שנה
|
מקבלי הפרס
|
מוסד[1]
|
נימוקים
|
1901
|
|
אמיל אדולף פון ברינג
|
אוניברסיטת מרבורג
|
על עבודתו בטיפול בעזרת נסיוב בייחוד כנגד דיפתריה
|
1902
|
|
רונלד רוס
|
אוניברסיטת ליברפול
|
מחקרו על המלריה בו הראה כיצד היא נכנסת לגוף
|
1903
|
|
נילס ריברג פינסן
|
מכון פינסן לאור רפואי
|
פוטותרפיה למחלת שחפת העור (lupus vulgaris)
|
1904
|
|
איוואן פבלוב
|
האקדמיה לרפואה צבאית בסנקט פטרבורג
|
על הבנת הפיזיולוגיה של מערכת העיכול
|
1905
|
|
רוברט קוך
|
המכון למחלות מידבקות
|
על גילוי הגורם למחלת השחפת
|
1906
|
|
קמילו גולג'י
|
אוניברסיטת פאביה
|
מחקרם על מבנה מערכת העצבים
|
|
סנטיאגו רמון אי קחאל
|
אוניברסיטת מדריד
|
1907
|
|
שארל לואי אלפונס לבראן
|
מכון פסטר
|
על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות
|
1908
|
|
איליה מצ'ניקוב
|
מכון פסטר
|
על חקר מערכת החיסון
|
|
פאול ארליך
|
אוניברסיטת גטינגן, המכון המלכותי לטיפול נסיוני
|
1909
|
|
אמיל תאודור קוכר
|
אוניברסיטת ברן
|
מחקרו על הפיזיולוגיה, הפתולוגיה וניתוח בלוטת התריס
|
1910
|
|
אלברכט קוסל
|
אוניברסיטת היידלברג
|
תרומתו להבנת הכימיה של התא, דרך מחקרו על חלבונים כולל חומרי הגרעין
|
1911
|
|
אלבר גולסטרנד
|
אוניברסיטת אופסלה
|
עבודתו על הדיופטריקה של העין
|
1912
|
|
אלכסיס קארל
|
מכון רוקפלר למחקר רפואי
|
עבודתו על תפירת כלי דם והשתלות כלי דם ואיברים
|
1913
|
|
שארל רובר רישה
|
סורבון
|
על גילוי האנפילקסיס.
|
1914
|
|
רוברט באראני
|
אוניברסיטת וינה
|
עבודתו על הפיזיולוגיה והפתולוגיה של מערכת שיווי המשקל
|
1915 1916 1917 1918
|
|
לא הוענק
|
1919
|
|
ז'ול בורדה
|
אוניברסיטת בריסל
|
גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון
|
1920
|
|
שק אוגוסט סטינברג קרוג
|
אוניברסיטת קופנהגן
|
על גילוי המכניזם של מנוע הבקרה הנימי
|
1921
|
|
לא הוענק
|
1922
|
|
ארצ'יבלד ויויאן היל
|
יוניברסיטי קולג' לונדון
|
גילוייו לגבי יצירת החום בשריר
|
|
אוטו פריץ מאירהוף
|
אוניברסיטת קיל
|
על גילוי היחס הקבוע בין צריכת החמצן לבין המטבוליזם של חומצה לקטית בשריר.
