סוסומו טונגאווה
צילום בשנותיו הראשונות ב-MIT | |
לידה |
6 בספטמבר 1939 (בן 85) נגויה, יפן |
---|---|
ענף מדעי | ביולוגיה מולקולרית, אימונולוגיה, מדעי המוח |
מקום מגורים | ארצות הברית |
מקום לימודים |
|
מנחה לדוקטורט | רנטו דלבקו |
מוסדות |
|
פרסים והוקרה | |
תרומות עיקריות | |
הבנת המנגנון הגנטי שמוביל ליצירת מגוון הנוגדנים. | |
סוסומו טונגאווה (ביפנית: 利根川 進; נולד ב־6 בספטמבר 1939 בנגויה) הוא ביוכימאי ואימונולוג יפני, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1987 על גילוי המנגנון הגנטי שמוביל למגוון הנוגדנים. אף שזכה בפרס נובל על עבודתו בתחום האימונולוגיה, טונגאווה הוא ביולוג מולקולרי בהכשרתו. כמו כן, בהמשך חייו חקר את הבסיס המולקולרי והתאי ליצירת זיכרון. הוא ייסד את המכון לחקר הלמידה והזיכרון ב מכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בבוסטון. טונגאווה נבחר לחבר חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טונגאווה נולד בשנת 1939 בעיר נגויה שביפן כבן למהנדס בתעשיית הטקסטיל. הוא השני מבין שלושה בנים ויש לו עוד אחות יותר צעירה. בגלל עבודתו של האב במקומות ייצור שונים במסגרת החברה שבה היה מועסק, עברה המשפחה לגור ביישובים שונים. מסיבה זו גדל טונגאווה בכמה עיירות בפרובינציה. כשגדל נשלח על ידי הוריו אל דוד שהתגורר בעיר הבירה כדי להירשם במוסד חינוכי בעל רמה. הוא למד בתיכון היבייה הידוע בטוקיו שבו התחיל להתעניין במיוחד בכימיה. אחרי כישלון אחד בבחינת הכניסה, הוא התקבל בשנת 1959 לפקולטה לכימיה של אוניברסיטת קיוטו והשלים בה את התואר הראשון שלו בשנת 1963. בסוף לימודיו שם הוקסם על ידי מחקריהם של פרנסואה ז'קוב וז'אק מונו על תורת האופרון והחליט לעסוק בביולוגיה מולקולרית. הוא התקבל במעבדתו של הפרופסור איטארו וטנאבה במכון לחקר הנגיפים באוניברסיטת קיוטו אך כעבור חודשיים נוכח מגבלות התוכנית להשתלמות בתחום ביפן, המליץ לו וטנאבה לנסוע להשתלם בארצות הברית. ואכן את הדוקטורט שלו עשה טונגאווה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, שם עבד עם ד"ר מסאקי היאשי. הוא כתב את עבודת הפוסט-דוקטורט שלו במכון סאלק בסן דייגו במעבדתו של רנאטו דולבקו, ולאחר מכן בשנים 1981-1971 עבד במכון בזל לאימונולוגיה בבזל שבשווייץ, שם ביצע את המחקר פורץ הדרך שלו. בשנת 1981 התמנה לפרופסור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, שם ייסד וניהל את מכון פיקוור ללמידה ולזיכרון. ב־1982 זכה בפרס לואיזה גרוס הורוויץ מאוניברסיטת קולומביה יחד עם ברברה מקלינטוק. הוא חבר במועצת המנהלים המדעית במכון סקריפס ומנהל של מרכזי מחקר שונים בארצות הברית וביפן.
תגליתו של טונגאווה בתחום האימונולוגיה הייתה בפענוח המנגנון הגנטי במערכת החיסון הנרכשת. לכאורה, על מנת להשיג את מגוון הנוגדנים הדרושים להגן מפני כל סוג של אנטיגן, היה על מערכת החיסון להכיל מיליוני גנים שיקודדו כל אחד לכל נוגדן. אלא שטונגאווה הראה בסדרת ניסויים החל מ־1976 כי החומר הגנטי יכול לארגן עצמו כך שהוא יכול ליצור סך רחב של נוגדנים אפשריים. בהשוואתו את הגנים של תאי B בעוברי עכברים ובעכברים בוגרים, הבחין טונגאווה שהגנים בתאי B בשלים בעכברים בוגרים עוברים הסטה, שחלוף ומחיקה על מנת ליצור את המגוון של האזורים המשתנים בנוגדנים.
פרסים ואותות הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1984 - חבר חוץ באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- 1986 - חבר חוץ באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- 1998 - אסטרואיד נקרא על שמו
- פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1987)
- Cloëtta Prize (1978)
- פרס ההצטיינות בתרבות (1983)
- פרס אשאסי (1981)
- פרס בריסטול מאיירס סקוויב למחקר סרטן (1986)
- פרס רוברט קוך (1986)
- ד״ר לשם כבוד מאוניברסיטת אלקלה (2006)
- Shincho Gakugei Literature Prize (1991)
- פרס האימנולוגיה הגרמני (1981)
- פרס לואיזה גרוס הורביץ (1982)
- פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1987)
- פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1983)
- מסדר התרבות (1984)
- מדליית הזהב של מועצת המחקר הלאומית של ספרד (2 באוקטובר 2007)
- חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סוסומו טונגאווה, באתר פרס נובל (באנגלית)
- סוסומו טונגאווה, באתר Semantic Scholar
- סוסומו טונגאווה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
- זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- אימונולוגים יפנים
- ביוכימאים
- ביולוגים יפנים
- מדעני מוח
- יפנים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- זוכי פרס נובל יפנים
- סגל המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו
- מקבלי עיטור מסדר התרבות
- יפנים שנולדו ב-1939
- זוכי פרס קרן גיירדנר הבינלאומי
- זוכי פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי