ועמים. במקרים כאלו, הסמל, הצבעים או הצורה יחזרו בגרסאות שונות בדגליהן של המדינות החולקות את התרבות המשותפת. בדגליהן של רוב המדינות הנורדיות מופיע צלב נורדי, בדגליהן של חלק ממדינות האסלאם מופיעים כסמלי האסלאם, סהר או כוכב או נוסח השהאדה, בדגליהן של רבות ממדינות אפריקה מופיעים שניים או יותר מן הצבעים הכלל-אפריקאיים, בדגליהן של רבות ממדינות ערב יופיעו ארבעת צבעי הלאומיות הכלל-ערבית, ובדגלים של מדינות סלביות יופיעו צבעי הלאומיות הכלל-סלאבית.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 22:57, 9 ביולי 2024 (IDT)

אני בספק אם מישהו יופתע מהקטע הזה. אומרים ישנה • שיחה 10:31, 10 ביולי 2024 (IDT)

נגד אין חידוש מיוחד. שמש מרפא • שיחה 01:57, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 09:42, 18 באוגוסט 2024 (IDT)

נתק אמריקאי

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

הכביש הפאן-אמריקאי הוא מערכת כבישים המשתרעת לאורכם של 48,000 קילומטרים, ועוברת ב-14 מדינות, מצפון אלסקה ועד לדרום ארגנטינה. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. בחלקה הדרום-מזרחי של פנמה ישנו אזור שנקרא נתק דריין שבו הכביש נקטע, וממשיך רק לאחר מעבר הגבול עם קולומביה. על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים להשלמת המקטע, הוא נותר לא סלול עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. הקיטוע בכביש גורם לכך שלמעשה לא קיימת אפשרות לנסוע ברכב מאמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית.

‏Funcs‏ ∞ שיחה 17:38, 3 ביוני 2023 (IDT)

אני קצת מתקשה עם הניסוח של הפאנצ' כדי שיהיה יותר פאנצ'י, ובאופן כללי עם הניסוח של כל הקטע כדי שיהיה יותר "הידעת?י". אשמח לעזרה מהמומחים כאן (אומרים ישנה). ‏Funcs‏ ∞ שיחה 17:38, 3 ביוני 2023 (IDT)

האם ואיך הכביש חוצה את תעלת פנמה? אומרים ישנה - שיחה 19:48, 3 ביוני 2023 (IDT)

תשובה מהערך באנגלית:
In Panama, it crosses the Panama Canal via the Centennial Bridge, and ends at Yaviza, at the edge of the Darién Gap. ‏Funcs‏ ∞ שיחה 19:55, 3 ביוני 2023 (IDT)

אז קצת לפני הפואנטה יש לכתוב, שאפילו את תעלת פנמה, וסביבתה הקשה, הכביש מצליח לחצות. אותה סביבה, שבגללה היה כל כך קשה לחצוב את תעלת פנמה, עד שחברת תעלת פנמה, שהוקמה בידי חוצבי תעלת סואץ, פשטה את הרגל. אומרים ישנה - שיחה 20:14, 3 ביוני 2023 (IDT)

אני מתקשה: הקטע מספר לנו שישנו כביש שחוצה את כל צפון ודרום אמריקה, אבל אומר לנו שהוא קצת קטוע, אז הוא לא באמת חוצה את כל צפון ודרום אמריקה. אם זה הקטע שקיבלנו אני

נגד. חמויישֶה - שיחה 11:41, 4 ביוני 2023 (IDT)

מה אורכו של הקטע החסר? קילומטר אחד? מאה קילומטר? כי אם חסר קטע קצרצר, יש ערך לפיסקה.

ולגבי אלסקה וצ׳ילה, עד כמה הוא רחוק בהן מקצות היבשות הצפונית והדרומית, בהתאמה? אולי אפשר להציג את המצב כאחוז המרחק בין הקוטב הצפוני לדרומי, שאפשר ליסוע המכונית? 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:37, 4 ביוני 2023 (IDT)

אני רואה שהקטע החסר בן 106 קילומטר. לא בן קילומטרים ספורים. בעיה. 2A00:A040:199:62EB:2991:1972:9A2E:7791 13:39, 4 ביוני 2023 (IDT)

אנונימי, המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16000 קילומטרים. אורך הכביש הוא 48000 קילומטרים. ביחס לאורך הזה, 100 קילומטרים זה מספר מאוד זניח.
חמויישה, הפואנטה של הקטע היא שיש כביש ארוך שחוצה את כל אמריקה, אבל בדיוק בנקודת החיתוך בין אמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית הוא קטוע, ולכן נוצר מצב אבסורדי שאי אפשר לעבוד ברכב מאמריקה הצפונית לאמריקה הדרומית, על אף שיש ביניהן חיבור יבשתי. ‏Funcs‏ ∞ שיחה 14:22, 4 ביוני 2023 (IDT)

1. גילוי נאות: האנונימי זה אני. פשוט שם המשתמש שלי מותקן רק בלפטופ.

2. אולי באמת הקטע צריך להיפתח במילים "המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר ליסוע בכביש נוח, שאורכו 48000 קילומטרים..." אומרים ישנה - שיחה 17:23, 4 ביוני 2023 (IDT)

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. הקיטוע בכביש, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור את הגבול ביניהן במכונית.

תודה רבה לכולם על המשוב, אני מנסה ניסוח מחודש עם ההצעות של אומרים ישנה. ‏Funcs‏ ∞ שיחה 17:52, 5 ביוני 2023 (IDT)

ניטפוק: לפי הערך המקושר אפשר לנסוע את הקטע הזה בכלי רכב מתאים אבל לא במכונית רגילה. „בלתי אפשרי לעבור את הגבול שביניהם במכונית רגילה״? לא מספיק טוב. Tzafrir - שיחה 18:32, 5 ביוני 2023 (IDT)

שיניתי ל״מכונית״. ‏Funcs‏ ∞ שיחה 18:47, 5 ביוני 2023 (IDT)

אני עדיין חושב, שצריך לציין את אורך הנתק (106 ק"מ), אבל אני כבר

בעד הקטע. אגב, אולי אפשר לציין איזה רכב קרקעי בדיוק כן יכול לעבור את הקטע. האם מדובר בזחל"ם? במה בדיוק? אומרים ישנה - שיחה 23:57, 5 ביוני 2023 (IDT)

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.

אומרים ישנה הוספתי את שני אלו

‏Funcs‏ ∞ שיחה 00:51, 6 ביוני 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 02:34, 8 ביוני 2023 (IDT)

אולי כך:

בין העיירה יוויזה, שבפנמה, לבין עיר הנמל, טורבו, שבמדינה השכנה, קולומביה, מפרידים 106 קילומטר בקו אווירי. על הקרקע, אין שום דרך סלולה ביניהן, ומי שבכל זאת רוצה לנסוע ביניהן, צריך להצטייד בכלי רכב של ספורט אתגרי. במכונית קל יותר לנסוע מיווזה לערי צפון אלסקה, דהיינו לחצות את כל מרכז אמריקה וצפון אמריקה לאורך, או לנסוע מטורבו לערי דרום צ'ילה, דהיינו, לחצות לאורך את כל דרום אמריקה. בשני המסעות האלו, הנסיעה תערך על כביש בעל שם זהה, הכביש הפאן-אמריקאי. לבד מהקושי הטכני המקומי בסלילת את 106 הקילומטרים החסרים (הרים, ביצות, יער גשם, חול טובעני, יתושים וכנופיות עבריינים מקומיות) ניסיונות השלמת הסלילה נתקלו גם בלחצים בין לאומיים מגוונים (גופי שמירת טבע, בריאות הציבור ומלחמה בסחר בסמים משכרים). לאזור זה יש היסטוריה של קשיים טכניים ופוליטיים חמורים בביצוע מיזמי תחבורה. גם חציבת תעלת פנמה נתקלה בקשיים כאלו. למעשה, פנמה וקולומביה נפרדו לשתי מדינות על רקע זה.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 6 ביוני 2023 (IDT)

תודה על ההצעה, אני לא רוצה להיות טרחה, אם הקטע שהצעתי לא מתאים אז אפשר לארכב את הדיון. ‏Funcs‏ ∞ שיחה 22:09, 6 ביוני 2023 (IDT)

אני בעד ההצעה השנייה של Funcs. אני חושב.ת שזה קטע ממש טוב ומעניין. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 08:18, 7 ביוני 2023 (IDT)

גם אני חושב שמדובר בהצעה טובה. לא לארכב, רק לחשוב איזו הכי טובה. ‏עמיחי • שיחה 10:18, 7 ביוני 2023 (IDT)

אין פה שום הטרחה. יש קטעים שגורלם נחרץ אחרי דיון קצרצר, ויש כאלו, שקודם מחפשים להם כל מני וריאציות. אם הקטע היה אבוד, לא היינו מתאמצים. אומרים ישנה - שיחה 10:58, 7 ביוני 2023 (IDT)

נבחרה ההצעה האחרונה של סייפני. חמויישֶה • שיחה 14:18, 19 באוגוסט 2024 (IDT)

סילבסטר, על שום מה?

בישראל ובמדינות רבות, בעיקר במרכז אירופה, ראש השנה האזרחית מכונה סילבסטר, על שם האפיפיור ה-33 למניין, סילבסטר הראשון, שנפטר ב-31 בדצמבר. זאת למרות, שבעת שסילבסטר הראשון כיהן כאפיפיור, הכנסייה הקתולית התנגדה נחרצות לחגיגות לציון ראש השנה הגרגוריאנית או יוליאנית.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 01:19, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. וצריך לשקול להוסיף את המידע, לפיו זה שם החג במדינות רבות במרכז אירופה. זאת משום, שלהרבה ישראלים נדמה, שרק ישראלים קוראים לו כך. 2A00:A041:E07F:DCE9:D581:6C59:18A5:60BA 06:53, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

ביצעתי את בקשתי שלי. אומרים ישנה - שיחה 08:12, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בסדר גמור. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:16, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. גופיקו (שיחה) 21:12, 7 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. SigTif - שיחה 18:06, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אני חושב שצריך למחוק את המילים האחרונות בקטע (אחרי "ראש השנה"). סילבסטר חי יותר מאלף שנה לפני שהיה לוח גריגוריאני, כך שהכנסיה לא באמת "התנגדה לציון ראש השנה הגרגוריאני". אולי כדאי לסיים במילים "התנגדה נחרצות לחגיגות לציון השנה החדשה". חמויישֶה - שיחה 14:28, 19 בפברואר 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 10:46, 20 באוגוסט 2024 (IDT)

גזר

בניגוד לתפיסה השגויה המקובלת, הוויטמין בטא-קרוטן המצוי בגזר אינו משפר את ראיית הלילה מעבר ליכולות הרגילות של אנשים המקבלים כמות נאותה שלו. ויטמין זה משפר את הראייה רק אצל אלו הסובלים ממחסור בוויטמין A. מקור התפיסה השגויה הוא בדיסאינפורמציה שהפיצה בריטניה במלחמת העולם השנייה במטרה להסביר את הצלחתו המשופרת של חיל האוויר המלכותי בקרבות לילה, הצלחה שלמעשה נבעה משימוש במכ"ם ובנורות אדומות על לוחות המכשירים.

עמית - שיחה 14:22, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

אני בטוח שיש לנו כבר קטע על זה. ונדמה לי שלא מזמן נמתחה ביקורת על תוכנו. Tzafrir • שיחה 17:14, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

כבר הציעו קטע זהה, והוא הגיע בסוף רק לפורטלים. אומרים ישנה • שיחה 20:30, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

אם ככה, צריך להציב תבנית מתאימה בדף השיחה של הערך הראשי בטא-קרוטן (משם לקוח הקטע) עמית - שיחה 22:05, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

יותר פשוט: צריך לבדוק למה דחינו את הקטע בעבר מהעמוד הראשי, אך לא מהפורטלים. אם הסיבה הייתה מחסור בכמה תומכים, נגייס אותם עכשיו. אומרים ישנה • שיחה 15:14, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

הפתעה! אם אני מבין נכון, הקטע לא הגיע לאוסף הכללי, למרות שהוא דווקא כן התקבל. ראו פה:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%AA%3F/%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A8_2021 אומרים ישנה • שיחה 15:34, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

הקטע התקבל ושובץ, ואז, לאחרונה הוסר, אחרי שהופרך. דהיינו, הוא שגוי. זה דיון ההסרה. חמויישֶה • שיחה 16:08, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

תודה. אומרים ישנה • שיחה 18:52, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

רגע, אם יש שגיאה בערך, והגרסה המופיעה בפורטלים מעודנת ופחות מפתיעה, כדי לעקוף את השגיאה, צריך לתקן את השגיאה בערך. אומרים ישנה • שיחה 18:54, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

נכון. חמויישֶה • שיחה 15:20, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 15:20, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

חור בדגל

דגל רומניה שהונף לראשונה במהפכת 1848 שינה את עיצובו פעמים רבות. שינויי העיצוב סמלו את התמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, עבר הדגל הרומני שינוי חריג ומעניין: כדי לסמל את התנערותה של רומניה ממשטרו הקומוניסטי והדיקטטורי-דכאני של ניקולאה צ'אושסקו, הניפו מניפי נס המרד דגל שממנו נגזר סמלהּ של רומניה הקומוניסטית, ובדגל נפער חור עגול בולט. לאחר תום המהפכה, לאחר משפטו של צ'אושסקו והוצאתו להורג, ולאחר שהוחלף המשטר הקומוניסטי ברומניה במשטר רפובליקני, שונה שוב דגלה של רומניה. הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר נטול חור ונטול סמל.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • כ"ט בתמוז ה'תשפ"ד • 17:21, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד. אני זוכר שבפעם הראשונה שראיתי את הדגל עם החור היה נראה לי מאוד מוזר וסקרן אותי לקרוא על המהפכה הרומנית.

רק הערה טכנית, אולי כדאי להחליף בתמונה בסגנון משמאל, כי זה לא ממש ברור התמונה הנוחכית שזה חור אלא יותר כמו עיגול לבן. Matankic • שיחה 22:08, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

אני בעד.
אהיה עוד יותר בעד, אם תינתן עוד דוגמה לשינוי בסמל זה, שנעשתה בין 1848 לבין 1989. אפשר אפילו שתיים.
תודה.

אומרים ישנה • שיחה 22:40, 4 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד נחמד. חמויישֶה • שיחה 14:22, 5 באוגוסט 2024 (IDT)

בסדר גמור. אנסה להכניס את ההערות שלכם לקטע, מחר. אביתר ג' • שיחה • ב' באב ה'תשפ"ד • 18:46, 5 באוגוסט 2024 (IDT)

דגל רומניה שהונף לראשונה במהפכת 1848, שינה את עיצובו פעמים רבות. שינויי העיצוב סמלו את התמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. במהלך מהפכת 1848 ומיד לאחריה, הכיל הדגל הרומני את הכיתוב "אחווה צדק" ברומנית. ה"אחווה" הייתה הרצון הרומני להגדרה עצמית, ולאיחודן של הנסיכויות הרומניות שנשלטו תחת האימפריה העות'מאנית ותחת האימפריה האוסטרו-הונגרית למדינת לאום אחת, וה"צדק" היה הצורך להתנער מן השלטון העות'מאני המושחת. בתקופת היותה של רומניה ממלכה, הכיל דגלהּ הצבאי של רומניה את הסמל הרומני ואת המונוגרמה המלכותית שהשתנתה משליט לשליט. גם במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, עבר הדגל הרומני שינוי: כדי לסמל את התנערותה של רומניה ממשטרו הקומוניסטי והדיקטטורי-דכאני של ניקולאה צ'אושסקו, הניפו מניפי נס המרד דגל שממנו נגזר בחור עגול, סמלהּ של רומניה הקומוניסטית. לאחר תום המהפכה, לאחר הוצאתו להורג של צ'אושסקו, ולאחר שרומניה הפכה לרפובליקה, שונה שוב הדגל. הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר חלק: נטול חור ונטול סמל.

איך זה עכשיו? האם זה לא ארוך מדי, כעת? אולי אוריד את הקטע שמדבר על ממלכת רומניה? אביתר ג' • שיחה • ב' באב ה'תשפ"ד • 16:51, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

אני גם בעד, סיפור מעניין שלא הכרתי והערך על הדגל מקיף וסוקר את ההיסטוריה בצורה נאה. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 17:17, 6 באוגוסט 2024 (IDT); עכשיו יש פירוט יתר. אנסה לתמצת. אומרים ישנה • שיחה 21:02, 11 באוגוסט 2024 (IDT)
הצעת תמצות

דגל רומניה שינה את עיצובו פעמים רבות, בהתאם לתמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. כשהונף לראשונה, במהפכת 1848, הוא הכיל את הכיתוב "אחווה צדק" – סיסמת המהפכנים. בתקופת היותה של רומניה ממלכה, הכיל דגלהּ את הסמל הרומני ואת המונוגרמה המלכותית, שהשתנתה משליט לשליט. בתקופה הקומוניסטית, הסמל שבדגל הוחלף לזה של הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה. במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, מניפי נס המרד גזרו סמל זה מהדגל, והותירו בו חור עגול. ולאחר שרומניה הפכה לרפובליקה דמוקרטית, הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר חלק: נטול חור ונטול סמל.

אומרים ישנה • שיחה 21:16, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

תודה לך! אביתר ג' • שיחה • י"א באב ה'תשפ"ד • 11:35, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 15:24, 21 באוגוסט 2024 (IDT)

עיתונאי שנידון למוות על הסתה אנטישמית

לוגו העיתון.

בין הנשפטים על רצח העם ברואנדה, היו גם שדרני רדיו מסיתים. למעשה, לא היה בדבר חידוש. אחד מ-22 נאשמי המשפט הראשי, שבמשפטי נירנברג, היה יוליוס שטרייכר – המקים, הבעלים והעורך של עיתון התעמולה הנאצי, "דר שטירמר". מבין עשרת הנידונים למוות במשפט זה, הוא היה היחיד, שנענש רק בשל רדיפת יהודים (לקראת ותוך כדי השואה). לקראת הוצאתם להורג, שטרייכר השווה את עצמו וחבריו לעשרת בני המן. אולם פסק הדין הכריז על שטרייכר, ולא על היטלר, כ"אויב היהודים מספר אחת".

אומרים ישנה - שיחה 11:40, 2 ביוני 2023 (IDT)

בעד. אפשר לוותר על משפט הפתיחה שעוסק ברואנדה, ולהתחיל את הקטע במילים "אחד מ-22...". חמויישֶה - שיחה 14:41, 4 ביוני 2023 (IDT)

הוספתי את הפתיחה כדי להדגיש את הקשר בין הסתה לבין אלימות. אומרים ישנה - שיחה 17:25, 4 ביוני 2023 (IDT)

"למעשה, לא היה בדבר חידוש." אייל • שיחה 17:55, 12 בדצמבר 2023 (IST)

בעד, כולל הפתיחה עם רואנדה. אוסיף לדף המערכת. פעמי-עליון • שיחה 15:57, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

אייל, לא הבנתי את הערתך. האם ציטטת את המשפט הזה כי אתה סבור שהקטע לא מחדש? אני חושב שישנם המון אנשים שעשויה להפתיע אותם העובדה שבנירנברג הוצא להורג אדם שלא עסק בפועל ברצח אקטיבי, אלא בעיתונות. חמויישֶה • שיחה 12:00, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

@חמויישה מקבל, כמדומני אבל שהפתיח צריך להיות בסוף, גם במשפט על רצח העם ברואנדה.
המתחיל לא אמור להיות המקרה הרואנדי זה עיתונאי ומיותר. אייל • שיחה 23:05, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 09:31, 1 בספטמבר 2024 (IDT)

זה כן סיפור אמתי. זה בדוק.

אליהו איצקוביץ' היה רק בן תשע בעת פרעות בוקרשט, בהן הדייר בשכירות של הוריו ניצל את קשריו במפלגה הנאצית, גזל את נכסי משפחתו, ושלח אותה למחנה הריכוז, בו הדייר הגזלן, עצמו, שימש כשומר. המשפחה ניסתה לברוח מהמחנה, אך הדייר הגזלן תפס אותה, ורצח את האב לעיני כול. כשהצבא האדום שחרר את המחנה, איצקוביץ׳ בן ה-12 היה הניצול היחיד ממשפחתו. הוא ניסה לחזור לביתו הנגזל, אך במריבה עם משפחת המנשל, הוא הרג את בן המנשל. לאחר שהשתחרר ממוסד לעבריינים צעירים ברומניה, הוא עלה לישראל והתגייס לצנחנים. אך כשקיבל מידע על מיקום רוצח אביו, הוא עבר לחיל הים, ערק ממנו ללגיון הזרים הצרפתי, ושירת שם לצד רוצח אביו, שלא זיהה אותו. ובהזמנות הראשונה בה האויב ירה בהם, איצקוביץ' השיב אש לעבר רוצח אביו, ונקם את דמו.

אומרים ישנה - שיחה 19:42, 21 באפריל 2023 (IDT)

לגיון הזרים וניצול השואה, גרסה שנייה

לגיון הזרים הוא יחידה מיוחדת וותיקה בצבא הצרפתי, אליה מותר להתגייס בלא אזרחות צרפתית, ואפילו בשם ונתינות בדויים. זאת כדי לאפשר למתגייסים לטשטש את עברם, ולפתוח דף חדש בחייהם. ללגיון יצא מוניטין של מוקד משיכה לעבריינים נמלטים. יש טענות, שבשנות ה-50, הלגיון שימש מקלט לנאצים ולעוזריהם. אליהו איצקוביץ', עריק מצה"ל, שישב במוסד לעבריינים צעירים בעוון הריגה, התגייס ללגיון כדי למצוא בו נאצי כזה - הנאצי, שבילדותו של איצקוביץ', בשואה, רצח וגם ירש את משפחתו. איצקוביץ' מצא אותו, שירת לצידו בליגיון, ומצא גם הזדמנות לירות בו למוות, מבלי להיתפס.

2A00:A040:1A4:9657:79E5:5619:4CA:AA8 13:29, 25 באפריל 2023 (IDT)

רומניה לא הייתה תחת כיבוש נאצי. יהודים מבוקרשט נשלחו למחנה ריכוז? ר’ שואת יהודי רומניה. Tzafrir - שיחה 13:45, 25 באפריל 2023 (IDT)

כתוב שם, שחלקים מרומניה כן היו תחת כיבוש נאצי, וחלק מיהודי רומניה כן נשלח למחנות. (חוץ מזה, בגרסה השנייה, במקרה, רומניה כלל לא מוזכרת). 2A00:A040:1A4:9657:79E5:5619:4CA:AA8 13:54, 25 באפריל 2023 (IDT)

חלק אחד: טרנסילבניה, הועבד להונגריה ונכבש ע״י הנאצים בשנת 1944. בוקרשט לא נמצאת שם. לא ברור לי שאותו אחד היה נאצי. כל החלק הזה בערך תמוה. Tzafrir - שיחה 14:04, 25 באפריל 2023 (IDT)

לפי הראיון עם הבן של איצקוביץ', שמופיע במקורות הערך "אליהו איצקוביץ'", הדייר בשכירות, בבוקרשט, ניצל את קשריו במפלגה הנאצית ובתנועה הפאשיסטית המקומית, השתלט על כל רכוש המשפחה, שכלל מספר דירות ובית קולנוע, בעזרת הפאשיסטים המקומיים שהביא איתו, הגלה את המשפחה לטרנסילבניה, ושם שלח אותם למחנה ריכוז. צפה בראיון. אומרים ישנה - שיחה 14:38, 25 באפריל 2023 (IDT)

בשנת 1959 הוא סיפר שכל משפחתו הומתה לנגד עיניו ע״י הפשיסטים הרומנים (ידיעה שמקושרת מהערך). הוא היה בן 9 בשנת 1941 לערך, וטרנסילבניה הייתה אז חלק מהונגריה ויהודים נשלחו משם למחנות השמדה רק בשנת 1944. Tzafrir - שיחה 14:48, 25 באפריל 2023 (IDT)

אם נראה, שהמקורות של הערך סותרים את עצמם, צריך לטפל, קודם כול, בערך. תודה. אומרים ישנה - שיחה 17:39, 25 באפריל 2023 (IDT)

ושוב, הגרסה השנייה לא נכנסת לכל העניין הזה. הבעיה שאתה דן בה קשורה רק לגרסה הראשונה. אפשר לפסול את הגרסה הראשונה. אומרים ישנה - שיחה 17:40, 25 באפריל 2023 (IDT)

אומרים ישנה, האם לדעתך יש לטפל קודם כל בערך גם אם נקבל את הגרסה השניה? פעמי-עליון • שיחה 15:26, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

אם הערך דורש טיפול, אז יש לטפל בו, בלי קשר למה שקורה במדור שלנו. הערכים הם העיקר בוויקיפדיה, והמדור שלנו כן או לא משרת ערך זה או אחר. כך שאם מוצאים תקלה בערך, רצוי לתקנה. אומרים ישנה • שיחה 13:46, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

אני

בעד הנוסח האחרון, וחושב שאפשר להוסיף לו את העובדה שאיצקוביץ' ערק באמצעות בריחה מאוניית חיל הים שעליה שירת, כשעגנה באיטליה. חמויישֶה • שיחה 12:08, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

אני חושב, שבגרסה השנייה אין מקום לפירוט הזה. אומרים ישנה • שיחה 13:22, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

אולי ככה:

לגיון הזרים הוא יחידה מיוחדת וותיקה בצבא הצרפתי, אליה מותר להתגייס בלא אזרחות צרפתית. כדי לאפשר למתגייסים לטשטש את עברם, ולפתוח דף חדש בחייהם, ניתן להתגייס ליחידה אפילו בשם ונתינות בדויים. ללגיון יצא מוניטין של מוקד משיכה לעבריינים נמלטים. יש טענות, שבשנות ה-50, הלגיון שימש מקלט לנאצים ולעוזריהם. אליהו איצקוביץ', שישב במוסד לעבריינים צעירים בעוון הריגה, ערק מצה"ל באמצעות בריחה מאוניית חיל הים שעליה שירת, כשעגנה באיטליה. הוא התגייס ללגיון הזרים כדי למצוא בו אדם כזה - הנאצי, שבילדותו של איצקוביץ', בשואה, רצח וגם ירש את משפחתו. איצקוביץ' מצא אותו, שירת לצידו בליגיון, ומצא גם הזדמנות לירות בו למוות, מבלי להיתפס.

חמויישֶה • שיחה 11:52, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

גם זו גרסה אפשרית, מבחינתי. כל הגרסאות, בינתיים, בסדר מבחינתי. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:16, 1 בספטמבר 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 11:32, 2 בספטמבר 2024 (IDT)

מי שנכווה מוועדת אגרנט, נזהר מביקור סאדאת

ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים קבעה, כי היו בידי אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) ידיעות מתריעות רבות אודות המלחמה הקרבה, אולם האגף לא העריך אותן נכונה, ולא התריע מספיק בפני הממונים עליו. בעקבות הקביעה המסעירה, הרמטכ"ל, דוד אלעזר, התפטר מתפקידו, ותחתיו מונה מרדכי גור. יומיים לפני ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל, בשנת 1977, הזהיר גור את ראש הממשלה דאז, מנחם בגין, כי חטיבת המחקר מעריכה, כי הביקור הוא תרמית, שנועדה לכסות על התקפה מצרית חדשה. בעקבות אזהרתו זו, הוא ספג נזיפה רועמת ופומבית משר הביטחון דאז, סגן הרמטכ"ל לשעבר, עזר ויצמן. יום לפני הביקור איתר המודיעין הישראלי תנועת צבא מצרית בגדה המזרחית של תעלת סואץ. לכן המליץ סגן ראש הממשלה, רב אלוף (מיל) יגאל ידין, שלא לקחת סיכון, ולגייס את כוחות המילואים. צעד כזה היה, כנראה, מוביל למתיחות רבה ולביטול הביקור, אך בגין דחה את ההמלצה.

אומרים ישנה - שיחה 19:59, 29 באפריל 2023 (IDT)

בעד ארז האורז • שיחה 12:46, 4 במאי 2023 (IDT)
הקריאה לא זרמה לי, השגיאה בכותרת מכוונת? אייל • שיחה 17:57, 12 בדצמבר 2023 (IST)
השגיאה תוקנה. תודה. איך אתה מציע לשפר את הקטע? אומרים ישנה - שיחה 19:08, 12 בדצמבר 2023 (IST)

שיפורי ניסוח

ועדת אגרנט לחקר מלחמת יום הכיפורים קבעה, כי בידי אגף המודיעין של צה"ל (אמ"ן) היו ידיעות מתריעות רבות אודות המלחמה הקרבה, אולם האגף לא העריך אותן נכונה ולא התריע כראוי בפני הממונים עליו. בעקבות הקביעה המסעירה, ב־1974 התפטר הרמטכ"ל דאז דוד אלעזר מתפקידו, ותחתיו מונה מרדכי גור. יומיים לפני ביקור נשיא מצרים סאדאת בישראל, בשנת 1977, הזהיר גור את ראש הממשלה דאז מנחם בגין, כי חטיבת המחקר מעריכה שהביקור הוא תרמית, שנועדה לכסות על התקפה מצרית חדשה. בעקבות אזהרתו זו, הוא ספג נזיפה רועמת ופומבית משר הביטחון דאז עזר ויצמן. יום לפני הביקור איתר המודיעין הישראלי תנועת צבא מצרית בגדה המזרחית של תעלת סואץ; לכן המליץ סגן ראש הממשלה, רב אלוף (מיל) יגאל ידין, שלא לקחת סיכון, ולגייס את כוחות המילואים. צעד כזה היה, כנראה, מוביל למתיחות רבה ולביטול הביקור, אך בגין דחה את ההמלצה.

אייל, האם הקריאה שהצעתי זורמת יותר? ארז, האם לדעתך הקטע מכיל מידע מפתיע? אני לא בטוח בכך. פעמי-עליון • שיחה 15:39, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

מבחינתי, גם הגרסה הזו בסדר. תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:48, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

אני לא חושב שקטע כזה, שהוא במידה רבה "מה היה קורה אילו", מתאים. חמויישֶה • שיחה 11:55, 29 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. אין מספיק תומכים נלהבים. חמויישֶה • שיחה 14:01, 16 בספטמבר 2024 (IDT)

הולדת ישו?!

בשנת 270 לספירה הנוצרית, הפכה דת ה"סול אינוויקטוס" – הערצת אל השמש, לדתה הרשמית של האימפריה הרומית. בהתאם לדת זו, הרומאים ציינו את "לידתה של השמש" ולידת אל השמש, מעט אחרי מועד ההיפוך החורפי, ב-25 בדצמבר. בשנת 337 האימפריה התנצרה, והוחלט לחגוג את לידת ישו – חג המולד, בתאריך זה. גם השנה בה נולד ישו אינה וודאית. את שיטת מספור השנים לפי שנת הולדתו, דהיינו "ספירת הנוצרים", המציא דיוניסיוס אקסיגואוס (בתמונה), בשנה, שבזכות המצאתו, אנו מכנים "525".

אומרים ישנה - שיחה 22:16, 25 במאי 2023 (IDT)

בעד חזק, אני חושבת שזה אחד הקטעים הטובים שעלו פה לאחרונה. מאוד קריא, מאוד קולח, ומאוד אינפורמטיבי ומעניין. ‏Funcs‏ ∞ שיחה 23:57, 25 במאי 2023 (IDT)

לפי הבשורה על פי לוקאס, היו בעת הולדתו של ישו רועים בשדות סמוכים לבית לחם שישנו בחוץ בשדה עם צאנם. האם דבר כזה סביר בהרי יהודה בחורף, או שבלילות הקרים מכניסים את הצאן למכלאות? Tzafrir - שיחה 12:20, 28 במאי 2023 (IDT)

על פניו, זה לא סביר. אבל אולי החורף ההוא היה מיוחד? ואולי האקלים אז לא היה כמו האקלים כיום? לא יודע אם כדאי להיכנס לזה. אומרים ישנה - שיחה 13:30, 28 במאי 2023 (IDT)

בעד. דג קטן - שיחה 22:12, 28 במאי 2023 (IDT)

יש כאן נקודה קטנה ולא ברורה (שגם פותחת פתח להרחבה אפשרית) – מועד ההיפוך החורפי הוא ה־21 בדצמבר ולא ה־25 בדצמבר. Tzafrir - שיחה 10:27, 30 במאי 2023 (IDT)

אתה צודק, נראה שצריך לתקן בקטע. בערך סול אינוויקטוס כתוב "קיימות דעות שחג המולד נחגג ב-25 בדצמבר בהשפעתו של חג סול אינוויקטוס שהיה ביום ההיפוך החורפי - שחל בסביבות ה-21 בדצמבר". חמויישֶה - שיחה 11:18, 30 במאי 2023 (IDT)

ההיפוך עצמו ב21 לחודש. "מולד השמש" הוא מעט אחרי. נראה לי, שאנשים צריכים לראות שהימים מתחילים להתארך מחדש, כדי לדעת שהיה ההיפוך. אומרים ישנה - שיחה 18:44, 30 במאי 2023 (IDT)

יש ערך על לידת ישו, ראוי לקשר אליו. לדעתי יש להוסיף ש"ישנם חוקרים הרואים קשר בין החג הרומאי לתאריך המיוחס ללידת ישו" (אולי בניסוח אחר), כי זה לא לגמרי ברור – אומרים ישנה, אשמח לשמוע מה דעתך על כך. מעבר לזה קטע מצוין וממש מתאים בעיניי. פעמי-עליון • שיחה 15:55, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

לגבי קישור ל"הולדת ישו", בוצע. לגבי "יש חוקרים שחושבים", אז אם החוקרים האלו מחזיקים בדעה מאוד מקובלת בין החוקרים, יש טעם לכתוב "קבוצה משמעותית של חוקרים חושבת". לעומת זאת, אם בדובר בדעת מיעוט קטן ושולי, אז כל הקטע פסול. אי אפשר לכתוב קטעי "הידעת" לפי דעות מיעוט, כי תמיד יש כל מני מיעוטים עם דעות מוזרות. תודה. אומרים ישנה • שיחה 13:56, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 09:23, 23 בספטמבר 2024 (IDT)

בלי קשר למבטא המזויף של יוסף שילוח

צ'רלי וחצי הוא מהבולטים בסוגת סרטי הבורקס, הייחודית לקולנוע הישראלי. כמו כן, הבמאי שלו, בועז דוידזון, וגם הכוכבים, יהודה ברקן, זאב רווח ומשה איש כסית (בתמונה), הם מהבולטים בסוגה. אולם מקור ההשראה העיקרי של צ'רלי וחצי הוא בקולנוע האיראני. הרעיון לסרט מבוסס על סוגת סרטי הלוטי, שהייתה בזמנו בשיא הצלחתה באיראן. בסוגת הלוטי, גיבור העלילה הוא עבריין שכונתי קשוח, מן המעמד הנמוך, המייצג סתירה לבני המעמד הגבוה, העשירים, וסגנונם המערבי, אשר בתם מתאהבת בו. הגדרת סוגה זו לא סותרת את זו של סוגת הבורקס, שגם היא בנויה סביב קונפליקט מעמדות. את הסרט צ'רלי וחצי הפיק שמחה זבולוני, בישראל, אחרי שהפיק מספר סרטי לוטי באיראן. גם לסרט חגיגה בסנוקר, סרט הבורקס הבא, שיצרו זבולוני, דוידזון, ברקן ורווח, היה מקור השראה מהקולנוע האיראני.

אומרים ישנה - שיחה 19:34, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

הערך חגיגה בסנוקר מציין שמקור השראתו הוא סרט איראני אבל לא מציין את שמו. אני מרגיש לא נוח להמשיך להפיץ מידע לא ממש בדוק. Tzafrir - שיחה 19:12, 28 בספטמבר 2023 (IDT)

הקטע וגם הערך בהחלט ישתפרו אם יימצא שמו של הסרט האיראני המקורי. אני לא יודע אם זה קריטי. אבל זה יעזור. השביל זה צריך למצוא, אולי, את הכתבה המקורית, שמראה המקום שלה מופיע בערך בתור מקור. תודה. אומרים ישנה - שיחה 21:22, 29 בספטמבר 2023 (IDT)

למה בקטע לא מופיע שמו של התסריטאי אלי תבור? למיטב זכרוני הוא עצמו התראיין עשרות פעמים לגבי האנקדוטה הזו ולא אזכר מעולם את שם הסרט כך שהדבר נשמע לי די אבוד. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 09:49, 5 ביולי 2024 (IDT)

הקטע לא יכול להזכיר הכול... אומרים ישנה • שיחה 17:02, 5 ביולי 2024 (IDT)

נגד. גם בגלל ריבוי ההפניות האדומות, אבל בעיקר בגלל שהסגנון (מעמדות) קיים גם בקולנוע הודי, בקולנוע הערבי ואפילו הוליוודי ועוד. אני לא חושב שיש פה משהו מיוחד. חמויישֶה • שיחה 10:44, 20 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 09:30, 23 בספטמבר 2024 (IDT)

הילד שניצל מטבח

במאורעות תרפ"ט התנפלו תושבי קאלוניה הערבים על בית משפחת מקלף היהודיה, ביישוב מוצא, ורצחו את ההורים, חלק מהילדים והאורחים. מרדכי מקלף בן התשע ניצל מהטֶבח, כי קפץ עם אחותו מהקומה השנייה, בעת שאחיו נלחם בפורעים. לאחר שהתייתם, מקלף גדל אצל קרובי משפחה, וסיים את לימודיו היסודיים והתיכוניים, תוך כדי פעילות בארגון ההגנה. כעבור שנת לימודים בטכניון, תוך פעילות בפלוגות של וינגייט, פרצה מלחמת העולם השנייה. הוא התגייס לצבא הבריטי, ועבר בו קורס קצינים. מכאן המשיך מקלף לשורה ארוכה של תפקידים ביטחוניים מסוכנים ומסובכים, שביצע בהצלחה רבה, עד שבשנת 1953 שוחרר מתפקיד הרמטכ"ל השלישי של צה"ל. כרמטכ"ל הורה מקלף לרב-סרן אריאל שרון להקים יחידת הקומנדו 101, כדי שזו תפגע בבסיסי הפידאיון, ותמגר את תופעת טבח אזרחי ישראל. בכך מקלף סגר מעגל.

אומרים ישנה - שיחה 23:07, 31 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה לא הבנתי מה מפתיע פה במיוחד, וגם לא הבנתי כיצד מקלף "סגר מעגל" עם הקמת יחידה 101. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:47, 1 בינואר 2024 (IST)

האמת, די התלבטתי לגבי מידת ההפתעה בקטע הזה. שקלתי אם לשלוח אותו רק לפורטל צה"ל ולפורטל אישים, או אם להציג אותו גם פה. בסוף קיוויתי, שלכם תהייה דעה יותר חיובית משלי על מידת ההפתעה שבקטע.

איפה שהוא זה כן מפתיע, שאדם, שבגיל תשע משפחתו נרצחה לנגד עיניו, מצליח לא רק להשתקם, אלא גם לתרום לחברה כל כך הרבה. וטיפול בטרור נראה לי גם סגירת מעגל עבור מי שכל כך סבל מטרור בעצמו.... אומרים ישנה - שיחה 11:19, 1 בינואר 2024 (IST)

@אומרים ישנה לדעתי זה אכן יותר מתאים לפורטל צה"ל ונראה לי שאפילו אוסיף זאת לפורטל הנ"ל. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:24, 1 בינואר 2024 (IST)

היו עוד כמה מפקדים מאותו דור שהושפעו בצורה דומה: ישראל טל חווה את הטבח בצפת. יוחאי בן נון היה בירושלים בשכונת בית הכרם. רחבעם זאבי נהג לספר סיפור על ילדותו בימי המאורעות, אבל הוא לא נכח בהם ממש. שלושתם אמנם לא רבי אלופים, אבל מהמפורסמים שבאלופים. Tzafrir - שיחה 21:29, 7 בינואר 2024 (IST)

אפשר להוסיף זאת לקטע. אומרים ישנה - שיחה 11:34, 8 בינואר 2024 (IST)

טוב. הקטע הזה לא יגיע לדף הראשי. אפשר לארכב. בתודה, משתמש ״אומרים ישנה״ מחוץ לחשבון. 2A00:A041:E07F:CDB4:C90A:71F6:CBA4:8CA8‏ 15:37, 19 בינואר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 12:06, 23 בספטמבר 2024 (IDT)

הבונה בימי הביניים

בתקופת ימי הביניים האמינו כי הבונה הוא דג. זאת בשל העובדה שלא ידעו היכן הוא שוכן, וחשבו כי הוא חי במים. מסיבה זו, הבונה נחשב כחיה שאפשר לאכלה בימי התענית, בהם אסור לאכול בשר.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:17, 9 בנובמבר 2023 (IST)

יש לך מקור לזה? זה לא מופיע בערך וזה נשמע לי חשוד. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:42, 10 בנובמבר 2023 (IST)

קבל תיקון - בדקתי בערך על התענית ושם זה כן מוזכר. אני לא בטוח.ה מה דעתי על הקטע בכל זאת, כי הוא די קצר ואולי לא מספיק מרגש. ‏💛🤍tonsi Sokomoka💜🖤‏ • שיחה • שעשועון "של מי התמונה הזאת" חוזר ובגדול! • ∞ • 10:45, 10 בנובמבר 2023 (IST)

@שוקו מוקה אני לא יודע באיזה ערך בדקת, אבל למען הסר ספק, המידע נלקח מהערך תזונת ימי הביניים. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:50, 10 בנובמבר 2023 (IST)

מי האמין? התענית של מי? האם מדובר ביהודי אירופה? במישהו אחר? אומרים ישנה - שיחה 16:28, 12 בנובמבר 2023 (IST)

הכוונה למנהג הנוצרי של הימנעות מאכילת בשר ביום שישי (צריך להבהיר את הניסוח בקטע) איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:06, 12 בנובמבר 2023 (IST)

@איש עיטי אני מנסה לחשוב איך לשלב את מה שציינת עכשיו בקטע, יש לך אולי רעיון? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:57, 14 בנובמבר 2023 (IST)

