ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/7

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

---

סמטה פלונית וסמטה אלמונית

טוב, אז משהו קצת פחות בוטה אבל לא פחות מעניין, מפורטל:תל אביב-יפו/הידעת?/2:

מבט אל סמטה פלונית 7, הבניין האחרון ברחוב, הבנוי בסגנון אקלקטי.

שמן של סמטה פלונית וסמטה אלמונית, היוצאות מרחוב המלך ג'ורג' בתל אביב, נקבע על ידי מאיר דיזנגוף בשנת 1922. מייסדן, התורם היהודי מאיר גצל שפירא רצה לקרוא לסמטאות על שמו ועל שם אשתו, סוניה, אולם, דיזנגוף, ראש העיר דאז, התנגד לכך ששפירא יקבע לבדו את שמותיהם של הרחובות. המחלוקת בדבר שמן של הסמטאות התפתחה למריבה עזה בין שפירא לדיזנגוף, וראש העיר הודיע כי הסמטאות יקראו פלונית ואלמונית, כך שלא ישאר זכר למייסדן. עם כל זאת, שמו של שפירא לא נעלם לגמרי מהנוף העירוני, ושכונת שפירא קרויה על שמו. נוי 19:48, 16 בינואר 2008 (IST)

גם זה אחד טוב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:20, 16 בינואר 2008 (IST)

אני רואה שלא מופיעים סימוכין, אז אוסיף שזה נמצא בעמ' 98 בספר של תמרה. דניאל צבי • שיחה ט' בשבט ה'תשס"ח (16.01.08) 20:37

מה שמצחיק הוא שאם תמרה היתה כותבת את הידעת? הזה היא היתה צריכה להביא סימוכין אחרים. בכלל, מחר עוד יקפוץ איזה חכמולוג ויגיד שסימוכין של ויקיפד לא טובים... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 00:20, 17 בינואר 2008 (IST)

אין הרבה קישורים, למישהו יש רעיון? נוי 16:56, 17 בינואר 2008 (IST)

הבעיה בקישורי הקטע הזה, וגם זה שמעליו, הוא שפשוט לא קישרו מילים שאפשר, לא שאין מילים לקשר מהן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:00, 17 בינואר 2008 (IST)

הערה לגבי קישורים: ראשית לא חייבים לקשר לכל מילה שיש לה ערך. קישור כמו "התורם היהודי" שיכל היה להיות כאן לדוגמא אינו רלוונטי, ודאי לא בפורטל וגם לא בטוח שבעמוד הראשי. צריך לקשר למה שיש בו עניין רלוונטי. קישור אבל שחסר פה מאוד הוא תל אביב, וזה דבר שצריך לשים לב אליו כאשר מנסחים קטעי הידעת כללים לעומת נושאיים בפורטלים. ברור שאי אפשר שבכל קטע בפורטל תוזכר שוב ושוב תל אביב ועוד עם קישור כי זה מובן מאליו אך הקטע הכללי חייב כמובן לכלול אזכור וקישור לעיר. השמח בחלקו (-: 18:41, 17 בינואר 2008 (IST)

עומר, האם תוכל להוסיף קישורים רלוונטיים? נוי 20:30, 17 בינואר 2008 (IST)

הוספתי משפט. אמנם עכשיו יש קישור אדום, אבל זה די הכרחי. דניאל צבי • שיחה י' בשבט ה'תשס"ח (17.01.08) 20:53

ראה שיחת ויקיפדיה:הידעת?/דיונים#משיחת משתמש:חגי אדלר בנוגע לקישורים מכל מילה. הוספתי גם קישורים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:22, 18 בינואר 2008 (IST)

קטע יפה. מלמד כץ • שיחה 02:46, 19 בינואר 2008 (IST)

בית החולים היהודי בברלין

הצעה ל"הידעת" חדש:

בית החולים היהודי בברלין, 2007.

"בעקבות הקפדנות וההיצמדות להוראות בגרמניה הנאצית, ניצלו דווקא כמה מאות יהודים שהיו חולים קשים וסיעודיים, מהשמדה. לפי הוראות המשטר הנאצי, חויבו חולים אלה בטיפול ובהיתר כתוב של ועדה רפואית לפני העלאתם למשלוח. ובהיעדר אישור כזה לא יכלו להישלח למחנות ריכוז ולהשמדה. כך, בפרדוקס של הגורל, ניצלו דווקא חייהם של כ-300 יהודים חולים סיעודיים במצב קשה שהיו מאושפזים בבית החולים היהודי בברלין."
את המקורות לפיסקה זאת רשמתי בערך עצמו, עם כתיבתו. ‏Danny-w‏ 18:39, 31 בינואר 2008 (IST)

מעניין מאוד. דני, האם תוכל להוסיף קישורים, בהידעת? כל המרבה בקישורים הרי זה משובח. במיוחד חשוב לקשר לערך על בית החולים. שאלה: אולי כדאי להזכיר את מנהל בית החולים שעליו כתוב בערך, להזכיר את תפקידו במניעת המשלוח ולספר בחצי משפט על גורלו. מלמד כץ • שיחה 20:03, 31 בינואר 2008 (IST)

הערך ממש מרתק. מלמד כץ • שיחה 20:05, 31 בינואר 2008 (IST)

תודה. :-) כהמלצתך הוספתי קישורים פנימיים. (את הערך כתבתי לאחר קריאת הספר המרתק של דניאל נדב, המוזכר בערך). ‏Danny-w‏ 23:50, 31 בינואר 2008 (IST)

אולי כדאי להוסיף משפט כגון זה: "בחלק מהמקרים הרופאים בבית החולים לא העניקו טיפול שישפר את מצבם של החולים, על מנת שהם לא יבריאו ובכך ייחרץ גורלם למות". מלמד כץ • שיחה 00:11, 1 בפברואר 2008 (IST)

לפי הבנתי, הכוונה בסעיפי "הידעת" היא לתת רק "טעימה". המעוניינים להרחיב יגשו אל הערך עצמו. לא? ‏Danny-w‏ 00:15, 1 בפברואר 2008 (IST)

כך גם הבנתי והקטע כמו שהוא עכשיו נראה לי בסדר גמור. הוספתי תמונה. נראה שלא היה צורך בסוגריים, מי שמתעניין פשוט יקליק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:53, 2 בפברואר 2008 (IST)

בית החולים היהודי בברלין, 2007

בעקבות הקפדנות וההיצמדות להוראות בגרמניה הנאצית, ניצלו חייהם של מאות יהודים בבית החולים היהודי בברלין, שהיו חולים קשים וסיעודיים. לפי הוראות המשטר הנאצי, חויבו חולים אלה בטיפול ובהיתר כתוב של ועדה רפואית לפני העלאתם למשלוח ובהיעדר אישור כזה לא יכלו להישלח למחנות ריכוז והשמדה. מנהל בית החולים דוקטור וולטר לוסטיג כמעט ולא שחרר ממנו חולים בשנות המלחמה ובכך הצילם. ואולם מספר ניצולים יהודים העידו כי בעקבות הוראתו נשלחו לאושוויץ, והוא הוצא להורג על ידי הרוסים כמשתף פעולה עם הנאצים.

• חבל לא להזכיר כאן את סיפורו המרתק של וולטר לוסטיג. אולי אפשר להחזיר לדיונים ולנסות לשלב את הסיפור של מנהל בית החולים. מלמד כץ • שיחה 11:25, 3 בפברואר 2008 (IST)

  איך עכשיו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 11:46, 3 בפברואר 2008 (IST)

  זו נראית לי תוספת משמעותית מכדי לעשותה פה, בלי דעתו של דני W (אם כי אני דווקא בעדה). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:00, 3 בפברואר 2008 (IST)

  עכשיו אני רואה שגם הקטע עצמו שונה ולא רק הוסף עליו משפט. אני בעד הגרסה שאושרה בתוספת התוספת. כך:

בעקבות הקפדנות וההיצמדות להוראות בגרמניה הנאצית, ניצלו דווקא כמה מאות יהודים שהיו חולים קשים וסיעודיים, מהשמדה. לפי הוראות המשטר הנאצי, חויבו חולים אלה בטיפול ובהיתר כתוב של ועדה רפואית לפני העלאתם למשלוח. ובהיעדר אישור כזה לא יכלו להישלח למחנות ריכוז ולהשמדה. כך ניצלו דווקא חייהם של כ-700 יהודים חולים סיעודיים ומטפליהם בבית החולים היהודי בברלין. מנהל בית החולים דוקטור וולטר לוסטיג כמעט ולא שחרר ממנו חולים בשנות המלחמה ובכך הצילם. ואולם מספר ניצולים יהודים העידו כי בעקבות הוראתו נשלחו לאושוויץ, והוא הוצא להורג על ידי הרוסים כמשתף פעולה עם הנאצים.

סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:15, 3 בפברואר 2008 (IST)

אם תקרא את הערך, תראה שהקטע שהצעת שגוי עובדתית. ועל "פרדוקס של הגורל" אפשר לוותר, גם בשל העובדה שכך אין מנסחים בעברית. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 12:19, 3 בפברואר 2008 (IST)

מחקתי את הפרדוקס. איך הקטע שגוי עובדתית אבל הגרסה העליונה לא, אם הן אומרות אותו דבר רק קצת אחרת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:25, 3 בפברואר 2008 (IST)

שאתן לך בכפית? חפש ומצא. שלא לדבר על כך שלא בריא לזרוק את נושא הערך לשורה החמישית... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 12:29, 3 בפברואר 2008 (IST)

בכלל לא מצאתי מחלוקת בין הקטעים (אולי דיברת על המספרים?). אני לא רואה בעיה עם קישור לערך המרכזי רק בשורה ה-5, הניסוח הזה הרבה יותר זורם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:34, 3 בפברואר 2008 (IST)

זורם, לא בטוח. שגוי, ודאי. קראת את הערך? ראית כמה ניצלו? כמה שולחו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 12:37, 3 בפברואר 2008 (IST)

אני מניח שדני לא זרק מספר. אפשר לשאול אותו מאיפה הוא לקח אותו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:41, 3 בפברואר 2008 (IST)

מהערך:

"בשנת 1941 היה בית החולים המוסד היחיד שבו שהו, ברשות ובאופן חוקי, כמעט אלף יהודים, הן כעובדים והן כחולים."

"עם זאת, בחודש מאי באותה שנה הצטווה לוסטיג על ידי הגסטאפו לצמצם את סגל העובדים, ו-300 אנשים שאותם נדרש לבחור נשלחו לאושוויץ."

זה הבדל מהותי, ולדעתי הערך נכון ואת הידעת? תיקנתי לפיו. מישהו בילבל בין המשולחים לניצולים. עובדות צריך גם לאמת. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 12:47, 3 בפברואר 2008 (IST)

אני עדיין סומך על דני יותר מזה, אבל כדי שתהיה מרוצה שניתי ל"כ-700" (כאלף פחות 300). עכשיו זה בסדר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:43, 3 בפברואר 2008 (IST)

לא, הנושא צריך להופיע בהתחלה, כמו אצלי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בשבט ה'תשס"ח • 06:55, 4 בפברואר 2008 (IST)

לא, הנושא לא חייב להופיע בהתחלה, הוא יכול להופיע כמו אצלי. אין שום סיבה לשינוי הזה מהגרסה שאושרה בדיון הקודם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:56, 4 בפברואר 2008 (IST)

יודע מה? שברת אותי (ממש כך). שים איזה ניסוח שבא לך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:52, 6 בפברואר 2008 (IST)

נעזרנו בערך על בית החולים היהודי בברלין ובמסמך הזה. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 21:41, 6 בפברואר 2008 (IST)

הקפיברה

משפחת קפיברות משתכשכת במים

"הקפיברה הוא המכרסם הגדול בעולם. במראהו הוא דומה לחולדה, אך גדול ממנה משמעותית: אורכו כמטר אחד, ומשקלו הממוצע כ-50 קילוגרם. הקפיברה חי כיום באמריקה הדרומית בלבד. במהלך המאה ה-16, כשפגשו בו המיסיונרים האירופאים לראשונה, הם נדרשו להחלטה האם אכילתו נחשבת כאכילת בשר. להחלטה זו הייתה משמעות דתית, שכן בארבעים ימי התענית (לנט) שלפני חג הפסחא נאסר על הנוצרים הקתולים לאכול בשר. בהחלטה שגויה שלא תוקנה מאז, פסקה הכנסיה הקתולית כי הקפיברה הוא סוג של דג, ולכן אכילתו מותרת בימי התענית."
(פירוט והרחבה - בערך קפיברה עצמו, ובדף השיחה של הערך) . ‏Danny-w‏ 04:23, 2 בפברואר 2008 (IST)

צריך תמונה, במיוחד בהידעת? הזה כדי להראות את הגיחוך שבהחלטה. וכדי לציין שהקפיברה הוא שחיין טוב שחלק מחייו עוברים עליו במים, כדי שיבינו את היסוד להחלטה. דניאל ב. 06:31, 2 בפברואר 2008 (IST)

הוספתי תמונה משכנעת (: ליאור ޖޭ 10:13, 2 בפברואר 2008 (IST)

צודק. ההחלפתי לתמונה ממש במים (וויקישיתוף). ועדיין החלטת הכנסייה מגוחכת... ‏Danny-w‏ 10:19, 2 בפברואר 2008 (IST)

קטע נהדר. מלמד כץ • שיחה 11:41, 2 בפברואר 2008 (IST)

זה באמת קטע "הידעת?" מרתק, שצריך להיכנס לפנתיאון הטיפשות של ההיסטוריה האנושית. זה מטומטם אף יותר מההיא מ"הדוגמניות" - "כי פרה זה חיה ועוף זה ציפור" שלפחות צדקה בטקסונומיה באופן עקרוני. השמח בחלקו (-: 11:56, 2 בפברואר 2008 (IST)

אני רואה עכשיו שיש סיבות חצי הגיוניות להחלטה המוזרה, וראוי לביא אותן. הכנסייה פסקה את הפסיקה המוזרה בעקבות התיאור הלקוי "יש חיה כאן שיש לה קשקשים וגם שער, והמבלה את רוב זמנה במים, אבל לעתים עולה על היבשה, האם נוכל לסווגה כדג?", בנוסף הכנסייה לא רצתה לאבד את המאמינים הרחוקים אז היא החליטה לפסוק לטובתם. אגב, התמונה קטנ מידי ולא ברורה. דניאל ב. 16:13, 2 בפברואר 2008 (IST)

אחד הטובים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:22, 2 בפברואר 2008 (IST)

יחסה

הנה טיוטה ראשונית, שראיתי תוך כדי קריאת הערך יחסה, ואני כותב אותה מהר, ללא הפניות.

בחלק מן השפות השמיות, כדוגמת הערבית, משתנה ניקוד המילה לפי תפקידה במשפט. למשל שם העצם al-malik (המלך) ינוקד al-maliku בבואו כנושא או כנשוא, al-malika בבואו כמושא ישיר ו al-maliki בבואו כמושא עקיף. בעברית נותר זכר לכך, והיא ה' הכיוון (המגמה), שהופכת שם עצם למקום, למשל במילים הביתה, ארצה, דרומה או ירושלימה.

אתם מוזמנים להעיר לערוך ולהוסיף. תודה, ‏עמיחי 16:41, 30 בדצמבר 2007 (IST)

ערכתי והוספתי הפניות. ‏עמיחי 22:12, 30 בדצמבר 2007 (IST)

קטע טוב. אקדים את המאוחר ואומר שלדעתי אין מה להוסיף הסברים על כל תפקיד כי יש קישורים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:52, 30 בדצמבר 2007 (IST)

עוד הערות? ‏עמיחי 18:30, 9 בינואר 2008 (IST)

אינני מבין גדול ברזי הלשון אבל משהו לא ברור לי: הוספת ה' המגמה אינה שינוי ניקוד. בנוסף, אם בערבית עסקינן, ראוי להביא את המילים בערבית, ולא בתעתיק בלבד. אורי • שיחה 20:51, 9 בינואר 2008 (IST)

הנושא מעניין, אבל יש צורך בסימוכין, וגם בחידוד הפואנטה. מלמד כץ • שיחה 17:04, 12 בינואר 2008 (IST)

לדעתי הפואנטה מחודדת דיה, והסימוכין מגיעים מעצם קיום השפות. רק צריך לענות על ההערה של אורי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:59, 12 בינואר 2008 (IST)

המשפט "בעברית נותר זכר לכך, והיא ה' הכיוון (המגמה)" דורש סימוכין. הרי ייתכן שמקור ה' הכיוון בתופעה לשונית אחרת. מלמד כץ • שיחה 19:15, 12 בינואר 2008 (IST)

מחכה להתייחסות וניסוח משופר. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 08:23, 17 בינואר 2008 (IST)

פניתי לאח-גיסי הבלשן המומחה, ובעקבות הערותיו הנה גירסה משופרת:

בחלק מן השפות השמיות, כדוגמת הערבית, משתנה ניקוד המילה לפי תפקידה במשפט. למשל שם העצם al-malik (המלך) ינוקד al-maliku בבואו כנושא או כנשוא, al-maliki לאחר מילת יחס או בסמיכות, למשל bayt al-maliki - בית המלך וila al-maliki- אל המלך ו-al-malika בבואו כמושא ישיר או כתואר הפועל. בעברית נותר זכר לשימוש זה בתואר הפועל, והיא ה' הכיוון (המגמה), שהופכת שם עצם למקום, למשל במילים הביתה, ארצה, דרומה או ירושלימה.

