ויקיפדיה:הידעת?/מאוקטובר 2024

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

עד 2009:
- ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
- ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
- קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
- קטעים שהוחלפו: 1 - 2
- ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
מ-2010:
- ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

אני מבקש להוסיף עוד קישוריות פנימיות בתבנית:הידעת? 138

קישוריות נוספות, כמו למושגים תרופה, מחקר, תופעת לוואי, פטנט או רווח (כלכלה), יקלו על שילוב התבנית בדפי "הידעת" של הפורטלים. ובכלל, התבנית הספציפית ענייה בקישוריות פנימיות, מסיבה לא מובנת. תודה. אומרים ישנה - שיחה 18:56, 29 ביולי 2023 (IDT)

הנה הקטע:

סילדנאפיל, המוכרת בשמה המסחרי ויאגרה, היא התרופה הראשונה בהיסטוריה שאושרה לשימוש בבעיית אין אונות. אולם בשלבי המחקר והפיתוח הראשונים יועדה התרופה לשימוש שונה לגמרי. חברת פייזר, אשר פיתחה את התרופה, הניחה שהחומר הפעיל שבה יהיה יעיל לשימוש עבור טיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה. התרופה הגיעה לבדיקה בניסויים קליניים, אך כבר בשלב הראשון שלהם היא התגלתה כלא יעילה מספיק לטיפול בתעוקת חזה. בשנת 1993 עמד פרויקט הפיתוח תחת סכנת סגירה, לאחר שנראה היה כי מדובר בכישלון. אלא שזמן קצר לאחר מכן, חלה התפנית: מטופלים אחדים מקבוצת ניסוי בבריטניה אשר טופלו בוויאגרה לבחינת השפעתה על לחץ דם ותעוקת חזה ציינו בפני החוקרים "תופעת לוואי" מוזרה בה נתקלו במסגרת הטיפול הניסיוני: זקפה. החברה הבינה מיד שמדובר בגילוי מרעיש, והחלה בפיתוח התרופה למטרה שונה - טיפול באין-אונות. לימים הפך המונח ויאגרה כסמל לטיפול באין אונות, והניב לחברת פייזר, שהחזיקה בפטנט על התרופה, רווחים רבים.

אומרים ישנה - שיחה 19:18, 5 באוגוסט 2023 (IDT)

אחרי שנה בלי התנגדות של איש, הוספתי את הקישוריות הפנימיות בעצמי. טופל. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:23, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה • שיחה 11:46, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 5 בדצמבר 2022

בבקשה להסיר את הקטע עד לשכתובו. הקשר בין ויברטור להיסטריה נשית התברר כטעות מביכה (הסתמכות על מאמר שגוי שחלקים לא מבוטלים מהממסד המדעי לקו בה). Tzafrir - שיחה 09:16, 5 בדצמבר 2022 (IST)

לא הבנתי למה להסיר. בדיוק בזה עוסק הקטע. חמויישֶה - שיחה 11:14, 5 בדצמבר 2022 (IST)

הוויברטור היה במקור מעין מכשיר עיסוי כללי. ככזה הוא שווק גם כתרופת קסם שמטפלת בכל דבר (וגם בהיסטריה נשית). Tzafrir - שיחה 19:46, 13 בדצמבר 2022 (IST)

אין חולק. אלא שבגלל זה העובדות נכונות: בגלל הטעות הרפואית הזאת, ויברטור (כמרפא למזור) היה זמין לקנייה ושימוש ביתי לפני שואב אבק. חמויישֶה - שיחה 11:23, 26 בדצמבר 2022 (IST)

„העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ״: משפט שגוי. Tzafrir - שיחה 12:09, 13 באפריל 2023 (IDT)

איזה חלק בו שגוי? בערך על הויברטור כתוב: "הוויברטור היה אחד מן המכשירים החשמליים הראשונים שנמכרו לצרכנים פרטיים, הרבה לפני מכשירים חשמליים "חיוניים" אחרים המוכרים לנו היום. ניתן היה לקנות ויברטור תשע שנים בטרם ניתן היה לקנות שואב אבק, ועשר שנים בטרם נמכר לצרכנים מגהץ חשמלי." לי זה נראה מספיק בכדי להצביע על היותו נפוץ יחסית. חמויישֶה - שיחה 14:23, 13 באפריל 2023 (IDT)

במשפט, „העובדה כי הוויברטור אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ״, בסך הכול חסרה המילה "כביכול". דהיינו, אמורים לכתוב שם „העובדה כי הוויברטור, כביכול, אפשר לאישה לקבל טיפול בהיסטריה נשית בפרטיות ביתה, הפכה את המכשיר לנפוץ״. זה כל הסיפור. האם אני רשאי להוסיף מילה זו בעצמי? אומרים ישנה • שיחה 20:26, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה • שיחה 11:48, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

הוספת שתי מילים נחוצות מאוד לקטע קיים

בתבנית:הידעת? 8 בדצמבר - סדרה 2, בתחילת המשפט השלישי, יש להוסיף את המילים "העת העתיקה". אחרת לקורא אין מושג בכלל באיזו תקופה מדובר. להלן הקטע:

השימוש המתועד הקדום ביותר של לוחמה ביולוגית נגד בני אדם היה כנראה השימוש בדבש שמופק מאחד משני מינים של פרח בשם רודודנדרון. אכילה מדבש זה יכולה לגרום להזיות ושלשולים, ואף להביא למוות. בשני מקרים שונים בעת העתיקה, שבהם פלשו צבאות זרים לאזור פונטוס, שבו גדלו מינים אלה, האוכלוסייה המקומית מיקמה כוורות קטלניות במקומות נוחים, הניחה לחיילים הרעבים לשדוד את הדבש, ובכך הביאה לסיום הפלישה. תודה. אומרים ישנה - שיחה 07:57, 3 בדצמבר 2021 (IST)

בעד, בהנחה שאכן מדובר בעת העתיקה. דג קטן - שיחה 22:09, 15 בפברואר 2023 (IST)

תוקן כבר. להסיר? Tzafrir • שיחה 10:56, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

אם מותר לך להסיר, אז כן. תודה. אומרים ישנה • שיחה 20:30, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

התכוונתי: להסיר מכאן, או לארכב. Tzafrir • שיחה 08:10, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

אם יש לך סמכות לעשות זאת, אז כן. חשבתי שהסמכות לזה של המנהל בלבד. אומרים ישנה • שיחה 10:47, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה • שיחה 11:49, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

חזרה בתשובה - משימה בלתי אפשרית?

פרקי סדרת הטלוויזיה משימה בלתי אפשרית נפתחו בדרך כלל בקבלת הודעה סודית ומוקלטת מראש, שהייתה משמידה את עצמה תוך 5 שניות.

מפקד הצוות המקורי, דן בריגס, גולם בידי סטיבן היל(אנ'), שחקן יהודי שהיה בעיצומו של תהליך חזרה בתשובה והחל לשמור שבת, דבר שהתנגש עם לוחות הזמנים של הצילומים. זמן המסך שלו בסדרה ירד בהדרגה. היל שבחר ביהדות עזב את הסדרה בסוף העונה הראשונה ובריגס הוחלף על ידי סגנו ג'ים פלפס, שגולם בידי פיטר גרייבס.

מקורות: הערך משימה בלתי אפשרית והערך האנגלי על סטיבן היל(אנ'). ‏עמיחי • שיחה 17:42, 29 ביולי 2024 (IDT)

נגד. אין פה שום הפתעה. לא מתאים גם לפורטלים. אומרים ישנה • שיחה 13:53, 30 ביולי 2024 (IDT)

אני דווקא מוצא את זה מעניין, אבל זה לא משתקף בערך עליו באנגלית. בעצם, למרות היותו אורתודוקס הוא השתתף במשך עשור שלם בחוק וסדר (לא פחות מעניין מהקטע שהוצע), כך שנראה שיהדות אורתודוקסית לא בהכרח מתנגשת עם ימי צילום. כן מתנגשת עם קריירה על במה חיה. חמויישֶה • שיחה 15:51, 30 ביולי 2024 (IDT)

יש לנו קטע יפה על שחקן בייסבול, שהצליח להישאר הרבה מאוד זמן בליגה גבוהה, ולהשיג הישגים מרשימים, למרות הימנעות ממשחקים בשבת. הצלחה גדולה בנושא היא בסיס לקטע מעניין. אבל פרישה מעיסוק כדי לשמור שבת, זה לא מפתיע בכלל.

ולגבי הסדרה "חוק וסדר", האיש בכלל לא זכור לי משם. אומרים ישנה • שיחה 19:00, 30 ביולי 2024 (IDT)

לא מכיר את הקטע שאתה מדבר עליו. אולי אתה מתכוון לסנדי קופקס שנמנע מלשחק ביום כיפור? על כל פנים, המידע על חוק וסדר מופיע בערך על סטיבן היל(אנ'). חמויישֶה • שיחה 15:12, 31 ביולי 2024 (IDT)

צודק. סליחה. הקטע שחשבתי עליו עוסק באי משחק ביום הכיפורים. לא בשבת. אומרים ישנה • שיחה 17:52, 31 ביולי 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 11:51, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

אחד העם והשבת

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם (בתמונה), הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה. למרות שמחבר הביטוי הוא חילוני והוא מדבר על שמירת שבת במובן סוציולוגי-היסטורי של גיבוש החברה ושימור הלאומיות, רבים שומרי תורה ומצוות ציטטו את המשפט כהמלצה לשמירת שבת כערך הלכתי-תאולוגי, ביניהם הרב משה פיינשטיין ח"כ שלמה לורינץ ורבים אחרים, יתירה מכך היו שהגדילו וייחסו את הביטוי להוגים יהודים בולטים דוגמת רס"ג, ריה"ל ואפילו חז"ל...

אייל • שיחה 02:27, 21 בינואר 2024 (IST)

נחמד. חמויישֶה - שיחה 09:40, 21 בינואר 2024 (IST)

בעד. ואהייה עוד יותר בעד אם הקטע יסתיים בנקודה אחת, ולא בשלוש. אומרים ישנה - שיחה 12:16, 21 בינואר 2024 (IST)

עוד מישהו תומך? קשה לי לקבל עם שני תומכים בלבד, וזה נראה לי אחלה קטע. חמויישֶה • שיחה 17:57, 30 ביולי 2024 (IDT)

@פעמי-עליון? אייל • שיחה 13:30, 2 בספטמבר 2024 (IDT)

אני הופתעתי, הייתי בטוח שמנסח הביטוי היה הרבה יותר קדום ודתי. נקודה אחת במקום שלוש לא תזיק. כך או כך,

בעד חזק. פעמי-עליון • שיחה 18:47, 3 בספטמבר 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 11:54, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

גם בירושלים יש שער ניצחון

הקשת המרכזית, קשת אקה הומו, כיום מעל רחוב ויה דולורוזה. גשר מעל רחוב צר. על הגשר כולו מצוי מבנה עם שני חלונות. — הקשת המרכזית, קשת אקה הומו, כיום מעל רחוב ויה דולורוזה

כשהנרי קנדל היה מהנדס העיר ירושלים, בימי המנדט הבריטי, ומהנדס העיר מזרח ירושלים, מטעם ממלכת ירדן, הוא דאג להרוס כל מבנה הצמוד לצידה החיצוני של חומת ירושלים. אלמלא מדיניותו זו, ייתכן שהחומה, שהיא אחד מסמלי העיר, הייתה נסתרת ולא מוכרת כמו חלקו הצפוני של הכותל המערבי וכמו שער הניצחון של ירושלים. בירושלים יש שער ניצחון, כמו שער טיטוס ושער הניצחון בפריז. החלק האמצעי של שער זה הוא קשת אקה הומו, שכיום, בעקבות הצמדת מבנים לשער, היא משמשת כגשר מעל רחוב דרך היסורים שבעיר העתיקה. קשת נוספת של אותו שער נמצאת בתוך המנזר הסמוך. זה לא שער הניצחון היחידי בירושלים. שרידי שער ניצחון נוסף נמצאים למרגלות שער שכם, ושני חלקי כתובת, שכנראה השתייכה לשער ניצחון שלישי, התגלו כ-400 מטר צפונה משם.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 5 ביולי 2023 (IDT)

בעד ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 19:52, 15 ביולי 2023 (IDT)

נחמד. ביצעתי קצת הגהה. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 10:23, 18 ביולי 2023 (IDT)

זהו לא שער הניצחון היחיד בישראל, בתל שלם ישנו שער ניצחון לכבוד אדריאנוס, קיסר רומא. המקור לכך הוא מהערך שער ניצחון. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:23, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

השאלה היא אם ואיך לצרף ידיעה זו לקטע. אני חושב שזה בגדר ״תפסת מרובה״. 2A00:A040:1A4:8F3D:84AC:8A3A:65A8:ADA8 19:43, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

אם אין לך הצעה לנוסח חלופי, אין ברירה אלא פשוט לוותר על הקטע. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 19:10, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לוותר על הקטע בגלל מה? בגלל שאי אפשר לדחוף לתוכו מחסן של עובדות לא הכרחיות? לאף קטע אי אפשר לדחוף עוד ועוד ועוד. אומרים ישנה - שיחה 21:17, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

אפשר פשוט לציין שבישראל יש שני שערי ניצחון ולצרף את המידע שציינתי. אני חושש שזה אולי עלול ליצור דעה מוטעה לפיה הקשת הזאת היא שער הניצחון היחיד בישראל, ולפיכך אני מציע להוסיף את המידע שציינתי. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 22:47, 30 בספטמבר 2023 (IDT)

לא רק שזה לא שער הניצחון היחיד בארץ, זה אפילו לא שער הניצחון היחידי בירושלים. שרידי שער נוסף ניתן לראות עד היום למרגלות שער שכם, ושני חלקי כתובת שכנראה השתייכה לעוד שער ניצחון (אם כי יש דעות חלוקות בנושא) התגלו כ400 מ' צפונה משם.

Weksler-Bdolah, S. (2019). Aelia Capitolina – Jerusalem in the Roman Period. Leiden, The Netherlands: Brill, pp. 56-62

דניאל צבי • שיחה 13:36, י' באדר א' ה'תשפ"ד (19.02.24) 13:36, 19 בפברואר 2024 (IST)

שער הניצחון בתל שלם מפורק לגמרי, לעומת זאת, ההוא משעל דרך הייסורים הוא שני שליש שלם. חוץ מזה, תל שלם זה בית שאן, לא בירושלים. הקטע לא יכול לעסוק בכל שערי הניצחון בארץ. הוספתי את המידע הרלוונטי לירושלים. תודה. אומרים ישנה - שיחה 22:36, 19 בפברואר 2024 (IST)

אומרים ישנה, הקטע טוב, אני לא חושב שיש צורך בעוד מידע על שערי ניצחון בישראל. אשאיר לך להחליט אם לוותר על המשפט האחרון, שלא קשור לנושא הקטע (מבנים עתיקים שנבלעו במבנים חדשים). אני חושב שאת המלה "שמשמשת" יש להחליף ב"שכיום, בעקבות המבנים שנבנו סביבה, משמשת". פעמי-עליון • שיחה 16:19, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

את המשפט האחרון הכנסתי בעקבות דרישות בתגובות. אפשר להוריד אותו מחדש. ולגבי הצעתך האחרת, היא התקבלה. שיפרתי את הניסוח גם באופן כללי. תודה. אומרים ישנה • שיחה 10:08, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

מספיק תמכו, העירו ושיפרו. חמויישֶה • שיחה 10:46, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

הקרצייה המדביקה באלרגיה

ככל הקרציות, גם קרציית הכוכב הבודד יכולה להעביר מחלות זיהומיות מפונדקאי לפונדקאי, שהיא נטפלת אליהם, ומוצצת את דמם. היא עושה זו בהעברת טפילים מיקרוסקופיים ברוק שלה. אולם, המיוחד בקרצייה זו, הוא שהיא יכולה גם לגרום לבני אדם לאלרגיה (דהיינו, תגובה חיסונית מיותרת) לבשר ולתרופות ביולוגיות נגד מחלת הסרטן. קרצייה זו יכולה להעביר ברוק שלה גם מולקולה מסוימת, המצויה בבשר מרבית היונקים, אך לא בבני אדם. כתוצאה מזה, המערכת החיסונית של האדם הפונדקאי מפתחת נוגדנים מסוג IgE למולקולה זו. נוגדנים אלו מזהים בשר יונקים, הנאכל, כמו גם תרופות, המיוצרות בגופם של יונקים, כחלק מטפיל, שיש לייצר נגדו תגובה חיסונית.

אומרים ישנה - שיחה 22:07, 30 ביולי 2023 (IDT)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:28, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

בעד. מעניין, אבל נראה לי שצריך קצת לפשט את הטקסט, שיהיה קל יותר לקריאה. SigTif - שיחה 18:14, 12 בדצמבר 2023 (IST)

נגד. לא אהבתי. חמויישֶה • שיחה 12:45, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. שנה בדיונים והיו רק שני תומכים. אם מישהו רוצה להציע שוב, והקטע אולי יזכה לתמיכה נרחבת יותר - זה אפשרי. חמויישֶה • שיחה 12:52, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

השלכת הרימון בכנסת

ב-29 באוקטובר 1957, בעת דיון במליאת הכנסת בבית פרומין, השליך צעיר בשם משה דואק רימון יד לתוך אולם המליאה. כתוצאה מפיצוץ הרימון נפצעו ראש הממשלה דוד בן-גוריון ושלושה משרי ממשלתו (משה כרמל, גולדה מאיר ומשה שפירא). עוד לפני האירוע היו כמה התקפות על אולם המליאה: בספטמבר 1949 חדר עולה חדש מאיראן למליאת הכנסת בבניין קולנוע קסם וניסה לפתוח באש, אך נעצר והתגלה כמעורער בנפשו. שנתיים אחר כך, בשנת 1951, ניסתה מחתרת דתית קיצונית בשם "ברית הקנאים" לפגוע בכנסת כמחאה על גיוס נשים לצה"ל. אך אירוע השלכת הרימון בכנסת היה הגורם להקמת משמר הכנסת. דואק נידון ל-15 שנות מאסר, ולאחר שחרורו הקים את מפלגת תרשיש, שהתמודדה בבחירות לכנסת השתים עשרה אך לא עברה את אחוז החסימה.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 15:01, 15 בדצמבר 2023 (IST)

לא הבנתי מה מפתיע פה. אם מפתיע, שדואק ניסה להתמודד לכנסת, אחרי שתקף אותה ברימון, למה מופיעה הסקירה על אלימות בכנסת. לעומת זאת, אם הסקירה היא החשובה, למה דואק חוזר בסוף הקטע. אם הסקירה חשובה, צריך לסיים אותה בזה, שאחרי הקמת משמר הכנסת ההתקפות האלימות שכן הצליחו להתחולל בה, היו מתונות בהרבה, כמו המקרה בו מבקרת בכנסת תקעה לשר התקשורת דאז, רובי ריבלין, עוגה בפרצוף.

סקירה כזו, כשלעצמה, לא תפתיע מספיק, אלא אם הקטע יפתח בידיעה על תרגיל בו רשות ביטחון אחרת הביסה את משמר הכנסת באיזה שהוא תרגיל פריצה לכנסת או משהו כזה. אומרים ישנה - שיחה 15:42, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אפשר גם כך: רצח רבין הכה את הציבור הישראלי בתדהמה, למרות שהוא לא היה המקרה הראשון בו אזרחים ישראליים, יהודים, ניסו לרצוח שרים וחברי כנסת. .... כאן שמים את כל הסקירה... מספרים גם על כך שהשר פינקס נפטר מהתקפת לב אחרי שפעמיים הניחו לו מטעני חבלה בדירה... מסיימים בזה שראש השב"כ דאז אמר עוד לפני רצח רבין, שיש סיכוי שהוא ירצח. אומרים ישנה - שיחה 15:47, 15 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה בכוונה ציינתי שתי התקפות קודמות על המליאה, משום שאחריהן לא הוסקו לקחים ורק אחרי האירוע של השלכת הרימון הוקם משמר הכנסת. אני מתנגד להשוואה להשלכת העוגה על רובי ריבלין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 17:17, 15 בדצמבר 2023 (IST)

הלוואי שהייתי מופתע מזה שמדינת ישראל לא תמיד מפיקה לקחים. אומרים ישנה - שיחה 17:48, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אגב, שניים מיושבי ראשה של הכנסת היו טרוריסטים: יצחק שמיר (לפני קום המדינה) ודב שילנסקי (גם אחרי קום המדינה). Tzafrir - שיחה 16:09, 17 בדצמבר 2023 (IST)

בלי קשר להצעה שאנו דנים בה, אפשר לתת רשימה של אנשים, שקודם כיהנו בכנסת, ואז נשלחו למאסר, ולסכם ביוצא הדופן: דב שילנסקי קודם היה אסיר ואז כיהן בכנסת. 2.53.165.144‏ 10:27, 20 בדצמבר 2023 (IST)

נתן שרנסקי תמיד מתבדח שגם אצלו ואצל יולי אדלשטיין זה היה הפוך - קודם היו הכלא (הסובייטי, במקרה שלהם) ורק אח"כ נבחרו לכנסת. ‏עמיחי • שיחה 10:39, 21 בדצמבר 2023 (IST)

והגדיל לעשות אריה דרעי שהיה חבר כנסת, נשלח למאסר, ושב לכהן בכנסת. Tzafrir - שיחה 11:15, 20 בדצמבר 2023 (IST)

לא רק זה, הוא אף כיהן שוב כשר. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 14:13, 20 בדצמבר 2023 (IST)

נגד. אני מתקשה לזהות כאן סיפור ברור ומגובש. אומרים ישנה - שיחה 13:13, 27 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 16:17, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

הוואי על סרט נע

מפת איי הוואי

האי הגדול באיי הוואי נוצר מחמישה הרי הגעש. שלושה מתוכם, הנמצאים בקצה הצפון-מערבי של האי, כבר כבויים. שאר איי הוואי מסודרים כשורה די ישרה של איים הולכים וקטנים, מצפון-מערב לאי זה (ראו במפה). הם נוצרו מהרי געש, שכבר כבו, והם קטנים עם הזמן בשל כרסום מי האוקינוס. למעשה, שורת הרי הגעש הכבויים, ההולכים וקטנים, ממשיכה באותו כיוון גם מתחת לפני המים. היא ממשיכה בניגוד לכיוון התנועה של הלוח הטקטוני, שעליו מצוי הארכיפלג (הלוח הפסיפי). הרי הגעש, שיצרו את הארכיפלג, נוצרו מנקודה חמה אחת, שהיא מעין "ארובה געשית", שמנקבת את הלוח הטקטוני בפליטת לבה, בעת נדידתו.

אומרים ישנה - שיחה 13:10, 27 בדצמבר 2023 (IST)

בערך האנגלי w:Hawaii hotspot יש כמה תמונות שממחישות אולי טוב יותר את הנדידה. כל מדובר על יותר מהאיים שהם חלק ממדינת הוואי (וקשה להגיע אליהם מהערך הנוכחי על הוואי). Tzafrir - שיחה 14:07, 27 בדצמבר 2023 (IST)

עד כמה ששמתי לב, שם זה מעמיק יותר ממה שאפשר לפרט פה. 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A2‏ 18:00, 27 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 17:05, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

חיל ורעדה

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. תנועת הלוחות זה כלפי זה צוברת אט-אט אנרגיה אלסטית, עד לרגע בו היא מומרת בפתאומיות לאנרגיה אקוסטית, בצורת גלים סייסמיים. גלים אלו מרעידים את הקרקע, ועשויים אף להרוס מבנים עליה (בתמונה) או לקרוע אותה. גם בירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

אומרים ישנה - שיחה 18:24, 29 בדצמבר 2023 (IST)

הצעת קיצור

תנועות הלוחות הטקטוניים, המרכיבים את קרום כדור הארץ, הן הגורם המרכזי לרעידות האדמה. גם בירח יש רעידות אדמה, והן אפילו תכופות. זאת למרות, שקליפתו אינה נתונה לתנועות טקטוניות מזה 2.5 מיליארד שנים. הגאולוגיה של הירח מופעלת בכוחות אחרים מאלו של גיאולוגית כדור הארץ. אחד הגורמים המרכזיים לרעידות האדמה בירח הוא גרביטצית כדור הארץ. כשם שגרביטצית הירח מפעילה על כדור הארץ את הגאות והשפל, זו של כדור הארץ מערערת את הקרקע הסלעית של הירח.

