פיטר ג'יי. רטקליף

פיטר ג'יי. רטקליף
Peter J. Ratcliffe
לידה	14 במאי 1954 (בן 70); מורקמב, הממלכה המאוחדת
שם לידה	Peter John Radcliffe
ענף מדעי	היפוקסיה
מקום לימודים	קולג' גונוויל וקאיוס (1978); בית הספר לרפואה ולרפואת שיניים של בארטס ולונדון; אוניברסיטת לונדון; בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה ;
מוסדות	אוניברסיטת אוקספורד; מכון פרנסיס קריק ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2019); פרס מסרי (2018); מדלייית ביוקנן (2017); פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (2016); Knight Bachelor (2014); Annual Review Prize Lecture (2012); פרס קרן רוברט וקלייר פסראו לתרומות ייחודיות למחקר קרדיווסקולרי (2012); Scientific Grand Prize of the Lefoulon-Delalande Fondation (2012); מדליית ביילי (2011); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (2010); פרס לואי-ז'נטה לרפואה (2009); הרצאת קרוניאן (2006); חבר ארגון הביולוגיה המולקולרית האירופאי (2006); עמית האקדמיה למדעים רפואיים (2002); עמית החברה המלכותית (2002) ;
	אתר רשמי

סר פיטר ג'ון רטקליף FRS (נולד ב-14 במאי 1954^[1]) הוא רופא בריטי וביולוג תאים ומולקולרי, הידוע בעיקר בזכות עבודתו על תגובות תאיות להיפוקסיה. חלק את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2019 עם ויליאם קיילין ג'וניור וגרג ל. סמנזה.^[2]

עבד כקלינאי מתרגל בבית החולים ג'ון רדקליף, פרופסור לרפואה קלינית באוקספורד ונאפילד וראש המחלקה לרפואה קלינית באוניברסיטת אוקספורד בשנים 2004–2016. בשנת 2016 התמנה למנהל המחקר הקליני במכון פרנסיס קריק,^[3] במקביל לחברותו במכון לודוויג לחקר הסרטן ומנהל מכון גילוי יעד באוניברסיטת אוקספורד.^[4]

השכלה

רטקליף נולד בשנת 1954 בעיר החוף מורקמב במחוז לנקשייר שבאנגליה, ולמד בבית הספר היסודי המלכותי לבנים לנקסטר. הוא זכה במלגה במכללת גונוויל וקאיוס בקיימברידג' בשנת 1972 כדי ללמוד רפואה באוניברסיטת קיימברידג', וסיים את לימודיו בבית החולים סנט ברתולומיאו שבלונדון.^[5] כשסיים את לימודיו בשנת 1978, עבר רטליף להתגורר באוקספורד, שם התמחה בנפרולוגיה באוניברסיטת אוקספורד, עם דגש מיוחד על חמצון כלייתי.

קריירה

בתחילת שנות השמונים החוקרים ידעו מעט מאוד על התהליכים התאיים הבסיסיים המובילים להיפוקסיה. כל זה השתנה בשנת 1989 כאשר רטקליף, שהתחיל להתמחות כמומחה לכליות, הקים מעבדה לבדיקת ויסות האריתרופויאטין, שהוא הורמון האחראי לגירוי ייצור כדוריות הדם האדומות, ונודע כי הוא מופעל בכליות, כתגובה לחוסר בחמצן.

הקבוצה של רטקליף הבינה עד מהרה שתאי כליות אינם התאים היחידים שהגיבו להיפוקסיה. עשרות סוגים של תאים, הן בבני אדם והן באורגניזמים אחרים, יכולים להפעיל את האריתרופויטין כאשר קיים מחסור בחמצן. בהסתמך על תגליות אלה, סייעה קבוצת רטקליף לחשוף שרשרת אירועים מולקולרית מפורטת שבה התאים משתמשים כדי לחוש מחסור בחמצן. מסלול זה מופעל גם בגידולים סרטניים רבים, ומאפשר להם ליצור כלי דם חדשים כדי לקיים את צמיחתם.

חלק ניכר מההבנה הנוכחית של היפוקסיה הגיעה ממחקרי המעבדה של רטקליף.