|
1923
|
|
פרדריק בנטינג
|
אוניברסיטת טורונטו
|
על גילוי האינסולין[2]
|
|
ג'ון מקלאוד
|
1924
|
|
וילם איינטהובן
|
אוניברסיטת ליידן
|
גילוי מנגנון האלקטרוקרדיוגרם
|
1925
|
|
לא הוענק
|
1926
|
|
יוהנס אנדראס גריב פיביגר
|
אוניברסיטת קופנהגן
|
גילוי התולעת הנימית Spiroptera carcinoma
|
1927
|
|
יוליוס ואגנר-יאורג
|
אוניברסיטת וינה
|
על ריפוי "השיתוק הכללי המתקדם" של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה
|
1928
|
|
שארל ז'ול הנרי ניקול
|
מכון פסטר
|
מחקר על טיפוס
|
1929
|
|
כריסטיאן אייקמן
|
אוניברסיטת אוטרכט
|
על גילוי הוויטמין האנטי-נאוריטי
|
|
פרדריק גואולנד הופקינס
|
אוניברסיטת קיימברידג'
|
גילוי הויטמינים מעוררי הגדילה
|
1930
|
|
קרל לנדשטיינר
|
מכון רוקפלר למחקר רפואי
|
על גילוי סוגי הדם האנושי
|
1931
|
|
אוטו היינריך ורבורג
|
מכון הקייזר וליהלם לביולוגיה
|
גילוי והאנזים האחראי על צריכת החמצן של תאים
|
1932
|
|
צ'ארלס סקוט שרינגטון
|
אוניברסיטת אוקספורד
|
גילויים על תפקוד הנוירונים
|
|
אדגר דאגלס אדריאן
|
אוניברסיטת קיימברידג'
|
1933
|
|
תומאס האנט מורגן
|
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
|
גילוי תפקיד הכרומוזומים בתורשה
|
1934
|
|
ג'ורג' הויט ויפל
|
אוניברסיטת רוצ'סטר
|
גילוי טיפול בעזרת כבד לריפוי מאנמיה
|
|
ג'ורג' ריצ'רדס מיינוט
|
אוניברסיטת הרווארד
|
|
ויליאם פרי מרפי
|
אוניברסיטת הרווארד, בית החולים בריגהאם
|
1935
|
|
הנס שפמן
|
אוניברסיטת פרייבורג
|
על גילוי המארגנים בהתפתחות העוברית
|
1936
|
|
הנרי דייל
|
המכון הלאומי למחקר רפואי
|
תכליותיהם על ההעברה הכימית של אותות עצביים
|
|
אוטו לוי
|
אוניברסיטת גראץ
|
1937
|
|
אלברט סנט-גיירגי
|
אוניברסיטת סגד
|
גילוייו לגבי תהליכי הבעירה הביולוגית ובייחוד תפקידם של וויטמין סי ושל החומצה הפומרית.
|
1938
|
|
קורניי ז'אן פרנסואה היימנס
|
אוניברסיטת גנט
|
גילוי התפקיד של גופיפים בעורק תרדמני ובאבי העורקים בבקרה על מערכת הנשימה
|
1939
|
|
גרהרד דומק
|
אוניברסיטת מינסטר
|
על גילוי ההשפעות האנטי-בקטריאליות של פרונטוזיל
|
1940
|
|
לא הוענק
|
1941
|
1942
|
1943
|
|
הנריק דאם
|
המכון הפוליטכני של קופנהגן
|
על גילוי ויטמין K
|
|
אדוארד אדלברט דויזי
|
אוניברסיטת סנט לואיס
|
על גילוי התכונות הכימיות של ויטמין K
|
1944
|
|
הרברט ספנסר גסר
|
מכון רוקפלר למחקר רפואי
|
על גילוי ההבדלים בתפקוד של סיבים עצביים
|
|
יוסף ארלנגר
|
אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס
|
1945
|
|
אלכסנדר פלמינג
|
אוניברסיטת לונדון
|
על גילוי הפניצילין והאנטיביוטיקה לריפוי מחלות זיהומיות מידבקות
|
|
ארנסט בוריס צ'יין
|
אוניברסיטת אוקספורד
|
|
הווארד וולטר פלורי
|
1946
|
|
הרמן מולר
|
אוניברסיטת אינדיאנה
|
על גילוי יצירת מוטציות גנטיות באמצעות קרני X
|
1947
|
|
קארל פרדיננד קורי
|
אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס
|
על גילוי מסלול ההמרה הקטליטית של גליקוגן
|
|
גרטי תרזה קורי
|
|
ברנרדו אלברטו הוסיי
|
המכון לביולוגיה ורפואה ניסוייות
|
על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח הקדמית במטבוליזם של סוכר
|
1948
|
|
פאול הרמן מילר
|
מעבדות מפעל הצבעים גייג'י
|
על גילוי יעילות הדי די טי כרעל מגע כנגד כמה פרוקי-רגליים
|
1949
|
|
וולטר רודולף הס
|
אוניברסיטת ציריך
|
על גילוי הארגון התפקודי של מוח הביניים כמתאם הפעילות של האיברים הפנימיים.
|
|
אנטוניו אגש מוניש
|
אוניברסיטת ליסבון
|
על גילוי הערך של לובוטומיה עבור טיפול פסיכוזות מסוימות
|
1950
|
|
אדוארד קלווין קנדל
|
מאיו קליניק
|
על גילוי ההורמונים של בלוטת יותרת הכליה, המבנה שלהם, והשפעתם הביולוגית
|
|
פיליפ שוולטר הנץ'
|
|
טדאוש רייכשטיין
|
אוניברסיטת בזל
|
1951
|
|
מקס תיילר
|
המחלקה לרפואה ובריאות הציבור של קרן רוקפלר
|
על תגליותיו לגבי קדחת צהובה וכיצד להילחם בה
|
1952
|
|
סלמן אברהם וקסמן
|
אוניברסיטת ראטגרס
|
על גילוי הסטרפטומיצין, האנטיביוטיקה היעילה הראשונה נגד שחפת
|
1953
|
|
הנס אדולף קרבס
|
אוניברסיטת שפילד
|
על גילוי מעגל החומצה הציטרית
|
|
פריץ אלברט ליפמן
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי מסצ'וסטס
|
על גילוי קואנזים A, וחשיבותו למטבוליזם התאי
|
1954
|
|
ג'ון פרנקלין אנדרס
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים לילדים של בוסטון
|
על גילוי האפשרות של וירוס שיתוק ילדים לגדול בתרבית בסוגי רקמות שונות
|
|
תומאס הקל וולר
|
בית החולים לילדים של בוסטון
|
|
פרדריק צ'פמן רובינס
|
אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב
|
1955
|
|
אקסל הוגו תאודור תאורל
|
מכון קרולינסקה
|
על גילוייו לגבי האופי ודרכי הפעולה של אנזימים מחמצנים
|
1956
|
|
אנדרה פרדריק קורנאן
|
אוניברסיטת קולומביה, בית החולים בלוויו
|
על תגליותיהם לגבי צנתור לב ושינויים פתולוגיים במערכת הדם
|
|
ורנר פורסמן
|
|
|
דיקינסון וו. ריצ'רדס
|
אוניברסיטת קולומביה
|
1957
|
|
דניאל בובה
|
אינסטוטו סופיריורה די סניטה
|
על גילוי תרכובות מלאכותיות שמעכבות פעולה של חומרים מסוימים בגוף, ובייחוד את פעולתם על מערכת הדם ושרירי השלד
|
1958
|
|
ג'ורג' וולס בידל
|
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
|
על הגילוי שגנים פועלים על ידי פיקוח על אירועים כימיים מוגדרים
|
|
אדוארד לורי טטום
|
מכון רוקפלר למחקר רפואי
|
|
יהושע לדרברג
|
אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
|
תגליותיו לגבי רקומבינציה גנטית והארגון של החומר הגני של חיידקים
|
1959
|
|
סברו אוצ'ואה
|
הקולג' הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק
|
על הסינתזה של חומצות הגרעין RNA ו-DNA
|
|
ארתור קורנברג
|
אוניברסיטת סטנפורד
|
1960
|
|
פרנק מקפרלן ברנט
|
מכון וולטר ואלייזה הול למחקר רפואי
|
על גילוי סבילות חיסונית נרכשת
|
|
פיטר בריאן מדאוור
|
יוניברסיטי קולג' לונדון
|
1961
|
|
גאורג פון בקשי
|
אוניברסיטת הרווארד
|
הבהרת המנגנון הפיזי של הגירוי בשבלול האוזן
|
1962
|
|
פרנסיס קריק
|
המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
|
על גילוייהם לגבי המבנה המולקולרי של חומצות הגרעין וחשיבותו בהעברת מידע בחומרים חיים
|
|
ג'יימס ווטסון
|
אוניברסיטת הרווארד
|
|
מוריס וילקינס
|
אוניברסיטת לונדון
|
1963
|
|
ג'ון קריו אקלס
|
האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה
|
על תגליותיהם לגבי המנגנונים היוניים המעורבים בעירור ובעיכוב של החלקים הקיצוניים והמרכזיים של קרום תא העצב
|
|
אלן לויד הודג'קין
|
אוניברסיטת קיימברידג'
|
|
אנדרו פילדינג הקסלי
|
יוניברסיטי קולג' לונדון
|
1964
|
|
קונרד אמיל בלוך
|
אוניברסיטת הרווארד
|
על תגליותיהם לגבי מנגנון המטבוליזם של כולסטרול ושל חומצות שומן
|
|
פאודור לינן
|
מכון מקס פלאנק לכימיה תאית
|
1963
|
|
פרנסואה ז'קוב
|
מכון פסטר
|
על תגליותיהם לגבי הבקרה הגנטית על יצירת אנזימים ווירוסים
|
|
אנדרה לווף
|
|
ז'ק מונו
|
1966
|
|
פייטון רוס
|
אוניברסיטת רוקפלר
|
על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים
|
|
צ'ארלס ב. הגינס
|
אוניברסיטת שיקגו
|
על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים
|
1967
|
|
רגנר גרניט
|
מכון קרולינסקה
|
על תגליותיהם לגבי תהליכי הראייה הפיזיולוגיים והכימיים הראשוניים בעין
|
|
הלדן קפלר הרטליין
|
אוניברסיטת רוקפלר
|
|
ג'ורג' וולד
|
אוניברסיטת הרווארד
|
1968
|
|
רוברט וו. הולי
|
אוניברסיטת קורנל
|
על הפרשנות של הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון
|
|
הר גובינד קוראנה
|
אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
|
|
מרשל וורן נירנברג
|
המכונים הלאומיים לבריאות
|
1969
|
|
מקס דלבריק
|
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
|
על תגליותיהם בתחום מנגנון השכפול והמבנה הגנטי של וירוסים
|
|
אלפרד הרשי
|
מכון קרנגי למדע
|
|
סלבדור לוריא
|
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
|
1970
|
|
ברנרד כץ
|
יוניברסיטי קולג' לונדון
|
על עבודתם בתחום מוליכים עצביים
|
|
אולף פון אוילר
|
מכון קרולינסקה
|
|
ג'וליוס אקסלרוד
|
המכונים הלאומיים לבריאות
|
1971
|
|
ארל וו. סת'רלנד, הבן
|
אוניברסיטת ואנדרבילט
|
על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך שליחים שניוניים
|
1972
|
|
ג'רלד אדלמן
|
אוניברסיטת רוקפלר
|
על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים
|
|
רודני ר. פורטר
|
אוניברסיטת אוקספורד
|
1973
|
|
קרל פון פריש
|
המכון הזואולוגי של אוניברסיטת מינכן
|
על חקר התנהגות חיות חברתיות, במיוחד הסבר שפת הריקוד של הדבורה ועל תופעת ההחתמה בעופות
|
|
קונראד לורנץ
|
מכון קונרד לורנץ של האקדמיה האוסטרית למדעים
|
|
ניקולאס טינברגן
|
אוניברסיטת אוקספורד
|
1974
|
|
אלבר קלוד
|
אוניברסיטת לוון
|
על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים
|
|
כריסטיאן דה דוב
|
אוניברסיטת רוקפלר, אוניברסיטת לוון
|
|
ג'ורג'ה אמיל פאלאדה
|
אוניברסיטת ייל
|
1975
|
|
דייוויד בולטימור
|
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
|
על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא
|
|
רנאטו דולבקו
|
הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן
|
|
הווארד מרטין טמין
|
אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
|
1976
|
|
ברוך שמואל בלומברג
|
המכון לחקר הסרטן, פילדלפיה
|
על גילוי נגיף הצהבת מסוג B
|
|
דניאל קרלטון גאידושק
|
המכונים הלאומיים לבריאות
|
על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם
|
1977
|
|
רוז'ה גימן
|
מכון סאלק למחקרים ביולוגיים
|
על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח
|
|
אנדרו שלי
|
בית החולים של מנהל הווטרנים, ניו אורלינס
|
|
רוזלין זוסמן יאלו
|
בית החולים של מנהל הווטרנים, ברונקס
|
על פיתוח שיטת רדיו-אימונואסיי למדידת כמויות זעירות של הורמון פפטידי על ידי שימוש בנוגדנים מסומנים רדיואקטיבית
|
1978
|
|
ורנר ארבר
|
אוניברסיטת בזל
|
על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בגנטיקה מולקולרית
|
|
דניאל נתנס
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס
|
|
המילטון או. סמית'
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס
|
1979
|
|
אלן מקלוד קורמאק
|
אוניברסיטת טאפטס
|
על פיתוח הטומוגרפיה הממוחשבת
|
|
גודפרי האונספילד
|
מעבדות המחקר של EMI
|
1980
|
|
ברוך בנאסרף
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד
|
על גילוי הגנים של MHC (Major Histocompatibility Complex)
|
|
ז'אן דוסה
|
סורבון
|
|
ג'ורג' ד. סנל
|
מעבדות ג'קסון
|
1981
|
|
רוג'ר וולקוט ספרי
|
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
|
מחקרו על ההתמחות הפונקציונלית של המיספירות המוח
|
|
דייוויד הובל
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד
|
מחקרם על עיבוד מידע במערכת הראייה
|
|
טורסטן ויזל
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד
|
1982
|
|
סונה ברגסטרם
|
מכון קרולינסקה
|
על גילוייהם לגבי פרוסטגלנדינים
|
|
בנט סמואלסון
|
מכון קרולינסקה
|
|
ג'ון ר. ויין
|
קרן ולקם
|
1983
|
|
ברברה מקלינטוק
|
מעבדת קולד ספרינג הארבור
|
על גילוי הניידות של אלמנטים גנטיים ("הגנים הקופצים" - הטרנספוזונים)
|
1984
|
|
נילס ק. ג'רן
|
מכון בזל לאימונולוגיה
|
עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים)
|
|
ז'ורז' קלר
|
מכון בזל לאימונולוגיה
|
|
סזר מילשטיין
|
המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
|
1985
|
|
מייקל ס. בראון
|
המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס
|
על תיאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול
|
|
ג'וזף גולדשטיין
|
המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס
|
1986
|
|
סטנלי כהן
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת ואנדרבילט
|
על גילוי גורמי הגדילה
|
|
ריטה לוי-מונטלצ'יני
|
המכון לביולוגיה של התא במועצת המחקר הלאומי של איטליה
|
1987
|
|
סוסומו טונגאווה
|
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
|
על גילוי המנגנון הגנטי המוביל למגוון הנוגדנים
|
1988
|
|
סר ג'יימס וו. בלאק
|
בית הספר לרפואה בקינגס קולג' לונדון
|
על גילוי עקרונות חשובים בטיפול תרופתי שהובילו ליצירת תרופות חדשות
|
|
גרטרוד עליון
|
מעבדות המחקר של בורוז וולקם
|
|
ג'ורג' ה. היצ'ינגס
|
מעבדות המחקר של בורוז וולקם
|
1989
|
|
ג'. מייקל בישופ
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו
|
על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים
|
|
הרולד א. ורמוס
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו
|
1990
|
|
ג'וזף א. מארי
|
בריגהאם אנד וימנ'ס הוספיטל
|
על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים
|
|
דונל תומאס
|
מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן
|
1991
|
|
ארווין נהר
|
מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזיקלית
|
על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם
|
|
ברט זקמן
|
מכון מקס פלאנק למחקר רפואי
|
1992
|
|
אדמונד פישר
|
אוניברסיטת וושינגטון
|
על הגילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים
|
|
אדווין ג. קרבס
|
אוניברסיטת וושינגטון
|
1993
|
|
ריצ'רד ג'. רוברטס
|
ניו אינגלנד ביולבז
|
על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה להתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA
|
|
פיליפ א. שרפ
|
המרכז לחקר הסרטן של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
|
1994
|
|
אלפרד גילמן
|
המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס
|
על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא
|
|
מרטין רודבל
|
המכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית
|
1995
|
|
אדוארד ב. לואיס
|
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
|
על גילוי מנגנוני בקרה גנטית בשלבים עובריים מוקדמים, בעזרת מחקרים על זבוב הפירות
|
|
כריסטיאנה ניסליין-פולהרד
|
מכון מקס פלאנק לביולוגיה התפתחותית
|
|
אריק פ. וישהאוס
|
אוניברסיטת פרינסטון
|
1996
|
|
פיטר צ. דוהרטי
|
בית החולים המחקרי לילדים סנט ג'וד
|
על הגילוי כיצד נעשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף
|
|
רולף מ. צינקרנגל
|
המכון לאימונולוגיה ניסויית של אוניברסיטת ציריך
|
1997
|
|
סטנלי פרוזינר
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו
|
על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים
|
1998
|
|
רוברט פרשגוט
|
המרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת מדינת ניו יורק
|
על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO) במערכת הקרדיווסקולרית
|
|
לואיס איגנרו
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
|
|
פריד מורד
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת טקסס ביוסטון
|
1999
|
|
גינתר בלובל
|
אוניברסיטת רוקפלר
|
על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא
|
2000
|
|
ארוויד קרלסון
|
אוניברסיטת גטבורג
|