יותר מובן? ‏עמיחי 22:23, 17 בינואר 2008 (IST)

השאלה שלי היא איך בערבית משתנה רק הניקוד (לא עדיף להביא גם את המילה כתובה בערבית?) ובעברית מתווספת אות, אבל זו אותה תופעה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:02, 18 בינואר 2008 (IST)

התופעה הכללית נקראת יחסה, ובאמת האמירה שהניקוד משתנה מבלבלת. המילה משתנה. דב ט. 23:02, 27 בינואר 2008 (IST)

כדאי להוסיף שמעברית נעלמו כמעט כל היחסות עוד קודם לתקופת התנ"ך. דב ט. 23:04, 27 בינואר 2008 (IST)

אפשר לקבל נוסח מסכם? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 06:58, 31 בינואר 2008 (IST)

• שתי הערות: כתב נטוי לא נראה כל כך טוב בעברית. אולי כדאי לכתוב את מושא. מלמד כץ • שיחה 11:25, 3 בפברואר 2008 (IST)

צודק, לא שמתי לב לכתב הנטוי. כן שמתי לב למושא, אבל הוא לא גורם מעכב. מי שיכתוב - יבורך. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 11:33, 3 בפברואר 2008 (IST)

רחוב בוגרשוב

בעקבות דברי משתמש:Eyal72 בשיחה:חיים בוגר (בוגרשוב):

חיים בוגר (בוגרשוב)

רחוב בוגרשוב בתל אביב נקרא על שמו של חיים בוגרשוב עוד בחייו. בוגרשוב התנגד לכך ואמר שאינו יכול ללכת ברחוב ולראות שלטים עם שמו, אך ועדת השמות של עיריית תל אביב לא ויתרה. בתגובה, וכדי שלא להיות מזוהה עם הרחוב, עיברת בוגרשוב את שמו ל"בוגר".

דוד שי 19:26, 2 בפברואר 2008 (IST)

אחלה קטע. הוספתי תמונה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:39, 2 בפברואר 2008 (IST)

קטע מצויין שגם פתר לי תעלומה ארוכת שנים. צריך יהיה להוסיף אותו לפורטל וגם לשמות רחובות בישראל. אני אשתדל לכתוב בקרוב את רחוב בוגרשוב לכבוד הקטע. והנה סימוכין נוספים: [1]. השמח בחלקו (-: 20:54, 2 בפברואר 2008 (IST)

תותב

תותב בוהן מעץ של מומיה מצרית

• הדוגמה העתיקה ביותר לתותב נמצאה במומיה של אישה מצרית המתוארכת לשנת 1000 לפני הספירה. לאישה המצרית הותאם תותב עשוי עץ ועור המחליף את בוהן רגלה. הבוהן המלאכותית שימשה לצרכים אסתטים בלבד שכן בוהן אינה הכרחית לתפקוד. תותבים מודרנים של כפות רגליים מורכבים מחומרים מרוכבים מתוחכמים דוגמת סיבי פחם ומתפקדים ביעילות בספיגת אנרגית הנחיתה על הקרקע, אצירתה והחזרתה בהנעת הגוף קדימה. התותבים המודרנים יעילים עד כדי כך, שהתאחדות האתלטיקה הבינלאומית אסרה שיתופם של אתלטים קטועי גפיים בתחרויות שאינן מיועדות לנכים ובאולימפיאדה שכן הישגיהם בריצה משתווים לאלו של אתלטים בריאים.

מקורות: [2], [3], [4], ערך באנגלית על האתלט המדובר: w:Oscar Pistorius

אולי יש כאן בלבלת עם שני הידעת? שונים, אבל הטריגר לכל העניין היה התמונה הנפלאה שאיתרה סקרלט. לדעתי התמונה הזו והסיפור שלה ראויים להיות מוצגים באזושהי דרך. בכל מקרה, על האדומים וכולי, ראו הצעתי כטיוטה ראשונית. יוספוס • שיחה 00:00, 2 בפברואר 2008 (IST)

למה בלבלת? זה נראה לי אחלה קטע, גם מבחינת זרימה. רק מה מוצג בתמונה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:41, 2 בפברואר 2008 (IST)

מה זאת אומרת מה מוצג בתמונה? זו תמונה של בוהן מעץ בת 3000 שנה מחוברת לשאריות כף רגל (בת שלושת אלפים שנה). יוספוס • שיחה 19:54, 2 בפברואר 2008 (IST)

סבבה. אז לדעתי הקטע די מוכן, חוץ מהערך האדום. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:47, 2 בפברואר 2008 (IST)

דבר אחד לא הבנתי - הם טובים כמו הבריאים, ולכן מחייבים אותם להתחרות דווקא בקטגוריית הנכים? דניאל צבי • שיחה 00:27, כ"ח בשבט ה'תשס"ח (4.02.08)

התשובה הקצרה היא כן. התשובה הארוכה מספרת שהתותבות מקנים לקטועים יתרון שאין לבריאים (רק לי זה נשמע מוזר?). קרא את הפתיח לערך על פיסטוריאוס (הקישור למעלה). אני חייב להודות שבתחילת התחקיר להידעת הזה, חשבתי למצוא מידע על יעילות התותבות מסיבי פחם. די הופתעתי לגלות את מה שכתוב פה. יוספוס • שיחה 00:48, 4 בפברואר 2008 (IST)

" ולעיתים אף עולים עליהם" - דרוש מקור. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ט בשבט ה'תשס"ח • 08:06, 5 בפברואר 2008 (IST)

זה נאמר בדיון, כך שאתה יכול להפנות את השאלה ליוסי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 08:52, 5 בפברואר 2008 (IST)

מעולם לא נטען כך בדיון. אלה התוצאות שלו:

• 100 m: 10.91 WR

  200 m: 21.58 WR

  400 m: 46.56 WR

הרחק, הרחק מאחור. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ט בשבט ה'תשס"ח • 08:57, 5 בפברואר 2008 (IST)

זה מה שנאמר: "התשובה הארוכה מספרת שהתותבות מקנים לקטועים יתרון שאין לבריאים". את שאר התגובה שלך לא הבנית, תוצאות של מי? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:01, 5 בפברואר 2008 (IST)

w:Oscar Pistorius חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ט בשבט ה'תשס"ח • 09:37, 5 בפברואר 2008 (IST)

טוב, אז הורדתי את המשפט הזה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:44, 5 בפברואר 2008 (IST)

אני מצטער שדברי הובנו בדרך מוטעית, "יתרון שאין לבריאים" הכוונה ליכולת להשקיע פחות מאמץ בריצה בהשוואה לאתלטים שלמים. הכוונה לא הייתה ליתרון בקו הסיום של הריצה. יוספוס • שיחה 18:34, 5 בפברואר 2008 (IST)

"נולדו לארגמן"

אני קצת מתלבט לגבי הקטע הבא.

פורפיר הוא סוג של סלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים העריכו מאוד והוא שימש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים בתקופתם. כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. האבן הגיעה ממקור אחד בלבד, המחצבה ב"מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים, שפעלה לסירוגין בין שנת 29 לספירה לשנת 335 לספירה. תנאי החיים במקום הצחיח והלוהט היו קשים ומשערים כי במחצבה הועסקו אסירים, עבדים ושבויים, ביניהם היו כנראה גם שבויים יהודיים מהמרידות נגד רומא ושבויים נוצריים שהשאירו כתובות ביוונית במקום. מיקומה של המחצבה נשכח לאחר המאה הרביעית לספירה למשך זמן רב. רק כשהמדבר המזרחי של מצרים נפתח מחדש למחקר בתקופת שלטונו של מוחמד עלי נתגלה האתר מחדש על ידי ברוטון וג'ון גארדינר וילקינסון ב-1823.

יצא קצת ארוך ועדיין חסר בו הקטע הנחמד הבא:

היסטוריונים ביזנטיים מבדילים בין שני סוגים של קיסרים. אלה שעלו לשלטון באמצעות הפיכה ואלה "שנולדו לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס), כלומר נולדו במשפחה הקיסרית. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.

אביהו • שיחה 21:25, 21 בינואר 2008 (IST)

לדעתי, בלי הפאנץ' על הנולדים, הקטע לא שווה הרבה. אבל אי-אפשר רק להוסיף את זה, הקטע כבר די ארוך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:50, 23 בינואר 2008 (IST)

קטע מעניין. בהחלט רצוי להוסיף את הסיפור על אלו שנולדו לארגמן. ניתן לקצר ולתמצת את הקטע "ביניהם היו כנראה גם... וג'ון גארדינר וילקינסון ב-1823." למספר מילים וכך יתפנה מקום והקטע לא יהיה ארוך מדי. מלמד כץ • שיחה 00:01, 25 בינואר 2008 (IST)

אביהו, אתה עורך את הקטע? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • .כ"ח בשבט ה'תשס"ח • 07:17, 4 בפברואר 2008 (IST)

חיכתי לקצת יותר תגובות. הנה הצעה לאחר קיצוץ כואב:

חלק מקיסרי האימפריה הביזנטית היו מכונים בתואר "נולד לארגמן" (πορφυρογέννητος – פורפיריגניטוס). מקור הכינוי בסלע בגוון חום-ארגמן שהרומאים שהעריכו מאוד כאבן לבניין וכינו בשם פורפיר (בלטינית - ארגמן, מילה שמקורה ביוונית). את הסלע נהגו לחצוב במקום אחד בלבד, "מונס פורפיריטיס" (Mons Porphyritis – הר הפורפיר), כיום ג'באל אבו דוקן, במדבר המזרחי של מצרים. בסלע נעשה שימוש בבניית מונומנטים ומפעלי בנייה גדולים, כך למשל מצופים קירות הפנתאון ברומא בלוחות פורפיר. את התואר "נולדו לארגמן" העניקו היסטוריונים ביזנטיים לקיסרים שנולדו במשפחה הקיסרית על מנת להבדיל בינם בין לבין קיסרים שעלו לשלטון באמצעות הפיכה. המקור לתואר הוא במנהג של נשות הקיסרים ללדת בחדר בארמון שקירותיו צופו בלוחות פורפיר.

מצויין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:09, 5 בפברואר 2008 (IST)

דו-מימן חד-חמצני

שפכים המכילים חומצה הידרוקסילית

התרכובת הכימית DHMO הידועה גם בשמה דיהידרוג'ן מונוקסיד היא למעשה חומצה הידרוקסילית המהווה מרכיב חשוב בגשם חומצי. חומר זה תורם לאפקט החממה, גורם לארוזיה בטבע, ולקורוזיה וחלודה במתכות. בליעתו גורמת לאדם להגיב בהזעה מוגברת ובצורך להטיל שתן. למרות זאת יצרני משקאות קלים מכניסים חומר זה למוצריהם, מפעלי תעשייה ממשיכים להשתמש בו, וכמויות עצומות ממנו נשפכות מדי יום לים ומחלחלות למי התהום. איך ? איתן • שיחה 21:38, 3 בפברואר 2008 (IST)

עוד אחד מהמקרים שאנשים לא יודעים מה מכניסים להם לקולה. התלבטות: האם להזכיר כמה מקרי מוות שנגרמו עקב חדירת כמות גדולה של DHMO לגוף. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 22:23, 3 בפברואר 2008 (IST)

סימוכין? הסיפור על המשקאות נראה לי לא אמין במיוחד, גם המילים "לא קטנות" רומזות לי שיש שם בהלה על כלום, כמה מזיק לאדם? כמה יש במשקה? הא, ויש ערך אדום וצריך תמונה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:26, 3 בפברואר 2008 (IST)

הזוג מלמד כץ התחייבו להכחיל את הערך, עניין של כמה ימים. יש הרבה מקורות. איתן • שיחה 22:40, 3 בפברואר 2008 (IST)

והסימוכין? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:41, 3 בפברואר 2008 (IST)

עובדים על זה, עומר. זה נמצא במקורות.איתן • שיחה 22:43, 3 בפברואר 2008 (IST)

שיניתי כמויות לא קטנות ל"חומר זה" איתן • שיחה 22:45, 3 בפברואר 2008 (IST)

סיפור משעשע שאולי אפשר איכשהו לשלב בקטע הזה. פעם הסברתי לכמה אנשים על DHMO, והייתה שם בחורה שהחזיקה מבחנה עם כמות גדולה של החומר. כשהיא שמעה על הסכנות שלו, המבחנה נפלה לה מהידיים והתנפצה לרסיסים. כולם ברחו משם כמו עכברים. ג'ודי מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 22:47, 3 בפברואר 2008 (IST)

איתן, הוספה רטרואקטיבית של היסמכות ערטילאית על מקורות לא עונה לדרישות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:58, 3 בפברואר 2008 (IST)

זהו ? אין עוד דעות ? איתן • שיחה 19:30, 4 בפברואר 2008 (IST)

יש לך סימוכין שאתה ככה מדלג בקלילות מעל השאלה שלי? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:02, 5 בפברואר 2008 (IST)

איתן, אנא הבא את הסימוכין ממקורות בעזרת מראה מקום. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' באדר א' ה'תשס"ח • 23:38, 7 בפברואר 2008 (IST)

לאילו עובדות צריך סימוכין? איתן • שיחה 00:03, 8 בפברואר 2008 (IST)

מה שעומר ביקש. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' באדר א' ה'תשס"ח • 00:19, 8 בפברואר 2008 (IST)

לדעתי זה אחלה הידעת?, אבל צריך משפט בסוף שמבהיר שמדובר בסה"כ בדיהידרוג'ן מונוקסיד. דניאל צבי • שיחה 00:34, ב' באדר א' ה'תשס"ח (8.02.08)

טוב, אני מחזיר את ההערות שמחקתי לפני כמה ימים, שכמעט הרסו את האפקט של החומר. איתן • שיחה 00:52, 8 בפברואר 2008 (IST)

אני זוכר שפעם ראיתי קטע על החומר הממכר ביותר, שכל מי שצרך ממנו מת לבסוף, שהרסני לברזל וכו' - בקיצור, החמצן הדו-מימני הזה הוא פשוט סכנה לציבור... דניאל צבי • שיחה 00:32, כ"ח בשבט ה'תשס"ח (4.02.08)

ציניות? אם כן, אני שותף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:46, 4 בפברואר 2008 (IST)

עכשיו הסתכלתי שוב, וקלטתי מה הולך כאן, ואז גיליתי שאפילו יש ערך בוויקיאנגלית, אבל לא מובן לי מאיפה הגיע הכיתוב DHMO? אצלנו בתיכון כתבו H₂O. דניאל צבי • שיחה 01:04, כ"ח בשבט ה'תשס"ח (4.02.08)

דניאל צבי, משבית שמחות שכמוך. איתן • שיחה 07:58, 4 בפברואר 2008 (IST)

הרעיון הוא קטע ל-1 באפריל, להשאיר את הערך אדום - ולהכחיל אותו רק בערב. איתן • שיחה 00:56, 8 בפברואר 2008 (IST)

אני נגד ואני לא היחיד. דניאל צבי • שיחה 01:02, ב' באדר א' ה'תשס"ח (8.02.08)

ההצבעה ההיא היתה על משהו אחר: "הודעה במדיה ויקי:Sitenotice (כלומר בראש כל עמוד) וגם הודעה לעיתונות מפוברקת, שממנה או מדף השיחה שלה נמחק כל רמז להיות המתיחה מתיחה." לדעתי, מכיוון שתבניות הידעת נגישות לאורך כל השנה, גם הקישורים בהן צריכים להיות זמינים כל השנה. אם יש לכם סבלנות לתרגם את Dihydrogen monoxide hoax, אפשר לקשר לערך המתורגם דיהידרוג'ן מונוקסיד ושלום על ישראל. אין צורך לטהר את דף השיחה של התבנית מרמזים להיותה מתיחה. ליאור ޖޭ 08:58, 8 בפברואר 2008 (IST)

בעד הרעיון של ליאור. אפילו אשים אותו ב-1 באפריל. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' באדר א' ה'תשס"ח • 15:28, 8 בפברואר 2008 (IST)

וואוו! לקח לי המון זמן! ממש. רק עכשיו נפל האסימון. נראה לי שאם נוסיף בסוף הקטע משפט על זה שמדובר במים אפשר אפילו להכניס אותו סתם כספין-אוף על הבהלה מכל דבר שמכניסים לאוכל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:16, 8 בפברואר 2008 (IST)

לעומר - אחרי שביקשת סימוכין קיבלת אולי שש פעמים את המילה מקורות - החברה שמספקת את התרכובת. מה יותר מזה? איתן • שיחה 16:26, 8 בפברואר 2008 (IST)

כל העניין של האחד באפריל הוא במתיחה. אם יש קישור למים - זה חסר טעם. איתן • שיחה 16:34, 8 בפברואר 2008 (IST)

אבל אין! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' באדר א' ה'תשס"ח • 16:44, 8 בפברואר 2008 (IST)

אז נוסיף. בעיהל דחוף אותו? אפשר גם לקשר את דיהידרוג'ן מונוקסיד לערך שיתורגם על המתיחה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:57, 8 בפברואר 2008 (IST)

אין קישור וגם לא צריך. איתן • שיחה 17:59, 8 בפברואר 2008 (IST)

אני מעביר למוכנים אדומים בתקווה לכיחול מהיר! חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' באדר א' ה'תשס"ח • 21:58, 8 בפברואר 2008 (IST)

קול ישראל בערבית

תחנת קול ישראל בערבית שימשה בעשורים הראשונים לקיום מדינת ישראל, בין השאר ללוחמה פסיכולוגית, וכך הייתה לכלי התקשורת הישראלי הראשון שפרסם ידיעה על השמדת חילות האוויר הערביים ביומה הראשון של מלחמת ששת הימים - בניגוד להוראות הצנזורה הצבאית. מאז שנות ה-80 צומצם היקף שידורי התעמולה בתחנה, והוגדל היקף שידורי האקטואליה.