2A00:A041:E07F:CDB4:2072:E7BF:FDCF:CC8A‏ 11:38, 30 בדצמבר 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. תקופה ארוכה ללא התייחסות. חמויישֶה • שיחה 17:07, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 23 באפריל 2024

― הועבר מהדף ויקיפדיה:דיווח על טעויות

האזכור בסוף הקטע של חטא העגל איננו הולם מבחינה מתודית. וזה ממש מביך. כל הקטע קרי הנושא מציג תאריכים ולא מה אירע בהם. שהרי אירעו בהם דברים רבים. לכן המעבר מציון תאריכים קרי מועדים לציון חטא העגל זה לא ענייני ולא סביר על פי הכללים של השימוש הספציפי של האתב"ש במקרה הנידון. לפי המתודה יש לציין אם בכלל את ההתאמה ליז' בתמוז היום בו מצויין חטא העגל באמצעות ציון שבירת הלוחות שהוא שיא המאורע, ברם י"ז בתמוז כלל לא חל בהתאמה לשביעי של פסח אלא יום אחר כך, ואינו מתקשר לאות ע' בכך עשיתם סלט בבחירת רעיוניות ללא שיטתיות, זה לא רציני וזה לא כך במקורות העוסקים בנושא את-ב"ש הזה. העובדה שהלוח העברי איננו מציין את חטא העגל בט"ז בתמוז כלל אלא בי"ז בתמוז במסגרת התענית איננו מאפשר לכם להשתמש בתאריך זה בהקשר לאתב"ש כציון חטא העגל.

דבר נוסף מאחר והתוכן אמור לציין מתי חל תאריך X בלוח השנה לכן דחיית המועד טכנית איננה מהותית בפרט לא בקטע הידעת הקצר. אלא מתי התאריך יוצא. מבחינה זו שוב נכשלה תבנית זו מאחר וגם "תשעה באב" כמועד יכול להידחות וזה לא צויין. וזה לא משנה כלל שהוא יכול להידחות לענין ההתאמה בין יום ראשון של חג הפסח ליום שבו יחול התאריך תשעה באב על כל המשתמע מכך נדחה או שלא. אחר כך לא מבינים למה מתייחסים לויקיפדיה איך שמתייחסים אליה. חבל.

קטע הידעת הנ"ל זקוק לטיפול דחוף מסיבות אלה ועוד בהקדם. מי-נהר • שיחה 12:56, 23 באפריל 2024 (IDT)

― סוף העברה

יתכן שהביקורת צודקת. על פניה, היא נשמעת לי הגיונית. אבל איני מבין היטב את הנושא. רק אוסיף פרט מידע קטן: המילה "עגל" כלל לא מופיעה בערך צופן אתב"ש, למרות ששמות מועדים אחרים, דווקא כן מופיעים בו. תודה. אומרים ישנה • שיחה 12:44, 10 במאי 2024 (IDT)

אני די בקיא בנושא ומסכים עם הביקורת. לא שמתי לב לכשל הזה עד עכשיו, אבל אני בהחלט מסכים שיש צורך לשכתב, ואעשה זאת. עניין חטא העגל מיותר לחלוטין. עניין המועד "נדחה", לא כל-כך מפריע, כי יש בכל זאת צורך לכתוב שמדובר בתאריך ט' באב (או יום העצמאות) המקורי, כי מישהו עלול להסתכל בלוח השנה, לראות שהצום לא חל באותו יום של ליל הסדר ולחשוב שישנה שגיאה. הציון "שאינו נדחה" לא מסרבל את הקטע, ולא מפריע לדעתי (לא מסכים בכלל עם המשפט "אחר כך לא מבינים למה מתייחסים לויקיפדיה איך שמתייחסים אליה. חבל." מכמה סיבות: ראשית, כי היחס לויקיפדיה הוא אחלה, כולל כל המצקצקים שכשהם מחפשים מידע, בתכל'ס ילכו לויקיפדיה דבר ראשון. שנית, כי היחס לא ישתנה מהותית לרעה בגלל ניסוח לא מושלם של קטע הידעת שהוצג פעם אחת ב-12 שנים האחרונות). חמויישֶה • שיחה 13:13, 12 במאי 2024 (IDT)

את „נדחה״ צריך לקשר לערך. יום העצמאות, לדוגמה, נדחה לרוב. כמוכן, אולי להוסיף משפט שמסביר למה הקשר הוא לשנה שלפני ולא לשנה שאחרי? אני חושב שלרוב הקוראים זה לא מובן מאליו. Tzafrir • שיחה 14:01, 12 במאי 2024 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה • שיחה 17:12, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

תבנית:הידעת? 25 במרץ 2023

בתאריך 25 במרץ ובתאריך 29 במרץ מופיע אותו קטע על "מס החלונות", מן הסתם כדאי להחליף את אחד מהם. יצחק הורוביץ - שיחה 12:17, 23 במרץ 2023 (IST)

טופל. תודה. חמויישֶה - שיחה 14:41, 23 במרץ 2023 (IST)

תבנית:הידעת? 29 באפריל 2023

יש 2 קישורים פנימיים בפתיחה: " משחק השחמט הומצא " כאשר הומצא ושחמט מובילים לאותו דבר (שחמט), אני מציע להסיר את הקישור ל"הומצא" או לשים קישור להמצאה.

אתה טועה וצודק בו זמנית. טועה, כי הקישורית הראשונה היא לערך ״שחמט״, ואילו השנייה לערך ״התפתחות משחק השחמט״. צודק, כי במבט ראשון, הערכים נראים, כאילו הם אותו ערך. בעיה. 2A00:A040:199:62EB:A976:B91F:F396:F8D3 13:09, 29 באפריל 2023 (IDT)

לסגור? Tzafrir • שיחה 11:45, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

שיפור לתבנית:הידעת? 17 ביוני 2021

המלך הוקון השביעי רק חנך את הכביש ב-1936, לא הורה על הקמתו (היה צ"ל סלילתו...) מציע לשנות את המשפט המאזכר את המלך: על הכביש, שנחנך ב-1936 בנוכחות המלך הוקון השביעי... Le Comte - שיחה 22:08, 17 ביוני 2021 (IDT)

חמויישה?

תוקן. Tzafrir • שיחה 11:04, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

הקטע שוכתב. חמויישֶה • שיחה 14:11, 27 באוקטובר 2024 (IST)

הקטע של היום שגוי

הקטע היומי שגוי, כפי שהיטיב להסביר צח בשיחת תבנית:הידעת? 10 במאי 2022. התוכלו בבקשה להחליף את הקטע לעת עתה? תודה, ליאור पॣ • ט' באייר ה'תשפ"ב • 14:59, 10 במאי 2022 (IDT)

בנוסף, אין לקטע הזה מקורות בערכים המקושרים. Tzafrir - שיחה 19:50, 13 בדצמבר 2022 (IST)

שוב חוזר: אין לקטע מקורות בערכים. אם אין מתנדבים להוספה, צריך להסירו. Tzafrir • שיחה 10:50, 8 באוגוסט 2024 (IDT)

מסכים. גם לא קטע כזה מעניין ששווה להסתכן בשגיאה עבורו... חמויישֶה • שיחה 11:44, 15 באוקטובר 2024 (IDT)

הוחלט להסיר את הקטע. חמויישֶה • שיחה 11:06, 28 באוקטובר 2024 (IST)

קפקא – סוכן הביטוח שלך?

בניגוד לאמונה הרווחת, פרנץ קפקא לא היה "רק" סוכן ביטוח. בשיא מעמדו המקצועי, היה קפקא סגנו ויד ימינו של מנכ"ל המוסד הממשלתי לביטוח תאונות עבודה בחבל בוהמיה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית. כסמנכ"ל סניף המוסד בבוהמיה, הוביל קפקא שינוי תודעתי גדול בתפיסת נחיצותם של ביטוחי חיים וביטוחים מפני תאונות עבודה לעובדי תעשייה. קפקא יזם, ארגן והוביל מסע הסברה גדול מטעמו של המוסד, שבו הוסברה לתעשיינים אמת שכיום נראית לנו פשוטה ובסיסית: אסון או תאונת עבודה הם חלק מסביבת העבודה של התעשייה הממוכנת. על פי הסטטיסטיקה, במהלך השנה ימותו מספר עובדי מפעל בתאונה, עובד אחד יאבד את ידו במנסרה, ועובד אחד ישאף נסורת וילקה בדלקת ריאות. במקום שהתעשיין ייאלץ לשלם הון על פיצויים כשהאסון יתרחש, יש באפשרותו להפריש סכומים קטנים בכל חודש, סכומים שיממנו מראש את הפיצוי כשהוא יידרש. כך גם התעשיין יחתוך הפסדים, וגם העובד או בני משפחתו לא יעמדו לפני שוקת שבורה כשהנורא מכל יקרה. בעקבות מסע ההסברה עלו רווחי המוסד לביטוח תאונות עבודה, אף שהחובה החוקית על ביטוח עובדי תעשייה במוסד הוסרה.

מבוסס על פרק 52, "קפקא – סוכן הביטוח שלך?", פודקאסט "חיות כיס", כאן 11. תודה ויום נעים, אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 18:00, 9 ביולי 2024 (IDT)

האמונה הרווחת אינה סתם אמונה, אלא מתבטאת גם בתוכן הערך פרנץ קפקא שמקושר מהקטע. בבקשה לתקן אותו לפי המקורות לפני שהקטע הזה עולה. מעבר לזה, נראה לי שחסר לקטע הזה פלפל: יש אולי דרך לקשר את עבודתו הזו לתוכן ספריו? להזכיר את הצלת כתביו? Tzafrir • שיחה 18:26, 9 ביולי 2024 (IDT)

אז הוא לא היה סתם סוכן ביטוח, אלא סוכן ביטוח בכיר. לא ידעתי את זה, שהוא היה בכיר. אבל זה עדיין לא מצדיק בעיניי קטע "הידעת". אפילו לא באוספים של הפורטלים. אומרים ישנה • שיחה 18:36, 9 ביולי 2024 (IDT)

אם קפקא מילא תפקיד חשוב בהיסטוריה של ביטוח מפני אובדן כושר עבודה או ערך דומה, אז זה צריך להשתקף בערך הזה, שכרגע אין לו היסטוריה. אם בביטוח לאומי: הוא לא מוזכר בסקירה ההיסטורית הקצרה ששם. אגב, „יחתוך הפסדים״ לא מתאים להקשר של תאונות עבודה. כמוכן נראה שהקטע מפרט יותר מדי את תהליך הביטוח. Tzafrir • שיחה 18:51, 9 ביולי 2024 (IDT)

לצערי, קשה לי להטעין לתוך קטע "הידעת?" קצר את כל תוכן הפודקאסט, אבל מה שעולה מתוך הפודקאסט הוא לא פחות ממדהים, ואתם מוזמנים להקשיב לו. קפקא היה ביורקרט בכיר שניהל עשרות ומאות עובדים, במקרים רבים חתם על מסמכים ניהוליים שהשפיעו רבות על הארגון שבו הוא עבד, ולעתים, גם מסמכים שעליהם היה חתום קירשנר המנכ"ל היו בעצם פרי עטו של קפקא. האדם אהב את עבודתו (בניגוד למה שנראה מהערך), והיה אחראי על הצלת המוסד, שאותו הוא כה אהב, מהדרדרות ופשיטת רגל עקב עומס ביורקרטיה, על ידי פישוט וייעול. סוכן ביטוח תפקידו למכור פוליסות, וזה לא מה שקפקא עשה. הוא ניהל וארגן והוביל מוסד ביטוח, וזה שונה לגמרי. כל התפיסה הזו שמדינה אחראית לשלום עובדיה, ולמה שיקרה להם אם ייפגעו בתאונה הייתה תפיסה חדשנית שהשפיעה בהמשך על מדינות רבות נוספות, וקפקא היה אחד מסוכני השינוי. כל התפיסה שיש לעצב את המכונות כך שיימנעו ככל היותר תאונות עבודה הייתה תפיסה חדשנית, וקפקא הוביל אותה (למשל, כשניהל מסע מאורגן היטב כדי להחליף צילינדרים מרובעים במנסרות בצילינדרים עגולים). כל התפיסה שתאונה ואסון אינם עונש מאלהים או חוסר מזל או רשלנות, אלא גם אירוע ידוע מראש שיש להיערך לקראתו, הייתה תפיסה חדשנית, שקפקא הוביל אותה. אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 18:54, 9 ביולי 2024 (IDT)

