ויקיפדיה:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה התקבלה/15

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

• עד 2009:
  • ההצעה התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6 - 7 - 8 - 9 - 10 - 11 - 12 - 13 - 14 - 15 - 16 - 17
  • ההצעה לא התקבלה: 1 - 2 - 3 - 4 - 5 - 6
  • קטעים ששופרו: 1 - 2 - 3
  • קטעים שהוחלפו: 1 - 2
  • ארכיונים נוספים: ארכיון בדיקה (2006) - ארכיון ישן (עד 2007) - אימות נתונים - הידעת? חד שורתי
• מ-2010:
  • ארכיון 2010 - מדצמבר 2010 - ממרץ 2011 - ממאי 2012 - מיולי 2012 - מאוגוסט 2013 - מאוקטובר 2013 - מנובמבר 2013 -

מדצמבר 2013 - מאפריל 2014 - מינואר 2015 - מנובמבר 2015 - ממרץ 2016 - מינואר 2017 - מינואר 2018 - ממרץ 2019 - מדצמבר 2019 - מפברואר 2020 - מינואר 2021 - מנובמבר 2021 - מנובמבר 2022 - מינואר 2023 - מאפריל 2023 - מיוני 2024 - מאוקטובר 2024

---

האפשרות של מדינת טקסס להתפצל לחמש מדינות

סעיף בהסכם הסיפוח של טקסס לארצות הברית קובע כי טקסס יכולה להתפצל לכמה מדינות, עד חמש במספר. הסעיף נוסח לאחר שמדינות הדרום חששו כי עם הזמן יצטרפו לארצות הברית יותר מדינות המתנגדות לעבדות ונועד להבטיח כי טקסס תוכל להתפצל ולהגדיל את מספר המדינות תומכות העבדות. בשנת 1850 כמעט ומומשה האפשרות הזאת כאשר קליפורניה המתנגדת לעבדות הצטרפה לארצות הברית. לטקסס היו תביעות על חלקים מקולורדו ומניו מקסיקו, והיו בטקסס שרצו להקים בשטחים אלו מדינה טקסנית נוספת כמשקל נגד להצטרפות קליפורניה. בסופו של דבר שולמו לטקסס פיצויים של עשרה מיליון דולר תמורת ויתור על השטחים, אך האפשרות התיאורטית של התפצלות טקסס לחמישה קיימת גם היום.

מקור: snopes וגם בעברית. כוזרי - שיחה 18:08, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

יפה. לא ידעתי! ‏עמיחי • שיחה 18:29, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

מגניב לאללה. תומר א. - שיחה 18:33, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

מאוד מעניין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 20:54, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

פצצה! המשך עם כאלה! חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז באב ה'תשס"ט • 16:47, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

כן ירבו קטעים מסוג זה!!! הציוני ~ שיחה 18:36, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

הסמיילי

הסמיילי אשר נקרא בעברית חייכן הומצא על ידי הארווי בל בשנת 1963 עבור 45 דולר למען חברת ביטוח. בשנות ה-70' היה ניסיון לרשום פטנט על הסמיילי, אך הוא הפך לנחלת הכלל לפני שזה התבצע. מאז ועד היום הפך הסמיילי למרכיב עיקרי בתרבות האינטרנט ומשמש פעמים רבות כרגשון להבעת רגשות שמחה. בסרט פורסט גאמפ מופיע הסבר חלופי כביכול ליצירת הסמיילי – הגיבור, פורסט גאמפ, מנגב את פניו שהתלכלכו בבוץ בחולצה צהובה שניתנה לו על ידי אדם שרץ לצידו וכשהוא מחזיר לו את החולצה מופיע עליה מתאר הסמיילי. הציוני האחרון ~ שיחה 13:19, 10 ביולי 2009 (IDT)

לקח לי זמן להבין שלא מדובר כאן על המצאת הרגשון, צריך להבהיר. תומר א. - שיחה 16:10, 10 ביולי 2009 (IDT)

שיניתי. הציוני האחרון ~ שיחה 17:17, 10 ביולי 2009 (IDT)

הבנתי למה התבלבלתי, זה מופיע תחת כותרת "מחשבים" למרות שזה לא באמת קשור למחשבים, הסמיילי הזה היה גרפי, השימוש הראשון המצאת רגשון המחשבים מיוחסת לסקוט פאלמן. צריך אולי להעביר לכותרת אומנות. תומר א. - שיחה 17:24, 10 ביולי 2009 (IDT)

זה יותר מחשבים כי משתמשים בזה בעיקר באינטרנט. הציוני האחרון ~ שיחה 18:36, 10 ביולי 2009 (IDT)

ובמדבקות על מבחנים בכיתה ד', ועל טי-שירטס מאגניבות. זה אמנות. תרחיב את זה ותוסיף את הסמיילים האינטרנטיים על סוגיהם :Q, ואז יהיה גם יותר מעניין (מי זה פאלמן) וגם יותר "מחשבי". אדם נבו•שיחה 18:45, 10 ביולי 2009 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: אז זהו שלא. זה לא הסמיילי שמשתמשים בו באינטרנט. מעט מאוד פעמים ראיתי סמיילי מסוג זה שמשמאל מחוץ לויקיפדיה. הסמיילי של האינטרנט הוא כזה :). אם אתה רוצה לכתוב קטע הידעת על יצירת הבעת רגשות באינטרנט כנס לערך אמוטיקון ותראה מי המציא אותם ובאיזה הקשר. תומר א. - שיחה 18:46, 10 ביולי 2009 (IDT)

אז זהו שרציתי לכתוב על הסמיילי שהומצא עבור 45 דולר בלבד ומאז הוא פופורי כ"כ, אם למישהו יתוספות שיוסיף... הציוני האחרון ~ שיחה 18:56, 10 ביולי 2009 (IDT)

אתם בטוחים שהתמונה הזו היא הסמיילי המקורי? כי נראה לי שהוא הרבה יותר פשוט (ויפה, בלי הגומות האלה). אנדר-ויק • שיחה 14:44, 20 ביולי 2009 (IDT)

הבדיחה בפורסט גאמפ על הסמיילי יכולה להשתלב פה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י' באב ה'תשס"ט • 00:19, 31 ביולי 2009 (IDT)

תשלב בכיף! הציוני ~ שיחה 09:53, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

ניסיתי. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז באב ה'תשס"ט • 17:14, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

קוסמונאוט שננטש בחלל

במאי 1991 שוגר הקוסמונאוט סרגיי קריקאליוב לתחנת החלל מיר למשימה שאורכה המתוכנן היה חמישה חודשים כאשר באוקטובר היה אמור לחזור לברית המועצות. אך חודשיים לפני המועד המתוכנן התפרקה ברית המועצות, ותוכנית החלל שלה חולקה בין רוסיה, שקיבלה את מרכז הבקרה, אוקראינה, שקיבלה את מערכות הטילים, וקזחסטן שבשטחה נמצא נמל החלל בייקונור. שלוש הרפובליקות לא הצליחו להגיע להסכמה על שיגור חללית חילוץ, ושיגרו רק חללית בלתי מאויישת לאספקת מזון וחמצן. בסופו של דבר תרמה גרמניה שיגור של חללית סויוז וקריקאליוב חזר לכדור הארץ לאחר 313 יום בחלל.

מקור: אתר הידען. אולי אפשר להוסיף את העובדה כי קריקאליוב מחזיק בשיא השהייה המצטברת בחלל, יחד עם עוד חמש טיסות - 803 ימים. כוזרי - שיחה 00:10, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

קטע מעולה. הציוני ~ שיחה 09:57, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

נתחיל בלכתוב את הערך סרגיי קריקאלב. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באב ה'תשס"ט • 10:03, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

נכתב הערך סרגיי קריקאליוב לפי ההגייה בוויקיאנגלית. כוזרי - שיחה 22:15, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

יפה, אני מציע להעלות ביום בו הוא שוגר לחלל ולכתוב "שהיום לפני XXX שנים... שוגר סרגיי קריקאליוב... " ―תומר א. (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

אני לא יודע אם זה קריטריון קביל, אך הערך על הקוסמונאוט הזה לוקה בחסר. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:27, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

זה אכן קריטריון. לא כותבים הידעת? כשהנושא הראשי קצרמר, אבל הערך הזה בהחלט סביר. אשמח כמובן אם יורחב עוד. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 06:58, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

איטרבי

איטרבי הוא כפר קטן בשוודיה שעל שמו קרויים לא פחות מארבעה יסודות: איטריום, איטרביום, טרביום וארביום. הכפר חב את פרסומו למכרות שנמצאים בקרבת מקום, שם נמצאו מינרלים נדירים שהביאו לגילויים של יסודות נדירים רבים. ארבעה יסודות נוספים קיבלו את שמם בזיקה להימצאותם במכרות איטרבי: גדוליניום, הקרוי על שם המינרל גדוליניט שהתגלה במכרות; הולמיום, על שם שמה הלטיני של סטוקהולם, המחוז בו נמצאים המכרות; סקנדיום, על שם סקנדינביה; ותוליום, על שם תולה, שמם הלטיני של המדינות הנורדיות.

מקור: הערך איטרבי. כוזרי - שיחה 21:20, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

יפה. תומר א. - שיחה 22:03, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

גם את זה אהבתי. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ז באב ה'תשס"ט • 16:47, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

ביצעתי שינוי קל בניסוח – הימצאותם במקום מציאתם. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז באב ה'תשס"ט • 16:56, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

מימונה

מיועד לכאן.

חג המימונה שחל במוצאי החג השני של פסח בקרב קהילות צפון אפריקה נחגג מכיוון שבימות הפסח היו נזהרים ביותר שלא לאכול האחד אצל חברו, והקפידו על חומרה זו ביותר. ולכן, מיד לאחר פסח היו מארחים אחד את השני, כדי להראות שההימנעות מאכילה אחד אצל השני לא הייתה מחמת איבה. המאכל שמאפיין את החג הוא המופלטה היעדר הצורך בהתפחה וזמן ההכנה הקצר הם שמאפשרים את הכנת המופלטות מיד עם צאת החג, ללא צורך בעיסוק בחמץ במהלך החג.

לא נראה לי שהרבה יודעים את הסיבה לחגיגה. הציוני האחרון ~ שיחה 16:16, 3 ביולי 2009 (IDT)

זה קטע ממש טוב. משלים פער מידע גדול, כל שנה אני תוהה למה זה, וכל שנה מתייאש. סתם עומר • שיחה 17:30, 3 ביולי 2009 (IDT)

זה לא בגלל אבי הרמב"ם? Agbad (שיחה | תרומות) - בט"ו בתמוז ה'תשס"ט 11:44, 7 ביולי 2009 (IDT)

כנראה שלא, סימוכין: מימונה. הציוני האחרון ~ שיחה 18:54, 7 ביולי 2009 (IDT)

זה גם וגם, הוא מכונה גם חג האמונה, כי למרות שלא נגאלנו בפסח איננו מאבדים את האמונה בביאת המשיח ולכן אוכלים מופלטה שהיא לשון הגאולה בה השתמש דוד המלך מפלטי כי אם לא זכינו לוהוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי והבאתי. נזכה למפלטי שמשיח בן דוד יגאלנו כלשונו. אבל הטעם הבסיסי הוא על פי הנכתב כאן בהידעת ובערך. בברכה, יהודה מלאכי • פניה אלי • ויקיהדות • י"ז בתמוז ה'תשס"ט • 19:35, 8 ביולי 2009 (IDT)

אם אתה חושב שיש לזה מקום בקטע, תוסיף - נדון. הציוני האחרון ~ שיחה 19:41, 8 ביולי 2009 (IDT)

עוד משהו חדש שלמדתי. אני רק לא בטוח אם יהודה היה רציני או עשה פריסטיילינג. תומר א. - שיחה 23:17, 9 ביולי 2009 (IDT)

למה רק שלושה קישורים? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ג' באב ה'תשס"ט • 16:39, 24 ביולי 2009 (IDT)

עצלנות. הציוני ~ שיחה 17:45, 26 ביולי 2009 (IDT)

הנקודה היהודית של לואי ארמסטרונג

חצוצרן וזמר הג'אז המפורסם, לואי ארמסטרונג, סבל מעוני רב בילדותו. אביו נטש את המשפחה כשהיה תינוק, ואמו נאלצה לעסוק בזנות כדי להתקיים. ארמסטרונג נאלץ להיאבק על קיומו כילד קטן. בני משפחת קרנופסקי, משפחה יהודית שהיגרה מרוסיה, ריחמו על הנער, ונתנו לו עבודות שונות בעסק ההובלה שהיה ברשותם. אֵם המשפחה התעקשה בכל יום שארמסטרונג לא יחזור לביתו לפני שאכל אצלה ארוחה מלאה, והקורנית הראשונה של ארמסטרונג נרכשה עבורו על ידי משפחת קרנופסקי. כהוקרה על היחס החם והתמיכה, ענד ארמסטרונג על צווארו, עד יומו האחרון, שרשרת ועליה מגן דוד.
נראה לי מעניין ואף מרגש. עפ"י הערך באנגלית והמקורות שם (מוזר שבערך בעברית זה לא מופיע). קלונימוס - שיחה 23:20, 18 באוגוסט 2009 (IDT)

נינצ'ה אחראי אצלנו על הג'אז. ‏עמיחי • שיחה 10:46, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

וזה אומר?... קלונימוס - שיחה 13:17, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

תפנה אליו כדי שיביע את דעתו ויתרום מהידע שלו. ‏עמיחי • שיחה 13:25, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

קטע מרגש מאוד. ים • שיחה • כ"ט באב ה'תשס"ט • 13:44, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

קטע נהדר. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 13:47, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

אש. הציוני ✡ שיחה 18:14, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

לא יודע אם צריך את אישורי באמת, אבל בעיני זה קטע מצוין. זה סיפור די מוכר, אם זה עוזר, גם אני קראתי על זה בכמה מקומות, כך שלא נראה לי שיש סכנת אמינות כלשהי. הוספתי קישורים. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 03:11, 20 באוגוסט 2009 (IDT)

טוב מאד. ‏עמיחי • שיחה 11:02, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

זה מהזה מרגש --Galoren.com - שיחה 03:46, 12 באוקטובר 2009 (IST)

הנפת דגל בחצי התורן

הנפת דגל בחצי התורן היא ביטוי לאבל במדינות רבות. אחד ההסברים למקור המנהג הוא מתן קדימות לדגל הסמלי הבלתי נראה של המוות. הנס המלכותי של הממלכה המאוחדת, אשר משמש את ריבון הממלכה המאוחדת, אינו מורכן לעולם לחצי התורן, אפילו לאות אבל על מותו של הריבון, משום שאף על פי שהריבון מת, תמיד יהיה מי שימלוך תחתיו – לפי העיקרון של "המלך מת, יחי המלך!". לעומתו, דגל הממלכה המאוחדת, אשר משמש את המדינה, יכול להיות מורכן לחצי התורן לאות אבל, למשל לאחר מותו של אחד מבני משפחת המלוכה הבריטית.

לא יודע אם היה על זה הידעת?, אבל ההצעה של עודד הזכירה לי את זה. מה דעתכם? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ד באב ה'תשס"ט • 00:40, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

בתוך כותב הערך המקורי (וחובב דגלים מושבע) כמובן שבעד • עודד (Damzow) • שיחה • יש לך משנה ויקיפדית? 08:17, 14 באוגוסט 2009 (IDT)

קטע טוב. הציוני ✡ שיחה 18:20, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

יש סימוכין? בעיקר למקור המנהג. זה הזכיר לי את האמירה הנודעת "המלך מת. יחי המלך החדש", או משהו כזה. אולי אפשר לשלב גם משהו על זה? דניאל ב. 21:00, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

אחפש סימוכין בימים הקרובים עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 21:58, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

אתר דגלי העולם והאתר הרשמי של המלוכה הבריטית. הוספתי את האמירה הנודעת ואשתדל לכתוב עליה ערך עד סוף השבוע. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ל' באב ה'תשס"ט • 22:31, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

אפשר אולי גם להוסיף את הסיפור על הנפתו הראשונה של היוניון ג'ק על ארמון בקינגהם עם מותה של הנסיכה די. (המלכה היתה בסקוטלנד, ועל פי המסורת כאשר היא לא שם הג'ק מונף במקום הנס), או שאולי זה יותר מדי מפורט עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 08:36, 20 באוגוסט 2009 (IDT)

לדעתי זה יותר מדי. צריך להשאיר קצת לערך. מה שכן, הוספתי סוג מקרים שבהם מורכן היוניון ג'ק לחצי התורן כדי להפוך את הקטע ליותר שלם. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ל' באב ה'תשס"ט • 09:45, 20 באוגוסט 2009 (IDT)

פרט נוסף קטן, דגל ערב הסעודית לעולם לא יורד לחצי התורן שכן הוא מכיל את של אללה עליו... ניתן לשלב? עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 08:19, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

תפצ'ל, רק תביא מקור. כמובן שהתמונה שהבאת הרבה יותר רלוונטית ממה שאני הצלחתי לדלות, אז אתה מוזמן להציבה במקום מה ששמתי למעלה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ה' באלול ה'תשס"ט • 09:10, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

'בקשה - כתבה ב-BBC על מותו של המלך ועל המנהג. (דרך אגב, המתנתי במיוחד ליום הזיכרון בשביל לצלם את התמונה הזאת - של דגל ישראל...) עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 09:15, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

אפשר אולי להוסיף, שכאשר מת בן מלוכה באנגליה, גם מדינות חבר העמים הבריטי מורידות את הדגל לחצי התורן (מלכת אנגליה היא גם מלכת אוסטרליה, וקנדה וכו' ). yanshoof • שיחה • בואו לאמץ ערכים יתומים 09:26, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

אכן כך. כשהייתי בקנדה - הורד הדגל לחצי התורן עם מותה של המלכה האם. ‏עמיחי • שיחה 11:10, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

אם אתה לא תיקח את המושכות, אני אעשה זאת:

הנפת דגל בחצי התורן היא ביטוי לאבל במדינות רבות. אחד ההסברים למקור המנהג הוא מתן קדימות לדגל הסמלי הבלתי נראה של המוות. הנס המלכותי של הממלכה המאוחדת, אשר משמש את ריבון הממלכה המאוחדת, להבדיל מדגל הממלכה המאוחדת אשר משמש את המדינה, אינו מורכן לעולם לחצי התורן, אפילו לאות אבל על מותו של הריבון, משום שאף על פי שהריבון מת, תמיד יהיה מי שימלוך תחתיו – לפי העיקרון של "המלך מת, יחי המלך!". גם דגל ערב הסעודית אינו מורכן לחצי התורן, אך מסיבה אחרת – הוא נושא את השהאדה, הכרזת האמונה האסלאמית, ולכן הרכנתו עלולה להיחשב לכפירה.

ינשוף, אני מצטער, אבל נראה לי שהקטע מתחיל להיות ארוך למדי. אם מישהו חושב אחרת, שיוסיף. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ה' באלול ה'תשס"ט • 11:29, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

הקדמת אותי אך במעט, אך זה נראה בסדר גמור עודד (Damzow) • שיחה • משתמש זה הוא מובחר! 11:33, 25 באוגוסט 2009 (IDT)

הבלתי מנוצחים

זכייה באליפות הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי ללא הפסד היא הישג נדיר ביותר, והיא קרתה עד כה רק פעמיים. המועדונים שעשו זאת זכו לכינוי "הבלתי מנוצחים".

הקבוצה הראשונה שעשתה זאת היה פרסטון נורת' אנד בעונת 1888/1889, שהייתה גם העונה הראשונה בתולדות הליגה הראשונה של הפוטבול ליג. פרסטון ניצחה את כל 22 משחקי הליגה באותה עונה, אותה סיימה עם 40 נקודות ומאזן של 18 ניצחונות ו-4 תוצאות תיקו. הישגה של פרסטון הפך ליותר משמעותי לאחר שזכתה בגביע ה-FA ללא ספיגת שער, ובכך הייתה לקבוצה האנגלית הראשונה שזוכה ב"דאבל". פרסטון היא גם הקבוצה היחידה שזכתה ב"דאבל" האנגלי ללא הפסד.

רק בעונת 2003/2004, כעבור 115 שנים, הצליחה ארסנל לזכות באליפות ללא הפסד. עם זאת, ההישג של ארסנל שונה מזה של פרסון נורת' אנד. ארסנל לא הפסידה ב-38 משחקי ליגה, וסיימה עם 90 נקודות ומאזן של 26 ניצחונות ו-12 תוצאות תיקו. המשחקים הללו היו חלק מרצף שיא בתולדות הליגה האנגלית הבכירה של 49 משחקים ללא הפסד. עם זאת, ארסנל לא זכתה בגביע ה-FA לאחר שהודחה בחצי הגמר על ידי מנצ'סטר יונייטד.

זו אנקדוטה קטנה וחביבה על הכדורגל האנגלי, שכוללת כמה אירועים ושיאים בתחום הזה. זה הקטע הראשון שאני מציע, אז רחמים בבקשה. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 22:49, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

צריך לצמצם למשהו קטן יותר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:41, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

זכייה באליפות הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי ללא הפסד היא הישג נדיר ביותר, והיא קרתה עד כה רק פעמיים. המועדונים שעשו זאת זכו לכינוי "הבלתי מנוצחים".

פרסטון נורת' אנד עשתה זאת בעונת 1888/1889, שהייתה גם העונה הראשונה בתולדות הליגה הראשונה של הפוטבול ליג. היא ניצחה בכל 22 משחקי הליגה באותה עונה, אותה סיימה עם 40 נקודות ומאזן של 18 ניצחונות ו-4 תוצאות תיקו. לאחר מכן היא זכתה בגביע ה-FA ללא ספיגת שער, ובכך הייתה לקבוצה האנגלית הראשונה בהיסטוריה שזוכה ב"דאבל". פרסטון היא גם הקבוצה היחידה שזכתה ב"דאבל" האנגלי ללא הפסד.

רק בעונת 2003/2004, כעבור 115 שנים, הצליחה ארסנל לזכות באליפות ללא הפסד. עם זאת, ההישג של ארסנל היה שונה במקצת. היא לא הפסידה ב-38 משחקי ליגה, וסיימה עם 90 נקודות ומאזן של 26 ניצחונות ו-12 תוצאות תיקו. המשחקים הללו היו חלק מרצף שיא בתולדות הליגה האנגלית הבכירה של 49 משחקים ללא הפסד. ארסנל גם לא זכתה בגביע ה-FA, לאחר שהודחה בחצי הגמר על ידי מנצ'סטר יונייטד.

קיצצתי במקצת. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 09:24, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

מגניב. שאלה - היא ניצחה בכל 22 המשחקים כפי שכתוב? אז מה הכוונה למאזן של 18 ניצחונות וארבעה תיקוים? בשביל הבורים ביננו, הקשר - לא ספגה שער זכתה בדאבל מבלבל (אני לא כל כך אדיוט, אני רק אומר שזה לא נהיר פה.). עדיין דורש קיצוץ, אבל אחרי שתכתוב ברור, אני אקצץ בשמחה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:54, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

ברוקס, זה עדיין ארוך למדי, ובמיוחד צורמת הפסקה האחרונה עם מיעוט הקישורים. נינצ'ה, אפס הפסדים איננו אותו הדבר כמו 22 נצחונות. לדעתי זה די ברור. לגבי ה"דאבל" - הרי בשביל זה יש קישור לערך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:57, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני יודע, אבל כתוב במפורש "היא ניצחה בכל 22 משחקי הליגה באותה עונה" נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:20, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

זו הייתה טעות מוזרה מאוד מאוד. ראה בניסוח שלהלן שקיצצתי בו עוד קצת. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 11:24, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

זכייה באליפות הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי ללא הפסד היא הישג נדיר ביותר. המועדונים שעשו זאת זכו לכינוי "הבלתי מנוצחים".

פרסטון נורת' אנד עשתה זאת בעונת 1888/1889, שהייתה גם העונה הראשונה בתולדות הליגה הראשונה של הפוטבול ליג. פרסטון סיימה את 22 המשחקים עם 18 ניצחונות ו-4 תוצאות תיקו. לאחר מכן היא זכתה בגביע ה-FA ללא ספיגת שער, והפכה לקבוצה הראשונה, והיחידה עד כה, שזוכה ב"דאבל" האנגלי ללא הפסד.

רק בעונת 2003/2004, כעבור 115 שנים, הצליחה ארסנל לזכות באליפות אנגליה ללא הפסד, אך באופן שונה. ארסנל סיימה את הליגה עם 26 ניצחונות ו-12 תוצאות תיקו, שהיו חלק מרצף שיא של 49 משחקים ללא הפסד בליגה האנגלית הבכירה. ארסנל גם לא זכתה בגביע ה-FA, לאחר שהודחה בחצי הגמר על ידי מנצ'סטר יונייטד.

עוד קצת קיצוץ שלי ושילוב בין הפסקאות:

זכייה באליפות הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי ללא הפסד היא הישג נדיר ביותר. המועדונים שעשו זאת זכו לכינוי "הבלתי מנוצחים". פרסטון נורת' אנד עשתה זאת בעונת 1888/1889, שהייתה גם העונה הראשונה בתולדות הליגה הראשונה של הפוטבול ליג. פרסטון סיימה העונה במאזן 18 ניצחונות ו-4 תוצאות תיקו. לאחר מכן היא זכתה בגביע ה-FA ללא ספיגת שער, והפכה לקבוצה הראשונה, והיחידה עד כה, שזוכה ב"דאבל" האנגלי ללא הפסד. רק בעונת 2003/2004, כעבור 115 שנים שוחזר ההישג על ידי ארסנל, שזכתה באליפות אנגליה ללא הפסד, במאזן 26 ניצחונות ו-12 תוצאות תיקו, שהיו חלק מרצף שיא של 49 משחקים ללא הפסד בליגה הבכירה. עם זאת, באותה עונה ארסנל לא זכתה בגביע ה-FA, לאחר שהודחה בחצי הגמר על ידי מנצ'סטר יונייטד.

כאמור, אני בעיקר מנסה לצמצם רצפים ארוכים בלי קישורים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:18, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אין בעיה, אבל הוספתי ממש מעט כדי לשבור את המשפט הארוך באמצע:

זכייה באליפות הליגה הבכירה בכדורגל האנגלי ללא הפסד היא הישג נדיר ביותר. המועדונים שעשו זאת זכו לכינוי "הבלתי מנוצחים". פרסטון נורת' אנד עשתה זאת בעונת 1888/1889, שהייתה גם העונה הראשונה בתולדות הליגה הראשונה של הפוטבול ליג. פרסטון סיימה העונה במאזן 18 ניצחונות ו-4 תוצאות תיקו. לאחר מכן היא זכתה בגביע ה-FA ללא ספיגת שער, והפכה לקבוצה הראשונה, והיחידה עד כה, שזוכה ב"דאבל" האנגלי ללא הפסד. רק בעונת 2003/2004, כעבור 115 שנים, שוחזר ההישג על ידי ארסנל, שזכתה באליפות אנגליה ללא הפסד, אך עם הבדלים אחדים. היא סיימה במאזן של 26 ניצחונות ו-12 תוצאות תיקו, שהיו חלק מרצף שיא של 49 משחקים ללא הפסד בליגה הבכירה. ארסנל גם לא זכתה בגביע ה-FA, לאחר שהודחה בחצי הגמר על ידי מנצ'סטר יונייטד.

עם שאר דבריך אין לי בעיה. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 19:23, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אחלה ונהדר. נשמע עוד דעות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:29, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

קול. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:40, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

"ארסנל גם לא זכתה בגביע", את מה המילה "גם" באה לרבות? כדאי להשמיט אותה. ים • שיחה • כ"ח באלול ה'תשס"ט • 15:40, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

זה עוד הבדל לעומת ההישג של פרסטון, שבעצם זכתה בדאבל. קוריצה • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 15:52, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

פרסים לבימוי - נשים

זה קטע קצר מאד, אבל נראה לי שיהיה לאנשים בו עניין. אז זה משהו בסגנון זה:
בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר לא זכתה אישה מעולם, ושלוש נשים בלבד היו מועמדות לפרס, והן: לינה ורטמילר, ג'יין קמפיון וסופיה קופולה.

אז זהו... ואם זה כן נראה פה למישהו, אז אני יכולה להביא עוד כמה דוגמאות בנושא פרס אוסקר. Shirooosh - שיחה 22:14, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אפשר להתחיל מהקל אל הכבד. להביא סטטיסטיקות אודות ההבדלים הגדולים בין המינים בנוגע לקטגוריות האחרות של הפרס, ולסיים בפאנצ' שבפרס לבימוי לא זכתה אישה מעולם, וכו'. אבל בשביל זה צריך לעבוד ולמצוא את הסטטיסטיקות... גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:00, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

בשאר הקטגוריות, יש לכל מין קטגוריה נפרדת, אז אני לוידת איך אפשר למצוא מכאן סטיטיסטיקות. אולי אפשר לראות בפרסים אחרים? נגיד גלובוס הזהב או משו כזה.. Shirooosh - שיחה 01:03, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

אפשרי, אבל רק בנוגע למשחק ולמשחקהמשנה הטובים ביותר קיימות קטגוריות נפרדות, לפס-קול, מוזיקה, תסריט, עיצוב, סאונד, עריכה, איפור, צילום ובימוי (ואני מקווה שלא שכחתי משהו) כמדומני שאין הפרדה. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:05, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

אז רגע. על מה להתמקד? על נשים בפרס אוסקר בכללי? או על נשים בבימוי? Shirooosh - שיחה 01:07, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

לדעתי - מה שיצא לך הכי מעניין, קרי: היכן שהסטטיסטיקות יהיו הכי שוביניסטיות. מדובר בקטע "הידעת?" שנועד לעניין את הציבור. ואולי בעצם אפשר לכתוב על שניהם באותו קטע. גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:10, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

אממ.. אוקיי אני אעבוד על זה מתישו Shirooosh - שיחה 01:12, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

אוקיי. אחרי בדיקה מעמיקה, (והרבה כבוד לחבר'ה מויקי אנגלית שעזרו לי) הקטע הבא:
בפרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר לא זכתה אישה מעולם, ושלוש נשים בלבד היו מועמדות לפרס, והן: לינה ורטמילר, ג'יין קמפיון וסופיה קופולה. לעומת זאת, בפרס גלובוס הזהב לבמאי הטוב ביותר, זכתה אשה בפרס - ברברה סטרייסנד בשנת 1983, וג'יין קמפיון וסופיה קופולה היו מועמדות אליו.[1] (סטרייסנד הייתה מועמדת לפרס פעם שנייה ב-1991, אך הפסידה אותו לאוליבר סטון). ובפרס באפט"א לבמאי הטוב ביותר, אשה אחת בלבד הייתה מועמדת לפרס - סופיה קופולה.
גוונא, רצית שובניסטי, קיבלת ובגדול.. אבל חכה, אני עוד אמצע איזה משהו על נשים שהביסו גברים באופן גורף. Shirooosh - שיחה 22:42, 6 באוגוסט 2009 (IDT)

קבלי ח"ח, וכל הכבוד על הנחישות שלך. אבל יש לי ניסוח משלי...
בקטגוריות הבולטות של פרס האוסקר קיימים שני פרסים שנכפלים - לגברים ולנשים; קטגוריות המשחק הטוב ביותר ומשחק המשנה הטוב ביותר. בקטגוריית הבימוי הטוב ביותר - הבולטת אף היא - לא קיים כפל פרסים לשני המינים, ומעולם אף אישה לא זכתה בו. לאורך כל היסטוריית הפרס היו מועמדות 3 נשים בלבד: לינה ורטמילר, ג'יין קמפיון וסופיה קופולה. גם בפרסים אחרים המצב לא הרבה יותר טוב: פרס באפט"א בקטגוריית הבמאי הטוב ביותר אף הוא לא ניתן מעולם לאישה (אךקופולה הייתה מועמדת גם אליו). ובפרס גלובוס הזהב זכתה רק ברברה סטרייסנד בשנת 1983 (אליו היו מועמדות גם קופולה וקמפיון). גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:05, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

חביב. אבל נראלי צריך קצת לעבוד על זה. אינלי כח היום, אני אודיע לך שיהיה לי כח. Shirooosh - שיחה 01:14, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

רק עכשיו קלטתי מה כתבת. "בשאר הקטגוריות, עליהן מתחרים נשים וגברים כאחד, רוב הפרסים ניתנים לגברים." אני כלל לא בטוחה שזה נכון, וכדי לאשר את דבריי (או דבריך) זה מחקר של שעות, הכולל קריאת רשימות של בערך מיליון אנשים, ולראות אם מישהי מבינהם היא אשה במקרה. וסתם דוגמא, לגבי תסריט למשל, אני בטוחה שיש נשים שזכו, הרי זו לא עבודה מאסיבית כמו בימוי, אבל שוב, זה שעות לבדוק. נסח משהו שרק מדבר על פרסי בימוי. ובחיי! אתה כזה שוביניסטי... Shirooosh - שיחה 23:55, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

בחיי שלא! אם אחליט ללדת ילדים ארצה בנות בלבד! היש הוכחה טובה יותר מזו?! (תיקנתי את לשון הפסקה שלי). גוונא + תורה מה תהא עליה?! 00:48, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

ראיתי. אהבתי. ואגב, רק בנות זה משעמם, אני מרשה לך גם לרצות בן קטן וחמוד. Shirooosh - שיחה 01:00, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

כעת נותר לך להכחיל את שמות הבמאיות המופיעות בקטע... בקטעי "הידעת?" אסור שיוותרו קישורים אדומים.

מציע את הכותרת המעט-פרובוקטיבית האם נשים במאיות פחות טובות? גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:18, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

לא אוהבת את הכותרת, אבל אני מתארת לעצמי שהיא דיי מסכמת את הקטע.. והערכים חייבים להיות מוכחלים? חתיכת עבודה. נראלי אני בחיים לא מציעה כאן יותר קטעים. Shirooosh - שיחה 01:25, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

רעיון מעולה. אפשר בכלל לפרוש מוויקי, הרי המטרה שלנו היא להכחיל עמודים, חתיכת עבודה... גוונא + תורה מה תהא עליה?! 01:30, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

לא. המטרה לראות אותם מוכחלים מול העיניים שלך, בלי שנקפת ולו אצבע לעשות זאת, אבל אנלא אתווכח איתך... Shirooosh - שיחה 01:34, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

לא עושה רושם שהערכים האלה יוכחלו בעתיד הנראה לעין. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 07:34, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

הייתי פסימי... חזר לדיונים. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ב באב ה'תשס"ט • 15:15, 12 באוגוסט 2009 (IDT)

גרסה מחודשת, יותר כחולה:

ברוב קטגוריות הבולטות של פרס האוסקר קיימים שני פרסים המחולקים לפי מגדר - לגברים וללנשים; כך הוא הדבר בפרסים לשחקן ולשחקנית הטובים ביותר וכן גם עבור שחקן המשנה ושחקנית המשנה. עם זאת, בקטגוריה הנוספת היחידה אשר מוקדשת למבצע, ולאו דווקא ליצירה - פרס אוסקר לבמאי הטוב ביותר אין הפרדה שכזו. בפרס מעולם לא זכתה אישה ורק 3 היו מועמדות לו: לינה ורטמילר, ג'יין קמפיון וסופיה קופולה. כך גם בפרסי קולנוע חשובים רבים אחרים, כגון פרס באפט"א הבריטי, אליו רק קופולה הייתה מועמדת בקטגוריה זו. בפרס גלובוס הזהב זכתה אישה אחת - ברברה סטרייסנד בשנת 1983, ומלבדה גם קופולה וקמפיון היו מועמדות.

אם כבר יש ערכים... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:07, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

אהבתי את הניסוח, אבל לא כדאי להזכיר את העובדה שסטרייסנד הייתה מועמדת לגלובוס הזהב לבימוי פעם נוספת? Shirooosh - שיחה 11:55, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

לא צריך, זה גם ככה עומס של פרטים. מה שכן המשפט "המוקדש למבצא ולאו דווקא ליצירה" לא ברור. עדיף לכתוב אמן, ולא יצירתו, זה ראשית, ושנית למה "לאו דווקא"? זה לא צריך להיות פשוט "לא"? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:36, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

כתבתי את זה עקב האמביוולנטיות של התסריט המקורי/המעובד והשיר/מוזיקה - כביכול נותנים את זה על היצירה, אבל עדיין ברובם המוחלט של המקרים מדובר ביצירה של אמן (או שניים-שלושה לכל היותר) שהם אלו שמקבלים את הפרס. השאלה המתבקשת היא האם הפרס מוענק לתסריטאי או לתסריט. עקב האמביוולנטיות הזו - "לאו דווקא". לגבי "יוצר" - נראה לי יותר מתאים, אבל לא קריטי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:50, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אהבתי את הקטע, ולא פחות אהבתי את הדיון בין גוונא לשירוש. שני נמרצים שאם היה לי איזה פרס הייתי נותן לשניהם בשווה. אז מהיום: בפרס האגדה הויקיפדי לויקיפד נמרץ הטוב ביותר זכו בדיוק חמישים אחוז גברים וחמישים אחוז נשים. יש לציין שחמישים האחוזים הם אדם אחד, ושהאדם שהפרס נקרא על שמו החליט להוות ממוצע בין השוביניזם לפמיניזם, אם כי הוא מעריץ מושבע של יו"ר הפמיניסטיות של ויקיפדיה. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 14:12, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

עיטורי לב הארגמן

ארצות הברית נוהגת להעניק את עיטור "הלב הסגול" (Purple Heart) לחיילים שנהרגו או נפצעו בקרב. בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר התכוננה ארצות הברית לפלישה ליפן, היו הערכות שבפלישה יהיו מאות אלפי נפגעים, ולפיכך יוצרו חצי מליון אותות הלב הסגול. בשל הטלת הפצצה הגרעינית על יפן לא התבצעה הפלישה בסופו של דבר. מאז ועד היום לא עלו אבידותיה של ארצות הברית על מספר זה, וכיום נותרו כ-120,000 אותות שטרם הוענקו. בשל היתרה הקיימת, מקבלים מפקדים בעיראק ובאפגניסטן לידיהם אותות כאלה כדי שיוכלו להעניקם מיד, ללא המתנה.

נראה לי מעניין! עפ"י הערך באנגלית והכתבה כאן. קלונימוס - שיחה 11:55, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

קצת עגום לא? עוד לא מת וכבר יש לו אות. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 11:58, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

מעניין, מזכיר לי את זה שבעיתונים יש להם הספדים מיוחדים לאנשים עוד לפני שהם מתו. תומר א. - שיחה 12:13, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

תיק חבצלת. קטע טוב, ‏עמיחי • שיחה 21:57, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

"מפקדים בעיראק ובאפגניסטן לידיהם אותות כאלה כדי שיוכלו להעניקם מיד, ללא המתנה." מעניקים למי? הרי הלוחם כבר מת. אני מניח שבמקרה כזה העיטור מועבר לידי המשפחה, אך הם לא נמצאים בעיראק, אז מה ההגיון שהעיטור ישכון בידי המפקדים שם? דניאל ב. 22:04, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

האותות ניתנים לפצועים שם. אכן צריך להבהיר את זה בקטע. קלונימוס - שיחה 22:14, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

צ"ל לב הארגמן (כך גם כתוב בעיטורי הכוחות המזוינים של ארצות הברית). חוץ מזה קטע נחמד, דורש קצת יותר קישורים. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ח באב ה'תשס"ט • 22:18, 17 באוגוסט 2009 (IDT)

הנה הקטע ערוך מעט מחדש:

ארצות הברית נוהגת להעניק את עיטור "לב הארגמן" (Purple Heart) לחיילים שנהרגו או נפצעו בקרב. בסוף מלחמת העולם השנייה, כאשר התכוננה ארצות הברית לפלישה ליפן, היו הערכות שבפלישה יהיו מאות אלפי נפגעים, ולפיכך יוצרו חצי מליון אותות "לב הארגמן". בשל הטלת הפצצה הגרעינית על יפן לא התבצעה הפלישה בסופו של דבר. מאז ועד היום לא עלה מספר הנפגעים של הכוחות המזוינים של ארצות הברית בכל המלחמות על מספר זה, וכיום נותרו כ-120,000 אותות שטרם הוענקו. בשל היתרה הקיימת, מקבלים מפקדים בעיראק ובאפגניסטן לידיהם אותות כאלה כדי שיוכלו להעניקם לחיילים שנפצעו בקרב מיד, ללא המתנה.
סביר יותר? קלונימוס - שיחה 22:54, 18 באוגוסט 2009 (IDT)

צריך לכתוב "מספר הנפגעים" ולא "מספר האבדות". eman • שיחה • ♥ 01:06, 23 באוגוסט 2009 (IDT)

נכון. תוקן. קלונימוס - שיחה 07:22, 23 באוגוסט 2009 (IDT)

קטע מעניין למדי. הערות למישהו? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:43, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

יאיקס. מצויין. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:11, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא כל כך אהבתי. לדעתי זה קצת עגום (אם ההחלטות מתקבלות בקונצנזוס ללא ספירת קולות, אין לראות בהערה זו משום הטלת וטו). גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:01, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

(א)(התל)הבתי ביותר. זה מסוג הקטעים שלאחר קריאתם אני אומר, תוך כדי חיוך, "וואלה! לא ידעתי! מעניין!". בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 22:17, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

ותודה לגילגמש על שהתגמש! זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:58, 27 בספטמבר 2009 (IST)

הרברט סיימון

במסגרת פרס נובל לא נכלל פרס למדעי המחשב, שהתפתחו שנים רבות לאחר שהוחל, בשנת 1901, בהענקת פרס נובל. למדעי המחשב נוסד בשנת 1966 פרס יוקרתי משלהם, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978.

הערה: העובדה שציינתי במשפט האחרון דורשת בדיקה שלא קשה לעשותה (רשימת הזוכים בפרס טיורינג אינה גדולה), אך זמני תם. דוד שי - שיחה 07:41, 30 ביוני 2009 (IDT)

מישהו בדק, בודק או יבדוק? חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ט' באב ה'תשס"ט • 16:52, 30 ביולי 2009 (IDT)

נבדק ונמצא שנכון. קטע מעניין ומעשיר, גם אם לא מרעיד את אמות הספים. הוספתי כמה קישורים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:13, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

הייתי בונה אחרת. משהו כזה:

בשנת 1901 הוענק פרס הנובל הראשון בחמישה תחומים. (אולי רשימה של תחומים?) כיוון שהתפתח שנים רבות לאחר מכן לא ניתן מעולם פרס נובל למדעי המחשב. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיווריבג. [הרברט סיימון]], חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978.

נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:25, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

הכל נהדר, אבל ככה זה נשמע כאילו רק בשנה הראשונה לא היה פרס למחשבים, או שבשלב כלשהו מאוחר יותר כן החליטו לכלול את מדעי המחשב בפרס. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:27, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

יותר טוב? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 16:07, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

הממ...

החל בשנת 1901 הוענק פרס הנובל בחמישה תחומים - פיזיקה, כימיה, רפואה, ספרות ושלום. עם השנים, נוסף על אלו גם פרס נובל לכלכלה. מנגד, תחום מדעי חשוב אחר מעולם לא קיבל הכרה שכזו - מדעי המחשב, גם מכיוון שפותח רק שנים לאחר ייסוד הפרס. בשנת 1966 נוסד פרס יוקרתי במיוחד לתחום זה, פרס טיורינג. הרברט סיימון, חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע, הוא האדם היחיד שזכה בשני הפרסים גם יחד: פרס טיורינג בשנת 1975 ופרס נובל לכלכלה בשנת 1978.

שינויים קלים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:35, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

...והדגשה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מכורים לויקיפדיה? 23:51, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

מצוצין. עוד מישהו, משהו? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 02:28, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

נס פורים אירע בפסח

לפי המסורת היהודית, התענית של אסתר ומרדכי אירעה בפסח ולא בפורים, וכך גם שתי המשתאות, הכניסה של אסתר לחדרו של אחשורוש, הושטת השרביט, הלילה בו נדדה שנת המלך, רכיבתו של מרדכי על הסוס וגם תליית המן. כל האירועים הנ"ל אירעו בפסח. כבר בפרק ג' פסוק ז' במגילת אסתר נכתב: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר". לא סיגננתי זאת עדיין לסגנון של הידעת? אם הערך יתקבל ויהיה צורך אעשה זאת. איציק1 - שיחה 22:07, 8 באוגוסט 2009 (IDT)

באמת יפה. מתאים ליום הפורים עצמו. אבל יש כבר תבנית:הידעת? פורים - סדרה 1 וגם תבנית:הידעת? פורים - סדרה 2. אפשר גם להוסיף שאסתר צמה בליל הסדר! ‏עמיחי • שיחה 00:04, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אינני חושב שהעובדה שכבר יש שני קטעי הידעת לפורים מגבילה, כיוון שקטעי הידעת לפורים יכולים להתפרס על פני שלושה ימים: תענית אסתר, פורים(בערים לא מוקפות) ושושן פורים. איציק1 - שיחה 15:20, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

ואולי לשים את זה גם בפסח מכיוון ששתי התבניות ריקות. הציוני ~ שיחה 18:33, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אז יש אישור להפוך את זה להידעת?? אם כן, אערוך את הפסקה מחדש ואשקיע בה יותר.איציק1 - שיחה 20:54, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

כאן לא נותנים אישורים כאן מדיינים, תגבש קטע ונדון עליו. הציוני ✡ שיחה 21:26, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אכן, קטע יפה. אך צריך לציין את הסיבה שחוגגים באמת בפורים. (כי בי"ג לשנה הבאה (שאחרי הפסח הנ"ל) הייתה צריכה הגזירה של "להשמיד ולהרוג" לצאת לפועל, ובי"ד (וט"ו בשושן) היהודים נקמו באויביהם שרצ להורגם). בנוסף, אפשר לציין ששרים על כך בשיר "ואמרתם זבח פסח". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - דורית, תארכבי כבר! 22:07, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

נשמע מצוין גם מחוץ לפורים. התוספת של הא"ו משביחה את הקטע. תומר א. - שיחה 22:10, 9 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא מעוניין כרגע להרחיב את פורים כששני הפסח ריקים... בינתיים אין אפילו קטע. להכין קטע ולנסח שיהיה מתאים לפסח. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 07:41, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

נסיון נוסף:
לפי המסורת היהודית, רוב האירועים שבעטים אנו חוגגים את חג הפורים אירעו בעצם בפסח. התענית של אסתר ומרדכי אירעה ביום טוב ראשון של פסח ובשני הימים הראשונים של חול המועד. שתי המשתאות, הכניסה של אסתר לחדרו של אחשורוש, הושטת השרביט, הלילה בו נדדה שנת המלך, רכיבתו של מרדכי על הסוס וגם תליית המן - כולם אירעו בחג הפסח. כבר בפרק ג' פסוק ז' במגילת אסתר נכתב: "בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשוורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן...". מקור תאריך החג באדר הוא תאריך ביצוע גזירת "להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים" - י"ג באדר שנה לאחר מכן, והיהודים נקמו באויביהם בי"ד באדר, ובשושן הבירה בט"ו. מקווה שניסחתי בסדר איציק1 - שיחה 19:25, 1 בספטמבר 2009 (IDT)

יש תגובות? איציק1 - שיחה 21:45, 15 בספטמבר 2009 (IDT)

הוספתי עוד כמה קישורים. נראה לי כקטע טוב, כדאי בכל זאת לחדד למה חוגגים בסוף בפורים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:08, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

הוספתי. אבל הניסוח יצא לי מסורבל. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 13:48, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

שכתבתי קצת והוספתי קישורים. עכשיו נראה לי נהדר. הצעות ליום ספציפי במהלך שלושת החודשים הקרובים (כי זה מתי שאנו צריכים את זה)? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:27, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

זה צריך להיות באחד מימי פסח. פורים כבר מלא. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 19:33, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני יותר מודאג מאוקטובר-נובמבר-דצמבר שריקים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:35, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אבל מה לעשות שזה מתאים לפסח?. אל תזלזל בחלק החשוב של מילוי קטעים מתאימים למועדי ישראל. כפיצוי אני אפעל לכך שהקטע על בית קפה שהורדת יישאר. תחזיר אותו למרחב הדיונים ואבקש מגילגמש עזרה. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 19:38, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

לא צריך להתנות האחד בשני. אם אתה מאמין שביכולתך לעבוד עם גילגמש על הקטע של בית הקפה - זו סיבה מספקת להחזיר. בוא נאמר ככה - בהנחה ולא יהיו מתנגדים לקטע הזה נקבל אותו במהלך הימים הקרובים כ"הידעת?" מהמניין עבור אחד מימי הפסח. אם יהיה צורך במהלך החודשים הקרובים להשתמש בו, הוא יהיה בבחינת הגיבוי הראשון. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:53, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

יופי. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 21:55, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

קטע מצוין. לא חייב להיות בפסח אבל יכול. עולה השאלה - ויקיפדיה יהודית? האם יש לנו גם הידעת על פי מועדי הנוצרים? (יש לא מעט קוראי עברית נוצרים). בכל אופן, הקישור לרצח עם נראה לי מיותר ותמוה. הקישור שם צריך להיות לערך על הגזרה, לו היה כזה, או פשוט לא קישור. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:18, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

משמעות הגזרה הייתה רצח עם, השמדה של היהודים בממלכת פרס כולה. הפעם הבאה בה נתקלנו ברצח עם מאורגן שכזה הייתה כאלפיים שנה קדימה. אם יש "הידעת?" שמתאים למועד נוצרי (למשל, "הידעת?" על חג המולד) אין שום מניעה לשים אותו בהתאם. כך לדוגמה שמנו ב-11 בספטמבר קטע מתאים. ההבדל הוא שקטעים על מועדים עברים דורשים תחזוקה מיוחדת, כיוון שהתאריך הלועזי שלהם משתנה משנה לשנה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:30, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

בדיוק, הפעם הבאה היא כאלפיים שנה קדימה, כלומר זה אנכרוניזם. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 16:05, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אפשר להוסיף משהו על כך שפורים חל בזמן שגם בני עמים אחרים חוגגים בקרנבל, או מהערך :"היו מחוקרי הדתות שהצביעו על דמיונו של החג לחגים גויים אחרים של פסטיבלי שכרות והוללות הנחוגים בתקופה זו, של סוף החורף, וסברו כי פורים הוא שיקוף יהודי של חג זה. ראייה זו אינה נשללת לחלוטין במגילה, הרואה במשתה היהודים תגובת-נגד למשתאות הגויים.", ואפשר גם לעיין להרחבה בבלדד השוחי - האם גם פורים הוא חג נוצרי?. יוסאריאן • שיחה 14:17, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

הנאום הטלסקופי

יושיהיטו קיסר יפן לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום.

איך? ‏עמיחי • שיחה 23:46, 15 באוגוסט 2009 (IDT)

מצויין. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 21:15, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

כנ"ל. הציוני ✡ שיחה 22:28, 19 באוגוסט 2009 (IDT)

מגניב, אבל בוסרי משהו. AMIRBL25 - שיחה 20:24, 21 באוגוסט 2009 (IDT)

תבשל ותפתח חופשי! ‏עמיחי • שיחה 23:48, 22 באוגוסט 2009 (IDT)

צריך להבין את האופי היפני בשביל להבין עד כמה מדובר במעשה חריג. תומר א. - שיחה 23:51, 22 באוגוסט 2009 (IDT)

תרבותה של יפן ידועה באיפוקה ובטקסיות שלה. אחד הסמלים לטקסיות זו, הוא קיסר יפן, אך לא כולם היו טקסיים ומאופקים; יושיהיטו קיסר יפן ה-123 לקה בילדותו בדלקת קרום המוח, שהביאה ככל הנראה לפגיעה מוטורית ונפשית. בעקבות זאת, הוגבלו הופעותיו הפומביות למינימום ההכרחי. עם זאת, הוא הופיע בפתיחת הפרלמנט היפני בשנת 1913 ובמהלך הישיבה הוא גלגל את הדף עליו נכתב נאומו למעין טלסקופ ובהה דרכו בקהל ההמום. בשנת 1919 כשבע שנים לאחר שהחל את כהונתו, וויתר על התפקיד לטובת בכורו בן ה-18, הירוהיטו. למרות שבאופן רישמי בנו ירש אותו רק שבע שנים מאוחר יותר, במותו.

מה אומרים ככה? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 11:09, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

נחמד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:21, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

מעולה. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 21:57, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

נהדר. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:59, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני מצטער לקלקל לכם את השימחה. בסך הכל כתוב כאן: הידעת? אנשים עם מחלת נפש מתנהגים באופן לא נורמרמטיבי, מפתיע ומביך. אפילו אם הם קיסרים יפניים. האמת, אני כן ידעתי שמי שלוקה בנפשו מתנהג לא יפה. ידעתי גם שתואר אצולה לא מגן מפני מחלות נפש. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:01, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אם כך - אפשר לקחת את הקטע לכיוון אחר - השפעת נישואי קרובים על כמות בני משפחות מלוכה שלקו במחלות נפש. עוד דוגמא היא ג'ורג' השלישי שאהב לשוחח עם עצים בחצר ארמונו, בהאמינו שאחד מהם הוא בן דודו הנסיך הגרמני. מה אתם אומרים? ‏עמיחי • שיחה 23:36, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

נשאיר את הקטע החדש בפיסקה למטה, אבל לא חבל לוותר על הנאום הטלסקופי? ‏עמיחי • שיחה 22:13, 22 בספטמבר 2009 (IDT)

אני חושב שאין קשר ישיר בין הקטעים, אבל משאיר את הדלת פתוחה לעוד תגובות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:48, 27 בספטמבר 2009 (IST)

DNA מיטוכונדריאלי

מדובר בחומר תורשתי ייחודי ביותר.

1. ל-DNA של המיטוכונדיון ושל הכלורופלסט יש קידוד יוצא דופן השונה מהקידוד האחיד שיש בטבע בגרעיני היצורים הרב תאיים, בגרעיני תאי היצורים היוקריוטים החד תאיים, בחיידקים ובוירוסים. לכולם יש אותו קידוד בדיוק, חוץ מלמיטוכונדריון ולכלורופלסט.
2. הוא כולו תורשתי מהאם ולא מהאב (או לפחות תרומה זניחה מהאב)
3. מחקרים שנעשו בו מוכיחים את קיומה של חוה אמינו. דהיינו מוכיחים שכל בני האדם על כדור הארץ הם צאצאי אישה אחת.
4. מכייון שבתא ביצית אחת יש הרבה מאוד מיטוכונדריונים, הטכניקות לניתוח גנטי של DNA מיטוכונדריאלי באדם בודד הן מתחום הגנטיקה של האוכלוסיות.

יש כאן לא מעט נקודות מפתיעות ששווה לחשוב עלהן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:41, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

לא היתי מתעסק עם דברים כאלה. אני לא בטוח שיש "הוכחה" לקיומה של חוה אמנו. אני די בטוח שמדובר במספר נשים ובטח יש גם מחקרים סותרים. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 05:55, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

המחקרים שאני זוכר מדברים על 4 אמהות, אי שם באפריקה. הייתה הכחדה המונית של בני אדם והמין האנושי הגיע לכמה עשרות אלפים בודדים בכל העולם. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:07, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

מסתבר שמעיניין חוה/חוות כדאי לרדת בכלל [2] ועדיין יש הרבה הפתעות עם DNA מיטוכונדריאלי. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:51, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

מציע להתחיל זאת עם שילוב העובדה של קיומו של חומר תורשתי מחוץ לגרעין. Rex - שיחה 16:28, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

משהו כמו: הידעת? הטענה שחצי מהחומר התורשתי שלנו הורש לנו מאמנו וחציו מאבינו, אינה מדויקת. זאת משום שלא כל החומר התורשתי שבתאי גופנו נמצא בגרעיני התאים. חלק מהחומר התורשתי מצוי במיטוכונדריון, אברון הנשימה התאי, והוא מורש לנו מאמנו בלבד. המיטוכונדריון הוא התפתחות אבולוציונית של חיידק סימביונטי שסייע בנשימתם של התאים בעלי הגרעין ובמהלך האבולוציה נדד מרבית החומר התורשתי שלו אל גרעין התא. אולם, נדידה זו נפסקה כאשר חלה מוטציה בחומר התורשתי שבמיטוכונדריה שהפכה אותו לבעל קוד גנטי שונה מזה של שאר עולם החי.מה דעתכם?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:16, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

קישרתי והגהתי קלות. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"ט באלול ה'תשס"ט • 22:32, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

הוספתי גם תמונה. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ח' בתשרי ה'תש"ע • 13:33, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

אני בעד. קטע מעניין. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:11, 27 בספטמבר 2009 (IST)

קדימה, בואו נעביר. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ו בתשרי ה'תש"ע • 01:17, 3 באוקטובר 2009 (IST)

הטובים לטיס

הסיסמה ישראלית המפורסמת הטובים לטיס נטבעה על-ידי משה הדר, עורך בטאון חיל האוויר, במטרה להגביר את ההתנדבות לקורס טיס. הרציונל מאחורי סיסמה זו טמון הרחק בסוף מלחמת העולם השנייה, ימי ראשיתה של התעופה הסילונית. המהירות הגבוהה והעדר מערכת הידראוליקה במטוסים אלו הצריכה הפעלת כח רב על ההגאים. לשם כך נדרשו הטייסים להיות הבחורים החסונים ביותר באוכלוסייה, ומכאן נולד הסלוגן. עם התפתחות המערכת ההידראולית, כמו למשל במטוס הצוקית, אלמנט הכח ירד, ומתוך כך נכנסו, לראשונה, נשים לתא הטייס.

סימוכין - המרצה שלי לפלטפורמת מטוס, שמואל ויזל.

נעה - שיחה 02:24, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

יפה, אהל מה עם הטובים לטייח! (שם, שם) ים • שיחה • ו' בתשרי ה'תש"ע • 17:28, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא יודע. אני סייד, הוא טייח. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 05:47, 3 באוקטובר 2009 (IST)

קטע חביב. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:42, 27 בספטמבר 2009 (IST)

אכן חביב. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ג בתשרי ה'תש"ע • 00:08, 1 באוקטובר 2009 (IST)

דום פריניון

דום פריניון, אחד ממותגי השמפנייה המוכרים ביותר בעולם, קרוי על שמו של נזיר בנדיקטיני ממחוז שמפן שבצרפת בן המאה ה-17 שעסק בנסיונות למציאת דרך למניעת תופעת התסיסה השנייה של היין בבקבוק, תופעה שגרמה לא אחת להתפוצצויות בקבוקים עזות במרתפי היין של אותה התקופה. את המסקנות ממחקריו ריכז פריניון בקובץ של חוקים, שפורסמו שלוש שנים לאחר מותו בשנת 1715 וכללו הנחיות לעשיית יין "נכונה", תוך המנעות מההתפוצצויות. באופן אירוני למדי, מחקריו של פריניון הביאו להבנה מעמיקה של התהליכים המתרחשים בזמן הפיכת תירוש ענבים ליין, דבר שאיפשר לבסוף לשלוט על התהליך ולאפשר את ייצור היין המבעבע, שמקבל את התסיסה האופיינות לו כתוצאה מהתהליך אותו ניסה פריניון למנוע. אף שכל עבודתו המחקרית נועדה למנוע את התופעה, נחשב פריניון בעיני רבים כממציא היין המבעבע. מיתוס זה, יחד עם מיתוסים נוספים שנקשרו בשמו של פרניון, כגון המצאת פקק השעם, החל להיות מופץ כמאה שנים לאחר מותו של פריניון על ידי ראשי המסדר בו היה חבר, וזאת לשם פיאור מורשתו של המנזר והקניית חשיבות יתרה ליין המיוצר בו.

אשמח לביקורת. אסף.צ - שיחה 00:05, 8 ביולי 2009 (IDT)

ארוך מדי לטעמי, לדעתי אפשר להשמיט את כל הפרטים הקטנים. הציוני האחרון ~ שיחה 01:25, 8 ביולי 2009 (IDT)

קטע טוב, אך באמת קצת ארוך. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 22:28, 25 ביולי 2009 (IDT)

מה לנזיר וליין?! ים - דף השיחה 02:17, 26 ביולי 2009 (IDT)

קיצרתי קמעא, לפי דעתי אפשר להשמיט גם את השורה האחרונה. הציוני ~ שיחה 17:51, 26 ביולי 2009 (IDT)

יין מבעבע זה לא שמפניה? תומר א. - שיחה 22:09, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

צמצמתי את הקטע לעיקר והוספתי קישורים:

דום פריניון, אחד ממותגי השמפנייה המוכרים ביותר בעולם, קרוי על שמו של נזיר בנדיקטיני ממחוז שמפן שבצרפת בן המאה ה-17. פרניון ניסה למנוע את תופעת התסיסה השנייה של היין בבקבוק, תופעה שגרמה לא אחת להתפוצצויות בקבוקים עזות במרתפי היין של אותה התקופה. את המסקנות ממחקריו ריכז פריניון בקובץ של חוקים, שפורסמו שלוש שנים לאחר מותו בשנת 1715 וכללו הנחיות לעשיית יין "נכונה", תוך המנעות מההתפוצצויות. באופן אירוני למדי, מחקריו של פריניון הביאו להבנה מעמיקה של התהליכים המתרחשים בזמן הפיכת תירוש ענבים ליין, דבר שאיפשר לבסוף לשלוט על התהליך ולאפשר את ייצור היין המבעבע, שמקבל את התסיסה האופיינות לו כתוצאה מהתהליך אותו ניסה פריניון למנוע.

דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:17, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

מצוין. למרות שאם יש אמת בהמצאת פקק השהם, זה גם מעניין. בכל אופן, באמת מה לנזירים וליין? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:27, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

התקבל קצת מפנים שורת הדין. עקב מחסור בקטעים נסתפק בקונצנזוס הפרווה הזה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:55, 4 באוקטובר 2009 (IST)

פעילות געשית על הירח

הידעת שבניגוד לכדור הארץ, לירח אין ליבה געשית? מסיבה זו אין על הירח הרי געש כלל ושיטחו אינו מחולק ללוחות טקטוניים נודדים. ההרים על הירח נוצרו כולם בהתנגשות מטאורים ואסטרואידים. בנוסף חוסר הליבה הגעשית גורם לזה שאין לירח מגנטוספרה ולכן האסטרונאוטים עליו חשופים לקרינה מסוגים מסוכנים שהמגנטוספרה של כדור הארץ חוסמת (נראה לי שזו קרינת גמא. לא לבלבל את המגנטוספרה עם שכבת האוזון) ואי אפשר למצוא את הכיוון על הירח בעזרת מצפן.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:54, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

נראה לי שמי שמתמחה בגיאולוגיה יגיד "מן הסתם..." ומי שלא מבין בתחום יגיד "על מה אתם מקשקשים?" אגב, מדובר על קרינה קוסמית, אם איני טועה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 12:39, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

אם כך, יש לצמצם את הקטע למושגים שכולם מכירים. כולם יודעים מהם הרי געש והרעיון שעל הירח מעולם לא היה הר געש ולעולם לא יהיה כן עשוי להיות מפתיע. כולם גם יודעים מהו מצפן. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:32, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

עזבו מגנטוספירה/קרינה ולירח דווקא יש מבנה שכבתי, אבל מה שמעניין בירח הוא שסלעיו געשיים אך אין בו הרי געש. דקי • שיחה • לא רק בז'... 17:28, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

האם תוכל לנסח פסקת "הידעת" בנושא?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:35, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

זה טוב? דקי • שיחה • לא רק בז'... 19:11, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

דורש קצת ניסוח מחדש - התבססות על הקטע אליו קישרה דקי:

אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. מספר תאוריות על אופן היווצרות הירח נתנו הסברים שונים לגבי נושא זה. האחרונה שבהן, הנקראת המכה הגדולה, משערת שהירח נוצר לפני מיליארדי שנים, בעת שמערכת השמש הייתה בתקופת היווצרותה, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו הסלעים.

דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:05, 27 בספטמבר 2009 (IST)

נשמע טוב, אך אני בכל זאת רוצה לסגנן את זה מעט. זהר, האם אפשר לערוך את הקטע שכתבת? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט' בתשרי ה'תש"ע • 12:13, 27 בספטמבר 2009 (IST)

בוודאי. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 13:10, 27 בספטמבר 2009 (IST)

נראה יותר טוב? אגב, חבל שאין ערך על כוכב הלכת תאה. (יש ערך על הדמות מיתולוגית ושם מוזכר בשורה כוכב לכת זה.) Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט' בתשרי ה'תש"ע • 13:27, 27 בספטמבר 2009 (IST)

שיפורים קלים:

אף על פי שעל הירח אין הרי געש, סלעי הירח הם בזלתיים, כלומר, מקורם געשי. אחת התאוריות שמסבירה זאת היא תיאוריה על אופן היווצרות הירח הנקראת המכה הגדולה. התיאוריה משערת שהירח נוצר לפני מיליארדי שנים, בעת היווצרות מערכת השמש, כתוצאה מהתנגשותו של כוכב לכת בשם "תאה" (בגודלו של מאדים) בכדור הארץ המתהווה. התאוריה טוענת כי שברים מן הפגיעה נזרקו לחלל, התמזגו ויצרו את הירח. שברים אלה, על פי התאוריה, היו מותכים בחלקם ויצרו ים של מאגמה אשר ממנו נוצרו סלעי הירח.

. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:08, 27 בספטמבר 2009 (IST)

אחלה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 00:54, 1 באוקטובר 2009 (IST)

מחלות תורשתיות במשפחת המלוכה

אם כך - אפשר לקחת את הקטע לכיוון אחר - השפעת נישואי קרובים על כמות בני משפחות מלוכה שלקו במחלות נפש. עוד דוגמא היא ג'ורג' השלישי שאהב לשוחח עם עצים בחצר ארמונו, בהאמינו שאחד מהם הוא בן דודו הנסיך הגרמני. מה אתם אומרים? ‏עמיחי • שיחה 23:36, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

הידעת? משפחות המלוכה האירופאיות התחתנו ביניהן שוב ושוב בנישואי קרובים עד שמחלות תורשתיות שהן נדירות יחסית בכלל האוכלוסיה היו נפוצות אצלהם. המלכה ויקטוריה, לדוגמה, יחדה תשעה ילדים, הורישה לרובם המופיליה וחיתנה אותם עם יורשי ויורשות עצר. לרבים ממלכי אירופה הייתה שפה תחתונה שמוטה או לסת תחתונה בולוטת קדימה ולחלק נכבד ממשפחת המלוכה היו מחלות נפש (צריך מקורות לכל הקטע הזה. הכי קל למצוא מקורות לעניין ההמופיליה).. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:06, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

שיפור: הידעת? כאשר ג'ונתן סוויפט מתאר בספרו מסעות גוליבר את מלכהּ של ארץ הגמדים, ליליפוט, הוא כותב שחלק ממאפייני הופעתו תואמים את הופעתם של מלכי דרום מזרח אסיה וחלק תואמים את מראם של מלכי אירופה. בין מאפייני מלכי אירופה הוא מונה "שפה אוסטרית" – שפה תחתונה שמוטה כמו זו שהופיעה בעקבות מוטציה ונישואי קרובים, תחילה במשפחת המלוכה של בית הבסבורג האוסטרי ואחר כך בבתי מלוכה נוספים באירופה שהיו איתו בקשרי נישואים. נישואי הקרובים בקרב משפחות המלוכה האירופאיות גרמו גם להפצתה של מחלת ההמופיליה. ממבט באילן היוחסין אנו יודעים כי המוטציה שגרמה למחלה זו התרחשה בתאים שייצרו את שחלותיה של המלכה ויקטוריה. מה דעתכם?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:16, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

גדול! אהבתי את השילוב של גוליבר,(אבל למה באדום?!) ים • שיחה • ו' בתשרי ה'תש"ע • 17:30, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

זה לא אדום. זה חום. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:38, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

הוספתי כמה תיקונים קלים. אני חושב שלא נכון לכנות "שפה אוסטרית" כמחלה, כפי שמשתמע מהמשפט שלאחר אזכורה ("מחלה נוספת... וגו'"). חוץ מזה - אחלה קטע. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:48, 27 בספטמבר 2009 (IST)

אתה מוזמן להחליף את המילה "מחלה" ב-"לקות"/"הפרעה"/"תופעה רפואית" וכיוצא בזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:26, 1 באוקטובר 2009 (IST)

שיניתי כך שלא מדובר על השפה כמחלה. נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:14, 4 באוקטובר 2009 (IST)

הגהתי קלות. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ז בתשרי ה'תש"ע • 10:31, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אבל, נינצ'ה, שפכת את המים עם התינוק. כל הרעיון בקטע היה התפשטות מחלות ולקויות תורשתיות במשפחת המלוכה. כעת הקטע מדבר על שני מקרים לא קשורים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:42, 4 באוקטובר 2009 (IST)

המלכה ויקטוריה

מחדש ועם הפואנטה: הידעת? כאשר ג'ונתן סוויפט מתאר בספרו מסעות גוליבר את מלכהּ של ארץ הגמדים, ליליפוט, הוא כותב שחלק ממאפייני הופעתו תואמים את הופעתם של מלכי דרום מזרח אסיה וחלק תואמים את מראם של מלכי אירופה. בין מאפייני מלכי אירופה הוא מונה "שפה אוסטרית" – שפה תחתונה שמוטה כמו זו שהופיעה בעקבות מוטציה ונישואי קרובים, תחילה במשפחת המלוכה של בית הבסבורג האוסטרי ואחר כך בבתי מלוכה נוספים באירופה שהיו איתו בקשרי נישואים. נישואי הקרובים בקרב משפחות המלוכה האירופאיות גרמו להפצת מחלות ולקויות תורשתיות במשפחות אלה. דוגמה מפורסמת אחרת לכך היא הפצת מחלת ההמופיליה במשפחות אלה. ממבט באילן היוחסין אנו יודעים כי המוטציה שגרמה למחלה זו התרחשה בתא שייצר את שחלותיה של המלכה ויקטוריה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:47, 4 באוקטובר 2009 (IST)

יפה מאד. אבל מה לגבי מחלות הנפש, שהדוגמא של ג'ורג' השלישי הובילה אותנו לקטע זה? ‏עמיחי • שיחה 22:56, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אני דיי משוכנע שאפשר לפתח על טירופו של המלך ג'ורג' קטע משל עצמו. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:58, 4 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע עצמו התקבל. אפשר לכתוב קטע נוסף על המלך ג'ורג'. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:55, 9 באוקטובר 2009 (IST)

מסמר הצלוב

קלגסי האימפריה הרומית צלבו אלפים רבים של אנשים. דוגמאות ספורות הן התגובות למרד של ספרטקוס, כשנצלבו כ-6,000 עבדים לאורך הוויה אפיה, ולמרד בר כוכבא, כשלפי אגדות החורבן, הועמדו מספיק צלבים בכדי להקיף אזור של 18 מיל. אולם, הצלובים לא הותירו לאחריהם שום שרידים ארכאולוגים. יוצא הדופן היחידי התגלה במערת קבורה בגבעת המבתר שבירושלים, כאשר בתוך גלוסקמה הנושאת את השם "יהוחנן בן חזקיל" נמצאו עצמות אדם, כשבאחד מקרסוליו נעוץ מסמר.

יכול להיות שזה ארוך/קצר מידי או מנוסח קצת בסרבול, ובטוח שהמילה ישו חייבת להופיע, אבל לא היה לי כח (למה אני ער בשעות כאלו?). את המידע על הצלוב לקחתי מ"עיר הקברים של ירושלים בימי הבית השני", עמ' 283, את המספרים לקחתי מהערך האנגלי על ויה אפיה ומהערך העברי על מרד בר כוכבא. דניאל צבי • שיחה 02:02, ה' באלול ה'תשס"ט (25.08.09)

צריך להמיר את המיל בקילומטרים ולהסביר מה פירוש המילה 'קלגסי'. הציוני ✡ שיחה 18:29, 28 באוגוסט 2009 (IDT)

ההמרה של המיל היא קצת בעייתית (עיין בערך) - אם זה ממש קריטי, אפשר פשוט למצוא דוגמא אחרת. את 'קלגסי' אפר להמיר פשוט ב'חיילי'. דניאל צבי • שיחה 19:49, י"ג באלול ה'תשס"ט (2.09.09)

לא צריך להחליף כלום. לשם כך אנו נותנים קישורים. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ד באלול ה'תשס"ט • 20:38, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

בערכים נהוג להמיר ליחידות הנהוגות בישראל (מיל לק"מ וכד') אני חושב שיש לנהוג כך גם בקטעי הידעת. הציוני ✡ שיחה 00:10, 6 בספטמבר 2009 (IDT)

אם העדות הפיזית היחידה לצליבה היא אותה גלסקומה, מנין שאכן צלבו? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:45, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

זהר, כמדומני שהמקורות הוא תיאורים בספרי היסטוריה מהתקופה. בלי קשר, המילה קלגס היא בעייתית (וק:נמנ) שכן זו מילה שמשמעותה אכזר/רשע וכד' וממילא שיפוטית. עדיף חייל. ‏DGtal‏ 08:48, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אז כדאי לציין את זה. לגבי "קלגס" - זה הרי הכינוי שחז"ל נתנו. אם אנו משתמשים ב"ישו", אני לא רואה בעיה. אבל אולי זה רק אני. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:24, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אני לא רואה בעייה ב"קלגס", בפרט עם הקישור. זה הכינוי שחז"ל נתנו והוא כינוי שהשתרש. בברכת כתיבה וחתימה טובה, הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר 14:02, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

יש לי תמונה חופשית שצילמתי של הארכאולוג שמצא את העצם והמסמר (בתנאי שתמרה תכתוב עלי ערך...) ‏sir kiss • שיחה 16:11, 17 בספטמבר 2009 (IDT)

עליך? נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 22:16, 24 בספטמבר 2009 (IDT)

בארנק! ‏sir kiss • שיחה 07:43, 28 בספטמבר 2009 (IST)

נתנו כאן כל מיני הערות לגבי מה שצריך/לא צריך לשפר בקטע. בסופו של דבר לא עשינו איתן הרבה (בעיקר כי לגבי רובן קבענו שהכל בסדר). מה שחסר כאן זו התייחסות האם הקטע מוכן והאם אנו מקבלים אותו או לאו. אני אישית בעד, אבל אבקש מהתומכים האחרים להביע גם הם את קולותיהם, כמו גם המתנגדים - אם יש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:25, 1 באוקטובר 2009 (IST)

הידעת? לפי עדויות כתובות רבות, צליבה הייתה שיטת הוצאה להורג נפוצה מאוד במקומות רבים במרכז אסיה, במזרח התיכון, באירופה ובצפון אפריקה, במשך כאלף השנים בהן שלטו באזורים אלה היוונים והרומים עד להתנצרותם של האחרונים. דוגמאות ספורות לעדויות אלה הן התגובות למרד של ספרטקוס, כשנצלבו כ-6,000 עבדים לאורך הוויה אפיה, ולמרד בר כוכבא, כשלפי אגדות החורבן, הועמדו מספיק צלבים בכדי להקיף אזור של 18 מיל. אולם, ישנה רק עדות ארכיאולוגית אחת ויחידה לקיום מנהג הצליבה: שלדו של יהוחנן בן חגקול שנמצא במערת קבורה בגבעת המבתר שבירושלים, כשמסמר בצורת ח נעוץ בעצמות קרסוליו ונושא שאריות של עץ זית.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:28, 3 באוקטובר 2009 (IST)

בעד נינצ'ה - שיחה (הזהרו מחיקויים!) 10:20, 4 באוקטובר 2009 (IST)

גם אני בעד. הוספה של הצלוב המפורסם ביותר בעולם לא הכי מתאימה כאן. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ז בתשרי ה'תש"ע • 10:35, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אני לא רואה שום בעיה עם אזכור ישו, אבל זה טוב גם כך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:39, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אני כן רואה סיבה למה לא להזכיר את ישו במילים מפורשות. ישו נצלב בחברת שני מוצאים להורג נוספים ותו לא. דהיינו בקבוצה של שלושה. לעומת זאת, אנחנו מדברים על עדויות על אלפי מקרים. כמותית, צליבת ישו היא טיפה בים וסטיה קשה מהנושא. אם יש מקום לישו בקטע הזה, זה בתמונה בלבד. נ.ב. מחקתי את המילה "ספורות" היא לא מועילה ואולי גם מבלבלת. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:33, 4 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:56, 9 באוקטובר 2009 (IST)

עיוורון צבעים

1. עיוורי צבעים כמעט לעולם אינם עיוורים לכל הצבעים. סוג עיוורון הצבעים הנפוץ ביותר הוא קושי להבדיל בין ירוק לאדום בשל פגם בתאי העצב שברישתית. פגם כזה נקרא "דלטוניזם".
2. בניגוד לדעה המקובלת, דלטוניזם לא נובע מפגם לא בקנים ולא במדוחים אלא בתאים המקבלים את המידע מתאים אלה.
3. דלטוניזם, דהיינו קושי להבדיל בין צבעים מסויימים בשל פגם בתאי העצב שברישתית אינו יכול להתרחש בין כל שני צבעים בקשת. קיים דלטוניזם שמרפיע להבדיל בין ירוק לאדום וקיים דלטוניזם שמפריע להבדיל בין צהוב לכחול. מי שקיימות אצלו שתי התופעות גם יחד יתקשה להבדיל בין צבעים בכלל. אולם, אין אנשים שדלטוניזם מפריע להם להבדיל, למשל, רק בין סגול לכתום.
4. קיימת תופעה של עיוורון צבעים בשל נזק לקליפת המוח. תופעה זו יכולה להיות נרכשת. אנשים שרכשו תופעה זו חדלים לראות צבעים בכלל ומדווחים גם שהם רואים מין לכלוכלוכים לא מובנים. למעשה ה-"ליכלוך" הזה הוא מידע שהמוח חדל מלהשלים את עיבודו על אודות צבעם של העצמים שהאדם רואה,
5. ישנן טענות שעל פיהן קיימת תופעה של עיוורות צבעים סביבתי: אדם מבוגר שבילה את כל חייו בסביבה מושלגת לחלוטין מבחין רק בין צבעים המדוללים מאוד עם לבן. דהיינו, לכל קשת הצבעים שלכם הוא קורא "שחור" ולכל קשת הצבעים שלו אתם קוראים "לבן".
6. קיים עיוורון צבעים תרבותי: אדם מבוגר שבמשך כל חייו נחשף רק לשפות שאינן מבדילות בין שני צבעים מסויימים, לא יבדיל ביניהם. דוגמאות: במנדרין לצבע החום ולצבע האדום יש אותו שם ובעבר זקנים סיניים לא הבינו את ההבדל ביניהם. נמצא גם שבט ילידי אמריקני שבשפתו אין שמות לצבעים בכלל והבוגרים בו תפקדו כמעט כעיוורי צבעים מוחלטים.
7. נא דעתכם (עבור מה שמעניין אתכם אני אחפש סימוכין). עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 19:16, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

לדעתי עיוורון צבעים תרבותי הוא הכי מעניין ובעל הפאנץ' החזק ביותר. ברשותך אנסח כקטע:

עיוורון צבעים הוא חוסר היכולת להבחין בין צבעים שונים, ועל פי רוב הוא נגרם כתוצאה מפגם בתאי העצב שברשתית העין. יחד עם זאת, קיים גם עיוורון צבעים תרבותי – אדם מבוגר שבמשך כל חייו נחשף רק לשפות שאינן מבדילות בין שני צבעים מסויימים, לא יבדיל ביניהם. למשל, במנדרינית מילה אחת מתארת הן את הצבע החום והן את הצבע האדום, ובעבר זקנים סיניים לא יכלו להבדיל ביניהם. יתרה מזאת, נמצא גם שבט ילידי אמריקני שבשפתו אין מילים לצבעים כלל, והבוגרים בו תפקדו כמעט כעיוורי צבעים מוחלטים. ―Kulystab (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

שיפורים קלים של. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:27, 26 בספטמבר 2009 (IDT):הידעת? :עיוורון צבעים - קושי להבחין בין צבעים שונים, נגרם על פי רוב מפגם בתאי העצב שברשתית העין. יחד עם זאת, קיימים גורמין אחרים לעיוורון צבעים, ביניהם גם גורם תרבותי: אדם מבוגר שבמשך כל חייו נחשף רק לשפות שאינן מבדילות בין שני צבעים מסויימים, לא יבדיל ביניהם. למשל, במנדרינית מילה אחת מתארת הן את הצבע החום והן את הצבע האדום, ולפני שסין נחשפה לתרבות המערב זקנים סיניים לא יכלו להבדיל בין צבעים אלה. יתרה מזאת, נמצא שבט ילידי אמריקני שבשפתו אין מילים לצבעים כלל, והבוגרים בו תפקדו כמעט כעיוורי צבעים מוחלטים.

מקורות? ולא יזיקו גם חתימות... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 17:23, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

לגבי עיוורון צבעים שמקורו הוא פגם בתאי העצב שברישתית, יש לזה הרבה מקורות. אחד מהם הוא הפרק על התפיסה שבמבוא לפסיכולוגיה של האוניברסיטה הפתוחה. כתוב שם שהאור נקלט בתאי המדוחים ובתאי הקנים. ישנם מדוחים בשלושת צבעי היסוד והם מעבירים מידע לתאי עצב מסויימים ברישתית שמסדרים אותו בסקלה אדומה-ירוקה וסקלה כחולה-צהובה. דלטוניזם זה פגם בתאים אלה. לגבי עיוורון צבעים בשל פגיעה בקליפת המוח, ראה דו"ח מפורט מאוד על מקרה כזה בספרו של הנוירולוג אוליבר סאקס, האנטרופולוג מהמאדים. לגבי עיוורון צבעים תרבותי וסביבתי, אומנם שמעתי על זה ממקורות מהימנים אבל באמת לא יזיק לחפש מקורות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:38, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

ויקי האנגלית מונה תילתול תינוקות כגורם אפשרי לעיוורון צבעים בשל פגמים או ברישתית או בקליפת המוח ומונה גם כוויות ברישתית בשל קרינה אולטרה סגולה כגורמים לנזק כזה. אבל לי נראה שנזק הרישתית שהם מדברי עליו הוא נזק לתפקוד הכולל של המדוחים שמאפשר לאנשים לראות רק ראייה היכפית בעזרת הקנים - דהיינו נזק לראיה שמכיל גם עיוורון צבעים וגם כתם עיוור גדול במרכז שדה הראייה. כזה דבר אפשר לקבל גם מסכרת וממחלות ניווניות שונות. אני מנסה לדבר על עיוורון צבעים שאינו מלווה בבעיות ראיה חמורות נוספות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 17:56, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

חיפשתי מקורות ונתקלתי בהפתעה גדולה. על פי תקציר המאמר הזה זה אכן נכון שישן תרבויות שהשפה שלהם כמו גם הזקנים שלהם אינם מבחינה בין צבעים מסוימים אלא שמי שתנקל בתופעה הזו בעבר החליף בין סיבה למסובב. במקומות בהם מתפתחות תרבויות כאלה יש קרינה אולטרה סגולה רבה שגורמת לזה שעד גיל מבוגר העין צוברת נזק שהופך אותה לעיוורת צבעים ולכן הזקנים לא רואים צבעים אלה ומכתיבים שפה שאינה מבחינה בהם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:30, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

לא הבנתי. הקטע הזה אומר בעצם, שגם אם אדם נחשף במשך חייו לכל קשת הצבעים, ואינו סובל מעיוורון צבעים פיזי, לא ידע להבדיל בין אדום לירוק, אם הוא מעולם לא למד לייחד מילה לכל צבע? אנאלפבית אילם אינו יודע להבדיל בין אדום לירוק?. נשמע דמיוני. ורוצה גם הסבר מדוע זה קורה? למה נדע להבדיל בין עצם ארוך לקצר גם בלי מילים, ולא נדע להבדיל בין עצם ירוק לאדום ללא מילים?. והזקן ההוא היה באופן מעשי עיוור (שהרי לא הבחין בין שום צבע)?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - צמים ביום כיפור? 20:33, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

זה אומר שמאז ששמעתי על התופעה ועד שזוהר דרש ממני סימוכין, המדע שינה את דעתו. להל"ן קטע "הידעת?":

הידעת? במונחים שבקבוצת מיעוט גדולה של שפות דיבור מכל רחבי העולם לא קיים הבדל בין צבעים שונים שמרבית שפות הדיבור כן מבדילות ביניהן. למשל, בשפות רבות יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי ללמד אדם שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן, ספיר וורף (Edward Sapir and Benjamin Whorf) הסיקו בראשית המאה העשרים שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ-"עיוורון צבעים תרבותי". דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס את ההבדל ביניהם. אולם, בשנת 2002 החוקרים לינדנסי ובראון שללו את הסבר "עיוורון הצבעים התרבותי" בשלוש דרכים שונות: החוקרים הראו מתאם גבוה בין המקומות הגיאוגרפיים בהם מתפתחות שפות שאינן מבדילות בין ירוק לכחול לבין הקרינה העל סגולה במקומות אלה – מה שמסביר שהמבוגרים שם עיוורי צבעים בשל חשיפה ממושכת לקרינה על סגולה ולכן אין לשפתם טעם במילים עבור צבעים שרק ילדיהם רואים, החוקרים עשו ניסוי שמדמה את ראייתם של מי שנחשפו לקרינה כזו במשך שנים וגילו שבתנאים אלה גם דוברי אנגלית אינם מבדילים בין ירוק לבין כחול ולבסוף החוקרים הראו חוסר במתאם בין מתחום האבולוציה של השפה בקיומם של מושגים עבור צבעים שונים בשפות שונות.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:02, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

קיצוץ... זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:38, 27 בספטמבר 2009 (IST)

האם אתה מבקש ממני לתמצט את הקטע או לותר עליו?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:28, 1 באוקטובר 2009 (IST)

יש לנו עוד 72 קטעים למלא. אם אתה יכול להביא לי מקורות על קטע ערוך באופן סביר על גידולי החסה בסיביר אני אקפוץ עליו. אם אתה מסדר קטע קצר יותר ומסודר יותר לגבי נושא מעניין זה - אני עלול לעשות מכתש כשאנחת מהקפיצה מרוב התלהבות. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:09, 1 באוקטובר 2009 (IST)

תמצוט:הידעת? בבקבוצת מיעוט גדולה של שפות דיבור, מכל רחבי העולם, לא קיימות מלים נפרדות עבור חלק מן הצבעים שמרבית השפות כן מבדילות ביניהם. למשל, בשפות רבות יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי שאדם שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, ילמד להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן, סברו המדענים בראשית המאה העשרים שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ-"עיוורון צבעים תרבותי". דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס את ההבדל ביניהם. אולם, בשנת 2002 החוקרים לינדנסי ובראון הפריכו את הסבר "עיוורון הצבעים התרבותי" כשהוכיחו מתאם בין מיקום התפתחות שפות שאינן מבדילות בין ירוק לכחול לבין הקרינה העל סגולה במקומות אלה כמו גם חוסר מתאם בין אי קיום שמות נפרדים לצבעים לבין האבולוציה של השפות. שפות שבהן חסרים שמות נפרדים לחלק מהצבעים מתפתחות במקומות שבהם שהמבוגרים הם עיוורי צבעים בשל חשיפה ממושכת לקרינה על סגולה.. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:44, 2 באוקטובר 2009 (IST)

תמצות רב יותר:הידעת? בשפות שונות ברחבי העולם, לא קיימות מילים נפרדות עבור חלק מן הצבעים שמרבית השפות כן מבדילות ביניהם. למשל, ישנן שפות שבהן יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי שאדם, שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, ילמד להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן סברו המדענים בראשית המאה העשרים, שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ"עיוורון צבעים תרבותי", דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס הבדל זה. אולם, בשנת 2002 הפריכו החוקרים לינדסי ובראון את הסבר "עיוורון הצבעים התרבותי" בעזרת טיעונים מתחומי מדעי כדור הארץ, האופטיקה והאבולוציה של השפות. שפות שבהן חסרים שמות נפרדים לחלק מהצבעים מתפתחות במקומות שבהם שאנשים הופכים לעיוורי צבעים בהדרגה בשל חשיפה לקרינה על סגולה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 03:05, 2 באוקטובר 2009 (IST)

ועוד קצת. הוספתי קישורים. יש ערכים על החוקרים לינדנסי ובראון? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • ט"ו בתשרי ה'תש"ע • 01:40, 3 באוקטובר 2009 (IST)

לא יודע אם יש עליהם ערכים והניחוש שלי הוא שלאחד מהם בלבד יש חשיבות אנציקלופדית ואילו השני הוא סטודנט שלו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:03, 5 באוקטובר 2009 (IST)

ומה לגבי שמותיהם הפרטיים? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז בתשרי ה'תש"ע • 00:12, 5 באוקטובר 2009 (IST)

Delwin T. Lindsey (College of Optometry) and Angela M. Brown (The Ohio State University) . עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:36, 5 באוקטובר 2009 (IST)

הורדתי נו"ן מיותרת לאור השמות באנגלית. שהקטע ילווה בתמונה של מבחן אישיהארה לעיל? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז בתשרי ה'תש"ע • 16:45, 5 באוקטובר 2009 (IST)

הנו"ן המיותרת יכולה לשמש לקטע "הידעת" על הדיסלקציה שלי. תודה על התיקון. לגבי התמונה, אני מתלבט. מצד אחד, התמונה מתאימה כי היא התמונה שאנשים רגילים לראות כשמדובר בעיוורון צבעים והיא תמשוך אנשים לקרוא אנקדוטה על נושא שהם קצת מכירים. מצד שני זו תמונה שעוזרת לאבחן עיוורון צבעים ירוק-אדום הנגרם מדלטוניזם ולא בהכרח עיוורון צבעים מהסוגים שאנו דנים בהם כאן. אם לא יעלה לאף אחד רעיון טוב יותר, אז אני בעד התמונה הזו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 23:18, 5 באוקטובר 2009 (IST)

זוטות וקיצוץ משפט:

בשפות שונות ברחבי העולם, לא קיימות מילים נפרדות עבור חלק מן הצבעים שמרבית השפות כן מבדילות ביניהם. למשל, ישנן שפות שבהן יש מונח אחד שמתאר הן "ירוק" והן "כחול", או מונח אחד המתאר הן "כחול" והן "כהה". הסיכוי שאדם שנחשף כל חייו רק לשפה שאינה מבדילה בין שני צבעים, ילמד להבדיל בין צבעים אלה יורד ככל שגילו של אותו אדם עולה. על כן סברו המדענים בראשית המאה העשרים, שאנשים מבוגרים שנחשפו רק לשפות כאלה סובלים מ"עיוורון צבעים תרבותי", דהיינו, תרבותם הורתה להם להתעלם מההבדל בין שני צבעים עד שהם חדלו לתפוס הבדל זה. אולם, בשנת 2002 הפריכו חוקרים הסבר זה בעזרת טיעונים מתחומי מדעי כדור הארץ, האופטיקה והאבולוציה של השפות. התברר ששפות שחסרים בהן שמות נפרדים לחלק מהצבעים, מתפתחות במקומות שבהם שאנשים הופכים לעיוורי צבעים בהדרגה, בשל חשיפה לקרינה על סגולה.

דעות לסיכום? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:34, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אני מרוצה. תיקנתי קלות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:37, 9 באוקטובר 2009 (IST)

גם אני בעד. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • כ"א בתשרי ה'תש"ע • 16:56, 9 באוקטובר 2009 (IST)

אמיל אז'ר

העתקה מהערך מבקר אמנות: הסופר רומן גארי שינה את שם העט שלו לאמיל אז'ר והתחזה לאדם אחר כדי להתחמק מביקורת אמנות לא אוהדת. לאחר הצלחת כמה ספרים תחת שם העט החדש שלו, פרסם גארי את זהותו האמיתית של "אז'ר" וסיפר על מספר תקריות שבהן מבקרי ספרות הוכיחו את בורותם כאשר השוו את "גארי" ל-"אז'ר" במטרה להמחיש את איכותו של "אז'ר" על פני סופרים מצויים כמו "גארי". גארי סיפר גם על עשרות מכתבים שהגיעו אליו מאנשים פשוטים שקראו את ספריו וטענו ש-"אז'ר" מחקה את סגנונו. גארי טען שמבקרי הספרות בני תקופתו פשוט התעצלו לקרוא את הספרים שביקרו. תלונות דומות השמיע גם חוקר הספרות והמוציא לאור יעקב פרי על מבקרי הספרות הישראליים של העשור הראשון של שנות האלפיים, במאמרו "ביקורת בורחת מספר". מה דעתכם?. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 21:42, 18 בספטמבר 2009 (IDT)

למרות שאין לנו "הידעת?" על אז'ר - יש לנו כבר קטע על שמות עט. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:23, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

כבר הרבה זמן שחשבתי על לכתוב הידעת? על אז'אר וגארי, אבל החלטתי קודם כל להרחיב את הערך. אך עכשיו משכבר הועלתה הצעה אתייחס אליה; אז קודם כל, הקטע סביר אך הוא רחוק מלתאר את מרבית המרכיבים הקומי\אירוני שבפרשה. הנה מאמר מרתק הסוקר אותה מכל צדדיה ורבדיה [3]. ישנם שני דברים מעניינים בסיפור. הראשון הוא שהספר כל החיים לפניו שנכתב תחת שם העט אז'אר זכה בפרס גונקור, אך אבוי - גארי כבר זכה בפרס על ספרו שורשי השמים, ולפי חוקי הפרס אסור לזכות בו פעמיים. בעצה אחת עם עורכת הדין שלו הוא החליט לסרב לקבל את הפרס. ההחלטה גרמה ללא מעט הרמות גבות, והספקולציות על זהותו של אז'אר חגגו. על כן, החליט גארי להלביש את דמותו של אז'אר על אחיינו - פול פאבלוביץ'. פאבלוביץ' החל להופיע בתור אז'אר ואף להתראיין בשמו, כאשר את הכתיבה מבצע גארי. התרמית החזיקה זמן רב, וגרמה לעיתונאים רבים, שעלו על הקרבה המשפחתית של שני הסופרים, לכתוב שהם מרחמים על גארי בשל כך שאחיינו יותר מצליח ממנו. אכן, מבדר. לבסוף דרש פאבלוביץ' תמלוגים גבוהים מידי, וכן זכויות על כתבי אז'אר המקוריים, וגארי החליט שהוא חצה את הגבול, ולכן סגר הבאסטה וחשף את הפרשה. ישנו עוד פרט מעניין הקשור לפרשה, אך הוא מסובך יותר ועדיף לוותר עליו. AMIRBL25 - שיחה 23:45, 19 בספטמבר 2009 (IDT)

השאלה היא במה אנחנו מתמקדים בקטע "הידעת" הקצר: בסיפור המעניין של אז'ר (שהוא ארוך מדי אם נכלול את כל פרטיו), ברעיון של שמות עט (שבמקרה זה אפשר לצרף את תמצית סיפורו של אז'ר לקטע הידעת קיים) או בנורמה פסולה של ביקורת ספרות ללא קריאתה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:58, 20 בספטמבר 2009 (IDT)

ניסיון:

רומן גארי

בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתי רומן גארי לכתוב תחת שם העט אמיל אז'אר, לטענתו על מנת לזכות מחדש בביקורת אובייקטיבית מצד המבקרים. ספרו השני תחת שם העט, כל החיים לפניו זכה להצלחה גדולה ופירסם בכל העולם את אז'אר, "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית" כפי שכונה. הסקרנות בדבר זהותו הלכה וגברה, וכדי להתמודד עימה החליט גארי להלביש את דמותו של אז'אר על אחיינו, שהחל להופיע ברבים ולהתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן, כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי שכבר אבד עליה הכלח לכארוה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר. גארי חשף לבסוף את הפרשה במאמר שכתב, ושאותו סיים במילים: "נהינתי כהוגן, תודה ולהתראות". AMIRBL25 - שיחה 19:32, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

שינויים קלים לAMIRBL25: בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתי רומן גארי לכתוב תחת שם העט אמיל אז'אר תוך הסתרת זהותו האמיתית. לטענתו הוא עשה זאת על מנת לזכות מחדש בביקורת אובייקטיבית מצד המבקרים. ספרו השני תחת שם זה, כל החיים לפניו זכה להצלחה גדולה ופירסם בכל העולם את "אז'אר", "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית" כפי שכונה. הסקרנות בדבר זהותו של אז'אר הלכה וגברה, וכדי להתמודד עימה החליט גארי להלביש את דמותו של אז'אר על אחיינו, שהחל להופיע ברבים ולהתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן, כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי שכבר אבד עליה הכלח לכארוה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר בעוד אנשים פשוטים כותבים לו כי אותו אז'אר למעשה מחקה את סגנונו. גארי חשף לבסוף את הפרשה במאמר שכתב, ושאותו סיים במילים: "נהינתי כהוגן, תודה ולהתראות".. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:01, 25 בספטמבר 2009 (IDT)

התוספת שהוספת ("בעוד אנשים פשוטים כותבים לו כי אותו אז'אר למעשה מחקה את סגנונו") אינה מדיוקת. במאמר "חייו ומותו של אמיל אז'אר" טוען גארי שאנשים מן המניין (לא מבקרי וחוקרי ספרות) שלחו לו מכתבים בהם הציגו השוואות קצרות בין כתיבתו של אז'אר לזו של גארי (דהיינו, מוטיבים חוזרים, משפטי מפתח וכדומה), שהמסקנה מהן היא שספריו של אז'אר וגארי נכתבו על ידי אותו אדם. בשום שלב במאמר לא כותב גארי שמישהו טען שאז'אר מחכה אותו. AMIRBL25 - שיחה 15:36, 26 בספטמבר 2009 (IDT)

בדוק את עצמך. אני זוכר את ההפך. למיטב זכרוני הוא כן היה צריך להצטדק בפני אישה מהעמך על זה שהוא אינו יוצא כנגד מי שכביכול מעתיק ממנו. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 20:32, 1 באוקטובר 2009 (IST)

אכן בדקתי ואתה צודק, תודה על התיקון. אולם בכל זאת אני לא אוהב את השינוי שלך, כיוון שהוא מציג לכאורה את המבקרים כטיפשים ואת הקוראים כחכמים, על סמך דוגמאות ספורות שאינן מעידות על הכלל - אפילו במקרה של אז'אר.AMIRBL25 - שיחה 22:31, 4 באוקטובר 2009 (IST)

זה לא קשור לחוכמה או לטיפשות. רומן גארי כתב שלדעתו הדבר נובע מזה שספריו שלו קיבלו ביקורות בעיתונות מעיתונאים שלא טרחו לקרוא אותם. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 22:34, 4 באוקטובר 2009 (IST)

לא הבנת אותי. אני התכוונתי שלכתוב ש"בעוד אנשים פשוטים כותבים לו כי אותו אז'אר למעשה מחקה את סגנונו" זה מטעה כי מסופר רק על אחת שעשתה זאת. 23:54, 4 באוקטובר 2009 (IST)

אם כך, הורד את הקטע המתחיל במילה "בעוד" ושלח למדור "הידעת?". עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:04, 5 באוקטובר 2009 (IST)

כרגע הניסוח המוצע הוא:

בערוב ימיו כסופר החליט הסופר הצרפתי רומן גארי לכתוב תחת שם העט אמיל אז'אר תוך הסתרת זהותו האמיתית. לטענתו, הוא עשה זאת על מנת לזכות מחדש בביקורת אובייקטיבית מצד המבקרי הספרות. ספרו השני תחת שם זה, "כל החיים לפניו" זכה להצלחה גדולה ופירסם בכל העולם את "אז'אר", אשר כונה "הכוכב החדש בשמי הספרות הצרפתית". הסקרנות בדבר זהותו של אז'אר הלכה וגברה, וכדי להתמודד עימה ביקש גארי מאחיינו להופיע בדמותו של אז'אר ברבים ואף להתראיין בתור אז'אר. טענותיו של גארי הוכיחו את עצמן, כשהמבקרים החלו להשוות בין כתיבתו של גארי שכבר אבד עליה הכלח לכאורה, לבין כתיבתו החדשנית והמקורית של אז'אר.

בתוספת כמה שינויים קלים שלי. לטעמי קצת דל בקישורים, אבל אפשר לחיות עם זה. הקטע עצמו נחמד ומעניין. עוד דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:47, 9 באוקטובר 2009 (IST)

בסדר גמור מבחינתי. AMIRBL25 - שיחה 16:14, 9 באוקטובר 2009 (IST)

סבבה!. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 16:39, 9 באוקטובר 2009 (IST)

קפלן בחלקת גדולי האומה?

בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים קבורים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל. ניסיון קודם להקים פנתאון לגדולי האומה לא צלח. מנחם אוסישקין העלה את עצמותיו של יהודה לייב פינסקר ב-1934 למערת ניקנור שבהר הצופים שבירושלים. אוסישקין עצמו נקבר גם הוא שם ב-1941. ניסיון זה נכשל בין השאר מכיוון שהר הצופים היה מובלעת בתוך ירדן בין השנים 1948 ל-1967. בחלקה זכאים להיקבר נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני זוגם. עם זאת שניים מהנקברים שם חורגים מכלל זה. ראש עיריית ירושלים טדי קולק וגם שר האוצר הראשון אליעזר קפלן. קפלן היה הראשון שנקבר בחלקה, לאחר שנפטר בעת כהונתו ובטרם נקבעו אמות המידה לקביעת הנקברים בחלקה.

מה אתם אומרים? המקור מתוך הערך "חלקת גדולי האומה". לגבי קפלן - המקור מתוך עיתון מעריב שנדפס לאחר פטירתו ומקורות רבים שניתן למוצאם בגוגל. ‏עמיחי • שיחה 22:39, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

יפה מאוד. תומר א. - שיחה 22:07, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

הסתייגות: יש לא מעט ראשי ממשלות ונשיאים שהחרו שלא להיקבר בהר הרצל. לא צריך למנותם כרוכלא, אבל כדאי לפחות להזכיר את זה. דניאל צבי • שיחה 22:46, ט"ז באב ה'תשס"ט (6.08.09)

זה כבר ככה די ארוך, אבל אתה בהחלט מוזמן להוסיף! ‏עמיחי • שיחה 16:43, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

אז אולי במקום "קבורים" בשורה הראשונה אפשר לכתוב "זכאים להיקבר"? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ז באב ה'תשס"ט • 16:48, 7 באוגוסט 2009 (IDT)

הקטע הזה קופץ קדימה ואחורה מבחינה כרונולוגית. מישהו יכול לסדר את זה נורמלי, ערוך ברהיטות. חגי אדלר • שיחה • ל-65 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"א באב ה'תשס"ט • 07:38, 11 באוגוסט 2009 (IDT)

תיישר, בכבוד! ‏עמיחי • שיחה 11:05, 26 באוגוסט 2009 (IDT)

שיניתי את הסדר, החלפתי ל"זכאים" ומכך מובן שלא חייבים. אגב, ידעתם שגם בעלי עיטור הגבורה זכאים להיקבר בחלקה? לא נראה לי שיש מקום להוסיף זאת בקטע. ‏עמיחי • שיחה 20:28, 2 בספטמבר 2009 (IDT)

אני חושב שיש כאן מקום לשני "הידעת?" נפרדים. האחד על חלקת גדולי האומה, השנייה על הנסיון המוקדם יותר. כרגע הקטע קצת מסורבל עקב העירוב. אם נוריד את האזכור לניקנור מהקטע הזה (ונפתח אותה לקטע נפרד) יהיה מקום להזכיר שלא כולם בחרו להקבר בהר הרצל וכי גם בעלי אות הגבורה זכאים להקבר בחלקה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:52, 16 בספטמבר 2009 (IDT)

אז בוא תציע את הנוסח המקובל עליך. ‏עמיחי • שיחה 21:40, 4 באוקטובר 2009 (IST)

הצעתי:

בחלקת גדולי האומה שבהר הרצל שבירושלים קבורים גדולי המנהיגים של מדינת ישראל. בין השאר זכאים להקבר בבית העלמין נשיאי מדינת ישראל, ראשי הממשלה, יושבי ראש הכנסת ובני זוגם וכן מעוטרי עיטור הגבורה. עם זאת, בשני מקרים חרגו מכלל זה: שר האוצר הראשון אליעזר קפלן היה לראשון להקבר בחלקה, לאחר שנפטר בעת כהונתו ובטרם נקבעו אמות המידה לזכאות. ב-2007 הוחלט לקבור במקום גם את ראש עיריית ירושלים טדי קולק. מנגד, יש הזכאים שבחרו להקבר במקום אחר, כגון נשיאה הרביעי של ישראל אפרים קציר, שביקש להקבר במכון ויצמן שברחובות לצד רעייתו וראש ממשלתה השישי מנחם בגין שביקש להיקבר בחלקת עולי הגרדום שבהר הזיתים.

את ניקנור אני מציע לפתח בנפרד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 22:37, 4 באוקטובר 2009 (IST)

מצויין. ראה להלן לגבי ניקנור. הוספתי דוגמה נוספת (של בגין). ‏עמיחי • שיחה 22:59, 4 באוקטובר 2009 (IST)

התקבל בעיקר על סמך התגובות החיוביות מקודם לכן. אני יוצא מנקודת הנחה שהן תקפות גם לניסוח שלי. זהר דרוקמן - שלום עולמי‏ 16:52, 13 באוקטובר 2009 (IST)

ירושלים של זהב

רבים מזהים את שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב" עם מלחמת ששת הימים, אך מדובר בטעות. השיר אמנם נכתב ב-1967, אך בעבור פסטיבל הזמר והפזמון ה'תשכ"ז, אשר נערך במוצאי יום העצמאות, 15 במאי – כשלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה. ואכן, בשיר מתוארת ירושלים המחולקת, והמילים "ובלבה חומה" מתייחסות לקו העירוני שהפריד בין מזרח ירושלים, תחת שלטון ירדן, למערבה. ההתייחסות לתוצאות המלחמה בבית הרביעי נוספה על ידי שמר רק לאחר השמעת בכורת השיר בפסטיבל על ידי הזמרת שולי נתן. שיר אשר כן נכתב בעקבות המלחמה הוא "ירושלים של ברזל", מיצירותיו הראשונות של מאיר אריאל, אשר שירת בחטיבת הצנחנים באחד הגדודים שפרץ לעיר.

למקורות ראו בערכים. דעות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 11:34, 6 באוקטובר 2009 (IST)

מצד שני, לשיר הוסף בית בעקבות המלחמה – "חזרנו אל בורות המים..." כקונטרה לבית השני "איכה יבשו בורות המים...". Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ח בתשרי ה'תש"ע • 11:52, 6 באוקטובר 2009 (IST)

הוספתי התייחסות. אחלה הערה, נתנה לי תירוץ "לדחוף" עוד כמה קישורים מעניינים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:01, 6 באוקטובר 2009 (IST)

המשפט הראשון קצת בעייתי כי "מקשרים" יכול להיות כל סוג של קשר, גם למפרע, ולכן לא בהכרח מדובר בטעות (אגב, מישהו מוכן להסביר לי למה "המדובר ב..."?). חוץ מזה, עשיתי כמה תיקונים. האם אפשר לכתוב שירושלים של ברזל נכתב כהתרסה על השיר ירושלים של זהב? Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ח בתשרי ה'תש"ע • 12:20, 6 באוקטובר 2009 (IST)

אני מעדיף שלא לקרוא את לבו וכליותיו של מאיר אריאל. השיר ללא ספק מתכתב עם המקור, אך האם הוא ביקש למחות על השיר המקורי עצמו, או רק להשתמש בו כמנוף להביע את דעותיו? אם אנחנו רוצים לכתוב כדבר זה דבר שצריך מקור מראיון איתו. לגבי שאר ההערות: שיניתי ל"מזהים". אני לא מבין מה הבעיה ב"המדובר ב..." אבל שיהיה - קיפדתי הראש. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:27, 6 באוקטובר 2009 (IST)

ניסוח פחות בעייתי והוספת תמונה:

שירה של נעמי שמר "ירושלים של זהב" נכתב ב-1967, אך לא בעקבות מלחמת ששת הימים, אלא בעבור פסטיבל הזמר והפזמון ה'תשכ"ז, אשר נערך במוצאי יום העצמאות, 15 במאי – כשלושה שבועות לפני פרוץ המלחמה. בשיר מתוארת ירושלים המחולקת, והמילים "ובלבה חומה" מתייחסות לקו העירוני שהפריד בין מזרח ירושלים, תחת שלטון ירדן, למערבה. ההתייחסות לתוצאות המלחמה בבית הרביעי נוספה על ידי שמר רק לאחר השמעת בכורת השיר בפסטיבל על ידי הזמרת שולי נתן. שיר אשר כן נכתב בעקבות המלחמה הוא "ירושלים של ברזל", מיצירותיו הראשונות של מאיר אריאל, אשר שירת בחטיבת הצנחנים באחד הגדודים שפרץ לעיר.

לא התכוונתי שתשנה את "המדובר ב...", רק רציתי להבין למה אנשים כותבים כך, כי המקום היחיד שנתקלתי בזה זה ויקי. Kulystab • שיחה • המטמון מחכה למוצא • י"ח בתשרי ה'תש"ע • 12:45, 6 באוקטובר 2009 (IST)

אני גם מדבר כך, אם זה עוזר. אין לי הערות על הניסוח שלך. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:47, 6 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע בסדר גמור. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - לא מצביעים בסקרים? - לשם שינוי הצביעו דוקא בסקר הסקרים 13:29, 6 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע לא לעניין. הידעת? רבים מזהים את השיר "י-ם של זהב" עם מלחמת ששת הימים והם צודקים. השיר הוקלט שבועות בודדים לפני המלחמה, הושר ושודר רבות במהלכה וגם נוסף לו בית בעקבותה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 14:20, 6 באוקטובר 2009 (IST)

אפשר להתווכח, אבל בשביל מה? כבר עברנו לניסוח שונה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 14:27, 6 באוקטובר 2009 (IST)

הניסוח החדש יותר טוב ואני מקווה שהוא יקסום לאנשים רבים למרות שלי הוא לא קוסם. אותי, במקרה, מפתיע דווקא שיש אנשים שחושבים שהשיר נכתב אחרי המלחמה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:54, 6 באוקטובר 2009 (IST)

מי טבע את המונח מדינת ישראל?

מי שטבע את המונח "מדינת ישראל" והמציאו מעיקרו היה הסופר איצי יצחק פרנהוף, בן בוצ'אץ'. פרנהוף פרסם בשנת 1896 בעברית את האוטופיה "שני דמיונות" (במסגרת חוברת ב' שנכרכה בכותר 'ספרי שעשועים', בעריכת פרנהוף). באוטופיה התכתב פרנהוף עם "מדינת היהודים" של הרצל, ותרגם את המונח Judenstaat, שעד אז וגם לאחר מכן נתרגם כ-"מדינת היהודים", ל "מדינת ישראל". בנוסף ניבא שהדגל הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם מגן דוד" והמנונה יהיה "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי האוטופיה בתים מתוך השיר. את המיניסטרים במדינה לעתיד לבוא כינה "שרים".