כדאי למצוא סימוכין לטענה כי הידיעה פורסמה ללא אישור הצנזורה. אולי מישהו נתן את ההוראה. ליאור ޖޭ 22:23, 7 בפברואר 2008 (IST)

הוספתי מקור בערך: ספרו של הצנזור הראשי דאז. אגב, עובדה זו מופיעה גם בספר 1967 - והארץ שינתה את פניה. חובבשירה 12:12, 8 בפברואר 2008 (IST)

החיפושית

החיפושית

החיפושית, או בשמה הרשמי "Volkswagen Type 1", היא אחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה שיוצרה מ-1938 ועד 2003 והיא גם, ככל הנראה, המכונית האהובה ביותר אשר כיכבה בסרטי קולנוע והיתה לאייקון תרבותי פופולרי וחינני. אולם, הרקע לתחילת ייצורה שונה מאוד מתדמיתה: את הדרישה לתחילת ייצורה הזמין אדולף היטלר מפרדיננד פורשה במסגרת תוכנית התרבות העממית של הנאצים "כוח באמצעות שמחה" שבמסגרתה הוקמה פולקסוואגן ("מכונית העם").

השמח בחלקו (-: 20:48, 2 בפברואר 2008 (IST)

קטע נחמד ומעניין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:59, 2 בפברואר 2008 (IST)

אני דווקא לא כ"כ מתלהב. איך הרקע שונה? היטלר הזמין את המכונית כי הוא חשב שהיא משמחת, ומסתבר שהוא צדק. זכור לי שראיתי איפשהו את הדוגמא "אם היטלר אהב קורנפלקס, זה בטח דבר נורא" כסוג של אד הומינם. דניאל צבי • שיחה 01:16, כ"ח בשבט ה'תשס"ח (4.02.08)

כהערה כללית: צריך להיזהר עם סוג כזה של קטעים, משום שיש כאן מידה מסוימת של האשמה כלפי החברה. במילים אחרות: אם מעבירים קטע כזה צריך לשקול כל מילה וכל פסיק בו על מנת להימנע מצרות משפטיות. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 16:35, 7 בפברואר 2008 (IST)

אין כאן שום האשמה. מדוע צריך להיזהר כאן יותר מאשר בכתיבת הערך פולקסוואגן או כל ערך אחר על חברה? השמח בחלקו (-: 21:28, 7 בפברואר 2008 (IST)

אותה מידת זהירות נדרשת גם לערך. הצעה: להוריד את המשפט "אולם, הרקע לתחילת ייצורה שונה מאוד מתדמיתה", ולהחליף את הסדר כך שבהתחלה יופיע הסיפור על תחילת הייצור של החיפושית בגרמניה הנאצית ורק אחר כך לספר על הפיכתה לאייקון תרבותי. זה ייתן תחושה שאנו פשוט באים לתאר את ההיסטוריה של המכונית, ולא מחווים דעה על החברה. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 23:29, 7 בפברואר 2008 (IST)

במחשבה שנייה, אני מסכים עם דנ"צ (עניין הקורנפלקס) ואולי כדאי לוותר. אם למישהו יש רעיון לנוסח טוב יותר אפשר לנסות ואם לא אז לא. השמח בחלקו (-: 00:09, 9 בפברואר 2008 (IST)

אחת אחת שתיים, ניסיון:

החיפושית, או בשמה הרשמי "Volkswagen Type 1", היא אחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה שיוצרה מ-1938 ועד 2003 והיא גם, ככל הנראה, המכונית האהובה ביותר אשר כיכבה בסרטי קולנוע והיתה לאייקון תרבותי פופולרי וחינני. אולם, ספק תדימתה הייתה כך אם תחילת נסיבות ייצורה היו מוכרות לציבור: אדולף היטלר הזמין את תכנון מפרדיננד פורשה במסגרת תוכנית התרבות העממית של הנאצים "כוח באמצעות שמחה" שבמסגרתה הוקמה פולקסוואגן ("מכונית העם").

הניסוח שלי אולי קצת חורק, אבל אני מקווה שהבנתם את הרעיון. איך זה? זה פותר את הבעיה בכלל? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:12, 10 בפברואר 2008 (IST)

לדעתי, כן. דניאל צבי • שיחה 02:17, ד' באדר א' ה'תשס"ח (10.02.08)

למישהו יש התנגדויות לנוסח הזה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:33, 13 בפברואר 2008 (IST)

כן, המשפט "אולם, ספק תדימתה הייתה כך אם תחילת נסיבות ייצורה היו מוכרות לציבור" בעייתי, משום שיש בו השערה שלא ניתן לקבוע את נכונותה. חוץ מזה הסיפור עם היטלר מוכר כבר די הרבה שנים ולא נכון לומר שהוא לא מוכר לציבור. אם יש ראיות לכך שאנשי פולקסווגן ניסו להסתיר את הסיפור אז כדאי להביא אותן. בכל אופן, עדיף לקשר בין שני החלקים של הקטע עם מילת חיבור נייטרלית. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 02:33, 14 בפברואר 2008 (IST)

אם ההעדפה היא למילת חיבור נייטראלית לא נראה לי שיש לנו כאן קייס. אולי עדיף בלעדיו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:59, 15 בפברואר 2008 (IST)

ניסיון נוסף:

לידתה של פולקסוואגן מטיפוס 1, המוכרת יותר כ"חיפושית", הייתה בפנייה של אדולף היטלר למהנדס הרכב פרדיננד פורשה לעצב מכונית זולה וחסכונית בדלק. בגרמניה הנאצית יוצרה המכונית בעזרת גוף הקרוי "כוח באמצעות שמחה", שהעסיק עובדים בכפייה. לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכה גרמניה המערבית לייצר את כלי הרכב, תחילה בחסות בעלות הברית ואחר כך באופן עצמאי. עם השנים הפכה החיפושית לאחת המכוניות הנמכרות ביותר בהיסטוריה. עד להפסקת הייצור שלה ב-2003 היא הספיקה לככב במספר גדול של סרטי קולנוע ולהפוך לאייקון תרבותי פופולרי וחינני.

מי שמבין - נא לבדוק את הטקסט. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 03:37, 15 בפברואר 2008 (IST)

נראה לי בסדר גמור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 08:30, 15 בפברואר 2008 (IST)

גם לי. השמח בחלקו (-: 17:15, 15 בפברואר 2008 (IST)

הורדתי "שהעסיק עובדים בכפייה" כי לא מצאתי לכך סימוכין בערך. שיניתי קצת בעקבות הערך חיפושית. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א באדר א' ה'תשס"ח • 16:34, 17 בפברואר 2008 (IST)

אלוף ההפלות

תבנית:הידעת? 16 באפריל - סדרה 2 - חסר פאנץ' - למה גינס לא מכירים באפשטיין? האם הם עדיין לא מכירים בו? זהו "הידעת?" זמני למדי, שכן, מבלי לדעת את הנימוק, יתכן ובשנה הבאה דווקא כן יכירו בו, וכך מחדש עם כל הוצאה חדשה. בסופו של דבר, צריך לדעת מדוע הוא לא מוכר - אולי גם אנחנו לא צריכים להזכיר אותו, על אף הפטריוטיות. עוד הערות: באלוף הפלות שמו של אפשטיין עוברת ל"גיורא אבן" - אני מניח שזה הרשמי שלו, צריך לתקן; אני מרגיש כי יש מן ההסתרה בקישור ללופטוואפה תחת המילים "חיל האוויר הגרמני בתקופת..." - קראו לילד בשמו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:30, 13 באפריל 2007 (IDT)

עיקר שכחת... על פי הערך, האלוף הוא בכלל אברהם שלמון עם 19 הפלות... חגי אדלר 06:52, 13 באפריל 2007 (IDT)

ערך שגוי[5].Ingsoc 10:32, 13 באפריל 2007 (IDT)

הערך לא היה שגוי כשאני התסכלתי עליו (אלמוני הוסיף את המידע אחר כך). בכל אופן, השאלות שלי עדיין עומדות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:11, 13 באפריל 2007 (IDT)

הוסר לצורך שיפוצים: חגי אדלר 21:33, 13 באפריל 2007 (IDT)

מחזיק שיא העולם בהפלת מטוסי סילון הוא טייס חיל האוויר הישראלי אלוף משנה גיורא אבן שהפיל 17 מטוסי אויב. למרות זאת, השיא הרשום בספר השיאים של גינס הוא 16 ושייך לטייס אמריקני. אלוף ההפלות בעידן הטרום-סילוני היה אריך הרטמן, טייס בחיל האוויר הגרמני שהפיל 352 מטוסים במלחמת העולם השנייה.

העליתי את זה שוב מהשיפוצים כי ראיתי שהתחילו היום בכתיבת ערך עליו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' באדר א' ה'תשס"ח • 21:42, 8 בפברואר 2008 (IST)

ניסוח המשפט הראשון לא מדוייק - כי הוא הפיל 16 מטוסים ומסוק, ולא 17 מטוסי סילון; חיל האוויר הישראלי לא רודף אחרי מו"ל גינס כדי לקבל ממנו אישורים על הישגים; אני חושב שהרטמן הפיל 352 מטוסים; בברכה, טורבו 23:59, 8 בפברואר 2008 (IST)

אבל גם אתה כותב כך בערך. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' באדר א' ה'תשס"ח • 00:03, 9 בפברואר 2008 (IST)

נראה לי שזה מסביר את השאלה של זהר. כדאי לשנות ל"מחזיק משותף" עם שם הטייס האמריקני. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' באדר א' ה'תשס"ח • 00:06, 9 בפברואר 2008 (IST)

כדאי גם להסביר שמדובר ב-16 מטוסים ומסוק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:01, 10 בפברואר 2008 (IST)

ראו כאן. האם מחשיבים את מטוסי הסילון של מלחמת העולם השניה? אם כן, הוא האלוף. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב באדר א' ה'תשס"ח • 19:33, 17 בפברואר 2008 (IST)

לפי בדיקתי ג'וזף מקקונל הפיל 16 מטוסים, והמסוק של אבן נחשב הפלה סילונית ויש לו 17. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב באדר א' ה'תשס"ח • 07:45, 18 בפברואר 2008 (IST)

כנראה שאדון גינס לא מחשיב מסוקים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:49, 18 בפברואר 2008 (IST)

מערת העטלפים בדיזנגוף סנטר

והנה עוד קטע מדהים בעיני, מתוך דיזנגוף סנטר, תרומת המשתמש:איתמר ק., הוספתי קישורים והתאמתי מעט:

במרכז המסחרי דיזנגוף סנטר, מתחת לרחוב דיזנגוף בתל אביב ממוקם חלל ענק שתוכנן להיות מרכז תרבות, ובו אולם תיאטרון "צוותא 3". התוכנית לא יצאה לפועל והחלל נותר ריק. נכון לשנת 2007 החלל משמש חניון למשאיות ולאיסוף אשפה. במקום מקננת אוכלוסייה גדולה של עטלף פירות מצוי. העטלפים שוהים במשך היום במתחם הענק ובלילה יוצאים לאכול מפירות עצי הפרי של העיר, כמו למשל פיקוס ושקמה. משלחת של הנשיונל ג'אוגרפיק ביקרה במקום כדי לסקור את מצבם.

שאלתי את המשתמש שהוסיף את המידע אם ידוע לו סוג או מין העטלפים, כדי שנוכל להוסיף תמונה מתאימה. בברכה, גברת תרד • שיחה 13:11, 10 בפברואר 2008 (IST)

אחלה קטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:30, 10 בפברואר 2008 (IST)

מוזר - בישראל יש רק מין אחד של עטלף פירות (Rousettus aegyptiacus) והוא אינו נדיר כלל. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 14:45, 10 בפברואר 2008 (IST)

אוי, אני מקווה שזה לא סיפור טוב מכדי להיות אמיתי... ביקשתי סימוכין ממשתמש:איתמר ק. (שהוסיף את המידע לדיזנגוף סנטר). בברכה, גברת תרד • שיחה 14:59, 10 בפברואר 2008 (IST)

בינתיים מצאתי איזכורים בנט לעצם קיומם של עטלפים בסנטר, הכי אמין ביניהם - מאתר החברה להגנת הטבע - מדובר על עטלף הפרי המצוי, זה אותו אחד שהזכרתם?. את התיאור הספציפי "נדירים" + במעקב שנתי של נשיונל ג'אוגרפיק מצאתי בינתיים רק כאן - כתבת אווירה, כך שלא כדאי להסתמך עליה. האם גם בלעדי זה יש טעם בקטע למיזם? גברת תרד • שיחה 15:16, 10 בפברואר 2008 (IST)

כן, התכוונו לעטלף הפרי המצוי. יכול להיות שהקטע מעניין גם אם מדובר במין מצוי של עטלפים. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 15:19, 10 בפברואר 2008 (IST)

אני יכול להעיד שראיתי עטלפים בשפע בדיזנגוף סנטר, כמו גם ברחוב הוברמן פינת מרמורק במתחם הבימה, בשדרות הנשיא, בשדרה שליד ביתי ובמלאנתלפים מקומות אחרים בארץ. קשה לי להאמין שהאוכלוסיה שם ייחודית, אבל אפשר להמתין מעט לאיתמר. ליאור ޖޭ 15:20, 10 בפברואר 2008 (IST)

הקטע מעניין גם כך. לא כל אחד יודע על קיומם של עטלפים (ואפילו הם ממין נפוץ) בסנטר. אני, למשל, לא ידעתי זאת. חובבשירה 15:23, 10 בפברואר 2008 (IST)

אני מוכנה ללכת ולנסות לחקור את הנושא ברגליים. מאיפה הכניסה? מתחת לדיזינגוף סנטר יש חניון למכוניות, הכוונה לחלל כלשהו שמתחתיו? נעה 16:41, 10 בפברואר 2008 (IST)

ואם תביאי משם גם תמונות, תבורכי. חובבשירה 16:43, 10 בפברואר 2008 (IST)

הכניסה מתוך הקניון. יורדים במעלית בשאיפה להגיע לחניון המכוניות התת-קרקעי ומגיעים בטעות לחלל עם העטלפים. אם זה לא עובד עם מעלית אחת, מנסים אחרת. אנחנו יודעים שיש שם עטלפים, השאלה היא אם הם באמת נדירים ואם באמת חוקרים אותם. ליאור ޖޭ 17:01, 10 בפברואר 2008 (IST)

ליד הבית שלי יש עטלפים מסוג כל כך נדיר עד כדי כך שהם בסכנת הכחדה. איתן • שיחה 17:17, 10 בפברואר 2008 (IST)

נעה - מדובר בחלל שבשנים 2000-2001 פעל בו אולם בשם "המערה החשמלית" (לפי הערך הנ"ל) (הכניסה היתה משערים 4-5, לפי גיגול) אם זה עוזר לך... גברת תרד • שיחה 19:10, 10 בפברואר 2008 (IST)

אם אני זוכר נכון, יצא לי להיות שם בכמה הופעות כבר ב-98'. זה היה מקום הזוי לחלוטין עם תפאורה טבעית מדהימה להופעות הרוק שנערכו שם. בכל מקרה, אני חושב שהעובדה שיש עטלפי פירות, או בשמם המדעי "מחרבנוס דה פיקוס", במערות לא מפתיעה יותר מדי. מה גם שיש לי קצת בעייה עם אזכור של עסק מסחרי פרטי כגון זה בפינת ההידעת. זה הידעת שלמעשה רומז לקוראים: "לכו לסנטר לראות עטלפים ואם אתם כבר שם יש 1+1 בקסטרו לכבוד סוף עונה". יוזמה מבורכת של גב' תרד אבל אני נגד הקטע. השמח בחלקו (-: 19:14, 10 בפברואר 2008 (IST)

וראו גם הלעד נצעד על הפיכסה של הפיקוס, עטלפים מזמזמים סביב ראשינו? # העטלפים טסים נמוך ומחרבנים. כל מילה בסלע. ליאור ޖޭ 19:24, 10 בפברואר 2008 (IST)

השמח בחלקו - חבל, הסיפור נראה לי מגניב. אבל אם חייבים לרדת ממנו, אפשר במקום זאת לספר מה שמתאר המאמר שהביא ליאור - איך פעם עצי הפיקוס השירו פירות עקרים קשים - בולקלעך (לא זוכרת איפה קראתי שאפילו שימשו למשחקי ילדים, מי שהיה ילד בשנות ה-60 אולי זוכר), ומאז שהגיעה צרעת הפיקוס הפירות מופרים ומתרככים והפיכסה מכסה את הרחובות. (זו כמובן הצעה לא מנוסחת, אם יוחלט לבחור בסיפור הזה אוכל לכתוב קטע בהתאם) גברת תרד • שיחה 19:42, 10 בפברואר 2008 (IST)

כתבתי את הדברים לאחר שהשתתפתי בסיור בסנטר במסגרת פסטיבל הארכיטקטורה "בתים מבפנים" שנערך בת"א. הסיור כלל הרצאה של אדריכלית הקניון, גב' עליזה טולדו וסיור מודרך ע"י איתי בללי, המנהל התפעולי של הקניון. שם ראיתי את החלל התת קרקעי (בביקור בו ניתן לראות עטלפים חולפים מעל הראשים). אני לא בטוח באיזה סוג עטלפים מדובר והאם הם באמת נדירים - אבל בללי ציין במפורש את משלחת הנשיונל ג'אוגרפיק שמגיעה מדי שנה לסקור אותם. אגב, החלל באמת מדהים: גדול יותר מאולם כדורסל ונמצא כולו מתחת הכביש של רחוב דיזנגוף. אני מקווה שיחזרו לקיים בו הופעות/מסיבות. איתמר ק. 20:07, 10 בפברואר 2008 (IST)

יפה מאוד! אני באותו יום הלכתי לראות כמה בתים מעניינים. את המידע המעניין כדאי בהחלט לפרט בערך על המקום אך משיקולי "פרסומת" אני בהחלט חושב שאפשר באמת להוציא את נושא צרעת הפיקוס שעלה כאן ולהוציא קטע הידעת חדש. השמח בחלקו (-: 21:02, 10 בפברואר 2008 (IST)