הקשבתי לו כבר (אם כי לפני כמה שנים). תפקידם של קטעי הידעת אינו לספק מידע (כי אין בהם מקום) אלא להפנות למידע נוסף. לכן עיקרי התוכן של הפודקאסט צריכים להיות משוקפים בערכים שלנו לפני שאפשר לעשות קטע מדהים. אבל בהקשר של פלפל לקטע הידעת: התפישה הזו שאתה מציג נראית דווקא הפוכה במהותה מהקפקאיות. יכול להיות שמזה אפשר לבנות עוקץ לקטע. Tzafrir • שיחה 19:00, 9 ביולי 2024 (IDT)

עם זה אני יכול להסכים. בינתיים עד שעיקרי התוכן של הפודקאסט ישוקפו בערכים, איאלץ לוותר על קטע "הידעת?" הזה. הערה קטנה: למרות שה"קפקאיות" נראית הפוכה מהתפישה שאני מציג, יש להן נקודת מפגש משותפת. בשתיהן האסון הוא בלתי נמנע. בקפקאיות הספרותית נגזרת מכך השקפת עולם פטליסטית, ובקפקאיות הביטוחית נגזרת מכך היערכות כלכלית. אביתר ג' • שיחה • ד' בתמוז ה'תשפ"ד • 20:45, 9 ביולי 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 16:56, 28 באוקטובר 2024 (IST)

דבורים משתמשות בחשמל בטבע

דבורים צוברות מטען חשמלי סטטי חיובי בעת תעופתן באוויר. כאשר דבורה מבקרת בפרח, מטענה עובר אל הפרח, וממנו באטיות אל האדמה. דבורה מסוגלת לאתר את השדה החשמלי של פרח ואת תבניתו, ולהסיק אם בפרח ביקרו דבורים לאחרונה. אם אכן ביקרו בו דבורים לאחרונה, סביר שלפרח יהיו פחות אבקה וצוף, והדבורה תעדיף פרחים אחרים.

מקור: הערך אלקטרורצפציה אומרים ישנה • שיחה 20:26, 30 ביוני 2024 (IDT)

בעד Matankic • שיחה 22:02, 14 ביולי 2024 (IDT)

בעד חמויישֶה • שיחה 17:51, 30 ביולי 2024 (IDT)

בעד שמש מרפא • שיחה 01:58, 11 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד חמויישֶה • שיחה 16:59, 28 באוקטובר 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 19:34, 28 באוקטובר 2024 (IST)

הטיית הישרדות

במהלך מלחמת העולם השנייה לקח הסטטיסטיקאי היהודי אברהם ולד בחשבון הטיית הישרדות כאשר בחישוביו ניתח כיצד למזער אובדן מפציצים מאש האויב. חוקרים ממרכז המחקר של הצי ערכו מחקר של הנזק הנגרם למטוסים ששבו ממשימות והציעו להוסיף מיגון לאזורים שבהם נצפו מספר הפגיעות הרב ביותר (בתמונה). ולד הבחין כי המחקר התבסס רק על מטוסים ששבו ממשימות, ומפציצים שהופלו לא נכללו בהערכה. החורים במטוסים שחזרו ייצגו לפיכך אזורים שבהם המפציץ יכול להיפגע ועדיין לשוב בבטחה. ולד הציע שמטוסים ימוגנו באזורים שבהם לא נפגעו המטוסים שחזרו, שכן אם אזורים אלו נפגעו הם עשויים לגרום לנפילת המטוס. עבודתו של ולד הייתה בעלת השפעה רבה בתחום החדש באותו הזמן של חקר ביצועים.

מתוך הערך הטיית הישרדות, Matankic • שיחה 18:02, 19 בספטמבר 2024 (IDT)

בעד. חמויישֶה • שיחה 08:45, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

בעד. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 08:51, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

כמעט

בעד. צריך לשפר את ניסוח המשפט הראשון, כי קשה להבין מתוכו מה זה ״הטיית השרדות״, לפני קריאת המשך הקטע. בתודה, אומרים ישנה מחוץ לחשבון. ‫2A00:A041:E0B8:2200:CC6C:4D4:C5E7:AD3F‬ 10:45, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

אפשר להוסיף הגדרה, אבל אז זה כבר ניהיה משעמם. לדעתי מהסיפור אפשר להבין טוב מהי הטיית הישרדות גם מבלי לצרף הגדרה. אתה כמובן מוזמן לשפר, אולי ניתן להוסיף / לשנות כמה מילים. Matankic • שיחה 13:07, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

בעד, בהנחה שיש מקורות. (לא בדקתי) רמי (Aizenr) • שיחה 07:55, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

הצעת שיפור

במהלך מלחמת העולם השנייה, חוקרים הציעו להוסיף מיגון לאזורים במטוסי קרב שבהם נצפה מספר הפגיעות הרב ביותר (בתמונה). אולם, הסטטיסטיקאי אברהם ולד הבחין כי המחקר התבסס רק על מטוסים ששבו ממשימות, ולא כלל מטוסים שהופלו. לכן ולד הסיק כי המחקר לוקה בהטיית הישרדות – מיקום החורים במטוסים שחזרו, הראה דווקא את האזורים שבהם המטוס יכול להיפגע ועדיין לשוב בבטחה, דהיינו, האזורים שאינם צריכים מיגון. בעצת ולד, למטוסים הוסף מיגון דווקא באזורים שבהם לא נפגעו המטוסים שהצליחו לחזור. מהלך זה השפיע רבות על התהוות תחום חקר הביצועים.

‫2A00:A041:E0B8:2200:CC6C:4D4:C5E7:AD3F‬ 22:25, 20 בספטמבר 2024 (IDT)

הנוסח השני טוב. חמויישֶה • שיחה 22:13, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

מסכים רמי (Aizenr) • שיחה 07:56, 26 באוקטובר 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 13:20, 29 באוקטובר 2024 (IST)

ניצול השואה ששרף ספרים

מסוכם מתוך הערך על האיש:

הסופר הישראלי ניצול מחנות ההשמדה יחיאל די-נור, שנודע בשם העט "ק. צטניק" שפירושו "אסיר במחנה ריכוז", שימש כעד במשפט אייכמן (בתמונה). הוא שאף לרכז את כתיבתו בנושא השואה. לכן הוא ראה צורך להשמיד כל זכר לספרות שכתב לפני השואה. לצורך זה הוא טס לספריית הקונגרס, והשמיד בה עותק של ספר השירה, שכתב לפני פרוץ המלחמה. כמו כן, הוא גנב ושרף את העותק האחרון של ספר זה, שנשאר בספרייה הלאומית, בירושלים.

אומרים ישנה - שיחה 08:35, 28 ביולי 2023 (IDT)

בעד. רק שאלה אחת לי: מה מוסיף משפט אייכמן לנקודה המרכזית של קטע ההידעת הזה? שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 21:58, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

אם זה לא מספיק מוסיף, אפשר להסיר את זה. מה שזה מוסיף, זה הוכחת מודעות לשואה. יש בקטע שני ניגוד בין מודעות לשואה לבין שריפת ספרים. בתודה, משתמש אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 91.199.94.96 09:22, 3 באוגוסט 2023 (IDT)

מצטרף לשאלתו של שמזן. אבל באופן כללי הקטע בהחלט מעניין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 12:29, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

מודעות לשואה מוכיחה כל אישיותו :) הספרים שכתב וכל הפרסונה הציבורית שלו זועקים "שואה". אולי שווה לנסח את הניגוד בצורה ברורה יותר. שמזן (שיחה) • ערכי בראבו • 12:31, 26 בספטמבר 2023 (IDT)

מה היה בסוף? הספרים הוכחדו? אייל • שיחה 17:53, 12 בדצמבר 2023 (IST)

לא יודע. המקורות לא פרטו זאת. צר לי. אומרים ישנה - שיחה 19:03, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אני חושב שהקטע מעניין אבל משאיר את הקורא עם שאלות. צריך לנסח את הקטע על ספריית הקונגרס בצורה ברורה יותר. פעמי-עליון • שיחה 16:21, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

הוספתי מילות יחס. אני מקווה שזה עוזר עם הקריאות. לגבי השאלות, אין לי תשובות. לא יודע אם למישהו אחר יש. אומרים ישנה • שיחה 10:00, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 10:21, 14 בנובמבר 2024 (IST)

אוסטריה ואוסטרליה, שמות דומים, משמעות שונה

אני עוד צריך לסגנן ולנסח את זה: בשפות גרמאניות רבות וגם בגרמנית ואנגלית, המילה אוסטָר לגלגוליה השונים פירושה "מזרח" או "למזרח" (east, est, ēast, aus-to, austra, ōstar). בכל השפות הללו ובעוד הרבה שפות (כולל עברית וארמית), שמו של הכיוון "מזרח", פירושו "המקום שבו השמש זורחת" או "לכיוון השמש". לכן, שמה הקדום של אוסטריה, אוסטריכי (Ostarrîchi), פירושו הממלכה המזרחית: אוסטר = מזרחית, ריכי (כמו רייך בגרמנית, ורקס בלטינית) = ממלכה. מספר שפות שמקורן בלטינית, "ליטנו" את השם אוסטריכי (Österreich), לשם בעל צליל יותר לטיני, וכינו אותה "אוסטריה" (או שמות דומים). אבל, בלטינית אוסטֶר (auster) פירושו בכלל "דרום", מה שיצר את שמה של אוסטרליה, מתוך הביטוי "טרה אוסטרליס אינקוגניטו" = הארץ הדרומית הבלתי מוכרת. יוצא שקיימות שתי מדינות ששמן מכיל את התחילית אוסטר (Austr-), אבל באחת פירוש התחילית הוא מזרח, ובאחת – דרום. אביתר ג' • שיחה • 15:50, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

המקור לכל זה נובע משאלה שלי ב"הכה את המומחה", וכן מהערכים בויקי' האנגלית, East, Name of Austria, Terra Australis, ומהערך טרה אוסטרליס. אביתר ג' • שיחה • 15:51, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

ומישהו הפנה לכך שגם הדרום הלטיני הוא מילה שמקורה הקדום הוא ככל הנראה באותה מילה עתיקה שמשמעותה היא „זריחה״. אבל אין לי מושג איך לנסח את זה. Tzafrir - שיחה 16:19, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

אם תצליח לנסח את זה בתור פואנטה של קטע, זה יחזק את הקטע. כללית, זה חומר טוב. צריך רק לראות את הנוסח הסופי כדי להחילט עד כמה זה טוב. אומרים ישנה - שיחה 17:44, 1 באוגוסט 2023 (IDT)

ואו, זה סופר מעניין ונושא מצוין לקטע הידעת! ‏Funcs‏ 𐫱 שיחה 01:36, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

שאלה: באיזו שפה זה "Ostarrîchi"? ובאיזו "Österreich"? דג קטן - שיחה 06:27, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

גרמנית עילית עתיקה וגרמנית מודרנית, בהתאמה. 21:52, 2 באוגוסט 2023 (IDT)

ניסיון:

בשפות רבות, המזרח נקרא על שם הזריחה: בשפה הפרוטו-הודו-אירופית aus פירושו "לזרוח", "שחר" או "זריחה". מן הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית התגלגלו התחיליות הפרוטו-גרמאניות austra או aus-to, שפירושן "לכיוון הזריחה" או בפשטות "מזרחה". גם east של האנגלית המודרנית, ומקורותיה של המילה באנגלית העתיקה ובאנגלית התיכונה, שאלו את הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית. אחת הממלכות הגרמאניות, נקראה בשלהי המאה העשירית "הממלכה המזרחית", Ostarrîchi (גרמנית עילית עתיקה, ostar = מזרחית, rîchi = ממלכה) או Österreich (גרמנית מודרנית). בשפות האנגליות שמה של הממלכה עבר ליטון, והיא נקראה Austria. זריחתה של השמש מגיעה לשיאה בצהריים, כאשר השמש בדרום, ולכן, בניב מסוים של הלטינית, הזריחה הפרוטו-הודו-אירופית התגלגלה דווקא לדרום. austra הוא דרום, australis הוא דרומי, ויבשת דרומית שנתגלתה במאות ה-17 וה-18 נקראה terra australis ("הארץ הדרומית"), או בפשטות Australia. כך קרה ששתי מדינות בעלות שמות דומים, נקראות על שמם של כיוונים שונים.