פרסים

רטקליף זכה במספר פרסים, שבחים והוקרה על עבודתו הזמנית בנושא היפוקסיה:

פרס קרן מילן-מורקה (1991)
פרס גרהם בול (1998)
פרס האיגוד הבינלאומי לטיהור דם (2002)
מלגה לאקדמיה למדעי הרפואה (2002)
מלגת אגודה מלכותית (2002)
מלגת EMBO (2006)
חברת כבוד זרה באקדמיה האמריקאית למדעים ומדעים (2007)
פרס לואי ז'נטה לרפואה (2009)^[6]^[7]
פרס קנדה הבינלאומי Gairdner (2010)^[5]
הפרס השנתי ה -24 של רוברט ג'יי וקלייר פאסרוב במחקר קרדיווסקולרי (2011)
מדליית באלי, המכללה המלכותית לרופאים (2011)
הרצאת פרס ביקורת שנתית, החברה הפיזיולוגית (2013)
גרנד פרי מדעי של הקרן לפולון-דלאלנדה, מכון צרפת (2012)
יעקב-הרץ-פריס, פרידריך-אלכסנדר-אוניברסיטה ארלנגן-נורנברג, גרמניה (2013)
פרס ויילי למדע ביו-רפואי (2014)
פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (2016)
מדליית ביוקנן של החברה המלכותית (2017)^[8]
פרס מאסרי (2018)
פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה (2019)

בטקס השנה החדשה לשנת 2014 קיבל תואר אבירות Knight Bachelor עבור שירותי רפואה קלינית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיטר ג'יי. רטקליף בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של פיטר ג'יי. רטקליף
פיטר ג'יי. רטקליף, באתר פרס נובל (באנגלית)
דר. משה נחמני, ‏שלושה חוקרים שבחנו כיצד התאים חשים את רמות החמצן זכו בפרס נובל לרפואה לשנת 2019, באתר "הידען", 7 באוקטובר 2019
איתי נבו, נובל ברפואה 2019 לחוקרי ההתמודדות עם היפוקסיה, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 7 באוקטובר 2019
ד"ר איתי גל, פרס נובל לרפואה לשנת 2019: לחוקרים שגילו כיצד התאים מסתגלים לזמינות חמצן, באתר ynet, 7 באוקטובר 2019
רן דגוני, וושינגטון, ‏הזוכים בפרס נובל לרפואה: פרופ' וויליאם קיילין, גרג סמנסה וסר פיטר רדקליף, באתר גלובס, 7 באוקטובר 2019
יואב מה-טוב, פרס נובל לרפואה: מה קורה כשהחומר הכי חשוב בגוף אוזל?, באתר TheMarker‏, 10 באוקטובר 2019
פרס נובל לרפואה למדענים שחקרו הסתגלות תאים לשינויי רמות חמצן, באתר החברה לאיכות ברפואה
עידו אפרתי, פרס נובל לרפואה יוענק למדענים שחקרו את הסתגלות התאים לשינויים ברמות החמצן, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2019

הערות שוליים

^ Ratcliffe, Sir Peter (John) | WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית). doi:10.1093/ww/9780199540884.013.43812.
^ "The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2019". NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-10-07.
^ "Peter Ratcliffe | The Francis Crick Institute". The Francis Crick Institute. נבדק ב-2018-01-03.
^ Crick Website
^ ¹ ² "Peter J. Ratcliffe". Gairdner. נבדק ב-2014-01-02.
^ "Wellcome Trust | Wellcome Trust". Wellcome.ac.uk. 2009-03-26. אורכב מ-המקור ב-2013-05-25. נבדק ב-2014-01-02.
^ "Nuffield Department of Medicine - Prof Peter J Ratcliffe FRS". Ndm.ox.ac.uk. נבדק ב-2014-01-02.
^ "Buchanan Medal". Royal Society. נבדק ב-11 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[1] Ratcliffe, Sir Peter (John) | WHO'S WHO & WHO WAS WHO (באנגלית). doi:10.1093/ww/9780199540884.013.43812.

[2] "The Nobel Prize in Physiology or Medicine 2019". NobelPrize.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-10-07.

[3] "Peter Ratcliffe | The Francis Crick Institute". The Francis Crick Institute. נבדק ב-2018-01-03.

[4] Crick Website

[gairdner1-5] ¹ ² "Peter J. Ratcliffe". Gairdner. נבדק ב-2014-01-02.

[6] "Wellcome Trust | Wellcome Trust". Wellcome.ac.uk. 2009-03-26. אורכב מ-המקור ב-2013-05-25. נבדק ב-2014-01-02.

[7] "Nuffield Department of Medicine - Prof Peter J Ratcliffe FRS". Ndm.ox.ac.uk. נבדק ב-2014-01-02.

[8] "Buchanan Medal". Royal Society. נבדק ב-11 בדצמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024)