תודה איתמר, שיניתי מעט את הקטע בהתאם. ובסיכומו של דבר, מה דעת קברניטי הדף - האם באמת יש לוותר עליו כיוון שעוסק בקניון? (ולגבי הפיכסה בשדרות, לאחר בירור עם משתמש:Assafsh - מדובר בפיקוס השדרות שכרגע אדום, אז אולי כדאי להמתין לגביו). בברכה, גברת תרד • שיחה 21:08, 10 בפברואר 2008 (IST)

לדעתי העובדה שמדובר בעסק לא אמורה להפריע לו להופיע ב"הידעת", כל עוד כותבים בצורה אנציקלופדית. איתמר ק. 21:25, 10 בפברואר 2008 (IST)

חמוד ולא פרסומי. איזה עסק בדיוק מפורסם כאן? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ה' באדר א' ה'תשס"ח • 21:33, 10 בפברואר 2008 (IST)

אני מוכן להאמין שנציגי הנשיונל ג'אוגרפיק ביקרו בקניון פעם ואפילו פעמיים. איני מאמין שהם מבקרים שם בכל שנה, אלא אם נציגי הנשיונל ג'אוגרפיק (או האתר שלהם, או הפרסומים שלהם) יאשרו זאת. לעומת זאת, קטע על הפיכסה של הפיקוסים וחריוני העטלפים נשמע לי רעיון טוב. אסף הציע שאכחיל את פיקוס השדרות, אך זה רק מפני שהוא עוד לא גילה עד כמה אני עצלן. ליאור ޖޭ 21:47, 10 בפברואר 2008 (IST)

שאלה לזוג מלמד-כץ - לפי הערך עטלף פירות מצרי - שמו המדעי: Rousettus aegyptiacus. לפי זה "עטלף פרי מצוי" הוא תת-מין שלו - Rousettus aegyptiacus aegyptiacus (יש כזה בויקימינים) האם זהו הקישור הנכון בין השמות העבריים לשמות המדעיים? גברת תרד • שיחה 21:53, 10 בפברואר 2008 (IST)

שם המין הוא "עטלף פרי מצוי" או "עטלף פירות מצוי" וזה צריך להיות שם הערך (מצוי הוא שם המין). השם "עטלף פירות מצרי" אינו נפוץ בעברית. בישראל נמצא רק תת-מין אחד, אבל זה לא משפיע על השם. דרך אגב, ניתן להוסיף לקטע שהעטלפים מבלים את היום בחניון ובלילה יוצאים לאכול מפירותיה של תל אביב. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 02:13, 13 בפברואר 2008 (IST)

תודה, הערך יועבר. ניסיתי לשלב את הצעתכם בקטע ולא מצאתי ניסוח מתאים, אשמח אם תעשו זאת אתם. בברכה, גברת תרד • שיחה 16:35, 13 בפברואר 2008 (IST)

אפשר לקבל נוסח סופי ומוסכם? חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א באדר א' ה'תשס"ח • 16:48, 17 בפברואר 2008 (IST)

הוספנו משפט. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 18:25, 17 בפברואר 2008 (IST)

בעלי חיים בשירות כוחות הביטחון

במהלך ההיסטוריה נעשה שימוש רב בבעלי חיים למטרות צבאיות, כמו סוסים שהיו בשימוש חיל פרשים ופילי מלחמה. אולם במלחמת העולם השנייה נעשו מספר נסיונות לא מוצלחים לשימוש בבעלי חיים למטרות אלה. ברית המועצות, לדוגמא, עשתה שימוש בכלבים נגד טנקים. הכלבים נשאו עימם חומר נפץ ואומנו לרוץ תחת טנקי אויב. ארצות הברית מצידה ניסתה לייצר פצצות עטלף ואף הקימה את פרויקט יונה שבמסגרתו נעשו ניסויים בפצצות שהונחו בעזרת יונים.

Crazy Ivan • שיחה 01:29, 4 בפברואר 2008 (IST)

יש את תבנית:הידעת? 6 בינואר - סדרה 1. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בשבט ה'תשס"ח • 06:57, 4 בפברואר 2008 (IST)

לא נראה לי שיש מניעה לעשות שני קטעים, אחד כללי, ואחד ספציפי על פפצות עטלף. לחלופין, תמיד אפשר גם לאחד אותם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:02, 4 בפברואר 2008 (IST)

כדאי להוסיף את חמורי הנפץ שהיו בשימוש נגד צה"ל בלבנון (ולמצוא לזה אסמכתאות מוצלחות יותר מזכרוני הרעוע). נדב 09:26, 7 בפברואר 2008 (IST)

אחוזבת

אני מעתיקה לפה "הידעת?" שהוספתי בפורטל תל אביב (כאן):

בשבט תר"ע (1910) נכנסה משפחתו של עקיבא אריה ויס, ממייסדי אחוזת בית, לביתה החדש, בית ויס ברחוב הרצל 2, באחוזת בית שזה עתה הוחל איכלוסה. באותה עת נולדה למשפחת ויס בת נוספת, שביעית במניין ילדי המשפחה, הבת הראשונה של העיר העברית הראשונה. אביה רצה לקרוא לה בשם "אחוזת בית" כשם הישוב שזה עתה נולד. עקב התנגדות אשתו, נבחר כפשרה השם אחוּזָבֶּת (שנהגה בדומה לאליזבט). מכריה כינו אותה אחוזה.

הסיפור נראה לי חביב, האם צריך לחדד את הניסוח? (לי אין רעיון כרגע לניסוח טוב יותר) בברכה, גברת תרד • שיחה 19:22, 9 בפברואר 2008 (IST)

הסיפור פגז! אפשר להוסיף קישורים למכביר. מה הסימוכין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' באדר א' ה'תשס"ח • 05:42, 10 בפברואר 2008 (IST)

סימוכין:

עקיבא אריה ויס

ולילדה הראשונה קראו: אחוזבית, אתר עיריית תל אביב

יש גם מעט פרטים נוספים עליה שלא שילבתי (כי לא נראו לי רלוונטים) באתר חברה קדישא. שימו לב כי שנת הלידה שמצויינת פה 1909, מאידך, שבט תר"ע זה ינואר-פברואר 1910, כלומר בכל זאת אולי נולדה בסוף 1909, עקב אי הוודאות החלטתי לא לציין שנת לידה. בברכה, גברת תרד • שיחה 09:35, 10 בפברואר 2008 (IST)

ולגבי תמונה - מכיוון שקבורה בבית הקברות טרומפלדור - אולי יוכל מישהו לצלם את מצבתה? בלית ברירה, אפשר לצרף תמונה של בית ויס. גברת תרד • שיחה 09:40, 10 בפברואר 2008 (IST)

אפשר להרחיב את זה בעזרת הילדה הראשונה בארנונה (שכונה) (שם, בפיסקא הראשונה). דניאל צבי • שיחה 13:39, ד' באדר א' ה'תשס"ח (10.02.08)

בסיפור ארנונה מתואר סדר הפוך - השכונה ע"ש הילדה, זה נשמע מאוד יוצא דופן, (סביר יותר שהשכונה באמת נקראה ע"ש הנחל). מצויין שם כי זו "גירסה" כלומר המשתמש שהוסיף זאת חשב שזה לא ודאי, והוא אלמוני כך שלא נוכל לברר מה מקורותיו. אתה מכיר את הסיפור ממקור אחר? גברת תרד • שיחה 14:12, 10 בפברואר 2008 (IST)

צריך לעדכן את הערך באמת. כשהייתי שם בסיור עם תמרה היא אמרה שיש שתי גירסאות לסיפור, ולא ברור מה הביצה ומה התרנגולת (מה שקורה הרבה כשיש שתי דברים בעלי אותו שם). דניאל צבי • שיחה 14:14, ד' באדר א' ה'תשס"ח (10.02.08)

שתי תוספות: שמעתי פעם שהיא נקראה אחוזבית כי אימה היתה אנגליה וזה צלצל באוזניה. השניה: הילדה השתמשה פשוט בשם אחוזה. איתן • שיחה 23:46, 10 בפברואר 2008 (IST)

איתן (אני מקדימה את שאלתו של חגי שבטח תבוא) - יש סימוכין? בברכה, גברת תרד • שיחה 11:08, 11 בפברואר 2008 (IST)

מה סימוכין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ז' באדר א' ה'תשס"ח • 02:16, 13 בפברואר 2008 (IST)

סימוכין למה שאיתן אמר - שאמה היתה אנגליה ושכינו אותה אחוזה. גברת תרד • שיחה 16:24, 13 בפברואר 2008 (IST)

אני מסתמך על מה שאמר פעם אליהו הכהן באיזו תוכנית. מקור להחלפת השם לאחוזה יש, לאנגליות האם -אין כרגע. איתן • שיחה 00:41, 14 בפברואר 2008 (IST)

בכתבה ב-ווינט "עקיבא וייס, אחד מייסדיה של העיר העברית הראשונה, היה גאה בה כל כך, שכשנולדה בת הזקונים שלו, כבת הראשונה של ת"א, החליט לקרוא לה "אחוזת-בית". אולם בהתייעצות נוספת בין ההורים, הוחלט לבסוף לקרוא לה "אחוזבת" על משקל אליזבת.

"ואחוזבת, או אחוזה בפי בני משפחתה, גדלה באחד מבתיה הראשונים של ת"א..."

הוספתי לינק לציטוט שהביא איתן והוספתי את הכינוי "אחוזה" לקטע. בברכה, גברת תרד • שיחה 09:23, 14 בפברואר 2008 (IST)

מה הנוסח הסופי? חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א באדר א' ה'תשס"ח • 16:49, 17 בפברואר 2008 (IST)

כפי שמופיע כאן למעלה. בברכה, גברת תרד • שיחה 12:36, 19 בפברואר 2008 (IST)

ראשון הדבוראים היהודים

דבורה ופרח

ראובן לרר, היה ראשון מגדלי הדבורים היהודים בארץ ישראל. בסוף המאה ה-19 הקים כוורת ראשונה בחוות "נחלת ראובן", שהפכה לימים לעיר נס ציונה. באותה תקופה הוגשה תביעה על ידי ערבי מיפו נגד ראובן לרר כי "הדבורים מוצצות את לשד פרחי ההדרים ומזיקות לפרי". בית המשפט העות'מאני ביפו קיבל את התביעה וחייב את לרר בתשלום פיצויים בסכום גדול. בסיוע הקונסול האוסטרי, הוגש ערעור לבית המשפט העליון בקושטא. העניין נדון שנתיים והוצאות התהליך המשפטי היו רבות. לבסוף נפסק כי הדבורים לא מזיקות לפרי אלא להיפך.

מקור: אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו , כרך ראשון עמודים 262-263 ; והערך ראובן לרר#ראשון הדבוראים היהודים בוויקיפדיה. דני. ‏Danny-w‏ 19:44, 18 בפברואר 2008 (IST)

נחמד מאוד. הוספתי קישורים ותמונה. (דני, אתה יכול לומר בדיון על משפחת קירי איזו גרסה אתה מעדיף?) סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:01, 19 בפברואר 2008 (IST)

ג'יימס בונד

My name is Bond, James Bond

דמותו של הסוכן החשאי ג'יימס בונד, "נולדה" בראשו של הסופר איאן פלמינג כשהחל לכתוב את ספרו הראשון קזינו רויאל בשנת 1952. לאחר מלחמת העולם השנייה עבר פלמינג להתגורר בג'מייקה, ועסק גם בצפרות. כך התוודע לספר "עופות האיים הקריביים", שנכתב על ידי אורניתולוג (חוקר עופות) אמריקאי בשם ג'יימס בונד. איאן פלמינג החליט לקרוא לגיבור על פי שמו, וכך כתב לאשתו של בונד האמיתי: "שם זה - קצר, לא רומנטי, אנגלו-סקסי, ויחד עם זאת גברי - הוא בדיוק השם שהיה נחוץ לי". לג'יימס בונד האמיתי (1900-1989) לא היה כל קשר לעולם הריגול. הוא נולד והתגורר רוב שנותיו בפילדלפיה, וזכה במדליות ממוסדות אקדמאיים שונים, כהוקרה על עבודתו בחקר העופות.
בתחילת הסרט ה-20 בסדרת ג'יימס בונד, "למות ביום אחר", נראה הסוכן ג'יימס בונד מעיין בספר "עופות האיים הקריביים" שנכתב על ידי ג'יימס בונד האמיתי.

My name is DMY, Wiki DMY ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 00:07, 20/02/2008 י"ד באדר א' ה'תשס"ח

הידעת מצוין, וגם חידש לי. יש בעיה קלילה. השימוש בעטיפת הספר כאן ובערך הוא בגדר הז"י, על פי חלק מהאנשים כאן. איתן • שיחה 00:17, 20 בפברואר 2008 (IST)

אז מה. "הידעת" זה לא ממש ערך, אלא "פרומו" לערך עצמו. הייתי אולי משתמש בתמונה של חוקר העופות עצמו [6] אם מועצת גדולי ההז"י תאשר לי. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 00:23, 20/02/2008 י"ד באדר א' ה'תשס"ח

מעולה! השמח בחלקו (-: 00:24, 20 בפברואר 2008 (IST)

DMY, עטיפת ספר היא שימוש הוגן רק בערך של הספר. אם אני הייתי קובע, לא הייתה לך בעיה, כי אני חושב שכל נושא ההז"י הוא קצת הזוי, בפרט בתחום התמונות, אבל אני לא. לכן צריך להסיר את התמונה מהערך על הסופר וגם לא לשלבה כאן איתן • שיחה 00:33, 20 בפברואר 2008 (IST)

אחלה קטע. בנוגע לתמונה, אאז"נ כבר היה על זה דיון שבו העלנו טיעונים בעד ונגד (או יותר נכון: פלפולים שיעזרו לנו להתיר את השימוש) עד שהגיע מומחה לזכויות יוצרים וסגר את הבאסטה. אסור. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:12, 20 בפברואר 2008 (IST)

מורי ורבותי מומחי ההז"י: אולי תמונה של ג'יימס בונד (האמיתי) עצמו ? בכל רחבי האינטרנט יש 2 תמונות שלו, האחת מ-1984:[7] והשנייה של בונד יחד עם הסופר איאן פלמינג:[8] - צולמה לכל המאוחר בשנת 1964 (שנת מותו של פלמינג). איך לדעתכם ניתן להשתמש באחת מתמונות אלה כשימוש הוגן (אין לי כוח להתכתבויות) ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 09:50, 20/02/2008 י"ד באדר א' ה'תשס"ח

64?! זה ממש מתסכל. עוד 6 שנים נוכל להישתמש בתמונה כאוות נפשנו בלי חשש. אבל בינתיים... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 10:55, 20 בפברואר 2008 (IST)

במסגרת שימוש הוגן ניתן להשתמש גם בתמונה שיש לה ז"י, ואנו עושים באמת שימוש הוגן. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 12:36, 20/02/2008 י"ד באדר א' ה'תשס"ח

את זה אפשר לומר גם על התמונה הנוכחית (אם כי זו שהצעת יותר מגניבה), אבל הידעת זה לא שימוש הוגן. אתה יכול לשאול בעצמך את אחד המומחים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:39, 20 בפברואר 2008 (IST)

זה לא באמת שאלה של שימוש הוגן - מבחינת החוק זה באמת שימוש הוגן, אבל בעל הבית לא אוהב שימוש הוגן, ולכן משתמשים בתמונות כאלה רק בערכים (ושם - רק כשאין חלופה). דניאל צבי • שיחה 12:45, י"ד באדר א' ה'תשס"ח (20.02.08)

כשלחצתי על הקישור ל"איים הקריביים" ציפיתי לערך על הספר שכתב בונד. אבל מילא, גם בלעדיו זה מגניב. נעה 18:29, 20 בפברואר 2008 (IST)

אי אפשר להשאיר קישור כזה, זו "הונאה". או שיכתב ערך, או שנסיר אותו, מה שקצת מקלקל את כל הידעת? הזה שהוא אכן מגניב ולא ידוע. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו באדר א' ה'תשס"ח • 23:17, 20 בפברואר 2008 (IST)

זה לא מאוד מקלקל. אי אפשר לצפות שיהיה ערך על כל ספר מחקרי זניח. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:20, 20 בפברואר 2008 (IST)

את תמונת הספר אפשר לשים בערך על הספר לכשייכתב. איתן • שיחה 21:12, 20 בפברואר 2008 (IST)

התמונה ב"הידעת" הוחלפה בתמונה כשרה למהדרין. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 23:09, 20/02/2008 ט"ו באדר א' ה'תשס"ח

חציית מפלי הניאגרה בתוך מתקן

הדף הזה מכיל כמה וכמה רעיונות משעשעים לקטעי הידעת. בפרט קל לאמת את הפרטים המרכזיים על פרנץ רייכל בעזרת הסרטון הזה. אפילו אין צורך להקדיש לו ערך, מספיקות שתי שורות במצנח#היסטוריה של המצנח. יום נעים, ליאור ތޮ 08:15, 17 בינואר 2008 (IST)

הנה ניסיון ראשון:

בובי ליץ' לאחר חציית מפלי ניאגרה בחבית

בכל שנה פוקדים מיליוני תיירים את מפלי ניאגרה, בגבול בין ארצות הברית לקנדה. בשנת 1829 חצה הפעלולן סם פטץ' את המפלים בקפיצה מסולם גבוה. בשנת 1901 חצתה גם המורה אנני אדסון טיילור את המפלים, הפעם בתוך חבית חמוצים. כעבור עשור ניסה גם בובי ליץ' לחצות את המפלים, בתוך חבית מתכת גדולה. הוא שרד את החבלות והשברים שנגרמו במהלך הנפילה, אך נהרג בשנת 1925 לאחר שהחליק על קליפת תפוז. מאז תועדו עוד 13 ניסיונות אנושיים לחצות את המפלים בתוך מתקן או על גבו, שחלקם הסתיימו בפציעות ובמוות. אל תנסו זאת בירח הדבש!

ואפשר לנסות לשרבב פנימה גם מפל מים ואנרגיה הידרואלקטרית, כדי להרגיש חינוכיים יותר. כאן יש תמונות נוספות. מקורות: Sam Patch, Niagara Falls, Bobby Leach, Annie Edson Taylor וכמובן [9]. מה דעתכם? ליאור ޖޭ 21:59, 27 בינואר 2008 (IST)

נחמד מאוד. הערה אחת: יהיו קוראים וכותבים שלא יאהבו המשפט האחרון על ירח הדבש (למרות שהוא משעשע) - מדי פעם מתקבלות הערות על משפטים כאלו בקטעי הידעת? מלמד כץ • שיחה 17:37, 28 בינואר 2008 (IST)

אם לא מזכירים את מת'יו ווב w:Matthew Webb בהקשר הזה, אפשר לסגור כאן את הבסטה... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ב בשבט ה'תשס"ח • 20:27, 28 בינואר 2008 (IST)

נראה לי שאפשר מעט לקצץ את הקטע, אין צורך לכתוב על כל מקרה. ע"ח הקיצוץ יהיה אפשר להזכיר את אדון וב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:34, 28 בינואר 2008 (IST)

לדעתי הקטע נשען על חבית החמוצים וקליפת התפוז. אם מוסיפים את ווב נצטרך לזרוק את שני המשפטים האחרונים ואולי גם את הראשון. לדעתי אין זה הכרחי להקדיש ערך למת'יו ווב, אפשר להסתפק בפיסקה הקיימת בתעלת למאנש#חציות מפורסמות ראשונות של התעלה. אבל למה לי לחשוב לבד - עומר, תוכל בבקשה להציע נוסח משלך לקטע? ליאור ޖޭ 19:09, 29 בינואר 2008 (IST)

בלי ערך על וב, אני הולך הביתה! מגיבורי הגיבורים. וב היה הראשון לנסות לצלוח את המפלים בחבית, כך שאם רוצים חמוצים - זה הוא. לרוע מזלו, אצלו זה לא עבד. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בשבט ה'תשס"ח • 19:29, 29 בינואר 2008 (IST)

גיבור גיבור, אבל הראשונה לצלוח את המפלים בחבית היתה גברת טיילור. ח"י שנים לפני כן ניסה ווב לצלוח את נהר הניאגרה, מתחת למפלים, בשחייה. הוא נסחף בזרם, נקלע למערבולת ונספה. כרגע הקטע עוסק באלה שצלחו את המפלים עצמם, לא (רק) את מה שמתחתם. ליאור ޖޭ 19:41, 29 בינואר 2008 (IST)

בסדר... אני דווקא רציתי הידעת? על הרפתקני הניאגרה. יש השוחים ואלה שעברו מעל על חבל מתוח ועוד כל מיני הרפתקנים. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בשבט ה'תשס"ח • 19:48, 29 בינואר 2008 (IST)

מי אני שאאכזב אותך? נסח מחדש את הקטע כרצונך ונראה אם הוא מעניין יותר. אני בכלל רציתי קטע הידעת עם קישור לסרטון הזה, מישהו מכיר פעלולים מעניינים שבוצעו ממגדל אייפל? ליאור ޖޭ 20:11, 29 בינואר 2008 (IST)

שאלה - מהי בדיוק "חבית חמוצים"? האם מדובר בחבית העשויה חמוצים, או חבית אשר (כשלא משתמשים בה כדי לחצות מפלים גועשים) מאחסנים בה חמוצים? אם זה השני, הרי שהניסוח דורש מעט שיפור בנקודה זו, במיוחד כשמשפט אחד קודם לכן מוזכרת חבית מתכת. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 20:21, 29 בינואר 2008 (IST)

לא הבנתי את הבדיחה על ירח הדבש. נוי 17:35, 3 בפברואר 2008 (IST)

נוי - מפלי ניאגרה הם יעד מועדף לירח דבש. זהר - חבית החמוצים (pickle barrel) משמשת בעת ובעונה אחת לאחסון חמוצים ולהחמצתם. חוששני שאם נכתוב "חבית החמצה", "חבית לאחסון חמוצים" או "חבית עץ המכילה חמוצים, כשאין בה מורות", רק נבלבל את קוראינו. חגי - אתה עדיין מוזמן לנסח את הקטע מחדש. ויתרתי על קטע הידעת עם מגדל אייפל כי הסיפור על פרנץ רייכל לא משתלב עם זה של ויקטור לוסטיג ויש כבר שני קטעים על המגדל (1,2). ליאור ޖޭ 09:55, 4 בפברואר 2008 (IST)

אני מחפש חומר. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • א' באדר א' ה'תשס"ח • 01:14, 7 בפברואר 2008 (IST)

לגבי ירח הדבש: זו בדיחה טובה אבל היא לא מובנת לכולם. אנו מציעים לוותר עליה. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 16:38, 7 בפברואר 2008 (IST)

דווקא "חבית החמצה" תיתן לך קישור נוסף ותבהיר יותר את הכוונה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:03, 10 בפברואר 2008 (IST)

חמוצים והחמצה מפנים שניהם לאותו הערך. אנשים רגילים לקנות צנצנת חמוצים ולא צנצנת החמצה (ראה בגוגל). המשפט עם ירח הדבש לא מוצלח לטעמי, הוספתי אותו בניסיון של הרגע האחרון לשרבב את ירח דבש לקטע. ליאור ޖޭ 19:58, 11 בפברואר 2008 (IST)

הייתי מסכים איתך לו הניסוח היה מדבר על צנצנת, אבל כאשר הוא מדבר על חבית - אני באמת ובתמים צריך לעצור רגע ולהגיד - "הא? הוא שט על חמוצים?" זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:12, 13 בפברואר 2008 (IST)

לא, הוא החליק על קליפת תפוז. ליאור ޖޭ 22:14, 13 בפברואר 2008 (IST)

נסיון שני:

בובי ליץ' לאחר חציית מפלי ניאגרה בחבית

מפלי ניאגרה, בגבול בין ארצות הברית לקנדה משמשים כר פעולה פורה לפעלולנים למיניהם. ראשון היה סם פטץ' שב-1829 קפץ ממגדל גבוה אל הגיא שמתחת למפלים ונשאר בחיים. ב-1859 הילך ז'אן פרנסואה גרבלה על חבל מתוח בין שתי הגדות נהר ניאגרה, ועבר מצד לצד. ב-1901 חצתה המורה אנני אדסון טיילור את המפלים בתוך חבית החמצה. כעבור עשור ניסה גם בובי ליץ' לחצות את המפלים, בתוך חבית מתכת גדולה. הוא שרד את החבלות והשברים שנגרמו במהלך הנפילה, אך נהרג ב-1925 לאחר שהחליק על קליפת תפוז. מאז תועדו עוד 13 ניסיונות אנושיים לחצות את המפלים בתוך מתקן או על גבו, שחלקם הסתיימו בפציעות ובמוות.

לא ברור לי "חצה הפעלולן סם פטץ' את המפלים בקפיצה מסולם גבוה." איך קופצים מאות מטרים רוחב? צריך למצוא את פרטי החבל. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ח' באדר א' ה'תשס"ח • 22:24, 13 בפברואר 2008 (IST)

השלמתי פרטים ועדכנתי. בדקו את התעתיק שלי ל-Jean François "Blondin" Gravelet . חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ו באדר א' ה'תשס"ח • 01:30, 21 בפברואר 2008 (IST)

מארי קירי

מארי קירי, בין הנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית גם בין ארבעת המקרים בו קיבל אדם פרס נובל פעמיים, ב-1911 וב-1903 יחד עם בעלה פייר קירי. הזוג אינם בני משפחת קירי היחידים שזכו בפרס, בתם, אירן ז'וליו-קירי זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש ארגון יוניצף כאשר זה זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.

איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:41, 23 בנובמבר 2007 (IST)

אחלה, אבל ידוע ממש... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:58, 23 בנובמבר 2007 (IST)

ידוע?! על הבת שלה? ועל הבעל של השנייה? לא נראה לי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:25, 23 בנובמבר 2007 (IST)

טוב, אני ידעתי. אבל נראה מה האחרים חושבים, חוץ מזה זה באמת יופי של הידעת? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 01:30, 23 בנובמבר 2007 (IST)

"מה האחרים חושבים"? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:54, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ראוי בהחלט. רק להיפטר מהאנגינה שלו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 07:39, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אגש לכך מיד לאחר הטיפול בפצצת העטלף, עניין של יום-יומיים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:44, 26 בנובמבר 2007 (IST)

לאנגינה אין לי מזור בינתיים, אבל הניסוח...:

מארי קירי, בין הנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית על ארבעת האנשים שזכו בפרס פעמיים. קירי זכתה בפרס ב-1903 יחד עם בעלה פייר קירי, וב-1911 בגפה. הזוגות במשפחת קירי המשיכו את מסורת הזכיה, כאשר אירן ז'וליו-קירי, בתם של הזוג קירי, זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש ארגון יוניצף כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.

נעה 18:05, 26 בנובמבר 2007 (IST)

הבעיה עם הניסוח הזה היא שפייר זכה רק פעם אחת, בפעם השנייה מארי זכתה לבד. אני מעדיף את הניסוח שלי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:40, 26 בנובמבר 2007 (IST)

תקנתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ז בכסלו ה'תשס"ח • 06:50, 27 בנובמבר 2007 (IST)

גרסה לאחר שיפורים של אריה:

מארי קירי

מארי קירי, בין הנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית על ארבעת האנשים שקיבלו את הפרס פעמיים. מארי ובעלה פייר קירי היו הראשונים להבין את תופעת הרדיואקטיביות שהתגלתה על ידי אנרי בקרל. שלושתם זכו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1903. כעבור 8 שנים היא זכתה לבד בפרס נובל לכימיה, בעקבות גילוי היסודות רדיום ופולוניום. היה זה חמש שנים לאחר שפייר נדרס בתאונת דרכים בפריז. מארי קירי עצמה מתה כתוצאה מחשיפה ארוכת שנים לקרינה מייננת שגרמה להתפתחות מחלת האנמיה האפלסטית בגופה. הזוגות במשפחת קירי המשיכו את מסורת הזכייה. אירן ז'וליו-קירי, בתם של הזוג קירי, זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק על סינתזה של איזוטופים רדיואקטיביים חדשים. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש UNICEF כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.

אני חושב שהגרסה הסופית (של אריה) היא המוצלחת ביותר. יש מי שחושב אחרת? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • א' בטבת ה'תשס"ח • 11:47, 10 בדצמבר 2007 (IST)

ולדעתי הגרסה שהוצעה ראשונה (זו שאושרה בדיון בקודם) עדיפה, הוספה של על-מה-בדיוק-ניתן-הפרס-בכל-פעם מכבידה על הקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:29, 12 בדצמבר 2007 (IST)

שלום חגי ועומר. לא היינו רוצים לראות זאת כשתי גרסאות העומדות זו כנגד זו. מדובר בתוספת רגילה שמתאימה לקו של כל קטעי הידעת? שלפיו אנו מפרטים במקום בו הקורא יכול לשאול שאלה ולהתעניין עוד קצת. הוספנו את התוספת רק משום שזו הייתה השאלה ששאלנו את עצמנו כשקראנו את הקטע. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:34, 12 בדצמבר 2007 (IST)

אין בעיה, אז לדעתי התוספת מיותרת ואתם דווקא בעדה, נשמע דעות נוספות ונחליט. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:13, 13 בדצמבר 2007 (IST)

דממת אלחוט. אני נותן עוד יום לתגובות. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בטבת ה'תשס"ח • 03:33, 17 בדצמבר 2007 (IST)

מה קרה ל"החיפזון מהשטן" שאמרת לי לפני כמה ימים? חכה קצת, חלק "לא נמצאים פה בתדירות שלי ושלך". עומר, שממהר לארוחת בוקר אז לא היה לו זמן להיכנס לחשבון 08:17, 17 בדצמבר 2007 (IST)

קח שלושה, מה שיעמיד אותו ממתין 10 ימים לתגובות... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט' בטבת ה'תשס"ח • 19:22, 17 בדצמבר 2007 (IST)

משלוש הגרסאות שמופיעות כאן אני מעדיף את השנייה - היא הכי פשוטה, תמציתית ועניינית. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 18:18, 18 בדצמבר 2007 (IST)

בדיוק כמו שאמר דני W על הקטע על בית החולים היהודי בברלין, מטרת הקטע היא לגרות ומי שרוצה לקרוא עוד - שיקליק. לכן, אני בעד הגרסה שמופיעה פה שנייה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 10:58, 3 בפברואר 2008 (IST)

לא מבין למה זה עלה שוב, אבל הגרסה הסופית של אריה מוצלחת יותר. שוב לא תהיה הסכמה, ושוב הוא יגנז, אז מה הרווחנו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בשבט ה'תשס"ח • 07:14, 4 בפברואר 2008 (IST)

היי! אמרנו להקפיא, ועכשיו נראה לי הזמן המתאים להוציא אותו (סתם כי נזכרתי). בכל מקרה, אפילו שלדעתך (ומן הסתם לדעת אריה) הגרסה של אריה עדיפה נראה לי שמול שניכם יש פה מספר לא מבוטל של אנשים שחושבים שעדיפה הגרסה המקוצרת. חוץ מזה שאני חושב שכבר החלפנו דיסקט, ואף אחד לא התנגד לאמירה של דני W בדיון על ביה"ח היהודי. ר"ל העניין בקטע הוא לגרות ומי שרוצה יקליק, ואין מטרת הקטע להוות תקציר של ערך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:53, 4 בפברואר 2008 (IST)

מישהו מרגיש חשק בלתי-נשלט להביע את דעתו? (לצאת מספק: אני רוצה שתביעו את דעתכם) סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:15, 7 בפברואר 2008 (IST)

זהו? שלושה ימים ואתה כבר מעביר לתקועים? חגי, האצבע שלך קלה מדי על העכבר. אני חוזר ואומר שיש פה הרבה יותר אנשים שמעדיפים את הנוסח המקוצר, ונראה לי שאפילו התגבשה פה (ר"ל בדף הדיונים, בדיון על קטעים אחרים) הסכמה על זה שעדיף לקמץ בפרטים ולהרבות בהפניות לערכים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:06, 10 בפברואר 2008 (IST)
ועוד משהו, שמתי לב שההעברה לדף אחר קוברת את הדיון חיים, זה נראה שרק אני שם. לא עדיף להחזיר אותם לפה תחת הכותרת "תקועים"? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:08, 10 בפברואר 2008 (IST)

עשיתי חסד עם הדיון הזה ורק העברתי אותו לתחתית הדף ולא לדף התקועים. למרות נסיונותיך, אף אחד לא מגיב, אז אולי כדאי שתפנים. אתה רוצה שישאר פה? בבקשה. אבל הוא סתם תקוע כמו עצם בגרון. אשר לקבורת הדיונים, כולם עוקבים גם אחרי הדף ההוא, ואם יש משהו מעניין הם יגיבו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' באדר א' ה'תשס"ח • 05:21, 10 בפברואר 2008 (IST)

ואף על פי שאף אחד לא מגיב, נראה שגם יש מספיק דדעות בדיון שנגנז. בקשר לדף התקועים, הגיעה התשבוה מהבלשן, מה שאמור לסיים, סוף-סוף, את הסאגה על האותיות הסופיות, אבל עדיין רק אני הגבתי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:25, 10 בפברואר 2008 (IST)

קטע הידעת נהדר. לגבי הזכיה המשולשת עם אנרי בקרל, למיטב הבנתי הם בעצם זכו בנפרד - הזוג קירי יחדיו ואנרי בקרל בנפרד. עשיתי עוד כמה תיקונים בניסוח (נדרס? מתה? קצת מרתיע). ‏Leia‏ 16:47, 17 בפברואר 2008 (IST)

מארי קירי, אחת מהנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית על ארבעת האנשים שזכו בפרס פעמיים. מארי ובעלה, פייר קירי, היו הראשונים להבין את תופעת הרדיואקטיביות שהתגלתה על ידי אנרי בקרל. שלושתם זכו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1903. כעבור 8 שנים היא זכתה לבד בפרס נובל לכימיה, בעקבות גילויה את היסודות רדיום ופולוניום. היה זה חמש שנים לאחר שפייר נהרג בתאונת דרכים בפריז. מארי קירי עצמה נפטרה כתוצאה מחשיפה ארוכת שנים לקרינה מייננת שגרמה להתפתחות מחלת האנמיה האפלסטית בגופה. הזוגות במשפחת קירי המשיכו את מסורת הזכייה; אירן ז'וליו-קירי, בתם של הזוג קירי, זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935, יחד עם בעלה פרדריק, על סינתזה של איזוטופים רדיואקטיביים חדשים. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש UNICEF כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.

ראה לי שלא ממש הבנת מה הולך פה. אני חושב שכל התוספת היא קצת מיותרת. זה לא משנה לצורך הקטע ממה מארי קירי מתה (בטח כשיש לנו קטע רק על המוות שלה), וגם הפירוט של על-מה-הייתה-כל זכייה מיותר לדעתי. אני אומר: לקחת את הגרסה שמופיעה כאן שנייה, כמו שאביעד אמר: "היא הכי פשוטה תמציתית ועניינית". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:27, 17 בפברואר 2008 (IST)

ואכן אתה צודק יקירי, זו לי הפעם הראשונה שאני כותבת בדפי "הידעת". תהיה נחמד :) אבל אם השאלה היא מה עדיף, מקוצר או ארוך, אני בוחרת בקצר. בברכה, ‏Leia‏ 20:02, 17 בפברואר 2008 (IST)

עומר, היא הבינה יופי, וזה רק מראה לך מה הרוב חושב. "אורח לרגע רואה כל פגע". אתה כבר שבועיים מנסה לקבל תמיכה לנוסח שלך ואין. אולי תפנים ותתפשר, או שנוריד את הקטע הזה למצולות? לא הלך, נשנה או נגנוז. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב באדר א' ה'תשס"ח • 20:16, 17 בפברואר 2008 (IST)

ליאה, לא נשמעתי נחמד? אז אני ממש מתנצל. חגי, "אני בוחרת בקצר". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:49, 17 בפברואר 2008 (IST)

אני מעדיף את הגרסה הראשונה, של עומר. ‏Danny-w‏ 00:22, 19 בפברואר 2008 (IST)

הגרסה הארוכה בכלל לא עומדת למבחן משום שכבר הובעה לה התנגדות. הגרסה הקצרה נחמדה אבל כדאי להרחיב אותה, ולו במעט. היא משאירה קצת שאלות פתוחות. עד שהיא לא תורחב אנו מתנגדים להעלות אותה. רק להזכיר שהחלטות לגבי קטעים מתקבלות בקונצנזוס (או לכל היותר קונצנזוס פחות אחד). מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 06:53, 19 בפברואר 2008 (IST)

אני יודע שאני קצת נודניק אבל חבל לי שקטע יפול כשכולם מסכימים שיש פה עניין. מלמדים, הרשו לנסח תגובה מחדש: מה שאני מנסה לעשות הוא לשכנע אתכם להסיר את ההתנגדות לגרסה הקצרה. אני מניח שאם יהיו הרבה אנשים שיתמכו בה אתם לא תמשיכו להתנגד (אני יודע שאם המצב היה הפוך והיו 5-6 אנשים שהיו בעד הגרסה הארוכה הייתי מסיר התנגדות. ובמאמר מוסגר: אני חושב שבגלל התנהגות כזו אין לנו פה הצבעות עד עכשיו, כי גם כשמישהו מתנגד הוא יודע להסיר התנגדות כשהרבה חושבים אחרת, וזו הסכמה. ולי, אישית, זה קרה המון, בעיקר בקטעים שאני חושב שהם משעממים ומסתבר שסף הריגוש שלי הוא די גבוה). בכל מקרה, אנסה להביא בקרוב, אולי עוד הלילה, גרסה מורחבת קמעה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:44, 22 בפברואר 2008 (IST)

מארי קירי, בין הנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית על ארבעת האנשים שזכו בפרס פעמיים. קירי זכתה בפרס נובל לפיזיקה ב-1903 יחד עם בעלה פייר קירי ועם אנרי בקרל על גילוי תופעת הרדיואקטיביות והבנתה, וב-1911 היא זכתה בגפה בפרס נובל לכימיה על גילוי הרדיום והפולוניום. הזוגות במשפחת קירי המשיכו את מסורת הזכייה, כאשר אירן ז'וליו-קירי, בתם של הזוג קירי שחקרה אף היא את תופעת הרדיואקטיביות, זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש ארגון יוניצף כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.

הוספתי את הסיבות לזכייה של מארי קירי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:25, 24 בפברואר 2008 (IST)

התקדמות מצוינת. הוספנו כמה מילים. כדאי להזכיר שגם הבת זכתה בפרס בעקבות מחקר על הרדיואקטיביות (אם רוצים לדייק: סינתזה של איזוטופים רדיואקטיביים חדשים). את הסיפור על מותו של בעלה של קירי ועל מותה שלה אפשר לשלב בקטע הקיים: תבנית:הידעת? 9 באפריל - סדרה 2 שממילא עוסק בנושא זה. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 02:59, 24 בפברואר 2008 (IST)

המוות של מארי קירי הוא לב הקטע ב9 באפריל כך שאין צואך לשלב אותו, הוא כבר קיים. את המוות של פייר אין מה לשלב לדעתי, מוות בתאונת דרכים הוא די בנאלי. בנוגע לנידון דידן, "סינתזה של איזוטופים רדיואקטיבים חדשים" נראה לי קצת ארוך. השאלה היא אם יש טעם ב"מחקר על רדיואקטיביות". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:04, 24 בפברואר 2008 (IST)

לגבי 9 באפריל כדאי לפתוח דיון נפרד. לגבי הבת אפשר להסתפק במשהו כמו: "בתם של הזוג קירי, שחקרה גם היא את תופעת הרדיואקטיביות, זכתה...". מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 03:07, 24 בפברואר 2008 (IST)

הוסף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:09, 24 בפברואר 2008 (IST)

הקישור מ"אנשים" ל"אדם" מיותר ואף מרגיז. ציפיתי שאולי יהיה קישור למיהם אותם ארבעת האנשים _ושהוא יהיה תחת כל הביטוי "ארבעת האנשים"). ואגב, יש לאן לקשר את זה? eman • שיחה • ♥ 03:13, 24 בפברואר 2008 (IST)

קושרל פיסקה המתאימה בערך רס נובל. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:15, 24 בפברואר 2008 (IST)

בשעה טובה! חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באדר א' ה'תשס"ח • 19:00, 24 בפברואר 2008 (IST)

שמות החודשים בלוח העברי

שמות החודשים בלוח העברי עברו מספר גלגולים. בלוח גזר, הממצא הקדום היותר הכתוב בכתב העברי הקדום, מתוארים החודשים בהתאם לפעולות החקלאיות המתבצעות בהם. בתנ"ך ניתנו לחודשים העבריים שמות מספריים, כשניסן הוא החודש הראשון ואדר הוא החודש השנים עשר. באותה תקופה היו קיימים גם שמות נוספים, כמו "ירח האיתנים" "ירח בול" ו"חודש זיו". בגלות בבל אומצו שמות בבליים לחודשים אלו, והם השמות הנהוגים כיום. ארבעה מהשמות הבבלים הללו משמשים בטורקית כשמות חודשים בלוח הגרגוריאני: פברואר מכונה "שובאט", אפריל מכונה "ניסאן", יולי מכונה "טמוז" וספטמבר - "איליל".

מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 02:42, 13 בפברואר 2008 (IST)

מהקטע עולה שהשמות הגיעו לטורקית מהלוח העברי, וזה לא נראה לי הגיוני בכלל, למה שהשמות יגיעו מאיזה לוח נידח? אולי הם הגיעו בדרך פתלתלה אחרת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:36, 13 בפברואר 2008 (IST)

נקודה טובה שכדאי לברר. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 13:56, 13 בפברואר 2008 (IST)

חיפשנו ומצאנו שגם בערבית ניסן הוא שמו של אפריל. נראה שבשלב מסוים השם נקלט בערבית ומשם הוא הגיע לטורקית. אם יימצאו פרטים מדויקים יותר כדאי להוסיפם. אנחנו לא נהיה כאן בימים הקרובים - עומר וחגי, אם תוכלו לאחד את הכל לקטע קוהרנטי אחד זה יהיה נהדר. יש תחושה שעדיין דרוש קצת ליטוש. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 19:34, 13 בפברואר 2008 (IST)

ו::::: הנה עוד כמה שמות בפי הערבים הנוצרים הדומים לשמות החודשים העבריים (מתוך "שערים ללוח העברי" של רחמים שר-שלום, אחד הספרים הטובים ביותר בנושא הלוח העברי): אוקטובר הוא תשרין אל אוואל = הראשון(נובמבר הוא תשרין אל תאני = השני). פברואר הוא שובאט. מרץ הוא אדאר. אפריל כאמור הוא ניסאן. מאי הוא איאר. יולי הוא תמוז. אוגוסט הוא אב (ב' דגושה). ספטמבר הוא אילול. המחבר מוסיף כי בארצנו ובסוריה ולבנון נפוץ השימוש בשמות אלו גם בפי הערבים-המוסלמים. ‏עמיחי 00:15, 14 בפברואר 2008 (IST)

באמת זכרתי משהו על שמות בערבית שדומים אבל הסתכלתי בערך על הלוח המוסלמי ולא מצאתי לכך זכר. בכל מקרה, אם כך, נראה יותר הגיוני שהשמות הטורקיים הגיעו מערבית, עכשיו נשאלת השאלה איך אני יודע שלערבית הם מעברית ולא ממקום אחר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:23, 14 בפברואר 2008 (IST)

השמות הטורקיים לא רלבנטיים - הם הגיעו ככל הנראה מערבית. המקור הוא כפי הנראה בבלי. איתן • שיחה 23:31, 19 בפברואר 2008 (IST)

كانون الثاني כאנון אלתאני

شباط שבאט

آذار אדאר

|

نيسانניסאן

أيارאייר

حزيران חזיראן

|

تموز תמוז

آب אב

أيلول אילול

|

تشرين الأول תשרין אלאול

تشرين الثاني תשרין אלתאני

كانون الأول כאנון אלאול

השמות הם לא רק בשימוש נוצרים. בטאון מפלגת הבעת' הסורית נקרא תשרין איתן • שיחה 23:37, 19 בפברואר 2008 (IST)

שיניתי כך שלא יחשבו שהשמות הטורקים הגיעו מעברית (אולי זה נכון, אבל עדיף ללכת על בטוח). נראה לי שהקטע די מוכן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:06, 24 בפברואר 2008 (IST)

פרס פוליצר לג'נט קוק

פרס פוליצר

באפריל 1981 קיבלה העיתונאית ג'נט קוק פרס פוליצר, הנחשב לפרס החשוב ביותר לעיתונות הכתובה, אך נאלצה להחזירו כעבור ימים אחדים. קוק פרסמה בעיתון ושינגטון פוסט סיפור שלא היה ולא נברא על ילד מכור לסמים. הסיפור נכתב בצורה משכנעת כל כך, שזיכה אותה בפרס. לאחר שהתבררה הבדיה, החזירה את הפרס ופוטרה מהעיתון. בובי קש - שיחה 02:59, 24 בפברואר 2008 (IST)

מעולה. רק להוסיף תמונה. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 03:02, 24 בפברואר 2008 (IST)

הוספתי סופרלטיב לפרס ותמונה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:07, 24 בפברואר 2008 (IST)

יש גם את העיתונאי הזה, אני חושב מאותו עיתון, או הניו-יורקר, שהמציא כתבות על חברות הי-טק. מה שמו? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ט באדר א' ה'תשס"ח • 18:54, 24 בפברואר 2008 (IST)

יש עליו סרט? נדמה לי שאני יודע על מי אתה מדבר והוא מהוושינגטון פוסט. אבל הוא לא זכה בפרס פוליצר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:02, 24 בפברואר 2008 (IST)

העיתונאי שהמציא כתבות על ההייטק הוא סטיבן גלאס שעבד ב"ניו ריפבליק", והסיפור שלו גם שווה ערך נפרד. (הוא הצליח להטעות צוות של בודקים בכל מיני טריקים. כשפירסם מאמר על חברת הייטק מפוברקת - נתן את הטלפון של אחיו שענה מעבר לקו ואימת את המידע). בובי קש - שיחה 20:14, 25 בפברואר 2008 (IST)

נכון בובי! w:Stephen Glass. חייבים עליו איזה הידעת? הסיפור שלו פי כמה מדהים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 20:20, 25 בפברואר 2008 (IST)

צריך קודם ערך עליו. ואת זה אעשה, כמו שאתה בטח אומר: אם ירצה השם. בובי קש - שיחה 20:50, 25 בפברואר 2008 (IST)

חגי שינה את נוסח הפתיח מ-"העיתונאית ג'נט קוק" שהתקבל כאן ל-"העיתונאית האפרו-אמריקנית ג'נט קוק". השינוי הזה אינו לרוחי, כפי שציינתי בויקיפדיה:הידעת?/המערכת#לעורכים בלבד - קטעי הידעת? בכוננות שיגור. מה דעתכם? ליאור ޖޭ 19:21, 26 בפברואר 2008 (IST)

הועבר בחזרה מוויקיפדיה:הידעת?/המערכת#לעורכים בלבד - קטעי הידעת? בכוננות שיגור לוויקיפדיה:הידעת?/דיונים#דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה:

איך צבע העור של קוק קשור לקטע? ליאור ޖޭ 18:37, 26 בפברואר 2008 (IST)

זהו פרט מידע. כמו שאם יש הידעת? על מישהו יהודי, אנו גם מציינים זאת. אם היינו כותבים האמריקנית גם היית שואל? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 18:40, 26 בפברואר 2008 (IST)

לא, צבע העור של קוק לא נזכר בקטע במהלך הדיון עליו ואין סיבה שיוזכר כעת. היותה אמריקנית משתמע מהקטע (היה מקום לציין אם לא היתה אמריקנית), אבל אפשר להזכיר זאת בפתיח אם זה מה שיסיים את הדיון. ליאור ޖޭ 18:48, 26 בפברואר 2008 (IST)

אתה רומז שיש כאן נסיון להראות שהיא רמתה כי היא שחורה? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 19:13, 26 בפברואר 2008 (IST)

בדרך כלל איננו מציינים את צבע העור של גיבורי קטעינו, אלא אם הנתון הזה נוגע לכתוב בקטע. איני רואה סיבה לחרוג מכך ללא דיון מוקדם. אתה מוזמן לרדת מהעץ, לא על הכל חייבים להתנצח עד זוב דם. ליאור ޖޭ 19:31, 26 בפברואר 2008 (IST)

תשובה לשאלתי לא קיבלתי, אבל הסרתי לבקשתך, למרות שאני חושב שזה לא מזיק. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 19:39, 26 בפברואר 2008 (IST)

התלמוד

התלמוד הוא חיבור בו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה. אבל, בשל זמן ומקום ההתרחשות השונה אין התייחסות לכל הנושאים של המשנה, כך לדוגמה אין בתלמוד שהתחבר בבבל פירוש על סדר זרעים העוסק במצוות הקשורות לארץ ישראל, וכן חסר רוב סדר טהרות. בתלמוד שהתחבר בארץ ישראל חסרים סדרים קדשים וטהרות. בשנת 1906 פרסם פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר, סדר קדשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל, לטענתם, לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על-מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על-ידם זכו להצלחה רבה בקרב לומדי התורה והחפץ חיים אף עבר להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם בעקבות חיזוק שנמצא בירושלמי החדש. אולם, לאחר כמה חודשים מתחילת ההדפסה נמצאו כמה סוגיות תמוהות בסדר החדש שגרמו לגדולי הדור דאז לחשוד שהוא מזוייף, ואכן התגלה שרוב הסדר, ככולו, מורכב מסוגיות מנושאים קרובים (כמו בכורות וזבחים) המועתקים מסדרים אחרים עם הוספות של פרידלנדר, וכתב היד המדובר לא היה ולא נברא.

מקור: מוסף שבת של מקור ראשון מתאריך 8.6.2007 ואחד הרבנים בישיבה שלי שהוא גם דוקטורנט לחקר התלמוד. איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:28, 18 בפברואר 2008 (IST)

יש פוטנציאל אבל זה ארוך מידי, והעיקר חסר מן הספר. דניאל צבי • שיחה 00:42, י"ב באדר א' ה'תשס"ח (18.02.08)

זה באמת קצת ארוך, אבל אין לי רעיון איך לקצר אז העדפתי לזרוק את הרעיון ואולי מישהו אחר יקצר. בכל מקרה, לא ראיתי שיש ערך על הסיפור הזה, ואני שמח לראות שהוא קיים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:45, 18 בפברואר 2008 (IST)

צריך לחתוך לפחות 40 מילים. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ג באדר א' ה'תשס"ח • 15:38, 19 בפברואר 2008 (IST)

ניסיון לקצר:
התלמוד הוא חיבור בו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה. אבל בשל השתנות הנסיבות מאז המשנה, אין בתלמוד התייחסות לכל הנושאים במשנה. כך לדוגמה לא נשמר בידינו תלמוד ירושלמי על סדר קודשים. אולם, בשנת 1906 פרסם פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר, סדר קדשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל, לטענתם, לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על-מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על-ידם זכו להצלחה רבה בקרב לומדי התורה והחפץ חיים אף עבר להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם בעקבות חיזוק שנמצא בירושלמי החדש. אולם, לאחר כמה חודשים מתחילת ההדפסה התעוררו חשדות בטקסט שגילו שרוב הסדר, ככולו, מורכב מסוגיות מנושאים קרובים (כמו בכורות וזבחים) המועתקים מסדרים אחרים עם הוספות של פרידלנדר. כתב היד המדובר לא היה ולא נברא.
איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:21, 24 בפברואר 2008 (IST)

קטע יפה ומעניין. נדרש עוד קצת ליטוש לשוני. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 02:48, 24 בפברואר 2008 (IST)

אתם מוזמנים לנסות את כוחכם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:08, 24 בפברואר 2008 (IST)

הנה:

התלמוד הוא חיבור קולקטיבי בו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה ולברייתות, והוא התפתח בשני מרכזים, תלמוד בבלי והתלמוד ירושלמי. אין בתלמוד התייחסות לכל הנושאים במשנה, וכך למשל לא השתמר תלמוד ירושלמי על סדר קודשים. אולם, בשנת 1906 פרסמו פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר, סדר קדשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל, לטענתם, לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על-מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על-ידם זכו להצלחה רבה והחפץ חיים אף עבר להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם בעקבות חיזוק שמצא בסדר החדש. לאחר כמה חודשים התעוררו חשדות לגבי הטקסט משום שרוב הסדר הורכב מסוגיות בנושאים קרובים כמו בכורות וזבחים, שהועתקו מסדרים אחרים עם תוספות של פרידלנדר, והוא הוכרז כזיוף.

120 מלים. יש כאן כמה פרטים שאינם בערך, ורצוי לעדכן את הערך בהנחה שהסימוכין כשרים. במיוחד אני מתייחס לחפץ חיים. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 03:45, 26 בפברואר 2008 (IST)

כל הפרטים מאומתים עפ"י עיתון הארץ ומאושרים ע"י אחד הרבנים אצלנו, דוקטור לתלמוד (מתעסק בעיקר בכת"י). מבחינת האורך, זה נראה לי בסדר גמור עכשיו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:02, 26 בפברואר 2008 (IST)

אני שמעתי את הסיפור מפי הרב שאול וידר, נינו (אאל"ט) של המדפיס- יעקב וידר. לפי מה שהוא סיפר, יעקב וידר רומה ע"י פרידלנדר, שאמר לו כי גילה את כתב היד. ולכן- לא נכון לכתוב בלשון רבים- "לטענתם", "הצליחו לשאול" וכו'. הדס - שיחה 19:14, 26 בפברואר 2008 (IST)

גם בעיתון הארץ היה כתוב שהמדפיס רומה, וגם שם היה כתוב ע"י אחד הצאצאים שלו. אבל בפועל הספר הוצג ע"י שניהם ושניהם היו אמורים להתחלק ברווחים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:51, 26 בפברואר 2008 (IST)

ועדיין, אתה מאשים פה אנשים בזיוף. מן ההגינות לא לכתוב זאת על שניהם. שבוע טוב, הדס - שיחה 21:30, 1 במרץ 2008 (IST)

התלמוד הוא חיבור קולקטיבי בו מסוכמת ההלכה האמוראית כפירוש למשנה ולברייתות שהתפתח בשני מרכזים: בבל וארץ ישראל. אין בתלמוד התייחסות לכל הנושאים במשנה, וכך למשל לא השתמר תלמוד ירושלמי על סדר קודשים. אולם, בשנת 1906 פרסמו פרשן התלמוד שלמה יהודה אלגאזי פרידלנדר והמדפיס יעקב וידר, סדר קודשים לתלמוד הירושלמי על פי כתב יד נדיר שהתגלגל, לטענתם, לטורקיה עם אנוס מליסבון, והם הצליחו לשאול אותו לחצי שנה בלבד על מנת להעתיקו. הספרים שהוצאו על ידם זכו להצלחה רבה והחפץ חיים אף עבר להניח תפילין לפי שיטת רבנו תם בעקבות חיזוק שמצא בסדר החדש. לאחר כמה חודשים התעוררו חשדות לגבי הטקסט משום שרוב הסדר הורכב מסוגיות בנושאים קרובים כמו בכורות וזבחים, שהועתקו מסדרים אחרים עם תוספות של פרידלנדר. בסופו של דבר הוכרז הספר כזיוף.

צריך להעלות תמונה של תלמוד ירושלמי ולהחליף. התמונה הזו לא טובה. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 17:24, 26 בפברואר 2008 (IST)

אני אדאג לזה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:26, 26 בפברואר 2008 (IST)

עומר??? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט' באדר ב' ה'תשס"ח • 05:01, 16 במרץ 2008 (IST)

צילמתי את השער של מסכם ירושלמית אבל אין פה סורק אז אוכ לעשות זאת רק כשאגיע הבייתה, מחר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:36, 16 במרץ 2008 (IST)

אוי! שכחתי, ביום שישי אני מקווה. הנה, אפילו שמתי לעצמי תזכורת בפלאפון לא לשכוח את הדף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:02, 17 במרץ 2008 (IST)

אז מה אתה מעדיף? את העמוד הראשון של מסכת ברכות, או את השער של סדר זרעים? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:00, 23 במרץ 2008 (IST)

השער של סדר זרעים? בענק. אבל למה הסריקה שבורה? חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • ט"ז באדר ב' ה'תשס"ח • 13:04, 23 במרץ 2008 (IST)

איי. לא יודע. אעשה עוד ניסיון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:30, 23 במרץ 2008 (IST)

תוקן. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:26, 23 במרץ 2008 (IST)

הגשר הארוך ביותר בישראל

גשר הרכבת מעל עמק איילון - בקרוב הגשר הארוך ביותר בישראל

הגשר הארוך בישראל נמצא במחלף קסם, ואורכו 710 מטר, אך הוא הולך בקרוב לאבד את "תוארו". באמצע 2008 מתוכננת השלמתו של גשר הרכבת מעל עמק איילון המכונה גם גשר 6 - כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים. אורך הגשר 1,200 מטר. זהו גשר כפול - עבור שתי מסילות רכבת, וכל אחד משני חלקי הגשר הכפול ניצב על גבי 24 עמודי בטון. סה"כ 48 עמודים בגובה של עד 40 מטר. הגשר מוקם בשיטת בנייה נורבגית, שנוסתה לראשונה בישראל. בשיטה זו מקימים תבנית ענק בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה מאות מטרים מעוקבים של בטון. לאחר מכן מזיזים את התבנית באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח, שבין העמודים הבאים.

כי האורך כן קובע ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • כי הגודל לא קובע • שיחה • 17:47, 10/02/2008 ד' באדר א' ה'תשס"ח

נחמד מאד. השאלה היא מה יהיו העובדות ביום פרסום קטע זה. ‏עמיחי 18:07, 10 בפברואר 2008 (IST)

לא בונים ולא מתכננים בטווח הקרוב גשר ארוך יותר. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • כי הגודל לא קובע • שיחה • 18:09, 10/02/2008 ה' באדר א' ה'תשס"ח

אולי נשלב גם את גשר זוהר, הגשר הנמוך בעולם? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ה' באדר א' ה'תשס"ח • 18:56, 10 בפברואר 2008 (IST)

זו לא חכמה גדולה לבנות גשר ארוך! במדינות מתוקנות ושומרות טבע במרכז אירופה סוללים אוטוסטרדות שלמות על עמודים רק כדי לא לפגוע בטבע ובחקלאות שתחתיהם. רק בארץ קוראים לקטע כביש על עמודים "גשר ארוך". החכמה היא לבנות גשר עם מִפתח כמה שיותר גדול, בלי עמודים כמובן. מבחינה זו גשר המיתרים בי-ם צפוי לדעתי להיות מחזיק השיא, שם כמובן יש עוד הסיפור המעגלי שהופך אותו למרהיב במיוחד - אך לזה כבר היתה הצעה אחרת בלי שום קשר... השמח בחלקו (-: 19:05, 10 בפברואר 2008 (IST)

גם גשר המיתרים הוא לא משהו מרשים כל כך. הוא די מכוער, ובקר לעמוד התמיכה העצום שלו... אני יכול רק לדמיין מה פרויד היה אומר על זה. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 10:36, 26 בפברואר 2008 (IST)

בכלל, זה לא נראה לי משהו לעשות קטע לע הגשר הארוך בישראל. כמאמר המשורר: "ארצנו הקטנטונת". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:36, 10 בפברואר 2008 (IST)

הקטע בעייתי עקב הארעיות שלו. כאשר יושלם גשר 6 (אם מתוכנן לאמצע 2008 אז אני מניח שעד סוף 2009 כבר יהיה תאריך לטקס החניכה) חצי מהקטע יאבד מהפאנץ', וזה עוד המצב הטוב, במצב הרע אנחנו נשכח לעדכן. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:54, 10 בפברואר 2008 (IST)

כל החיים שלנו ארעיים. אגב, ברגע זה חלקו הבנוי של הגשר כמעט הסתיים והוא כרגע לבטח יותר מ-1 ק"מ, כלומר כבר כעת זהו הגשר הכי ארוך במדינה. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • כי הגודל לא קובע • שיחה • 11:29, 11/02/2008 ה' באדר א' ה'תשס"ח

לא יודע מה איתך, אבל אני מתכנן לחיות לנצח. חשבתי על הקפאה כירוגנית (מעניין אם זה המונח האמיתי, כי מבחינתי זה שליפה מהמותן הקפואה שלי). אבל הקטע הזה יופיע שנה אחר שנה בעמוד הראשי. לפי דבריך, כבר עכשיו אפשר להעיף את עניין מחלף קסם, ועדיין אני חושש מכך שביום בהיר ב-2010, כאשר שר התחבורה יכריז שהגשר מוכן, לא נעדכן זאת, וגם לא ב-2011 כאשר יפתח לתנועה. שלא נדבר על מה יקרה אם בינתיים מישהו יתחיל לבנות גשר ארוך יותר, אולי בין בסיס הקריה הישר לכנסת, ציר תנועה עמוס למדי כל פעם שיש רוטציה במטכ"ל. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 02:27, 13 בפברואר 2008 (IST)

אין שום בעייה לעדכן את המלל בעוד מספר חודשים, שים תזכורת גם לעצמך.

לגבי מה שיהיה בעתיד - אלוהים גדול, בטוח שיש עוד הרבה קטעי הידעת שלא יהיו נכונים עוד מספר שנים. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • כי הגודל לא קובע • שיחה • 21:00, 13/02/2008 ח' באדר א' ה'תשס"ח

אם נוציא עניין של מחקר עדכני יותר ששופך אור חדש על נושא כלשהו - לא צריכה להיות תבנית הידעת שבתוך זמן קצר עלולה להיות לא נכונה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:13, 13 בפברואר 2008 (IST)

מסכים עם זהר ומציע: עם השלמתו של גשר הרכבת מעל עמק איילון, המכונה גם גשר 6, כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים, הוא יהיה הגשר הארוך במדינת ישראל באורך 1,200 מטרים. זהו גשר כפול, עבור שתי מסילות רכבת, וכל אחד משני חלקי הגשר הכפול ניצב על גבי 24 עמודי בטון. סה"כ 48 עמודים בגובה של עד 40 מטר. הגשר מוקם בשיטת בנייה נורבגית, שנוסתה לראשונה בישראל. בשיטה זו מקימים תבנית ענק בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה מאות מטרים מעוקבים של בטון. לאחר מכן מזיזים את התבנית באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח, שבין העמודים הבאים.

עדיין לא הצלחתי להבין מהי השיטה הנורווגית הזו וכדאי לכתוב עליה ערך. חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"א באדר א' ה'תשס"ח • 16:55, 17 בפברואר 2008 (IST)

ראה:

• יאיר אלטמן, נא להכיר - הגשר הכי גדול בארץ - מודיעין News‏, 27 בינואר 2008
• Movable Scaffolding System - Minrav engineering & building

${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 18:02, 17/02/2008 י"ב באדר א' ה'תשס"ח

מה זה עוזר? צריך לכתוב ערך מהמאמרים האלה, הרי לא נפנה לשם מהידעת? חגי אדלר • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • י"ב באדר א' ה'תשס"ח • 18:04, 17 בפברואר 2008 (IST)

לא רק שאין ערך בוויקי האנגלית, גם בשתי הוויקיפדיות הנורבגיות (כן יש 2) עוד אין ערך קרוב לוודאי (לא שאני יודע נורבגית). ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 18:23, 17/02/2008 י"ב באדר א' ה'תשס"ח

איך קרה שיש 2 נורווגיות? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:51, 17 בפברואר 2008 (IST)

ערכתי היום מחקר ודיברתי עם יליד נורווגיה. הוא הסביר לי שיש שני ניבים שונים של נורבגית, אשר קיימים שניהם שם ונלמדים בבתי הספר כשפות שונות. עיין גם בערך המתאים. ‏עמיחי 23:58, 19 בפברואר 2008 (IST)

רעיון לקטע אלטרנטיבי:

במדינות אירופה, נוהגים באיזורים הרריים לבנות כבישים מהירים על גבי עמודים ודרך מנהרות. באופן זה, נשאר הכביש מישורי והטבע נפגע באופן מינימלי. בישראל לעומת זאת, נהוג לחצוב את ההר ולהעביר את האדמה שנחצבה ממנו אל העמקים שבין הגבעות כדי לקבל כביש מפולס. גשר הרכבת מעל עמק איילון הוא שמו של אחד מקטעי הכביש הבולטים בארץ הנבנים בגישה מתקדמת יותר על מנת למזער את הפגיעה בסביבה הטבעית של עמק איילון. למרבה ההפתעה, ההתייחסות אליו בישראל היא כאל "גשר", והוא אף נחשב לגשר הארוך ביותר במדינה.

בלי להעליב אף אחד (חוץ ממנכ"לי מע"צ לדורותיהם) אבל כך אני רואה את הדברים. השמח בחלקו (-: 00:05, 20 בפברואר 2008 (IST)

ככה הקטע הרבה יותר מעניין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:05, 20 בפברואר 2008 (IST)

1. סתירה פנימית: "גשר הרכבת מעל עמק איילון הוא אחד מקטעי הכביש ..."
2. הסבר נמק ופרט: "למרבה ההפתעה, ההתייחסות אליו בישראל היא כאל גשר"
3. ואיפה יש התיחסות לכך שזה הגשר הכי ארוך במדינה ?

${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 08:00, 20/02/2008 י"ד באדר א' ה'תשס"ח

ניסחתי מחדש את הסתירות הפנימיות. השמח בחלקו (-: 23:16, 20 בפברואר 2008 (IST)

הסבר נמק ופרט: "למרבה ההפתעה, ההתייחסות אליו בישראל היא כאל גשר" ???? ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 23:30, 20/02/2008 ט"ו באדר א' ה'תשס"ח

שמע, תראה, אני הרי לא מציע את הקטע הזה ברצינות. זו סתם מין דרך שלי להביע את עצמי ולומר מה שאני חושב על הנושא הזה, כאן במקום בויקיפדיה: כיכר העיר. אז למעשה אני לא חייב להסבר, נמק ופרט. די בכך שאני מופתע מהדיון הזה שמשמש מעין סימוכין לטענתי. השמח בחלקו (-: 23:33, 20 בפברואר 2008 (IST)

DMY, כדאי לחשוב לאיזה כיוון לקחת את הקטע המקורי. כמו שהוא כעת יש לו התנגדות, ולכן צריך למצוא את ההיבט המעניין והפיקנטי שבו ולפתח לשם. אולי לכיוון השיטה הנורבגית, או איזה סיפור על גשרים לרכבת. כרגע, הקטע עדיין לא בשל. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 03:06, 25 בפברואר 2008 (IST)

בניית גשר הרכבת מעל עמק איילון בשיטה הנורבגית - בקרוב הגשר הארוך ביותר בישראל

אם יש התנגדות, אז הקטע לא יופיע בהידעת. לגבי השיטה הנורבגית - היא מתוארת בקטע הנ"ל בדיוק נמרץ: בשיטה זו מקימים תבנית ענק בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה מאות מטרים מעוקבים של בטון. לאחר מכן מזיזים את התבנית באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח, שבין העמודים הבאים.
אפשר אולי להחליף את התמונה בתמונה הבאה שמתארת את השיטה הנורבגית. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 09:23, 25/02/2008 י"ט באדר א' ה'תשס"ח

נ.ב. הנוסח של חגי אדלר - בסדר גמור. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 06:42, 26/02/2008 כ' באדר א' ה'תשס"ח

אני מכין עכשיו ערך על שיטת הבנייה הנורבגית, ואז נוכל לשלבו בהידעת. ${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 10:34, 26/02/2008 כ' באדר א' ה'תשס"ח

זהו, הכנתי את הערך MSS (שיטת בנייה), ולהלן הנוסח החדש, מבוסס על הצעתו של חגי + תוספות:

בניית גשר הרכבת מעל עמק איילון בשיטה הנורבגית MSS - בקרוב הגשר הארוך ביותר בישראל

עם השלמתו של גשר הרכבת מעל עמק איילון, המכונה גם גשר 6, כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים, הוא יהיה הגשר הארוך במדינת ישראל באורך 1,200 מטרים. זהו גשר כפול, עבור שתי מסילות רכבת, וכל אחד משני חלקי הגשר הכפול ניצב על גבי 24 עמודי בטון. סה"כ 48 עמודים בגובה של עד 40 מטר. הגשר מוקם בשיטת הבנייה הנורבגית MSS‏ (Movable Scaffolding System - מערכת פיגומים ניידת), שנוסתה לראשונה בישראל. השיטה פותחה לחסכון בעלויות הבנייה ובקיצור זמן ההקמה של גשרים. משתמשים בתבנית ענק המונחת בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה בטון בכמות גדולה, אף מאות מטרים מעוקבים של בטון. לאחר מכן מזיזים את התבנית על מסילות מיוחדות באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח שבין העמודים הבאים, וכך הלאה.

${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 12:14, 26/02/2008 כ' באדר א' ה'תשס"ח

א. סחתיין על הערך! קראתי אותו ואני מתכוון לקרוא עוד במקורות המצורפים ולהבין את השיטה הזו יותר לעומק. אני מקווה שאוכל להרחיב בהתאם. ב. בנושא "ההידעת?", אני עדיין מחזיק בדעתי כי יש להתפעל יותר מהעבודה שישראל סופסוף אימצה את גישת הבנייה (ללא קשר לשיטת הבנייה) האירופאית באיחור של כמה עשורים ופחות מהעובדה שבונים את הגשר. המשפט "שנוסתה לראשונה בישראל" הוא דו משמעי (צריך לנסח מחדש בלי קשר) אבל השיטה עצמה מיושמת באירופה כבר המון זמן. ג. אם לשפוט את הקטע כפי שהוא עכשיו, אין לדעתי הרבה פיקנטריה בסיפור טכנולוגיית הבנייה ולכן, בראייתי, נשארים רק עם העובדה כי נבנה ה"גשר" הארוך במדינה עכשיו. מצטער. השמח בחלקו (-: 18:57, 26 בפברואר 2008 (IST)

אני אוהב אותו כך. קצת פיקנטי, קצת מרחיב דעת על שיטה חדשה. טעון קצת שיפור ניסוח. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"א באדר א' ה'תשס"ח • 19:05, 26 בפברואר 2008 (IST)

ניסיון אחרון, ואם לא - אז לא:

בניית גשר הרכבת מעל עמק איילון בשיטה הנורבגית MSS - בקרוב הגשר הארוך ביותר בישראל

עם השלמתו של גשר הרכבת מעל עמק איילון, המכונה גם גשר 6, כחלק מקו הרכבת המהיר לירושלים, הוא יהיה הגשר הארוך במדינת ישראל באורך 1,200 מטרים. זהו גשר כפול, עבור שתי מסילות רכבת, הניצב על 24 זוגות של עמודי בטון, בגובה של עד 40 מטר. הגשר מוקם בשיטת הבנייה הנורבגית MSS‏ (Movable Scaffolding System - מערכת פיגומים ניידת). משתמשים בתבנית ענק המונחת בין שני עמודים, ויוצקים לתוכה בטון בכמות גדולה. לאחר מכן מזיזים את התבנית על מסילות מיוחדות באמצעות כוחות הידראוליים אל המרווח שבין העמודים הבאים, וכך הלאה. השיטה פותחה בשנות ה-70, כדי לחסוך בעלויות הבנייה וכדי לקצר את זמן ההקמה. באמצעותה הוקמו כבר מאות גשרים ברחבי העולם, אך בישראל - זו הפעם הראשונה.

${\mathbb {\color {Blue}_{DMY}} }$ • דף • סרגל אחד לעם אחד • שיחה • 19:33, 26/02/2008 כ"א באדר א' ה'תשס"ח

הרבה יותר מוצלח! אין לי כל התנגדות ולדעתי הוא מוכן כמו שהוא עכשיו. השמח בחלקו (-: 15:34, 29 בפברואר 2008 (IST)

קיסרי רומא

רבים שוגים וחושבים שיוליוס קיסר היה הקיסר הרומי הראשון והראשון לכל הקיסרים מאז, ולא כך היא. נכון ששם משפחתו הפך להיות התואר הנפוץ בשפות רבות לשליט העליון ביותר אך הקיסר הראשון הוא אוגוסטוס שהיה בנו המאומץ של יוליוס קיסר. רק לאחר שאימץ לעצמו את התואר פרינקפס וריכז בידיו את כל סמכויות השלטון הפך למעשה לקיסר. שנילי • שיחה 10:53, 19 בינואר 2008 (IST)

השאלה היא מי הם ה"רבים שוגים"? אמנם נכון שרבים מכירים את יוליוס קיסר ואולי עוד שניים, אבל מי הראשון רק גילגמש יודע... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ג בשבט ה'תשס"ח • 11:54, 20 בינואר 2008 (IST)

עדיין יש מקום לפסקא כזו, ולוא רק כדי שגלגמש לא יהיה יחידי. לא רק קוריוזים של האם לבננה יש פלחים או לא, יש גם מקום לידע בהיסטוריה שיש לה חלק בעיצוב התרבות בה אנחנו חיים כיום. אני מניח שרבים מאד מכירים את המונח "קיסר" ואפשר לפתוח אולי את במשפט "התואר הנפוץ בשפות רבות: קיסר, ציזר, קייזר, צאר ואחרים מקורם בשם משפחתו של יוליוס קיסר. רבים שוגים..." וכדומה. שנילי • שיחה 21:25, 20 בינואר 2008 (IST)

עוד הערות? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 20:22, 24 בינואר 2008 (IST)

מה מטרת השאלה? שנילי • שיחה 21:39, 24 בינואר 2008 (IST)

הנושא נהדר, אבל צריך לחדד טיפה. בוויקיפדיה מבדילים בין קיסר ובין אימפרטור. אם אנו לא טועים, אוגוסטוס היה אימפרטור ושם משפחתו היה קיסר (צריך לבדוק את זה היטב). כדאי לכתוב מהיכן הגיעו שתי המילים, על המשמעות הדומה שלהן בתקופות מאוחרות יותר ולציין גם מילים שנגזרו מהמילה קיסר (קייזר, צאר). מלמד כץ • שיחה 00:24, 25 בינואר 2008 (IST)

ובנוסף יש את דיקטטור (רומא העתיקה) - התואר שאותו נשא יוליוס קיסר. מלמד כץ • שיחה 00:47, 25 בינואר 2008 (IST)

מטרת השאלה? אף אחד לא הגיב ואנו לא אוהבים להעביר קטעים שלא הגיבו עליהם, לטוב ולרע. מטרת השאלה היא להמריץ דיון. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 01:27, 25 בינואר 2008 (IST)

לענין "קיסר", "אימפרטור" וכיוצ"ב. אנסה לבדוק ולהעמיק, בעיקר ממתי הפך השם לתואר. כרגע אוכל לאמר שהתואר "קיסר" לא היה נהוג ברומי, אלא אכן היה שמם של הקיסרים מבית היוליו-קלאודים ונתקבל כתואר (בשפות בהן התקבל) במועד מאוחר יותר.

"אימפרטור" היה תואר שקיבל בתחילה מי שהיה לו "אימפריום" - (אוטריטה) וניתן כאות כבוד לאחר ניצחון קרבי, על ידי החיילים ואושר ע"י הסנאט. בימי טיבריוס ואילך הפך לתואר הניתן לקיסר עם התמנותו ובמקרים בודדים לבני משפחתו. בתקופה מאוחרת יותר אף נאסר לתת את התואר, אלא לקיסר. חלק מהקיסרים אימצו את התואר כשמם הפרטי (‏‎‏Praenomen‏‎).

"דיקטטור" (במובן המקורי של המילה) אינו קשור לקיסרות כלל ועיקר, אף כי היו קיסרים שהיו דיקטטורים. זה היה תפקיד שהוטל על אדם בעת משבר לתקופה קצובה ואשר ריכז בידיו סמכויות מיוחדות (מעין "ממשלת חירום" של יחיד). תפקיד זה הוטל עליו על ידי הקונסולים בצו של הסנאט. שנילי • שיחה 08:34, 25 בינואר 2008 (IST)

כאן en:Caesar (title) יש מידע מענין על התפתחות התואר, משם אדם דרך תואר לחבר צעיר במשפחת הקיסר ועד לתואר במובנו היום דווקא מתקופת האימפריה העות'מנית. פרטים בהמשך. שנילי • שיחה 09:11, 25 בינואר 2008 (IST)

" פרטים בהמשך" יבואו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 08:23, 31 בינואר 2008 (IST)

אני לא כל כך פנוי בימים אלה. אכין נוסח חדש בקרוב. שנילי • שיחה 09:22, 7 בפברואר 2008 (IST)

הנושא מרתק, אך לדעתי אין בו מספיק בשר כדי להחזיק "הידעת?". אני חושש שצריך להסביר יותר מדי כדי שהקורא הממוצע יבין למה הכוונה. לצערי, אין מקום להסברים ארוכים בתבנית הקטנה של "הידעת?". גילגמש • שיחה 18:53, 7 בפברואר 2008 (IST)

יש בזה משהו. בטח לאור הההסברים הארוכים של שנילי פה כדי שאנחנו נבין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:55, 7 בפברואר 2008 (IST)

הנושא מרתק וחבל לא לנסות לכתוב את הקטע. אם שנילי יתייאש, אנחנו ננסה לכתוב משהו. מלמד כץ • שיחה ~ ביקשתם, קיבלתם! 23:31, 7 בפברואר 2008 (IST)

עוד לא התייאשתי, אני זקוק לקצת זמן וראש פנוי כדי לעמוד באתגר של ניסוח מענין ומתומצת. עלי גם לחשוב מה יותר מענין - גלגולי התואר "קיסר" או התארים השונים של הקיסרים הרומיים. אני נוטה לראשון. שנילי • שיחה 21:32, 10 בפברואר 2008 (IST)

נסיון נוסף - שתי אפשרויות

הסולטן מהמט השני, קיסר האימפריה הרומית המילה קיסר (בלטינית: CAESAR) כתואר לשליט אימפריה נגזר בעברית ובשפות נוספות (גרמנית: קייזר, רוסית: צאר וכדומה) משם משפחתו של יוליוס קיסר, למרות שדווקא אוגוסטוס קיסר יורשו נמנה כראשון הקיסרים. קיסרים רומים רבים אמצו השם קיסר אך תואריהם הקיסריים היו "אימפרטור" (ממנו נגזר התואר אמפורר בשפות מספר), "אוגוסטוס", "פרינקפס" ואחרים. התואר בהגיה זו ‎עבר מספר גלגולים. ההיסטוריון גאיוס סויטוניוס טרנקוילוס כתב ביוגרפיה של יוליוס קיסר ואחד עשר הקיסרים העוקבים בספר הידוע בשם חיי שנים עשר הקיסרים ובמקור DE VITA CAESARUM‎. בהמשך שימש מונח זה כתואר זוטר יותר של המועמד לקיסר, כיורש העצר או נסיך הכתר. בתקופת הטטררכיה שימשה המילה כתואר של המשנה לשליט שנשא את התואר "אוגוסטוס". בתקופה הביזנטית השליט החילוני נשא תואר זה אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. רק הסולטן העות'מני מהמט השני היה הראשון שכינה עצמו בתואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎).

הסולטן מהמט השני המילה קיסר (בלטינית: CAESAR) כתואר לשליט אימפריה נגזר בעברית ובשפות נוספות (גרמנית: קייזר, רוסית: צאר וכדומה) משם משפחתו של יוליוס קיסר, למרות שדווקא אוגוסטוס קיסר יורשו נמנה כראשון הקיסרים. התואר בהגיה זו ‎עבר מספר גלגולים ושימש כתואר זוטר יותר של המועמד לקיסר. בתקופת הטטררכיה שימשה המילה כתואר של המשנה לשליט. בתקופה הביזנטית תואר זה היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. רק הסולטן העות'מני מהמט השני היה הראשון שכינה עצמו בתואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎).

―שנילי (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לדעתי יש יתרון לגרסה הקצרה בכך שהיא קצרה, אבל חסר בה קצת. הצעתי: לשלב בין שתיהן:

המילה קיסר (בלטינית: CAESAR) כתואר לשליט אימפריה נגזר בעברית ובשפות נוספות (גרמנית: קייזר, רוסית: צאר וכדומה) משם משפחתו של יוליוס קיסר, למרות שדווקא אוגוסטוס קיסר יורשו נמנה כראשון הקיסרים. שליטים רומיים רבים אמצו השם קיסר אך תואריהם הקיסריים היו "אימפרטור", "אוגוסטוס", "פרינקפס" ואחרים. המילה עברה מספר גלגולי הגייה ושימשה כתואר זוטר יותר של המועמד לעלייה לשלטון, כיורש העצר או נסיך הכתר. בתקופת הטטררכיה שימשה המילה כתואר של המשנה לשליט. בתקופה הביזנטית תואר זה היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. רק הסולטן העות'מני מהמט השני היה הראשון שכינה עצמו בתואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎), בתור שליט עליון.

סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:49, 16 בפברואר 2008 (IST)

יש כאן שלוש הצעות, אם ההצעה הראשונה אינה ארוכה מידי לעמוד הראשי היא העדיפה בעיני. אם לא שתי ההצעות הקצרות אפשריות, כמובן עם תמונת הסולטן שנותנת סוג של סוויץ' מפתיע בסוף. אשמח לדעות נוספות שנילי • שיחה 23:57, 25 בפברואר 2008 (IST)

גם השאלה "האם זה ארוך מדי לעמוד הראשי?" היא סובייקטיבית. לדעתי - כן, אבל אתה לא חייב להסכים (שים לב שיש בה גם ערך אדום). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:25, 26 בפברואר 2008 (IST)

ליש, קיצוץ של 15 מלים וזה עובר. מעבר ל-120 מלים באמת בעייתי. נו, עוד מאמץ קטן. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ' באדר א' ה'תשס"ח • 03:16, 26 בפברואר 2008 (IST)

אני תומך בגירסה הקצרה. בטוח אפשר למצוא על זה מידע בוויקיפדיה, אז מי שמתעניין שימצא. אחרת הידעת? צריך להיות חד ולעניין, ולספק תמריץ לקרוא בערכים המופיעים בו. אם רוצים בכל זאת להרחיב קצת אפשר אולי להוסיף משהו על ניתוח קיסרי :) נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 10:32, 26 בפברואר 2008 (IST)

קיצצתי. התוצאה תהיה:

המילה קיסר (בלטינית: CAESAR) כתואר לשליט אימפריה נגזר בעברית ובשפות נוספות (גרמנית: קייזר, רוסית: צאר וכדומה) משם משפחתו של יוליוס קיסר, למרות שדווקא אוגוסטוס קיסר יורשו נמנה כראשון הקיסרים. קיסרים רומים רבים אמצו השם קיסר אך תואריהם הקיסריים היו "אימפרטור" (ממנו נגזר התואר אמפורר בשפות מספר), "אוגוסטוס", "פרינקפס" ואחרים. התואר בהגיה זו ‎עבר מספר גלגולים. ביוגרפיה בשם חיי שנים עשר הקיסרים (DE VITA CAESARUM‎) פורסמה בשנת 121. בהמשך שימש מונח זה כתואר זוטר יותר בחצר השליט. בתקופת הטטררכיה שימשה המילה כתואר של המשנה לשליט שנשא את התואר "אוגוסטוס". בתקופה הביזנטית השליט החילוני נשא תואר זה אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. רק הסולטן העות'מני מהמט השני היה הראשון שכינה עצמו בתואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎).

שנילי • שיחה 07:30, 27 בפברואר 2008 (IST)

הבעיה לשי עם הקטע היא שלא ברור מה הקשר למשפט על "חיי שנים עשר הקיסרים". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:54, 27 בפברואר 2008 (IST)

בשמה של הביוגרפיה מופיע המונח "קיסר" (בהגיה זו) כתוארם של השליטים הראשונים. שנילי • שיחה 21:14, 27 בפברואר 2008 (IST)

הסולטן מהמט השני, קיסר האימפריה הרומית

המילה קיסר (בלטינית: Caesar) כתואר לשליט אימפריה נגזרת בעברית ובשפות נוספות (למשל קייזר בגרמנית וצאר ברוסית) משם משפחתו של יוליוס קיסר. הוא עצמו שימש בתפקיד דיקטטור, וראשון קיסרי רומא היה יורשו - אוגוסטוס קיסר. קיסרים רומים רבים אימצו את השם קיסר אך תאריהם הקיסריים היו "אימפרטור" שממנו נגזר התואר "Emperor" במספר שפות, "אוגוסטוס", "פרינקפס" ועוד. לתואר "קיסר" היו מספר משמעויות לאורך ההיסטוריה. בביוגרפיה "חיי שנים עשר הקיסרים" (De Vita Caesarum) מאת סווטוניוס שפורסמה בשנת 121 המילה משמשת הן כשם משפחה והן כתואר נוסף של השליט. בהמשך שימש מונח זה כתואר זוטר יותר בחצר השליט. בתקופת הטטררכיה ניתן התואר קיסר לסגנו של השליט שכונה "אוגוסטוס". בתקופה הביזנטית נשא השליט החילוני בתואר קיסר, אך היה נמוך בדרגתו מהפטריארך. הסולטן העות'מני מהמט השני היה זה שהחזיר לתואר קיסר את מעמדו העליון כשהעניק לעצמו את התואר קיסר האימפריה הרומית (בטורקית: Kayser-i-Rûm‎).

הקטע דורש ליטוש לשוני. חגי אדלר • שיחה • תבניות מידע בערכים מחכות לך! • כ"ו באדר א' ה'תשס"ח • 04:53, 3 במרץ 2008 (IST)

יש מקום להמשך עבודה על הקטע, במיוחד על החצי השני שלו. מלמד כץ • שיחה 19:59, 7 במרץ 2008 (IST)

החזירו את הקטע לדיונים, ציינו את התיקונים הנדרשים, ואף עשו זאת אם נפשכם חשקה בכך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:05, 17 במרץ 2008 (IST)

מה התיקונים הדרושים? שנילי • שיחה 21:28, 19 במרץ 2008 (IST)

בעיקר שיפור ניסוח. מלמד כץ • שיחה 23:09, 20 במרץ 2008 (IST)

אני כבר "שבוי" בנוסח הזה ובעיני הוא בסדר, לאחר שקיצצתי ולשתי אותו הלוך ושוב, אשמח אם אתם תוכלו לשפרו כי חשוב לי שהוא יופיע שנילי • שיחה 23:14, 20 במרץ 2008 (IST)

שאלה: בספר "חיי שנים עשר הקיסרים" - מה הייתה המשמעות של המילה קיסר? מלמד כץ • שיחה 23:19, 20 במרץ 2008 (IST)

אין לי ספק שמדובר בתואר, לדוגמא בפרק על אספסינוס פסקה 5 סעיף 2 הוא כותב:
"Quare patrem Sabinum ferunt, haruspicio insuper confirmatum, renuntiasse matri, nepotem ei Caesarem genitum; "

ובתרגום לאנגלית:
"Therefore their father Sabinus, so they say, being further encouraged by an inspection of victims, announced to his mother that a grandson had been born to her would be a Caesar". (הדגשות שלי). שנילי • שיחה 19:57, 21 במרץ 2008 (IST)

ערכנו קצת. נעזרנו בערך en:Caesar (title). שנילי, האם תוכל לוודא שהכול מדויק. מלמד כץ • שיחה 02:26, 22 במרץ 2008 (IST)

הוספתי מילה אחת "לעיתים" כיוון שלא כל הקיסרים הסכימו לקבל על עצמם תואר זה. שנילי • שיחה 18:44, 22 במרץ 2008 (IST)

שניתי את המשפט כי לא מצאתי שדווקא אצל סווטוניוס קיים המעבר משם לתואר אלא להיפך הוא מתייחס אליו כשם וכתואר. כל הקיסרים הראשונים היו מהשושלת היוליו-קלאודיאנית וירשו את השם. הקיסר הראשון בשנת ארבעת הקיסרים גלבה אימץ לו את השם כתואר. לא כל הקיסרים נהגו כך, וסווטוניוס מציין לדוגמא שויטליוס סירב לשאת תואר זה והסתפק בתואר "אוגוסטוס". לא אציין כל זאת בקטע כדי לא להאריכו יתר על המידה, אבל נראה לי חשוב להזכיר את הספר. שנילי • שיחה 19:29, 22 במרץ 2008 (IST)

נראה מצוין. מלמד כץ • שיחה 21:49, 22 במרץ 2008 (IST)