הפואנטה היא סוף הקטע: שעל אף פי שהוטלו מגבלות על הפוטוריזם, האמנים המשיכו לפעול באותו סגנון אמנותי, פשוט בשם אחר. תומר - שיחה03:01, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
רציתי לפנות למתדיינים המקוריים, אבל כולם כבר לא איתנו (חוץ מדני). אני אנסה להוסיף הודעה בדף השיחה של התבנית. אני אפנה גם לאביהו, שמהבנתי את דף השיחה של הערך, הוא זה שהוסיף את התוכן הזה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל16:52, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
במקור הבאתי ידיעה זו מוויקיפדיה באנגלית. בינתיים הם שינו נוסח והם יותר זהירים. נתחיל בעובדה שאין לערער עליה. בוונצואלה אוכלים קפיברה מבושלת וממולחת בתקופת הלנט שבה אסור לבני הדת הקתולית לאכול בשר, אבל מותר לאכול דגים. עובדה זו מופיעה בכתבה שליאור הפנה אליה וקיימת גם בכתבה In Venezuela, Rodents Can Be a Delicacy מהניו יורק טיימס. בשתי הכתבות, מוזכר הטיעון שבגלל שהקפבירה מבלה במים רוב זמנו, יש לו טעם של דג. בשתיהן מתייחסים לכך שהטענה שהוותיקן הכשיר את הקפבירה כסוג של דג כאל אגדה. לעומת זאת הדף Important Facts About Capybaras מאתר אוניברסיטת אילינוי מתייחס לטענה על פסק הלכה מהוותיקן כאל עובדה. אני מציע שנהיה זהירים וננסח את הידעת קצת אחרת.
"בארבעים ימיהתענית שלפני חג הפסחא נאסר על הנוצרים הקתולים לאכול בשר, ומותר לאכול דגים בלבד, ולמרות זאת נוהגים בוונצואלה לאכול בתקופה זו באופן מסורתי בשר מאחד ממיני היונקים, הקפיברה. הקפיברה הוא המכרסם הגדול בעולם. במראהו הוא דומה לחולדה, אך גדול ממנה משמעותית. אורכו כמטר אחד, ומשקלו הממוצע כ-50 קילוגרם, והוא חי כיום באמריקה הדרומית בלבד. בוונצואלה טוענים כי קיבלו אישור מהוותיקן במאה ה-16 לאכול מבשר הקפיברה בתקופת הלנט, לאחר שמיסיונרים מקומיים שיכנעו את אבות הכנסייה כי כיוון שהקפיברה חי רוב זמנו במים הוא בעצם סוג של דג."
לטעמי השאלה היא מה הכוונה "התמודד מול". אם זה ראש בראש (לא שניים מתוך מאות מתמודדים) - אני מוצא עניין. נרו יאיר • שיחה • כ"ב בתשרי ה'תשע"ג • 20:29, 8 באוקטובר 2012 (IST)
ראה דף השיחה של התבנית שבו מצוטטת כתבה זו: [1]. חבר הפרלמנט בלינגהאם עצמו טוען כי הוא קרוב משפחה של הרוצח, ולא סתם חולק במקרה את שם המשפחה. דב ט. - שיחה15:24, 10 באפריל 2013 (IDT)
בכל העולם יש סכסוכים בהן שתי מדינות לפחות תובעות בעלות על אותו השטח. אזור ביר טוויל (אנ') יוצא דופן בכך שמצרים משייכת אותו לסודאן ואילו סודאן משייכת אותו למצרים... העניין נזכר בקצרה בערך על משולש חלאיב הסמוך, אך כדאי לדעתי להקדיש קטע הידעת לביר טוויל. מה דעתך? ליאורޖޭ • ו' באדר ה'תשע"ב • 18:36, 28 בפברואר 2012 (IST)
בשנים 1899-1956 נכבשהסודאן על ידי האימפריה הבריטית ומצרים. בשנת 1899 נקבע כי הגבול המדיני בין מצרים לסודאן יעבור בקו רוחב 22° צפון, אולם בשנת 1902 החליטו הבריטים לשנות את תוואי הקצה המזרחי של גבול מצרים-סודאן: אזור בשטח כעשרים אלף קמ"ר (קרוב לשטחה של מדינת ישראל) הנמתח לאורך ים סוף הועבר לניהול המושל הבריטי בסודאן, ואזור סמוך לו ממערב בקרבת ביר טוויל הועבר לרשות מצרים. מאז הכרזת העצמאות של סודאן בשנת 1956 תובעת סודאן הכרה בגבול משנת 1902, בעוד מצרים מכירה בגבול משנת 1899. כך נוצר מצב בו שתי המדינות מתנערות מבּעלות על ביר טוויל, במסגרת תביעתן לבעלות על משולש חלאיב, הגדול והמשמעותי ממנו. ביר טוויל הוא האזור המיושב היחיד בעולם במעמד טרה נוליוס - שטח שאינו כפוף לריבונות של מדינה.
בעת כיבושסודאן בידי האימפריה הבריטית ומצרים בשנת 1899, נקבע כי הגבול המדיני בין מצרים לסודאן יעבור בקו רוחב 22° צפון, אולם בשנת 1902 העבירו הבריטים שטח של כעשרים אלף קמ"ר לאורך ים סוף (קרוב לשטחה של מדינת ישראל) לניהול המושל הבריטי בסודאן, ואזור סמוך לו ממערב בקרבת ביר טוויל הועבר לרשות מצרים. מאז הכרזת העצמאות של סודאן בשנת 1956 תובעת סודאן הכרה בגבול משנת 1902, בעוד מצרים מכירה בגבול משנת 1899. כך נוצר מצב בו שתי המדינות מתנערות מבּעלות על ביר טוויל, במסגרת תביעתן לבעלות על משולש חלאיב, הגדול והמשמעותי ממנו. ביר טוויל הוא האזור המיושב היחיד בעולם במעמד טרה נוליוס - שטח שאינו כפוף לריבונות של מדינה.
מקובל להניח כי המצפן מצביע על הצפון האמיתי, הוא ציר סיבוב כדור הארץ. בפועל, הצפון המגנטי של כדור הארץ אינו זהה לצפון האמיתי, ומרוחק ממנו כדי 11.3°. הקטבים המגנטיים מושפעים מחלקה הנוזלי של ליבת כדור הארץ, ובשל כך הם דינמיים. במרוצת השנים, הקטבים המגנטיים שינו את מקומם בקצב של עשרות קילומטרים בשנה, במגמת כיוון נפרדת לכל קוטב. לאורך העבר הגאולוגי של כדור הארץ, התחלפו בניהם הקטבים עשרות פעמים, בקצב חילוף ממוצע של אחת ל-400,000 שנים. הפעם האחרונה בה מחט המצפן הצפונית הצביעה דרומה הייתה לפני כ-700,000 שנה. לפיכך, ולפי נתונים רבים נספים, מדענים סבורים כי אנו עומדים לפני היפוך קטבים נוסף.
אני מתלבט - לא ברור איזה אחוז מהאנשים מכירים בכלל את המושג "צפון מגנטי". נראה לי שכדי שהקטע יהיה מעניין, צריך להחזיק קודם לכן בתפיסה שהצפון המגנטי הוא הצפון של המפה. תומר - שיחה12:48, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
הרחבתי את הקטע והוספתי הסבר על אופן יצירת הדמויות: דמות גבעה היא יצירת אמנות שנחקקה על צדה של גבעה שניתן לראותה מרחוק. דמויות הגבעה, שיצירתן החלה בתקופה הפרהיסטורית, נפוצות ברחבי אנגליה, ונוצרו כפי הנראה מסיבות דתיות. הדמויות נוצרו על ידי חפירה רדודה של הדמות בצלע הגבעה. חפירה זו חשפה את אבן הגיר שמתחת לאדמת הגבעה, ויצרה ניגוד לצבע הירוק של הגבעה. הסוס הלבן של אפינגטון, למשל, הוא דוגמה ליצירה שכזו; אורך הדמות 110 מטרים והיא נוצרה במחוז אוקספורדשייר באנגליה בצלע גבעה, כאשר החפירה מולאה בגירלבן. הסוס הלבן של אפינגטון נוצר לפני כ-3,000 שנה, בתקופת הברונזה. הסוס הלבן של פוקסטון הוא דוגמה לדמות גבעה מודרנית, שנחצבה בשנת 2003 במחוז קנט באנגליה.
תומר - שיחה08:12, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
מעניין מאוד והגרסה של תומר טובה. הייתי רק משלב את השורה: "הסוס הלבן של אפינגטון נוצר לפני כ-3,000 שנה בתקופת הברונזה" לא כמשפט נפרד, אלא כחלק מהמשפט הקודם, כך: "הסוס הלבן של אפינגטון, למשל, הוא דוגמה ליצירה שכזו; אורך הדמות 110 מטרים והיא נוצרה במחוז אוקספורדשייר באנגליה, לפני כ-3,000 שנה, בתקופת הברונזה, בצלע גבעה, כאשר החפירה מולאה בגיר לבן." שועל - שיחה18:21, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
ערכתי קצת את הקטע (תוספת קישורים ושינויי ניסוח קלים; [2]). בעד, ותומך בשינוי של חנה. מתלבט האם כדאי גם לציין את הגאלרו האדום (שמוצג בתמונה בערך), שהוענק לחשמנים. תומר - שיחה03:35, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
הצעה לקטע שונה לגמרי לגבי המעבר לשיטה המטרית, לפי הצעתו של אמיר:
המעבר לשיטה המטרית הוא תהליך המעבר של מדינות שונות לשימוש בשיטה המטרית, כתחליף לשימוש ביחידות מידה שהיו נהוגות קודם לכן. הליך זה החל בצרפת ב-1790, לאחר המהפכה הצרפתית, והתפשט לשאר מדינות העולם. המעבר משיטה לשיטה עורר בלבול רב, ולעתים גרם לתאונות. ב-1983, בקנדה, בגלל בלבול במעבר בין השיטות, אזל הדלק במטוס מסוג בואינג 767 בטיסה של אייר קנדה - אירוע הידוע בשם דאון גימלי. אירוע ידוע נוסף הוא התרסקות החללית "מקפת האקלים של מאדים" על כוכב המאדים ב-1998, שאירע בשל חוסר התאמה ביחידות המידה, שנבע מכך שבארצות הברית השיטה המטרית אינה נהוגה.
ניסיתי לא להאריך מדי בתיאור האסון על המאדים, אבל ייתכן שזה יצא קצת מסורבל/לא ברור. תומר - שיחה18:26, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
לא מבין את כוונתך. דוגמאות רבות כמו מה? יש עיר שיש בה רחוב על שם קריוס ולא על שם בקטוס? עיר עם רחוב על שם לורל בלי רחוב על שם הארדי? הקטע מביא שמות של רחובות באותה שכונה על שם שפרה ופועה כאשר רוב האנשים ודאי סבורים שגם רחוב פועה הוא על שם המיילדת המקראית, ולא כך הוא. חמויישֶה - שיחה11:26, 13 באוגוסט 2013 (IDT)
לא תמצא דוגמא כזו. גם אם תמצא (לא תמצא, אבל אם כן) לרחוב יקראו רח' רבין. אם אכן תמצא דוגמא באמת מקבילה המקרה יהיה מתאים לקטע הידעת נוסף. גם יש לי ניסוח: בעיר איכבינדו עילית מצויים הרחובות אברהם יצחק ויעקב, אולם בעוד רחובות אברהם ויעקב קרויים על שמות שניים משלושת האבות, רח' יצחק נקרא על שם יצחק רבין שהיה ראש ממשלת ישראל ונרצח בתוך תקופת כהונתו. בתקופה שלאחר הרצח שינו את שם בית החולים שהיה על שם בילינסון למרכז רפואי רבין, את שם תחנת הכח שהייתה קרויה על שם דוד שיפמן שינו לאורות רבין ואת שם הרחוב הקרוי על שם יצחק אבינו שינו לרחוב יצחק רבין. ―חמויישה (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
גם אם מדובר במקרה נדיר ולא ניתן למצוא דוגמאות דומות, מדובר בקטע סולידי בעיניי ואני לא בטוח שהוא מספיק מעניין. בנוסף, צריך למצוא דרך להדגיש בקטע יותר את העובדה שמדובר ברחובות באותה שכונה. תומר - שיחה03:41, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
מסכים עם תומר. אותי הקטע משעמם. בברכה, משתמש כבד - 20:03, 03/10/13
לענ"ד מתבקש בקטע הידעת כזה לציין שנהוג במסורת לזהות את שפרה ופועה בתור יוכבד ומרים אמו ואחותו של משה רבינו. וכאן עוד אוסיף שגם מתאים ונכון לציין בקטע זה - שאגודת אפרת אגודה לעידוד הילודה בעם היהודי, מכונה כך מפני שאף השם אפרת שם המבטא פריון, מיוחס במסורת למרים. המידע והערכים המוכחלים הללו הן הדיוק הסיבה שכותבים קטעי הידעת. והקשר בין פועה בת דורינו לביטוי שפרה ופועה אינו חזק או מענין יותר מהקשר אל יוכבד ומרים. מי-נהר - שיחה20:49, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
לא הבנתי מדוע טענת שאני סבור שיש להכניס לקטעי הידעת כמה שיותר מידע. חשבתי שהקטע הנ"ל עצמו הוא קצר ביחס לקטעי הידעת או למקום המוקדש להם. ושאם כבר אז כבר. איני מודע למקובל בתבנית זו, אם יותר מהיגד אחד זה נחשב ליותר מדי אני יכול להבין את תשובתך. מי-נהר - שיחה21:29, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
ההצעה לא התקבלה.. בהיותי התומך היחיד, עם תנאי שטרם התמלא, לעומת מתנגדים ומסתייגים רבים - הקטע נדחה, חבל לבזבז זמן על המשך הדיון. חמויישֶה - שיחה11:01, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
תסמונת המופע של טרומן היא תופעה שבה אדם סובל ממחשבת שווארודפנית בעלת מאפיינים של שיגעון גדלות ומאמין שחייו הם למעשה מופע מבוים או תוכנית מציאות. תסמונת זו, שאינה תסמונת מוכרת רשמית על ידי קהילת הפסיכיאטרים, נקראת על שם הסרט "המופע של טרומן". בסרט מגלה הגיבור הראשי טרומן ברבנק כי הוא חי בתוך עולם מלאכותי שבו הוא הכוכב הראשי בתוכניתטלוויזיה שמשודרת ברחבי העולם סביב השעון, וכל הסובבים אותו הם שחקנים בשכר. אחד החולים בתסמונת, למשל, נסע לניו יורק לאחר פיגועי 11 בספטמבר כדי לוודא שמתקפת הטרור אינה תפנית בעלילה של תוכנית "המופע של טרומן" שבה הוא חי-כביכול, וחולה אחר נסע לבניין ממשלתי במנהטן כדי לחפש בו מקלט, שבו יוכל להימלט ולהתחבא מפני תוכנית המציאות שסובבת כביכול סביבו.
בעד. יש מקור בסוף הערך הצדעה וולקנית. מציע לכתוב בכותרת "הצדעה וולקנית וברכת כהנים" במקום "ספוק וברכת כהנים", ולקשר מגוף הקטע. בברכה, משתמש כבד - 23:49, 29/09/13
בעד. בתור חובב מסע בין כוכבים אני זוכר שהדמיון בין ברכת הכהנים וההצדעה הוולקנית סקרן אותי מאוד כשהייתי קטן. אם רק הייתה אז ויקיפדיה שתוכל להסביר לי את הקשר בין השתיים . שועל - שיחה10:14, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
קטע קטן וחביב על אורג מסכה אפריקני. מקור מידע: ספר "חיי הציפורים" (ראו בהרחבה בהערת השוליים שבערך).
אורג מסכה אפריקני (שם מדעי: Ploceus velatus) הוא מין של ציפור לא-נודדת הנפוצה בדרומה של יבשת אפריקה.
אורג המסכה האפריקני סובל במיוחד מקוקיות המטילות ביצים מקינו, אך מתמודד נגדן בצורה יפה - כל נקבה מטילה ביצים בצבע שונה. מכיוון שהחור של הקן קטן, הקוקייה לא יכולה לראות איזה גוון של ביצה יש לאורג, ורוב הסיכויים שהביצה שתטיל תזוהה כיוצא דופן ותושלך מהקן.
―בנימין (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
יש הרבה נוגדנים, בהרבה מזונות יומיומיים שלנו. למשל, לאחר שהיה לי קלקול כיבה והקאתי במשך יממה ברצף, הרגשתי תחושת נמלול, וכמה שרירים שלי התכווצו באופן לא רצוני. הרופא הורה לי לשתות מי טוניק, משום שהם עשירים בזרחן שהגוף של איבד. זה פתר את הבעיה באופן מיידי. חוץ מזה, יש פה שלוש מילים אדומות - לא נהוג בדף הראשי. צור סופר - שיחה12:09, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
הממם. חיטטתי קצת במקורות האמורים. אז יש ערך על ייעור אווירי במהדורה האנגלית של ויקיפדיה (אנ'), יש כתבה באתר How Stuff Works ויש כרזה נחמדה שאפשר לשאוב ממנה נתונים לקטע הנדון. יש חברה בע"מ הרשומה משנת 1998 וקשורה לכאורה בפיתוח של אלמרו, אולם לפי טור שהתפרסם באוקטובר 2010, הרעיון עדיין לא הבשיל. בדף האקדמי של מר אלמרו אין כל אזכור לפיתוח הזה וכך גם בקורותיו המקוצרים באתר החברה החדשה בה הוא עמל. בנסיבות האמורות, אני נוטה להשתמט מההבטחה שלי לחבר קטע הידעת על הרעיון של מר אלמרו. אבל למי שרוצה להרים את הכפפה יש קישורים בשפע (: כל טוב, ליאורपॣ • ה' בחשוון ה'תשע"ד • 22:02, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
בטרם יועלה לדף הראשי, חשבתי לפצל קטע שהתקבל לשני קטעים שונים:
באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימוןשיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות - 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-45 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא עדיין התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית. הקטע השני: לאחר 23 שנים בהם לא היה אתלט שהתקרב לשבירת השיא של בוב בימון בקפיצה לרוחק (8.90), באליפות העולם באתלטיקה 1991 הצליח קרל לואיס, שלא נוצח בתחרויות הקפיצה לרוחק זה עשר שנים, בסיועה של רוח גבית חזקה (2.9+) לקפוץ למרחק של 8.91 מטרים, סנטימטר אחד מעבר לשיא האגדי. יריבו מייק פאוול, בקפיצה האחרונה בתחרות, קפץ למרחק של 8.95 מטרים וקבע שיא עולם חדש שטרם נשבר עד היום.
לדעתי שני הקטעים טובים מספיק. מסכימים? דעות אחרות?
הראשון מוצלח יותר. כמו כן, לפי הקטע השני מדובר בתוצאה השלישית בטיבה אי פעם ולא בשניה. עדכון לאחר עיון בדיון הקודם: לא ברור מהקטע שהתוצאה של קרל לואיס נפסלה. חצי חציל15:36, 25 בספטמבר 2013 (IDT)
אמנם הדיון היה מזמן (ואני לא מוצא אותו כרגע) אבל אם אני לא טועה הייתה התנגדות לניסוח "בהם לא היה אתלט שהתקרב לשבירת השיא" משום שהיו דווקא שהתקרבו, אך לא ששברו. עדיף לשנות את הניסוח ל"לאחר 23 שנים בהם עמד השיא על תילו" או משהו בסגנון הזה. Botend - שיחה20:15, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
הקטע הראשון הרבה יותר טוב, אבל אני מסכים שלשניהם יש מקום כקטעים נפרדים (גם כדי שתיאור ההתרחשות של הקטע הראשון תקבל את הפוקוס הנדרש, מבלי להיות ארוכה מדי; וגם כי הקטע השני לא רע) - וזאת לאחר התיקונים הנדרשים לפי חצי חציל ובוטנד. תומר - שיחה01:16, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
אה, ומפריעה לי המילה "עדיין" במשפט "היום... השיא הזה הוא עדיין התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית", מכיוון שבעת קביעתו השיא לא היה השני בטיבו, כך שיש כשל לוגי מסוים בשימוש במילה. אני מבין את המטרה שלה בהדגשת גדולת השיא, אבל אני חושב שגם להיות השני הכי טוב לאחר 45 שנה זה מספיק מרשים. תומר - שיחה01:19, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
בוטן צודק. נשנה ל"לאחר 23 שנים שבהן עמד השיא על כנו". אין לי בעיה גם להשמיט את המילה עדיין, למרות שאין בה באמת כשל לוגי. כולם מבינים שה"עדיין" מתייחס ל-22 שנים שחלפו מאז ניפוץ השיא. אבל זה באמת לא משנה. חמויישֶה - שיחה16:14, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
חציל - התוצאה של קרל לואיס לא נפסלה, היא פשוט לא יכולה להחשב כשיא עולם, משום שהרוח הייתה מעבר למותר, אולם לעניין התחרות עצמה היא תקפה - לואיס היה בטוח שהניצחון אצלו בכיס, כי כדי לעבור אותו פאוול היה צריך לשבור שיא שלא נשבר 23 שנה.
בעד הקטע הראשון. נגד הקטע השני.אודי - שיחה 12:10, 30 בספטמבר 2013 (IDT) סיבת ההתנגדות שלי לקטע השני: היו לא מעט תחרויות אתלטיקה מרתקות שנשברו בהן שיאים עולמיים באותה תחרות על ידי ספורטאים שונים (למשל בקפיצה משולשת באולימפיאדת מקסיקו). כמו כן, רוח חזקה בהחלט מסייעת ולכן פוסלת תוצאות. התנגדתי (ללא הצלחה) לזה שיכניסו בוויקיפדיה תוצאות של זינוק שליחים בשחייה ובאותו אופן אני מתנגד שיכניסו תוצאות שהושגו עם רוח לא חוקית וזה כולל גם התייחסות לכך בקטעי "הידעת". אם יוחלט נגד דעתי. מילא, כבר התרגלתי לזה. בברכה.אודי - שיחה09:49, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
הקטע המקורי, שהתקבל, פרטיו העיקריים והפאנץ' שלו מופיעים דווקא בקטע השני. רוב המתדיינים ציינו שהקטע הראשון לדעתם טוב יותר. חצי חציל ביקש הבהרה לגבי פרט טריוויה שמופיע בקטע השני (וקיבל). בוטן העיר הערות (נכונות) בקשר לדיוק בניסוח. תומר תמך בשני הקטעים. אודי תמך בראשון והוא היחיד שהביע התנגדות לשני. אני עדיין סבור ששני הקטעים טובים מספיק ומסכים לכל תיקוני הניסוח שהוצעו. אם אמיר יאמר שהוא גם מתנגד לקטע השני אשקול זאת מחדש. כמו שתומר אמר, גם לדעתי חבל לחזור להצעה המקורית בעוד בקטע הראשון שזכה כאן לתמיכה גורפת מופיעים פרטים מעניינים רבים שלא הופיעו שם. חמויישֶה - שיחה10:08, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
באולימפיאדת מקסיקו (1968) קבע בוב בימוןשיא עולם בקפיצה לרוחק תוך שיפור עצום, של 55 ס"מ לעומת השיא הקודם. בידי בימון סייעו הגובה הרב והאוויר הדליל של מקסיקו סיטי, כמו גם רוח גבית בשיעור המקסימלי המותר. המרחק אותו קפץ היה מחוץ לטווח המדידה האלקטרונית, והשופטים נאלצו למדוד את המרחק באמצעות סרט מידה פשוט. כשהופיעה התוצאה על לוח התוצאות - 8.90 מטר, בימון לא נראה נרגש במיוחד, משום שהיה רגיל למידות רגל ולא הבין את משמעות המרחק. אולם לאחר שהמירו עבורו את המידות הוא כיסה את פניו, נפל ארצה ולא הצליח לקום למשך זמן ארוך. לאחר הישג זה הוא מעולם לא קפץ למרחק של יותר מ-8.22 מטר. היום, יותר מ-45 שנים לאחר שנקבע, השיא הזה הוא התוצאה השנייה בטיבה אי פעם ברוח חוקית.
