רוברט אדוארדס
לידה |
27 בספטמבר 1925 בטלי, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
10 באפריל 2013 (בגיל 87) קיימברידג', הממלכה המאוחדת |
שם לידה | Robert Geoffrey Edwards |
ענף מדעי | רפואת רבייה |
מקום מגורים | מנצ'סטר, לידס |
מקום קבורה | Elmwood Cemetery |
מקום לימודים |
|
מוסדות | אוניברסיטת קיימברידג' |
תלמידי דוקטורט | Azim Surani |
פרסים והוקרה |
|
בן או בת זוג | רות פאולר אדוארדס (?–10 באפריל 2013) |
רוברט אדוארדס (אנגלית: Robert Geoffrey Edwards; 27 בספטמבר 1925 – 10 באפריל 2013) CBE, היה פיזיולוג בריטי וחלוץ בתחום חקר בעיות פוריות האשה והפריה חוץ-גופית. בשיתוף פעולה עם הגינקולוג ד"ר פטריק סְטֶפְּטוֹ (1913–1988) וג'יין פרדי (אנ') (1945–1985), אדוארדס הביא לפריצת דרך בפתרון בעיות פוריות האשה באמצעות הפריה חוץ-גופית, פריצת דרך שהובילה, ב-25 ביולי 1978, ללידת "תינוקת המבחנה" הראשונה בהיסטוריה, לואיז בראון. בשנת 2010 הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה "על פיתוח הפריה חוץ-גופית".
השכלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שסיים לימודי תיכון במנצ'סטר, אדוארדס שירת בצבא הבריטי. הוא סיים לימודי תואר ראשון בחקלאות באוניברסיטת ויילס בבנגור. מאוחר יותר למד במכון לגנטיקה של חיות באוניברסיטת אדינבורו. הוא סיים לימודי דוקטורט בשנת 1955. בשנת 1963 הצטרף לסגל אוניברסיטת קיימברידג'.
הפריה חוץ-גופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הפריה חוץ-גופית
בשנת 1960 אדוארדס החל חוקר בתחום הפרית בני אדם, הוא המשיך בעבודת מחקר זו אף לאחר שהחל לעבוד באוניברסיטת קיימברידג', תוך שהוא מניח את היסודות להצלחתו המאוחרת בתחום זה. בשנת 1968 הוא הצליח להפרות ביצית בתנאי מעבדה והחל לשתף פעולה עם פטריק סטפטו, גינקולוג מאולדהאם. אדוארדס פיתח קרקע מזון המאפשרת הפריית ביצית ותרבית רקמה עוברית, בעוד סטפטו נעזר בלפרוסקופיה כדי לאסוף ביציות משחלותיהן של מטופלות עם בעיות של אי-פוריות. מחקרם של השניים מיקד אליו גם התנגדות וביקורת.
לידתה של לואיז בראון, בשעה 11:47 ב-25 ביולי 1978, בבית החולים הכללי של אולדהאם, היווה פריצת דרך בהיסטוריה של הרפואה, והפריה חוץ-גופית פתחה דרך טיפולית חדשה לנשים עם בעיות פוריות אשר עד לאותה עת הרפואה לא נתנה להן מענה.
שכלול שיטתם של אדוארדס וסטפטו הביאה לעליה באחוז ההריונות המוצלחים בשיטה זו, ועל פי הערכות, נכון לשנת 2010, נולדו כארבעה מיליון ילדים באמצעות הפריה חוץ-גופית. פריצת דרך זו הביאה בעקבותיה שיטות חדשניות נוספות לטיפולי פוריות, כגון החדרת זרע אל הציטופלזמה של הביצית (באנגלית: Intracytoplasmic sperm injection), אבחון גנטי בעובר טרם השרשה (Preimplantation genetic diagnosis), ומחקר בתאי גזע עובריים. אדוארדס וסטפטו יסדו את בורן הול קליניק (Bourn Hall Clinic), בכפר בורן, בקיימברידג'שייר, כמוסד להמשך מחקרם ולהכשרתם של מומחים בתחום טיפולי ההפריה. לאחר שסטפטו הלך לעולמו, המשיך אדוארדס בעבודתו המדעית והיה עורכם של ירחונים רפואיים.
הכרה בהישגיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1984 נבחר אדוארדס כעמית בחברה המלכותית
- בשנת 2001 זכה אדוארדס בפרס לסקר
- בשנת 2010 הוא הוכרז כזוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רוברט אדוארדס, באתר פרס נובל (באנגלית)
- אתר הבית של בורן הול קליניק, מיסודם של אדוארדס וסטפטו
- רוברט אדוארדס, באתר פרס לסקר
- סוכנויות הידיעות, רוברט אדוארדס, אבי ההפרייה החוץ-גופית, הוא חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2010, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2010
- איתי גל, האבא של מיליוני ילדים: מת ממציא הפריות המבחנה, באתר ynet, 11 באפריל 2013
- רוברט אדוארדס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רוברט אדוארדס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |