הווארד מרטין טמין

הווארד מרטין טמין
Howard Martin Temin
לידה	10 בדצמבר 1934; פילדלפיה, ארצות הברית
פטירה	9 בפברואר 1994 (בגיל 59); מדיסון, ארצות הברית
ענף מדעי	גנטיקה, ביולוגיה, וירולוגיה
מקום לימודים	המכון הטכנולוגי של קליפורניה; מכללת סווארת'מור; אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון ;
מוסדות	אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון
פרסים והוקרה	פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1974); פרס לאופולד גריפואל (1972); פרס האקדמיה הלאומית למדעים בביולוגיה מולקולרית (1972); חבר זר של החברה המלכותית (30 ביוני 1988); המדליה הלאומית למדעים (1992); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1974); פרס פייזר בכימיית אנזימים (1973); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1975); AACR-G.H.A. Clowes Award for Outstanding Basic Cancer Research (1974) ;

הווארד מרטין טמין (באנגלית: Howard Martin Temin; ‏ 10 בדצמבר 1934 – 9 בפברואר 1994) היה גנטיקאי אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1975, יחד עם דייוויד בולטימור ורנאטו דולבקו, על גילוי האנזים רוורס טרנסקריפטאז (האנזים המשעתק לאחור) בשנות השבעים באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון.

קורות חיים

טמין נולד בפילדלפיה, פנסילבניה, בשנת 1934 השני מבין שלושת ילדיהם של אנט והנרי טמין. אביו היה עורך דין ואימו פעילה חברתית. לאחר שסיים את לימודי התיכון פנה ללימודי ביולוגיה. בשנת 1955 סיים תואר ראשון בביולוגיה במכללת סווארת'מור. טמין החל לימודיו לתואר דוקטור בתחום האמבריולוגיה הניסויית, אולם לאחר שנה ומחצה שינה את תוכנית לימודיו והתמקד במחקר בתחום הווירולוגיה של בעלי חיים. הוא היה תלמיד מחקר במעבדתו של פרופסור רנאטו דולבקו שברבות השנים חלק עמו פרס נובל. בשנת 1959 קיבל דוקטורט במכון הטכנולוגי של קליפורניה. בשנת 1960 החל ללמד ולחקור באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, שם ניהל את מחקריו פורצי הדרך. בשנת 1992 הוענקה לו המדליה הלאומית למדעים.

בשנת 1975 הוענק לו פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. בין הנימוקים למתן הפרס מצוינת תרומתו של טמין לתיאור האופן שבו אונקווירוסים (וירוסים שיכולים לגרום לגידולים) פועלים על החומר הגנטי של התא באמצעות שעתוק לאחור. תגליתו זו של טמין עמדה בניגוד לדוגמה המרכזית של הביולוגיה המולקולרית, ולפיה קיימת העברת מידע גנטי חד-כיוונית מה-DNA אל ה-RNA אל החלבון, תפיסה שדוברה הבולט היה פרנסיס קריק, אחד ממגלי מבנה ה-DNA וחתן פרס נובל. טמין הדגים כי Rous sarcoma virus נושא את היכולות האנזימטית להפוך את כיוון זרימת המידע מן ה-RNA בחזרה אל ה-DNA על ידי שעתוק לאחור. תופעה זו נחקרה באופן עצמאי על ידי דייוויד בולטימור, שעימו חלק טמין את הפרס. שעתוק לאחור היא מן התגליות החשובות ביותר בביולוגיה וברפואה בעת המודרנית, מכיוון שהיא מהווה תהליך מרכזי בכמה מן המחלות האנושיות הנפוצות ביותר, כגון איידס וצהבת נגיפית מסוג B. שעתוק לאחור הוא אף מרכיב חשוב של מספר טכנולוגיות בולטות בביולוגיה מולקולרית וברפואה אבחנתית, כגון RT-PCR.

טמין היה מן הדוברים הבולטים נגד עישון. נפטר בגיל 59 מסרטן ריאות, על אף שמעולם לא עישן. הוא הותיר אחריו אישה ושתי בנות. שביל להולכי רגל ורוכבי אופניים בקמפוס של אוניברסיטת ויסקונסין במדיסון נקרא על שמו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הווארד מרטין טמין בוויקישיתוף

הווארד מרטין טמין, באתר פרס נובל (באנגלית)
הווארד מרטין טמין, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
דברים שנכתבו על תרומתו של טמין למדע על ידי דייוויד בלטימור, שותפו לפרס נובל
הווארד מרטין טמין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הווארד מרטין טמין, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)