על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון
|
|
פול גרינגרד
|
אוניברסיטת רוקפלר
|
על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32
|
|
אריק קנדל
|
אוניברסיטת קולומביה
|
על שתיאר כיצד זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית
|
2001
|
|
לילנד ה. הרטוול
|
מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן
|
על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וקינאזות תלויות ציקלין, מולקולות מרכזיות בוויסות מחזור התא
|
|
טים הנט
|
הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן
|
|
פול נרס
|
הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן
|
2002
|
|
סידני ברנר
|
המכון למדעים מולקולריים
|
על תגליותיהם לגבי בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנת (אפופטוזה) על ידי מחקרים בתולעת Caenorhabditis elegans
|
|
רוברט הורביץ
|
המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
|
|
ג'ון סלסטון
|
מכון סנגר של קרן ולקם
|
2003
|
|
פול לוטרבור
|
אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין
|
על תגליותיהם ביחס ל-MRI
|
|
פיטר מנספילד
|
בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת נוטינגהאם
|
2004
|
|
ריצ'רד אקסל
|
אוניברסיטת קולומביה
|
על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח
|
|
לינדה באק
|
מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן
|
2005
|
|
בארי מרשל
|
המרכז הרפואי QEII, אוניברסיטת מערב אוסטרליה
|
על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תריסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתריסריון
|
|
רובין וורן
|
|
2006
|
|
אנדרו פייר
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד
|
על הגילוי של "הפרעת RNA" - השתקת גנים על ידי סליל כפול של RNA
|
|
קרייג מלו
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס
|
2007
|
|
מריו קפקי
|
אוניברסיטת יוטה
|
על גילוי העיקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע
|
|
מרטין אוונס
|
אוניברסיטת קארדיף
|
|
אוליבר סמיתיס
|
אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל
|
2008
|
|
הרלד צור האוזן
|
המרכז הגרמני לחקר הסרטן
|
על גילוי הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן צוואר הרחם
|
|
פרנסואז בארה-סינוסי
|
המחלקה לוירולוגיה במכון פסטר
|
על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס
|
|
לוק מונטנייה
|
הקרן העולמית למחקר ולמניעת איידס
|
2009
|
|
אליזבת בלקברן
|
אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו
|
על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז
|
|
קרול גריידר
|
אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
|
|
ג'ק שוסטק
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי מסצ'וסטס, מכון הווארד יוז לרפואה
|
2010
|
|
רוברט אדוארדס
|
אוניברסיטת קיימברידג'
|
על פיתוח ההפריה החוץ-גופית
|
2011
|
|
ברוס בויטלר
|
המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס, מכון סקריפס למחקר
|
על תגליותיהם לגבי הפעלת מערכת החיסון המולדת
על גילוי התא הדנדריטי ותפקידו במערכת החיסון הנרכשת
|
|
ז'ול הופמן
|
אוניברסיטת שטרסבורג
|
|
ראלף סטיינמן
|
אוניברסיטת רוקפלר
|
2012
|
|
ג'ון גרדון
|
מכון גרדון
|
על הגילוי שניתן להפוך תאים בוגרים לתאי גזע פלוריפוטנטים
|
|
שיניה יאמאנקה
|
אוניברסיטת קיוטו, מכון גלדסטון
|
2013
|
|
ג'יימס רותמן
|
אוניברסיטת ייל
|
על הגילוי המנגנון השולט על תנועת בועיות, כלי מרכזי להעברת חומרים בתאי הגוף
|
|
רנדי שקמן
|
אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מכון הווארד יוז לרפואה
|
|
תומאס סודהוף
|
אוניברסיטת סטנפורד, מכון הווארד יוז לרפואה
|
2014
|
|
ג'ון אוקיף
|
יוניברסיטי קולג' לונדון
|
על עבודתם לזיהוי התאים המעניקים את תחושת ההתמצאות במרחב במוח האנושי.
|
|
מיי-בריט מוסר
|
האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה
|
|
אדוורד מוסר
|
האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה
|
2015
|
|
ויליאם קמפבל
|
אוניברסיטת דרו
|
על טיפול חדש נגד זיהומים הנגרמים על ידי תולעים נימיות
|
|
סטושי אומורה
|
אוניברסיטת קיטסאטו
|
|
טו יויו
|
האקדמיה הסינית לרפואה סינית מסורתית
|
על טיפול חדש נגד מלריה
|
2016
|
|
יושינורי אושומי
|
המכון הטכנולוגי של טוקיו
|
על גילוי מנגנונים לאוטופגיה
|
2017
|
|
ג'פרי סי. הול
|
אוניברסיטת מיין
|
על גילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי
|
|
מייקל רוסבאש
|
אוניברסיטת ברנדייס, מכון הווארד יוז לרפואה
|
|
מייקל יאנג
|
אוניברסיטת רוקפלר
|
2018
|
|
ג'יימס אליסון
|
מרכז מ.ד. אנדרסון לסרטן באוניברסיטת טקסס, מכון פרקר לאימונותרפיה
|
על גילוייהם בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אינהיביציה של רגולציה חיסונית שלילית
|
|
טסוקו הונג'ו
|
אוניברסיטת קיוטו
|
2019
|
|
ויליאם קיילין
|
אוניברסיטת הרווארד
|
על תגליותיהם בנושא הסתגלות התאים לזמינות משתנה של חמצן
|
|
פיטר ג'יי. רטקליף
|
אוניברסיטת אוקספורד
|
|
גרג ל. סמנזה
|
אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
|
2020
|
|
הארווי אלטר
|
המכונים הלאומיים לבריאות
|
על גילוי נגיף הפטיטיס C
|
|
מייקל האוטון
|
אוניברסיטת אלברטה
|
|
צ'ארלס רייס
|
אוניברסיטת רוקפלר
|
2021
|
|
דייוויד ג'וליוס
|
אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו
|
על גילוי קולטנים לטמפרטורה ולמגע
|
|
ארדם פטפוטיאן
|
מכון הווארד יוז לרפואה, מכון סקריפס למחקר
|
2022
|
|
סוונטה פבו
|
מכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית
|
על תגליותיו בחקר הגנום של הומיניניים שנכחדו ואבולוציית האדם
|
2023
|
|
קטלין קריקו
|
אוניברסיטת סגד ואוניברסיטת פנסילבניה
|
על תגליותיהם בנוגע לשינויים בבסיס נוקלאוזידים שאיפשרו פיתוח חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19
|
|
דרו וייסמן
|
אוניברסיטת פנסילבניה
|
2024
|
|
ויקטור אמברוס
|
בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס (אנ')
|
על גילוי microRNA ותפקידו ברגולציה גנטית לאחר שעתוק[3]
|
|
גארי רובקון
|
בית החולים הכללי מסצ'וסטס ובית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד
|