ראו מאמרו של אליהו הכהן, ומאמרו של גצל קרסל. וכך, כל הוויכוח, מי טבע את המונח, מי המציאו מעיקרו, שנפרס בכתבה בהארץ, מתייתר. ―האנציקלופדיסט (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

יפה ומעניין. צריך משפט סיום שיחתום את הדבר. תיקנתי כמה זוטות והוספתי קישורים. יש גם להסיר את ההערה בסוגריים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:57, 6 באוקטובר 2009 (IST)

יש לקטע פוטנציאל. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:58, 7 באוקטובר 2009 (IST)

משפט סיום: וכך באה אל פתרונה מחלוקת שימיה כימי המדינה. האנציקלופדיסט - שיחה 07:01, 7 באוקטובר 2009 (IST)

הסרתי, פסיקים, מיותרים, ואף הוספתי גם מילות המקשרות. אדם נבו•שיחה 07:46, 7 באוקטובר 2009 (IST)

האנציקלופדיסט, אנו לא יכולים לקשר לקישור חיצוני בקטע. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 08:20, 7 באוקטובר 2009 (IST)

משפט סיום: וכך באה אל פתרונה מחלוקת שימיה כימי המדינה. האנציקלופדיסט - שיחה 09:33, 7 באוקטובר 2009 (IST)

אלא שזה לא מתקשר למשפט הקודם לגבי השרים. אני חושב שאולי כדאי לנסח מחדש, ברשותך:

הסופר איצי יצחק פרנהוף, בן בוצ'אץ', פרסם בשנת 1896 בעברית את האוטופיה "שני דמיונות". באוטופיה התכתב פרנהוף עם "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, והרבה לנבא בעניין המדינה שעתידה לקום. כך קרא ל"מינסטרים" שלה "שרים", ניבא שהדגל הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם מגן דוד" והמנונה יהיה "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי האוטופיה בתים מתוך השיר. מעל כל אלו, מתעלה הנבואה לשם המדינה. עד אותה העת תרגמו את המונח "Judenstaat", שנטבע על ידי הרצל, ל"מדינת היהודים", אך פרנהוף היה הראשון שהציע את השם "מדינת ישראל". השם הפך לרשמי על בסיס המלצת דוד בן גוריון, סמוך למועד הכרזת העצמאות.

בניסוח הזה אנו שומרים את ה"פאנץ'" בסוף, דבר שמקל על הסיום הטבעי יותר של הקטע, וגם הצלחתי לדחוף עוד כמה קישורים. דעות, תגובות? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 09:49, 7 באוקטובר 2009 (IST)

בול, זהר. אדם נבו•שיחה 09:55, 7 באוקטובר 2009 (IST)

לעניות דעתי, ככלל, הנושא צריך לבוא בראש הפסקה ולא חושב שהפאנץ יעומעם עד שהקורא יגיע לסיומה שורות מעטות לאחר מכן. וגם השורות המסיימות טומנות בחובן מיני פאנץ. המשפט האחרון מסכם את הסוגיה, יש בו מוסר השכל, ולא חייב להקשר למשפט שלפניו. להלן הניסוח המועדף עלי:

מי שטבע את המונח "מדינת ישראל" והמציאו מעיקרו היה הסופר איצי יצחק פרנהוף, בן בוצ'אץ'. פרנהוף פרסם בשנת 1896 בעברית את האוטופיה "שני דמיונות". באוטופיה התכתב פרנהוף עם "מדינת היהודים" של הרצל, שראה אור מוקדם יותר באותה השנה, ותרגם את המונח Judenstaat, שעד אז וגם לאחר מכן נתרגם כ-"מדינת היהודים", ל "מדינת ישראל". בנוסף ניבא שהדגל הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם מגן דוד" והמנונה יהיה "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי האוטופיה בתים מתוך השיר. את המיניסטרים במדינה לעתיד לבוא כינה "שרים". כך באה אל פתרונה מחלוקת שימיה כימי המדינה. האנציקלופדיסט - שיחה 10:34, 7 באוקטובר 2009 (IST)

הבעיה שלי עם הניסוח הזה היא כפולה: האחת, אצלך המחלוקת באה אחרי עניין השרים, כשהקורא כבר עבר להתנבאויות אחרות של פרנהוף הוא פתאום "מוקפץ" חזרה לנושא השם. השני הוא במילה "בכך" - למה הכוונה ל"בכך"? הדבר מרמז כאילו תגלית זו שגילינו אנו לעולם פותרת את התעלומה, אבל בפועל מאמרו המעניין של הכהן אליו קישרת נראה שפתר זאת עוד קודם לכן (ואינני יודע אם יש מי שפתר זאת לפניו). הסגנון שלי נועד למשוך את הקורא אל סוף הפסקה ולהפתיע אותו עם עוד ועוד פרטים מעניינים. הרי עניין ה"שרים" הוא כביכול פעוט ולא נשמע מרשים, בעוד שעניין הדגל יותר מעניין ועניין ההמנון כבר מרשים למדי ולבסוף, הקרם-דה-לה-קרם, נושא השם. כך אנו בונים מדרג בקטע והופכים את ניסוחו ל"פיקנטי" יותר. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 10:39, 7 באוקטובר 2009 (IST)

של זהר טוב יותר. אדם נבו•שיחה 10:42, 7 באוקטובר 2009 (IST)

איזכור המאמר של כהן לא מופיע בגרסה שלך. מצידי המשפט האחרון יכול להופיע מיד אחרי המשפט הראשון. האנציקלופדיסט - שיחה 12:43, 7 באוקטובר 2009 (IST)

נכון, אני לא רואה סיבה לאזכר אותו. אני לא יכול להיות ודאי שזה מה שפתר את המחלוקת, ובכל מקרה יש מספיק חומר בלי זה, לדעתי. אם נשים את המשפט האחרון במקום בו אתה מציע, אז נחזור לסיום "חלש" בדבר השרים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 12:46, 7 באוקטובר 2009 (IST)

הקטע הזה נראה קצת בעייתי בניסוחו למעלה. המקסימום שניתן לכתוב כאן הוא:

מי שטבע ופרסם לראשונה את המונח "מדינת ישראל" היה הסופר איצי יצחק פרנהוף, בן בוצ'אץ'. פרנהוף פרסם בשנת 1896 בעברית בכתב העת שערך 'ספרי שעשועים' את האוטופיה "שני דמיונות", ובה תרגם לעברית את שם ספרו של הרצל, Judenstaat ("מדינת היהודים"), לשם "מדינת ישראל". בנוסף, חזה פרנהוף שהדגל הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם מגן דוד" והמנונה יהיה "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי האוטופיה בתים מתוך השיר. את המונח מיניסטר תרגם פרנהוף ל"שר".

הקביעה שהמחלוקת "נפתרה" היא מחקר ראשוני. לא מצוין בשום מקום שמנסחי מגילת העצמאות התייחסו באופן כלשהו למאמרו של פרנהוף. היומרה שלנו לקבוע מה או מי השפיע עליהם באותה עת בבחירת השם מדינת ישראל ו"לפתור" בכך את המחלוקת, היא מחקר ראשוני, ואינה בסמכותה של ויקיפדיה. Noon - שיחה 13:04, 7 באוקטובר 2009 (IST)

לא טענתי שמנסחי המגילה ו/או שאר הטוענים לכתר הושפעו מפרנהוף. כל שטענתי, בהסתמכי על מאמריהם של קרסל והכהן, הוא שפרנהוף היה הראשון שטבע את המונח, המציאו מעיקרו. בכך התייתר הויכוח כפי שנפרס בכתבה בעיתון הארץ. האנציקלופדיסט - שיחה 13:27, 7 באוקטובר 2009 (IST)

הכתבה ב'הארץ' אינה מענייננו, והוויכוח לא נפתר מכיוון שעיקרו הוא 'איך נקבע ששם המדינה יהיה "מדינת ישראל" ', ולא מי טבע את המונח לראשונה. Noon - שיחה 13:53, 7 באוקטובר 2009 (IST)

הגרסה שלך היא אפשרית, אבל מצריכה עיבוי בעוד משפט-שניים, ואני עדיין חש שהסיום אנמי למדי. אני לא חושב שיש בעיה עם ההכרזה כי נפתרה המחלוקת, כי היא אכן נפתרה (חוקר ספרות הלך ובדק מי המציא את המונח). בגרסה שלי, בלי ההתייחסות למחלוקת, לא ציינו שבעקבות הצעתו של פרנהוף החליטו על השם. לדעתי הדבר גם לא נשתמע מהגרסה המקורית. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 13:08, 7 באוקטובר 2009 (IST)

מיהו חוקר הספרות שבדק מי המציא את המונח שנכנס למגילת העצמאות כשם המדינה, וקבע גם שהמחלוקת נפתרה? אם הוא במקרה האנציקלופדיסט שכותב כאן, אז, עם כל הכבוד (ויש כבוד), ניתן יהיה להסתמך על דבריו רק אם יפרסם את מחקרו באכסניה מכובדת, ורק אז נוכל להסתמך על מחקרו זה כעל מקור תקף לקביעה כזאת. Noon - שיחה 13:54, 7 באוקטובר 2009 (IST)

טוב, אני מוכן להודות שפרנהוף לא היה זה שהמציא את המונח שנכנס למגילת העצמאות, אלא, את המונח שאותיותיו וסדר כתיבתן זהה למונח שנעשה בו שימוש במגילת העצמאות. הרי הויכוח כפי שנפרס בהארץ הוא בעקרו על 'כבוד' - מי המציא את המונח - ועל כך לא יכולה להיות מחלוקת. האנציקלופדיסט - שיחה 14:26, 7 באוקטובר 2009 (IST)

אני חוזר שוב על דברי: הכתבה ב'הארץ' אינה מענייננו, והוויכוח לא נפתר מכיוון שעיקרו הוא 'איך נקבע ששם המדינה יהיה "מדינת ישראל" ', ולא מי טבע את המונח לראשונה. Noon - שיחה 13:53, 7 באוקטובר 2009 (IST)

ועוד איך מענייננו. המאמר של אהרן ראובני נפתח כך:
"מי היה הראשון שהציע ברבים את השם מדינת ישראל?" ואחרי כמה שורות:

"על כך הגיבה הגברת י' אליצור במכתבים ל"ג'רוזלם פוסט" ול"הארץ", שבהם הודיעה כי בעלה המנוח הציע את השם (באנגלית) במכתב ל"פלשתין פוסט" מ-12 באפריל 1948. אולם ביום ההוא כבר נתקבל השם על ידי ההנהלה הלאומית באורח רשמי." ואחרי כמה שורות:

"מאז רווח בקהל הרושם שבן-גוריון לא רק הציע את השם מדינת ישראל בישיבת ההנהלה הלאומית, אלא גם המציאו מעיקרו. חוגים בעלי השפעה שקדו על טיפוח הרושם הזה, אולם יסודו בטעות ובהטעיה: את השם מדינת ישראל הצעתי אנוכי, ופירסמתי את הצעתי חמישה חודשים לפני שהוא נתקבל רשמית".

וממשיך ראובני לתאר את הדיונים שלו עם עצמו על השם הראוי למדינה שתקום. את המאמר של ראובני מסיים העורך של הגיליון בו מופיע המאמר של ראובני בעניין בו התחיל ראובני, 'הכבוד למי':

"בהמשך המכתב שהפקיד בגנזך המדינה (בו הדגיש את היותו הראשון שטבע את השם "כדי להבטיח מקומו בהיסטוריה"- כך כותב העורך בקטע שאינו מופיע באינטרנט, העיתון בידי. האנציקלופדיסט) מוסר ראובני פרטים על סבב של "מכתבים למערכת" בעיתון "הארץ" בעניין זכות הראשונים להצעת 'ישראל' כשמה של המדינה". האנציקלופדיסט - שיחה 17:16, 7 באוקטובר 2009 (IST)

אז הוא אמר, אז מה? אלה פני הדברים מנקודת ראותו. הוא אינו היסטוריון ודעתו כסופר ובמיוחד כבעל עניין בהתרחשויות אינה נחשבת לצרכים היסטוריוגראפיים. יש מי שבדעתו ויש שחולקים עליו, והמחלוקת בעינה עומדת. Noon - שיחה 18:01, 7 באוקטובר 2009 (IST)

להזכירך, לא חלקנו על השאלה עם דעתו נחשבת אלא על השאלה אם המאמר קשור לערך והאם הויכוח 'מי היה הראשון', שהוא המניע מאחורי המאמר, מתייתר לאור העובדה שפרנהוף טבע את המונח ב 1896. האנציקלופדיסט - שיחה 18:18, 7 באוקטובר 2009 (IST)

הניסוח של זהר עדיף משני הניסוחים האחרים שהוצעו. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 18:27, 7 באוקטובר 2009 (IST)

תודה. אעיר שבניסוח שלי גם אין כל אזכור למחלוקת. האם מישהו רואה בו בעיה אחרת? נון? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 19:09, 7 באוקטובר 2009 (IST)

האם הקישורים המאולצים זו מדיניות של 'הידעת'? האנציקלופדיסט - שיחה 21:01, 7 באוקטובר 2009 (IST)

למה הכוונה? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:03, 7 באוקטובר 2009 (IST)

אנציקלופדיסט, עניתי לך בדף שיחתך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חיוג מהיר - מפעיל אמין וחזק, זה בידכם 21:09, 7 באוקטובר 2009 (IST)

מעתיק לכאן את הניסוח הטוב של זהר דרוקמן, עם כמה נגיעות קלות:

הסופר איצי יצחק פרנהוף, בן בוצ'אץ', פרסם בשנת 1896 בעברית את האוטופיה "שני דמיונות". בחיבורו התייחס פרנהוף לספר "מדינת היהודים" של בנימין זאב הרצל, וחזה נכונה מספר דברים בעניין המדינה שעתידה לקום, 52 שנה לפני שקמה. כך קרא ל"מיניסטרים" שלה "שרים", חזה שהדגל הלאומי שלה יהיה "דגל מרוקם מגן דוד" והמנונה יהיה "התקווה", ואף שיבץ בין ארבעת דפי חיבורו בתים מתוך השיר. מעל כל אלו, התעלה וחזה אף את שם המדינה. עד לאותה עת תרגמו את המונח "Judenstaat" שטבע הרצל, ל"מדינת היהודים", אך פרנהוף היה הראשון שתרגמו ל"מדינת ישראל". שם זה הפך לרשמי על בסיס המלצת דוד בן גוריון, ב-ה' באייר תש"ח, יום הכרזת העצמאות.

Noon - שיחה 21:03, 7 באוקטובר 2009 (IST)

הורדתי את הקישור האחרון ("הכרזת העצמאות") - שים לב שהוא כבר מופיע ב"קום המדינה" (הפניה). זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 21:10, 7 באוקטובר 2009 (IST)

העברתי את הקישור להכרזת העצמאות מהמקום שהיה לסוף הקטע. נראה לי שהוא צריך להיות גלוי בשמו, שכאן מקומו הטבעי, וכאן הוא גם אולי חלק מה"פאנץ'". אם לא נראה לך, זהר, שחזר. Noon - שיחה 21:42, 7 באוקטובר 2009 (IST)

למקרא השורה האחרונה אפשר לחשוב שהמלצת בן גוריון התבססה על רעיונו של פרנהוף. האנציקלופדיסט - שיחה 21:25, 7 באוקטובר 2009 (IST)

צריך לבדוק את המקורות היטב כי מידי פעם מגיעים לעיתונים חברה שטוענים שהם תקעו בשופר ברחבת הכותל לפני הרב גורן, שהם אמרו "אם אין לכם אכלו עוגות" לפני מרי אנטואנט, שהם הלחינו את הסימפוניה הבלטי גמורה לפני ששוברט לא גמר אותה וכיוצא בזה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:33, 8 באוקטובר 2009 (IST)

הכהן נראה כמקור טוב למדי ומספק. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 07:28, 8 באוקטובר 2009 (IST)