עוד לא מצאתי מקור לקשר בין המילה "זריחה" לבין הדרום הלטיני.
משום מה, לא מצליח לעטוף את הטקסט במסגרת.

אביתר ג' • שיחה • 12:48, 10 באוגוסט 2023 (IDT)

למדור הידעת של פורטל בלשנות, זה מספיק טוב. לדף הראשי, לא נראה לי. יש הרבה מילים, שבשפות דמות, יש להן משמעות לא לגמרי זהה. בעברית "לחם" זה בשר בערבית. גם למילים "כורסא" ו"חורף" יש משמעות לא לגמרי זהה בשתי השפות. בצרפתית, רשיון עסק נקרא "פטנט". וכולי וכולי. אומרים ישנה - שיחה 14:25, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

מה שנראה לי מעניין: יש כאן שני שמות של מדינות שמאוד דומים ואפילו מבלבלים [כידוע, ליכטנשטיין היא המדינה שנמצאת בין שבדיה לאוסטרליה]. אבל יש להם משמעות שונה לחלוטין. הדרום הלטיני והמזרח הגרמני [בצירוף תוספות שונות שלא מהשורש]. אבל רגע, בעצם יכול להיות [לא הבנתי בדיוק עד כמה זה מוסכם על החוקרים] שיש מקור משותף לאותו דרום לטיני ומזרח גרמני?

הקטע הנוכחי הוא אולי בלשני מדי? Tzafrir - שיחה 10:20, 13 באוגוסט 2023 (IDT)

אם הוא רק "בלשני מדי", אפשר לשים אותו במדור "הידעת" של פורטל בלשנות. לדעתי הוא גם לא מספר על שום דבר מיוחד. בשפות דומות, למילים דומות יש משמעויות דומות אך לא תמיד זהות. מה מיוחד פה? מה מפתיע פה? אומרים ישנה - שיחה 22:08, 23 בספטמבר 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 10:54, 14 בנובמבר 2024 (IST)

האלוף שנידון למאסר של יום וקיבל חנינה

איסר בארי היה ראש מחלקת המודיעין (ראש אמ"ן) בצה"ל וראש הש"י בהגנה. בנובמבר 1949 הוא הורשע במעורבות בשפיטה המרושלת וההוצאה להורג של מאיר טוביאנסקי, ששמו טוהר לאחר מכן. בארי נידון למאסר של יום אחד ולקנס של לירה ארץ-ישראלית אחת (סכום עם כוח קנייה של בערך 23 שקלים חדשים משנת 2023). כבר באותו הלילה, נשיא מדינת ישראל חיים ויצמן החליט להעניק חנינה לבארי.

יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 09:37, 5 באוקטובר 2023 (IDT)

האם החנינה הייתה רק מהמאסר או גם מהקנס? מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו? כמה שנים מאוחר יותר טוהר שם הקורבן? ועל מה מעמד מי שהוציא להורג את מי, שטרם טוהר שמו? על רצח? 2A00:A041:E07F:DCE9:785B:B8D5:4121:A1EC 06:39, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

אינני יודע בדיוק, אני חושב שגם וגם. לא הצלחתי למצוא מה היה ערכה של לירה אחת בזמנו וזה כנראה גם לא רלוונטי. שמו של טוביאנסקי טוהר ביולי 1949, ארבעה חודשים טרם מתן גזר הדין. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:44, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

איסר בארי היה ראש קהילת המודיעין הישראלית בפועל מעבר לכהונתו כראש אמ״ן. הערך עליו מספר שכבר כמה חודשים קודם לכן הוא הודח בגלל שהתברר שהוא זייף מסמכים בניסיון להוכיח שיתוף פעולה של אבא חושי עם הבריטים. הייתה נגדו עוד חקירה עומדת באותו השלב. לכן באותו השלב היה ברור שיש לו מוסר מפוקפק אבל נראה שרצו לסגור את הדברים בשקט: הוא הואשם, קיבל מכה קטנה על היד, וזהו. הנשיא חיים השני העניק חנינה קצת יותר מדהימה מהחנינה הזו. Tzafrir - שיחה 14:36, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

צריך לחשוב איך כותבים את כל זה. יש פה גרעין לקטע "הידעת" מוצלח. אומרים ישנה - שיחה 18:09, 6 באוקטובר 2023 (IDT)

מה בדיוק היה סעיף האישום? רצח? הריגה ברשלנות? 2A00:A041:E07F:DCE9:E5BE:4BF0:230B:A41D 08:06, 7 באוקטובר 2023 (IDT)

@אומרים ישנה (אם זה אכן אתה), הריגה וחריגה מסמכות. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 23:16, 7 באוקטובר 2023 (IDT)

@Tzafrir @אומרים ישנה מה דעתכם על הקטע כעת? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 20:14, 27 בדצמבר 2023 (IST)

אומרים ישנה מחוץ לחשבון: הקטע מאוד השתפר. בהחלט מוזר שעל מעורבות ברצח מקבלים עונש כה קל. צריך רק להסביר שליקה אחת הייתה מעט (או הרבה) כסף אז. אגב, יתכן שמדובר בלירה ארץ-ישראלית ולא בלירה ישראלית. 2A10:8012:7:D666:C581:CD12:53D5:2951‏ 22:46, 27 בדצמבר 2023 (IST)

@אומרים ישנה תיקנתי, יש עוד הערות? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 00:48, 1 בינואר 2024 (IST)

יכול להיות שזה דווקא כן לירה ישראלית. הקטע לא ברור. יש לבדוק לעומק. זה שלב המעבר בין המטבעות. בכל מקרה, האם ב1949 לירה הייתה הרבה או מעט כסף? זו הנקודה החשובה. אומרים ישנה - שיחה 12:33, 1 בינואר 2024 (IST)

טוב. לפי הערך "לירה ארץ ישראלית", בספטמבר 1948 1.8 לירות היו דולר אחד. ולפי הדף https://tools.carboncollective.co/inflation/us/1948/1/ דולר של 1948 הוא 11.48 דולר של 2024. 1/1.8 = 0.555 = 5/9. 5/9 של 11.48 דולר זה 6.38 דולר בימנו או 23 שקל של ימנו. זה בערך כרטיס אוטובוס בין עירוני דו כיווני. אומרים ישנה - שיחה 12:48, 1 בינואר 2024 (IST)

@אומרים ישנה בראבו על החישוב והמהירות. אז הקטע עדיין בסדר לדעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:47, 2 בינואר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה - שיחה 18:59, 2 בינואר 2024 (IST)

בעד. לדעתי ברור שלירה אחת זהו קנס סימלי, ולא נדרש להמיר את זה לסכומים של ימינו. אפשר להוסיף את המילה קנס סימלי. חמויישֶה • שיחה 11:08, 20 באוגוסט 2024 (IDT)

Aizenr, פעמי-עליון, אשמח שתחוו דעתכם על הקטע. לדעתי הוא בול. גם מעניין, גם מקשר לערכים אחרים מעניינים, גם מפתיע ולא מוכר לכל אחד. חמויישֶה • שיחה 15:46, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

נוטה להתנגד. אני מעדיף קטע הידעת שבמרכז פרשת מאיר טוביאנסקי. בסופו אפשר לציין את ה"עונש" והחנינה לברי. יש לי זכרון מאורפל שיש קטע כזה. משהוא יכול לנסות לבדוק? רמי (Aizenr) • שיחה 17:41, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

אני חושב שהקטע הזה טוב. אפשר לשבץ במרווח של כמה חודשים ממנו קטע שבמרכזו פרשת טוביאנסקי כפי שהציע רמי, אבל הקטע הנדון פה עומד בפני עצמו בעיניי. פעמי-עליון • שיחה 12:40, 27 באוקטובר 2024 (IST)

@Aizenr כמדומני אין קטע כזה. יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 16:44, 28 באוקטובר 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 11:00, 14 בנובמבר 2024 (IST)

מי ביקש קטע על חזרה בתשובה, שבת וקריירת משחק?

סרט הקולנוע הישראלי, "הצילו את המציל", זכה להצלחה כלכלית רבה, למרות שבעת צילומו, הבמאי והשחקן הראשי שלו, אורי זוהר (בתמונה), היה בשלבים מתקדמים של חזרה בתשובה, והפגין חוסר חשק לבצע את תפקידו. זוהר היה מתפלל בסוכת המציל, שבתפאורת סרט, ועורך שם שיחות טלפון, כדי לגייס כסף לישיבה. באחת הפעמים בהן עזב זוהר את מערך הצילומים לקראת כניסת השבת, עבודת היום טרם הושלמה, ואת המשך הסצנה ביים המפיק, איציק קול. זוהר סיפר כי מעולם לא צפה בסרט במלואו, בצורתו המוגמרת.

מתוך פורטל הומור. אומרים ישנה • שיחה 17:49, 31 ביולי 2024 (IDT)

בעד ארז האורז • שיחה 🎗 16:59, 9 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד אייל • שיחה 23:15, 10 באוגוסט 2024 (IDT)

בעד רמי (Aizenr) • שיחה 13:44, 30 באוקטובר 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 15:46, 18 בנובמבר 2024 (IST)

ריתוך ספונטני

סכמה של מערכת ריתוך קר

ריתוך קר הוא חיבור של שתי פיסות מתכת (ריתוך), המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, ונוצר ביניהן ואקום. האטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו". בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים, במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל.

אומרים ישנה - שיחה 20:19, 12 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד מעניין. אולי יהיה יותר מעניין אם נהפוך את הסדר בין שני חלקי הקטע? חמויישֶה - שיחה 13:42, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

בעד הקטע ובעד היפוך הסדר. הקישורים ל"מידע" במלה "לדעת" ול"תגלית" במלה "התגלה" מיותרים. פעמי-עליון • שיחה 00:32, 10 באפריל 2024 (IDT)

ונהפוכהו:

סכמה של מערכת ריתוך קר

בשנת 2005 האנטנה הראשית באחד הלוויינים במערך גלילאו, שנשלח אל כוכב הלכת צדק, שהייתה אמורה להיפתח לצורת מטרייה, לא נפתחה כראוי, ונראה שאחת מצלעותיה נתקעה בעמוד התומך. בתחילה לא היה ברור איך זה קרה, אך לבסוף התגלה שחלקים ממנה עברו ריתוך קר, בשל הניקיון בחלל. דהיינו (ריתוך) חיבור של שתי פיסות מתכת, המתרחש ללא חימום ממשק הפיסות. פיסות מתכות בעלות פני שטח נקי מאוד וחלק מאוד מתמזגות במגע, והאטומים שבהן משתלבים אלו באלו. וכפי שהפיזיקאי, ריצ'רד פיינמן, תיאר: "לאטומים אין אפשרות לדעת מאיזו פיסה הם הגיעו".

אומרים ישנה - שיחה 21:58, 22 באוגוסט 2023 (IDT)

אני חושב שככה עדיף, אבל אשמח לשמוע עוד תגובות. חמויישֶה - שיחה 08:54, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

באמת עדיף כך. אבל מבחינתי גם הגרסה הקודמת בסדר. אומרים ישנה - שיחה 09:39, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

יש כרגע רק שני תומכים מלבד מציע הקטע. אין מסתייגים. עוד מישהו מעוניין להביע דעתו על מנת שנתקדם? חמויישֶה • שיחה 12:56, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

נראה לי טוב. נראה לי שעדיף לשנות קצת את הסדר: „חיבור של שתי פיסות מתכת (ריתוך),״ Tzafrir • שיחה 13:07, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

אתה מוזמן לעשות זאת. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:37, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

חמויישֶה • שיחה 09:15, 19 בנובמבר 2024 (IST)

מלחמת השימפנזים בגומבה

אני חושב שאפשר ליצור קטע הידעת מעניין שיתבסס על הערך מלחמת השימפנזים בגומבה. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 18:59, 18 בספטמבר 2022 (IDT)

סיכמתי קטע מהערך למדור הידעת של פורטל בעלי חיים. נראה לי שבזאת מתמצא הפוטנציאל של הרעיון. תודה. אומרים ישנה - שיחה 11:36, 18 במרץ 2023 (IST)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 13:13, 2 בדצמבר 2024 (IST)

גנבת זרע

תא זרע מנסה לחדור לביצית, צילום במיקרוסקופ אלקטרוני. חלק מגוף תא הביצית הגדול נראה בפינה הימנית תחתונה. ראש תא הזרע צמוד אליו. זנב תא הזרע נמשך עד לפינה העליונה שמאלת. — תא זרע מנסה לחדור לביצית, צילום במיקרוסקופ אלקטרוני.

גישת בתי המשפט בישראל, בתביעות למזונות, בעת טיעון לגנבת זרע, היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם בנסיבות אלה. בשנת 2013 התנתה אישה עקרה מתן גט, בקיום יחסי מין. האישה אספה את נוזל הזרע בהיחבא, שלחה אותו לרופא, וזייפה את חתימת הגרוש, לאישור שימושו להפריית ביצית מתורמת זרה. למרות הכרת בית המשפט בהונאה, חויב האב לשלם מזונות לילדה, שנולדה. אולם בנוסף קבע בית המשפט פיצויים דחויים לאב, שהאישה תשלם, לאחר שימלאו 18 לילדה.

אומרים ישנה - שיחה 09:40, 23 באוגוסט 2023 (IDT)

מקרה מפתיע, אבל לא נראה לי שזה מתאים ל"הידעת?" @חמויישה מה דעתך? יודוקוליס • המכולת • הצטרפו למיזם יחסי החוץ! 13:36, 24 באוגוסט 2023 (IDT)

אני

בעד. חמויישֶה - שיחה 01:41, 12 בדצמבר 2023 (IST)

אומרים ישנה, באיזה פסק דין מדובר? חמויישֶה • שיחה 12:51, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

אני לא חושב שצריך לציין פסק דין, זה משהו ידוע. גם אותי זה הפתיע ששמעתי על זה לראשונה (לא במדור הידעת), הסיבה היא שמערכת המשפט שמה את טובת הילד במרכז. לדעתי צריך להוסיף את ההסבר.

בעד מותנה Matankic • שיחה 13:56, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

אם העניין לא מופיע במקורות של אחד הערכים המרכזיים שאליהם מפנה הקטע, אז איני זוכר כבר מה מקור המידע ואיך להרחיב אותו. צר לי. אומרים ישנה • שיחה 22:27, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

אני חושב שמצאתי את פסק הדין: [1]

עקרי הדברים שתואמים לקטע הידעת :

1. ”בפני שלוש תביעות בין בני זוג לשעבר. [...] השלישית, תביעתו הכספית של האיש כנגד האישה בטענה של "גניבת זרע" [...]”
86.ב. ”האיש יישא במזונות הקטינה בסך 1,400 ₪ לחודש [...]”
86.ז. ” [...] על האישה לשלם לאיש פיצוי בסך 100,000 ₪. הסכומים האמורים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, כאשר מועד פירעונם יהיה עם בגירת הקטינה, או סיום לימודיה התיכוניים, לפי המאוחר. [...]”

פסק הדין ניתן ב 21/04/2013 כמו שכתוב בקטע. בברכה, Matankic • שיחה 23:45, 13 באוגוסט 2024 (IDT)

עכשיו הכול מסובך. האם הפיצויים יהיו בסכום דומה לזה של המזונות, שישולמו כל השנים? סכום גדול משמעותית? קטן משמעותית? אומרים ישנה • שיחה 20:39, 14 באוגוסט 2024 (IDT)

מן הסתם המזונות שהגבר משלם (1400 כפול 12 חודשים כפול קרוב ל 18 שנים) + ההוצאות הנלוות שהוא יצטרך לשלם הם משמעותית יותר מהפיצוי הדחוי של האישה. גם אם מדובר בסכומים שהם יחסית קטנים, החלק המפתיע בקטע זה שלא מעניין את מערכת המשפט מה היה בין ההורים, מעניין אותם בעיקר טובת הילד, ועל הגבר שממנו "נגנב" הזרע לשאת בהשלכות. Matankic • שיחה 12:33, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

יש כרגע שני תומכים מלבד מציע הקטע (המעניין, לדעתי). מישהו עוד מעוניין להביע את דעתו על מנת שנתקדם? Aizenr, פעמי-עליון? חמויישֶה • שיחה 13:50, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

מציעה להוסיף את המלים "וזאת משיקולי טובת הילד" בסוף המשפט הראשון.
מציעה להוסיף את המקור לדף השיחה של הקטע (או אולי עדיף לקטע עצמו תחת noinclude)
מציע לשקול להוסיף את המלים ", אם כי בסכום נמוך בהרבה מסכום המזונת" בסוף המשפט האחרון. (סעיף זה אינו תנאי לתמיכתי)

רמי (Aizenr) • שיחה 13:51, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

אם המקור מצוי בדף בולט, עליו נסמך הקטע, איני רואה טעם להוסיפו לקטע הידעת. ואם הוא אינו מופיע בערכי המקור, יש להוסיפו אליהם, אלא אם כן הוא חסר חשיבות אנציקלופדית. ובמקרה בו הקטע על נושא חסר כל חשיבות אנציקלופדית, הוא לא מתאים לדף הראשי של ויקיפדיה.

לגבי המלל שאתה מציע להוסיף, מבחינתי אתה יכול להוסיפו. תודה. אומרים ישנה • שיחה 14:35, 22 באוקטובר 2024 (IDT)

מפתיע ומרתק. אני רואה שמקור (לא איכותי במיוחד, אך מספיק טוב), נמצא בערך גנבת זרע. אני בעד. פעמי-עליון • שיחה 12:43, 27 באוקטובר 2024 (IST)

חמויישֶה • שיחה 13:20, 2 בדצמבר 2024 (IST)

אין צבען כחול בעיניים כחולות

פיגמנטים הם מולקולות צבע, כמו ההמוגלובין, שצובע את הדם באדום, הכלורופיל, שצובע את העלים בירוק, והמלנין, שצובע את השיער והעור. מולקולות אלו מחזירות אור רק באורכי גל (צבעים) מסוימים, ואת שאר האור הן בולעות לתוכן, והופכות אותו לאנרגיה אחרת, כגון לְחֹם. ביצורים חיים יש הרבה פיגמנטים, אך יש מעט צבע כחול ביחס לצבעים אחרים. זאת משום שבגופם של יצורים חיים (כמו גם במעבדה כימית) קשה לייצר מולקולות, שבולעות כל אורך גל מלבד כחול. מעט הצבע הכחול שכן קיים ביצורים חיים, לרוב לא מושג בבליעת אור אלא בצבעוניות מבנית. דהיינו, סדרה של נפיצות אור (הפרדה לצבעים כמו במנסרה), שבירות אור, והתאבכויות אור (ביטול גל על ידי גל נגדי לו). צבעוניות מבנית אפשרית, למשל, בעזרת גביש מחורץ. גבישים כאלו קיימים בנוצות כחולות וכנפי פרפר כחולות. לכן הן משנות את הגוון שלהן בהתאם לזווית האור, וחדלות להיות כחולות כשהן נרטבות בנוזל, שנכנס אל חריצי גבישי הצבע שבהן.

אומרים ישנה - שיחה 10:44, 8 בדצמבר 2023 (IST)

לא הבנתי, אז למה עיניים כחולות נראות כחולות? גופיקו (שיחה) 12:59, 8 בדצמבר 2023 (IST)

לא בגלל שאור כל שהוא נבלע, אלא בגלל שאור לא כחול מוסט הצידה שוב ושוב ומתאבך עם עצמו. 2.53.174.70‏ 15:28, 8 בדצמבר 2023 (IST)

נחמד ומעניין אבל הטקסט "מדעי" מידי וכדאי לפשט אותו קצת. שנית, המידע כאן לא מופיע בערך הדל צבע עיניים שדורש הרחבה לפני שמקשרים אליו. טל (רונאלדיניו המלך • שיחה) 14:02, 9 בדצמבר 2023 (IST)

פישטתי. הסרתי את עניין העיניים, למשל. אומרים ישנה - שיחה 14:23, 9 בדצמבר 2023 (IST)

בעד. מעניין. SigTif - שיחה 18:00, 12 בדצמבר 2023 (IST)

נגד חמויישֶה • שיחה 15:59, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. חמויישֶה • שיחה 15:22, 2 בדצמבר 2024 (IST)

כוכב הצפון לא תמיד מראה את הצפון

העגלה הקטנה והעגלה הגדולה כאמצעים לזהות את כוכב הצפון

לפני כ-5000 שנה המצרים בנו פירמידות, שצד אחד שלהן כוון בדיוק לצפון. הם מצאו את הצפון למרות, שטרם התגלה המצפן, טרם נבנו שעונים מדויקים דיים, המורים מתי חצות היום - הזמן בו הצללים מצביעים צפונה, ולמרות שהם לא נעזרו בכוכב הצפון. למצרים אמנם הייתה התמצאות מרשימה באסטרונומיה, אך הם לא יכלו להשתמש בכוכב הצפון למציאת הצפון, כי בזמנם הוא טרם הראה את הצפון בדיוק מספק. כיוונו של כוכב זה משתנה מעט משנה לשנה, ושיא דיוק היעזרות בו למציאת הצפון יגיע בשנת 2100. המצרים מצאו את הצפון במדויק בעזרת מעקב אחרי כוכב-שבת כל שהוא, לילה שלם, מזריחתו ועד שקיעתו. הקו בין נקודת התצפית לאמצע דרכו של הכוכב מצביע צפונה.

אומרים ישנה - שיחה 12:28, 15 בדצמבר 2023 (IST)

אולי תמונת ההמחשה יכולה להיות תמונת חשיפה ארוכה של כוכבים בלילה שמראה מסלולים קשתיים שלהם? Tzafrir - שיחה 14:44, 27 בדצמבר 2023 (IST)

יש הצעה ספציפית, אולי? 2A00:A041:E07F:CDB4:25E0:1D78:EB20:53A2‏ 17:45, 27 בדצמבר 2023 (IST)

הצעות דומות (מדעיות יותר, ובלי המצרים הקדמונים) נדחו כאן, וכאן. חמויישֶה - שיחה 11:58, 28 בדצמבר 2023 (IST)

אולי הן נדחו דווקא בגלל שהן ניסו להסביר יותר מדי חומר, בפחות מדי מילים? בתודה, אומרים ישנה, מחוץ לחשבון. 2A0D:6FC7:526:B7C5:618D:4E1E:F33E:8E96‏ 16:18, 28 בדצמבר 2023 (IST)

אני

נגד. הקטע לא מסביר באופן בהיר מספיק איך עובדת השיטה הפרעונית. כבר פיניתי לילה שלם לתצפית ולא הבנתי מה אני צריך לעשות. חמויישֶה • שיחה 16:16, 21 באוקטובר 2024 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. כשנה ללא תגובת תמיכה. חמויישֶה • שיחה 15:28, 2 בדצמבר 2024 (IST)

פער המסה

מסתה הכוללת של ערימת עצמים שווה לסכום המסות של כל אחד מן העצמים כשהוא בנפרד. לכן, מסתה של ערימת מטבעות המכילה שישה מטבעות של חמש אגורות (3 גרם כ"א), שישה מטבעות של שקל אחד (3.5 גרם) ושישה מטבעות של עשר אגורות (4 גרם), תהיה 63 גרם. העיקרון הנ"ל, עיקרון שהוא כמעט מובן מאליו, מתקיים אך ורק ברמות שמעל גודלו של האטום. לעומת זאת, כאשר צוללים לרמה התת-אטומית, מתרחשת אנומליה מעניינת: מסתו של אטום איזוטופ פחמן-12 היא 12u בדיוק, אך כשסוכמים את מסותיהם של ששת הפרוטונים (1.00728u כ"א) ששת הנייטרונים (1.00866u) וששת האלקטרונים (0.00054858u) שמהם בנוי האטום, מתקבלת מסה גבוהה יותר – מסה של כ- $(6\cdot 1.00728u)+(6\cdot 1.00866u)+(6\cdot 0.00054858u)=12.0989u$ . התופעה הזו נקראת פער המסה והיא מתרחשת מהסיבה הבאה: קשירת הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים ליצירת האטום, משחררת אנרגיה – אנרגיית קשר גרעינית. שחרור האנרגיה הזו מביא גם לצמצום המסה, על פי נוסחתו המפורסמת של איינשטיין לקשר שבין מסתו של עצם לאנרגיה האצורה בו. כך קורה שמסתו של אטום קטנה יותר ממסתם של הפרוטונים, הנייטרונים והאלקטרונים המרכיבים אותו.