עכשיו אני מפקפק בנתונים שלי, כי למרות שאי-אכילת בשר בימי שישי הייתה קיימת - ראה צום יום שישי ו-(אנ'), ומסתבר שזה נכון גם להתענית, אבל אין לדעת. בכל מקרה מעיון קל ב-(אנ') נראה שבפועל הסיפור של הביבר הוא מפופק מעט, והוא נטען על ידי אחד (Gerald of Wales) מויילס, שמדבר על זנב הביבר הדומה בטעמו ובצבעו לדג. היינו, וולשי מעיד על גרמנים ומסיבה אחרת. (יש קישור לספר שלו בגוטנברג, אבל לך תמצא אותו בתוכו) בערך התענית יש רשימה שלמה של טענות: ”בגרמניה נהגו לאכול זנב של בונה, כי הוא נראה כמו דג. במהלך ימי הביניים והעת החדשה מספר חיות אחרות הותרו למאכל בזמן הצום, על בסיס היתר דתי: ברנטות לבנות-לחי הותרו באירלנד עד המאה ה-11, על בסיס אגדת עם כי הברנטות נולדות משיירי עצים הצפים במים, ולפיכך מוצאן מהעץ ודינן כפרי וירק; הקפיבארה, יונק מכרסם המבלה זמן ניכר מחייו במים, הוכשר על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-15 כדג לכל דבר ועניין, ולפיכך הותר בתענית.” אבל צריך לזה מקור איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 20:52, 14 בנובמבר 2023 (IST)

אם כך, אני מציע שנשאל את בעלי הידע בנצרות, בעלי הידע בימי הביניים ובעלי הידע במזון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:11, 14 בנובמבר 2023 (IST)

איש עיטי, יודוקוליס, זה קצר מדי. רוצים להרחיב או פשוט להציע ניסוח משופר מתישהו בעתיד? פעמי-עליון - שיחה 21:39, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון אני לא חושב שזה קצר מדי. כן יש מקום להרחבה אבל לא נראה לי שיש לי עוד מה להוסיף. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:40, 16 בנובמבר 2023 (IST)

לפחות להבהיר קצת לקורא מה היא תענית ובמה היא קשורה לאכילת בשר? פעמי-עליון - שיחה 21:50, 16 בנובמבר 2023 (IST)

@פעמי-עליון

בוצע. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 21:51, 16 בנובמבר 2023 (IST)

פעמי, אני מפקפק בנכונות המידע, שנראה שיש לו ביסוס מפוקפק למדי. אם יש מקור טוב יותר או למשהו דומה, אפשר יהא לשוב לדון בו. איש עיטי - הבה נשיחה - ערכי דימה 11:04, 22 בנובמבר 2023 (IST)

בהנחה שיש מקורות מספיק חזקים, זה מצוין. תומר - שיחה 11:51, 12 בדצמבר 2023 (IST)

נגד גם כי לא הובאו המקורות שנדרשו, אבל בעיקר כי הקטע דומה מדי לתבנית:הידעת? 19 במרץ - סדרה 1. חמויישֶה • שיחה 13:21, 20 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 12:53, 23 בספטמבר 2024 (IDT)

נוע ברלינה!

בעקבות מלחמת העולם השנייה גרמניה פוצלה לשתי מדינות, ורק מחצית מברלין נותרה בידי מערב גרמניה. מחצית זו הייתה מובלעת בתוך מזרח גרמניה, ולא התאימה יותר לתפקד כעיר בירה. למרבה ההפתעה, נבחרה דווקא העיר בון להחליפה כבירת מערב גרמניה. זאת למרות, שהיו מספר ערים גדולות ומפותחות ממנה באופן משמעותי, ובחירה באחת מהן הייתה חוסכת למדינה כסף רב. ההסברים המקובלים לבחירת בון הם רצון מכוון בבירה זמנית לא נוחה, כדי שבבוא העת, אחרי שגרמניה תאוחד, יהיה קל לחזור מכזו בירה לברלין, וקרבת בון לביתו הפרטי של הקנצלר דאז, קונראד אדנאואר, שטרח רבות למען בחירתה. לכשהגיע איחוד גרמניה, בשנות ה-90, קיבל ההסבר השני משנה תוקף, לאחר שחברי הבונדסטג (הפרלמנט הגרמני) שהצביעו בעד החזרת מוסדות השלטון לברלין, היו בעיקר אלו שגרו קרוב יותר אליה מאשר אל בון.

אומרים ישנה - שיחה 11:53, 10 ביוני 2023 (IDT)

בסך הכל

בעד, אבל אני חושבת שהפואנטה לא מובנת למי שלא בקיא בהתנהלות הצבעות בגרמניה. לא ברור למה זה שהם נחלקו לפי אזורי מגוריהם קשור לזה שהיה טוב שבון היא עיר בירה. ‏Funcs‏ ∞ שיחה 12:51, 10 ביוני 2023 (IDT)

ועכשיו? אומרים ישנה - שיחה 13:03, 10 ביוני 2023 (IDT)

ברור יותר :) ‏Funcs‏ ∞ שיחה 13:22, 10 ביוני 2023 (IDT)

תודה! אומרים ישנה - שיחה 14:46, 10 ביוני 2023 (IDT)

אני חושב שצריך לתקן את הערך על בון: היא נבחרה כבירת גרמניה בשנת 1949, בעוד שקהילת הפחם והפלדה האירופית הוקמה כמה שנים לאחר מכן. Tzafrir - שיחה 15:29, 11 ביוני 2023 (IDT)

עושה רושם שאתה צודק. כנראה שקלקלתי את הערך, בעקבות מה שקראתי בערכים המקבילים, באנגלית. אולי לא הבנתי נכון מה שכתוב בערכים האנגליים? אומרים ישנה - שיחה 15:50, 11 ביוני 2023 (IDT)

אתה צודק במאה אחוז. הכול נבע מאי הבנה שלי. הקרבה של בון לבריסל הייתה הסיבה לכך, שחלק קטן ממוסדות השלטון נשאר בבון, אחרי שרובם חזרו לברלין. סליחה. אומרים ישנה - שיחה 16:03, 11 ביוני 2023 (IDT)

בעד. ביצעתי הגהה קטנה. דג קטן - שיחה 12:56, 14 ביוני 2023 (IDT)

בעד, יפה מאוד, אוסיף לדף המערכת. פעמי-עליון • שיחה 16:07, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 12:54, 23 בספטמבר 2024 (IDT)

בטהובן והרעלת עופרת

דיוקן של בטהובן משנת 1820, מעשה ידי יוזף קרל שטילר

לודוויג ואן בטהובן המלחין הגרמני הנודע, נודע גם בהיותו חולני. כבר כשהיה בן 28 החלה שמיעתו להדרדר, ובשנים האחרונות לחייו נעשה חירש גמור. חוץ מחירשותו, בטהובן סבל גם מכאבי בטן ומשלל מחלות קשות. לאחר שנפטר בגיל 56, נמצאו בנתיחה שלאחר המוות שנערכה לגופתו, פגיעות רבות בטחול, בכבד, בכליות, בלבלב ובשלפוחית השתן. במחקרים שנערכו בעשורים הראשונים של המאה ה-21 נתמכה ההשערה כי אחד מן הגורמים לחירשותו של בטהובן, למחלותיו הקשות ולמותו בטרם עת, הייתה הרעלת עופרת קשה. בדגימות שיער שנלקחו מבטהובן נמצאו ריכוזי עופרת של בין 254 לבין 380 חלקים למיליון, פי 64 עד פי 95 מן הריכוז התקין, וריכוז שהיה גבוה יותר מבכל דגימה של שיער אדם, שראו החוקרים לפני כן. ככל הנראה, המקור להרעלת העופרת של בטהובן היה בתרופות שהוא נטל וביין שהוא צרך. בתקופה ההיא מכלי יין היו מולחמים בעופרת, ועם התיישנות המכל, הייתה העופרת מפעפעת לתוך היין. בנוסף, יצרני יין רבים היו מוסיפים ליין תרכובת עופרת שהייתה מקנה לו טעם מתקתק. בשלב כלשהו בטהובן שתה בקבוק יין ליום, והרעלת העופרת, יחד עם גורמים נוספים, הביסו את מערכות גופו.