אוקיי, התייעצתי עם חברים שספורט לא מדבר אליהם והם לא נשמעו נלהבים מהקטע השני (למרות שאני כל פעם מחדש משתגע מהעניין הזה - 23 שנה אף אחד לא מצליח לקפוץ למרחק הזה, ואז באותה תחרות, בום! פעמיים). לא כדאי לחזור לקטע המקורי, כי הקטע הראשון מבין שני הקטעים החדשים עניין יותר אנשים, כנראה בגלל עניין השיטה המטרית. נלך על זה. חמויישֶה - שיחה09:02, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
השורות משירו של חיים חפר "רבותי ההיסטוריה חוזרת" - "עוד נזכור, תחת גשם עופרת, איך בסוריה צעד הפלמ"ח" מדברות על השתתפות חברי הפלמ"ח כמורי דרך וגששים במסגרת המערכה בסוריה ובלבנון במלחמת העולם השנייה. הפלמ"ח הוקם ככוח לוחם מספר שבועות לפני המערכה. 37 מאנשיו השתתפו בכוח שכלל גם 5 מורי דרך ערבים ו-159 חיילים אוסטרלים שביצעו פעולות מקדימות להקלת דרכו של הכוח הפולש. בערב הפלישה ב-7 ביוני1941 יצאו חוליות אלו למשימות שכללו השתלטות על גשרים וניתוק קווי טלפון. רוב החוליות ביצעו משימות פשוטות של ניתוק קווי טלפון, ושבו לבסיסן כעבור מספר שעות. רוב הפעולות בוצעו בלבנון אך שלוש מהן בוצעו באזור קונייטרה והבניאס. שתיים מהחוליות שפעלו בלבנון היו מעורבות בקרב יריות קשה. האחת, בפיקודו של יגאל אלון, לחמה באזור מרג' עיון, והשנייה, בפיקודו של משה דיין, לחמה באזור הכפר איסקנדרון כעשרה קילומטרים מצפון לראש הנקרה. בקרב זה איבד דיין את עינו. על אנשי הפלמ"ח שצעדו בסוריה לא נורתה ולו יריה.
הקטע לדעתי ארוך וטרחני מדי (סובל מפירוט יתר). הוא מתחיל בטיזר לגבי פעולת הפלמ"ח בסוריה, וגולש לתיאור מדוקדק של מהלך הלחימה, שבו לפלמ"ח לא היה חלק מרכזי. לא הבנתי את הפואנטה של הקטע. תומר - שיחה03:45, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
אני אסביר את הפואנטה (זה קצת קשה, אני מודה) השורה בשיר מדברת על כך שכביכול הפלמח צעד בסוריה תחת גשם עופרת. הקטע מסביר על איזה פעולות של הפלמח השיר מדבר ומראה שאמנם בפעולות אלו של הפלמח אכן צעדו בסוריה ואכן נורתה אש אך לא שניהם יחד. חמויישֶה - שיחה12:12, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
אני מסכים עם תומר. הקטע לא מנוסח טוב. מדובר למעשה בכשלון. הכוח שהיה אמור לפעול בחשאיות התגלה על ידי האויב. ועל הכשלון הזה חיברו שיר. אני לא חושב שהצגת העניין פה היא נכונה. גילגמש • שיחה18:41, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
התלבטתי בזמנו כשקראתי את הקטע בעמוד הראשי. לא הקטע הכי גרוע, אבל גם לא מלהיב במיוחד. זה נראה כמו קטע שיעניין בעיקר את חובבי פינק פלויד. תומר - שיחה03:30, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
חמוד, אבל אני חושב שזה די לעגני ומעליב כלפי קוראים שתומכים בצד הווייטנאמי. אם זה היה קשור למלחמה מקומית, למשל, בוודאי לא היה לזה מקום. תומר - שיחה13:03, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
אני גם לא מתלהב. אפשר להחליף את כל הקטע במשפט "הצבא האמריקאי ציין הטלת 6 מיליון ליברות פצצות על ויאטנאם בהטלת אסלה". אם מישהו היה נהרג מפגיעת האסלה בהחלט היה מקום לכתוב על זה קטע... חמויישֶה - שיחה16:49, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
אחד משימושיה של הקונכייה הוא ככלי נשיפהמוזיקלי; לצורך כך משתמשים בקונכייה של חלזונות ים גדולים במיוחד. כדי ליצור את כלי הנגינה ניתן לחורר את הקונכייה של חלזונות ים גדולים בקצה שלה, ואז לנשוף אל תוך הקונכייה בדומה לשופר. הקונכייה משמשת ככלי נשיפה בטקסי הפוג'ה ההודיים, ובעבר שימשה גם ברחבי האוקיינוס השקט. בפיג'י, כאשר הצ'יף מת, היו מוליכים את גופתו במסלול מיוחד, שלאורכו נשמעה הנשיפה בקונכייה, עד אשר הובאה גופתו לסוף דרך זו. בכלי נגינה זה נעשה גם שימוש מודרני, למשל בפסקול הסרט "הנוסע השמיני" (1979) מאת ג'רי גולדסמית'.
אנחנו מוסיפים לרוב בפינה השמאלית תמונה. בערך עצמו יש קטע שמע, והוא היה יותר מעניין מבחינתי, מהתמונה שמופיעה כאן. האם זה משהו שכדאי לשקול? האם קטע שמע פחות ראוי מתמונה? בברכה, Amirki 18:21, 28 באוגוסט 2012 (IDT)
אתה צודק. באמת קובץ האודיו טוב יותר. לא חשבתי עליו כאפשרות. מבחינתי אני בעד להוסיף אותו במקום התמונה; השאלה היחידה היא לגבי פורמט האודיו שלא בטוח שכולם יכולים לנגן, אבל מצד שני אנחנו מציגים גם קטעי וידאו בתמונה מומלצת עם אותה בעיה בדיוק. תומר - שיחה13:22, 29 באוגוסט 2012 (IDT)
אם הדיון הוא על הקטע עצמו, הוא נחמד אבל לא התלהבתי. בשאלה אם עדיפה התמונה או קטע אודיו הקטע אודיו נחמד יותר, אבל מכיוון שהוא תופס כל כך מעט מקום, אז למה לא לשים את הפס של האודיו מתחת לתמונה? חמויישֶה - שיחה08:58, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
במספר פרוורים של העיר סיאטל במדינת וושינגטון שבארצות הברית, בחודשים מרץ ואפריל של שנת 1954, התחוללה תופעה של דיווחים המוניים על סדקים שהופיעו בשמשות מכוניות ללא הסבר.
הדיווחים הופיעו לראשונה בעיר בלינגהם בחודש מרץ, והמשטרה המקומית ייחסה אותה לנזק מכוון על ידי ירי רובי אוויר. לאחר שהתופעה נצפתה בערים אחרות, החליטו השוטרים שיש לחפש הסבר אחר. תוך שבוע, החדשות על "המגפה" הגיעו לעיר סיאטל. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. עד ה-15 באפריל התקבלו כ-3,000 דיווחים על שמשות שניזוקו.
לבסוף, סמל מקס אליסון מהמעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל הכריז כי הדיווחים מורכבים מחמישה אחוז ונדליזם ו-95% היסטריה המונית. ב-17 באפריל הדיווחים פסקו כמעט בפתאומיות. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא היסטריה המונית, כפי שדווח). למרות שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן - לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.
קטע מעניין מאוד! אבל שתי הערות: א) דורש עריכה והתאמה לפורמט של הידעת (קישורים פנימיים, קישור ראשי מודגש, תמונה המלווה את הטקסט). ב) יש לקצר, והמשפט האחרון דורש ניסוח מחדש (מבחינת משלב). תומר - שיחה03:18, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט הפיגמליון", היא מצב בו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה קורית אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעקרון זה ניתן לראות במקרה מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל, בו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותן הלא מוסברת של סדקים בשמשות הרכבים שלהם. הדיווחים הראשונים התחילו להגיע למשטרתסיאטל בחודש מרץ, ועוררו עניין בקרב העיתונאים המקומיים. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. עד ה-15 באפריל התקבלו כ-3,000 דיווחים על שמשות שניזוקו. בעקבות הכרזתו של סמל מקס אליסון מהמעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל ש-5% מהסדקים הם תוצאה של ונדליזם ו-95% מהסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, ב-17 לאפריל פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. הסבר אפשרי לתופעה זו היא שלמרות שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן - רק לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז.
ניסחתי מחדש, יצרתי קישורים פנימיים רלוונטיים והוספתי פתיח שמאגד את הרעיון הבסיסי מאחורי התופעה. מתלבט לגבי התמונה הרלוונטית ביותר. אני אוהב יותר את הרכב הירוק. זה יגרום לאנשים לחפש סדק, למרות שאין בו סדק בכלל גארפילד - שיחה08:56, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
גילגמש, הצחקת אותי בקול רם . אני שמח על נטייתך לעודד קריאה וכתיבה על כלי נשק והרג (כל עוד הוא המוני ובמסגרת מלחמה). זה טוב לדעת שיש עוד אנשים טובים באמצע הדרך גארפילד - שיחה09:09, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
אני רואה בכך את אחת התרומות החשובות שלי לוויקיפדיה העברית. תמכתי בתמונות מומלצות רבות רק כי הופיע בה כלי נשק כלשהו או חייל או כלי משחית אחר, במיוחד אם זה קשור למלחמה וביתר שאת אם מתואר ירי של ממש בכלי הנשק! אף קראו לי פשיסט בזדון! אבל לא נרתע. בדף המשתמש הקדשתי פינה מיוחדת למאבק הצודק להגדלת ההערכה לכלי הנשק ולמלחמה בוויקיפדיה העברית. גילגמש • שיחה09:13, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
הרבה יותר טוב, אבל עדיין ארוך מידי. אפשר לקצץ עוד קצת,למשל:
נבואה המגשימה את עצמה, המוכרת בשיח הפופולרי גם כ"אפקט פיגמליון", היא מצב בו ציפיותיהם של אנשים יוצרות מציאות תואמת אשר לא הייתה קורית אילולא הציפייה. דוגמה מעניינת לעקרון זה ניתן לראות במקרה מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל, בו המוני אנשים התחילו לדווח על הימצאותן הלא מוסברת של סדקים בשמשות כלי הרכב שלהם. ככל שהעיתונים פרסמו יותר את הסיפור, כך גדל מספר המקרים שדווחו למשטרה. בעקבות קביעת המעבדה לזיהוי פלילי במשטרת סיאטל ש-5% מהסדקים הם תוצאה של ונדליזם ו-95% מהסדקים הם תוצאה של היסטריה המונית, פסקו הדיווחים כמעט בבת אחת. מגפת הסדקים בשמשות של סיאטל מהווה דוגמה קלאסית למחשבות שווא קולקטיביות (ולא היסטריה המונית, כפי שדווח). למרות שנזק דומה קורה לשמשות רכב כל הזמן - לאחר שכלי התקשורת החלו לדבר על הנושא, אנשים רבים החלו להסתכל בעיון רב יותר בשמשות שלהם ופתאום שמו לב לנזק שלא ראו עד אז. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל16:27, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
הקיצור מצויין. הוספתי מעט קישורים פנימיים. רק צריך להדגיש שהזיהוי של היסטריה המונית היה שגוי והזיהוי המדוייק הוא מחשבות שווא קולקטיביות. אני גם חושב שכדאי להדגיש את "מגיפת השמשות...", כי זה בעצם הנושא במעניין של הקטע. חמויישֶה - שיחה16:45, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
לפי ויקיפדיה באנגלית התמודדו 5 נבחרות מ-5 מדינות (כל אחת עם 12 מתעמלות), בנבחרת הולנד השתתפו 12 מתעמלות (ראו תמונה) שכל אחת מהן זכתה במדליית זהב. לעומת זאת, באתר sports-reference כתובות בנבחרות של הולנד ושל הונגריה "רק" 10 מתעמלות וב-3 הנבחרות הנוספות מופיעות 12 מתעמלות [8], לא ברור. שתי המתעמלות מהולנד שאינן מופיעות הן: יודיקה סימונס-Jud Simons, ו-פטרונה בורגרהוף. לדעתי הן פוספסו וזו סתם טעות. BAswim - שיחה21:37, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
הפאנץ' - 5 מתעמלות יהודיות והמאמן מתוך 12 מתעמלות, זוכות במדליית זהב הראשונה בהתעמלות מכשירים לנשים במשחקים האולימפיים, מתוך 6 מדליות זהב בלבד שזכתה הולנד במשחקים אולימפיים אלו שאותם אירחה. כעבור 15 שנים לאחר מכן, הן "נשכחו", 4 מהן נרצחות בשואה כולל המאמן ולא זוכות להגנת המדינה שכל כך נהנתה והרוויחה מהישגיהן. הולנד "האנושית" שולחת אותן בכזו אדישות ובכו קלות אל מותן. BAswim - שיחה20:10, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
יש גנרל שמחזיק בתפקיד בכיר וגנרלים אחרים חומדים אותו. מה עושים? משחדים את הפילגש כדי שתרגל, מעלילים עלילה או משתמשים בהאשמות קלושות, עושים משפט ראווה פומבי ובסופו של דבר נפטרים מהגנרל. נשמע מוכר? מוכר גם מוכר. זה מה שקרא לפילוטאס המסכן שחטאו הגדול היה הפיקוד שהחזיק וגם הביקורת שהעיז להטיח באלכסנדר ולא להיות חלק ממקהלת אומרי ההן. מה אתם אומרים? שווה הידעת? גילגמש • שיחה09:04, 18 באוגוסט 2013 (IDT)
מלחמות הגנרלים איננה המצאה ישראלית ואפילו לא המצאה חדשה. מלחמת גנרלים הייתה נפוצה גם בעולם העתיק. דוגמה לכך היא האירועים שהובילו להוצאתו להורג של פילוטאס, מפקד הפרשים הכבדים של אלכסנדר הגדול. היסטוריונים מודרניים רבים סוברים שגנרלים שחמדו את משרתו תפרו לו תיק והעלילו עליו עלילה שבסופה הוצא פילוטאס להורג ומשרתו ניתנה למקטרגיו.
כאן חשוב לציין שאכן היה קשר לרצוח את אלכסנדר. זה לא שהגנרלים המציאו קשר לא קיים. פשוט תפרו לפילוטאס תיק והאשימו אותו שהוא "ידע אך לא דיווח" והעצימו את חטאיו מעבר לכל מידה. גילגמש • שיחה07:36, 22 באוגוסט 2013 (IDT)
אני מניח שבכל מקום שיש עמדות כח, יש מאבקי כח. מה מיוחד בקשירת הקשר הזו, מכל תפירת תיק אחרת? אני מאמין שאפשר למצוא עוד הרבה דוגמאות כאלו. תקן אותי אם אני טועה. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל19:04, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
מספר ישובים בישראל נקראו על שם אתרים תנ"כיים ששכנו הרחק מן המקום בו הוקמו. ועדת השמות הממשלתית בראשות יהודה זיו, קבעה לעצמה כלל, במקרה כזה, להוסיף את ה"א המגמה לשמות היישובים, כדי למנוע הטעייה.
לעיתים תושבי הישוב מסרבים לכנות את המקום בשמו החדש וממשיכים לכנות אותו בשמו המסורתי, כך אנשי קיבוץ דבירה קוראים לו דביר, ואנשי ההתנחלות אפרתה קוראים לה אפרת. Valleyofdawn - שיחה18:48, 20 במרץ 2013 (IST)
צפריר, לדעתי זו התפזרות מהנושא. המידע שהוספת בהודעה האחרונה הוא מעניין מאוד, כמובן יש מקום בויקיפדיה, אבל לדעתי יש לשלבו בקטע הידעת נפרד. אנחנו מדברים על יו"ד, יו"ד, מ"ם המציינים הכפלה: מחניים - שני מחנות. שעריים - שני שערים. כנ"ל נהריים, גבעתיים וכו'. ייתכן שגם ירושלים, אני לא בטוח. צור סופר - שיחה15:17, 7 באוגוסט 2013 (IDT)
אין לי עוד דוגמאות, אולי חולתה או נגבה? אפשר לשלב עם שמות אחרים שהם בדרך למקום אחר כמו מסילת ציון, מבוא X (חמה, חורון, ביתר) ושער Y (הגולן, העמקים). Valleyofdawn - שיחה11:00, 11 באוקטובר 2013 (IDT)
נגד אני לא חושב שהקטע מעניין במיוחד. מה גם שאני חושב שאין פה מובהקות וייחודיות בהא' הנוספת. בערים רבות בארץ נהוגה הוספה של הא' (נתניה, חדרה, גדרה, חיפה, רמלה, רעננה,הרצליה וכיוב'). וקשה להבין מהקטע כיצד מבדילים בין ערים שסתם מאייתות את שמן עם הא', לערים ש"נכפתה" עליהן הא'. גארפילד - שיחה10:13, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
קסטוריום היא הפרשה נוזלית שומנית בצבע חום כהה שמדיפה ריח עז ומופקת בבלוטה של הבונה הקנדי והבונה האירופאי, הממוקמת באזור פי הטבעת של החיה. ההפרשה משמשת את הבונה לצורך טיפוח פרוותו וכן לצורך סימון טריטורייה. עד למאה ה-18 החומר היה נפוץ כתרופת פלא לטיפול במחלות שונות בהם כאבי ראש, חום, והיסטריה. כיום השימוש בנוזל נפוץ בעיקר כתוסף מזון בתעשיית המזון, ובתעשיית הבשמים.
אמיר, יש עוד בשמים שמקורם באזורים מעניינים של בע"ח. למשל ניחוח המושק מופק מבלוטת המושק שנמצאת באזור איברי המין/פי הטבעת של איילי המושק. שועל - שיחה21:50, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
אני לא בטוח האם אתה מודע לזה: אנחנו לא משבצים בעמוד הראשי קטעים עם קישורים אדומים. אם הקטע יתקבל בגרסתו זו, הוא יועבר לארכיון הקטעים עם הקישורים האדומים. שם הוא עשוי לשהות זמן רב מאוד. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל17:05, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
בשונה מתריסר רגיל, בו נמנות שתים-עשרה יחידות, המונח "תריסר של אופים" מתייחס לשלושה-עשר כיכרות לחם. הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר היא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם. ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים בתבנית מרובעת.
זה מגניב. אבל צריך להסביר על מה הענישה של האופים. אחרת המשפט אינו ברור. למשל: "הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר ה-13 לתריסר כיכרות היא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם ומכרו להם פחות כיכרות במחיר של תריסר. הסבר אחר להיווצרות המושג יכולה להיות קשורה, בנוחות הסידור של כיכרות עגולים בתבנית מרובעת." גארפילד - שיחה13:15, 12 באוגוסט 2013 (IDT)
תיקון בהתאם להמצלתו של גארפילד:
בשונה מתריסר רגיל, בו נמנות שתים-עשרה יחידות, המונח "תריסר של אופים" מתייחס לשלושה-עשר כיכרות לחם. הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר ה-13 הוא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם בכך שמכרו להם כמות לחם קטנה יותר מכפי שהלקוח שילם עליה. ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים בתבנית מרובעת.
הניסוח שלו מקובל עלי, פרט למילים "פחות כיכרות במחיר של תריסר" - שהן לא נאמנות למידע המופיע בערך. שם מדובר על מדידה באמצעות שקילה, ולא באמצעות ספירת הכיכרות. צור סופר - שיחה00:20, 28 בספטמבר 2013 (IDT)
הקטע צריך להיות מובן בפני עצמו, בלי הצורך להיעזר בערך. בכל אופן, קראתי כעת את הערך. אני מסכים שהניסוח השני עדיף. תומר - שיחה14:16, 4 באוקטובר 2013 (IDT)
לדעתי הקטע מובן גם ללא קריאת הערך. שאלתי אם קראת את הערך כדי שיהיה יישור קו. האם יכול להיות שהניסוח של גארפילד ("פחות כיכרות...") הוא זה שיצר את הבלבול מלכתחילה? בכל אופן, האם התכוונת שהניסוח שלי עדיף או של גארפילד? והנה ניסוח נוסף, בהתאם לתיקון של שועל:
בשונה מתריסר רגיל, בו נמנות שתים-עשרה יחידות, המונח "תריסר של אופים" מתייחס לשלושה-עשר כיכרות לחם. הסבר אפשרי אחד להוספת הכיכר ה-13 הוא החשש של האופה מענישה חמורה, שהייתה נהוגה באנגליה בימי הביניים כלפי אופים שרימו את לקוחותיהם בכך שמכרו להם כמות לחם קטנה יותר מכפי שהלקוח שילם עליה. ייתכן, עם זאת, שהסיבה נעוצה בנוחות הסידור של כיכרות עגולים וייעול אפייתם בתבנית מלבנית.
חלק מסוגי הזפת כגון ביטומן נראים במבט שיטחי כמוצקים לחלוטין, אך למעשה בטמפרטורת החדר הם נוזלים הזורמים באיטיות רבה. פרופ' תומאס פרנקל אף ניסה להדגים זאת בניסוי שנערך בשנת 1927 באוניברסיטת קווינסלנד, שנקרא ניסוי טיפת הזפת. פרנקל הניח דוגמת זפת בתוך משפך אטום והניח לו להתקבע במשך שלוש שנים. ב-1930 שבר פרנקל את האטם בתחתית המשפך, והזפת החלה לזרום. במשך למעלה משמונים שנה מאז ועד היום, נפלו כבר שמונה טיפות זפת מן המשפך, בממוצע אחת כל תשע שנים, כשהפעם האחרונה הייתה ב-28 בנובמבר2000. עד כה איש לא חזה בנפילת טיפה, ועל אף שבזמן נפילת הטיפה האחרונה הניסוי כבר נוטר באמצעות מצלמת רשת, תקלה טכנית מנעה את תיעוד הנפילה. עורכי ניסוי זה חישבו ומצאו כי צמיגות הזפת גדולה פי 100 מיליארד מצמיגות המים. ניסוי זה נחשב על פי ספר השיאים של גינס כניסוי המעבדה הפעיל הוותיק בעולם, והוא אף זיכה שניים מעורכיו בפרס איג נובל על תרומתו ה"חשובה" למדע.
הקטע מעניין, לדעתי צריך להתמקד יותר בנושאים המעניינים - הניסוי הארוך ביותר בעולם, והעובדה שאף פעם לא הצליחו לצלם את נפילת הטיפה. לפפיכך ערכתי מחדש, הנה הצעתי:
בשנת 1927 באוניברסיטת קווינסלנד, התחיל פרופ' תומאס פרנקל ניסוי שנודע בשם ניסוי טיפת הזפת, אשר נחשב לפי ספר השיאים של גינס כניסוי המעבדה הפעיל הוותיק בעולם (פעיל עד היום). פרנקל ניסה להוכיח שחלק מסוגי הזפת כגון ביטומן נראים במבט שיטחי כמוצקים לחלוטין, אך למעשה בטמפרטורת החדר הם נוזלים הזורמים באיטיות רבה. פרנקל הניח דוגמת זפת בתוך משפך אטום והניח לו להתקבע במשך שלוש שנים. ב-1930 שבר פרנקל את האטם בתחתית המשפך, והזפת החלה לזרום. במשך למעלה משמונים שנה מאז ועד היום, נפלו כבר שמונה טיפות זפת מן המשפך, בממוצע אחת כל תשע שנים, כשהפעם האחרונה הייתה ב-28 בנובמבר2000. עד כה איש לא חזה בנפילת טיפה, ועל אף שבזמן נפילת הטיפה האחרונה הניסוי כבר נוטר באמצעות מצלמת רשת, תקלה טכנית מנעה את תיעוד הנפילה. עורכי ניסוי זה חישבו ומצאו כי צמיגות הזפת גדולה פי 100 מיליארד מצמיגות המים. הניסוי אף זיכה שניים מעורכיו בפרס איג נובל על תרומתו ה"חשובה" למדע.
היה נחמד אם מישהו היה מתייחס להערה שלי. אני לא משוכנע שזה עדיין נכון. לא הבנתי מהטקסט באתר הרשמי ולא מהסרטון שמצורף שם (מה לכל הרוחות רואים בסרט הזה?!?!?!) האם נפלה עוד טיפה באפריל השנה שכן צולמה או מה בדיוק. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל14:53, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
אני אבוא פה לקראתך אמיר - אין לי מושג מה רואים בסרטון. אם לוקחים אותו אחורנית פריים אחרי פריים, ניתן לראות שיש ירידה מסויימת במרכז המסה של הטיפה כלפי מטה. אבל אין הינתקות של הטיפה מהחלק העליון, ולכן איני מבין אם אכן חזיתי ב"נחיתה" של הטיפה או בסתם התקדמות שלה הנפילה שלה.גארפילד - שיחה10:15, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
אם הקטע יתקבל, כשבמרכזו העובדה שלא נקלטה במצלמה שום נפילה, זה יהיה הידעת חד פעמי. הסרט כן חשוב, כי אם אני מבין נכון, הטיפה התשיעית אוטוטו (לא יודע כמה זה במונחים של טיפות זפת) יורדת. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל17:53, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
במחשבה שנייה, אפשר לשבץ את הערך בקרוב, ובעוד כשנתיים, לפני שיבוץ נוסף, לבחון שוב את הקטע.
הערה נוספת - מעדיף את הקטע ללא 4 המילים האחרונות הביקורתיות: "על תרומתו ה'חשובה' למדע"
אם מסירים את המילים האחרונות, זה מוריד מהמובנות מכיוון שרבים לא יודעים מהו פרס איג נובל. אולי אפשר לצטט בקצרה איזה נימוק פרס או משהו. תומר - שיחה21:20, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
הניסוח של הסיפא קלוקל . איגנובל לא מוענק על מחקרים "חשובים" אלא על מחקרים המעוררים צחוק ולאחר מכן מחשבה. • ♀♂ • קלאו • שיחה • 21:33, 15 באוקטובר 2013 (IDT)
השנה, בפעם הראשונה בהיסטוריה, יחול חג ההודיה במקביל לחג החנוכה. ב1863 קבע נשיא ארצות הבריתאברהם לינקולן רשמית שמועדו של חג ההודיה יהיה ביום החמישי האחרון של חודש נובמבר (בקנדה, באי נורפוק ובליבריה נחוג החג בתאריך אחר). השנה נופל מועד זה ב28 בנובמבר, שהוא בלוח העבריכ"ה בכסלו, נר ראשון של חנוכה. זו הפעם הראשונה שבה מתרחש צירוף כזה, מכיוון שחג ההודיה קיים במועדו זה רק 150 שנה. בשל ההבדלים בין הלוח הגרגוריאני השמשי והלוח היהודי הירחי, הפעם הבאה שבה יתרחש צירוף כזה יהיה בעוד 79,000 שנים.
אמנם אין קשר היסטורי, אבל חג ההודיה נחשב חג חשוב ומשמעותי אצל אחינו יוצאי ארצות הברית ואלה שעדיים גרים בה (גילוי נאות: גם שורשי האישיים משם). לכן יש התרגשות מסויימת ביניהם לרגל הצירוף הלא רגיל. קלונימוס - שיחה21:47, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
מספר הערות: ראשית פעם הבאה שיתרחש מפגש כמו השנה יהיה בשנת ה'תתס"ט (2108) בו כ"ה כסליו יהיה ביום חמישי ה29 בנובמבר וכן אותו הדבר התרחש כבר בשנת ה'תשי"ז (1956). בנוסף מכיוון שהיום בשנה העברית מתחיל מהלילה ולעמתו בלוח הלועזי בחצות הלילה אין זה אירוע כל כך מיוחד כיוון שהדלקת נר ראשון של חנוכה תערך באור ליום חמישי, מה שמכונה רביעי בערב, ולעומת זאת סעודת חג ההודיה תערך ביום חמישי בערב. ולכן בהקשר זה אירוע יותר משמעותי בו יפגשו הדלקת נר ראשון וסעודת חג ההודיה יתרחש בשנת ה'תת"א (2040) בה כ"ה בכסליו יצא ביום שישי ה30 בנובמבר ובשנת ה'תתל"א (2070) בו כ"ה יצא ביום שישי ה28. בנוסף מכיוון שחג החנוכה נמשך שמונה ימים יתרחשו מפגשים דומים בעוד פעמים רבות כמו ב- ה'תתי"ב (2051) בה ה30 יצא בכ"ו. כל זאת בלי להתחשב בכך שבזמן הקרוב הלוח העברי יצטרך לעבור איפוס או חזרה לקידוש החודש בראיה עקב סטיה מצטברת שבקרוב תגרום לחג הפסח להיות לרחוק מדי מיום השוויון האביבי (מה שאולי דורש קטע הידעת אחר...). כל טוב! נ"מ • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 23:00, 12 באוקטובר 2013 (IDT)
באופן כללי נסכם כך: הלוח העברי מתואם ללוח היוליאני כך שכל 19 שנים יפגשו שני תאריכים זהים. אמנם לאחר השינוי ללוח הגרגויאני בו מושמטת שנה מעוברת כל מאה שנים (חוץ מאלו שמתחלקות ב400) נוצר פער של יום כל מאה שנה (ליתר דיוק 3 ימים כל 400 שנה) אך פער זה לא מספיק כדי למנוע את המפגש הבא של חג ההודיה עם כ"ה בכסליו כיוון שגם אם ה29 בחודש יוצא בכ"ה יתרחש המפגש. אמנם אם הלוח העברי ימשיך במתכונתו הנוכחית הפער המצטבר ימנע מפגשים דומים עוד כמאתיים שנה והמשך הצטברות הפער תסתכם לשנה בעוד כ 48,800 שנה (לא הצלחתי להבין למה 79,000 שנים). אלא שמכיוון שהלוח העברי חייב לשמור על חג הפסח קרוב ליום השוויון הלוח לא יוכל להמשיך במתכונתו הנוכחית עוד זמן רב ומסיבות דומות לאלו של המעבר בין היוליאני לגרגוריאני גם הלוח העברי יעבור איפוס או שיחזור לעדות ע"פ ראיה. נ"מ • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 07:35, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
נ"מ הדברים שכתבת מסובכים אבל נראים לי חשובים. האם תוכל להסביר במילים פשוטות מה הבעיה בקטע במשפט קצר או שניים? תומר - שיחה07:42, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
למרות ההקשר הצבאי המפואר והיפה של שני החגים, שבלעדיו בכלל לא היה על מה לדבר, מה שמזכיר לנו פעם נוספת את מרכזיות המלחמה בהיסטוריה האנושית, למרות כל אלה אני לא מוצא את הצירוף מעניין די הצורך. גילגמש • שיחה08:20, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
ראשית, לחג ההודיה אין קשר למלחמה, כך שזה בעייתי מבחינת ידידי ג. שנית, המפגש בין שני החגים יתרחש רק בעוד אלפי שנים בדיוק בגלל המשפט שהזכרת, נ"מ, כבדרך אגב: הלוח העברי "לא מאופס", ובגלל הסטייה המצטברת הפער הולך וגדל. קלונימוס - שיחה10:48, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
חשוב מאד להבהיר, וגם לתקן בקטע בהתאם: חג ההדיה לא בהכרח חל ביום חמישי האחרון של נובמבר, כי אם ביום חמישי הרביעי. הוא לא תמיד האחרון, ולכן המיקרים שהביא נ"מ הם לא דוגמא טובה, משום שה-29 הוא לא חג ההודיה. חמויישֶה - שיחה11:08, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
בסדר, זאת הבהרה באמת חשובה שיש גם להכניס לערך. ואמנם שנה זהה לשלנו הייתה ב1861 אך זה מוקדם בשנתיים. אך עדין נותרת על כנה ההערה הנוגעת להיות הדלקת הנר הראשון בערב שלפני בעוד סעודת החג בערב שאחרי שלעומתה מפגש ממשי של הדלקת נר ראשון עם חג ההודיה התרחשה ב1918 ותתרחש ב 2070. ובנוגע לאמירתו של קלונימוס: נכון שהלוח העברי עדיין לא אופס אך ישנו גבול הלכתי שמגביל את הצטברות הפער ובשלב מסויים יצטרכו הרבנים להתכנס ולשנות אותו או להכריז על ביטולו של הלוח הקבוע ולהנהיג מחדש את קידוש החודש. יש לציין שעיבור השנה אינו חידוש מאוחר אלא ציווי מפורש:"שמור את חודש האביב" ולעומת זאת הלוח הקבוע הוא חידוש מאוחר שנועד לזמן מוגבל. לכן אם הלוח ימשיך בלא איפוס הוא אולי יוכל להחשב לוח עברי אך לא הלוח היהודי וראה גם הלוח העברי#בעיה בלוח העברי והצעה לתיקון. ובכל מקרה גם אם הלוחות שניהם ימשכו ללא הפרעה סיבוב של שנה שלמה יקח כ 48,800 כך שמפגש נוסף יתאפשר ואפילו בתדירות גבוהה במאות השנים שלפני זה ולא מובן לי מהיכן המספר 79,000 (מצאתי את טעותי - הלוח העברי מדוייק משחשבתי אך כל שאר ההערות על כנן עומדות ובכל מקרה באלפי השנים שיקדמו יתרחשו מפגשים רבים). נ"מ • שיחה • ט' בחשוון ה'תשע"ד • 12:41, 13 באוקטובר 2013 (IDT)
לכדור הארץ מיוחסים על פי רוב שני תנועות, האחת היא סיבוב כדור הארץ סביב צירו שנעשה ביממה אחת, והשניה סיבוב כדור הארץ סביב השמש על גבי מישור המילקה ומשכו הוא כשנה, אך למעשה לכדור הארץ תנועה נוספת הגורמת לנקיפת ציר כדור הארץ, כשתנועה זו נעשית סביב ציר המאונך למישור המילקה, ויוצרת בעזרת ציר כדור הארץ הדמיוני מעין צורה של חרוט, בדומה לתנועה המתרחשת בסיבוב סביבון, כדור הארץ מבצע את התנועה הזו בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, ומשלים אותה אחת ל-25,788 שנים, בגלל נקיפת הציר השתנו במהלך המאות האחרונות הזמנים המיוחסים על פי האסטרולוגיה למזלות, כך שהיום מי שנולד במזל שור מזלו הוא למעשה מזל טלה, כמו כן חודשי השנה בהם כדור הארץ קרוב לשמש ורחוק מהשמש יתחלפו ביניהם בעוד כ-12,000 שנים.
מנוסח באופן לא ברור מספיק. אני מכיר את התנועה הזו, אבל חוששני שאם לא הייתי מכיר - לא הייתי מבין מן ההסבר שלך אלא מן האיור שהבאת. ממליץ לשנסח. אולי מישור המילקה דורש הסבר קצר.
יש לכדה"א עוד תנועות, למשל:
כוח המשיכה של הירח יוצר ציר סיבוב נוסף, והוא למעשה נמצא בתוך כדור הארץ.
הקפת מע' השמש את הגלקסיה (סיבוב אחת ל-240 מיליון שנה לערך).
תנועת שביל החלב בתוך היקום.
אם מתעלמים בקטע מן התנועות הללו, משתמע לדעתי כי הן לא קיימות. ממליץ לציין את קיומן, גם אם לא להרחיב עליהן. אולי במקום עניין המזלות, שאותי אישית הוא פחות מעניין.
בקשר לניסוח אשמח מאוד אם תוכל לנסח בצורה יותר ברורה, אני עצמי שיניתי ממה שכתוב בערך עצמו בגלל שהוא לא היה לגמרי ברור, אבל כמובן אפשר לשפץ יותר.
בקשר לתנועה שנוצרת בגלל כוח המשיכה של הירח אשמח אם תפרט - לא ידוע לי עליה. בקשר לשאר התנועות הם לא תנועות ייחודיות לכדוה"א אלא תנועות כלליות שכמובן אין צורך להזכירם כשמדברים על כדור הארץ בפרטות.
לכדור הארץ מיוחסות על פי רוב שתי תנועות: האחת היא סיבוב כדור הארץ סביב צירו שמתרחש במחזוריות של יממה אחת, והשניה היא סיבוב כדור הארץ סביב השמש המתרחש במחזוריות של כשנה. למעשה, לכדור הארץ תנועה נוספת, הקרויה נקיפת ציר כדור הארץ. ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ בעצמו מסתובב (כפי שניתן לראות באיור) ביחס למישור המילקה, בדומה לסביבון המסתובב באופן רעוע מספר רגעים לפני נפילתו. כדור הארץ מבצע את התנועה הזו בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, ומשלים אותה אחת ל-25,788 שנים.
אסביר על התנועה הרביעית: קח שני כוכבים בעלי מסה זהה המסתובבים סביב ציר משותף. הציר יהיה בדיוק באמצע ביניהם (למעשה באמצע הדרך בין מרכזי הכבידה שלהם), בגלל שמסתם זהה. קח שני כוכבים, מסתו של אחד היא חצי מן המסה של השני. ציר הסיבוב יהיה בשליש הדרך מן הכוכב הכבד יותר, וזאת בגלל ההפרשים במסה. קח שני כוכבים, מסתו של אחד היא פי מאה ממסתו של האחר - ציר הסיבוב יהיה במאית הדרך. עשיתי בזמנו את החישוב הזה (בנוכחות פרופ' לפיזיקה), ויצא לנו שציר הסיבוב בין כדור הארץ לירח נמצא כה קרוב למרכז הכבידה של כדה"א, הוא למעשה בתוך כדה"א. טוב, אולי זה מורכב מדי בשביל קטע הידעת... צור סופר - שיחה19:44, 8 באפריל 2013 (IDT)
תודה על הניסוח החדש, בקשר לשייכות של מישור המילקה הייתי משמיט אותו מן הנוסח שלך, כיוון שאני כתבתי שציר הסיבוב מאונך למישור המילקה, אבל בניסוח שלך היחסיות אינה משנה (אפשר לייחס את התנועה לכל מישור), אפשר אולי לשלב ולומר "תנועה זו מתבצעת סביב ציר המאונך למישור המילקה כך שציר הסיבוב היומי של כדור הארץ בעצמו מסתובב (כפי וכו'), בדומה לסביבון וכו'"
אינני חושב שכדאי להשמיט את עניין המזלות והמרחקים של כדור הארץ מהשמש, כיוון שזה מעצים את משמעותה של התנועה, ואת ההשפעה המהירה (יחסית) על המבט האסטרונומי אפילו שהיא אורכת הרבה שנים.
בקשר לתנועה הרביעית דומני שאתה מתכוון לומר שזה בעצם אותו כוח שגורם לירח להסתובב סביב כדור הארץ?, אם כן אז גם לשמש ישנה תנועה מזערית דומה (אם כי ביחס אפסי).--BigJon • שיחה01:08, 9 באפריל 2013 (IDT)
לכדור הארץ מיוחסות על פי רוב שתי תנועות: האחת היא סיבוב כדור הארץ סביב צירו שמתרחש במחזוריות של יממה אחת, והשניה היא סיבוב כדור הארץ סביב השמש המתרחש במחזוריות של כשנה. למעשה, לכדור הארץ תנועה נוספת, הקרויה נקיפת ציר כדור הארץ. ציר הסיבוב היומי של כדור הארץ בעצמו מסתובב (כפי שניתן לראות באיור), בדומה לסביבון המסתובב באופן רעוע מספר רגעים לפני נפילתו. כדור הארץ מבצע את התנועה הזו בשיעור של 0.01396 מעלות בשנה, וכך הוא משלים אותה אחת ל-25,788 שנים. עקב תופעת הנקיפה, משתנה תאריך המעבר של כדור הארץ באפהליון ובפריהליון במחזור של 25,788 שנים, כך שבעוד כ-12,900 שנים מימינו יחול האפהליון בינואר והפריהליון ביולי. זאת ועוד: הכוכב פולאריס, המוכר לנו כיום ככוכב הצפון, יאבד ממעמדו זה במאות השנים הקרובות, ואת מקומו יחליף הכוכב וגה.
עכשיו, בוא נעשה רגע סדר. לגבי המזלות - רק מי שמבין כיצד נקבעים המזלות (מיעוט מוחלט לדעתי) יבין על מה המשפט מדבר ואיך זה קשור לנקיפה. בשביל להבין על מה המשפט הזה מדבר, יש צורך להבין כיצד נקבעים מזלות. לא תצליח להכניס הסבר כיצד נקבעים המזלות בקטע הידעת, ולכן לדעתי המשפט לא משרת את מטרתו. המחשה אלגנטית בהרבה היא, לדעתי, שינוי כוכב הצפון. זהו ידע בסיסי ולכן ניתן להסביר באמצעותו את השינוי.
לגבי המרחק מן השמש - הוספתי את זה כי ביקשת, אבל שוב - נראה לי שהסבר החלפת כוכב הצפון הוא מספיק.
לגבי התנועה המזערית של השמש בגלל כוח המשיכה של כדור הארץ - אתה מאוד צודק, אבל זוהי תנועה של השמש והקטע מדבר על תנועות של כדה"א.
אפשר להשמיט את המרחק מן השמש - דווקא הוא פחות אטרקטיבי בעיני (ובכל אופן תודה על ההתחשבות), לדעתי בעניין המזלות, גם אם לא כל אחד מבין מה בדיוק המזלות אומרים, עצם הרעיון שהיום מתייחסים למזלות כדבר ברור וכל אחד כמעט יודע באיזה "מזל" הוא נולד, למרות שבעצם המזל שלו שונה, זה מאוד משונה ומעניין.
יש כאן פוטנציאל לקטע מצוין, אבל זה לא זה. נקיפת כדור הארץ אחראית, בין השאר, גם למחזוריות תקופות הקרח והתקופות הבין-קרחוניות ובכלל השפעתה על האקלים שבני אדם מרגישים - ובפועל יוצא, על ההיסטוריה והאבולוציה שלנו - היא עצומה. על זה כדאי לכתוב ולא לקלקל את הקטע עם אסטרולוגיה ושטויות כאלה. לצערי אני לא מבין מספיק בתחום בשביל לנסח את זה בצורה מדויקת. Reuveny - שיחה03:56, 18 באוקטובר 2013 (IDT)
על פי הלוח הגרגוריאני, בדרך כלל אורך חודש פברואר 28 ימים בלבד ובכך נשלמים ימי השנה ל-365 יום, עם זאת מכיוון שאורך השנה הטרופית הממוצעת של כדור הארץ הוא 365.24219 ימים (בקירוב) יש צורך מידי פעם לעבר את השנה כשהדבר נעשה באמצעות הוספת יום לחודש פברואר באופן הבא, שנה שמספרה מתחלק בארבע ללא שארית תהיה שנה מעוברת ולכן יהיו בפברואר 29 ימים, אך בשנה שמספרה מתחלק במאה פברואר הוא בכל זאת בן 28 ימים בלבד אלא אם כן המספר מתחלק גם בארבע מאות, למשל, בשנת 2000 היו 29 ימים בחודש פברואר אך בשנת 1900 - 28 ימים בלבד, באמצעות תחשיב זה מגיעים לסטייה מזערית של 26 שניות לשנה בממוצע, שתצטברנה ליום רק כעבור 3,215 שנה, חודש זה הוא החודש היחיד שקיים בלוח הגרגוריאני בו מספר הימים משתנה, והוא גם החודש הקצר ביותר בלוח זה.
אפשר להאריך יותר על המעבר בין הלוחות, אבל זה כבר יוצא יותר מידי.
לא בדקתי אם כבר עשו על זה הידעת, אני מקווה שעוד לא. --BigJon • שיחה15:05, 26 בפברואר 2013 (IST)
אני חושב שמרבית הפרטים בקטע ידועים מאד. ידועים מדי לקטע הידעת. כשאני קורא הידעת אני מחכה לפאנץ', לטוויסט, שיפתיעו אותי. לדעתי האפקט הנ"ל חסר בקטע הנ"ל. אם למשל יושג מקור שמוכיח שלמרות כל החישובים הנ"ל לוח השנה של המאיה הוא מדוייק יותר מהלוח הגריגוריאני, זה כבר יהיה מעניין. לכן אני מציע את הקטע הבא:
על פי הלוח הגרגוריאני, בדרך כלל אורך חודש פברואר 28 ימים בלבד ובכך נשלמים ימי השנה ל-365 יום, עם זאת מכיוון שאורך השנה הטרופית הממוצעת של כדור הארץ הוא 365.24219 ימים (בקירוב) יש צורך מידי פעם לעבר את השנה כשהדבר נעשה באמצעות הוספת יום לחודש פברואר באופן הבא, שנה שמספרה מתחלק בארבע ללא שארית תהיה שנה מעוברת ולכן יהיו בפברואר 29 ימים, אך בשנה שמספרה מתחלק במאה פברואר הוא בכל זאת בן 28 ימים בלבד אלא אם כן המספר מתחלק גם בארבע מאות, למשל, בשנת 2000 היו 29 ימים בחודש פברואר אך בשנת 1900 - 28 ימים בלבד, באמצעות תחשיב זה מגיעים לסטייה מזערית של 26 שניות לשנה בממוצע, שתצטברנה ליום רק כעבור 3,215 שנה. אולם, ללוח השנה של המאיה, שהינו לוח שנה עתיק, בן יותר מ-3,000 שנה, יש סטייה קטנה הרבה יותר - יום אחד כל 5,291 שנים.
חמויישֶה - שיחה12:05, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
אני מסכים עם חמויישה לגבי הקטע המקורי, ולגבי הקטע החלופי - אני חושב שהוא טרחני מדי; המשפט לגבי לוח המאיה לא מספיק מלהיב כדי להצדיק את ההקדמה הארוכה, ואני לא בטוח גם שהוא מחזיק הידעת בעצמו. תומר - שיחה12:58, 29 בספטמבר 2013 (IDT)
תומר צודק. הניסוח מתאמץ מדי עבור המטרה. אבל הרעיון הכללי, לדעתי לפחות, הוא כן מעניין. לוח שנה עתיק, בן יותר מ-3000 שנה, מאות ואלפי שנים לפני המצאת הטלסקופ, מדוייק יותר מהלוח הנפוץ בעולם המודרני, שמתאמץ לעבּר ימים כל 4 שנים. חמויישֶה - שיחה12:16, 9 באוקטובר 2013 (IDT)
ללוח השנה הגריגוריאני, המשמש ברובן המכריע של מדינות העולם לקביעת מועדים "אזרחיים" (כלומר, כל מועד שאינו דתי-פולחני), ישנה סטייה מזערית של 26 שניות לשנה בממוצע, לעומת אורך שנה טרופית, שתצטברנה ליממה רק כעבור 3,215 שנים. לעומתו, ללוח השנה של המאיה, שהינו לוח שנה עתיק, בן יותר מ-3,000 שנה, יש סטייה קטנה הרבה יותר - סטייה של יום אחד כל 5,291 שנים.
מהפכת פברואר של 1917 ברוסיה, בעקבותיה ויתר הצארניקולאי השני על כסאו, פרצה בהפתעה גמורה עבור לנין ששהה אותה עת בגלות בשווייץ. יחד עם קבוצה של סוציאליסטים אחרים קיבל לנין היתר מיוחד מגרמניה, שקיוותה להחליש באמצעותו את מאמצי המלחמה של יריבתה, לחזור דרכה לרוסיה בקרון רכבת מיוחד. הקבוצה הגיעה לתחנת פינלנד שבפטרוגרד ב-3 באפריל. האירוע מונצח בשם כיכר התחנה ובפסלסובייטי ענק של לנין המשקיף עליה. האירוע אף נרמז בשורה מלהיטה של להקת פט שופ בויז, West End Girls בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station" מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד.
צריך להפוך את סדר הדברים, כדי שתהייה בהם הפתעה. בבקשה:
בלהיטה של להקת פט שופ בויז, West End Girls, המדבר על בחורות מרובע "סוף המערב" של לונדון, ישנה שורה בה נאמר: "From Lake Geneva to the Finland station", דהיינו, מאגם ז'נבה לתחנת פינלנד. אולם, לונדון אינה קשורה לא לאגם ג'נבה ולא לתחנת פינלנד. למעשה, השורה רומזת על חזרה מגלות כפוייה תוך דימוי לחזרתו של לנין מהגלות הפוליטית בשווייץ, דרך פינלנד, עם מותו של הצאר
כידוע, יוליוס קיסר שינה את שם החודש השביעי שיהיה על שמו. לאחר מותו, שלט אוגוסטוס. אוגוסטוס שראה את עצמו כאחד ממנהיגי רומא הדגולים לא היה מוכן שרק ליוליוס יהיה חודש הקרוי על שמו. לכן החליט לשנות את החודש השמיני על שמו אוגוסטוס. אולם אז התעוררה בעיה אחרת, חודש אוגוסט היה בעל 30 ימים, לעומת 31 בחודש יולי. ולכן החליט אוגוסטוס להוסיף יום נוסף לחודש אוגוסט, כדי שלא יהיה מצב שיוליוס יעקוף אותו.
מהון להון, התחלתי לברר את הנושא הזה, אליו התוודעתי בהערת שוליים של מרצה שלי לעת העתיקה, וגיליתי משהו מגניב אף יותר. הטענה שאוגוסט הוארך ל-31 יום כדי שישתווה ליולי היא מפוברקת, ונעשתה על ידי מלומד מהמאה ה-13 בשם יוהנס סקרבוסקו (אנ'). מחקרים מאוחרים יותר מגלים שהשינוי בכלל נעשה על-ידי יוליוס קיסר, ושחודש אוגוסט נבחר עבור אוגוסטוס בגלל שרוב הישגיו המשמעותיים התרחשו בחודש זה (אנ')גארפילד - שיחה10:56, 16 ביוני 2013 (IDT)
הצעה אחרונה בהחלט בנושא זה:
אמונה נפוצה בקרב היסטוריונים רבים היא כי חודש אוגוסט, אשר נקרא על שמו של אוגוסטוס, הפך לחודש בן 31 ימים כדי למנוע אפשרות שחודש יולי (שכבר היה בן 31 ימים), ונקרא על שם יוליוס קיסר, ירמוז כי יוליוס היה חשוב יותר מאוגוסטוס. לפי האמונה, אוגוסטוס עם עלייתו לשלטון, בדומה לקודמו יוליוס, רצה חודש הקרוי על שמו. לפיכך החליט לשנות את החודש השמיני על שמו ל"אוגוסט". לאחר שהתקבלה ההחלטה התעוררה בעיה נוספת. חודש אוגוסט היה בעל 30 ימים, לעומת 31 בחודש יולי. לכן החליט אוגוסטוס להוסיף יום נוסף לחודש אוגוסט, כדי שחודשו של יוליוס לא יעקוף אותו במס' ימים. טענה זו הוצגה לראשונה במאה ה-13 על ידי מלומד בשם יוהנס סקרבוסקו והתקבלה במשך שנים רבות כעובדה. רק מחקרים מודרניים יותר חשפו כי למעשה היום הנוסף לאוגוסט התווסף עוד בימי שלטונו של יוליוס, ושחודש אוגוסט נבחר עבור אוגוסטוס בגלל שרוב הישגיו המשמעותיים של הקיסר הרומי הנודע התרחשו בחודש זה.
עכשיו התוכן שלם ומעניין, רק הייתי מנסח אחרת, כי הניסוח הנוכחי היה מבלבל אותי אילולא הייתי קורא את כל השרשור שבא לפניו. צור סופר - שיחה12:19, 3 ביולי 2013 (IDT)
המשפט: "ולכן החליט אוגוסטוס להוסיף יום נוסף לחודש אוגוסט, כדי שלא יהיה מצב שיוליוס יעקוף אותו" מוצג תחילה כאילו אינו בדיה, ורק אז מוסבר שזהו פרי דמיונו של אדם בודד. יש יותר מדי טוויסטים לא צפויים בשביל פסקה אחת. צריך או להכין את הקורא שהוא הולך לקרוא פסקה עם כמה תהפוכות, או לכתוב את התוכן באופן יותר צפוי. נראה לי שיהיה נכון להכין את הקורא לקראת זה שהמשפט שהבאתי בציטוט הוא שקר וכזב. צור סופר - שיחה20:38, 4 ביולי 2013 (IDT)
קטע יפה ומעניין. רק הערה: הביטוי "שלא יהיה מצב" נראה לי סלנגי מדי. ניתן להחליפו ב-"כדי שיוליוס קיסר לא יעקוף אותו" או "לא יזכה ביותר ימים ממנו". בריאן - שיחה17:13, 12 ביולי 2013 (IDT)
ראשית, לא מדובר ב"אמונה נפוצה בקרב היסטוריונים רבים" כי אם בבדייה חולפת. מי שסבור אחרת, מתבקש לנקוב בשמם של שני היסטוריונים המאמינים בטענה הזו. שנית, אני סבור שוויקיפדיה צריכה לתעד את הידע האנושי הקיים, לפני שהיא מקבלת על עצמה את המשימה הכבירה יותר של תיעוד הטענות המפוברקות מימי הביניים ועד ימינו. לכן אני סבור שמוטב לא לפרסם את הקטע המוצע. שבת שלום, ליאורपॣ • ו' באב ה'תשע"ג • 17:50, 12 ביולי 2013 (IDT)
אני לא מסכים עם ליאור. לדעתי, העניין העיקרי בקטע הוא שהטענה הייתה מקובלת בקרב חוקרים רבים במשך שנים רבות. למשל, הטענה שהעולם שטוח לא הייתה מעניינת היום אף אחד אם הייתה מקובלת, בזמנו, רק על מיעוט שבמיעוט. העניין במיתוס העולם השטוח הוא שאנשי מדע רבים האמינו בו. אותו דבר לגבי הטענה השקרית בקטע. היא מעניינת כי הייתה פופולארית. צור סופר - שיחה18:35, 12 ביולי 2013 (IDT)
מסכים עם ליאור. אכן מדובר בבדיה שרבים שמעו והאמינו בה, אך לא ידוע לי ש"נפוצה בקרב היסטוריונים". כיוון שמדובר במידע שגוי, וכזה שלא נחשב אף פעם לאמת היסטורית, אין מקום לקטע רק כדי לחדש לאנשים שחשבו פעם שאוגוסטוס עשה משהו ולהבהיר להם מיד שהוא לא באמת עשה אותו. 11:25, 14 ביולי 2013 (IDT)
אתם יכולים להסתכל כאן על אחד מני הסברים רבים, אשר רווחים לגבי מקור אורכו של אוגוסט. מקורות אלו הינם מוטעים. זו טעות נפוצה, אשר ניתן לראות את הסברה המלא בגרסה האנגלית של ויקיפדיה (כוללת ציטוטים ומקורות) (אנ'). ידוע לי שכדי לחזק טענה אין אני אמור להשתמש בטיעון כגון "ידוע הדבר" או "רבים מאמינים" או אפילו "היסטוריונים סבורים". אבל אין לי דרך אחרת להסביר את הנקודה הזו. הבאתי את המקור המחקרי ההיסטורי לטעות הזו (יוהנס סקרבוסקו). ואני יכול להמשיך ולמצוא עוד הרבה אזכורים לאמונה הזו בכך שחודש אוגוסט נקבע ל-31 ימים בשביל כבודו של אוגוסטוס. אני לא רואה בכך טעם. זו טענה מעניינת, ובהחלט פריט מידע פרובוקטיבי ומהנה (בעיני). גארפילד - שיחה12:02, 14 ביולי 2013 (IDT)
ניסוח אחרון (אני מקווה): במשך שנים רבות הייתה הערכה מקובלת בקרב היסטוריונים רבים, כי במעמד שינוי שמו של חודש סקסטוס לאוגוסט התווסף לו יום נוסף, מה שהפך אותו לחודש של 31 יום, ולא 30 כפי שהיה מקובל. הסיבה לשינוי הייתה כדי לכבד את אוגוסטוס, הקיסר שעל שמו נקרא החודש ולא ליצור מראית עין שחודש יולי, שמנה 31 יום, ונקרא על שם יוליוס קיסר (קודמו של אוגוסטוס) חשוב יותר מחודש אוגוסט. טענה זו הוצגה לראשונה במאה ה-13 על ידי מלומד בשם יוהנס סקרבוסקו והתקבלה במשך שנים רבות כעובדה. בנוסף לשינוי מס' הימים, נחשב השינוי בשמו של החודש השמיני שמגיע לאחר חודש יולי בפרט, כהתעקשות של אוגוסטוס להמשיך את קודמו בדפי ההיסטוריה. מחקרים מודרניים יותר מהמאה ה-20 חשפו כי למעשה היום הנוסף לאוגוסט התווסף עוד בימי שלטונו של יוליוס, ולא היה מעשה ידיו של אוגוסטוס או דורשי שלומו, ושחודש אוגוסט נבחר עבור אוגוסטוס בגלל שרוב הישגיו המשמעותיים של הקיסר הרומי הנודע התרחשו בחודש זה. גארפילד - שיחה12:08, 11 באוגוסט 2013 (IDT)
ניסיון שלישי (וגלידה?)