בברכה, אביתר ג' • שיחה • ג' באב ה'תשפ"ד • 18:36, 6 באוגוסט 2024 (IDT)

הרעיון מצויין. אבל הניסוח דורש ליטוש נוסף. אומרים ישנה • שיחה 12:36, 7 באוגוסט 2024 (IDT)
הצעת תמצות

אם בספר לימוד תופיע השאלה ”בכיסי ישנם 18 מטבעות. שישה מהם במסה של 3 גרם לאחד, שישה במסה של 4 גרם ושישה במסה של 5 גרם, מהי מסת כל הכסף שבכיסי?”, הדרך לחישוב התשובה תהיה $(6\cdot 3g)+(6\cdot 4g)+(6\cdot 5g)=72g$ . אולם, אם תופיע שם השאלה, ”באטום פחמן-12 ישנם שישה נייטרונים, שמסת כל אחד מהם 1.00866u, שישה פרוטונים, שמסת כל אחד מהם 1.00728u ושישה אלקטרונים, שמסת כל אחד מהם 0.000549u, מהי מסת האטום?”, סכימת מסות 18 החלקיקים, לא תניב את התוצאה הנכונה. היא תניב תוצאה גבוהה בכ-0.0989u (כ-8 פרומיל) מן התוצאה הנכונה. תופעה זו נקראת פער המסה. היא מתרחשת משום, שיצירת האטום מחלקיקיו משחררת אנרגיית קשר גרעינית, והדבר מביא גם לצמצום המסה, על פי הנוסחה E=mc², המקשרת בין מסתו של עצם לאנרגיה האצורה בו.

אומרים ישנה • שיחה 13:12, 7 באוגוסט 2024 (IDT)

ברשותך, הגהתי מעט את ההצעה שלך. אגב, לעניות דעתי, אנרגיית הקשר המשתחררת נובעת לא רק מהקשר בין הפרוטונים לנייטרונים ליצירת הגרעין, אלא גם מהקשר שבין גרעין האטום לאלקטרונים ליצירת האטום כולו, אבל אולי אני טועה. עוד אגב, מטבעות הם שם עצם ממין זכר. אביתר ג' • שיחה • י"א באב ה'תשפ"ד • 11:33, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

תודה. אבל אני חושב, שלדקדק על "כ-8 פרומיל" במקום על "כמעט אחוז", זה מעכב את הקריאה, ומושך את תשומת הלב מהעיקר. גם לא הבנתי לפי איזה כלל אתה כותב מספרים באותיות ובספרות. אותי לימדו, שבמשפט פשוט, מספר שמתואר במילה בודדת יכתב באותיות, אחרת בספרות, אך בצירוף ליחידות מידה, במספרים סידוריים, ובמשפט מתרגיל בחשבון, רק ספרות. (חוץ מזה, לפי אתר האקדמיה ללשון העברית, מטבע הוא גם זכר והיא גם נקבה. ולגבי הקשר בין הפרוטונים לאלקטרונים, אני ממש לא בטוח שיש בו תופעה של פער מסה, כי בראקציות כימיות, לא גרעיניות, נשמר חוק שימור המסה.) אומרים ישנה • שיחה 15:23, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

נגד. הקטע אינו קריא עבור מי שאין לו תואר במדעים מדוייקים. עבור מי שכן יש לו תואר, הוא קריא, אבל לא מעניין מספיק. חמויישֶה • שיחה 16:13, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

אם הקטע יסודר קצר ולעניין הוא יהיה קריא ומעניין עבור אנשים רבים. אומרים ישנה • שיחה 20:43, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

יש פוטנציאל, אבל אני חושב שנדרש שינוי מהותי. ברמת התוכן, הקטע רומז (או אומר בגרסה ראשונה) שהעניין הוא גודל העצמים. אבל העניין בעצם הוא סוג הקשר בין העצמים (והאנרגיה שקשר זה מגלם.). ברמת הצורה, יש יותר מידי חישובים ומספרים מדויקים שיכולים להרתיע. אנסה לתת גירסה משלי:

-----

מסתה הכוללת של ערימת עצמים שווה לסכום המסות של כל אחד מן העצמים כשהוא בנפרד. במאה ה-20 גילו שעיקרון זה שנראה כמעט מובן מאליו לא מתקיים באופן מדויק. לפי עקרון השקלות בין מסה לאנרגיה, מסה ואנרגיה יכולת להפוך זו לזו בעת תגובה על פי

נוסחתו המפורסמת של איינשטיין E=mc^2.

.

לכן אם בעת תגובה כלשהי משתחררת אנרגיה, מסת התוצרים תהיה קטנה ממסת המגבים בהתאם לאנרגיה שהשתחררה. המקדם c^2 כה גדול כך שאפילו אם נפלטת כמות גדולה של אנרגיה כמו בערה או בפיצוץ, המסה שהפחת לאנרגיה זניחה. אולם בתגובות אתירות אנרגיה במיוחד, כמו למשל בקוע גרעיני, מסה זאת אנינה זניחה כלל. כך לדוגמה בפצצת ביקוע גרעיני, כ0.5% מהחומר שמתבעקה הופך לאנרגיה. בפצצת היתוך גרעיני אחוז המסה שהופך לאנרגיה גבוהה אף יותר והוא עמד על כ2%.

-----

זה עדיין גלומי. אם רוצים אני יכול להוסיף קישורים ולבדוק את העובדות. כמו כן, בשונה מהקטע המקורי אין כן איזכור ישיר לפער המסה. זה קצת חבל. אם רוצים אני יכול לנסות לדחוף אותו. כרגע זה נראה לי קצת מלכותי מידי בגישה הנוכחית.

תגידו לי אם אתם אוהבים את הכיון.

להתראות, רמי (Aizenr) • שיחה 17:26, 29 באוקטובר 2024 (IST)

ההפשטה הבאה

אם בספר לימוד תופיע השאלה ”בכיסי ישנם 3 מטבעות: 1 בעל מסה של 3 גרם, 1 במסה של 4 גרם ו-1 במסה של 5 גרם, מהי מסת כל הכסף שבכיסי?”, הדרך לחישוב התשובה תהיה $3g+4g+5g=12g$ . אולם אם תופיע שם השאלה, ”באטום מימן כבד ישנם נייטרון, שמסתו 1.00866 יחידות, פרוטון, שמסתו 1.00728 יחידות ואלקטרון, שמסתו 0.000549 יחידות, מהי מסת האטום?”, סכימת מסות החלקיקים לא תניב את התוצאה הנכונה. היא תניב תוצאה גבוהה בכאחוז מן התוצאה הנכונה. תופעה זו נקראת פער המסה. היא מתרחשת משום, שיצירת האטום מחלקיקיו משחררת אנרגיית קשר גרעינית, והדבר מביא גם לצמצום המסה, על פי הנוסחה E=mc², המקשרת בין מסתו של עצם לאנרגיה האצורה בו.

אומרים ישנה • שיחה 21:23, 15 באוגוסט 2024 (IDT)

מצטער. בעיני עדיין לא נגיש (ברגע שכתבת "שמסתו 1.00866u" איבדת את הקורא הממוצע). וחוזר על עמדתי, שגם אם הכל היה נהיר ומזמין קריאה, זה לא מספיק מעניין. חמויישֶה • שיחה 09:40, 18 באוגוסט 2024 (IDT)

אפשר לשנות את "u" ל"יחידות". הקורא הממוצע כן מבין שברים עשרוניים. אומרים ישנה • שיחה 18:38, 18 באוגוסט 2024 (IDT)

פער המסה, תיקון על פי הערות רמי (Aizenr)

אם אנעץ נעץ, שמסתו עשרה גרם, בפיסת עץ, שמסתה מאתיים גרם, אצור חפץ, שמסתו תהייה 210 גרם בקירוב טוב מאוד. לא בדיוק 210 גרם, אלא רק בקירוב טוב מאוד, כי בהתאם לנוסחת איינשטיין, E=mc², חלק קטן עד כדי הזנחה ממסת הקרש וממסת הנעץ ישתחרר כאנרגיה, בעת יצירת קשרים כימיים בין מולקולריים מעטים וחלשים, בין חוד הנעץ לשטח מגעו עם הקרש. האנרגיה שהשתחררה בעת נעיצת הנעץ הייתה מעטה מאוד, שהרי לא חשתי אז ביצירת אור, רעש, הדף או חום. ומכיוון, הגורם c² – מהירות האור בריבוע, הוא מספר גדול מאוד, מכאן, שהגורם m – המסה שפחתה, קטנטן, ופער המסה בין המגיבים לבין התוצרים זניח. אלא שגם אם אצית את הקרש, ואגרום כך לשחרור כמות כן מורגשת של אנרגיה, בריאקציה כימית ששוברת ויוצרת מולקולות חדשות (שבירה ויצירה של קשרים קוולנטיים רבים), סכום מסות הקרש והחמצן שהשתתף בשריפתו יהיה כמעט זהה לחלוטין לסכום מסות אפרו ועשנו. גם אם אחזור על הניסוי עם לבנת חבלה, פער המסה יהיה זניח. אולם בעת היתוך גרעיני וביקוע גרעיני, פער המסה אינו זניח. אטום ליתיום מכיל בדיוק את רכיביהם של שני אטומי מימן כבד. אך מסתו שונה מסכום מסותיהם בשתי אלפיות האחוז.

אומרים ישנה • שיחה 13:48, 30 באוקטובר 2024 (IST)

לא אוהב. חמויישֶה • שיחה 15:44, 18 בנובמבר 2024 (IST)

ההצעה לא התקבלה. תומך אחד בלבד בדיון. חמויישֶה • שיחה 11:10, 10 בדצמבר 2024 (IST)

נוזל שחיות בעלות ריאות יכולות לנשום בו

לפי ויקיפדיה האנגלית, Perfluorohexane הוא נוזל כזה. אבל הערך האנגלי לקוני. אם רוצים קטע "היידעת" מוצלח, צריך ערך עברי רחב מהערך האנגלי. אחרת קוראי הדף הראשי יתאכזבו שקטע "הידעת" שולח אותם לקצרמר. אומרים ישנה - שיחה 17:26, 15 בספטמבר 2023 (IDT)

ההצעה לא התקבלה. אין עם מה לעבוד. חמויישֶה • שיחה 15:59, 22 בדצמבר 2024 (IST)

הסרת תבנית:הידעת? 5 בספטמבר - סדרה 1

לפי הכתוב בויקיפדיה באנגלית, התבנית מתארת עלילה לא אמיתית. לא נמצאו ראיות בבדיקה למכות מחפץ קהה, אלא דווקא ראיות לפגיעה מקליע. יורש העצר לא נבדק בכלל ב-1992, ובשום מקום לא מתואר שנורה 6 פעמים, אלא פעם אחת בלבד. מה גם שהבדיקה לא בוצעה על ידי המשטרה, אלא על ידי חוקרים פרטיים. בדף השיחה של התבנית כבר עלו ספקות בעבר לגבי התוכן. לדעתי צריך להסיר ולעדכן את הערך. מתייג את עמיחי. מתקןמחשב • שיחה 03:59, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

תוכל בבקשה להפנות אותי למקור המדובר? תודה, ‏עמיחי • שיחה 21:39, 5 בספטמבר 2024 (IDT)

מהערך באנגלית על הברונית מריה וטסרה:

"In 1991, Vetsera's remains were disturbed again, this time by Helmut Flatzelsteiner, a Linz furniture dealer obsessed with the Mayerling incident who removed them for a forensic examination at his expense, which took place in February 1993.[22] Flatzelsteiner told the examiners that the remains belonged to a relative killed 100 years earlier who may have been shot in the head or stabbed. One expert thought that this might be possible, but since the skull was in a state of advanced decomposition, it could not be confirmed.[21] Other experts confirmed the presence of the remains of a bullet, as well as the hair being singed from the impact."

המקורות לפסקה הזאת הם כתבי עת שאין לי גישה אליהם וראיון עם היסטוריונית שזמין ביוטיוב- לפי האתר שלה עוסקת בהיסטוריה של אוסטריה במאה ה-19 וכותבת ביוגרפיה על הברונית. מתקןמחשב • שיחה 11:56, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

בערכים האחרים בעברית עדיין מופיעות הדעות שהיא לא נרצחה מירי. האם זה בטוח לא נכון? ‏עמיחי • שיחה 12:05, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

זה בטוח שהמשטרה לא עשתה בדיקה, הנסיך לא נורה שש פעמים, ואין הוכחה שהברונית נרצחה במכות מחפץ קהה. הערך פרשת מאיירלינג נראה כמו תרגום של הערך האנגלי, לפי הערך להבנתי הממצאים של בדיקות השלד לא חד משמעיים. הערך רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה מכיל טענות ללא מקור, שלא תואמות את ערך הפרשה.

אולי במקום למחוק את התבנית עדיף לנסח אותה מחדש תוך כדי אזכור העניין הרב שעוררה הפרשה, התיאוריות שהתפתחו לאורך השנים והמכתבים שנמצאו ב-2015. מתקןמחשב • שיחה 22:22, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

רעיון טוב! ‏עמיחי • שיחה 22:28, 8 בספטמבר 2024 (IDT)

ניסחתי מחדש באופן נכון יותר, והורדתי טענות שככל הנראה אינן נכונות. חמויישֶה • שיחה 16:07, 22 בדצמבר 2024 (IST)

הקטע שוכתב. חמויישֶה • שיחה 16:07, 22 בדצמבר 2024 (IST)

בית המחוקקים הישראלי במוזיאון תל אביב

אני מציע שני נוסחים:

אחד ארוך יותר, אבל, לדעתי, גם מעניין יותר:

הרשות המחוקקת הישראלית נדדה בין תחנות רבות, מאז הקמת מדינת ישראל ועד לשנת 1966, עת עברה הכנסת למשכנה הנוכחי, לצד קריית הממשלה בגבעת רם בירושלים: מועצת המדינה הזמנית, שהייתה הפרלמנט הישראלי עד כינונה של הכנסת הראשונה לאחר הבחירות הראשונות, התכנסה בתחילה בבית קק"ל בתל אביב. לאחר ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות, כשחזרו אנשי הקרן הקיימת מירושלים הנצורה, נאלצה מועצת המדינה לפנות את בית קק"ל, והוחלט לקיים את ישיבותיה בלשכתו של ראש הממשלה בקרייה, בצפונה של המושבה שרונה. משנמשכו הקרבות ונדחו הבחירות לכנסת, הוחלט שמועצת המדינה תתכנס במוזיאון תל אביב ששכן אז בבית דיזנגוף (בתמונה), במקום שבו התקיימה הכרזת העצמאות. הכנסת הראשונה קיימה את ארבע ישיבותיה הראשונות בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, לאחר מכן התכנסה בבניין קולנוע קסם בתל אביב, שבה לבניין הסוכנות היהודית, ולבסוף קבעה את משכנה בבית פרומין, מקום משכנה האחרון של הכנסת עד שעברה למקומה הנוכחי במהלך מושבה של הכנסת השישית. כדי שלא להפריע לפעילותו של מוזיאון תל אביב, בזמן שהותה של מועצת המדינה במוזיאון, התקיימו ישיבותיה רק בחודשי הפגרה ובשעות הערב, אך לא בערבים שבהם התקיימו קונצרטים. הספסלים סודרו לפני כל ישיבה באולם, ובין הישיבות אוחסנו במחסן.

ואחד, קצר יותר:

הרשות המחוקקת הישראלית נדדה בין תחנות רבות, מאז הקמת מדינת ישראל ועד לשנת 1966, עת עברה למשכנה הנוכחי, בגבעת רם בירושלים. מועצת המדינה הזמנית, שהייתה הפרלמנט הישראלי עד כינונה של הכנסת, נדדה בין שלוש תחנות: בתחילה התכנסה בבית קק"ל בתל אביב, עברה ללשכתו של ראש הממשלה בקרייה, וסיימה את כהונתה במוזיאון תל אביב ששכן אז בבית דיזנגוף (בתמונה). הכנסת נדדה בין ארבע תחנות: בתחילה התכנסה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, לאחר מכן בבניין קולנוע קסם בתל אביב, היא שבה לבניין הסוכנות, ולבסוף קבעה את משכנה בבית פרומין, מקום משכנה האחרון עד שעברה למקומה הנוכחי. בזמן שהותה של מועצת המדינה במוזיאון תל אביב, התקיימו ישיבותיה רק בחודשי הפגרה ובשעות הערב. הספסלים סודרו לפני כל ישיבה באולם, ובין הישיבות אוחסנו במחסן.

המקורות הם בערך על משכן הכנסת, ובכל ההפניות מערך זה. בברכה, אביתר ג' • שיחה • י"ט בחשוון ה'תשפ"ה • 13:27, 20 בנובמבר 2024 (IST)

אולי כך?

הרשות המחוקקת הישראלית שינתה את מקום התכנסותה שמונה פעמים בשנתיים הראשונות לקיומה: תחילה הרשות קיימה את הכרזת העצמאות בבית דיזנגוף (בתמונה), בו שכן אז מוזיאון תל אביב. מועצת המדינה הזמנית, שהייתה הפרלמנט עד כינון הכנסת הראשונה, התכנסה בבית קק"ל בתל אביב, עד שבהפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות חזרו אליו אנשי הקרן הקיימת. משם היא עברה ללשכת ראש הממשלה בשרונה. אולם קשה היה לנהל מלחמה מתוך בניין עם פרלמנט. לכן הרשות חזרה אל בית דיזנגוף, כשהמוזיאון היה בפגרה, ולקראת כל ישיבה, הוצאו מושבי חברי המועצה ממחסן המוזיאון. הכנסת הראשונה החלה את דרכה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, עברה לקולנוע קסם בתל אביב, שהפסיק להקרין סרטים כדי לארח אותה, ושבה לבניין הסוכנות היהודית. משם היא עברה בשנת 1950 לבית פרומין בירושלים, שהופקע והותאם לאכסון פרלמנט, ונשארה בו 16 שנה. רק בשנת 1966, הרשות המחוקקת עברה לתחנתה התשיעית – משכנה הנוכחי, לצד קריית הממשלה, בגבעת רם.

―אומרים ישנה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

תודה על התזכורת. אומרים ישנה • שיחה 15:06, 20 בנובמבר 2024 (IST)

הנוסח הזה מקובל עליי. הגהתי אותו קלות. אביתר ג' • שיחה • י"ט בחשוון ה'תשפ"ה • 14:58, 20 בנובמבר 2024 (IST)

בעד אומרים ישנה • שיחה 15:14, 20 בנובמבר 2024 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 14:34, 21 בנובמבר 2024 (IST)

בקריאה נוספת, יש לי מספר הערות לנוסח האחרון:

אמנם מועצת המדינה הזמנית והכנסת הן הרשות המוקקת של מדינת ישראל, אבל השימוש בכינוי הרומז "הרשות" ("תחילה הרשות קיימה..."), קצת לא ברור בקריאה ראשונה. כדאי לחשוב על ניסוח ברור יותר.
אמנם כל 37 חברי מועצת העם, שהפכה להיות מועצת המדינה הזמנית, חתומים על הכרזת העצמאות, אבל אני לא בטוח שזה נכון לומר שהרשות המחוקקת קיימה את הכרזת העצמאות. לפני שהוקמה המדינה בהכרזת העצמאות לא כל כך ברור שהייתה לה רשות מחוקקת, ואני סבור שדוד בן גוריון שקרא את נוסח ההכרזה ראה את עצמו כנציגה של מנהלת העם ולא של מועצת העם, כלומר, מי שהקים את המדינה היה הקבינט של היישוב שהפך להיות הממשלה, הרשות המבצעת, ולא הפרלמנט, הרשות המחוקקת. זה גם די הגיוני כשחושבים על העניין הזה. הקמה של מדינה נעשית על ידי גוף של פוליטיקאים ביצועיסטיים, ולא על ידי פרלמנטרים. הדבר הזה מתעצם עוד יותר, כשזוכרים שמועצת המדינה והכנסת נועדו להיות בכלל הרשות המכוננת של המדינה, וכשזוכרים שההצבעה על שאלת הקמת המדינה נערכה במנהלת העם ולא במועצת.
משהו בסיבה ובתוצאה לגבי המעבר מבית אברלה פחות מתחבר לי. הישיבה של מועצת המדינה בבית אברלה נועדה מראש להיות זמנית, עד שיימצא מקום טוב יותר. בגלל שידעו שהולכות להיות בחירות לכנסת בקרוב, אמרו שבינתיים מועצת המדינה תשב בלשכת ראש הממשלה, ואחר כך כשתהיה כנסת "כבר נמצא לה מקום". בסוף, בגלל המלחמה, הבחירות לכנסת נדחו, והיה צריך למצוא מקום יותר מתאים, בלי יכולת לחכות לכנסת.
אולי כדאי להחליף את התמונה, לתמונה של משכן הכנסת הנוכחי.

זהו. אשמח להערותיכם. אביתר ג' • שיחה • ז' בכסלו ה'תשפ"ה • 13:47, 8 בדצמבר 2024 (IST)

האם תוכל להציג נוסח אלטרנטיבי, בבקשה? אומרים ישנה • שיחה 14:18, 8 בדצמבר 2024 (IST)

ניסיון. נא חוו את דעתכם:

הרשות המחוקקת הישראלית שינתה את מקום התכנסותה שמונה פעמים בשנתיים הראשונות לקיומה: תחילה נתכנסו חברי מועצת המדינה הזמנית, הפרלמנט הישראלי עד לכינונה של הכנסת הראשונה, כדי "לקיים בחתימת ידם" את מסמך הכרזת העצמאות במקום ההכרזה בבית דיזנגוף, שהיה מוזיאון תל אביב דאז. בהמשך התכנסה המועצה בבית קק"ל בתל אביב, עד שבהפוגה הראשונה של מלחמת העצמאות חזרו אליו אנשי הקרן הקיימת. משם היא עברה ללשכת ראש הממשלה בשרונה, אולם נאלצה לעבור משם עם התארכות המלחמה ודחיית הבחירות. המועצה חזרה לבית דיזנגוף, וקיימה את ישיבותיה כשהמוזיאון היה בפגרה. לקראת כל ישיבה הוצאו מושבי חברי המועצה ממחסן המוזיאון. הכנסת הראשונה החלה את דרכה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים, עברה לקולנוע קסם בתל אביב, שהפסיק להקרין סרטים כדי לארח אותה, ושבה לבניין הסוכנות היהודית. משם היא עברה, בשנת 1950, לבית פרומין בירושלים, שהופקע והותאם לאכסון פרלמנט, ונשארה בו 16 שנה. רק בשנת 1966, הרשות המחוקקת הישראלית עברה לתחנתה התשיעית – משכנה הנוכחי (בתמונה), לצד קריית הממשלה, בגבעת רם.

אביתר ג' • שיחה • ח' בכסלו ה'תשפ"ה • 18:32, 8 בדצמבר 2024 (IST)

גם הנוסח הזה קביל עלי.
הנוסח שלך לא עונה למה שהצגת כבעיה, בסעיף מספר 1 של דבריך. לדעתי, אפשר להשאיר את הדברים כמו שהם. אבל לדעתך, יש בזה בעיה, ואינך פותר אותה.
זה בסדר גמור לעבור לתמונה של משכן הכנסת הנוכחי, אבל צריך תמונה של החלק הארי שלו, שתהייה ברורה גם כשהיא כל כך קטנה. לא התמונה הספציפית הזו. - טופל.
תודה.

אומרים ישנה • שיחה 20:39, 8 בדצמבר 2024 (IST)

אז מה קורה עם הקטע? שני הנוסחים האחרונים מקובלים עלי, עם העדפה קלה לשני. כדאי לדעתי, שהתמונה תהיה של משכנה הנוכחי של הכנסת. אביתר ג' • שיחה • ט"ז בכסלו ה'תשפ"ה • 11:11, 17 בדצמבר 2024 (IST)

בעד חמויישֶה • שיחה 15:47, 17 בדצמבר 2024 (IST)

בעד - יותר בעד מאשר הבעד של הגרסאות הקודמות. תודה. אומרים ישנה • שיחה 21:15, 17 בדצמבר 2024 (IST)

נבחרה הגרסה האחרונה. חמויישֶה • שיחה 13:17, 7 בינואר 2025 (IST)