מקורות: הערך על בטהובן, והמאמר הזה של מכון דוידסון לחינוך מדעי.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ט"ו באלול ה'תשפ"ד • 16:16, 18 בספטמבר 2024 (IDT)

נגד. כל אחד מת ממשהו. אז בטהובן מהרעלת עופרת. חמויישֶה • שיחה 08:48, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

מי אמר, שעבור יליד 1770, מוות בגיל 56 היה בטרם עת? מה הייתה תוחלת החיים אז? ומה גם, שלפי הניסוח, החוקרים לא בטוחים, שבעיותיו נבעו מהרעלת עופרת באופן משמעותי. ואם כן, לדעתם יש עוד גורמים.

העובדה, שבזמנו הוסיפו עופרת ליין, כתבלין, מעניינת מאוד (בהנחה שהיא נכונה). על זה, כן אפשר לבנות קטע ״הידעת״. רק צריך להביא עוד חשודים במחלות בגלל זה, חוץ מבטהובן. אם תביא עוד כמה שתיינים מתחרשים בני תקופתו, זה יהיה מעולה. תודה. ‫2A00:A041:E0B8:2200:CC6C:4D4:C5E7:AD3F‬ 22:42, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 13:38, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

מספר חברי מחלקת הל"ה

במחלקת הל"ה היו במקור 40 לוחמים, אולם במסלול המחלקה בגוש עציון שהסתיים בקרב בו נהרגו כל חברי המחלקה, השתתפו רק 35 לוחמים. בתחילת המסע השתתפו כל 40 הלוחמים, אך בהמשך נאלצה המחלקה להשאיר 5 לוחמים מאחור. שני לוחמים (יעקב זרחי ויגאל בוטרימוביץ) נותרו ללא נשק והושארו מאחור. לוחם נוסף (ישראל גפני) נקע את רגלו, ובשל העובדה שהתקשה ללכת, הורה מפקד המחלקה דני מס לשני לוחמים נוספים (אורי גביש ומשה חזן) לחזור עם גפני להר-טוב, המקום אליו הגיעו הל"ה מסמינר בית הכרם.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:09, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

אני לא חושב שזה מספיק מפתיע עבור העמוד הראשון. אפשר לשלב את זה במדור הידעת של פורטל צהל. זו דעתי. תודה. אומרים ישנה - שיחה 16:06, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה עבורי זה דווקא כן מפתיע. כי הדעה הרווחת היא שכל חברי המחלקה נהרגו, הקטע מוכיח אחרת. אמנם מרביתם נהרגו בקרב, אך חמישה לא. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:38, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

נב: לפי הצעתך הוספתי את הקטע לפורטל היישוב. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:40, 27 באוקטובר 2023 (IDT)

ברור, שלדעתך זה דווקא כן מפתיע. אחרת לא היית מציע את הקטע. אומרים ישנה - שיחה 20:16, 28 באוקטובר 2023 (IDT)

לגבי ”נותרו ללא נשק והושארו מאחור”, נותרו לאחר מה? הם התחילו את המסע עם או בלי נשק? דג קטן - שיחה 03:04, 16 בנובמבר 2023 (IST)

במהלך ההכנות למסע התברר כי לשניים לא נמצא נשק אישי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:02, 16 בנובמבר 2023 (IST)

זה נושא די ידוע, לא יודע אם מצדיק ערך "הידעת". מה שכן, יש עובדה אחרת לגבי הל"ה שכבר מזמן אני חושב איך להכניס אותה לכאן: אחרי הקרב נמצאו ליד גופות הלוחמים פתקים שנכתבו על ידם במהלך הקרב. הפתקים נמצאו על ידי מםקד המשטרה הבריטית שאסף את הגופות, היימיש דוגן. הוא אסף את הפתקים והעביר אותם לקצין הבריטי שהיה אחראי בירושלים לקשר עם הסוכנות היהודית, אך הפתקים נעלמו, לא התגלו מעולם, ולא נודע מה נכתב בהם. קלונימוס - שיחה 11:43, 12 בדצמבר 2023 (IST)

הפאנץ׳ לא הכי ברור. לא חושב שמתאים. תומר - שיחה 11:48, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אם היה מתגלה שכתוב בהם משהו מפתיע, או שהפתקים היו מתגלים לאחר זמן רב, אז זה היה מספיק מעניין לדף הראשי של ויקיפדיה. אומרים ישנה - שיחה 11:50, 12 בדצמבר 2023 (IST)

@Utzli לדעתי זה דווקא כן, משום שאם כל חברי המחלקה היו משתתפים במסע, המחלקה לא אמורה להיקרא מחלקת הל"ה, אלא מחלקת המ'. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:41, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אז הם היו נקראים ל״ו הצדיקים. אבל אם כבר, מה לגבי כ"ג יורדי הסירה? שם המספר באמת שגוי. Tzafrir - שיחה 17:52, 28 בדצמבר 2023 (IST)

@Tzafrir לא, הוא לא שגוי. היורד הנוסף היה קצין בריטי, שלא היה חבר ההגנה. המונח כ"ג יורדי הסירה מתייחס לאלו שהיו חברי ההגנה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:52, 1 בינואר 2024 (IST)

נגד. השם אינו שגוי. הם קרויים הל"ה על שם הרוגיהם. הרי לא קראו להם ל"ה לפני. כולם כמעט יודעים על השלושה שחזרו באמצע המסע. אין פה חידוש. חמויישֶה • שיחה 11:26, 20 באוגוסט 2024 (IDT)

@חמויישה משום מה לא נראה לי שהציבור הישראלי יודע על כך. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 09:07, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

לפחות בקרב המשתתפים בדיון זה לא נשמעה קריאת התפעלות. אבל אני אומר יותר מזה: גם אם ימצא שהרבה אנשים שכן מכירים את סיפור הל"ה, אינם יודעים שמספר חברי המחלקה היה גבוה יותר, לא בטוח שהמידע החדש יהיה מסעיר מספיק. חמויישֶה • שיחה 10:31, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 13:53, 26 בספטמבר 2024 (IDT)

[1] Graves, J.A.M. 2006. Sex chromosome specialization and degeneration in mammals. Cell 124:901-914

[2] הנשק הכי קטלני של ימי הביניים

[1]

[2]