במשך שנים רבות הייתה ידועה הסברה, כי הסיבה לשינוי מניין הימים של חודש אוגוסט ל-31 יום ולא 30 כפי שהיה במקור, מקורה בכיבוד הקיסראוגוסטוס , שעל שמו נקרא החודש. סיבה נוספת לשינוי זה, על פי אותה הסברה, היא כדי למנוע את מראית העין שהחודש הקודם לאוגוסט, יולי, שמנה 31 יום ונקרא על שם יוליוס קיסר (קודמו של אוגוסטוס) חשוב יותר מחודש אוגוסט. בנוסף נטען כי בחירת החודש השמיני בפרט הייתה עקב ההתעקשות של אוגוסטוס עצמו להיוודע כממשיך של קודמו יוליוס בדפי ההיסטוריה וגם בלוח השנה. טענות אלו הוצגו לראשונה במאה ה-13 על ידי מלומד בשם יוהנס סקרבוסקו והתקבלו במשך שנים רבות כעובדה. מחקרים מודרניים מהמאה ה-20 חשפו כי סקרבוסקו בדה את ההסברים, ולמעשה היום הנוסף לאוגוסט התווסף עוד בימי שלטונו של יוליוס, ולא היה מעשה ידיו של אוגוסטוס או דורשי שלומו. יש להניח כי חודש אוגוסט נבחר עבור אוגוסטוס בגלל שרוב הישגיו המשמעותיים של הקיסר הרומי הנודע התרחשו בחודש זה.גארפילד - שיחה11:01, 8 באוקטובר 2013 (IDT)
לאחר כמעט שבוע בדיונים ובלי שנוספה שום הערה בשבוע הזה אנסה לסכם את דעתי: הקטע, בניסוחו האחרון הוא חף מטעויות, איננו מטעה וגם די מעניין. הבעיה היחידה איתו זה שהוא די ידוע. נראה לי, יחד עם זאת, שישנם מספיק אנשים שלא מכירים את הנושא והוא יעניין אותם. אני תומך. חמויישֶה - שיחה09:11, 20 באוקטובר 2013 (IDT)
(הידעת ל-11/11) הפסקת האש שסיימה את מלחמת העולם הראשונה נחתמה ב-11 בנובמבר1918 בשעה 5 בבוקר, אך קבעה את השעה 11:00 כשעת סיום הלחימה. במשך השעות בין חתימת הפסקת האש לכניסתה לתוקף נהרגו או נפצעו אלפי חיילים - באופן רשמי ביום זה מעל 10,000 חיילים נהרגו (כולל פצועים שנפצעו קודם לכן ומתו מפצעיהם ביום זה), נפצעו או הוכרזו נעדרים. החייל הבריטי האחרון , טוראי ג'ורג' אדווין אליסון נהרג בשעה 9:30, כ-90 דקות לפני כניסת הפסקת האש לתוקף. הוא לחם ברציפות במלחמה מאז 1914. טוראי הנרי גנטר מצבא ארצות הברית נהרג בשעה 10:58 בעת התקפה על עמדת מכונת ירייה גרמנית והוא באופן רשמי ההרוג האחרון במלחמת העולם הראשונה. דקה לאחר מכן בעת כניסת הפסקת האש לתוקף נכנעו החיילים באותה עמדה לחבריו ליחידה.
75 חיילים צרפתים נהרגו באותו היום, אולם תאריך המוות שלהם שונה ל-10 בנובמבר כדי למנוע ממשפחותיהם את התסכול מכך שיקיריהם נהרגו ביום האחרון למלחמה, וכדי למנוע מחלוקת לגבי זכאותם של יורשי הנופלים לתגמול מוגדל בגין מוות בעת מלחמה.
―Odedsa (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לפי ההיסטוריון המפורסם Martin Gilbert (הביוגרף של צ'רצ'יל) בספרו First World War a Complete History, ההרוג האחרון של מלחמת העולם הראשונה היה טוראי קנדי בשם George Price אשר נהרג בשעה 10:58 בכפר הצרפתי Ville sur Haine על ידי צלף גרמני והיה להרוג הקנדי מספר 60661. לפי אותו מקור, הפעולה הצבאית האחרונה של המלחמה הייתה הפקודה שקיבל הגנרל הבריטי Freyberg בשעה 9:30 לכבוש גשר על הנהר Dendre לפני שהגרמנים יפוצצו אותו ולפני הגיע השעה 11. הוא הצליח לעשות זאת (כולל לקיחת 103 שבויים גרמנים) בדיוק עד שעה 11, למרות שנפצע מכדור בישבנו. על כך קיבל מדליה ורחוב נקרא על שמו.--וידנפלד - שיחה01:04, 27 באוקטובר 2013 (IDT)
אכן סיפור מוכר. לפי מה שראיתי בויקיפדיה האנגלית, George Lawrence Price הוא ההרוג האחרון מהאימפריה הבריטית, בעוד ש- Henry Nicholas John Gunther מוכר רשמית כאחרון במלחמה. במסגרת קטע היעדת הקצר הייתי מסתפק באחד מהם. ההרוג הבריטי האחרון מעניין דווקא משום שהשתתף במלחמה מראשיתה (1914). אגב, מסתבר שהוא קבור מול ההרוג הראשון במלחמה (John Parr) אבל לא ציינתי את זה כי גם ככה הערך נראה לי עמוס, והסיפור על הצרפתים יותר רלוונטי.
חשבתי לכתוב קטע הידעת על שמות גנריים נפוצים, שאנשים רבים אינם יודעים כלל כי במקור הם שם של מותג/חברה:
פעמים רבות קורה ששם של מותג שנטבע על ידי יצרן מסוים, או שם החברה המייצרת מוצר מסוים, הופך לשם הידוע בפי כל כשם המוצר, כלומר שם גנרי, ובו מכונים גם מותגים מקבילים של חברות אחרות. תהליך כזה מתרחש כאשר המותג שעמו מקושר השם נהנה מראשוניות בשוק, הופך לדומיננטי בו, או זוכה לשיווק מוצלח. עם הדוגמאות לכך ניתן למנות את המותג "ג'יפ" של חברת קרייזלר, המותג האיטלקי "וספה", החברה הגרמנית "טיפקס", המותג הצרפתי "פטיפון", המותג האנגלי "סלוטייפ", החברה האמריקאית "פריג'ידר", חברת "תרמוס" הגרמנית, חברת "ג'קוזי" האמריקאית או החברה הישראלית "ארטיק".
רעיון מאוד יפה, חסר פאנץ'. כרגע זוהי רשימה של דוגמאות לשמות גנריים, ללא ערך מוסף. כמה דוגמאות מישראל: במבה, קרמבו, פלאפון. צור סופר - שיחה12:52, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
בכוונה לא הכנסתי שמות שידוע שהם גנריים כמו במבה ופלאפון. אין פאנץ' אחד לקטע, הפאנץ' הוא כל השמות הללו, שרבים לא יודעים שהם במקור שם חברה/מותג. תומר - שיחה14:25, 5 באוקטובר 2013 (IDT)
אני לא חושב שיש כאן קטע. השתתפתי פעמים רבות בשיחות שמותג שהפך לשם גנרי היה הנושא שלהן ותמיד מועלים השמות ג'יפ, פריג'ידר ווספה. אני לא חושב שאוסף השמות מחזיק קטע גם אם הם פחות ידועים, משום שהנושא הוא נדוש. חמויישֶה - שיחה13:17, 17 באוקטובר 2013 (IDT)
― הועבר מהדף שיחת תבנית:הידעת? 13 באפריל - סדרה 1
האמנם יש הטוענים כי התואר מקולל? אם כן, מיהם הטוענים ומדוע לא לייחס להם את הטענה בגוף הקטע? מלבד זאת, חסר ניתוח סטטיסטי הבוחן אם שפר גורלם של דוכסים אחרים מגורלו של זה מיורק. האם תוחלת החיים של הדוכסים האחרים ארוכה יותר? האם נולדים לדוכסים האחרים יותר בנים בריאים? חבל להזין את קוראינו במידע שבוויקיפדיה היה מתנוססת עליו תבנית [דרוש מקור]. שבוע טוב, ליאורपॣ • ד' באייר ה'תשע"ג • 22:47, 13 באפריל 2013 (IDT)
לדעתי הקטע בסדר גמור. אינני מסכים עם דרישתו של ליאור להציג את הטוענים שהתואר מקולל. מספיק שההמונים מתייחסים אליו כך. אין שום ספק שיש כאן חריגה סטטיסטית. הקטע בסדר גמור. חמויישֶה - שיחה09:31, 27 באוקטובר 2013 (IST)
בעיני מאוד. קטע כולל עתה דוגמאות משלוש הדתות המרכזיות וגם חושף פרט מעניין על אופן חילופי בעלות על המקומות הללו. אני בעד. שועל - שיחה11:40, 24 באוקטובר 2013 (IDT)
לדעתי, הבניין המפורסם ביותר הוא הפנתאון ברומא שנבנה על ידי הקיסר אדריאנוס כמיקדש למספר אלים, בימי הביניים המוקדמים הפך לכנסיה נוצרית ובתקופה המודרנית שימש כמקום קבורה למלכי איטליה האחרונים.--וידנפלד - שיחה01:18, 27 באוקטובר 2013 (IDT)
ההצעה לא התקבלה.. הדיון לא התקדם. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:35, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
הקטע שוכתב. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:39, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
הוחלט להסיר את הקטע. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:45, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
בעד הניסוח האחרון. תומר - שיחה 03:48, 27 בספטמבר 2013 (IDT)
נבחרה הגרסה האחרונה של עמיחי. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 7 בינואר - סדרה 1. • בברכה, אמיר (שיחה), הקרב על באר שבע החל 15:48, 3 באוקטובר 2013 (IDT)
. שועל - שיחה 10:14, 30 בספטמבר 2013 (IDT)
אהבתי חמויישֶה - שיחה 11:40, 6 באוקטובר 2013 (IDT)
נגד הקטע השני.אודי - שיחה 12:10, 30 בספטמבר 2013 (IDT) סיבת ההתנגדות שלי לקטע השני: היו לא מעט תחרויות אתלטיקה מרתקות שנשברו בהן שיאים עולמיים באותה תחרות על ידי ספורטאים שונים (למשל בקפיצה משולשת באולימפיאדת מקסיקו). כמו כן, רוח חזקה בהחלט מסייעת ולכן פוסלת תוצאות. התנגדתי (ללא הצלחה) לזה שיכניסו בוויקיפדיה תוצאות של זינוק שליחים בשחייה ובאותו אופן אני מתנגד שיכניסו תוצאות שהושגו עם רוח לא חוקית וזה כולל גם התייחסות לכך בקטעי "הידעת". אם יוחלט נגד דעתי. מילא, כבר התרגלתי לזה. בברכה.אודי - שיחה 09:49, 7 באוקטובר 2013 (IDT)
_in_October_1965_(NNAM.1996.253.2381).jpg)
קלונימוס - שיחה 21:06, 15 בינואר 2013 (IST)
. אני שמח על נטייתך לעודד קריאה וכתיבה על כלי נשק והרג (כל עוד הוא המוני ובמסגרת מלחמה). זה טוב לדעת שיש עוד אנשים טובים באמצע הדרך 
נבחרה הגרסה האחרונה. הקטע שובץ בתבנית:הידעת? 421. חמויישֶה - שיחה 15:48, 22 באוקטובר 2013 (IDT)
חמויישֶה - שיחה 14:05, 21 באוקטובר 2013 (IDT)
הוחלט לא להסיר את הקטע. חמויישֶה - שיחה 14:53, 29 באוקטובר 2013 (IST)
